[one_fifth][/one_fifth]
[three_fifth]
[four_fifth]


הכנה לפסח ב 10 דקות, האם עבודת הקורבנות צריכה כוונה? מהי בחירה ומי הוא הבוחר?

[/four_fifth][one_fifth_last][/one_fifth_last]
 

קבלה – הכנה לפסח ב 10 דקות


[/three_fifth]
[one_fifth_last][/one_fifth_last]
[one_fifth][/one_fifth]
[three_fifth]

ש: האם אפשר לקבל הכנה מתומצתת לקראת הפסח, מהי הכוונה הראויה?

ת: יש ערך גדול לכך שאנשים רוצים להכין עצמם רוחנית לקראת החג. מהות הפסח היא כנגד אברהם אבינו, שביטל את הרגש הישות העצמית של האדם, שהיא בחי' גאוותו. כאשר ישנן ב' רשויות, יש את רשות הנברא ורשות הבורא. האדם נמצא במצב של גלות, שהיא ניתוק מהישות הזו שנק' הבורא. הגאולה אליה אנו רוצים לכוון בפסח, שהיא ראשית הגאולה של ישראל, היא היכולת לבוא להצטרף לבורא עצמו. ולכן הפסח אומר, שאם נוותר על הישות העצמית, כפי שביטל אברהם אבינו, אז נוכל לבוא ולהתחבר.
צריך להבין מהי ההתכוננות לפסח. פסח הוא חלק ממסע נפשי שעושה האדם כדי להיות יהודי ולקבל את ההטבה השלמה. הפסח הוא החג הראשון לחגי ישראל, דהיינו שהאדם מתחיל את מסעו בוויתור על האגו, ביכולת לבער את החמץ. זוהי מעין החלטה אמונית, גם אם איני מרגיש כך. אבל עצם ההחלטה מקנה לנו את היכולת הפנימית להשיג את הדבר. כאשר אדם מתייגע כלפי משהו, הוא אוהב אותו. כך הוא ניקוי החמץ, מייצג את ניפוי החמץ הנפשי של האדם, שהוא בחי' האגו, שהוא הניפוח של אותו הבצק עליו צריך האדם לוותר. אולם אי אפשר לעשות זאת אם לא מתייגעים על כך, כי מצד הטבע מה שחשוב לאדם הוא האגו שלו.
לאחר ששרפנו את החמץ ולקחנו החלטה אמונית שכך אנו רוצים לעשות בנפשנו, אזי מגלה לנו התורה שישנו זמן מסוגל לדבר. בכל שנה בערב פסח ישנו כוח סגולי, אנרגטי, קוסמי – כוח להתחיל במסע של הגאולה. כל ההגדה של פסח מסודרת בסדר מיוחד מאד הנותן לנו את הדרך של גאולת האדם. כמובן שאת כל הסדר הזה אנו עושים מתוך הרצון לוותר על האגו. אולם לאחר שוויתרנו על האגו בפסח, הפלא הוא שמותר לבוא ולהשתמש בו אח"כ בחזרה, כי התורה דווקא רוצה שנהיה גאים בדרכי ה'. אולם צריך לוותר עליו קודם לפני שנוכל להשתמש בו בצורה הנכונה.
כל סדר הפסח בנוי באופן שאנו משבחים את הבורא ית' שפסח על בתי המצרים, דהיינו שנתן לנו הכוח לפסוח על הרצון של המצרי, שהוא בחי' הרצון הצר שבנו. אולם ודאי שצריך גם לאחמ"כ לעשות את המשך המסע שבכל השנה, במהלך כל החגים. התכונה הנלווית לוויתור על האגו של האדם היא הוויתור על הכעס. למרות שפסח הוא הזדמנות למפגש משפחתי, עכ"ז זהו לא עיקר הפסח, אלא עיקר הפסח היא היציאה מהגאווה, ויכולת זו היא כמו נס. האם רק בפסח צריך זאת, ולא בכל השנה? בכל השנה צריך את זה, אולם פסח הוא הזמן הסגולי לכך. צריך את הוויתור העצמי כאשר באים לקשר. הפסח הוא בחי' היכולת של האדם להיות מאמין, להיות מקושר, לצאת מהבועה העצמית. כי כאשר אדם נמצא בבועה העצמית שלו, אין הוא יכול להיות חבר, בעל, יהודי. מי שגאוותן, גם אם הוא מוכשר מאד, טרם היציאה מהגאווה נבחן שעדיין כלל לא התחיל את העבודה. יהודי נבחן ביכולת שלו לצאת מגאוותו. אנשים גאוותנים הם מסכנים מאד, כי הם מעמיסים על עצמם הרבה מאד, ובסוף הם אלו שעושים את הדברים הנבזיים ביותר מכולם, כי גם אינם יכולים לגלות כלפי חוץ את זוהמתם ולכן הכל נשאר בפנים ונרקב.
צריך לרדת למצרים, וזוהי בחי' הכאב על הגלות של מצרים בה נמצא האדם, ולאחר שירגיש זאת ויבוא לנקות את הזוהמה הזו, אז אפשר לבוא לבחי' הפסח, שהוא הסגולה לצאת ממצרים, לצאת מהאגו של האדם, שהיא השורש לכל הגאולות.

ש: אם אפשר להבין מהו עניין שתיית ד' הכוסות בליל הסדר, ומדוע צריך גם להסב בשתייתן?

ת: יש לכך טעמים רבים, וישנו שיעור מיוחד על ליל הסדר ובתוכו ד' הכוסות. באופן כללי, מדובר בקניית המוחין של בחי' הפסח, שבעזרתם ניתן לצאת ממצרים. וניתן ללמוד זאת בדרוש ו' בשער הכוונות בצורה מפורטת.

[/three_fifth]
[one_fifth_last][/one_fifth_last]

[one_fifth][/one_fifth]
[three_fifth]

 

האם עבודת הקורבנות צריכה כוונה?

[/three_fifth]
[one_fifth_last][/one_fifth_last]
[one_fifth][/one_fifth]
[three_fifth]

ש: בעניין עבודת הקרבנות, אנו רואים פירוט גדול בנושא בתורה, ואח"כ הגמרא אף מרחיבה בכך יותר. בעבודת הנפש, כאשר אדם ניגש להקריב קורבן, עד כמה צריך להיות מודע מבחינת פרטי הפעולה? כאשר ניגשים בלא מודעות, האם גם אז נק' שמעלים קורבן?

ת: כל אחד במדרגתו. כל עוד האדם אינו עושה כוונה הפוכה, זה נחשב לעבודת קרבנות. אולם אכן צריך מודעות בעבודה. אך האדם מפרש דברים גם ללא המודעות שלו, ולפי הפירוש שלו הוא מתפעם מאותה מציאות, כפי שראינו בניסוי שנערך פעם בו השתילו תמונות של קוקה קולה בסרט מסויים, וראו שלאחמ"כ יותר אנשים קנו את המוצר בהפסקה לאחר שיצאו מהסרט. לכן אנו רואים שישנו גם פירוש בלתי מודע. אולם ודאי שצריך להשתדל לכוון למודעות נכונה.

[/three_fifth]
[one_fifth_last][/one_fifth_last]

[one_fifth][/one_fifth]
[three_fifth]

 

מהי בחירה ומי הוא הבוחר?

[/three_fifth]
[one_fifth_last][/one_fifth_last]

Leave a Reply

1 Comment

  • נתנאל 4 שנים ago

    שלום לכבוד הרב אדם סיני שליט"א. תמיד חשבתי (ואולי זה עדיין נכון) שכל עניין המחשבות הזרות והרעות זה בירורים שה' יתברך מוריד לאדם דרך המחשבה שיסלק את המחשבה ועל ידי זה נוצר תיקון. אך בחסידות מוסבר שהמחשבה טובה באה מצד הנשמה הטהורה מהכילות הקודש ולהבדיל שיש מחשבה שלילית זה באה מהכילות הטומאה וכו'. השאלה היא האם המחשבות הזרות והרעות הם תיקון או שזה פשוט מראה על מצב נוכחי של האדם שבאותו הנושא הוא מונח בטומאה. תודה.