Details

בשיעור זה אנו לומדים שני מאמרים: מאמר "והתהלך חנוך את האלוקים", ומאמר "וירא כי רבה רעת האדם".
במאמר ראשון אנו רוצים לדון בשאלה — מדוע יש שעושים מעשים טובים והקב"ה לוקח אותם טרם זמנם, ויחד עם זאת רשעים שמאריך ימיהם?
את זה הוא לומד מהכתוב — "ויתהלך חנוך את האלוקים ואיננו כי לקח אותו אלוקים".
על זה מספר לנו שדרכיו של הקב"ה שונים מדרכי האדם. יש מטרות שמוליכות את המציאות. כשאדם צריך להיתקן בעולם אז יש איזשהי דרך שמובילה אותו לתכלית התיקון שלו שהיא לא גלויה לו. משהו פנימי עמוק מוליך אותו. דרכיו של הקב"ה להוליך אותו דרך הנקודה הפנימית ולא רק דרך הנקודה החיצונית.
הנקודה הפנימית הזאת צריכה להביא את האדם לתיקונים. התיקונים האלה צריכים להפגיש אותו עם מצבים. כשאדם מתדבק בה', היינו תיקן משהו, לכן ה' לוקח אותו כדי שלא יחטא אחר כך אם עלול לחטוא. ה' עוזר לנו ולוקח את נשמתו של מי שגומר את תיקונו כדי להתגלגל שוב לבחינה אחרת.
זה מה שקרה עם חנוך.
מפרש את זה יפה עם מה שכתוב (בשיר השירים) — "עד שהמלך במסיבו נרדי נתן ריחו". המלך זה הקב"ה, מסיבו היינו בסיבת הדבר, איזה סיבה? נרדי נתן ריחו — שהם המעשים הטובים שבו. כלומר שבשביל המעשים הטובים, שלא יתקלקלו, נפטר מן העולם. הם הסיבה שנפטר מן העולם ולא המעשים הרעים.
אז למה הרשעים מאריכים ימיהם?
תשמעו בשיעור…

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

Category:

בראשית ב'

Leave a Reply