מהותה של חכמת הקבלה – חכמת הקבלה מהי

מהי חכמת הקבלה? – חכמת הקבלה מהי ?

נביא כאן מדבריו של מורנו הגדול בעל "הסולם" זצוק"ל, במאמר מהות חכמת הקבלה – על מה סובבת החכמה? שאלה זו כמובן עולה על כל בר דעת, וכדי לתת תשובה מספקת לשאלה זו אתן הגדרה נאמנה ומשומרת, כי חכמה זו היא לא פחות ולא יותר אלא סדר של שרשים המשתלשלים על דרך קודם ונמשך בחוקים קבועים ומוחלטים המתחברים וקולעים למטרה אחת מאד נעלה, הנקובה בשם "גילוי אלקותו ית' לנבראיו בעולם הזה".

חכמת הקבלה אם כן, מגלה לנו את החוקים השורשיים ביותר, ובסדר של סיבה ותוצאה מהעולמות העליונים אל עולמנו זה הגשמי.

קיימות מספר שיטות ללימוד חכמת הקבלה, אך מקובל כי האר"י הקדוש, הוא גדול המפרשים שקמו לחכמה זו, וכתבי תלמידו – ר' חיים ויטאל זי"ע הם אבני היסוד של החכמה. כמובן, ישנו ספר הזוהר, המאיר עד הרקיע, שנכתב בידי רשב"י וחבורתו, ומהווה את החלק החשוב ביותר בפנימיות התורה וחכמת הקבלה.

בעל "הסולם", במפעלו הגדול והעצום, כתב פרושים גם על כתבי האר"י והן את פרוש "הסולם" על הזוהר הקדוש. בעשותו כן, היה לגדול המפרשים שקמו לחכמת הקבלה בדורות האחרונים, ויש שרואים בו גדול המקובלים מאז האר"י הקדוש.

מה אם כן, אומרת לנו החכמה הזו? מה היא באה ללמד אותנו? אותך? כיצד חכמה מופשטת זו מצליחה להגיע עד לחיינו כאן, בעולם הזה, השפל, החומרי, הבזוי?

במשפט אחד, מתומצת, אך ממצה, נאמר כי הלומד חכמה זה, צריך להגיע לדבקות עם בוראו. ועיקר הדרך לשם עוברת דרך המצווה אותה מגדיר רבי עקיבא, ככלל גדול בתורה – "ואהבת לרעך כמוך".

–

בטרם אבוא לבאר את תולדות חכמת הקבלה, שכבר דשו בה רבים, מצאתי לנחוץ לבאר מקודם היטב, את מהותה של חכמה זו, אשר לדעתי מעטים המה היודעים זאת.

וכמובן לא יתכן לדבר מתולדות איזה דבר בטרם שאנו מכירים את הדבר עצמו. והגם שידיעה זו היא רחבה ועמוקה מני ים, עם כל זה אתאמץ בכל כחי וידיעותי שרכשתי לי במקצוע זה, לבאר ביאור מקורי ולהאירו מכל הצדדים באופן מספיק לכל נפש, להוציא מהם מסקנות נכונות כמות שהן באמת. מבלי להניח מקום למעיינים להטעות את עצמם, כרגיל מאד בעיון בדברים הללו.

על מה סובבת החכמה.

שאלה זו כמובן עולה על כל בר דעת, וכדי לתת תשובה מספקת לשאלה זו אתן הגדרה נאמנה ומשומרת, כי חכמה זו היא לא פחות ולא יותר אלא סדר של שרשים המשתלשלים על דרך קודם ונמשך בחוקים קבועים ומוחלטים המתחברים וקולעים למטרה אחת מאד נעלה, הנקובה בשם "גילוי אלקותו ית' לנבראיו בעולם הזה". וכאן נוהגים כלל ופרט. "כלל" כלומר, כל האנושות המתחייבת בסופה, בהכרח ובחיוב מוחלט, לבא עד לידי ההתפתחות המופלגת הזאת, כמ"ש "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (ישעי' י"א). "ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה', כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" (ירמי' ל"א). ואומר "ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך" וגו' (ישעי' ל').

" פרט", היינו שאף מקודם שלימות כלל האנושות כולה, בכל דור ודור נוהג דבר זה גם בפרטים יחידי סגולה, כי אלה הם הפרטים הזוכים בכל דור ודור למדרגות מסוימות בענין גילוי אלקותו ית', והם המה הנביאים ואנשי השם, וכמו שאמרו ז"ל (ב"ר פר' ע"ד) אין לך דור שאין בו כאברהם ויעקב. הרי לעיניך, אשר גילוי אלקותו ית' נוהג בכל דור ודור, לפי דחז"ל המוסמכים לדבר זה ונאמנים עלינו.

ריבוי הפרצופים הספירות והעולמות.

אולם לפי האמור הועמדה השאלה, כיון שאין לחכמה זו רק תפקיד אחד המיוחד והמבואר, א"כ מהו ענין של ריבוי הפרצופים והספירות וכל הקשרים בני החילוף, אשר ספרי הקבלה מלאים מהם.

אכן, אם תקח איזה גוף של בעל חיים קטן, שכל תפקידו אינו אלא להזין את עצמו כדי שיוכל להתקיים בעולם זמן מה המספיק כדי להוליד ולקיים את מינו, תראה ותמצא בו הרכבה מסובכת מאלף אלפי פיברילים וגידים, כפי שדרשו ומצאו בעלי הפיזיולוגיה והאנטומיה, ועוד אלפי רבבות יש שם ממה שלא נודע עדיין לעין האנושית, ומכאן תוכל להקיש כמה מיני ריבוי הרכבות של ענינים וצנורות הצריכים להתחבר בכדי להמציא ולגלות את המטרה הנשגבת ההיא.

ב' סדרים: מעילא לתתא, ומתתא לעילא.

והנה בכללותה מתחלקת חכמה זאת לב' סדרים המקבילים זה לזה ושוים זה לזה כמו ב' טפות מים ואין הפרש ביניהם, רק שהסדר הראשון נמשך מעילא לתתא עד לעוה"ז, והסדר שני מתחיל מעולם הזה והולך מתתא לעילא בדיוק בכל אותם הדרכים וההרכבות שנרשמו משורשם בעת הופעתם והתגלותם מעילא לתתא.

והנה סדר הא' מכונה בשפת הקבלה סדר השתלשלות העולמות והפרצופים והספירות לכל מקריהם אם קבועים אם בני חלוף, וסדר הב' מכונה בשם השגות,או מדרגות של נבואה ורוח הקודש, אשר האדם הזוכה לדבר מחויב ללכת באותם המבואות והדרכים ולהשיג כל פרט וכל מדרגה לאט לאט בדיוק נכון על פי אותם החוקים שנרשמו בהם מעת התאצלותם מעילא לתתא. והוא כי ענין זה של גילוי אלקותו ית', אינו ענין המופיע כולו בבת אחת, כדרכי הגילוי שבדברים הגשמיים, אלא הולך ומופיע בהמשך זמן מסוים, אשר תלוי לפי זיכוכו של אותו המשיג, עד שיתגלו אליו כל המדרגות המרובות הערוכות מראש מבחינתם שמעילא לתתא. ולהיותם מסודרים ובאים בהשגה בזה אחר זה וזה למעלה מזה, כדוגמת שלבי הסולם, מכונים משום זה בשם מדרגות.

שמות מופשטים.

רבים סבורים שכל המלים והשמות הבאים בחכמת הקבלה המה מין של שמות מופשטים, והוא מטעם היותה עוסקת באלקיות ורוחניות שהם למעלה מן המקום והזמן אשר אפילו עין הדמיון אינו שולט שם, ומשום זה יחליטו שכל המדובר בענינים כאלה ודאי אינם אלא שמות מופשטים או עוד יותר נשגבים ונעלים משמות מופשטים בהיותם נשללים לגמרי מתחילתם מיסודות המדומים. אולם זה אינו אמת, אלא לגמרי להיפך, שאין הקבלה משתמשת בשמות ובכינויים, זולת מבחי' הריאליות והממשיות שבהם, וזה כלל ברזל אצל כל חכמי הקבלה. " כל מה שלא נשיג, לא נגדרהו בשם ומלה", וכאן צריך שתדע שמלת השגה, פירושה המדרגה הסופית שבהבנה, והוא נלקח מלשון כי "תשיג" ידך, דהיינו טרם שהדבר מתבהר לעינים בהחלט הגמור כמו שהיה תפוש בידים, אין המקובלים מכנים אותו בשם השגה אלא בכינויים אחרים כמו הבנה והשכלה וכדומה.

הממשיות שבחכמת הקבלה.

אולם גם במציאות הגשמית הערוכה נגד חושינו נמצאים ג"כ דברים ממשיים, אע"פ שאין לנו שום תפיסה ודמיון בעצמותם, כמו האלקטרו והמאגנט המכונים בשם פלואידום, עם כל זה מי זה יאמר שהשמות הללו אינם ממשיים בשעה שאנו מכירים בסיפוק גמור את פעולותיהם ולא אכפת לנו כלל שאין לנו שום תפיסה בעצם הנושא, דהיינו האלקטרו בעצמותו, והשם הזה כ"כ ממשי וקרוב אלינו לא פחות ממה שהיה אילו נתפס לנו לגמרי בחושינו, עד שכל הילדים הקטנים מכירים את השם הזה של אלקטרו כמו שמכירים את השמות לחם וסוכר וכדומה.

ולא עוד, אלא אם תרצה לייגע מעט את כלי עיונך הייתי אומר לך בדרך כלל, אשר כמו שבהבורא ית' אין שום תפיסה והשגה כלל וכלל, ממש בשיעור הזה אין שום השגה בבחי' העצמית שבכל נבראיו ואפי' את הגשמיים שאנו מגששים בידינו, באופן אשר כל ההכרות שלנו עם חברינו וקרובינו שבעולם המעשה שלפנינו, אינו יותר רק "הכרות של פעולות" המתפעלים ונולדים מתוך שיתוף של פגישת החושים שלנו עמהם, שאלה נותנים לנו סיפוק גמור אע"פ שאין לנו שום תפיסה בעצם הנושא. ועוד יותר מזה, כי אפילו בעצמות עצמך גם כן אין לך שום תפיסה והשגה בו וכל מה שידוע לך מעצמותך עצמך אינו יותר, אלא מהלך של פעולות הנמשכות מעצמותך.

ומעתה תוכל להשכיל בנקל, אשר כל השמות והכנויים הבאים בספרי הקבלה המה ג"כ ריאליים וממשיים אע"פ שאין לנו שום השגה בנושא, משום שיש לעוסקים בהם סיפוק גמור של הכרות מלאה לשלימותה הסופית, דהיינו ג"כ רק הכרות של פעולות המתפעלים ונולדים מתוך שתוף של אור העליון עם המשיגים אותו. אולם הוא די ומספיק לגמרי, כי זה הכלל "כל המשוער ויוצא מהשגחתו ית' לבוא לכלל מציאות לטבע הבריאה הרי יש בו משום ספוק מוחלט" כמו שלא יתעורר לאדם שום תביעה לאצבע ששית לכף ידו כי חמשת האצבעות מספיקות לו בהחלט.

הערכים הגשמיים והשמות הגופניים שבספרי הקבלה.

אכן מובן לכל בן הגיון שבמקום שאנו עוסקים בדבר רוחני ואין צריך לומר עם אלקיות אין לנו שם שום מלות ואותיות להגות בהם, שהרי כל אוצר המילים שלנו אינו אלא הרכבות מאותיות הדמיון והחושים, ואיך אפשר להסתייע עמהם במקום שאינו נוהג שם לגמרי מבחינת דמיונות וחושים. כי אפילו אם ניקח את המלה הדקה ביותר שאפשר להשתמש בה במקומות הללו דהיינו המלה "אור עליון" או אפי' "אור פשוט" הרי זה ג"כ דבר מדומה ומושאל מאור השמש או אור הנר או אור מורגש של נחת רוח המופיע באדם בזמן המצאה חדשה של התרת איזה ספק, ואיך יתכן להשתמש עמהם במקום רוחני ודרכים אלקיים, כי לא יציעו אל המעיינים אלא דברי שוא וכזב, ומכל שכן במקום שאנו צריכים לגלות במלות ההם איזה שכל מבחי' משא ומתן הנהוג במחקרי החכמה, אשר כאן מוכרח החכם להשתמש בדיוק חמור עם גדרים מוחלטים לעיני המעיינים. ואם יכשל החכם אף במלה אחת בלתי מוצלחת הרי יגרום על ידה בלבול הדעת למעיינים ולא יבינו כלל מה שאומר שם מלפניה ומלאחריה וכל הקשור עם אותה המלה, כידוע לכל מעיין בספרי חכמה.

וא"כ תמה על עצמך איך אפשר לחכמי הקבלה להשתמש במלות כוזבות ולהסביר על ידן קשרי חכמה, וכידוע אשר אין שום הגדרה בשמות כוזבות, כי לשקר אין לו רגלים ואין לו עמידה. אמנם כאן צריך שתדע מקודם את החוק של שורש וענף ביחס העולמות מזה אל זה.

חוק שורש וענף ביחס העולמות.

חכמי הקבלה מצאו אשר ד' העולמות הנקובים בשם: אצילות, בריאה, יצירה ועשיה, החל מהעולם הראשון היותר עליון הנקרא אצילות עד העולם הזה הגשמי המוחשי הנקרא עשיה, צורתם שוה זה לזה לגמרי בכל פרטיהם ומקריהם, דהיינו שכל המציאות ומקריה הנמצאים בעולם הראשון, כל אלה נמצאים גם כן בעולם השני שמתחתיו בלי שום שינוי של משהו, וכן בכל יתר העולמות שלאחריו עד לעולם הזה המוחשי. ואין שום הבדל ביניהם אלא הבחן מדרגה בלבד, המובן רק בחומר שבפרטי המציאות שבכל עולם ועולם, שהחומר של פרטי המציאות הנמצאים בעולם הראשון היותר עליון הוא חומר יותר זך מכל התחתונים הימנו, וחומר פרטי המציאות שבעולם השני הוא מעובה מעולם הראשון, אבל יותר זך מכל מה

שתחתיו במדרגה, ועל דרך זה עד לעולם הזה שלפנינו, אשר החומר של פרטי המציאות שבו, הוא יותר עב וחשוך מכל העולמות שקדמו אליו, אולם הצורות של פרטי המציאות וכן כל המקרים שלהם באים בשוה בכל עולם ועולם הן בכמות והן באיכות בלי שינוי.

והמשילו את זה כמשפט החותם עם הנחתם הימנו, אשר כל הצורות המצויות בחותם עוברות בשלימותן לכל פרטיהן ודקדוקיהן אל הדבר הנחתם הימנו, כן הוא בעולמות, אשר כל עולם תחתון נחתם מעולם עליון ממנו, וע"כ כל הצורות שיש בעולם העליון בכל כמותם ואיכותם נעתקים במלואם ובאים גם בעולם התחתון, באופן שאין לך פרט של מציאות או של מקרי המציאות המצוי בעולם התחתון שלא תמצא דוגמתו בעולם עליון הימנו בצורה שוה כמו ב' טיפות של מים ונקראים שורש וענף. כלומר, שאותו הפרט הנמצא בעולם התחתון, נבחן לבחי' של ענף בערך הדוגמא שלו המצוי ועומד בעולם העליון שהוא שורשו של הפרט התחתון, מפני שמשם נחתם ונתהוה הפרט ההוא בעולם התחתון.

וזוהי כונת חז"ל במה שאמרו "אין לך כל עשב מלמטה שאין לו מזל ושוטר מלמעלה שמכה אותו ואומר לו גדל" (השמטות הזהר בראשית אות א', ב"ר פ"י) כלומר שהשורש הנקרא מזל מכריח אותו לגדול ולקבל את כל תכונתו מבחי' כמותו ואיכותו, כמשפט החותם עם הנחתם הימנו כאמור לעיל. וזהו החוק של שורש וענף, הנוהג בכל הפרטים שבמציאות ושל מקרי המציאות בכל עולם ועולם ביחס העולם העליון ממנו.

שפת המקובלים היא שפה של ענפים.

פירוש, על פי הוראתם של הענפים הללו על שרשיהם שהם הדוגמאות שלהם הקיימים בהכרח בעולם העליון. כי אין לך שום מציאות בעולם התחתון שלא יהי' נמשך ויוצא מעולם העליון ממנו וכמשפט החותם עם הנחתם כמפורש לעיל, אשר משום זה, השורש שבעולם העליון מחייב את הענף שלו שבעולם התחתון, שיתגלה בו כל צורתו ותכונתו, ע"ד שאמרו ז"ל, שהמזל שבעולם העליון המיוחס לעשב שבעולם התחתון מכה על אותו העשב ומכריחו לגדול על מתכונתו כנ"ל. שמתוך זה נמצא כל ענף וענף שבעולם הזה מגדיר היטב את הדוגמא שלו העומדת בעולם העליון.

ולפיכך מצאו להם חכמי הקבלה, אוצר של מלים ערוך ומפורש לעיניהם די ומספיק לבחי' שפה מדוברת ביניהם המצוינת להפליא, שיוכלו לישא וליתן זה עם זה בשרשים הרוחניים שבעולמות העליונים, דהיינו על ידי שמזכירים לחבריהם רק את הענף התחתון המוחשי שבעוה"ז המוגדר היטב לחושים הגשמיים, והשומעים מבינים מדעתם את השורש העליון אשר ענף הגשמי הזה מראה עליו מפני שהוא מיוחס אליו להיותו נחתם הימנו, כנ"ל. באופן אשר כל פרטי הויות הבריאה המוחשית וכל מקריהם, נעשו להם כמו מלים ושמות מוגדרים ומוחלטים המראים על השורשים הגבוהים העליונים הרוחניים, ואע"פ שבמקומם הרוחני אי אפשר להתבטא בשום מלה והגה מפאת היותם למעלה מכל דמיון, מכל מקום קנו להם זכות ביטוי שפתיים על ידי ענפיהם המסודרים לחושינו כאן בעולמנו המוחשי, כמבואר.

וזוהי כל אופיה של השפה המדוברת בין חכמי המקובלים, אשר על פיה מגלים את השגותיהם הרוחניים מאיש לאיש ומדור לדור הן בע"פ והן בכתב ומבינים זה את זה בסיפוק גמור, כפי כל השיעור המדויק המחוייב לצורך משא ומתן במחקרי החכמה, דהיינו בגדרים מדויקים שאי אפשר להכשל בהם, מפני שכל ענף וענף יש לו הגדרה טבעית מיוחדת לו בהחלט, וממילא מראה ג"כ על שורשו שבעולם העליון עם הגדרתו זו המוחלטת.

ודע, אשר שפת הענפים של תורת הקבלה הזו היא יותר נוחה להסביר בה מושגי החכמה מכל הלשונות הרגילות שלנו כנודע מתורת הנומינליזם אשר הלשונות נשתבשו הרבה בפיות ההמונים, כלומר שמתוך ריבוי השמוש שמשתמשים עם המילות הרי הן הולכות ומתרוקנות מתוכנן המדויק, וע"כ נעשו קשיים גדולים למסור סברות מדוייקות מאחד לחבירו על ידי המבטא והכתב כנודע. מה שאין כן "בשפת הענפים של הקבלה" הנלקחת משמות הבריות ומקריהם הערוכים ועומדים לעינינו מוגדרים בחוקי הטבע, שאינם מקבלים שינוי לעולם. ואף פעם לא יארע לשומעים ולקוראים שיטעו בהבנת המלות המוצעות להם, מפני שגדרי הטבע מוחלטים למדי חוק ולא יעבור.

"מסירה מפי מקובל חכם למקבל מבין".

כן כתב הרמב"ן ז"ל בהקדמת פרושו על התורה, וז"ל, "ואני הנני מביא בברית נאמנת וכו' לכל מסתכל בספר הזה וכו' מכל הרמזים אשר אני כותב בסתרי התורה, כי אני מודיעו נאמנה שלא יושגו דברי ולא יודעו כלל בשום שכל ובינה זולת מפי מקובל חכם לאזן מקבל מבין". וכמתכונתו כתב ג"כ הרב חיים ויטאל ז"ל בהקדמה לעץ חיים. וכן בדברי חז"ל (חגיגה י"א:) "אין דורשין במרכבה ביחיד אלא א"כ הוא חכם ומבין מדעתו".

והנה דבריהם מובנים היטב במה שאמרו שצריכים לקבל מפי מקובל חכם, אולם מהו החיוב שגם התלמיד צריך מקודם להיות חכם ומבין מדעתו עצמו, ואם אינו כך אפילו יהיה צדיק היותר גדול בעולם אסור ללמדו. ועוד, אם הוא כבר חכם ומבין מדעתו א"כ שוב אין לו צורך ללמוד מאחרים.

ובמבואר לעיל תבין דבריהם בתכלית הפשטות, שהרי נתבאר אשר עם כל המלות וההגוי הבאות במבטא שפתינו, אי אפשר לבאר על ידם אף מלה אחת מהענינים הרוחניים האלקיים שהם למעלה מהמקום והזמן המדומים, אלא שנמצאת שפה מיוחדת לענינים הללו, שהיא "שפת הענפים" על פי הוראתם ביחסם אל שרשיהם העליונים.

אולם שפה זאת הגם שמסוגלת מאד מאד לתפקידה לישא וליתן במחקרי החכמה יותר מהשפות הרגילות כמו שהובא לעיל, אכן כל זה אמור, רק אם השומע הוא חכם מעצמו, דהיינו שיודע ומבין ביחסי הענפים אל שרשיהם, כי היחסים הללו אינם מתבארים כלל מהתחתון לעליון, כלומר, שבהסתכלות על הענפים התחתונים אי אפשר להוציא שום הקש ודמיון כלל על איזו דוגמא בשרשיהם העליונים, ולהיפך הוא, שמהעליון ילמד התחתון, כלומר, שמתחילה צריכים להשיג את השרשים העליונים כמות שהם ברוחניותם למעלה מכל דמיון, אך בהשגה טהורה. ואחר שמשיג היטב את השרשים העליונים מדעתו אפשר לו להסתכל בענפים המוחשים שבעוה"ז ולידע איך כל ענף מתיחס אל שרשו בעולם העליון בכל סדריו בכמות ואיכות. ואחר שיודע ומבין את כל זה היטב, אז נמצאת לו שפה משותפת בינו ובין רבו דהיינו "שפת הענפים", אשר על פיה יוכל החכם המקובל למסור לו כל מחקרי החכמה הנוהגים בעולמות העליונים הרוחניים הן מה שקיבל מרבותיו והן הרחבתו בחכמה שמצא בעצמו, כי עתה יש להם שפה משותפת לשניהם ומבינים זה את זה.

אולם בעת שהתלמיד אינו חכם ומבין מדעתו את השפה ההיא דהיינו הוראת הענפים על שורשיהם, מובן מעצמו שאין ביכולתו של הרב להסביר לו אף מלה אחת בחכמה הרוחנית הזו. ואין צריך לומר לישא ליתן עמו במחקרי החכמה, היות שאין להם כלל שפה משותפת להשתמש עמה ונמצאים שהם כמו אלמים וע"כ בהכרח שאין מוסרין מעשי מרכבה שהיא חכמת הקבלה, אלא אם כן הוא חכם ומבין מדעתו.

ויש לשאול עוד, לפי זה מאין החכים התלמיד עד לידי כך להכיר היחסים של ענף ושורש מתוך התחקות על השרשים העליונים. והתשובה היא, אשר כאן שוא תשועת אדם אלא לעזר אלקי אנו צריכים, אשר הזוכה למציאת חן בעיניו ית', הריהו ית' ממלא אותו בחכמה בינה ודעת להשכיל השגות עליונות. ואי אפשר להסתייע בזה מעזרת בשר ודם ולא כלום, אכן אחר שמצא חן בעיניו ית' וזכה בהשגה העליונה, אז מוכן לבוא ולקבל מרחבי חכמת הקבלה מפי מקובל חכם כי עתה יש לו עמו שפה משותפת, ולא זולת.

כינויים הזרים לרוח אנושי.

ועם כל המתבאר לעיל, תבין מה שנמצאים לפעמים בספרי הקבלה, כינויים וערכים הזרים מאד לרוח אנושי, והמה שכיחים ביותר בספרי הקבלה היסודיים שהם ספרי הזוהר והתיקונים וספרי האריז"ל, אשר המה מתמיהים מאד, מה היה להם לחכמים האלו להשתמש בכינויים נמוכים כאלה לביטוי רעיונות נשגבים וקדושים הללו. אולם אחר שרכשת לך את הידיעות המובאות לעיל יובן לך הדבר על אמיתו, כי נתבאר שאי אפשר כלל להשתמש בהסברת החכמה הזאת בשום שפה ולשון שבעולם, זולת בשפה המיוחדת לדבר שהיא "שפת הענפים" ע"פ היחסים לשרשיהם העליונים. ולפיכך מובן מאליו שאי אפשר לעזוב שום ענף או מקרה של ענף מפני נחיתות הדרגה שלו ולא להשתמש עמו לבטוי המושכל הרצוי בתוך קשרי החכמה, בו בעת שלא נמצא בעולמנו שום ענף אחר שנקחהו בתמורתו.

כי כמו שאין שתי שערות יונקות מנקב אחד, כן אין לנו ב' ענפים שיתיחסו לשורש אחד, באופן, שאם נשאיר איזה מקרה שלא להשתמש עמו, נמצא שמלבד שאנו מאבדים את המושכל הרוחני ההוא שכנגדו בעולם העליון, כי אין לנו עוד שום מלה תמורתו להראות על השורש ההוא, הנה עוד יזיק דבר זה לכל מרחבי החכמה כולה, ועל כל היקפה, שהרי נעדרת לנו טבעת אחת משלשלת כללות החכמה הקשורה במושג ההוא. ע"כ נמצא שמטיל פגם על החכמה כולה, כי אין לך עוד חכמה בחכמות העולם שיהיו הענינים מלוכדים וקשורים זה בזה בדרך עילה ועלול קודם ונמשך, כמו חכמת הקבלה, הקשורה מראשה עד סופה זה בזה ממש כמו שרשרת ארוכה, אשר ע"כ בהעלם לנו ידיעה קטנה בינתים, נחשכה בעדינו כל החכמה כולה, משום שכל עניניה קשורים חזק זה בזה ומתלכדים לאחד ממש.

ומעתה אין שום תמיהא עליהם במה שמשתמשים לפעמים בכינוים זרים, כי אין להם חרות של בחירה בכינויים להחליף ולהמיר רע בטוב או טוב ברע, אלא שמוכרחים תמיד להביא בדיוק אותו הענף או המקרה המורה באצבע על שורשו העליון בכל השיעור הנחוץ לענין, וגם מוכרחים להרחיב הדברים, עד שיספיקו להגדרה מדוייקת לעיני חבריהם המעיינים.

—

מה היא חכמת הקבלה? חכמת הקבלה בכללה, היא עניין של התגלות אלקיית, מסודר בדרכיו בכל בחינותיו, ממה שנתגלה בעולמות, וממה שעתיד להתגלות, ובכל האופנים שאך אפשר לפעמים להגלות בעולמות, עד סוף כל הדורות.

תכלית הבריאה

מתוך שאין לך פועל בלי תכלית של מה, אם כן ודאי שהיה לו להשי"ת, תכלית בבריאה שלפנינו. ומתוך שהחשוב ביותר בכל המציאות רב הגוונית הזו, היא ההרגש המוקנה למין בעלי חיים, שכל פרט שבו, מרגיש את מציאותו עצמו – ומתוך שהחשוב שבהרגשות, הוא – הרגש השכלי, המוקנה רק לאדם, שעל ידו הוא מרגיש גם כל מה שבזולתו, ממכאוביו ונחמותיו. אם כן ודאי שאם נמצא לבורא תכלית בבריאה הזאת, הנה נושא תכלית זו הוא האדם. ועליו נאמר: "כל פעל ה' למענהו".

ועדיין יש להבין: לשם איזה צורך ערך השי"ת את כל הכבודה הזאת? אלא הוא כדי להעלותו למדרגה יותר נכבדה וחשובה, שירגיש את אלקיו, כמו הרגשה האנושית שכבר מוקנית לו. וכמו שיודע ומרגיש את רצונותיו של חברו, כן ישכיל בדרכי השי"ת וכו', כמו שכתוב אצל משה רבינו ע"ה: "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו". וכל אדם יכול להיות כמשה רע"ה כנודע. ובלי ספק כלל וכלל, לכל מי שמסתכל על ההתפתחות שבבריאה שלפנינו, יבין ויתברר לו העונג הגדול של הפועל, אשר פעולתו, הולכת ומתפתחת, עד שנקנה לו ההרגשה הנפלאה הזו, שיוכל לדבר ולהתעסק עם אלקיו, כאשר ידבר איש אל רעהו.

מעילא לתתא

נודע, שסוף מעשה במחשבה תחילה, כי האדם בטרם שמתחיל לחשוב איך בונים בית, הרי הוא מעלה במחשבתו ענין הדירה שבבית, שהיא התכלית. ואחר כך מעיין בתכנית הבנין, שתהיה מוצלחת אל התכלית הזו. כן העניין שלנו, לאחר שנתברר לנו, ביאור התכלית, הנה יחד עם זה, מבואר לנו, אשר כל סדרי הבריאה, בכל פנותיה ומבואיה ומוצאיה ערוכה ומסודרת בכל מראש, רק על פי התכלית הזו שיתפתח מתוכה המין האנושי, שיעלה במעלותיו, עד שיהיה מוכשר להרגשת אלקיות כמו הרגשת רעהו.

הנה המעלות האלו המה כמו שלבים של סולם, ערוכים ומסודרים דרגא בתר דרגא, עד שנשלם, ומשיג את תכליתו. ותדע שהכמות והאיכות של אלו המדרגות, נערכות בשתי מציאויות, שהם: א' מציאות החומרים הגשמיים. ב' מציאות השכליים הרוחנים. ובשפת הקבלה מכונים: מעילא לתתא, ומתתא לעילא. דהיינו: מציאות החומריים הגשמיים, הוא סדר של התגלות אורו ית' מעילא לתתא. ממקור הראשון שנחצב שיעור וכמות של אור, ממהותו ית', עד ביאתו בצמצומים, צמצום אחר צמצום, עד שנתהוה ממנו עולם גשמי, ובריות גשמיות בשפל תחתיתו.

מתתא לעילא

אחר כך מתחיל סדר של מתתא לעילא. שהם כל המדרגות של הסולם, שעליו מתפתח המין האנושי, מטפס ועולה, עד שמגיע לתכלית הבריאה, כמבואר לעיל. ושתי מציאויות הללו, המה מבוארים לכל מקריהם ופרטיהם בחכמת הקבלה.

עניין חיוב הלימוד בקבלה

יכול המערער לומר, אם כן, כל החכמה הזו, הוא עסק לאותם שכבר זכו לאיזו בחינה של התגלות אלוקיית. ואיזה חיוב וצורך יכול להיות למרבית העם, בידיעת החכמה הנשגבה הזו?

אמנם יש דעה כללית המקובלת אצל ההמון. אשר עיקר החפץ של התורה והדת, הוא עניין הכשר המעשה בלבד, שכל הנרצה תלוי על קיום המצוות המעשיות, בלי שום דבר נוסף הנלוה עליו, או שצריך לצאת ממנו. אם כן היה הדבר, ודאי צדקו דברי האומר שדי לנו בלימוד הנגלה לבד, בדברים הנוגעים למעשה.

אבל לא כן הדבר, שכבר אמרו חז"ל: "וכי מה איכפת ליה להקב"ה למי ששוחט מן הצואר, או מי ששוחט מן העורף, הוי לא נתנו המצוות, אלא לצרף בהם את הבריות". הרי לפניך שיש עוד תכלית, אחר קיום המעשיות, שהמעשה הוא רק הכנה בעלמא לתכלית הזאת. ואם כן מובן מאליו, אשר אם המעשים, אינם מסודרים לתכלית הנרצה, הרי זה כאילו לא קיים כלום. וכן אמרו בזהר "מצוה בלא כוונה כגוף בלא נשמה". אם כן צריך עוד שיתלוה הכוונה אל המעשה.

ועוד מובן שהכוונה צריכה להיות כוונה אמיתית, הראויה למעשה. על דרך שאמרו חז"ל על הפסוק "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי, שתהא הבדלתכם לשמי, שאל יאמר אדם אי אפשי בבשר חזיר, אבל יאמר אפשי, ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי". הרי שאם נמנע מהחזיר משום השקוץ שבו, או הזק גופני, אין הכוונה הזאת מועילה לו כלום, שיהיה נחשב לעושה מצוה, אלא אם יכוון בכוונה הרצויה והמיוחדת, שהתורה אסרה. וכן בכל מצוה ומצוה, ורק אז גופו הולך ומזדכך, מחמת קיום המצוות, שהוא התכלית המבוקש.

אם כן לא די לנו לימוד הנהגת אופני המעשה, כי אנחנו צריכים ללמוד אותם הדברים המביאים לידי הכוונה הרצויה, לקיים כל דבר מתוך אמונתו בתורה, ובנותן התורה, אשר יש דין ויש דיין. ומי פתי לא יבין שאמונה בתורה, ובשכר ועונש. שהם סגולה לדבר הגדול הזה מצריכים לימוד רב בספרים המתאימים. באופן שעוד טרם המעשה, צריכים ללימודים המצרפין את הגוף שיסתגל לאמונה בה' ותורתו והשגחתו. ועל זה אמרו חז"ל: "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין", ולא אמרו בראתי לו מצוות תבלין, כי "ערביך ערבא צריך", כי היצר הרע, החפץ בהפקרות ובפריקת עול, לא יניחהו לקיים המצוות.

תורה תבלין

רק התורה היא תבלין המיוחד לביטול ולהכנעת היצר הרע, והיינו שאמרו חז"ל "המאור שבה היה מחזירן למוטב".

רוב דברי התורה הם לעיון

בזה מיושב למה לנו האריכות בתורה, באותם החלקים שאינם נוגעים למעשה, אלא רק לעיון, דהיינו הקדמת מעשה בראשית והם כל ספר בראשית, שמות, ורוב חלק דברים. ואין צריך לומר אגדות ומדרשים. אלא להיותם העצם שהמאור צרור בהם. יזדכך גופו, ויוכנע יצר הרע, ויבא לאמונה בתורה, ובשכר ועונש, שזוהי הדרגה הראשונה לקיום העבודה כמבואר.

נר מצוה ותורה אור

וז"ש "נר מצוה ותורה אור", כי בדומה למי שיש לו נרות, ואין לו אור להדליקם, נמצא יושב בחושך, כן מי שיש בידו מצוות ואין בו תורה, הרי הוא יושב בחושך, כי התורה אור, שבה מדליקין ומאירין את החושך שבגוף כאמור.

אין כל הפרשיות שבתורה שוים בשיעור המאור

הנה על פי הסגולה האמורה בתורה, דהיינו, בהתחשב בשיעור המאור שבה, לפי זה ודאי שיש לחלק את התורה לדרגות, דהיינו, על פי שיעור המאור שהאדם מסוגל לקבל מהלימוד בה. וברור שבהיות האדם חושב ומעיין בדברי תורה האמורים בהתגלות ה' לאבותינו, וכדומה לזה, הרי הם מביאים למעיין יותר מאור, מהיותו מעיין בענינים מעשיים. הגם שלעניין המעשה הם יותר חשובים. אבל לעניין המאור, ודאי שהתגלות ה' לאבותינו חשוב יותר. וזה יודו כל ישרי לב, אשר ניסו לבקש ולקבל מאור מהתורה.

חיוב ודרך התפשטות החכמה

מתוך שחכמת הקבלה כולה, מדברת בסוד התגלות ה', מובן מאליו, שאין לך חכמה חשובה ומוצלחת לסגולתה, כמותה. ואל זה כוונו בעלי הקבלה, לסדרה שתהיה ראויה להתעסק בה. וכן ישבו ועסקו בה, עד זמן הגניזה (ומסבה ידועה הוסכם לגנזה), מכל מקום היה זה רק לזמן ידוע ולא ח"ו לתמיד, כמ"ש בזוהר: "עתידה חכמתא דא לאתגליא בסוף יומיא, ואפילו לטליא דבי רב" עש"ה.

היוצא מדברינו, שעניין החכמה האמורה, אינה מוגבלת כלל בלשון של חכמת הקבלה, כי עיקרה הוא אור רוחני, היוצא ומתגלה מעצמותו ית' בסוד הכתוב,"התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו", דהיינו, על שני הדרכים הנ"ל: מעילא לתתא, ומתתא לעילא.

והדברים והדרגות האלו, באים ומתפשטים על פי לשון מותאם להם, שהם באמת כל הויות הבריות ומנהגיהם שבעולם הזה, שהמה ענפיהם. כי "אין לך עשב ועשב מלמטה שאין עליו מלאך מלמעלה, שמכה אותו ואומר לו גדל", והיינו שהעולמות יוצאים ונחתמים זה מזה, כחותם ונחתם, וכל שבזה, נוהג בזה. עד לעולם הגשמי, שהוא ענף אחרון שלהם, אבל כולל את העולם העליון ממנו כנחתם מחותם.

בזה נקל לדעת, שאפשר לדבר מעולמות העליונים, רק על פי ענפיהם הגשמיים התחתונים הנמשכים מהם, או מהנהגות, שהם לשון התנ"ך. או על פי חכמות חיצוניות. או על פי הבריות, והוא לשון המקובלים. או על פי שמות מוסכמות, וזה היה נוהג בקבלת הגאונים מזמן גניזת הזהר.

הנה נתבאר שדבר התגלות ה' אינו עניין של גילוי בפעם אחד, אלא עניין ההולך ומתגלה בהמשך זמן המספיק לגילוי כל המדרגות העצומות המתגלים מעילא לתתא, ומתתא לעילא. ועל כולם בסופם מתראה עליהם ה'. בדומה לאדם הבקי בכל המדינות, ובריות העולם, שאינו יכול לומר שנגלה לו העולם כולו, בטרם שגומר הסתכלותו באחרון שבבריות ובמדינות. ועד שלא הגיע לזה, הרי עדיין לא השיג את כל העולם. כן השגת השי"ת, הוא, בדרכים מוכנות מראש, שהמבקש מוכרח להשיג כל הדרכים האלו, בעליונים ותחתונים יחד. ומובן אשר העולמות העליונים הם העיקריים שבדבר זה, אלא שבאים בהשגה יחדיו, מפני שאין הבדל ביניהם בצורות, אלא רק בחומר, שחומר העולם היותר גבוה, הוא חומר יותר זך. אבל הצורות נחתמים זה מזה, ומה שנמצא בעולם עליון, נמצא בהכרח בכל העולמות שמתחתיו, היות שהתחתון נחתם ממנו. ותדע שאלו המציאויות והנהגותיהם, שהמבקש את ה' משיג, המה הנקראים מדרגות. להיותם מסודרים בהשגה, זה על זה, כמו שלבי הסולם.

ביטויים רוחניים

הרוחני אין לו דמיון ועל כן אין לו אותיות להגות בהם. ואפילו אם נאמר עליו בכללות, שהוא אור פשוט, היורד ונמשך למבקש, עד שמלבישו ומשיגו, בכל השיעור, המספיק לגילויו ית' – הרי זה גם כן, לשון מושאל: היות שכל המכונה בעולם הרוחני בשם אור אינו דומה לאור השמש או לאור הנר, ומה שאנו מכנים בעולם הרוחני בשם אור, הוא מושאל משכל האנושי, שטבעו, שבשעה שמופיע באדם בהתרת הספיקות, הוא מגלה כעין שפע של אור ותענוג, בכל קומת הגוף. ועל כן אנו אומרים לפעמים, אור השכל הגם שאינו אמת. כי האור שמאיר באותם חלקים מחומר הגוף, שאינו ראוי לקבל עיונים נפתרים הרי הוא ודאי דבר פחות משכל. ועל כן גם אותם אברים תחתונים ופחותים, יכולים לקבלו ולהשיגו.

עם כל זה, למען נוכל לכנות השכל באיזה שם, אנו מכנים אותו משום זה בשםאור השכל – וממש על דרך זה, אנו מכנים את פרטי המציאות שבעולמות העליונים, בשם אורות להיותם מביאים למשיגים אותם, שפע של אור ותענוג, לכל קומת הגוף, מראש ועד סוף. ומטעם זה, אנו זכאים לכנות למשיג בשם התלבשות, שהלביש לאור ההוא.

ואין להקשות, אם כן היה יותר נכון לכנותן בשמות הנוהגים בדרכי השכל, שהם: עיון, השגה וכדומה. או להתבטא בביטויים המבליטים את תופעות השכל העיוני? והעניין הוא שאין לו דמיון כלל, לדרכי תופעות השכל, משום שהשכל הוא ענף פרטי מיוחד, הנמצא בין כל הפרטים שבמציאות, ועל כן יש לו דרכים מיוחדות, לדרכי הופעתו. מה שאין כן, ענינים שבמדרגות, להיותם כלל שלם הכולל כל הפרטים הנמצאים בעולם, יש לכל פרט ופרט, דרכים שונות זו מזו. ועל פי רוב תפיסת ענינים שבמדרגות דומות לתפיסת גופי בעלי חיים. כלומר, בשעה שמשיג איזו מהות, הריהו משיג את כולו מראשו עד סופו.

ואם נשפוט, על פי חוקי השכל העיוני, יש לנו לומר, שהשיג את כל מה שיש להשיג, באותו המהות, ואפילו יהגה בו אלף שנים, לא יעדיף עליו כחוט השערה. ועם כל זה בתחילה הריהו דומה ממש ל… כלומר, שרואה הכל, ואינו מבין כלום ממה שהוא רואה. אבל על ידי שיהוי זמן מחוייב להשיג עוד ענינים נוספים, הדומה לעיבור יניקה מוחין, ולעיבור ב', ואז מתחיל להרגיש ולהשתמש בהשגותיו, בכל מה שברצונו, ובאמת לא הוסיף כלום על השגותיו, ממה שהשיג בתחילתו, אלא בבחינת גמר ביכור, שאז היה טרם בישולו, ועל כן לא היה יכול להבינו. ועתה נגמר בישולו.

והנך רואה ההפרש הגדול שיש לו מדרכי תופעות שכליות, ומשום זה לא יספיקו לנו, הגדרים שאנו רגילים להשתמש בהם, בעניין דרכי תופעות שכליות, ואנו מוכרחים לשמש, רק בדרכים הנהוגים בחומרים הגשמיים, כי לאלה על כל פנים דומים לגמרי בצורותיהם, אף על פי שרחוקים בחומר בתכלית המרחק.

ארבע לשונות משמשות לחכמת האמת

ארבע לשונות משמשות לחכמת האמת, ואלו הן: א': לשון התנ"ך ושמותיו וכנוייו. ב': לשון הלכה, – ושפה זו קרובה מאד ללשון התנ"ך. ג': לשון האגדות, – והיא רחוקה מהתנ"ך לגמרי משום שאינה מתחשבת כלל עם המציאות, ולשפה זו מתיחסים שמות וכנויים מוזרים, וגם אינה מתיחסת למובנים בדרך שורש וענפו. ד': היא שפת הספירות והפרצופים. – בכלל היתה נטיה גדולה, לבעלי החכמה, להסתירה מגסי החומר, משום שלדעתם החכמה והמוסר עולים בקנה אחד. ועל כן, החכמים הראשונים הסתירו החכמה בכתב רק בבחינת קווין ונקודות, גג ורגל, שמזה נולד והצטייר האלפא ביתא, בצורת כ"ב אותיות שלפנינו.

שפת התנ"ך

לשון התנ"ך: הוא הלשון העיקרי והשורשי, המותאם מאד לתפקידו, משום שיש לו על פי רוב, יחס של שורש וענף, והוא הלשון הנח ביותר להבין בו. ולשון זה הוא העתיק ביותר, והוא סוד לשון הקודש שיחסו אותה לאדם הראשון.

לשפה זו שתי מעלות וחסרון אחד. המעלה הראשונה שבה: היא היותה נוחה להבנה, ואפילו למתחילים בהשגות, מובן להם מיד כל הנחוץ להם. המעלה השניה: שהענינים מתבארים על ידה, בהרחבה ובעומק, יותר מכל הלשונות. החסרון שבה: אשר אי אפשר להשתמש עמה בדברים פרטיים או בעניין קשרים של קודם ונמשך, משום שלכל דבר צריכים לבאר ענינה בכל ההקף, כי איננה מוכחת מתוכה באיזה פרט היא מדברת, אם לא בהצגת העניין בשלימותו. לפיכך, כדי להבליט את הפרט היותר קטן, צריכים להציג עליה, פרשה שלמה בגללה, ומשום זה אינה ראויה לפרטים קטנים, או לקשרים של קודם ונמשך. – ולשון התפלות והברכות לקחו גם מלשון התנ"ך.

שפת ההלכה

לשון הלכה: אינה של מציאות, רק מקיום המציאות. הנה לשון זה נלקח כולו מלשון התנ"ך על פי שרשי ההלכה המובאים שם. ויש לה מעלה אחת על התנ"ך, בהיותה מרחיבה מאד, כל עניין ועניין, ומראה מתוך זה את השרשים העליונים ביתר דיוק.

לעומת זה יש לה חסרון גדול על לשון התנ"ך, בהיותה קשה מאד להבנה, והיא הקשה שבלשונות, לא ישיגה כי אם חכם שלם, שנקרא: "עייל ונפיק בלא בר", ומובן מאליו, שגם החסרון הראשון יש בה, כי נלקחה מהתנ"ך.

שפת האגדה

לשון אגדה: היא קלה להבנה, מתוך המליצות המתאימות מאד למובן הנרצה, ואם להבינה בשטחיות, היא עוד יותר נוחה להבנה מלשון התנ"ך. אלם להבינה בשלמות, היא שפה קשה מאד, משום שאינה נשמרת כלל לדבר על סדרי ענף ושורש, אלא רק על פי מליצת הלשון, בחידוד נפלא, אמנם היא עשירה מאד בפתרון מובנים זרים וקשים, במה שנוגע למהות המדרגה במצבה, על פי ערך עצמה, אשר אי אפשר, לבארם בשפת התנ"ך והלכה.

שפת המקובלים

לשון המקובלים: היא שפה ממש במלוא מובן המלה, דייקנית מאד, הן בעניין שורש וענף, והן בעניין קודם ונמשך, ולה המעלה המיוחדת, שאפשר לדבר בשפה זו בפרטים ופרטי פרטים, בלי הגבלה. גם אפשר על ידה לגשת ישר לעניין הפרט שרוצים, בלי הצורך לקשרה עם הקודם לה, או המאוחר לה.

אמנם על כל אותן המעלות הנשגבות שאתה רואה בה, הנה יש בה, גרעון גדול מאד, להיותה קשה להשגה, וכמעט שנמנע להשיגה, זולת מפי חכם מקובל, ומפי חכם המבין מדעתו. כלומר, שאפילו המבין מדעתו את כל המשך המדרגות האמורים: מתתא לעילא, ומעילא לתתא, עם כל זה, לא יבין בלשון זה כלום, עד שיקבל אותה, מפי חכם, שכבר קיבל את השפה מרבו פנים אל פנים.

שפת הקבלה כלולה בכולן

דע שהשמות והכינויים והגימטריאות, המה שייכים לגמרי לחכמת הקבלה, והסבה שהם נמצאים גם בשאר השפות, הוא, שגם כל השפות כלולות בחכמת הקבלה. משום שכל אלה הם סברות פרטיות מיוחדות, אשר שאר השפות מוכרחות להסתייע בהם.

ואין להעלות על הדעת, שארבע שפות אלו, המשמשות להסברת חכמת התגלות אלקיית, התפתחו בזה אחר זה, בסדרי הזמן, אלא האמת שארבעתם התגלו בפי חכמי האמת ביחד. ובאמתו, וכל אחת כלולה מכולם, שיש לשון הקבלה גם בתנ"ך כגון: עמידת הצור, ושלש עשרה מדות הרחמים, שבתורה ומיכה, ובבחינת מה, מורגשת בכל פסוק ופסוק, וכן המרכבות, שבישעיהו ויחזקאל, ועל כולם שיר השירים, שכולו לשון הקבלה ממש. ועל דרך זה בהלכה ואגדה, ואין צריך לומר, עניין השמות הקדושים שאינם נמחקים, באים בכל השפות יחד במובן אחד.

סדר התפתחות השפות

לכל דבר יש התפתחות הדרגתית. והלשון הנוח ביותר להשתמש אתו, הוא, שהתפתחותו נשלמה לפני היתר בזמן. לפיכך תחילת הביכור, היה בשפה התנכי"ת, להיותה הנוחה בלשונות, והשימוש אתה היה נפוץ מאד. אחריה באה שפת ההלכות, מסבת היותה כולה טבועה, בשפה התנכי"ת, ונוסף לזה, משום שהיו צריכים להשתמש אתה, להורות את העם הלכה למעשה. השלישית, היא שפת האגדות, הגם שגם בה נמצא במקומות לא מעטים מהתנ"ך, אבל זה רק, בדרך שפה עוזרת, מפני שהחדוד שבה, ממהרת תפיסת הענין אבל אי אפשר להשתמש בה, כבשפה יסודית, להיותה, חסרה הדיקנות של שורש וענפו כנ"ל, ועל כן השימוש בה לא היה נפוץ, ומכיון שכן, לא התפתחה. ואף-על-פי, שההגדה היתה בשימוש רב, בזמן התנאים והאמוראים, היה זה רק על ידי הסמיכה על שפת התנ"ך לפתיחה כרגיל בדברי חז"ל: פתח ר' וכו', (ועוד סיומים), ובאמת כל הרחבה זו שבשימוש השפה הזאת, בזמן חז"ל, התחילה מעת גניזת שפת הקבלה כנ"ל, זאת אומרת, גם בימי רבי יוחנן בן זכאי, וזמן סמוך קודם לו, דהיינו, שבעים שנה קודם חורבן בית המקדש מטעם הנ"ל, וד"ל.

האחרון להתפתחות היא שפת הקבלה, והוא, מטעם קושי ההבנה שבה כנ"ל. אשר בנוסף להשגה, צריכים גם קבלה בפירוש מלותיה ועל כן אפילו המבינים בה, לא יכלו להשתמש אתה, כי על פי רוב, הם היו יחידים בדור, ולא היה להם עם מי לעסוק. ושפה זו כינו חז"ל, מעשי מרכבה, בהיותה, שפה מיוחדת, שאפשר לדבר אתה, בפרטות הרכבות המדרגות זו בזו, ולא כלל בזולתה בשום פנים.

שפת הקבלה דומה לכל שפה מדוברת ועדיפותה, במשמעות הגלומה במלה אחת!

במבט שטחי נראית שפת הקבלה כמין תערובת משלשת הלשונות הנ"ל. אולם המבין להשתמש אתה יווכח שהיא שפה מיוחדת לעצמה, מתחילתה עד סופה. ואין הכוונה על תוארי המלים, אלא על הוראותיהם, שבזה כל ההפרש ביניהם, אשר בשלושת הלשונות הקודמים, כמעט ואין כל הוראה למלה אחת, דהיינו, לאפשר למעיין להבין על מה המלה רומזת, ורק בצרוף של כמה מלים, ולפעמים גם פרשיות, אפשר להבין תוכנם והוראתם. היתרון שבשפת הקבלה היא, אשר כל מלה ומלה שבה, מגלה למעיין את תוכנה והוראתה, בתכלית הדייקנות, לא פחות מכל לשונות בני אדם, אשר כל מלה ומלה יש לה גדרה המדוייקת שאי אפשר להחליפה באחר.

שכחת החכמה

מעת גניזת הזהר, לאט לאט נשכחה כל השפה החשובה הזאת, משום שנתמעטו העוסקים בה, ונעשה הפסק של דור אחד, שהחכם המקבל, לא מסר אותה, למקובל מבין. ומני אז נעשה חסרון שלא יוכל להמנות.

ותראה זאת בעליל, שהמקובל ר' משה די ליאון, שהוא היה האחרון שהחזיק בו, ועל ידו נגלה לעולם, הנה נווכח שלא הבין בו אף מלה אחת, כי באותם הספרים שהוא מביא קטעים מספר הזוהר, ניכר שלא הבין כלל את הלשון, כי פירשהו על-פי לשון התנ"ך, ועירבב מאד את ההבנה, הגם שהוא עצמו היה בעל השגה נפלאה מאד, כפי שיעידו לנו חיבוריו. וכן היה במשך דורות, אשר כל בעלי השגה נתנו את כל ימיהם, בהבנת לשון הזהר, ולא מצאו ידיהם ורגליהם, כי העמיסו בו בדוחקים גדולים, את לשון התנ"ך, ומחמת זה היה להם ספר החתום, כמו לר"מ די ליאון עצמו.

קבלת האר"י ז"ל

עד שבא המקובל היחיד, האר"י ז"ל אשר להשגתו לא היה כל גבול וגדר, והוא שפתח לנו את לשון הזהר, ונתן לנו מהלכים בו. ולולא נפטר בקוצר ימים, אין לשער מדת האור אשר היה נשאב בזהר. ובמעט שזכינו בו, הוכן לנו דרך ומבוא, ותקוה נאמנה, אשר בהמשך איזה דורות תפתח לנו הבנתינו, להבין בו לגמרי.

ועם זה תבין, מה שכל גדולי עולם, שבאו אחרי האר"י ז"ל, הניחו את כל הספרים שחיברו בחכמה זו ובפירושי הזהר ואסרו על עצמם בבל יראה כמעט, וכל מיטב חייהם השקיעו בדברי האר"י ז"ל.

ותדע שאין זה מפני שלא האמינו בקדושתם של המקובלים שהיו לפני האר"י ז"ל. ח"ו להרהר כן, כי כל מי שעינים לו בחכמה, יראה שאין קץ להשגתם של אותם גדולי עולם, בחכמת האמת. ורק פתי הנבער מדעת, יכול להרהר עליהם, – אלא שסדר הגיונם בחכמה, היה על פי שלשת הלשונות הקודמים. היות וכל לשון ולשון, הוא אמיתי ומותאם במקומו, אבל אינו מותאם לגמרי, וגם מוטעה מאד, להבין בסדרים אלו, את חכמת הקבלה האצורה בזהר, להיותה לשון אחר מן הקצה אל הקצה ממש, מהסיבה שנשתכחה כנ"ל, ועל כן אין אנו משתמשין בהסברותיהם, הן בהסברות ר"מ די ליאון עצמו, והן בבאים אחריו. כי דבריהם אינם אמיתיים בפירוש הזהר, ואין לנו עד היום הזה רק מפרש אחד, והוא, האר"י ז"ל, ולא יותר.

לאור האמור לעיל מתבאר לנו, שפנימיות חכמת הקבלה, אינה אחרת, מפנימיות התנ"ך, התלמוד, וההגדה. וכל ההפרש ביניהם, הוא רק בדרכי ההגיון בלבד, והדבר דומה, לחכמה שהעתיקוה לארבע שפות. מובן מעצמו, שעצם מהות החכמה לא נשתנתה כלל, עקב שינוי השפה, וכל מה שיש לנו לחשוב הוא רק, איזה העתקה היא הנוחה יותר ומקובלת יותר למסירת החכמה אל המעיין.

כן העניין שלפנינו, אשר חכמת האמת, כלומר, חכמת התגלות האלקיית, בדרכיו אל הנבראים, בדומה לחכמות החיצוניות, צריכה להמסר דור דור, וכל דור מוסיף איזה חוליא על קודמיו, ובזה הולכת החכמה ומתפתחת, ויחד עם זה, נעשית מוכשרת להתפשטות רחבה יותר בין ההמון. ועל כן, כל חכם מוכרח למסור כל מה שירש בחכמה מהדורות הקודמים, וגם הוספתו עצמו שזכה בה. אל תלמידיו, ואל הדורות הבאים אחריו. ומובן מעצמו, שאף-על-פי שההשגחה הרוחנית, כפי שהיא מושגת על ידי המשיג – אי אפשר כלל למסור לאחר, ומכל שכן לחרות עלי ספר. כי העצמים הרוחניים לא יבואו באותיות הדמיון בשום אופן שבעולם. (ואף-על-פי, שנאמר "וביד הנביאים אדמה" אין זה כפשוטו ח"ו).

סדר מסירת החכמה

אם כן יצוייר שאדם המשיג, יוכל למסור את השגותיו, לדורות ולתלמידים, ודע שעל זה אין יותר מאשר דרך אחד, והוא דרך הענף ושורש, והוא בהיות שמהבורא ית' יצאו כל העולמות כולם, וכל מלואם, לפרטי פרטיות, רק כביכול במחשבה אחת יחידה ומיוחדת, אשר המחשבה עצמה לבדה השתלשלה ועשתה, את כל אלו הריבויים מעולמות ובריות והנהגותיהם, כמבואר בעה"ח ובתקוני זוהר עש"ה.

לפיכך כולם משתוים ממש זה עם זה, כמו חותם ונחתם, אשר החותם הראשון טבוע על כולם. ומתוך זה, העולמות היוצר קרובים למחשבת התכלית, נקראים אצלינו שורשים, והעולמות היותר רחוקים מהתכלית, נקראים אצלינו ענפים. והוא משום שסוף מעשה במחשבה תחילה.

בזה נבין המליצה הרגילה באגדות חז"ל: "וצופה בו מסוף העולם עד סופו". שהיו צריכים לומר מראש העולם עד סופו? אלא שיש שני סופים; סוף על פי הריחוק מהתכלית, דהיינו, הענפים האחרונים שבעולם הזה. ב', סוף הנקרא תכלית הכל,והיינו משום שהתכלית נתגלה, בסוף הדבר.

אבל לפי המבואר אצלינו, ש"סוף מעשה במחשבה תחילה", על כן אנו מוצאים את התכלית בראש העולמות, והוא הנקרא אצלינו, עולם הראשון, או חותם הראשון, אשר כל שאר העולמות, יוצאות ונחתמות ממנו – וזאת הסיבה, שכל הבריאות דומם צומח חי מדבר בכל מקריהם, נמצאים בכל צביונם מיד בעולם הראשון, ומה שאין שם, לא יתכן כלל שיתגלה עוד בעולם, כי אין לך נותן מה שאין בו.

שורש וענף בעולמות

ובזה קל להבין, עניין שורש וענף בעולמות, כי כל הריבויים שבדומם צומח חי מדבר שבעולם הזה, יש לו שכנגדו של כל פרט ופרט בעולם העליון ממנו, בלי שום הפרש כלל וכלל בצורתם, רק בחומר שלהם בלבד, כי החיה או האבן שבעולם הזה הוא חומר גשמי, והחיה והאבן הנמצאים כנגדם בעולם העליון, הוא חומר רוחני, שאינו תופס לא מקום ולא זמן, אמנם האיכות שבהם הוא ממש אחד, וזהו ודאי שצריכים להוסיף כאן, עניין יחס החומר על הצורה, שזה מותנה גם באיכות הצורה כמובן. ועל דרך זה, מרביתם של הדצח"ם שבעולם העליון, תמצאם כמותם ודוגמתם ממש בעולם שבעלי העליון וכו', עד עולם הראשון ששם כבר נמצאים כל הפרטים, בגמר מלאכתם, בסוד הכתוב"וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד".

וזה שכתבו המקובלים, שהעולם נמצא במרכז הכל, שהוא להורות על האמור, אשר הסוף מעשה הוא-עולם הראשון, דהיינו, התכלית והריחוק מהתכלית נקרא, ירידת העולמות ממאצילם, עד לעולם הזה הגשמי, הרחוק מהתכלית יותר מכולם. אבל סופם של הגשמיים כולם להתפתח לאט לאט, ולבוא עד תכליתם שחשב עליהם הבורא ית', דהיינו, עולם הראשון, שבערך עולם הזה, שאנו נמצאים בו, הוא עולם האחרון, דהיינו סוף דבר, וממילא נדמה הדבר שעולם התכלית, הוא עולם האחרון, ואנו בני עולם הזה, באמצע ביניהם.

מהות חכמת האמת

ועם זה מובן, אשר כמו שהתגלות מין החי בעולם הזה וסדרי קיומו, היא חכמה נפלאה, כן התגלות השפע האלקי בעולם, הן מציאות המדרגות, והן דרכי פעולותיה, עושים ביחד חכמה נפלאה, הפלא ופלא, הרבה יותר לאין ערוך על חכמת הפיזיקה. משום שחכמת הפיזיקה, היא רק ידיעה מהסדרים שבמין פרטי, המצוי בעולם פרטי, והיא מיוחדת רק לאותו הנושא שלה בלבד, ואין שום חכמה אחרת נכללת בה.

מה שאין כן בחכמת האמת, עקב היותה ידיעה כללית מכללות הדצח"ם הנמצאים בכל העולמות, ובכל מקריהם וסדריהם, כאשר נכללו במחשבת הבורא ית', דהיינו, בנושאים התכליתיים, אשר משום זה, כל החכמות שבעולם מקטנם עד גדלם, נכללים בה, באופן הפלא ופלא, על היותה משוה כל מיני החכמות השונות זו מזו, ורחוקות זו מזו, כרחוק מזרח ממערב, משוה אותם בסדר השוה לכל, כלומר, עד שסדרי כל חכמה מחוייבים לבוא בדרכים שלה, למשל, חכמת הפיזיקה מסודרת ממש על פי סדר העולמות והספירות, וכן חכמת האסטרונומיה מסודרת על פי אותו הסדר, וכן חכמת המוזיקה וכו' וכו', באופן שבה אנו מוצאים אשר כל החכמות מסתדרות ובאות על פי קשר אחד ויחס אחד, וכולן דומות אליה כיחס הבן אל מולידו, אשר משום זה, מותנים זה מזה, כלומר, שחכמת האמת, מותנה מכל החכמות, וכן כל החכמות מותנים ממנה, ומשום זה אין אנו מוצאים מקובל אמתי, שלא יהיה לו ידיעה מקפת בכל חכמות העולם כידוע, עקב היותם רוכשים אותם, מתוך חכמת האמת גופה משום שהמה כלולים בה.

סוד היחוד

ועיקר הפלא שבחכמה זו, היא ההתכללות שבה, כלומר, שכל פרטי המציאות הגדולה הולכים על ידה, ומתכללים ומשתלבים ומתיחדים, עד שבאים בדבר אחד – הכל יכול וכללם יחד.

כי מתחילה מוצאים בה אשר כל חכמות תבל שקופים בה, ומסתדרים בה, על פי סדריה ממש. ואחר זה אנו מוצאים, שכל העולמות והסדרים שבחכמת האמת עצמה, שריבויים הוא לאין ערך, הנה מתיחדים תחת עשר מציאויות בלבד, שנקראים עשר ספירות. ואחר כך עשר ספירות אלו מסתדרים ובאים, בארבעה דברים, שהם ארבע אותיות שם בן ד'. ואחר כך כל ארבעה דברים אלו, מסתדרים ובאים ונכללים בקוצו של יוד, הרומז על אין סוף ב"ה, באופן שהמתחיל בחכמה, מחוייב להתחיל בקוצו של יוד, ומשם לעשר ספירות שבעולם הראשון הנקרא עולם אדם קדמון ומשם רואה ומוצא איך כל הפרטים הרבים לאין ערך, הנמצאים בעולם האדם קדמון כולם נמשכים ויוצאים, על סדר החיוב, של קודם ונמשך, באותם החוקים שאנו מוצאים באסטרונומיה ובפיזיקה, כלומר, חוקים קבועים מתחייבים זה מזה בהחלט, חוק ולא יעבור, שמשתלשים זה מזה, מקוצו של יוד עד לכל הריבויים שבעולם האדם קדמון ומשם נחתמים והולכים זה מזה, מארבע העולמות, על דרך חותם ונחתם, עד שאנו באים לכל הריבויים שבעולם הזה, ואחר כך חוזרים חלילה להכלל אחד בחברו, עד שכולם באים לעולם האדם קדמון, ואחר כך לעשר ספירות, ואחר כך לשם בן ד', עד לקוצו של יוד.

ואין לשאול, אם החומר הוא בלתי ידוע, איך אפשר לעסוק בו בדרכי ההגיון? הנה אמנם תמצא כיוצא בהם בכל החכמות, למשל, בעת שעוסקים באנטומיה, באברים נפרדים ופעולתם זה על זה, הרי אין לאברים האלו שום דמיון, אל הנושא הכללי, שהוא האדם השלם החי, אלא שבהמשך הזמן, כשיודעים את החכמה על בוריה, אפשר לעשות יחס כללי של כל הפרטים, אשר הגוף הכללי מותנה מהם. כן הדבר הזה: הנושא הכללי הוא דבר התגלות האלקיית לנבראיו, בסוד התכלית, כמ"ש: "כי מלאה הארץ דעה את ה'".

אמנם המתחיל בה, ודאי שאין לו שום ידיעה, בנושא הכללי הזה המותנה מכללות כולם, ומוכרח משום זה לרכוש לו כל הפרטים, וסדר פעולתם זה על זה, וגורמיהם בדרך קודם ונמשך, עד שגומר כל החכמה. וכשיודע הכל על בוריה, אם בעל נפש מזוכך הוא, בודאי יזכה בסופו של דבר לנושא הכללי.

ואפילו אם לא יזכה, סוף סוף זכיה גדולה היא, לקנות איזה תפיסה מחכמה רבה גדולה זו, שיתרה מעלתה על שאר החכמות, כערך הנושאים שבהם, וכפי שמעריכים היתרון של הבורא ית', על נבראיו, כן החכמה הנשואה עליו ית' חשובה ועולה על החכמה הנשואה על נבראיו.

ולא מטעם הבלתי נתפס, נמנעים העולם להגות בה, כי האסטרונום אין לו שום תפיסא בכוכבים ופלאנטין, אלא במהלכים שהם עושים, בחכמה נפלאה מתוקנת ונערכת מראש, בהשגחה נפלאה. ואם כן גם הידיעות שבחכמת האמת, אינו נעלם יותר מזה, כי המהלכים מתבארים היטב אפילו למתחילים, אלא כל המניעה היתה משום שהמקובלים העלימוה מהעולם בחכמה גדולה.

נתינת רשות

שמח אני שנבראתי בדור כזה, שכבר מותר לפרסם את חכמת האמת. ואם תשאלוני מאין אני יודע שמותר הוא? אשיב לכם, משום שניתן לי רשות לגלות, כלומר, שעד עתה לא נגלו לשום חכם, אותם הדרכים שאפשר לעסוק עמהם בפרהסיא בפני כל עם ועדה, ולהסביר כל מלה ומלה על אופנה, כי גם אנכי נשבעתי לרבי, שלא לגלות, כמו כל התלמידים שקדמוני. אבל שבועה זו, ואיסור זה, אינם חלים זולת על אותם הדרכים הנמסרים בעל פה, מדור דור, עד הנביאים ומעלה, כי הדרכים האלו, אם היו מתגלים להמון העם, היו מביאים הפסד רב, מטעמים הכמוסים לנו.

אמנם אותו הדרך, אשר אני עוסק בספרי הוא דרך המותר, ואדרבה נצטויתי מפי רבי להרחיבו כמה שאפשר לי, ומכונה אצלינו דרך התלבשות הדברים. ועין במאמרי רשב"י, שלדרך הזה מכנה נתינת רשות. וזהו שהעניק לי ה' במדה שלמה, אשר מקובל אצלינו, שזה אינו תלוי בגאוניות של החכם עצמו, אלא במצב הדור, על דרך שאמרו ז"ל "ראוי היה שמואל הקטן וכו' אלא שאין דורו זכאי לכך", ועל כן אמרתי שכל זכייתי בדרך גילוי החכמה, הוא מסבת הדור שלי.

שמות מופשטים

טעות גדולה היא לחשוב, שלשון הקבלה משמשת בשמות מופשטים, אלא אדרבה היא אינה נוגעת אלא רק בממשיות, אכן יש דברים בעולם שהם ממשיים, אף-על-פי שאין לנו תפיסה בהם, כגון: המגנט, החשמל ודומיהם, עם כל זה, מי פתי אשר יאמר שהשמות הללו המה שמות מופשטים? הרי אנו מכירים היטב את פעולותיהם, ומה איכפת לנו שלא ידוע לנו שם עצמותו, סוף סוף, אנו מכנים אותו, לבחינת נושא ודאי, אל הפעולות המתיחסות אליו, והוא שם ממשי. ואפילו תינוק המתחיל לדבר, יכול לכנותם בשם, אם רק הרגיש את מעשיהם באפס מה, וזה חוקינו, כל מה שלא נשיג לא נגדירהו בשם.

אין עצמות נתפס בגשמיים

ולא עוד, אלא אפילו הדברים המדומים לנו, למושגים בעצמותם, כגון, האבן והעץ, הנה אחר חקירה נאמנה, הרי אנו נשארים, באפס ההשגה בעצמותם, כי לא מושג לנו אלא פעולותיהם המתפעלים בשיתוף עם נגיעת חושינו בהם.

נפש

למשל, כשהקבלה אומרת: ששלשה כוחות הם. א': גוף. ב': נפש בהמי. ג': נפש דקדושה. אין הכוונה על עצמות הנפש, כי עצמות הנפש הוא פלואידום. והוא מה שהפסיכולוגים קוראים "האני" והמטריאליזם "אלקטרי". ולדבר מה בעצמותה, הוא איבוד זמן, בהיותה בלתי מסודרת תחת התפעלות בנגיעת חושינו, כמו כל העצמים הכוללים הגשמיים, אבל מתוך שאנו רואים בעצמות הפלואידים הזה שלש מיני פעולות בעולמות הרוחניים, אנו מבחינים אותם היטב, על פי שמות נפרדים, על פי פעולותיהם הממשיים בעולמות העליונים. ואם כן, אין כאן שמות מופשטים, אלא אדרבה ממשיים במלוא מובן המלה.

יתרון פירושי על פירושים קודמים

אפשר להעזר לפרש ענינים מחכמת הקבלה, על-פי חכמות חיצוניות, היות שחכמת הקבלה היא השורש לכל, וכולם כלולים בה. יש שנעזרו מאנטומיה עד"ה "מבשרי אחזה אלוקי", ויש שנעזרו מחכמת הפילוסופיה, והאחרונים השתמשו ביותר בחכמת הפסיכולוגיה. אבל כל אלה אינם נבחנים לפירוש אמיתי, משום שאינם מפרשים כלום בחכמת הקבלה גופה, אלא רק מראים לנו איך יתר החכמות כלולים בה, ולכן המעיינים לא יכולים להסתייע ממקום אחד למקום אחר. … … … אף-על-פי שחכמת עבודת ה' היא החכמה הקרובה יותר, לחכמת הקבלה, מכל החכמות החיצוניות. ואין צריך לומר, שאי אפשר להסתייע כלום מהפירושים על פי חכמת האנטומיה, או על פי פילוסופיה – ועל כן אמרתי, שאני המפרש הראשון – על פי שורש וענף, וקודם ונמשך. ולכן אם יבין אדם מתוך פירושי איזה עניין, הוא יכול להיות בטוח שבכל מקום שימצא אותו העניין בזוהר ובתיקונים, יוכל להסתייע, כמו בפירושים על הנגלה שאפשר להסתייע ממקום אחד לכל המקומות.

וסגנון פירושים על-פי חכמות חיצוניות הוא ביטול זמן, כי אינה אומרת יותר מבחינת עדות מאמיתיות האחד על השני, והנה חכמה חיצונית, אינה צריכה לעדות, כי ההשגחה הכינה חמשה חושים לעדותה, ובקבלה: (על כל פנים) צריכים להבין טענת הבעל דבר, בטרם שמביאים עדים על הטענה.

סגנון פירושים ע"פ חכמות חיצוניות

ובזה מקור טעותו של הרב שם טוב, שפירש את המורה נבוכים על-פי חכמת הקבלה, והוא לא ידע, או עשה עצמו כלא יודע, שאפשר לפרש גם את חכמת הרפואה, או כל חכמה אחרת, על-פי חכמת הקבלה, לא פחות מאשר את חכמת הפילוסופיה. להיות שכל החכמות כלולים בה, ובחותמה נחתמו. אמנם ודאי, שהמורה נבוכים לא התכוון כלל למה שפירש השם טוב ז"ל, והוא לא ראה איך… בספר יצירה פירש הקבלה, על-פי הפילוסופיה. וכבר הוכחתי שסגנון פירושים אלו, אינם אלא ביטול זמן, כי חכמות חיצוניות אינם צריכים עדות, וחכמת הקבלה בטרם התפרשו דבריה, אין טעם להביא לה עדים, על אמיתיות דבריה. בדומה לתובע, שבטרם הספיק לברר טענותיו, מביא עדים לאמת דבריו (פרט לספרים העוסקים בעבדות ה' כי חכמת עבדות ה' צריכה באמת עדים על אמיתותה והצלחתה, ויש להסתייע ממקום חכמת האמת). אמנם כל החיבורים הנמצאים בסגנון זה אינם ח"ו לבטלה, כי לאחר שנבין היטב ביאור החכמה על-פי עצמה, נוכל להסתייע הרבה בעניין ההקש, איך כל החכמות נכללים בה, וגם האופנים איך לבקשם וכו' וכו'.

סוד השגת החכמה

שלוש סדרים יש בחכמת האמת ואלו הם: א': בחינת המקוריות שבחכמה, והיא אינה צריכה לשום עזר אנושי, כי כולה מתנת אלוקים היא, ובחלקה לא יתערב זר.

ב': ההבנה שבמקורות האלו שהשיג ממרומים, בדומה לאדם שהעולם ומלואו ערוך לפניו, עם כל זה הוא צריך לשקוד הרבה, להבין את העולם הזה, אף-על-פי שרואה הכל בעיניו, יש פתאים ויש חכמים. ההבנה הזאת נקראת חכמת האמת, שאדם הראשון, היה הראשון, למקבלים סדר של ידיעות מספיקות להבין ולהצליח ולנצל עד לקצה, מכל מה שראה והשיג בעיניו. וסדר ידיעות אלו, אינם נמסרים, אלא מפה אל פה. גם נוהג בהם סדר של התפתחות, שכל אחד יכול להוסיף על חברו, או ח"ו לסגת אחורנית (מה שאין כן בבחינה הראשונה, כולם מקבלים באופן שוה, מבלי להוסיף, ומבלי לגרוע, בדומה לאדם, בהבנת המציאות שבעולם הזה, אשר בראיתה הכל שוים, מה שאין כן בהבנתה, יש המתפתחים והולכים דור דור, ויש נסוגים לאחור). וסדר מסירתה, מכונה לפעמים, מסירת שם המפורש, והיא נמסרת בתנאים רבים – אבל רק בעל-פה, ולא בכתב.

ג': הוא סדר שבכתב, והוא עניין חדש לגמרי. כי מלבד שנמצא בו הרחבה יתירה להתפתחות החכמה, אשר כל אחד מוריש בסגולתה כל הרחבת השגותיו, לדורות הבאים אחריו, הנה עוד נמצא בה, סגולה מפוארת, אשר כל העוסקים בה, אף-על-פי שאינם מבינים עדיין מה שכתוב בה, מזדככים על ידה ומאורות העליונים מתקרבים אליו – ולסדר הזה, יש ארבע שפות כמ"ש לעיל, ושפת הקבלה עולה על כולם, כנ"ל עש"ה.

סדר מסירת החכמה

הדרך המוצלחת ביותר למשתוקק ללמוד את החכמה, הוא לחפש חכם מקובל אמיתי, ולציית לו ככל אשר ישים עליו, עד שיזכה להבין את החכמה מדעתו, דהיינו הבחינה הראשונה, ואחר כך יזכה למסירתה בעל-פה, שהיא בחינה השניה. ואחר כך לההבנה שבכתב, שהיא הבחינה השלישית. כי אז יירש כל החכמה ומכשיריה בנקל מרבו, וישאר לו כל זמנו להוסיף הרחבה, ולהתפתחות.

אמנם במציאות קיימת דרך שניה, כאשר מרוב השתוקקותו הגדולה, יפתחו עליו מראות השמים, וישיג בעצמו כל המקוריות, שהיא הבחינה הראשונה, ואחר כך הוא מחוייב אמנם לטרוח ולהתיגע הרבה, עד שמוצא רב חכם שיוכל להכפף, ולשמוע לו ולקבל החכמה בבחינת המסירה פנים אל פנים, שהיא הבחינה השניה, ואחר כך לבחינה השלישית. ומתוך שאינו נסמך לחכם מקובל מתחילתו, באים לו ההשגות ביגיעה גדולה התופסים זמן רב, ונשאר לו זמן מועט להתפתח בה, או יקרה לפעמים, שהשכל יבוא לאחר הזמן, כמ"ש "וימותו ולא בחכמה", והם צ"ט אחוזים, אשר נקראים אצלינו "עיילי ולא נפקי", ודומים לפתאים והבורים שבעולם הזה, שרואים עולם ערוך בעיניהם ואינם מבינים אותו ולא כלום, חוץ מלחמם שבפיהם.

אמנם גם בדרך הראשון לא כולם מצליחים, כי מרביתם, אחר שזכו להשגה, זחה דעתם עליהם, ואינם יכולים להכפף למשמעת רבם כפי הצורך, כי אינם ראויים למסירת החכמה, ובמקרה זה מוכרח החכם להסתיר את גופי החכמה מהם, "וימותו ולא בחכמה", "עיילי ולא נפקי" – וכל זה, כי במסירת החכמה, ישנם תנאים גדולים ועצומים, הנובעים מסיבות הכרחיות, ועל כן מעט מעט המה שמצליחים לישא חן בעיני רבם עד שימצאו אותם ראויים לדבר הזה. ואשרי הזוכה.

קבלה Podcasts – פּוֹדקׇאסְט הֶסְכֵּת

קבלה

תורת הנסתר – חכמת הנסתר

חכמת הקבלה

קבלה

חכמת הקבלה לינקים מומלצים:

חכמת הקבלה

קבלה

חכמת הקבלה

שלום
לכולם שבוע טוב

ומבורך אנחנו נתחיל בסדרת
שיעורים של מבוא לחוכמת

הקבלה קורס קבלה למתחיל יסודות בלימוד
חוכמת

הקבלה הקורס התבסס באופן כללי על מאמר
מתוך הספר מתן תורה של בעל

הסולם על בות חוכמת הקבלה ונשלב יסודות
כללים חוקים

רוחניים
א

ותובנות שהם בסיס ללימוד הקבלה הפנימיות
וחוכמת

האמת
ונשלב נערבב חלק נקרא חלק נביאת היסודות

ככה כדי לתת תמונה קצת על חוכמת הקבלה
ללומדים

נושאי הקורס יהו באופן כללי נדבר עליהם גם
היום מה שנספיק

ובעיקר בסדרת שיעורים שתהיה נפרוט
אותם אז נושא הקורס יהיה מחשבת

הבריאה בורא ונברא מבנה הכלי ד בחינ דור
ישר תענוג

ומכאוב כלי רוחני וגשמי עצם והתקלות השפעה
וקבלה פנימיות

וחיצוניות אמונה ומדע וסוד המרה הגשמית
ויעוד והעולמות כמובן במה שמסביב ובעזרת

השם נעשה ונצליח ונשתדל להעביר את הדברים
בצורה קלילה ונעימה ללומדים כדי שנוכל

ביחד לטעום קצת מחוכמת
הקבלה אז אנחנו נתחיל לקרוא קטע ממהות

חוכמת
הקבלה

ונסביר

אולי
נתחיל ב

בשאלה למה חוכמת הקבלה נקראת חוכמת
הקבלה משתי

סיבות חוכמה זה האור של מטרת הבריאה האור
שבא על הרצון לאושר שזה מה שהבורא ברא

נדבר בהמשך נראה מה זה
בורא וקבלה זה כי צריך לקבל את האור הגדול

הזה אז למרות שתראו שרוב החוכמה עוסקת
הרבה פעמים בזה שצריך להשפיע ולתת היא

נקראת על שם התכלית שלה חוכמה נמדדת על פי
תכליתה לכן אנחנו קוראים לה חוכמת הקבלה

על שם התכלית שלה שזה לקבל את ההטבה
השלמה אבל הרבה מהחוכמה דווקא שזה נקרא

מיתת ללה ן דבר מזה
בהמשך עוסקים המון בתיקון

הרצון בעבודה שבאה ממטה
למעלה אבל עדיין אנחנו קוראים לה דווקא

חוכמת הקבלה ולא חוכמת ההשפעה היה מתאים
לקרוא לה באמת חוכמת ההשפעה ל היא נקראת

על שם התכלית כי התכלית לקבל ואנחנו נראה
את זה

בהמשך
אז נקרא בטרם אבוא לבאר את תולדות חוכמת

הקבלה זה מאמר שהוא הגע בו וכולי שכבר דשו
ברבים לא חסר היסטוריה בנושא מצאתי לנחוץ

לבאר מקודם היטב את מהותה של חוכמה זו אשר
לדעתי מעטים אמה יודעים

זאת וכמובן לא יתכן לדבר מתולדות איזה דבר
בטרם שאנו מכירים את הדבר עצמו והגן

שהידיעה הזו היא רחבה ועמוקה מני ים
היות וזה הידיעה הכי גבוהה שיש

במציאות
למה כי כל

חוכמה
עוסקת בפרטים מסויימים למשל ביולוגיה

בביולוגיה כימיה בכימיה פיזיקה בפיזיקה
אסטרופיזיקה באסטרופיזיקה אסטרונומיה

באסטרונומיה
א חוכמת המזלות במזלות תורת

הקוונטים בחלקיקים העדינים האלמנטריים של
החומר חוכמת

המוזיקה בחוכמת

המוזיקה חוכמת האסטרונומיה
אסטרונומיה א וכן על דרך זה באופן כללי יש

שבע חוכמות חיצוניות אבל המתפרצים גם הרבה
יכולים תפרט גם לש אלפ

היום
ואבל הם רק פרטים אבל חוכמת הקבלה

היא עוסקת במחשבת הבריאה זאת אומרת היא
החוכמה הכי

גבוהה שכוללת את
הכל זה כמו שמי שעוסק כמשל בתורת הקוונטים

ודאי חייב להבין בפיזיקה הרי איך תעלה
לרמה כזאת גבוהה אם אתה אם לספור תפוזים

אתה לא יודע
אז תחשבו כמה פרטים יש בדברים כל כך

פשוטים כולל
סערה חוכמת גוף האדם חוכמה של תא חוכמה של

חיידק
כמה חוכמה עצומה

ופרטים
אחדותי

ונפרט מסובכים ו שלובים זה
בזה בדבר כל כך קטן אז בחוכמה שכוללת את

כל החוכמות שהי השורש לכל
החוכמות כמה פרטים צריך להיות בה

מניים עם כל זה אתאמץ בכל כוחי וידיעות
שרכשתי לי במקצוע הזה קורא לזה מקצוע הוא

בן אדם
רציני לבאר ביאור מקורי וירו מכל

הצדדים באופן מספיק לכל נפש להוציא מהם
מסכנות נכונות כמות שהן באמת מבלי להניח

מקום לעיינים להטעות את עצמם כרגיל מאוד
בייון בדברים הללו כן כי זה דברים מאוד

עדינים שאפשר לטעות בהם מאוד מאוד בקלות
זה כמו שמי שספר תפוחים תחל להתעסק

בפיזיקה
ונטי ודאי תעסק בפיזיקה קוונטית תדע טוב

דברים אבל אתה צריך לדייק אתה צריך עדינות
את צריך לדעת לגשת לדברים הלכת כמה כ וחמה

בחוכמת
השמיים

אז נשאל את השאלה
המפורסמת נקרא מה בעל הסולם אומר ונסביר

את הנושא וגם
בהמשך נחזור למאמר על מה סובבת

החוכמה שאלה זו כמובן עולה על כל בר דעת
וכדי לתת תשובה מספקת לשאלה זו אתן הגדרה

נאמנה ו
משומרת כי חוכמה זו היא לא פחות ולא יותר

אל סדר של שורשים המשתלשלים על דרך קודם
ונמשך בחוקים קבועים ומוחלטים המתחברים

וקולים למטרה אחד מאוד נעלה הנקובה בשם
גילוי אלוקותו יתברך לנבראיו בעולם הזה אז

נתן לנו הגדרה מדוייקת
ביותר לחוכמת הקבלה מה

ההגדרה סדר של שורשים המשתלשלים על דרך
קודם ונמשך בחוקים קבועים

ומוחלטים המתחברים וקולים למטרה אחת מאוד
נעלה הנקובה בשם

גילוי אלוקותו יתברך לנבראיו בעולם הזה אם
ככה כל חוכמה נמדדת ונערכת על פי

תכליתה כמו שאמרנו חוכמת המוזיקה על פי
המוזיקה חוכמת המשחקים על פי

המשחקים מה המטרה של חוכמת הקבלה או חוכמת
האמת גילוי אלוקותו יתברך לנבר בעולם הזה

אם ככה זה החוכמה הכי גבוהה שיש למה כי כל
ההוויה של המציאות בא כדי לגלות את

האלוקות כדי
לגלות את הקשר לשלמות את הקשר לנצח את

הקשר
לבורא למה העולם הזה נראה הפוך לגמרי

אנחנו נדבר מזה
בהמשך אבל זו המטרה של החוכמה כל הפרטים

בחוכמה באים לבאר את זה כל המהלכים בחוכמה
באים לבאר את זה האמת ש בכל דבר גם זה

עובד ככה אפילו בחוכמת הטבע זה עובד ככה
רק שם זה ברובד מאוד נמוך ת

הקבלה זה ברובד האמיתי גם יש עוד עניין
מיוחד שכל החוכמות עוסקות בזמן ומקום ה

דרך אילוף ותמורה וחוכמת הקבלה היא
היחידה שעושה את זה גם חוכמת התורה עושה

את זה אבל בצורה כלת אבל חוכמת הקבלה היא
הכי מדוייקת לעניין הזה הכי קולעת למטרה

הכי
מפותחת בעניין של גילוי האלוקות מעבר לזמן

ומקום ע דרך חילוף ותמורה מעבר לעולם הזה
כל חוכמה לא משנה כמה גבוהה תהיה היא

עוסקת רק בעולם הזה אפילו
החוכמה של תיקון המידות היא עוסקת במידות

של נפש באמית בתחתית עולם העשייה
חוכמה של פיזיקה קוונטית תורת המתרים היא

עוסקת בפרטים יותר עדינים בחומר הגשמי אבל
זה עדיין יטון לזמן ומקום זה לא משנה כמה

מהר האלקטרון
הסתובב זה עדיין בגשמיות זה שהוא מסתובב

לי והוא נמצא גם פה וגם פה בגלל שהוא
מסתובב מהר והמהירות מכסה על ההדר זה לא

עוזר לי מבחינה נפשית אני יכול להרגיש
עדיין בדיכאון אם יש לי פה המון גלידות

שעשויים מהרבה אטומים זה לא עוזר לי למה
נדבר על זה בהמשך אבל חוכמת הקבלה היא

היחידה באופן כללי התורה רק יש בה דרגות
דומן שמח חיים מדבר כנגד פשט רמז דרש וסוד

אבל חוכמת הקבלה העולה על כולנה שהיא באמת
נקראת גם חוכמת האמת זה השם המקורי אבל

א חוכמת הקבלה זה הלבוש הכי גבוה על חכמת
האמת אבל גם הגמרא מדברת פנימיות א

גם המשנה מלשון נשמה מדברת פנימיות עצומה
כל התורה כולה שמותיו של הקדוש ברוך הוא

רק יש בזה רובד
מה הצינור הכי זח

שמעביר באיכות הכי גבוהה את הידע את
החיבור את

האור אני יכול להשתמש בברזל עם חלודה אני
יכול להשתמש בסיב אופטי אני יכול להשתמש

ביהלום שאני יכול להשתמש
בפלסטיק וזה רק משל כמובן תכת הקבלה היא

הלבוש הכי גבוה גם יש סיבה למה היא הייתה
מוסתרת בהרבה דורות ואנחנו נדבר על זה

בהמשך שניגע בתולדות חוכמת הקבלה אבל
הרעיון הכללי שזה החוכמה הכי גבוהה שיש

היא הייתה גם מוסתרת הרבה שנים מהעולם
היייתה מגולה רק לצדיקים למה כי אנושות לא

הייתה עדיין בהתפתחות שהיא רוייה להשתמש
בה רשבי לא גילה את החוכמה הזאת לדורו

אפילו אריזה לא בעיקר לדורנו לדור קוות ד
משיכה וגם רואים את זה בעיניים איך

האנושות התפתחה אפילו מבחינה גשמית איך
נהייה לנו כזה ידע אינטרנט מטוסים

פצצות תורת היחסות אפילו תורת הקוונטים זה
לא בגלל שהם חכמים כל כך פשוט האנושות

התפתחה הנפשות תפרטו בעלי ההמצאות התרבו
וזה התבטא אפילו בדברים הגשמיים אנחנו

מעבירים יד דרך אור עכשיו אור גשמי אבל
דרך אור במהירות האור פחות או יותר חלקי

מקדם שבירה של הסיבים האופטיים מי היה
מאמין לפני 300 שנה דבר כזה תראו כמה

התפתחנו זה רק איזה סימן להתפתחות הנפשית
יכול להיות לי את הדרכים להגיע לכל העולם

ואני מרגיש רק ובודד כי החיבור הוא רוחני
הוא לא גשמי אבל זה רק איזה

סמל
לכן חוכמת הקבלה היא היחידה שמתעסקת מעבר

לזמן ומקום דרך אילוף ותמורה וזה
הייחודיות הכי גבוהה שלה ויותר מזה היא

עושה את זה בצורה הכי גבוהה שקיימת הי
השורש לכל

החוכמות וכשלו מדים רואים את זה רואים איך
הפיזיקה מסתדרת על פי הקבלה איך תורת

הקוונטים מסתדרת על פי הקבלה איך כל
החוכמות כפופות אליה כבן אל

מולידו איך הוא אמר סדר של
שורשים המשתלשלים על דרך קודם ונמשך למה

על דרך קודם ונמשך מה זה קודם
ונמשך סיבה ותוצאה אילה ועלול חוקים של

לוגיקה מדעים תרצו אבל זה מדע שהוא נביעה
של האמונה מה זאת אומרת זה פרטי שיש להם

כלל זה לא פרטים בלי
כלל

זה כל הרעיון של סיבה ותוצאה אלה ועלול זה
אומר שיש תהליך אם יש תהליך זה אומר שיש

מי שמוליך את התהליך מי שהתחיל את התהליך
מי שברא או יצר את התהליך מי שמשגיח על

התהליך כמו המשל הזה
ם יש הרבה משאלים כאלה אבל נגיד ניוטון

בנה איזה מודל אסטרו
ובא עליו איזה אחד אמר לו וואוו איזה יופי

איך עשית את זה אומר לא עשיתי את זה זה
פתאום נהיה פה אמר איך מה יש פה שמש

כוכבים כל כך מסודר איך איך זה נהייה אומר
באמת זה נהייה פתאום אומר לא מאמין לך אמר

אם אתה לא מאמין לזה איך אתה מאמין או איך
אתה לא

מאמין שהשמש הסתדרה לבד שהגלקסי תסתדרו
לבד על אחד כמה וכמה בדברים הרוחניים רק

היות והתפיסה שלנו היא של רה ונפרדות וזה
נדבר בסוד המרה הגשמית אז אנחנו לא רואים

את התמונה אנחנו לא רואים את
האמת ולא רואים את ההשגחה

עם כל הגילויים של המדע לא הגיוני שהוא לא
מוצא את

הבורא אבל הוא לא מוצא את הבורא למה כי
הוא לא מחפש נכון את הבורא מחפשים עם נשמה

אבל אנחנו נדבר על כל זה בהמשך לכן חוכמת
הגבלה היא חוכמה הכי גבוהה שיש כי היא

עוסקת בצורה הכי
גבוהה בצורות הרוחניות בחומרים הרוחניים

מעבר לזמן ומקום וכש מבינים את זה מבינים
הכל כל דבר

ודבר רק
מה יש עניין שאין לנו עניין באופן רגיל

להבין את חכמת הקבלה כדי להשליך אותה ל
הגשמיות

למה כי כל החוכמה עוסקת בעולמות הרוחניים
ש שהם מעבר לזמן ומקום מה של רוב האנשים

שהם רוצים את הקבלה כדי להבין אותה
בגשמיות וזה נקרא עבודה זרה זה אחד הספות

ש חוכמת הקבלה היייתה מסתרת גם המון שנים
עד שניתנה רשות לגלות את הדברים בגלל הרבה

סיבות שנלמד אותם במקום המתאים אבל חוכמת
הקבלה כל המטרה שלה להעלות אותנו מעבר

לזמן ומקום ולהשיג את הדברים ברוחניות היא
לא באה כדי ש נשיג או נלביש אותה בגשמיות

לכן מצד אחד כל החוכמות כלולים בכל דבר
שתרצו הכל אפילו איך האלקטרון רוקד ולמה

הוא רוקד ככה ולמה יש חמש חושים ולמה העין
בנוייה כמו שהיא בנוייה ולמה הפה פה ולא

פה
והכל חוכמה נפלאה בהשגחה נפלאה מתוקנת

ונערכת מראש אבל עם זאת היא לא באה בשביל
העולם הזה בכלל היא באה בשביל העולם האמת

ונדבר מזה אבל היא החוכמה הכי משבחת שיש
למה כי היא כוללת את

הכל וזה הוכחה הרוא את הנולד שאני מתעסק
בשורש אז אני רואה את כל התוצאות הנובעות

מהשורש שאני משיג את הכלל אני רואה את כל
הפרטים ונדבר מזה במקום אבל למה זה עניין

של קודם ונמשך היות והנא הם
מורכבים היות ויש תהליך במציאות נלמד עוד

מעט למה יש סדר מדויק ביותר ממחשבת הבריאה
עד לפרבולה האחרונה שזה תחתית עולם העשייה

לכן זה סדר מדויק ביותר של קודם ונמשך
היות וכדי להגיע בחזרה לשלימות למחשבת

הבריאה אנחנו גם חייבים להלך בדיוק באותו
סדר אבל כל הסדר הזה בשביל מה הוא בא

בשביל לאלוקות בשביל קשר בין הבורא לבריאה
בשביל יחד בשביל אהבה אבל לא אהבה שתלויה

בגוף שחי 70 שנה אל אהבת נצח בדבר שהוא
מעבר לכל דמיון עד כדי כך שאנחנו שוכחים

בכלל מה זה נצח מרוב שא תמונ בתוך
ההדר אבל לא נעריך כאן נלמד את זה כמו

שאמרנו לפי
הסדר לכן חוכמת

הקבלה היא החוכמה הכי גבוהה
שמלמדת אותנו את השגחת הבורא על בריאותיו

ואת הדרך להתקשר
לבורא ואגב להתקשר לכל דבר במציאות

לנבראים לאהבה לחיבור שזה הכל מתנקז ונהרג
לדבר אחד שזה נקרא השוואת צורה

דבקות בבחינת ישראל ורת וקודש ברוך הוא
חדו ונדבר מזה

במקום את הקטע
הבא

נלמד בפעם הבאה ועכשיו נסביר קצת יסודות
בלימוד הקבלה

בלימוד
הנשמה כדי שיהיה לנו את הכלים להמשיך

להבין את הלימוד ואת כל האינסוף כמעט
פרטים שיש כאן שאי אפשר להעביר אותם על

רגל אחת אבל אנחנו ננסה לתת טעימה ובעזרת
השם א אחרי שיהיה קצת תימה בדברים נוכל

יותר להתקדם וכל אחד בכסף שלו גם יוכל
להמשיך עם הדברים ולהבין

אותם יסוד
א' מחשבת

הבריאה מה היא מחשבת הבריאה מה הם

הנבראים שאלה

טובה למה אנחנו קוראים לבורה
בורא יש חוק בחוכמת הקבלה שנקרא

שאין תפיסה באור בלי כלי שכל מה שלא נשיג
לא נדאו

בשם למה אם ככה מקובלים קוראים לבורא בורא
או בכלל אנחנו קוראים לו בורא היות והוא

ברא את הבריאה מה זה
הבריאה זה

דבר שהוא
חדשותי שהוא יש מעין שהוא לא היה והוא

פתאום נהיה מה זה
אומר הבריאה באופן כללי היא נקראת רצון

לקבל הנאה ותענוג מה זה רצון רצון זה
חיסרון שחסר לי

משהו שיש לי השתוקקות למשהו זה לא משנה מה
זה יכול להיות ל לגלידה לשניצל לגלקסיה

אנחנו מדברים על הרעיון המופשט וזה יכול
להתלבש באינסוף דברים כמעט יש סדר במה זה

מתלבש אבל באופן
כללי נבין את הרעיון יש כלי אוקיי כלי זה

אומר שהוא משתוקק למשהו שחסר לו משהו שהוא
טאב למשהו

והמילוי של הכלי גורם לי תענוג גורם לי
אושר אוקיי אז יש את הכלי ויש את השפע

שממלא את הכלי יש גם את השפע שנותן את
הרגש הכלי אבל לא ניכנס לזה כרגע אם ככה

מה הבורא ברא למה אנחנו קוראים לו בורא
היות והוא ברא

אותנו כדי להטיב לנו מה הקשר שלנו לבורא
לעצמו לשלמות האינסופית ש לנו תפיסה בה

רצונו להטיב לנבראיו למה יש פה ייסורים
למה העולם כזה חשוך בחיצוניות שלו לפחות

נראה בהמשך
אבל אנחנו מדברים על הדברים על פי הסדר

הטהור

והעליון והבורא נקרא בורא כי הוא ברא את
הבריאה כדי להטיב לנבראיו

בצורה אינסופית למה היות והבורא הוא
אינסופי אז הוא גם רוצה להטיב בצורה

אינסופית
עכשיו באופן כללי

שהכלי
ריק הוא מרגיש סבל וייסורים שהכלי מלא

מרגיש נה ותענוג ככה אנחנו בנויים ממה
נתמלא איך נתמלא אנחנו נראה בהמשך אבל זה

הרעיון עכשיו
הבורא אין בו מציאות של חיסרון של הרצון

לקבל אנחנו אנחנו אפילו לא יכולים להבין
מה זה כי כל המהות שלנו כל ההוויה שלנו

היא דרך חיסרון דרך כלי והטבע של הבורא של
האור כביכול זה הפוך לגמרי כי הטבע שלו

הוא שלמות הוא מילוי והטבע שלנו הוא חוסר
אבל מה גורם לנו לשלמות

לאושר יש שתי דברים שהכלי
ו שהכלי בהשוואת צורה עם האור עם המציל

ונדבר על זה ונרחיב בזה בהמשך אבל מה
שניקח איתנו מפה שכאשר הכלי שלנו מלא

אנחנו
מאושרים שהוא ריק אנחנו מרגישים ייסורים

למה כי ככה הבורא ברא אותנו מה המשמעות של
כלי מה זה כלי ברוחניות הכלי זה הרצון כלי

ברוחניות זה לא הגוף הגשמי וזה גם לא [ __ ]
הזאת זה רק משל או דמיון שבא ללמד אותנו

איך העולם הפנימי בנוי מה זה כלי
השתוקקות עכשיו הכלי בנוי אולי נצייר את

זה נסתכל כאן רגע על הציור אחרי זה נצייר
אולי

יותר איך אנחנו מכירים את הבורא מה חוכמת
הקבלה מספרת לנו העקרות הראשונה שלנו עם

הבורא לכן הוא נקרא בורא זה דרך מחשבת
הבריאה

שכל המציאות כולה נמצאת במחשבת הבריאה
שבאופן כללי זה נקרא רצונו לטיב לנבראיו

זה מציאות שנקראת גם הוא שמו אחד למה כי
הוא זה מייצג את האור את האור אנסוף ברוך

הוא את רצונו להטיב לנבראיו
ושמו מייצג את הכלי שהיה טמון שמה במחשבת

הבריאה שצריך לקבל את ההטבה
עכשיו הבורא ברא את הכלי הזה למה ברא כי

זה לא היה בו אין בו מציאות של חיסרון של
רצון לקבל כי הרי ממי יקבל עש זה משהו

שקשה לנו להבין אנחנו גם לא צריכים להבין
את זה כי אנחנו נבראים ההבנה שלנו מתחילה

חיסרון ולמטה מהכלי ולמטה אנחנו לא יכולים
להבין מה זה אור אנחנו יכול אנחנו יכולים

להבין מהי צורת האור מבחינתנו ונדבר על זה
בהמשך כי זה נושא עמוק אבל המציאות

הראשונה של הבריאה של הכלי זה הייתה
אינסוף ברוך הוא

עכשיו היה תהליך מסוים
שהבריאה וזה היה גם טמון בה רצתה להיות

שותפה לבורא רצתה לקבל את האור בצורה
כירית ומלאה ולא פסיבית וזה הסיבה של כל

העולמות וצמצומים וכל מה שמסביב ונדבר על
זה

בהמשך כרגע אני רוצה להתמקד במבנה הכלי
הכלי שזה מה

שנברא שזה אמרנו חיסרון למה חיסרון לאושר
לשלמות למילוי מילוי של מה מילוי של תענוג

זה יכול להיות כבוד זה יכול להיות מושכלות
זה יכול להיות אהבה זה יכול להיות מוזיקה

אנחנו רואים שיש כל כך הרבה פרטים במציאות
כמעט אינסוף היות והטבה היא אינסופית

כי יש הרבה דרכים למלאות את הכלי ויש גם
דרכים מאוד מדוייקות מה מביא אותו לשלמות

מה ממלא אותו
אבל המילוי עצמו זאת אומרת יש בזה שתי

שלבים אני כרגע מדבר על מבנה החומר של
הכלי אז מילוי של הכלי גורם לנו אושר

תענוג זאת אומרת על ידי
השפע שהשפע ממלא את הכלי אני מלא יש עונ

של השוואת צורה אבל אנחנו נדבר עליו בהמשך
אז הכלי עצמו הוא מורכב למה כי רק הבורא

זה דבר שהוא
אחדותי רק הוא אחד כל שאר הדברים

מורכבים הכלי
מורכב מד בחינות ושורש שזה נקרא גם 10

ספירות ככה הבורא ברא אותו היות וזה כמו
המבנה ה dna השלם המדויק והנכון לקבל את

ההטבה זה גם בגלל זה

כל דבר מורכב אגב מ-10
ספירות עדן קץ זה

המבנה
האורגני של החומר הרוחני וגם של הצורה

הרוחנית של כל הבריאה הכל מסתדר לפי זה גם
האטומים גם התת אטומים גם הקוונטים הכל

עובד לפי

זה יש את המצב של הכתר שזה כמו שורש לשורש
שזה מייצג את זה שש משפיע את רצונו להטיב

לנבראיו את
האינסוף יש את החוכמה שזה מצב שהאור והכלי

באו כאחד
למה

היות

ו אנחנו תופסים את עצמנו דרך תהליך התהליך
מאפשר לנו להיות שותפים מלאים ולהרגיש

שהשתקפו שייכת לנו במצב
הזה של חוכמה שכאן גם הרצון לקבל הגדול

מצד אחד אבל זה קבלה פסיבית למה כי הרצון
הזה הגיע מהכתר זה כמו הובר במי אמו הוא

לא מרגיש שזה שלו זה הפעם הראשונה שהוא בא
ומי נתן לו את הרצון הזה הכתר המשפיע אז

יש לו רצון אבל הוא בטל כנראה בפני האבוקה
למה כי הוא לא מרגיש זה שלו כמו תינוק למה

הוא לא מרגיש אתזה שלו כי זה הכתר נתן לו
את זה כי הבורא נתן לו את זה

בבינה מה
קורה שזה גם נקרא

מודעות הוא
אומר אני לא רוצה לקבל באופן פסיבי באופן

אוטומטי אני רוצה להיות כמו הבורא אני
רוצה להיות משפיע אני מתנגד לרגילות לדבר

האוטומטי שבי וזה נותן לו

מודעות שורש

לבחירה אז בינה מה הוא עושה הוא מוותר על
הקבלה כי הוא רוצה להיות גם משפיע כמו

הבורא כמו שהבורא משפיע אבל זה דווקא נותן
לו להרגיש את עצמו עוד יותר לכן עיקר הכלי

גם מתחיל מפה
מבינה למה כי פה התנועה היייתה מכתר

מהבורא שהוא נתן לי את הרצון לקבל כמו
הובר אבל פה אמרתי אני רוצה להשפיע אז זה

כבר אני מרגיש את עצמי זה כמו יילד שאומר
לאמא שלו אמא אני רוצה לעשות את האוכל אני

רוצה לעשות ככה וככה לכאורה הוא לא מקבל
שאמא תעשה לו את האוכל

לכאורה פה הוא צריך להיות משפיע למה כי
הוא אומר לאמא אני רוצה לעשות אני לא צריך

שתתני לי אז הוא פחות מקבל לכאורה לכאורה
אבל הוא אומר אני רוצה אז אמנם הוא עושה

פעולה שונה מהרגיל מהאוטו אבל הוא עושה
אותם

מצידו לכן פה דווקא ההויות של הרצון שלו
יותר גדולה לכן פה גם יש לו מודעות כי הוא

דוחה את האוטומט דוחה את
הרגילות יש אינסוף של דברים לדבר על זה

אני מדבר על זה באופן מאוד מאוד כללי יש
כל כך כל כך הרבה לדבר על זה וכל תלמוד

הספירות מדבר על זה וכל חכמת הקבלה זה ממש
בקטן קטנה בהמשך אנחנו נפרוט את הדברים

יותר כי אי אפשר להיכנס פה לכל הדברים
אז פה זה השורש ל ממש לרגש העצמי של הנעצר

לכן זה גם נקרא
מודעות אבל זה שורש של הרצון להשפיע למה

כי הוא דחה את הרגילות עכשיו כאן
בתפארת הוא רואה שהוא לא יכול להישאר במצב

הזה למה כי הוא לא הבורא זה כמו שתפסיקו
לנשום נגיד או תיכנסו מתחת למים לא תכלו

להחזיק הרבה זמן או שתהיו ב
למה כי זה זה לא הטבע שלנו הטבע שלנו זה

רצון לקבל זה רק משהו שאנחנו מקללים בו כי
זה הטבע האמיתי שלנו

כאן אבל ה מצד שני רוצה להידמות
למציל רוצה להיות גם משפיע אז הוא מגיע

לפשרה הכלי מה זה לפשרה הוא מקבל באופן
חלקי קבלה ל ההכרח ואז מצד אחד נותן לו

להיות מקבל אבל גם נותן לו להיות כמו בינן
המשפיע יש לו את שתי הצדדים לכן זה גם

שייך לבחירה ספירת
התפארת ומה קורה

במלכות במצב הזה הוא רואה שאי אפשר להישאר
בקבלה על הכח למה כי הטבע האמיתי שלו זה

לקבל את
הכל ואז הוא מתפתח לבחינה ד' שזה נקרא

מלכות וזה נקרא השתוקקות
מלאה מלכות וחוכמה הם מאוד דומות רק מה

ההבדל
שבחכמה הרצון לקבל בא מהכתר מהעליון מכוח

העליון וכאן בגלל ש ההתפשטות של האור
והסתלקות

שלו והגענו למלכות שפה היא מרגישה שהשוק
באה מצידה למה כי פה זה הגיע מצד

העליון התהליך הזה של המעבר בין בינה
לתפארת שכאן היא דוחת רגילות מקבלת מודעות

רוצה להשפיע
ופה זאת אומרת פה היא מוותרת מתגברת על

הרצון לקבל וכאן היא מתגברת אפילו על
הרצון

להשפיע כי פה היא ביטאה את הרצון להשפיע
שקיבלה עלי

הכרח וכאן היא חזרה למצב של השתוקקות
המלאה שהיה לה פה רק מה ההבדל בין פה לפה

פה זה עלה באופן אוטומטי מטעם העליון ופה
בגלל שהיא עברה התהליך היא מרגישה אזה

שאלה זה כמו ילד ששלחו אותו מהבית להיות
עצמאי

עכשיו הוא מרגיש עצמאי הוא מרגיש שה
שוקקות שלו למה כי התהליך עזר לו להרגיש

שזה שייך

לו זה באופן מאוד מאוד כללי ואנחנו נפרוט
את הדברים

בהמשך
לכן המורכבות הזאת של

הכלי
בעצם והבורא ברא אותו אגב ככה שהמורות

הזאת מובנית בו המורכבות המיוחדת הזאת של
ה 10 ספירות שבאופן כללי זה ד' בחינות

והשורש היא הם בעצם זה תהליך מובנה או או
מתגלה תלוי איפה נמצאים שהוא בעצם בונה את

ה את ההשתוקקות המלאה
לנברא לנצל והוא מרגיש שהשתקפו הזאת שלו

שהכלי שייך לו ושהוא רוצה את ההשתוקקות כי
פה ה היה כמו עובר זה קבלה פסיבית כי

הבורא נתן את הרצון לקבל אין את זה לבורא
אבל הבורא נתן לו את זה כי זה בהכרח כלול

במחשבת הבריאה כי אם הבורא רצה להטיב
לנבראיו אז ברגע שמחשבת הבריאה עלתה אז הי

מחייבת שיהיה גם מי שיקבל את ההטבה
שזה הרצון לקבל

הנברא הבריאה באופן כללי אבל זה הבורא נתן
לה את הרצון אני לא מרגיש שזה שלה אבל

שהיא עברה את התהליך של התפשטות האור
והסתלקות ו אז היא מרגישה שזה זה

שאלה עכשיו נעבור רגע על עוד דבר אז הכלי
שהבורא ברא מורכב מד

בחינות
כתר

שזה כמו מה שבין המאציל הנאצל שזה מה
שמגשר בין הבורא לבריאה שזה שורש ד

שורש כמו האור אם תרצו הדבר הכי מופשט יש
את

חוכמה שזה מייצא קבלה
פסיבית וזה גם נותן למלכות שהי הכלי לדעת

מה לבקש למה כי אם לא היה תמן בחוכמה איך
היא תדע מה היא

רוצה כי כלי מה זה
אומר שחסר לו אבל איך הוא ידע מה חסר לו

מאיפה הוא
יודע בזכות החוכמה שקיימת בו זה כמו תת

המודה שבנו שגורם לנו לרצות הרבה דברים
שאנחנו אפילו לא זוכרים למה אבל טמון בנו

לרצות אותם במקור הכל היה טמון בחוכמה
באינסוף עכשיו בינה היא נותנת לי את הרצון

להשפיע את כוח החסדים ניקרא גם התגברות א
זה נותן לי רגש עצמי למה כי ברגע שאני

דוחה את את מה שבא מלמעלה אז אני מרגיש את
עצמי זה כמו ילד אומר לאמא אמא אני מחליט

מה אני רוצה לאכול אל תתני לי מה לאכול
אני אז מצד אחד לכאורה הוא לא מקבל למה

הוא כבר לא פסיבי הוא פחות מקבל למה כי
הוא דוחה את מה שהאמא נותנת לו אבל מצד

שני הוא אומר אני דוחה הוא מתחיל להרגיש
את עצמו לכן זה בחינה יותר למטה כי זה

נמדד על פי
ההויות והמודעות של

הכלי עכשיו כאן זה עוד יותר למה כי פה הוא
חוזר

לקבל מתוך סוג של בחירה למה כי פה הוא
ויתר על הרצון לקבל ועכשיו הוא

החזיר את הרצון לקבל רק הוא עושה את זה על
ההכרח למה כי הוא עדיין רוצה להחזיק ברצון

להשפיע בחסדים שהוא רצה לכן זה נקרא חסדים
בערת חוכמה נותן לנו גם אפשרות בחירה למה

כי יש לו את שתי הצדדים גם את צד הבורא
והברה צד הקבלה

וההשפעה

וכאן כל התהליך הזה יצר בו השתוקקות
מלאה שזה נקרא רצון לקבל בעל מנת לקבל

זה נקרא התגברות ב שזה ספירת המלכות וזה
השתוקקות מלאה למה כי עכשיו אני מרגיש

שאני רוצה אני רעב אני משתוקק למה כי גם
טעמתי מהאורות

הקיימים זה כמו החברות מזרונים ש עושים
פרסומת תנסה את המזרון או תנסה את המכשיר

הזה לשבוע ל אחרי שתנסה אותו הם יודעים
שתרצה אותו למה כי

האור בונה בכלי השתוקקות אפילו שהוא לא
מרגיש אותה כשהאור והכלי באים כאחד אני לא

מרגיש את ההשתוקקות עדיין אבל עכשיו שהאור
הסתלק

ממני שזה התהליך של בינה ותפארת פה אני
כבר מרגיש את ההשתוקקות אני לא מרגיש את

החיסרון של יד ימין שלי אבל אם אני אקשור
אותה אם יקחו לי אותה כמה אני ארגיש את

החיסרון אני לא מרגיש את החיסרון של הלבלב
והכבד שלי שיעבדו טוב אבל אם חלילה יקרה

לי משהו טיפה להם אני ארגיש מוד החיסרון
יש דברים שנתנו לנו באופן רגיל אוטומטי

מלמעלה שאנחנו לא צריכים להתעסק איתם
להרגיש את החיסרון שלהם זה פועל באופן

אוטומטי
מלמעלה אבל בשאר הדברים האנושיים אנחנו

חייבים לעבור את
התהליך לכן אני מקווה שזה לא מסובך מדי

אבל אנחנו חייבים להבין את היסודות האלה
כדי להבין את הלימוד אז הבורא ברא את הכלי

הכלי זה נקרא רצון לקבל הנאה ותענוג מילוי
של חיסרון מילוי של שפע זה תענוג מבחינתנו

עכשיו יש המון חסרונות ש שאנחנו לא מכירים
כי אנחנו נמצאים בעולם האשליה בעולם הזה

ואנחנו נדבר על זה בהמשך אבל הרצונות
הרוחניים עצמם הכלים שהבורא ברא זה כלים

אינסופיים
כלים מאוד מאוד גבוהים זה כמו אם נשווה

תאהבה חיצונית לאהבה אין בכלל מה להשוות
את ההבדל ברמת ההרגש ברמת ה תענוג עכשיו

אם ניקח את זה למשהו נפשי יותר או
פסיכולוגי

מה זה מילוי של
כלי

רגש חסר לי משהו אני משתוקק למשהו ושזה
מתמלא לי אני מתרגש אני מתפעל אני מתמלא

נפשית וזה כמו דוגמה למילוי של כלי נפשי
אם שתיתי קפה הייתי צמא אז זה גם מילוי של

כלי אבל מילוי של כלי מאוד מאוד נמוך מאוד
מאוד

חיצוני אבל כמו שיש בגוף הגשמי בעולם הזה
כאילו כלים שזה רק כלים דומים וצריך

להשתמש בהם נדבר על כך בהמשך יש כלים
רוחניים שצריך לגלות אותם ולהשתמש

בהם והם בעיקר מה שהבורא ברא לא את העולם
הזה העולם הזה הוא רק סימולציה שמשתמשים

בה ונדבר על זה במ במקום
המתאים עכשיו אז הכלי הזה הוא מורכב הבורא

ברא אותו ככה
המורכבות נותנת לו את האפשרות להשתוקק

באופן מלא
ובכירי

מצידו עכשיו כל דבר בנוי ככה גם שאנחנו
רוצים לבנות רצון חדש אנחנו עוברים את

התהליך הזה של ד הבחינות זה הצופן של
המציאות 10

הספירות

עכשיו יש עוד הרבה הרבה מה לדבר מזה
ואנחנו נמשיך בשיעור

הבא וכאן ננסה להתמקד ברעיון שרצינו
להעביר נחזור רגע לסרטו

עוד
הכלי שהבורא ברא הוא בעל דרך יש מעין

בהמשכה בלתי ישרה למה כי בבורא אין כלי
חליל חס ושלום אין בו

חיסרון הבריאה היא מחוץ לבורא הוא נקרא
בורא על שם זה שהוא ברא את הנבראים שברע

חיסרון רצון להיות מאושר זה משהו פילאי
שלא נתפס לנו איך קורה דבר כזה פתאום וגם

לעולם לא נבין את זה כי אנחנו
נבראים התפיסה שלנו מתחילה מהכלי

ולמטה והכלי גם הבורא נתן לנו אמנם אין לו
את הכלי הזה אז איך הוא עשה את זה אם אין

לו הרי יש חוק טבע שאומר אין נותן מה שאין
בו זה חוק במושגים שלנו הבורא לא נתון

לחוקים האלה מפד כל יכולתו הוא עשה את זה
אז הכלי בא בהמשכה בלתי יישרה מהבורא למה

כי אין לו את זה שהכלי זה החיסרון מה
שאמרנו אבל שפע המילוי

התענוג זה בא זה מתגלה לנו
בהמשכה ישרה וזה נקרא יש מיש למה כי זה

תמיד היה
מבחינתנו השפע המילוי השלמות תמיד היה

קיים אבל דרך הכלים אנחנו מגלים את

זה אז זה עצמותו שאיין לי תפיסה בזה למה
כי אני נברא איך אני תופס את עצמותו דרך

מחשבת ה בריה דרך רצונו להטיב ני נבראו
שזה דבר קסום ומדהים שהוא ברא אותנו כדי

להיות מאושרים שזה כל מה שאנחנו רוצים כל
הזמן גם אדם חלילה שמתאבד זה גם כן רוצה

להיות מאושר רק על דרך השלילה הוא בורח
מייסורים אומר הייסורים הנפשיים שזה

דיכאון הייסורים הרוחניים כל כך קשים אז
אני מעדיף מוות גשמי חס ושלום כדי לברוח

מהייסורים הרוחניים אני בוחר במוות גשמי
כדי לא להתמודד עם מוות רוחני אבל הוא גם

רוצה להיות מאושר פשוט הוא מאמין שעל ידי
שהוא יברח מהייסורים ויהיה לו שלוות נפש

ככה הוא ישיג את האושר זה וודאי שזה מצב
לא

תקין אבל הכל נע על פי התענוג והמחול פי
הרצון להיות מאושר שזה מה שהבורא ברא אז

למה אנחנו לא מאושרים אנחנו סובלים יש
מלחמות שחיתות לא נגמר נדבר על זה בשיעור

המתאים
עכשיו אז צריך להבין ששתי דברים מניעים את

הכלי תענוג ומכאוב למה היות והטבע שלנו
להיות מלאים ומאושרים אנחנו תמיד נעים

לכיוון
הזה מילוי גורר לנו

לתענוג ושאנחנו בחיסרון בלי מילוי זה גרם
לנו

לסבל זה באופן בסיסי יש עוד חוקים חוק
שנקרא השוואת צורה שנדבר עליו

בהמשך כלי רוחני
וגשמי יש הבדל בין הכלי הרוחני לכלי

הגשמי הכלי
הרוחני

הרוחניות זה כלי שהוא מעבר לזמן ומקום
העדר חילוף

ותמורה מעבר לנפרדות מעבר
לזמני הכלי הגשמי הוא נתון לזמן ומקום

ההדר חילוף ותמורה נפרדות
נפסדות למה זה ככה אנחנו נלמד אבל קודם כל

נבין את
ההבדל זאת אומרת ההטבה עצמה השלמות יכולה

להתקבל בכלים הרוחניים לכן העולם הזה נקרא
עולם חולף אבל מה התפקיד שלו הוא מאפשר

לנו
להתאמן באופן כללי והוא מכשיר

אותנו לעבוד בהדרגה כדי להשיג את הכלים
הרוחניים אם יתנו לנו את הכלים הרוחניים

בבת אחת זה כמו לתת לילד להילחם במלחמה
ישר בעקרב אי אפשר אז הגשמיות זה מען

קליפה ששומרת על הפרי שדרכה אנחנו מתאמנים
לאט לאט ובונים את

עצמנו אבל אל הכלי האמיתי שדיברנו עליו
הוא לא נמצא בעולם הזה העולם הזה הוא רק

מראה הוא רק
דמיון שבעצם מאפשר לנו להיפגש עם הכלי

הפנימי
בתוכנו

עכשיו הכלי עצמו
הרוחני הוא מורכב

מרצון לקבל ורצון להשפיע הרצון להשפיע שלו
הוא לא כמו הרצון להשפיע של הבורא זה

הרצון להשפיע שבתוך הרצון לקבל אבל הכלי
שהבורא ברא יש בו את שתי הצדדים האלה העצם

שלו הטבע העיקרי שלו זה רצון לקבל זה
למלאות את עצמו ככה הבורא ברא אותו אבל יש

לו גם צעד שהוא רוצה להשפיע זה צד שהוא
נקרא התכללות

למה כי זה לא הטבע שלו הטבע העיקרי שלו זה
לקבל עכשיו למשל אני יכול להנות מלאכול

סעודה או שאני יכול ות מלהכין סעודה
למישהו

אחר אז הטבע העיקרי שלי זה דווקא כשאני
אוכל את הסעודה כשאני נהנה

אבל מצד שני יש בי גם צעד שזה צד שבא לי
בהתקלות

שאני יכול להנות גם מלעשות מעשה של השפעה
גם מזה אני מתמלא זה נקרא אור דחסדים

אבל עיקר התענוג האמיתי שלי זה שאני נהנה
מקבלה עכשיו יש עוד חוק

חשוב שצריך להבין אותו החוק הזה נקרא
השוואת צורה מה זאת

אומרת מה שדיברנו עד עכשיו זה מבנה החומר
של הכלי מבנה ההשתוקקות

אבל בגלל שהיה את התהליך שה בחירה בחרה
ביתר דבקות באהבה בשותפות עם

הבורא אז הכלי הרגיל שהיה שזה השתוקקות
כמו שהיה באינסוף הוא לבד כבר לא

מספיק צריך עוד כלי הכלי הזה נקרא באופן
כללי אור חוזר רצון

להשפיע יראת הרוממות
אהבה כשהוא בונים אותו

ואנחנו נדבר על זה באופן כללי בהמשך אבל
נהייה לנו בעצם דבר חדש אם אני רק משתוקק

אני לא יכול לקבל את
המילוי אני צריך עוד תנאי מה התנאי השוואת

הצורה למציל מה זה אומר להשוות את החומר
למציל אני לא יכול למה כי אני נברא החומר

שלי הטבע שלי זה להשתוקק
לקבל אני יכול באופן של דימיון שזה נקרא

בינה באופן של התכללות במסגרת הרצון לקבל
להיות משפיע אבל אני גם נהנה מההשפעה הזאת

הכל בתוך הרצון לקבל כי זה מה שנברא רק
אני פועל את הרצון לקבל בצורה חלקית או

בצורה של התכללות או בצורה של צד הבורא
שבי של הצד הזכ שבי שבא מלמעלה יותר ולא

בצד ה עצמי שלי של ההשתוקקות המלאה כי יש
בי את שתי הקצוות האלה יש בי את כמו שיש ד

בחינות אז הבחינות העליונות יותר מייצגות
יותר את הרצון להשפיע את הצד הזח שבי למה

כי הם באו לי
מלמעלה כי אני לא מרגיש שהם שלי עדיין אבל

בבחינה ד' או מהבחינה ג' כבר אני מרגיש
שזה שלי שם הפרטיות הגדולה שלי

עכשיו בכלי של ההשתוקקות אומנם שומ כב גם
מ רצון להשפיע צון לקבל כמו שאני יכול

להנות מלאכול סעודה שאני יכול להנות
מלעשות ספורט עכשיו או מפעולה שאני לא

מקבל אלא שאני
נותן

אבל זה החומר של
הכלי למשל זה [ __ ] החומר שלה זה המבנה שלה

באיזה אופן
לקבל אבל בגלל שבחרנו בשותפות

ואהבה זה זה כבר לא מספיק אני לא יכול
לקבל באופן הזה אני צריך עוד דבר מה הדבר

הזה זה נקרא יתר דבקות השתוות הצורה אור
חוזר מה זה אומר שלא מספיק שאני

משתוקק אני צריך להיות גם בהשוואת הצורה
למציל

לבורא אבל אמרנו שאני נברא אני לא יכול
להיות כמו הבורא אני אף פעם לא יהיה כמו

הבורא כי אני נברא נכון
אבל אני אני לא יכול להיות בחומר שלי בעצם

שלי ככה הבורא ברא אותי אבל אני יכול
להיות בצורה שבי למה זה קצת מושגים עמוקים

אבל אני אנסה
להסביר כי הצורה שלי החומר שלי המהות שלי

הרצון לקבל זה יש מייש את זה אני לא יכול
לשנות ככה הבורא ברא אותי זה לא כמו שתורת

המזרח אומרים אני לא מבטל את הבריאה אני
לא מבטל את את הנפרדות זה מה שנברא אני גם

לא
יכול אלא מה אני לוקח את

הכלי שנברא יש מעין ואני נותן לו צורה כמו
של האור מה זה אומר מה הצורה של האור

מבחינתי מה הצורה של האור עצמו אני לא
יודע אבל מה הצורה של האור

מבחינתי מי זה האור מבחינתי השפע שבא אליי
בהמשכה ישרה מה מאציל מה הצורה שלו שלמות

וטוב
אינסופי אבל כרצון לקבל איך אני חווה את

הצורה שלו
כמשפיע אז אני אומר אני גם רוצה להיות

משפיע כמו האור כמו
המאציל אבל אני רצון לקבל איך אני אהיה

משפיע אני עושה
טריק כסם מיוחד אני משתמש ברצון שלי

לקבל מטעם זה שאני רוצה להשפיע על המציל
מה זאת אומרת כמו ילד או בעל שאוכל כי הוא

יודע שזה שהוא אוכל משמח את אשתו אז אני
לוקח את הכלי הרגיל שלי שזה ההשתוקקות אבל

אני נותן לה צורה חדשה והצורה הזאת נקראת
אהבה בעל מנת להשפיע אור חוזר למה זה נקרא

אור חוזר כי אני מחזיר את הרצון הרגיל
שלי כמו אומר לבורא אני לא רוצה לקבל רק

בגלל השתוקקות אני רוצה לקבל כדי להיות
איתך בקשר כדי להתקרב אליך ואז אני מרווח

שתי דברים מה אני גם נברא שזה כלי
השתוקקות אבל אני גם שותף אני גם אוהב כמו

הבורא אני גם משפיע כמו הבורא מבחינתי אני
לא יכול להיות משפיע כמו הבורא בלי רצון

לקבל זה אני לא יודע מה זה אבל אני יכול
להיות כ נברא דומה לבורא שזה דבר הכי גבוה

שאני יכול להשיג ומה הבורא
מבחינתי

משפיע לא כדי כדי לקבל לעצמו בלי
סיבה אנוכית בלי סיבה

של אגו או רצון עצמי אז אותו דבר אני צריך
לעשות אבל זה קשה זה בית הפכים איך אני גם

יכול מלא רק להשפיע כמו תורות המזרח זה
יותר קל להבין או כמו האסלאם אללה אקבר

משפיע במנת להשפיע זה עוד קל להבין אבל
לקבל במנת להשפיע איך אני יכול לקבל מד

להשפיע זה לא שאני מקבל כדי לתת לא זה
אולי ש או אמצעי אבל זה לא נקרא מקבל

להשפיע מקבל להשפיע זה אומר שאני מקבל
תענוג עצום אבל לא כי אני רוצה לקבל אותו

אלא מתוך אהבה למה כיעד כי אני יודע שזה
שאני מקבל ככה אני משפיע למי שנתן לי כמו

ילד ילד טוב לא ילד רע שהוא מקבל מהאמא או
בעל שמקבל מאשתו או אישה יותר נכון שמקבלת

עם הבעל לא בשביל התאווה שלה אלא כי היא
יודעת שזה מה שמשמח את הבעל מבחינתנו

שמתקיימת מחשבת הבריאה זה מה שמשמח את
המאציל אז יש לנו פה שני צדדים אנחנו גם

צריכים להחזיק בהשתוקקות שלנו בעצמיות
שלנו בנפרדות שבנו שזה נפרדות מצד אחד למה

כי כשאני אומר אני רוצה לקבל אז אני נפרד
כי אמרתי

אני והטבע של
האור הוא השפעה הוא פשוט לא אגו אבל מצד

שני זה מה שהבורא ברא אנחנו לא אמורים
לבטל זה אנחנו גם לא צריכים לבטל את זה זה

הבריאה זה הכלי אנחנו רק צריכים לעשות לו
תיקונים מה התיקונים שהחומר הזה יהיה

לצורה של האור אני לא משנה את החומר אני
משנה את הצורה שלו למשל דוגמה פסיכולוגית

או
נפשית אני עדיין משתמש בהשתוקקות שלי

תאווה שלי לאכול אבל למה אני משתמש בה לא
כי אני רוצה לאכול אלא כי אני רוצה להשפיע

על הבורא כי אני רוצה קשר לבורא
שככה הבורא מבחינתי פועל למה הוא נותן לי

לא כי הוא רוצה לקבל ממני כי הוא אוהב
אותי כי הוא רוצה להשפיע לי אז בעצם על

ידי שאני מחזיק את שתי הרובדים האלה בכלי
אז יש לי כלי אמיתי לכן הכלי של הרצון

לקבל לעצמו שזה מה שהבורא
ברא זה הכלי הראשוני שהבורא נתן לנו זה

הטבע כמו שהיה באינסוף במלכות אינסוף הוא
כבר לא מספיק אני צריך לבנות כלי חדש זה

נקרא אור חוזר וכל חוכמת הקבלה מלמדת
אותנו איך לבנות את הכלי

הזה וכל החוקים במציאות הם בעצם של הכלי
הזה גם בגשמיות הכל עובד ככה אגב הכל נמשך

מזה ויש כל כך הרבה מה לדבר זה דיברנו
באופן מאוד מאוד

כללי אז זה המבנה הכלי יש בו את הרצון
לקבל וא הרצון להשפיע ואנחנו

צריכים לרכוש את הכלי אבל לתקן אותו שיהיה
מתוך אהבה בהשוואת צורה באור

חוזר עכשיו ירידת העולמות מאינסוף אולי
נראה את זה

בציור ירידת העולמות
מאינסוף ממחשבת

הבריאה
זה כמו שירדנו מפה לכאן מה זה מאפשר לנו

להרגיש את הכלי להרגיש את עצמנו למה כי מה
זה כלי חיסרון והשתוקקות לקבל אבל כל עוד

אני במצב שהאור והכלי באים ביחד אז אני לא
מרגיש שהרצון שלי זה כמו שעובר כמו שהבורא

נתן לי את זה אז אני חייב לרדת למקום הכי
נמוך הכי

רחוק וכאן אני מרגיש את ההשתוקקות העצמית
שלי בצורה הכי גדולה

עכשיו שאני מרגיש את ההשתוקקות העצמית שלי
הת הקלי בצורה מלאה אני יכול להתחיל לתקן

אותו ולטפס בחזרה
לאינסוף שזה פה מחשבת הבריאה אבל מתוך

שוטפות למה א' כי אני עליתי מצידי וגם כי
תיקנתי את הכלי

שיהיה באהבה כמו שהבורא פועל כלפיי באהבה
אבל עליה וקוס בה למה כי כשאני יורד לפה

אז אני מצד אחד רחוק מצד אחד אני לא מרגיש
את הבורא אני מרגיש רק את עצמי זה באמת

מצב לא פשוט נדבר על זה אבל הי ויש בנו
נשמה אז הנשמה תמיד מחברת אותנו לפה רק מה

אנח צריכים לעלות
במדרגות ואתם רואים כסימן יפה כמו שפעם

היה רק את כדור הארץ ולא ראו כמעט כלום
ויום גילו שיש אינסוף גלקסיות ואיסוף

פרטים במציאות ואין סוף חלקיקים ויש כל כך
כל כך הרבה במציאות אבל כשאנחנו בתפיסה

החיצונית שלנו אנחנו כאילו לא רואים כלום
אנחנו בתוך איזה קליפה ואין לנו מושג מה

קורה בכלל הופלה וזה מצב לא
פשוט

בכלל שנייה

אחת ועוד דבר
חשוב האמת שזה הרבה נושאים לשיעור אחד אבל

אני מדבר באופן כללי ובשיעורים הבאים אני
בעצם אקח כל נושא ויפרט

אותו חשוב להבין
ש בעולם

הזה אנחנו וזה נדבר בשיעור הבא סוד המרה
הגשמית בעולם הזה הכלים שאנחנו מתעסקים

בהם מה זה כלי
רצון הם מאוד מאוד קטנים עכשיו הכלי זה לא

הכלי זה רק דימיון של כלי שמגרה במשהו
נפשי כל המציאות אגב כי אנחנו רואים שבן

אדם יכול להיות לו כסף ו וד
ואושר וכל מה שהוא רוצה מבחינה חיצונית

והוא מרגיש בדיכאון ורק למה כי הכלי
האמיתי הוא בנשמה הוא בפנימיות הוא לא

בחיצוניות חיצוניות זה כמו איזה סימולציה
שמאפשרת לי להתאמן בהדרגה ולתקן את

הפנימיות שבי זה הרבה שדות נלמד את זה
במקום שלו אבל האור לא מתקבל בדבר החיצוני

הדבר החיצוני אגב לא קיים אפילו זה השליה
אבל אבל לא ניכנס לזה בשיעור הזה אלא

במקומו
אבל הכלי הוא בנשמה אז כדי להיות מאושר

כדי להתמלאות אני חייב לקבל בכלי הרוחני
אני לא יכול לקבל בכלי הגשמי ולהיות מלא

זה אף פעם לא קורה ככה אבל למה אנחנו
נמשכים לכלי הגשמי כי זה מסמל לנו את הכלי

הרוחני כשאנחנו מגיעים לזה אנחנו מרגישים
רקים למה כי זה לא באמת מה שאנחנו רוצים

בן אדם לא רוצה אישה יפה כי הוא רוצה אישה
יפה הרי גם היופי בגשמיות זה דבר שהוא

נגמר כל כך מהר גם מבחינה פסיכולוגית
מבחינה מדעית מבחינה הורמונית

אי אפשר להחזיק את האור בגשמיות אפילו
בתאווה הכי גדולה כביכול של

הולדה כל כך הרבה השתוקקות לכאורה במסגרת
הגופניות אבל כשאור ההולדה מגיע זה לשנייה

אחת לרגע וזה נעלם כל כך כל כך השתוקקות
בשביל מעשה של שנייה שנגמר ואם אין משהו

נפשי משהו אחר שמחבר אז זה מאוד ריק למה
כי זה לא בא בשביל הדבר החיצוני זה בא

בשביל משהו אחר
אבל חשוב להבין שכל הכלים שדיברנו

עליהם שהם
רוחניים מה זה רוחני שהוא מעבר לזמן ומקום

היה דרך אילוף ותמורה זה נושא שאנחנו נדבר
בשיעור הבא אני לא רוצה להיכנס לזה כי כי

לא נגמור את השיח אבל
ה רוחניות

מייצגת את הדבר
השלם את הדבר

הנצחי את הדבר שמחובר לבורא את
הדבר את הכלי שהוא מאוחד עם האור שזה נקרא

אלוקות אבל העולם הזה מבטא את הריחוק אז
הריחוק הזה נצרח כדי שנהייה עצמאים ונבנה

את האהבה מצידנו בצורה של בחירה וגם
נותנים לנו להתעסק בהתחלה עם רצונות מאוד

מאוד קטנים כדי שנעשה את זה בהדרגה אם
יתנו לנו להרגיש רגש רוחני אנחנו נשתגע זה

כמו איזה אהבה שבן אדם משתגע בגלל האהבה
אנחנו חייבים לבנות כלים ואנחנו ממש

מתחילים מלמטה כדי שנהיה שותפים מלאים אז
ממש עולים מדרגה מדרגה מדרגה מדרגה זה כמו

להעלות איזה 100 אל שנות אור אד א א
אח אבל אבל גם אפשר לדלג כמובן לעשות

קפיצת הדרך ויש בזה הרבה דברים זה גם
בעיקר מה שהתורה נותנת את הכוח ואנחנו

נדבר על זה בשיעור הבא של דרך הכלל והפרט
שאנחנו לא צריכים לעבור תהליך איתי וזה זה

כמו שיש אינטרנט היום אני לא צריך לשלוח
מכתבים בדואר יש גם דרכים להתקדם מהר אני

לא צריך לחכות חלילה שיהיה לי מחלות כדי
להבין שאני צריך להיות בריא פשוט יכול

לקחת את ה בריאות בידיים הבורא נתן לנו
בחירה בעניין הזה אבל נדבר על זה בשיעורים

כמו שאמרתי זה המון נושאים אי אפשר להעביר
אותם בשיעור אחד אני רק נותן מבט

כללי אבל הבורא בעצם נותן לנו את ההטבה
בכלי הרוחני העולם הזה הוא רק סימולציה

שזה נקרא סוד המרה הגשמית ואני אדבר על זה
בשיעור הבא ש הסימולציה הזאת שהיא נתונה

לזמן ומקום דרך אילוף ותמורה שזה תכונות
שהם הפוכות מהבורא כי כל מה שהבורא ברא זה

כלי שלם ונצחי אז למה בכלל נפגשנו עם
המציאות ההפוכה הזאת הכל כך רחוקה

הזאת זה שאלה מאוד עמוקה שאלה מאוד טובה
שהיא קשורה לסוד של המראה הגשמית ואנחנו

נדבר עה בשיעור הבא אי אפשר לתת את הכל
בשיעור אחד אני רק יכול להגיד באופן כללי

שה הפרדות והריחוק הזה מאפשר לנו להתאמן
לאט לאט ולתקן את עצמנו ולעבוד על הבחירה

ואנחנו חייבים את הסימולציה הזאת בשביל זה
אבל מצד שני בסימולציה הזאת אנחנו חוקים

מהבורא יש הסטרה על ההשגחה וזה לא
פשוט אז אנחנו נדבר עוד על הנושאים

החשובים האלה ונרחיב אותם בשיעור הבא כי
אי אפשר להעביר את זה על רגל

אחת תזכרו את היסודות שדיברנו אני אסכם

אותם מחשבת הבריאה רצונו לטיב לנבראיו זה
מה שהבורא ברא לכן אנחנו קוראים לו בורא

למה כי אנחנו נבראים לכן אנחנו בתור
נבראים קוראים לו בורא על שם הפעולה שלו

מה הפעולה שלו להטיב לנבראיו

עכשיו בורא ברק כלי שזה נקרא רצון לקבל
השתוקקות אבל כדי שהשתקפו הזאת תהיה שלמה

ומלאה ונעצה מרגיש שהיא שלו ומצידו הוא
עובר תהליך של ד' בחינות ולכן גם הוא

מורכב מ-10 ספירות לכאורה היה מספיק כתר
וחוכמה למה צריך את הע ספירות כי 10

ספירות זה כמו הצופן המבנה שנותן לה נברא
השתוקקות

מלאה עכשיו הכלי הזה
כשהוא מלא הוא מאושר הוא שלם דהיינו אני

רוצה להרגיש למשל אהבה אני רוצה להתרגש
כשאני מרגיש את ההתרגשות אני מתמלא יש בזה

אגב אין סוף מדרגות כן אנחנו מרגישים
פירורים אבל לא ניכנס לזה השיעור הזה ו

כשהכלי רק אני מרגיש סבל דיכאון וייסורים
למה כי אני רוצה להתמלאות כי ככה הבורא

עשה אותי אמרנו שיש בנבר עצם והתקלות
העצם שלי זה הרצון העצמי שלי השתוקקות

לקבל תענוג ברצון לקבל בהשתוקקות המלאה
שלי אבל יש לי גם צד של התכללות שזה נקרא

רצון
להשפיע שזה כמו הצד הכוח של הבורא

בברא וזה בעצם נקרא הרצון להשפיע של הרצון
לקבל זה נקרא גם גלגלת בעיניים והרצון

לקבל נקרא אח אבל לא ניכנס לזה כרגע כל
דבר גם מורכב מפנימיות

וחיצוניות נרחיב בזה בהמשך אמרנו רק באופן
כללי שהעולם הזה שנתנו לזמן ומקום דרך ילפ

תמורה זה לא הכלי שהבורא ברא זה רק איזה
סימולציה שנותנת לנו להתאמן כדי לתקן את

הכלים האמיתיים שלנו שהם נמצאים בנפש מעבר
לזמן במקום מעבר לעולם

הזה אמרנו שיש את סוד המראה הגשמית שלא
הרחבנו בו אבל נדבר עליו

בהמשך שהוא בעצם מייצג את הסימולציה ואת
מקום האימון

שלנו
ואמרנו שחכמת הקבלה היא החוכמה הכי גבוהה

שקיימת היות והיא עוסקת במחשבת הבריאה
וסוף מעשה במחשבה תחילה במחשבת הבריאה הכל

נמצא זה כמו שבתת אטום מצוי כל מה שיש
באטומים במולקולות הרי בלי זה זה לא היה

קיים מספיק שינוי קטן בחלקיקים האלמנטריים
לא היה קיים החומר שידוע לנו עם האלקטרון

היה יותר כבד ממה שהוא היה רק משל לא ה קם
החומר הגשמי שאנחנו מכירים

אם ה לא היה את הכוח הגרני החזק שהוא מקרב
בין הפרוטונים והניוטרונים בגלל התחיה

החשמלית שבהם או שמקרב בין הפרוטונים
סליחה בגלל הדחייה החשמלית הטבעית שלהם אז

לא היה קיים חומר כפי שאנחנו
מכירים

אז כל דבר יש בו חוקיות והחוקיות חוכמת
הקבלה היא הכי גבוהה אבל הייחודיות שלה

שהיא גם מתעסקת במעבר לזמן ומקום מה זה
מעבר לזמן ומקום זה צד הנשמה שבנו צד ה

הנשמה אגב היא לא אור הנשמה הכלי שנברא
כמו שראינו שיש בו ד בחינות הוא מורכב מה

מהכלי שבנשמה ומה מה כמו הנשמה שבנשמה שזה
הרצון להשפיע והכלי ש בנשמה זה הרצון לקבל

אבל הכלי עצמו מורכב מצד הכלי שבו וצד
האור שבו יש בנו את שתי הצדדים האלה שהאור

זה מה שבא לנו בצורה של התכללות
והכלי בא לנו בצורה של עצם ככה זה מורגש

לנו לעתיד לבוא זה תחבר לנו לדבר אחד לדבר
שווה ולא ניכנס לזה

כרגע לכן הנשמה זה הכלי האמיתי שלנו זה מה
שהבורא ברע כל מה שרואים בחמשת החושים

הגשמיים שנתונים לזמן ומקום דרך חילוף
ותמורה זה רק סימולציה זה רק אשליה מאה מה

שתרצו נרונה לא נירוונה זה כ כאילו החיובי
זה מהי

האשליה שככה קוראים לזה בחלק מהתורות
מטריקס אבל המטריקס הזה הוא חכם

ביותר למה כי הוא בא לאמן אותנו לדבר
הרוחני שאנחנו רוצים להשיא הבעל שם טוב

ממשיל את זה למראה אם אני מסתכל במראה ו
מנקה את

הלכלוך במראה הלכלוך לא מתנקה למה כי ה
לכלוך בי אבל מצד שני המראה מאפשרת לי

לראות את הלכלוך אבל המראה של העולם הזה
היא לא שלמה יש בה איבות של זמן ומקום

שנדבר מזה בשיעור המתאים ואז היא מראה לי
תמונה

מטושטשת ואז אני לא רואה את האמת
השלמה אז מה אני עושה אני צריך להסיר את

העיוות של האשליה ברגע שאני עושה את זה אז
המראה מראה לי בצורה נקיה את הפנימיות שבי

וכל התורה כל חוכמת הקבלה מלמדת אותנו
לעשות את

זה לכן זה באופן כללי מה שדיברנו אנחנו
נרחיב ונבאר

בשיעור בשיעורים הבאים את הנושא הזה אז זה
היה שיעור א' של קורס לחוכמת הקבלה סדות

למתחיל זה היה שיעור מאוד
כללי אנחנו נרד לפרטים בשיעורים הבאים

נבין את היסודות נחזור על הדברים ולאט לאט
נקבל את התמונה השלמה אז בעזרת השם שנזכה

לבנות כלים ולהגיע להשוואת צורה לבורא
תודה

רבה שלום
וברכה אנחנו בקורס כבל

למתחיל שיעור ב יסודות
הנפש כדאי להשלים את השיעור

הראשון ואפילו חובה היוות וזה נטבח על

נטבח בשיעור הראשון קראנו ממאמר מהות
חוכמת הקבלה הסברנו קצת מה זה חוכמת

הקבלה
והסברנו על יסודות החומר של המציאות

הרוחנית בשיעור הזה נמשיך לקרוא טיפה
מהמאמר מהות חוכמת הקבלה בספר מתן תורה או

זה גם מובא במאמרי
הסולם ו אחרי שנקרא נסביר

יסודות בחוכמת הקבלה בנפש האדם ככה נצרף
את זה למאמר שיהיה לנו כלים אני מאוד מאוד

רציתי לשבת ולהכין את השיעור אבל אני מאוד
מאוד עמוס ואני לא מצליח להגיע לזה אבל

אני אשתדל להביא לכם תוכן מיוחד תוך
כדי על מנת שנוכל להתר כמה שיותר בעזרת

השם
אז אני ממשיך במאמר מאיפה

שהפסקנו נקרא ונסביר בעזרת
השם ריבוי הפרצופים הספירות

והעולמות ריבוי הפרצופים הספירות והעולמות
אולם לפי האמור הוא עומדה

שאלה כיוון שאין ל חוכמה זו רק תפקיד אחד
המיוחד

ומבואר שמה זה התפקיד הזה מה שאמרנו גילוי
אלוקותו יתברך לנבראיו בעולם הזה גילוי

האהבה והטבה
השלמה זה המטרה של חוכמת הקבלה לקבל את

הגילוי
האלוקי ודיברנו מזה בשיעור הראשון אם כן

מהוא עניין של ריבוי הפרצופים והספירות
וכל הקשרים בני החילוף אשר ספרי הקבלה

מלאים בהם זאת אומרת אם המטרה של של הקבלה
זה

אהבה גימטריה אחד להגיע לאחד יחיד
ומיוחד בזמנו כל הפרטים

האלה ויש פרטים לאין קץ יותר מכוכבי
השמיים שהם רק הדמייה של העולם הרוחני של

חלק מהעולם הרוחני אז למה יש כל כך הרבה
פרטים אהבה זהו נגמר הסיפור מה ואהבת לרעך

כמוך אני הווייה אני השם זהו ש שחרר אותנו
הביתה אכן אם תיקח איזה גוף של בעל חיים

קטן שכל תפקידו אינו אלא להזין את עצמו
כדי שיוכל להתקיים בעולם זמן מה המספיק

כדי להוליד ולקיים את מינו תראה ותמצא בו
הרכבה מסובכת מאלפי

אלפי פי וריל וגידים כפי שדרשו מצאו בעלה
פיזיולוגיה

ואוטונומיה ועוד אלפי רבבות יש שם ממה שלא
נודע עדיין לעין אנושית והיום כבר נודע

יותר בנושא שזה אפילו לא
נתפס רק בגר גיר מלח מה הולך בפנים

בפנימיות שלו ברמה הקוונטית לא
תתפס ו מכאן תוכל

להקיש כמה מיני הרכבות של עניינים
וצינורות הצריכים להתחבר בכדי להמציא

ולגלות את ה מטרה נסג ו זאת אומרת אם בפרט
קטן

שבמציאות ענף קטנטן
שבמציאות אם

מתבוננים יש כל כך הרבה
פרטים אז מה יהיה כמות הפרטים בחוכמה

האלוקית שכוללת את כל הווית המציאות אף
מעבר לזמן ומקום

ואף מעבר למטריקס לחלוטין
וכוללת את כל פרטי המציאות כולה היות וכל

המציאות באה על התכלית הזאת כמה פרטים יש
אפשר להיבהל מרוב

פרטים אבל הפרטים האלה
נצרכים כמובן זה לא פרטים כמותיים כי ברגע

שאדם משיג את הכלל כל אחד על פי דרגתו אז
הוא תופס את הפרטים האלה בצורה אחדותית זה

כמו שלמדתי לקרוא אני יודע לקרוא אני לא
צריך כל פעם

אבא אני אפשר מסיק את הפרטים עם הכלל ביחד
אז ככה זה

ברוחניות ככל שאדם מתקדם ההוויה שלו מחילה
יותר פרטים בעת הובנה אחת כמו מציאות

קוונטית שיכולה להכיל הרבה הרבה הרבה הרבה
בבת

אחת אפילו המוח עובד בצורה קוונטית חוקרים
היום מגלים את זה מנסים לתרץ איך במוות

קליני האדם זוכר מה שקרה לו אם המוח לא
תפקד באותו זמן אז אחד התירוצים של

המחקרים
המתקדמים שבעצם

האדם המוח הנפש התודעה ראתה את זה ושמרה
את המידע בצו במאגר הקוונטי של התודעה של

המוח וכאשר האדם התעורר זה שיטף את המידע
הקוונטי הזה עם המוח ולכן הוא זכה הראה מה

קרה איתו למרות שמבחינת החושים זה לא
הגיוני כי המוח או החלקים במוח ש אחראים

על זה לא
תפקדו אז אנחנו רואים שמצד אחד יש הרבה

פרטים אבל אם תופסים אותם בצורה
אחדותית אז זה דבר שונה כי אנחנו לא רוצים

פרדים אנחנו רוצים
פרטים וזה באמת דבר

מיוחד אבל למה אנחנו צריכים את כל הפרטים
האלה את כל החלקים

האלה כי אנחנו ברעים התפיסה שלנו היא דרך
חלקים ככל שיש לנו חלקים אנחנו אפילו

תופסים יותר זה כמו רזולוציה של מחשב היום
אנחנו כבר בשק רוצים מדרגת נשמה הולכים על

שמונה

אבל יש פה עניין מיוחד הפרטים האלה צריכים
להיות אחדותי אחרת אני רואה שלג על

הטלוויזיה וזה הבית הקצבות האלה שא צריכים
לחבר שני סדרים מאלה לטטה ו מתתא לאלה

והנה בכללותה מתחלקת חוכמה זאת לשני סדרים
המגבילים זה לזה ושווים זה לזה כמו שתי

טיפות מים ואין הפרש ביניהם רק שהסדר
הראשון נמשך מאלה

לטטה עד לעולם הזה דהיינו עד לנקודת
הריחוק הכי גבוהה

ביותר וגם זה זה מתבטא במטריקס שהוא כאילו
מייצג את הדבר שהוא רחוק 100 אל שנות

או כדוגמה
מהרוחות והסדר השני מתחיל מהעולם הזה

דהיינו מנקודת הריחוק הגבוהה שהמראה
הגשמית והמטר מייצגים את המפגש הראשוני

איתה והולך מתת הלאלה בדיוק בכל אותם
הדרכים והרכבות שנרשמו מ שורשם בעת הופעתם

והתגלות מאלה ל טעתה זאת אומרת המציאות
מחולקת

לשניים יש את המציאות מהאינסוף מהשלמות
הגבוהה שעברה את כל התהליכים

והתרחקה מהמקור שזה השתלשלות העולמות
הרוחניים זה מתבטא גם בהדמיה הגשמית המדע

מנסה לחקור את זה אבל אין לו את כל הפאזל
התמונה שלו מאוד חסרה אף על פי שהוא התקדם

עוד
היום אבל יש הסדר מהשלם אל המקום של

הפירוד ואז יש את הסדר לתפס בחזרה למעלה
מעלה באותו שלבי סולם בדיוק אם כך מה

ההבדל
ההבדל שהנשמה מטפסת ואז אתה בעצם שותף

לאהבה מהמקום המאוד מאוד רחוק שהאין עוד
מלבדו

מוסר נותנים לך הזדמנות להיות שותף ולגלות
מי צדך עצמך שאין עוד דו ואתה מרוויח בכך

שני דברים שתי
דברים

א' שאתה מרגיש את היישות העצמית שלך ואתה
לא רובוט ב שאתה שותף לגילוי האהבה אבל

עליה וקצבה כי המפגש הראשוני הוא פירוד
הוא רע הוא ריחוק וזה מציאות לא קלה אבל

אין אדם מתקן מה שאין בו הריחוק הזה
הפירוד הזה ההסתר הזה מאפשר לנו לגלות

מצידנו ולהיות שותפים את האהבה את האלוקות
את האחדות וזאת העבודה

שלנו אומר הבן של בעל הסולם זה כמו שחמת
בהתחלה מלמדים את האדם מה המהלכים של

המשחק אחרי זה אומרים לו תשחק בעצמך אותו
דבר פה מציאות העולמות שמשלשלים מהאינסוף

הרי כל העולם זה באדם זה בא בשביל האדם
למה צריך שהיה עולם בחוץ

כאילו עולם רוחני בחוץ אלא זה בא ללמד את
האדם איך הנפש שלו בנוייה ועכשיו אומרים

לו בוא אתה תצעד את הצעדים האלה אז בהתחלה
הכל משתלשל מלמעלה מהמציאות הכרונית

מאינסוף ברוך הוא מחשבת הבריאה עולם צמצום
עולם הקו עולם הניקודים עולם השבירה עולם

התיקון עולמות ביעה עד חטא אדם הראשון
המטריקס המרה הגשמית זה נדבר על זה קצת

היום כל כך כל כך רחוק
כל כך

רחוק עד כדי כך
שמה שאנחנו מכירים במציאות של המטריקס זה

פירורי פירורים מהמציאות האמיתית אבל רק
ככה אפשר להיות שותף אמיתי לטפס ולקנות

מצידך את כל
המדרגות בלי הריחוק הזה זה יהיה זיוף לא

יתבטל עליכם
בזיוון חייב שיהיה שוטפות אמיתית והבורא

מפעת כל יכולתו למרות שאין עוד מלבדו אפשר
לנו בחוכמה נפלאה ופלא מטורף להיות שותפים

תבינו איזה טריק מדהים זה כי מצד אחד אין
עוד מלבדו מה זה אין עוד

מלבדו כן מסתבר שגם את זה צריך להסביר
איןד מלבדו זה אומר שאין מלבד כוחו של

הבורא איןד בלבדו זה לא אומר שהבורא זה
[ __ ] כפה זה עבודה זרה להגיד את זה אין

עוד מלבדו זה לא אומר שהבורא צמצם את עצמו
והכל זה הבורא חס ושלום וחלילה

וחס הסברנו את זה
בפתיחת אליהו הנביא פתח אליהו ובעוד הרבה

מקומות אין עוד מלבדו זה אומר שאין מלבד
האהבה וכוח אחדות של הבורא שהוא מהווה

מקיים את הכל אין באסתר ואין בגילוי
ולעתיד לבוא נראה את זה

בגילוי אבל עם זאת הבורא הוא לא נברא בורא
זה בריאה זה מלשון בר שהיא מחוץ לבורא למה

כי בבורא יתברך אין רצון לקבל אין
חיסרון

וזה טבע ו מהות הבריאה וזה באמת פלא איך
נותן מה שאיין בו זה מה שהבורא ברא חיסרון

הוא לא ברא אגב חיסרון גשמי זה במטריקס רק
הוא ברע כלי רוחני רק אנחנו נעזרים

במטריקס כדי לתקן את הכלי הרוחני לבנות
אותו לאט לאט בחוכמה נפלאה אני אדבר על זה

עוד מעט אבל הבורא לא ברא את המטריקס זה
נקרא עולם חולף עולם

האשליה הבורא ברא את המציאות הרוחנית את
העולם ה רוחני זה הבריאה האמיתית המטריקס

תתבטל לא יהיה קיים לעתיד לבוא זה מה
שכולם אומרים שהעולם הזה הוא אשליה למה כי

הוא מייצג את התפיסה הנפרדת ואין דבר כזה
באמת אבל אם לא יהיה לי את השליה הזאת לא

יהיה לי מקום להתאמן אז פורה בחוכמתו
הנפלאה למרות שאין עוד בלבדו והכל בכוחו

הצליח במקום שאתה מוצא גדלותו אתה מוצא
ענוותנותו הוא הצליח להסתיר את עצמו

מעיננו הוא לא השתנה האור תמיד מאיר אני
הוה לא שניתי ואצליח להסתיר בתודעה שלנו

את הגילוי
שלו שזה פלך להסתיר את האלוקות האינסופית

על מפעת כל יכולתו הסתיר לנו את זה כדי
שנהיה שותפים וזה דבר מאוד

מופלא ויש הרבה מה לגלות במציאות האדם
בעולם הגשמי במטריקס לא רואה כלום ד המט

רואה כמו שבחלל גילו דברים מטורפים וגילו
על האטומים וזה לא קצה החוט אז במציאות

הרוחנית יש המון מה לגלות אבל מגלים לאדם
על פי ההתפתחות הרוחנית שלו על פי הטהרה

הרוחנית שלו על פי העלייה שלו במדרגות כי
אחרת הוא יפגום יהרוס את המציאות שלו ושל

העולם כמו שתראו אפילו מבחינה גשמית גילו
גילו לנו אינטרנט פצצות אטום ידע דברים

מטורפים בגלל שהתפתחנו קצת נפשית אבל אם
היו מגלים לנו את זה לפני 1000 שנה לא היה

כדור הארץ היו משמידים אחד את השני לא
צריך ללכת רחוק 200 שנה אחורה העולם נלחם

אחד
בשני דברים נוראים ברבריות נוראית אז תרו

לכם היה לנו את הידע הזה לפני אל שנה לאן
היינו מגיעים אבל היות והפוטנציאל האנושי

התפתח לא סתם זה זמן מיוחד לא סתם ניתנה
לנו ארץ ישראל גם נס ופלא בפני

עצמו העולם הגיע למקום אחר פתחו לנו את את
הדברים בהתאם וייפתחו לנו עוד זה לא רק

שאנחנו טובים פותחים לנו כשיש מציאות של
בחירה פותחים לנו כי עדיין אפשר להשתמש

באטום לרע אבל גם יש הזדמנות להשתמש בזה
לטוב אבל ום ה מגלים לנו את זה לפני אל

שנה היינו משתמשים בזה רק
לרע לכן מגלים לאדם על פי ההתפתחות שלו

אבל זה הדוגמה ככה זה בעולם הרוחני מגלים
לאדם את הגילוי הרוחני של העולמות

מה זה הטהרה לצאת מהנוכלות להשפיע
עכשיו הנפש של האדם היא מאוד מאוד רחבה

זאת אומרת זה כמו ילד קטן בעולם הגשמי אתה
רואה רק את זה רק את הצעצוע הגשמי רק את

האבה קטנה אתה רואה פירורים שאדם מתקדם
רוחנית הוא רואה מציאות רוחנית רואה

רצונות רוחניים רואה דברים אחרים לגמרי
וזה באמת מדהים זה כמו ילד קטן שהוא רואה

בובה ההוא חושב שיש רק בובה אבל ככל שהוא
מתקדם הוא מגלה שיש המון המון דברים

במציאות וגם הוא מתחיל לחוש אותם ואני אתן
דוגמה

קטנה אני תמיד אומר שהעולם הזה הוא כמו
פינוקיו והתענוג הוא בדבר הנשמתי לא בדבר

החיצוני ודוגמה לדבר יכול להיות תאוות
בשרים של אדם עם אלף נשים או תאווה אחת עם

אהבה גדולה של אישה אחת
בלבד אם נשווה את זה לזה האלף נשים הלף

פשרים לא
משתווה אפילו

כקצין שיש לו אהבה אמיתית רוחנית עם אישה
אחת זה לא מגרד אפילו את הקצה עכשיו איך

נסביר את זה הרי פה יש לך אלף נשים אל
בשרים אל הורמונים רק משל בכוונה חד וגס

כדי להעביר את הנקודה ופה יש לך אישה
אחת אבל עם אהבה טהורה

רוחנית האלף בשרים זה לא אחוז ביח השלה
האמיתית איך זה יכול להיות והדבר פשוט לנו

שנתבונן כי פה זה אהבה שהיא קשורה כבר
לנשמה וופה זה דבר שהוא רק קשור לגוף אז

אנחנו רואים בעצם שהדבר החיצוני הוא לא
קובע אני יכול להיות במסיבה עם הרבה אנשים

הרבה גלידות הרבה אטומים ולהרגיש בדיכאון
להרגיש בודד אבל למה יש לי את כל מה שאני

צריך מבחוץ כמו הסלב יש להם כסף
כבוד ניתוחים

איפורים מה התירוץ שלהם לא לאהוב למה הם
מתגרשים כל יום למה הם לוקחים סמים למה

הרי יש להם את כל מה שהם צריכים כדי להיות
פנויים נפשית לעסוק

באהבה למה הם לא עושים את
זה חלק עושים אבל למה הרוב לא

עושים כי הדבר החיצוני הוא לא העניין הדבר
החיצוני הוא צל חולף

ואם אין את הנשמה את הפנימיות אז זה כמו
פינוקיו מעשה בלי

נשמה מצווה בלי נשמה בלי כוונה כי גוף בלי
נשמה וכולנו יודעים מה

זה לכן ככל שאדם
התפתח

מתחיל להשיג

רוחניות אני אקרא עוד משהו קטן אוקיי אני
אביא את

ה אוקיי אני אקרא את זה
רגע אני אקרא נקודה חשובה מהקדמה לספר

הזוהר שבעל הסולם
אומר אומר כי למשל מטרם יג שנים חשק הרצון

לקבל שלו לבלוע כל האושר והכבוד שבעולם
הזה הגשמי אשר גלוי לכל שהוא בעדו עולם

שאנו ניצחי המצוי לכל אחד רק הצל עובר חלף
ואיננו כן כי מה מה אתה כבר יכול לעשות אל

בניינים נו מה זה עוזר לך ב חיים עוד 70
שנה אתה לא פה

או רגשות כל כך קטנים שהם לא רואים אותם
אפילו על המפה אפילו את כדור הארץ לא

רואים על
המפה אנחנו מתעסקים עם כל כך נקודות

קטנטנות הם מסתכל רגע מחוץ
לבואה מה שאיין כן כש משיג הרצון לקבל

המופרז
הרוחני הרי אז הוא רוצה לבלוע להנאתו כל

הטוב והאושר שבעולם הבא
הנצחי שהוא בעדו קניין ד ול הנצחיות הרי

שעיקר הרצון לקבל המופרז אינו נגמר אלא
ברצון לקבל רוחניות זאת אומרת הרצון לקבל

האמיתי הוא בעולם הרוחני הוא לא במטריקס
רק המטריקס זה סוג של הגנה סוג של קופסה

ששומרת עליך ודרכה מטפטפים לך עוד קצת נפש
עוד קצת נפש על פי ההתקדמות הרוחנית שלך

הרבה אנשים באמת לוקחים
סמים וגם בנביאי טומ היו עושים את זה

ובורות של עבודה זרה כדי לפתוח כאילו את
המחסומים של התודעה הגשמית ששומרת על האדם

זה כמו לקבל חוכמה בלי חסדים ואז זה היה
מאפשר

להם לפתוח את ה את הצינורות של העולם
הרוחני רואים גם כסימן שלפני

החלקה משהו בקליפת המוח לא סגור שם לגמרי
של הילד

ולכן מחכים שזה
סגר ואז עושים לו את החלקה וכמובן יש עוד

הרבה הרבה סיבות אז בסמים מנסים לפרוץ את
המחסום

הזה סם מלשון סמ זה לא סתם ואז האדם רואה
דברים אבל אחרי זה הוא נוחת למטה ונשבר

אין מבחינה פיזית ביולוגית ואין מבחינה
נפשית וגם אם הוא אינדיאני

שיודע להפעיל את מערכת העצבים על ידי
מדיטצייה ולהגן

על עצמו מכל ההשפעות הקשות
האלה אז נגיד הגוף שרד הגוף הביולוגי אבל

הנפש נפגמת
מזה אבל בדרך האמיתית על ידי העלייה

במדרגות של השתוות הצורה והעבודה הפנימית
ותיקון המידות והתפתחות התודה הרוחנית

נפתחים
לאדם

המדרגות והראייה
הרוחנית וזה פשוט הוא מתחיל להריח את

העולם הרוחני להריח את הנפש
שמסתתרת מאחורי כל דבר ודבר כי העולם הזה

הוא עולם של סימנים של גירויים אבל האור
לא נמצא בדבר חיצוני האור נמצא בעולם

הרוחני רק דרך העולם הגשמי אני מגרה את
הנקודה הרוחנית בתוכי אבל ילד קטן הוא

משיג רק את האובות החיצונית של המטריקס
ככל שאדם מתפתח הוא הוא משיג מדרגות

רוחניות ואז המציאות היא שונה לגמרי זה
מציאות אחרת מציאות זה מה שנמצא בתודעה

עולם הבא מה שהוא אמר פה זה לא שאתה מת זה
רק איזה ענף עולם הבא זה התודעה הרוחנית

של האדם מעבר לזמן ומקום זה נקרא חלוק
דרבנן מה שאומר בשערי קדושה חלוק שהוא

מעבר לזמן ומקום מעבר לחיצוניות אבל
מישהוא גשמי חיצוני אסור לפתוח לו את זה

מלמעלה כי הוא יפגום הוא יקח את הרוחניות
גם לעצמו אז מצד אחד צריך לשמור על

רוחניות מצד שני אם לא יפתחו בכלל לא תהיה
בחירה אז לכן נעים מאיירים לנו סוגרים לנו

מאיירים לנו סוגרים לנו המציאות מדברת
איתנו לפעמים מירים לנו הרבה וסוגרים לנו

לגמרי כל אחד על פי ההתפתחות שלו לכן ככל
שאדם עולה בתודעה הרוחנית הוא מתחיל

להרגיש לחוש ולקלוט מעבר לסימנים הגשמיים
הוא מתחיל לחיות את העולם הרוחני מצד אחד

הגוף שלו נמצא
פה במטריקס מצד שני הוא גם מחובר לגוף

הרוחני שלו למשל אני מזיז את האצבע עכשיו
אגב זה נס אם מתבוננים איך כוח הרצון שהוא

מתחיל לפני המחשבה במוח הגשמי איך הוא
גורם לי להזיז את האצבע זה באמת פלא המדע

מתחיל להסביר את זה בצורה קוונטית כי רואה
ששבע שניות לפני חשבת להזיז את האצבע או

שמונה שניות זה היה רשום לך במוח אז איפה
הבחירה שלך בכלל זה גם שאלה אבל הנה אני

מזיז עכשיו את היד הגשמית צדיקים איך אני
עושה את זה זה פלא אבל בקיצור כי התודעה

של ה מוח שלי
מחוברת לאצבע לא רק דרך עמוד השדרה יש בה

גם קשרים קוונטיים שם אדם מנסה ללמוד אותם
כמו

שאמרתי המוח האנושי זה דבר הכי מסובך ב
בגשמיות אבל צדיק נגיד הוא מזיז את האצבע

לא רק פה גם את האצבע של הגוף הרוחני שלו
אגב יש לנו הרבה גופים רוחניים הרבה גופי

תודעה הרבה
פרצופים

שבעצם ככל שאנחנו עולים במדרגה הרוחנית
קונים את המדרגה הרוחנית הבאה אנחנו

מתחילים לקלוט אותם ואז בעצם צדיקים הם
מזיזים את האצבע פה אבל לא רק פה הוא יכול

גם להזיז את אצבע של הגוף הרוחני שלו איך
כי הוא מחובר אליה הוא

בהשתוללות
ניו במסגרת המשל אז הוא מחובר לעוד עוד

ערוצים לכן ככה אנחנו צריכים לעשות אבל
אין לנו עניין לעשות את זה כדי להיות בעלי

עוצמה או כל מיני דברים כאלה או כדי
להועיל דרך הגוף הרוחני לגוף הגשמי זה

בכלל עבודה זרה אבל כמו שאמרנו בשיעור
הראשון

כל חוכמת הקבלה באה כדי שנפעל מעבר לזמן
ומקום אבל למה אנחנו רוצים בכלל לפעול

מעבר לזמן ומקום כי זאת המציאות האמיתית
רק שם אפשר לקבל את

ההטבה אבל בגלל שאנחנו אנוכיים ונפרדים אז
המציאות שאנחנו רואים הייא בהתאם להנחיות

והנפרדות אבל ככל
שנעלה יוכלו להראות לנו יותר אז

צדיקים המציאות שלהם מאוד מאוד
עשירה הם מסתכלים על הסימן הגשמי הם רואים

גם את ההווה הרוחנית שמסתתרת
מאחוריו הם מקדשים על יין בשבת בכלל היין

הגשמי זה לא העניין היין מסמל לו מוחין
אלוקיים שהוא ניזון מהם בתודעה על ידי

הסמל הגשמי שהוא הסתכל עליו עכשיו אנחנו
לא יודעים לעשות את זה אנחנו עושים את זה

כמו תוכי אבל כתוב נעשה ונשמע אומר באמת
בעל הסולם שרוב מחברי הקבלה דיברו כיוונו

למי שבעל השגה שנמצא בעולם ה ני אז הוא
שואל אם ככה מה נעשה אומר שם שזה כמו

מישהו שלא מכיר מעסקי העולם הזה ואתה מדבר
איתו על העולם הזה הוא לא מבין מה אתה

רוצה ממנו בכלל לא ימצא את ידיו ורגליו
וככה אנחנו בעולם הרוחני אנחנו לא רואים

אפילו את האור הנראה של העולם הרוחני
בהתחלה אז מה נעשה אז ה אומר יש סגולה

מאוד נפלאה בחוכמת הקבלה וראוי לפרסמה
נראה לי אומר את זה באוד קנה בהקדמה תלמוד

10 הספירות אומר שעוסקים בקבלה אף על פי
שלא מבינים מה שלומדים מבינים זה נקרא נשמ

אור פנימי אבל על ידי הלימוד עם רצון חזק
הם מעוררים את האורות המקיפים לנשמת

והאורות האלה משפיעים עליהם להשיק חן
ממרומים וזה בעצם הסיפור שלנו אנחנו

נמצאים בתרי גיטין אנחנו כשאנחנו מסתכלים
על הסימן הגשמי אנחנו לא רואים את ההוויה

הרוחנית מאחוריו אנחנו משתמשים בו כדי
להור

את הזיכרון וההוויה הרוחנית שבתוכן וכל
פעם זה מצטרף ומתחזק ומצטרף עד שנזכה לחן

ממרומים ויפתחו לנו את התודעה הרוחנית אחר
כך גם יסגרו לנו כדי שנמשיך לעבוד ויפתחו

לנו עוד יסגרו יפתחו עד שמגיעים למדרגות
של צדיקים שזה נקרא מחיל אל חיל וההתקדמות

היא
בתנועה

לכן ברוך השם הבורא רוצה טיב בצורה
אינסופית הוא לא יכול להטיב במטריקס החולף

המטריקס לא בא בשביל עצמו אבל האדם בכלל
לא יודע מה זה עולם רוחני זה כמו תינוק

שיש לו כלי בגודל כזה הוא לא מבין יותר
מזה ואנחנו תינוקות תינוק אותיות תיקון

ככל שאדם גודל פתאום הוא תופס מציאות אחרת
לגמרי אומר בעל הסולם כמו קליפה תולעת

בתוך צנון פתאום היא יוצאת היא אומרת וואו
איזה עולם נפלא אינסופי גדול איזה אחדות

רק בהתחלה אדם בא לאחדות עם כלי כזה ועם
כלי כזה אחרי זה עם כלי כזה כל פעם הוא בא

עם כלי אחר או יותר נכון מגלה כלי משורש
נשמתו ואז הוא יכול להשיג יותר אחדות אבל

שנותנים לו את הכלי בהתחלה הוא מרגיש יותר
רחוק אבל הריחוק הזה נותן לו מקום להתקרב

ככל שהוא יותר רחוק הוא יכול להתקרב יותר
כשההוא עושה את העבודה וזה דורש

תיקונים כמו במציאות הקוונטית שאם מסתכלים
על המציאות החיצונית לכאורה היקום מאוד

נפרד אפילו
מתרחק אם מסתכלים מפנימיות על הדברים כל

היקום זה כמו אלקטרון אחד שהכל
מחובר ורואים היום המדע מגלה את זה גם עם

זה נקרא שזירה קוונטית אבל זה שוב זה רק
סימן זה בגשמיות יכול להעביר ידע באטומים

אבל זה לא עזר לך כי אתה לא מרגיש אותו
בורא זה רק משל כי החוקים הפנימיים של

הטבע הם יותר קרובים בדמיונם לרוחניות אז
אנחנו יכולים ללמוד מהם כרמז על המציאות

הפנימית וזה לא סתם ככה אני טיפ טיפה טפטף
לכם ם זה עוד מעט רק כדי לגרות אותכם אבל

תבינו טוב ואני אגיד את זה כי הרבה מלמדים
חוטאים בזה שהם מלמדים את כל הרוחניות כדי

להקרין לתודעה הגשמית דברים יותר טובים
וזה עבודה זרה

בכלל באמת אם אני משתמש בתודעה הרוחנית
כדי להועיל בתודעה הגשמית אני אבדתי לגמרי

את המטרה של חוכמת הקבלה הפוך חוכמת הקבלה
מלמדת אותי איך להשתמש בתודעה הגשמית כדי

לשכלל את התודעה הרוחנית ולקבל את השכר
ברוחניות לא בעולם הזה לא במטריקס אני לא

פועל
בתודעה או מכוון בתודעה כדי שזה יביא לי

שפע יותר לגשמיות לא אני רוצה את השפע של
הנשמה ושם עיקר העבודה אוקיי נקרא עוד

טיפה ני הסדר הראשון מכונה בשפת הקבלה סדר
השתלשלות העולמות והפרצופים והספירות לכל

מקריה הם קבועים מעם בני
חילוף שזה מה שבא מצד

העליון כל העולמות כל המציאות מה שנתקן
מלמעלה כדבר קיים

יציב ו שנמצא רק צריך לגלותו עולם מלשון
העלם והסדר השני מכונה בשם השגות המדרגות

של נבואה ורוח הקודש שזה מצד
הנשמות בני

האדם אשר האדם הזוכה לדבר מחוייב ללכת
באותם המבואות והדרכים ולהשיג כל פרט וכל

מדרגה לאט לאט בדיוק נכון על פי אותם
החוקים שנרשמו בהם את התצלום מאלה

לתתא כן הסולם לטפס לאינסוף אבל כשותפים
לא כמו שהיה לפני זה כעובר שהאור והכלי

באים כאחד זה בדיוק אחד לאחד אותו סולם
אין משהו אחר רק זה צריך לבוא

מצידנו והוא כעניין זה של גילוי אלוקותו
יתברך אינו עניין המופיע כולו בבת אחת

כדרכי הגילוי שבדברים
הגשמיים לכאורה כן כי גם שם נראה שיש נסתר

ועולם שלם קוונטי מאחורי זה ממה שנראה
פשוט [ __ ] קפה אם אני אסתכל פנימה אני אראה

אפילו האנרגיה שלה הגיעה מהשמש בכלל אבל
בפשטות הדבר הגשמי אנגלה לעיניים פה וזהו

וגם זה בא מלמעלה נשאר לנו קצת עבודה
לעשות אבל הרבה מהדברים הגשמיים באו ככה

כמו שהם לא צריך עכשיו כוחות מיוחדים כדי
לראות את השמש או את העלה אני אני רואה

אותו כמו שהוא ככה זה

בגשמיות אבל ברוחניות זה לא ככה למה כי
אני צריך להיות שותף זה דורש עבודה אלא

הולך ומופיע בהמשך זמן מסוים זמן זה עניין
של חידוש צורה תנועה

רוחנית אשר תלוי לפי זיוו של אותו
המשיג עד שיתגלו עליו כל המדרגות המרובות

הארוכות מראש מבחינתם שמאלה לתתה גם אין
קיצורי דרך

הגשמיות העולם הגשמי כדי שיהיה איזה מסגרת
למציאות המטריקס בא פחות או יותר קבוע

נכון שיש פה תנועות יגיעות ושכלול גם צריך
לבוא מבני אדם אבל פחות או יותר זה מגולה

לעין הנה אני רואה את המיקרופון לא צריך
לעשות פה איזה משהו מיוחד אבל את הרוחניות

אני לא רואה אם אני לא אשיג עיניים

רוחניות עכשיו זה נכון שת האור הלא נראה
בגשמיות כמו לרדיו גלים של גלגל המזלות

אגב אני לא רואה בעין עכשיו ולא בעין
השלישית או שמירת הדעת יותר נכון לא רואה

אבל זה בגשמיות ברוחניות אפילו את האור
הנראה אני לא רואה בלי

כלים למה כדי שאני לא
פגום ורואים כמה אנשים פוגמים גם אלה שלא

רואים משתמשים בקבלה בזוהר לתאוות
הבזויה ולאותם מסודרים ובאים בהשגה בזה זה

וזה למעלה מזה כדוגמת שלבי הסולם מכונים
משום זה בשם מדרגות בדיוק רב כמו ש

במדרגות למלך אני מתפס דרגה דרגה ככה זה
ברוחניות עכשו יש גם קפיצת מדרגות יש גם

מעלית יש כביצה קוונטית אם
תרצו אבל זה

בהלוואה אחרי זה אדם צריך לשלם על זה כמו
ביציאת מצרים היה פה התערבות

אלוקית לא הם לא שילמו את מה שהיו צריכים
לשלם

אבל יש גם והכנתי את אשר הכון שאדם עושה
את הצד שלו ופתאום מלמעלה זורקים אותו

לעולם אחר כחסד
גדול יש פה מערכת יחסים עם הבורא אבל מצד

התחתון והעבודה שלו אם אין אני לי מי לי
יש פה מדרגות מאוד מדוייקות זה גם הסביר

למה חשוב ללמוד חכמת
הקבלה גם אגב הרבה מהלימוד של חוכמת הקבלה

הוא מאוד קשה בהתחלה ולא
מובן אבל חייב לעשות את זה ואז פותחים

לאדם גם את מה שצריך כשהוא עבר את ה את
היגיעה שהוא היה צריך

לעשות

א אבל חוכמת הקבלה מלמדת אותנו את החוק
הרוחני ואז

אנחנו כדאי מאוד להשלים את זה דיברתי על
זה בקורס אה קראתי לזה בריאות התודעה

רוחנית ממאמר
מסריח אחזה אלוקה זה מאמר למתקדמים ד

מתקדמים אבל ראיתי לנכון להסביר אותו
והסברתי בהרחבה את הנושא הזה שמה כדאי

להשלים אבל

בקיצור יש הרבה הרבה מה לגלות על פי טהרתו
של האדם והעבודה הפנימית שהוא

עושה
אוקיי הגעתי

לכותרת שנקראת שמות
מופשטים אני אשמור את זה לשיעור

הבא עכשיו אני אצייר ואסביר לכם יסודות

בקבלה אני רוצה לצייר לכם ולהסביר תוך כדי
כמה יסודות

בקבלה יסודות בנפש
האדם

יש את

האינסוף זה המציאות הראשונית של
הכל מחשבת הבריאה זה נקרא מגדל מלא קול

טוב הזרע של כל המציאות
כולה כוללת הכל ובעיקר את המציאות ה

הגדולה והטבה האינסופית שהבורא רוצה לתת
לנבראים אינסוף זה לא

הבורא אומנם זה המקום הכי קרוב שדרכו
אנחנו יכולים להתחיל להכיר את הבורא למה

כי זה מיצג את מחשבת הבריאה את רצונו
להטיב לנבראיו אבל שם היינו כמו זרע כמו

עובר לא היינו שותפים עדיין זה בא מצד

העליון לאחר מכן יש את עולם
העיגולים

זה נקרא גם עולם

הצמצום שה בקצרה מאוד כי זה נוסע ארוך
הבריאה בחרה ביתר

דבקות בחרה בלהיות שותפה זה היה תמונ בה
מלמעלה אבל היא בחרה בזה עם זאת וזה הנושא

ארוך ואז התגלה לה מי היא שהיא השתוקקות
לקבל זה נקרא עולם הצמצום לאחר כן הא

התחיל תהליך להיות שותפה בקבלת ההטבה זה
נקרא עולם

הכו למה זה נקרא עולם
הקו כי כמו קו שהוא דק ויש בו

ממטה בשונה מעיגול שאין בו אפן מדרגות
עכשיו היות והבריאה רוצה להיות שותפה ויש

בזה מדרגות על פי
התערה לכן זה עניין של קו עליון ותחתון

וזה נקרא גם עולם
אק עשיו זה דברים שנעשו מצד העליון מצד

המציאות בתת המודה של
האדם אבל זה פועל קיים ומשפיע בנו לאחר

מכן היה את עולם
הניקודים

הניקודים והשבירה
שזה כמו המפץ הגדול אבל המפץ הגדול זה רק

איזה ענף
רחוק

והצמצום זה גם הפץ הגדול זה כמו הצמצום
אבל בפועל זה המפץ הגדול זה סמל למפץ

הגדול זה לא המפץ הגדול כי המפץ הגדול לא
קרה בעולם הגשמי זה רק הדמיה סביר להניח

שזה גם לא קרה כי כל הגשמיות לא קיימת אבל
שאנחנו מסתכלים במטריקס אז אנחנו נראה את

ה את העתק כביכול של המציאות
הרוחנית מתבטא בתור הדמייה שנקראת מפץ

גדול אב גם בפני
עצמו ויש את עולם התיקון שזה נקרא עולם

האצילות

ובריאה מצטער על הכתב הזווית פה לא
נוחה

יצירה
עשייה זה דף בפני עצמו

צריך אז

אני

יש את עולם האצילות עכשיו זה גם כל זה
נעשה בחוכמה נפלאה ש גם שבירת הכלים זה

היה גם טמון מלמעלה כי אם לא היה שבירה לא
היה לנו מה לחבר הכל נעשה בחוכמה מאוד

גדולה רק עכשיו יש את עולם האצילות אעשה
את זה

ככה בריאה

יצירה
עשייה כל אלה אגב עולמות

רוחניים ופה
יש נקרא

לזה
תחתית עולם העשייה

נקרא לזה
גם

מטריקס אדמי
גשמית מצטער על

הכתב עולם
הצעה

צוים
המראה

הגשמית עולם הסימנים

פה מתחילות הנשמות בעולם
הבריאה אני אתן לכם פה עוד קצת נקודות אבל

בבקשה אל תיקחו את זה לגשמיות זה רק

סימן אנטי
חומר

רוחני ככל שיורדים לפה האנטי חומר
נקט משמעותית ויש

חומר

רוחני אנטי חומר זה
נקרא בעל מנת

להשפיע צורת הבורא המתר

בנבראים אנחנו לא מבינים מה זה
א צורה בלי חומר לנו הצורה הזאת מתראה

כאנטי חומר אבל באמת היא צריכה להיות
משולבת עם החומר כרגע היא לא יכולה לא סתם

שאנטי חומר וחומר נפגשים הם
מתאיינת שוף זה חכם מאוד אגב מסתלקים מפה

כי אין לנו כרגע אפשרות לחבר ב ת הפכים
בנושא אחד בזמן אחד אבל זה למתקדמים אמרתי

פה יש חומר רוחני פה יש אנטי חומר
גם מטפטף לנו קצת אנטי חומר לפי התיקון

שאנחנו
עושים לא סתם קשה להחזיק אותו במעבדה אבל

במעבדה הם לא מחזיקים את האנטי חומר הזה
הם רק מחזיקים את הסימן לאנטי חומר הזה

והם גם לא מצליחים להחזיק כי זה מסתלק
אנחנו בעולם של סימנים רק פה זה עולם

הסיבות עולם התוצאות הרוחניות
אוקיי התיקון הוא פה פה אין תיקון אני אני

תכף יסביר אין פה שום תיקון זה לא קיים
אפילו זה השליה

גמורה השליה של

חומר

עכשיו
הנשמות שנמצאות פה בעולמות

האלה כל פעם עולות לפה
קצת מתקנות חוזרות לפה עולות מתקנות

חוזרות לפה גם מפה הם צריכות לעלות לפה
אגב למה אנחנו

פה כי פה אין זמן ומקום
גשמיים וזה באמת נושא מאוד מאוד עמוק מחטא

אדם הראשון נוצרה המציאות הזאת מה המטרה
שלה לתקן לאט לאט פה אין זמן גשמי פה יש

זמן גשמי שם הזמן רוחני מה זה זמן פה סיבה
ותוצאה קודם ונמשך אבל הקודם ונמשך ברוחני

קורה בבת
אחת כמו כביכול שאפשר לראות שהדברים

הקוונטיים קורים בבת אחת ולא בצורה של
הפיזיקה

הקלאסית רק פה זה קורה מבחינה רוחנית אז
פה אנחנו לא יכולים גם לתקן זה דברים

גדולים מדי אבל כשאנחנו נפגשים איתם דרך
המטריקס בתשלומים המטריקס בעצם סוג של

מסננת כמו שיש מטריקס גשמי יש גם מטריקס
רוחני זאת אומרת יש לו את

הצד התודעתי זה תודעה גשמית ויש את ההקרנה
הגשמית אוקיי אז אנחנו צריכים את שניהם

אבל בעצם שאנחנו פה נותנים לנו לתקן חלקים
קטנים קטנים וזה גם שומר עלינו וגם מאפשר

לנו

א איך נגיד את
זה כי באמת צדיקים הם לא נמצאים פה הרבה

הם מטיילים בעיקר פה אבל גם אותם מחזירים
לפה כי זה מאפשר לגרות ולעבוד על דברים

רוחניים לאט לאט אבל האמת שהצדיקים רוב
העבודה שלהם היא פה לא צריך להישאר פה כל

החיים רוב העבודה היא פה כמו שרוב העבודה
היא בנפש באהבה ולא בציור הגשמי או בגוף

הגשמי כמו שיוו זה דבר שהוא נפשי נשמתי
הוא לא גשמי זיווג זה לא זיווג של גוף

וגוף אפשר אנחנו רואים אנשים עושים הרבה
זיווגים והם בדיכאון ובדידות

וסבל גדול אין אור באשליה האשליה רק מגרה
אותי לנקודה פנימית כל עוד הנקודה הפנימית

מהירה לי אני גם מרגיש חיות
באשליה ברגע שזה מנותק וזה מתנתק אם אני

לא עושה את העבודה שצריך מרגישים רקים כי
הכלי האמיתי הוא

פה פה זה כלי
אשלייתי אני צריך אותו כדי להתאמן אבל אני

לא יכול לקבל בו את האור אני כן יכול
לגרות ממנו את האור עדיף להשתמש גם

בצעצועים אמיתיים שהם מגרים לי את התודעה
הרוחנית לדבר הנכון וזה נקרא תורה או

מצוות ז אני צריך עוד

סיו

הרצונות של האדם מתחלקים

ל
דומם

צומח חי מדבר כמו שהמציאות הגשמית כ הקרנה
סמלית מתחלקת לדומם סמח חיי

מדבר
שהדומיין מפותח הצומח יותר החי יותר

והמדבר יותר זה קיים גם בעולם

הרוחני אבל שמה זה ברצונות

רוחניים עכשיו
המדבר זה כנגד אוקיי נתחיל מלמטה הרצון

לקיום
הדומם

הצומח זה רצון
לעשירות תאבות וכולי החי זה רצון לכבוד

וממשלה שזה צד יותר גדול

באדם וזה לא קיים בבעלי חיים באופן זה
קיים אבל בהתקלות זה לא לא קיים אצלהם כ

כעצם כי זה הכל בתוך עצמם אצל האדם הוא
ממש רוצה לבלוע את כל העולם

מדבר זה רצון למושכלות

שזה ב ברמה של הדמייה רצון לשכל לחקור
ללמוד מחוץ לנו להשכיל בדברים שהם מעבר

גבולנו זה קשור לצד הקנאה

שבאדם וזה כוח מאוד מיוחד שיש לאדם בשונה
מהבהמה השכל שלה הוא בתוך עצמה היא לא

יוצאת מחוץ לגבולה אבל האדם על ידי לימוד
וחקירה והתפתחות יכול להשיג את כל המציאות

אפילו ברמה גשמית על ידי השכל אנחנו
לומדים דברים מחוץ לנו מעבר

אלינו אם נדייק יש לאדם את כוח ה אם נפרט
את המדבר אז יש

לאדם את כוח
ה

שכל
והדמיון

שזה היכולת לצאת מעבר
לזמן וזה היכולת לצאת מעבר למקום כמו שאני

יכול הדמיון זה לא הדמיון של ה מלשון
שהדבר

מדומיין לא הכוונה לזה או
להשלימו אשלייתי זה עניין אחר שמדברים

בנפש דמיון זה

קרא

אני רואה שפספס לי משהו בהקלטה אז אני
אסביר

שוב הרצון של האדם מתחלק לדומם צומח חי
מדבר

דומם זה הרצון לקיום לחיות צומח זה הרצון
לעשירות לתאוות חי זה הרצון לכבוד בממשלה

זה הרצון יותר מפותח מדבר זה רצון מושכלות
המושכלות זה צעד מיוחד שקיים באדם שהוא

יכול גם לצאת זה נובע מהקנאה קנאת סופרים
שיכול לצאת מעבר לגבול להשיג דברים מחוץ

אלו לחקור את כל
המציאות וזה צעד מיוחד שיש

לאדם זה גם תפרט לצד השכל והדמיון עכשיו
דמיון לא הכוונה לדמיון גשמי של האשליה

הגשמית אין הכוונה לזה דמיון הכוונה
לדמיון הרוחני

שבאדם למה זה נקרא דמיון כתוב הוא ביד
נביאים הדמה היות והדמיון זה הכלי לתפיסת

המציאות שוב יש דמיון של המטריקס זה נקרא
השליה זה דבר וזה גם דמיון כי בעצם המוח

המדמה שבאדם מייצר את זה
הליה אבל יש דמיון ביד נביאים האדמה זה

הדמיון
הרוחני אני רואה שפספסתי משהו בהקלטה אז

אני אסביר

שוב הרצון של האדם מתחלק לדומם צומח חי
מדבר

דומם זה הרצון לקיום לחיות צומח זה הרצון
לעשירות לתאוות חי זה הרצון לכבוד בממשלה

זה רצון יותר מפותח מדבר זה רצון למושכלות
המושכלות זה צעד מיוחד שקיים באדם שוא

יכול גם לצאת זה נובע מהקנאה
קנאת סופרים שוא יכול לצאת מעבר לגבול

להשיג דברים מחוץ אלו לחקור את כל
המציאות וזה צד מיוחד שיש

לאדם זה גם תפרט לצד השכל והדמיון עכשיו
דמיון לא הכוונה לדמיון גשמי של האשליה

הגשמית אין הכוונה
לזה דמיון הכוונה לדמיון הרוחני

שבאדם למה זה נקרא דמיון כתוב הוא ביד
נביאים הדמה היות והדמיון זה הכלי לתפיסת

המציאות שוב יש דמיון של המטריקס זה נקרא
השליה זה דבר וזה גם דמיון כי בעצם המוח

המדמה שבאדם מייצר את זה
הליה אבל יש דמיון ביד נביאים אדמה זה

הדמיון הרוחני זה הכלי לתפיסת
המציאות לפי הדמיון הרוחני של האדם זה

המציאות שמקור את לו בתודעה

הרוחנית
לכן מי שיש לו רק דמיון גשמי אז הוא משיג

רק את הגשמיות ככל שהאדם
עולה אז הזה מתפתח עכשיו יש את הרצונות

האלה כמו שאנחנו מכירים אותם בגשמיות אבל
הם פירורים מאוד קטנים מקבלים מהם רק

נקודה קטנה קצת מושכלות קצת זה כמה אתה
כבר יכול ללמוד ב70 שנה כמה אתה כבר יכול

להשיג כמה תאבות אתה יכול לקבל כמה
בניינים אתה יכול להשיג מה זה עזור לך

בחיים אבל זה עולם השמאלים הוא מאפשר ל
מפגש

ראשוני ככל שאדם עולה יותר בתודעה
הרוחנית וזה כלי אשלייתי

אמרנו זה גם
כנגד

אצילות
בריאה

יצירה

עשייה זה גם כנגד

הכלות
לבושים

מלאכים בני אדם
נשמות למה המלכים בעולם היצירה ראשם

בבריאה לכן ככל שאדם בעצם עושה יותר עבודה
אז הוא עולה לפה נותנים לו פותחים לו מפה

לראות מתקן פה ואז מחזירים אותו לפה עכשיו
אנחנו נעים מפה לפה מפה לפה אנחנו זה מי

שעושה עבודה רוחנית מי שהוא רק גשמי הוא
בכלל לא רואה את זה לא נותנים לו בכלל

לגשת לזה הוא נמצא רק באשליה הגשמית כי
הוא לא יכול להכיל

יותר איך הוא יוכל להכיל דברים כאלה
גבוהים שעל [ __ ] קפה הוא לא יכול לכוון על

אהבת הזולת פשוטה הוא לאלא יכול אבל כשהוא
עובר את מה שהוא צריך לעשות פותחים לו

עכשיו צדיקים מטיילים פה כל הזמן הם בני
בית

אנחנו במדרגות שלנו כשעושים עבודה אמיתית
מעלים אותנו לפה לשעתו ואז מחזירים אותנו

לתפיסה החיצונית נותנים לנו רגשות מפה ואז
מחזירים אותנו עכשיו שאדם עושה עבודה

רוחנית

בעצם
השורש נשמה שלו נמצא פה אז כל פעם נותנים

לו חלק רגש תודעה מתוך העולם הרוחני שלו
והוא צריך גם את היכלות גם את הלבושים גם

את המלאכים גם את הנשמות אלה
כוחות תודעה שמסיים לנשמה להשלים את

עצמה ממש עוזרים לה מבחינה רוחנית אלה
כוחות מעבר לזמן ומקום יכול להיות שיש להם

פה התבטאות כמו כשרונות כמו המון דברים
אבל העיקר הכוחות ה אלה נמצאים בעולם

הרוחני ואנחנו רוצים אותם פה פה לא מעניין
אותנו פה זה השליה אנחנו לא מנסים לקחת

מפה כדי להקרין לפה ממש לא
עכשיו על ידי סמים

למשל שהם מייצגים גם קצד של
טומאה האדם מצליח כאילו קצת לקפוץ לפה

לראות מפה אבל בצורה לא חוקית למה כי הוא
לא עלה במדרגות של השכל הישר של זיר אנפין

של התבונה האלוקית של השתוות הצורה שזה
נקרא

מדרגות ואז בגלל שהוא רואה את זה אני מדבר
על סמים קשים אבל הוא לא שילם על זה אז

הוא נוחת קשה פה ואו שהוא פוגם בתודעה שלו
או שהוא אפילו פוגם במוח שלו הגשמי עכשיו

אם זה אדם שיודע לעשות ניקוי רעלים
ולהחזיק את התודעה איכשהו או יש לו מערכת

עצבים טובה כמו ה ים מה קורה
איתו מה המצב של האדם

הזה הוא שומר קצת יותר על התודעה הגשמית
על המוח הגשמי אבל התודעה הרוחנית שלו

ניזוקה התפיסתי שלו מתעוותת ורואים את זה
על הרבה

מתקשרים שהם נזרים בסמים אמרתי גם העובדי
עבודה זרה היו נזרים בהרבה סמים כדי להגיע

לנבואות של טומאה ו זה קיים אני לאלא
מכחיש את זה אבל זה עובר כל כך הרבה

עיוותים ויש שיעור שדיברתי על זה תקשור
אמיתי או שקרי כדאי לראות את זה שמה אבל

זה עובר כל כך כל כך הרבה
עיוותים

במציאות שזה מהוות לגמרי את התמונה לכן
צריך מאוד להיזהר

להעלות לפה בצורה של טומאה בצורה של חוכמה
בלי חסדים לא יודע איך השכל הישר יש מאמר

שנקרא פניני החוכמה קבלה מעשית רכ חבתי
בזה שמה על בלק ובלעם ועל כוחות של ערי

החושך מה מנסים בטומאה לעשות לכן הסמים
נותנים לאדם להציץ

לפה לא לפה זה אי אפשר לרוב האנשים לא
יש הגנות נגד הדברים האלה

פרסאות מנגנונים של הגנה אבל הסמים כן
נותנים להציץ ל זה ואז נוחתים ושוברים את

הכלי וזה דרך שהיא פסולה שאסור להשתמש

אבל על ידי נבואה השגה ורוח
הקודש אנחנו בעצם עולים לעולם

הרוחני וככל שקונים פה השתוות
צורה נותנים לנו לקלוט מפה קניתי עוד יותר

השתוות צורה אני קולט יותר מפה עד שאני
עולה בקביעות לפה זה נקרא נפש

דעשיה זה מדרגה מאוד גבוהה למרות שזה
לכאורה העולם התחתון זה מדרגה מאוד מאוד

גבוהה ואז אחרי שקניתי את כל עולם העשייה
אני קונה את עולם היצירה ואז שאני וד פה

אני עולה פה בחלקים עולה פה בחלקים לשעתו
ואז אני קונה את

בריאה שאני מגיע לפה אני לא מסיג את עולם
האצילות מצד עצמו כי

זה דבר שהוא יו וחיו וג מיוחד בו זה כמו
אלוקות גמורה אין לי השגה בזה אבל יש לי

השגה בזה מצד מה שבריה יצירה עשייה תופסים
אותו ולזה לעתיד לו והוא התפשט לגמרי עד

לעולם העשייה זה נקרא וירדו רגליו על הר
הזתים בעזרת השם וגם אצילות עולה הכל

במסגרת ביא כי פה ה הנשמות וזה מציאות
שהיא שייכת לעליון היא מוסתרת ממני שייכת

לעליון הכוונה מה שהעליון פועל כלפי תת
עמודה שלי כי יש צדדים שהם לא קשורים אליי

שהם באים מלמעלה אני משיג מאיפה שאני שותף
וזה פה פה זה השורש עולם הבריאה

אבל במסגרת ביאה שעולים לאצילות עולם
אצילות עולה לאק ואק עולה לאינסוף אז זה

כבר חומר
למתקדמים ואז בעצם עולים עלה מעלה עכשיו

תבינו שצדיקים הם לא לגמרי פה אפילו לא
צדיקים אפילו בינונים שזה כנגד עולם

היצירה רוב הזמן הם פה בעולם רוחני בכלל
לא אכפת להם מה קורה

פה אבל הם עדיין קשורים לפה למה כי
המציאות של המטריקס של הזמן

והמקום מאפשרת לי לתקן את מה שיש פה
בחלקים אבל צדיקים גדולים מגיעים לשלב שהם

בכלל לא צריכים את הזמן ומקום הם בכלל לא
פה כבר בשבילם אלא בשבילנו אבל אנחנו זה

לא רלוונטי
לנו אנחנו במציאות שאנחנו נעים מפה לפה

וכל פעם לוקחים חומרי גלם לתקן אוד עוד
לתקן עוד לתקן ומה זה לתקן רק שנייה מה זה

לתקן להגיע להשתוות הצורה לקחת את הרצון
לקבל לפעול עליו מסך יראת שמיים

אהבה ואז נותנים לנו עוד מדרגה למשל נגיד
שזה

כלי כפה שחור אבל לא משנה אז אז אני מרגיש
ממנו את הגשמיות טעם כזה ריח כזה זה לא

משתנה אפשר להוסיף 10 כפיות סוכר 100
כפיות סוכר זה לא

יעזור אגב מי שנקי הוא כפית סוכר מרגיש
יותר טעים

אפילו עכשיו נגיד אני בתודעה
רוחנית אותו [ __ ] בעולם השמאלים במטריקס

היא לא משתנה היא אותו דבר כמו שאמרתי עוד
סוכר פחות סוכר לא אין לזה שום משמעות אבל

להות ואני בתודעה רוחנית אז דרך זה או
תחשבו שזה תפילין זה לא משנה כי הם גם

שחורות אני מגרה בתודעה הרוחנית שלי משהו
אחר לגמרי על פי הכלי דמיון הרוחני שלי

והזמן הרוחני שלי שזה ההתחדשות צורה שלי
יכולת התנועה

וטיול שלי בעולמות העליונים אז אותו סמל
הוא בכלל מגרה בי עולם שלם בתוכי אבל אם

אני בתחתית עולם העשייה אז הוא מגרה בי
נגיד 10 גרם רוחניים

לעולם העשייה הרוחני זה מגרה בי כילו
רוחני כילו מסה אחרת לגמרי של רגשות

ועוצמות אולי כמשל היוות והתפיסה הגשמית
כל כך סוגרת

אותנו נגיד תיקחו את הרגעים הטובים שהיו
לכם במשך השבוע רגע ביום ראשון ביום שני

שלישי רביעי עכשיו ביום שבת נגיד שיהיה
לכם את היכולת להרגיש את כל הרגעים האלה

בפעם אחת באותו כלי אז זה דבר מאוד
עוצמתי מה

שהרגשתי קצת אהבה לאשתי כל יום ורוב הזמן
רבתי איתה פתאום בשבת קיבלתי את כל הרגשות

של האהבה אז מכלי כזה נהייה לי כלי
כזה הרגשה עוצמתית עכשיו בגשמיות אני לא

יכול לעשות את זה מה אני אקח סמים אקח
חומרים להגביר את התאווה את היחסי

יישות זה אותו איכות של חיצוניות זה לא
יוסיף לי כמו שאמרתי עוד כפית סוכר עוד

שתי כפיות אין לזה
משמעות אבל אם הנפש הפנימית האהבה שהיא לא

מוגבלת היא תהיה עוצמתית וחזקה באותו רגע
אז פתאום מכלי כזה נפשת ברגש ובאהבה

ובתודעה כלי כזה זה מציאות אחרת לגמרי ואם
עליתי מדרגה רוחנית פתאום הה לי כלי כזה

וכלי כזה ותחשבו כמה כלים יש זה אפילו לא
נתפס אבל מקבלים אותם על פי הטהרה הרוחנית

לכן עיקר המטרה שלנו זה להעלות לעולם
הרוחני זה נקרא גם עליית עולמות זה גם

הרבה קורה בחגים והמועדים
והשבתות ואנחנו חוזרים למציאות

הגשמית אין מבחינה רוחנית אזה נקרא עולם
העשייה או בחינת העשייה של אותו עולם לקחת

משם רצונות לתקן ומטריקס זה מתבטא בזה
שמחזירים אותנו ליום יום להתמודדות עם

הדברים הרגילים כדי לאתגר אותנו להמשיך
לעשות עבודה

פנימית ואנחנו חיים במקביל בל כל העולמות
האלה רק מי שמאוד גשמי או מאוד נופל לעולם

הזה אז הוא חי רוב הזמן רק את המטריקס
ומדי פעם כמציל מן החרקים הוא טיפ טיפה

מרגיש את התודעה הרוחנית אבל ככל שהוא
תחבר לנקודה שבלב שלו לפנימיות שבו שזה על

ידי עבודה פנימית אז הוא גם ירגיש יותר את
העולם

הרוחני רוב בני העולם לא מרגישים את זה
אגב אבל בדור הזה זה יותר חזק זה מתפשט

ועולה אבל כמו שאמרתי ואני חוזר על זה שוב
פותחים לאדם לפי הטהרה שלו רוב העולם הוא

לא עובר את התחתית עולם העשייה או שהוא
מאוד קרוב לגבול ואז הוא מרגיש רגשות מאוד

גבוהות וחזקות
ועצומים אבל זה כלום ביחס לעולם הרוחני

אבל לא יכולים לתת
לו אין לו כלי רוחני זאת אומרת יש לו אבל

לכולנו יש אבל אם אנחנו לא מחוברים לזה או
מודעים לזה אז כאילו זה לא קיים לנו ואז

אנחנו בכלל לא יודעים מה שאנחנו לא יודעים
עד כדי כך עכשיו יש עוד עניין שאדם עולה

בדרגה רוחנית נותנים לו את הפוטנציאל של
המדרגה הבאה כדי זה גם מה שמקשר בין עליון

לתחתון הדרום המעלות נותנים לו את
הפוטנציאל של המדרגה הבאה עכשיו הרבה

חוזרים בתשובה או חוזרים בתודעה או מה
שתרצו בהתחלה מרגישים התלהבות מאוד מאוד

גדולה כל החיים הם ראו רק את הגשמיות רק
את החיצוניות פתאום מרגישים עולם רוחני

רגשות עצומים דברים
מדהימים וזה מחזיק להם שלוש חמש שנים זה

לא סתם אגב כנגד כלים מסויימים גלגלת
הבניים וחק אבל זה לא רק זמן גשמי ואז זה

מסתלק להם ואז ה מאוד מבולבלים למה זה
קורה כי נתנו לאדם לטעום אבל עכשיו רוצים

לקדם אותו לקחו לו את מה שיש לו מה זה
לקחו הסתירו לו כדי שימשיך להתקדם

קדימה לכן נסכם את

השיעור האדם הוא ישות אלוקית תודעה רוחנית
נשמה

הוא לא הגוף הגשמי הוא לא המטריקס עם זאת
הוא חייב את האשליה גשמית כי היא מאפשרת

לו להתאמן בחלקים לאט
לאט ולתקן על סדר המדרגה ולהעלות גם בצורה

מבוקרת לעולמות העליונים בעצם התודעה
הגשמית היא טובה היא שומרת על האדם עד כדי

כך שאמנם אין הרבה תענוג
בגשמיות אבל באופן רגיל אפשר להרגיש הרבה

סבל בגשמיות ועשו את זה בחוכמה נפלאה כי
אם זה לא היה ככה היינו

נפטרים ומזלזלים בתודעה הגשמית ומפקיר
אותה כי היא באמת לא מעניינת אבל אז גם לא

היינו יכולים לעבוד רוחנית כי אנחנו
חיייבים את הגירוי הגשמי הזה אז עשו גם

מנגנונים של תענוג ומכאוב תענוג לא כזה
גדול אבל המכאוב הוא די

רציני או שהתענוג גדול למי שתינוק וזה גם
סוג של שמירה שהתפתח כדי שלא נפגם בתודעה

הגשמית אם כי רואים היות ועיקר זה הנשמה
אז האדם מעדיף לפעמים חס ושלום מוות גשמי

כדי לברוח ממוות רוחני נפשי שנקרא דיכאון
בדידות ונפרדות כי באמת הנפש היא הדבר

האמיתי לכן האדם מחולק לדומה שמח חי מדבר
דומם כנגד הרצון לקיום צומח כנגד הרצון

לתאוות ואושר והתפתחות מעבר למקומו אבל זה
עדיין בתוך מקומו כי זה במסגרת הרצון

הקיומי לאחר מכן זה מדרגת החי זה תאבות
אנושיות כבוד ממשלה זה דברים שהם הרבה

יותר גדולים אבל הם גם נגמרים ויש את הצד
של האדם שזה הרצון למושכלות מעבר לזמן

ומקום זה גם קיים במוח הגשמי שהאדם יכול
לחקור על כל המציאות לצאת מהזמן לצאת

מהמקום לחשוב על הירח לחקור את
הירח להבין דברים שהם מעבר אליו את

האטומים את הקוסמוס דברים מדהימים שמעבר
כאילו לארבע אמות שלו אבל זה רק סימן ענף

מהשכל הרוחני והדמיון הרוחני שזה נקרא
בינה וחוכמה שהם מאפשרים לאדם לצאת או

מלכות שעלת לבינה וזר תלו מאיפה ה מסתכלים
הם מפשירים לאדם לצאת לגמרי מהדמיון הגשמי

ומהמם הגשמי ולנוע בעולמות הרוחניים אבל
זה כל אחד משיג את זה על פי הדרגה

שלו והאדם נע בין התאווה הכינה הכבוד לפי
מה שהוא ח אמרנו שעיקר הרצון לקבל האמיתי

הוא ברוחניות כי העולם הגשמי העולם חולף
כצל חולף עובר ואיננו אבל מתאמנים דרך הצל

הזה אל שאדם באמת מתחיל להתפתח הוא מתאמן
דרך העולם הרוחני שמה חומרי גלם אמיתיים

לא במטריקס בכלל לא אבל רק יפתחו לו את זה
שהוא יהיה במדרגה וזה הסגולה הגדולה של

הגשמיות והתורה הו מצוות בגשמיות שמאפשרים
להתאמן לאט לאט אגב חייב לקיים מצוות

בגשמיות ממש זה בסדר לעשות את זה בחלקים
או בתשלומים או כל אחד לפי ההתפתחות שלו

אבל התורה ומצוות הם הצינורות של המטריקס
לעולם הרוחני בלעדיהם אני לא יכול לעלות

רק לקיים אותם מבחוץ זה לא מספיק אבל בלי
לקיים אותם אין לי את הצינור לכן התורה

מצוות זה לא רק שאתה מגיע ורק שאתה רוחני
אלה שאומרים אני לא דתי אני

תודעתי זה לא נכון ן חייב לקיים את כל
המצוות מי שלא שומר שבת וכל היום לומד

זוהר אז זה בסדר גמור להתחיל ככה אבל אי
אפשר להתקדם ככה רק ככה זה טעות חמורה אלה

שמנתקים את הקבלה
מהמצוות חמור מאוד טעות גדולה ביותר אסור

לעשות את זה
לכן בעזרת

השם חשוב להבין שצריך לקיים את כל המצוות
הם כנגד רמך מצוות עשה

ששה לא תעשה כנגד ממש האיברים של האדם
שהאיברים של האדם הם גם בדמיון לעולם

הרוחני כל מצווה כנגד דבר מסוים זה
התפילין

השבת זה חוכמה מטורפת כי זה הכל מגרה את
התודעה הרוחנית להתחבר לעולם העליון

הכשרות דברים הרחבתי על זה בשיעורים
המתאימים אז תדעו לא כמו אלה שאומרים כדי

לא להפחיד אנשים לא צריך מצוות ובתך כמוך
זה מספיק זה גם יש

אמר זה נכון שהבת ך כמוך זה פיקוח נפש
וחשוב לאין שיעור אבל זה לא לבד צריך גם

מצוות בין אדם למקום צריך את כל המערכת
אבל כל אחד לפי ההתפתחות שלו אבל אדם

שבאמת עושה עבודה הוא לבד יראה שהוא חייב
את המצוות כדי להתקדם אבל לעשות רק את

המצווה מבחוץ חס ושלום זה לא מספיק אלא
היא בא כדי לגרות את התודעה הרוחנית אבל

אם אני לומד רק גמרא רק הלכה ונשאר שמה כל
החיים אז אני בכלל נשאר במטריקס אני לא

עולה לתודה הרוחנית על זה אומרים המקובלים
שחייב ללמוד קבלה אדם לא נברא אלא לללמוד

קבלה או אלאלה שעושים את התורה יבשה כי הם
משחקים כל היום במטריקס ולא עלים מעלה

מעלה וצריך מאוד מאוד להיזהר מזה לכן החכם
עיניו בראשו דהיינו בתכלית בפנימיות מקיים

מצוות כל אחד שוב בקצף שלו מותר גם להתחיל
ללמוד קבלה בלי מצוות כתוב המאור שב מחזיר

עולמות זה בסדר אבל לדעת את האמת שכדי
להתקדם צריך מצוות ו לפחות כשרות תרת

המשפחה שבת ואהבתך כמוך זה נגיד היסודות
ומהם כל אחד יתאפס לפי היכולת

שלו אבל רק לקיים מצוות זה לא מספיק
קיימנו את כל המצוות בגלגול הקודם אפילו

התגרשתם הייתם פה 100 פעם 100 גלגולים רגע
אבל כתוב שאדם מתגלגל רק שלוש פעמים צריך

להבין מה האריזל אומר צריך להבין מה זה ג'
קווים הלכה למעשה כמו שאומר הזר אנחנו

מתגלגלים מאוד
פעמים עד שנשיג את סודות התורה מה זה

סודות התורה הכלים הרוחניים והאור שממלא
אותם שנמצא בעולם הרוחני מה שדיברנו אוקיי

אני צריך לסיים לצערי זמני
קצר לא רציתי לדחות את השיעור אז היה חשוב

לי להעביר
אותו לצערי לא הספקתי לה אותו אלא אלתרתי

ככה דיבורים אז אני אשמח לפידבק בתגובות
אבל בעזרת השם נעשה ונצליח תודה רבה שיהיה

בהצלחה בהמשך יהיה עוד שיעור ובעזרת השם
נעשה ונצליח ונעלה מעלה מעלה למדרגות

הרוחניות המצפות לנו ונקיים את מחשבת
הבריאה אמן ואמן תודה רבה

לכולם

שלום
וברכה אנחנו בקורס קבלה למתחיל

שיעור

ג השיעור יעסוק בקדושה
וקליפות

ויסודות

בחוכמה לצערי הרב אני לא הספקתי להכין את
השיעור

כי תקופה מאוד מאוד
עמוסה אבל מאוד היה חשוב לי

כן להעביר את השיעור הזה
ברצף אז א בעזרת השם נקרא נסביר נשלוף קצת

דברים מהשרוול
ויהיה בסדר על הדרך גם אנחנו פה בדקים את

התוכנת הקלטה החדשה של בית המדרש אז אני
מאוד מקווה שההקלטה תצא טוב אבל בעזרת השם

נעשה

ונצליח נמשיך בכתוב ונסביר הגעתי ל במאמר
מהות

חוכמת הקבלה בספר מתן תורה או במאמרי
הסולם בגרסאות

החדשות שני סדרים קראנו והגענו לשמות
מופשטים דבר חזק

מאוד רבים

סבורים שכל המיילים והשמות הבאים בחוכמת
הקבלה א אמה מין

של שמות

מופשטים והו מטעם היותה עוסקת באלוקות
ורוחניות שהם למעלה מן המקום והזמן אשר

אפילו אין הדמיון אינה שולטת שם אין
הדמיון הגשמי היות והדמיון הגשמי נתון

לתפיסה של זמן ומקום הדרך אילוף ותמורה אז
בעצם הוא לא יכול לתפוס דברים שהם מעבר

למטריקס באופן רגיל
ומשום זה החליטו שכל המדובר בעניינים כאלה

וודאי אינם אלא שמות
מופשטים או עוד יותר נשגבים ונעלים משמות

מופשטים ביותם נשללים לגמרי מתחילתם
יסודות

המדומים דבר חזק כי באמת הרוחניות היא
מעבר לגשמיות

למציאות המדומה אז אם ככה מה הקשר שלה
אלינו לכאורה זה מופשט כמו

פילוסופיה אולם זה אינו אמת אלא לגמרי
להפך שאין הקבלה משתמשת בשמות וכינויים

זולת מבחינת הריאליות והממשי
שבהם וזה כלל ברזל אצל כל חכמי

הקבלה כל מה שלא
נסיג לא נדעו בשם ו

מילה
מה זה הסגה התלבשות אור בכלי אה אוק ה

כותב כאן צריך שתדע שמילת הסגה פירושה
המדרגה הסופית ש בהבנה נו שש התלבש בכלי

בצורה מלאה על כל בחינות והוא נלקח מלשון
כי תשיג ידך דנו ר שהדבר מתבאר לעיניים

בהחלט הגמור כמו שהיה תפוס בידיים אין
המקובלים מכנים אותו בשם השגה אלא

בכינויים אחרים כמו הבנה והשכלה וכדומה
ונתן לנו פה כלל מאוד מאוד מיוחד אחד

החוקים החשובים ביותר בחוכמת

הקבלה מה החוק החשוב

הזה כל מה שלא נשיג לא נגדיר בשם ומילה
היות ואנחנו נבראים אנחנו כלים

אנחנו רצון
לקבל אז חכמי הקבלה הם דיברו לא כמו

פילוסופיה או תיאוריות חס ושלום הם דיברו
מאמת נצחית מהשג רוחנית אלוקית שהייתה להם

בנשמה ברצון לקבל ש התמל באור
האלוקי לכן הם נקראים מקובלים כי הם קיבלו

את הדברים בהשגה ממעלה למטה וממטה
למעלה זה כלל ברזל כי הקבלה היא נגד כל

השקרים והאשליות והשדים והפילוסופיה לכן
כל המהות שלה היא דבר נצחי אמיתי וקיים

והוא יתן משל יפה
תכף לכן מה שמקובלים מדברים זה מה שהם

השיגו וזה דבר מאוד

מיוחד והם השיגו את זה גם בעולם הרוחני לא
בעולם הגשמי שעולם חולף כצל ואיננו אלא

מצד ה
ניצחית הממשיות של בחכמת הקבלה אולם גם

במציאות הגשמית התערוכה נגד חושינו נמצאים
גם כן דברים ממשיים אף על פי שאין להם שום

תפיסה ודמיון בעצמות כמו האלקטרו
והמגנזיום

המכונים בשם
פלואיד עם כל

זה מי זה יאמר שהשמות הללו אינם ממשיים
בשעה שאנו מכירים בסיפור גמור את

פעולותיהם ולא אכפת לנו כלל שאין לנו שום
תפיסה בעצם הנושא כן מה זה חשמל באמת

אנרגיה מיש יודע מה זה אף אחד לא יודע
אנחנו יודעים מה כוח של עבודה זה ההגדרה

אנחנו יודעים מה ההתפעלות שלנו מזה אם ככה
זה לא משנה מה זה מה שמשנה זה איך אני

מתפעל מזה מה אני משיג
מזה דיינו אלקטור

בעצמותו והיום גם שחוקרים במדע המתקדם
רואים את זה שזה יש כל כך הרבה

עובדים ואפילו מי שחוקר משפיע על התוצאה
של הניסוי והשם הזה כל כך ממשי וקרוב

אלינו לא פחות ממה שאילו נתפס לנו לגמרי
בחושינו עד שכל הילדים הקטנים מכירים את

השם הזה של אלקטרו כמו שמכירים את השמות
לחם וסוכר וכדומה כולם יודעים מה זה חשמל

אינטרנט באמת חוכמה מדהימה איך זה עובד
מעביר את ה

אור דרך סיבים אופטיים
דרך קרן לייזר מתמירה את זה לאותות

חשמליים דבר מופלא א אנחנו רואים שזה מאוד
ממשי אני מעביר לכם שידור

חי או הקרנת בכורה

אבל יש פה עניין מה העניין

הזה אני אקרא
לרגע אני אקפוץ למאמר שנקרא חוכמת הקבלה

והפילוסופיה נקרא קטע שנקרא יסוד
החומצי יסוד החומצי אולם באמת גם הכוח

כשההוא לעצמו נבחן לחומר אמיתי לא פחות
מכל שאר החומרים הגשמיים שבעולם

המוחשי ואף על פי שאין לו כל תמונה מוצגת
לתפיסת החושים האנושיים אין זה מוריד מערך

החומר שהוא הכוח כי אם תיקח את פרודת יסוד
החמצן אשר רוב החומרים

שבעולם מורכבים ממנו כדור הארץ ום כל זה
כש תיקח בקבוק ם סות חמצן נקי כשההוא עומד

לעצמו נקי משיתוף חומר אחר הרי תמצאה הוא
כמו בקבוק רייקן לגמרי בלי שום תפיסה כלל

לאותו בחינה אוורירית לגמרי שאין היד
שולטת בו למשוש ואין כל מראה שעין שולט

בו לכאורה החמצן והיום גם יש דברים יותר
עדינים בעולם הקוונטי החלקיקים האלמנטריים

של החומר אין לנו שום תפיסה כביכול שום
ממשות

בהם ואם נסיר מה הפקק מהבקבוק ונרי בו לא
נמצא שום ריח של משהו ואם נטעם אותו לא

נמצא ב שום טעם ואם נס מו על מזנים לא
ישקול יותר מהבקבוק הרי כאן כמו כן המימן

שאין לו טעם ריח או משקל אבל כאשר נרכיב
שני היסודות יחד מיד יתהפכו לנוזל והנה

מים ראויים לשתייה שיש בהם טעם ומשקל
ואם ניתן המים לתוך סיד בלתי כבוי מיד

יתערבבו המים בתוך הסיד ויהפכו הנוזלים
לחומר מוצק כמו הסיד עצמו הרי שמן היסודות

חמצן ומימן שבהם עצמם אין שום תפיסה
מוחשית כלל מצד חמשת החושים הגשמיים

מתהפכים להיות גוף מוצק ולפי זה איך נחליט
ונאמר על הכוחות הפועלים בטבע שאינם חומר

גשמי וכל זה רק בגלל שאינו מסודר כלפי
הקרת החושים בשעה שאנו ים בעליל אשר רובם

של החומרים המוחשיים שבמציאות נבנו
מלכתחילה מיסוד החמצן שאן החושים האנושיים

מסגלים לתפוס ולחוש
אותו ולא עוד אלא שאפילו המציאות המוחשית

המוצק
והנוזל שמושגים בהחלט בעולמנו המוחשי

עלולים להפך לאוויר ודים במידת חום מסוימת
כמו כן האוויר עלולים להפך למוצקים במידת

קור מסוימת ואם כן יש לתמו איך יש לך נותן
מה שאין בו כי ראינו באליל כל התמונות

המוחשיות באים מהיסודות שהם עצמם אינם
מוחשיים ואינם חומרים קיימים לעצמם כן כל

התמונות הקבועות שאנו מכירים ועל ידיהם
מגדירים את החומרים אינם גבוהים וקיימים

כלל מסגול עצמם אלא רק פושטים צורה
ולובשים צורה בהשפעת גורמים כמו קור וחום

אלא עיקר החומר הגשמי הוא הכוח
שבהם אלא שאותם הכוחות עדיין לא נמצאו לנו

בלבם כמו היסודות הכימיים ויכול להיות
שהתגלו לנו בזמן מן הזמנים ובאמת התגלה

יותר היום גם ביותם לבדם כמו כל היסודות
הכימיים ש נתגלו לנו רק בזמן

האחרון זאת
אומרת אנחנו רואים ויש פה רעיון מאוד

יפה אנחנו
רואים

שהיסודות שהם
בעצם מבחינה הגשמית מרכיבים את המציאות

הגשמית האטומים

המולקולות במצבי צבירה מסויימים גם הם
מופשטים לחלוטין אבל אם זה רואים שכל

הממשיות בנוייה רק עליהם ולא
זולת אומר אותו דבר

ברוחניות גם אם לכאורה נראה לך שהדברים
מופשטים זה רק בגלל שלא הגעת למצב צבירה

תודעתי שאתה יכול להשיג ולהגשים את הדברים
לתודעה שלך אם תגיע למדרגה הזאת אז

הרוחניות תהיה לך מוחשית מאוד מאוד מאוד
יותר מזה הגשמיות היא השליה היא לא

המוחשית הרוחניות היא הכי מוחשית רק אם
אתה במצב צבירה של תודעה גשמית של זמן

ומקום עידי חילוף ותמורה אז ברור שאתה לא
תשיג רוחניות כמו שאה לא משיג את החמצן

אלא צריך
שהדבר זה נקרא תן ת ומטר לברכה שהדבר ירד

לנו מהמופע למוחשי לא ל המוחש בחמשת
החושים ל המוחש בחמשת החושים הרוחניים שזה

הד בחינות וששם זה הכוחות
המסך ואז

בעצם המופשטות תהיה מאוד מוחשית ובאמת זה
אני זוכר את זה גם על עצמי שהייתי ילד זה

קשה להבין את זה כי כאילו האדם חושב
שהרוחניות

והגשמי זה המוחשי לא לא לא הפוך לזל
תינוקות הרוחניות היא הממשות היחידה

והגשמיות היא רק
הדמיה לכן אומר תדע המקובלים דיברו מהשג

לא מ מופשטות גם מה שמדברים מהעולמות הם
השיגו את זה ממטה למעלה מצד הנשמות ואפילו

הם הם לא היו משיגים את זה עדיין ממטה
למעלה כל המציאות המוחשית הרוחנית וגם

הגשמית בסופו של דבר מיוסדת על זה בדיוק
כמו שכל הוואית המציאות הגשמית מיוסדת על

חלקיקים האלמנטריים של החומר שהם בונים את
כל

המציאות אנחנו רואים יש כוחות בטבע זה ד'
כוחות יסוד ג' כוחות יסוד הם חיברו אותם

יותר מחפשים את הסימטריה של הטבע
המדע זה נקרא הכוח האלקטרומגנטי כוח

המשיכה כוח האינטראקציה כוח הגרעיני החלש
גם הוא נקרא

והכוח

החזק האמת זה נמשך משורשים רוחניים אני
פחות רוצה להיכנס לזה שלא נגשים את הדברים

רואים שזה גם כנגד י
כוק יש את הכוח האלקטרומגנטי יש את

הגלונים שזה גם סוג של פוטונים שהם
מחזיקים את הקוורקים

בעצם שלא יפרדו לעולם ג צבעים כנגד ג
קווים גם באטומים ימין שמאל ואמצע לא סתם

אלקטרון פרוטון וניוטרון שהוא בבחינת הקו
האמצעי שמאפשר להכל

להתקיים ואנחנו אנחנו רואים ש הכוחות בטבע
ש מופשטים לגמרי הם זה כבר נקרא חלקיקים

ווירטואליים הם בעצם מה שמרכיב לנו את
המציאות וככה זה בעולם הרוחני של האדם הוא

צריך להגיע למצב צבירה
תודעתי של ממשות וזה על ידי כוח המסך הוא

עושה את זה על ידי זיווג ד
הקאה אנחנו רואים גם התו מימן

בשמש ש הם מאוד מופשטים אין להם טעם ולא

ריח על ידי זיווג דהכאה שהשמש עושה עם

האטומים מייצרת לנו אנרגיה מגלה לנו
אנרגיה שעל זה מתקיימים כל החיים בכדור

הארץ אז רק ברוחניות הזיווג הוא לא של
אטומים אלא הוא של רצונות ופרצופים

של תכונות בנשמה כוחות בנש
נשמה וכמו שכביכול המציאות הגשמית מראה

לנו שיש כל מיני זיווגים רובם קוראים גם
באופן אוטומטי אומנם אתה צריך לקחת את

הזרע לשתול אותו באדמה אתה צריך קצת לקצור
את החיטה יש דברים שגם אתה לא צריך אתה רק

ותף מהעץ אבל יש דברים מצד השכלול קוץ
ודרדר תצמיח צריך לעשות קצת עבודה אפילו

הרבה לפעמים אוקיי יש מכוונות היום לא
משנה אבל הרבה דברים בטבע באים מובנה אבל

אם נ נס יותר פנימה כל המציאות האינסופית
והמופלאה שהמדע היום חוקר בגשמיות עצמה

מאחורי
הקלאים דברים מדהימים לאין שיעור כמה

תהליכים יש מאחורי
זה אז שמה כמו שלמדנו בשיעור הקודם ההגשמה

קוראת לנו אוטומטית פחות או יותר התפוח
אתה לא צריך להתעסק עכשיו בעולם הקוונטי

כדי לראות תפוח האמת שאתה כן מתעסק אבל זה
קורה לך אוטומטית אתה לא צריך לעשות משהו

בתודעה המוח המדמה עושה לך את זה באופן
אוטומטי אבל ברוחניות הוא אמר שיש מדרגות

שם אתה צריך לעשות עבודה כדי להוציא מהכוח
אל הפועל את הדברים הרחבנו בזה גם בשיעור

מתקדמים ד מתקדמים שנקרא מבשרי אחזה

הלוקה תשלימו את זה שמה שיעור ה אחד
המאמרים הכבדים של בעל הסולם ואני הרחבתי

בנושא בהתאם
למאמר אני ממשיך

לקרוא
ולעוד אלא אם תרצה להגיע מעט את כלי

נך הייתי אומר לך בדרך כלל אשר כמו שהבורא
יתברך אין שום תפיסה והשגה כלל הוא כלל

למה אין בו
השגה מה זה השגה התלבשות אור בכלי מה זה

כלי רצון
לקבל בבורא אין רצון לקבל לכן אין לנו

השגה בבורא ולעולם לא תהיה לנו הבורא מחוץ
לבריה לא מעבר למציאות שלנו אבל מה יש לנו

במה כן יש לנו השגה מלאה ושלמה
וטובה וגם הרחבנו בזה ב מצריך זה

אלוקה במחשבת הבריאה ברצונו להטיב לנבראיו
זה נקרא אינסוף ברוך הוא זה המקשר בינינו

לבין עצמותו מה זה עצמותו אנחנו לא יודעים
כי הוא לא נברא לעולם לא נדע גם אגב אנ

אנחנו גם לא יודעים מה זה עצמותינו כי
עצמותינו נמשכת יש מעין מהבורא אבל אנחנו

כן יודעים מה ההתפעלות שלנו מעצמות מהאני
שלנו אבל זה נושא עמוק הסברתי את זה

בהרחבה במאמר ממסרי ך זה אלוה
אבל מה שאנחנו מסיגים מהבורא זה את ההטבה

והמקום המשותף בינינו לבינו זה נקרא גם
השכינה הקדושה מלכות האצילות או זה נקרא

אינסוף ברוך הוא שזה בעצם רצונו לטיב
לנברא וזה נקודת הקשר הראשונית ביננו לבין

הבורא ואם נשיג אותה זה ההשגה המלאה לא
צריך יר מזה אבל עם זאת צריך להבין ולדעת

ולהאמין
וזה אמונה לא בקטע של אמונה דמיונית בקטע

שזה מחוץ להסגת
נבראים שהבורא הוא לא נברא לכן ככל א

שאומרים שהבורא הוא הוא סופר אורגניזם
והבורא צמצם את עצמו ואין עוד מלבדו ורק

הוא צמצם את עצמו ולא אותך כי זה רק הוא
זה כפירה אומר בעל הסולם כותב את הדברים

מאוד ברור בפתיחת חוכמת הקבלה בתלמוד ר
הספירות בכל המקומות השם בורא מתייחד רק

על החידוש דנו המצאת יש מעין
לכן הבורא עצמו עצמותו אף פעם לא נשיג אבל

אמר שזה לא חסר לנו כמו שלא חסרה לך אצב
שישית אבל מה כן חסר לנו להרגיש את האהבה

ואת ההטבה האלוקית וזה חייב ומותר להשיג
רק צריך לעשות תיקונים בשביל זה אבל עם

זאת אומרים לך תדע אתה לא בורא אתה נברא
לכן אין לך השגה בעצמותו וחשוב להבין את

זה כי זה הסוד של כל המציאות שיש את המקום
הזה שהוא מחוץ לבריאה שהוא

נסתר
כמו אתיק נעתק

סגה ויש לזה הרבה השלכות כי יש צדדים שהם
לא קשורים אלינו הם באים מלמעלה ויש את

הצדדים שאנחנו שותפים ואם אני חושב שהבורא
הוא נברא אז כל היסוד שלי של תפיסת והבית

המציאות הוא
רעועה לכן זה לא סתם להגיד אין לך השגה

בבורא יש לזה המון השלכות כי אם אני אגיד
שיש לי השגה בבורא אז אני אומר שיש רצון

לקבל הבורא כי השגה זה נקרא רצון לקבל
שמתמלא מאור ואז אין הבדל ביני לכאורה בין

הבורא ואז נגיע לעבודה זרה כמו תורות
המזרח או שנגיד שהבורא התגשם כמו ישו

ואנחנו רואים שיש לזה המון המון השל לכות
ואם נגיד את הדברים האלה זה לא עניין

שנגיד אותם בפה אם זאת תהיה תפיסת המציאות
שלנו אז נהייה בחושך טו ובו וחושך עעל פני

פתאום ואף יותר גרוע מזה לכן זה יסודות
מאוד מאוד מדוייקים ויש לאנשים המון

טעויות בתפיסת המציאות ואז הם גם לא
יכולים להגיע להשגה האלוקית כי אז הם

נהיים פילוסופים כי הם חושבים שם צריך
להשיג את עצמותו או להבין את עצמותו כמו

הפילוסופים והם חושבים שהם הבורא ואז
הבורא נהיה נברא אין התחלה לכלום ונהייה

טוב ובו
שלם אז הסברתי את זה בכללי בשיעור הראשון

של קורס כבלה למתחיל תשלימו את זה שמה כי
זה נושא מאוד חשוב אבל אומר לנו פה יסוד

ש אין השגה במהות של הדברים ועוד אומר ממש
בשיעור הזה אין שום השגה בבחינה עצמית

שבכל נבראו למה כי אם היה לי השגה בזה אז
הייתי כמו בורא או

ש ואין לי זה מגיע מלמעלה אני לא משיג את
זה אני יכול להשיג את את המקום המשותף שלי

בזה את ההתפעלות שלי מזה אבל לא את זה
עצמו מהות זה מה הוא אני אני לא משיג

אותו כמו טו
תוהה אין לי הסריגה בזה זה מיוחס

לעליון ואפילו את הגשמיים שאנו מגששים
בידינו באופן אשר כל העקרות שלנו עם חברנו

וקרוביו שבעולם המעשה שלפנינו אינו יותר
אלא רק הכרות של פעולות דהיינו התפעלו

נפשיות או התפעלו של החושים כי באמת אין
תמונה

בחוץ התמונה בתוכנו המוח מקבל
נגיד גם בזה יש רובדים אבל אם נגיד נבחר

איזה רובד כדי שיהיה לנו מה לדבר המוח
מקבל את האור מבחוץ ואז לפי ה דמיון הגשמי

שלו הוא מדמה את זה ומצייר לאדם מקרין
לאדם את התמונה כאילו היא בחוץ אבל אין

באמת
בחוץ למה זה צריך להקרין את זה בחוץ

דיברנו מזה במקום אחר שיהיה מקום משותף
בין הבורא לנברא זה נעשה בחוכמה נפלאה

שנקראת וביד נביאים הדמה כי אם זה היה
בתוכנו רק אז היינו נשארים בתוך עצמנו אז

הבורא עשה פלא מיוחד שמציאות מוקרנת לנו
בחוץ ואז זה נותן לנו יכולת להרגיש שותפים

עעם הבורא ולמרות שהאור באמת לאלא משתנה
אלא רק אנחנו

משתנים והשינוי הוא רק בפנימיות שלנו זה
כן מוקרן לנו מבחוץ כדי להרבות את השעשוע

בין הבורא לנבראים כמו אבא שמשעשע בקשר
שלו עם הילד שהילד מביא לו ציור ואבא לא

צריך את זה באמת אבל על ידי ההתפעלות שאבא
מראה לילד הילד פשוט שמח ויש בניהם קשר של

אהבה אז זה שהמציאות מתראה בחוץ
זה נותן לנו בעצם מקום משותף בינינו לבין

הבורא ושלא נשאר רק בתוך עצמנו כמו חור
שחור שזה בחוכמה נפלאה לכן זה נאמר ו ביד

נביאים
הדמה כי על כי הדמיון הוא בתוכנו הוא לא

בחוץ אין שום דבר שמשתנה בחוץ האור לא
משתנה אף פעם אבל הבורא בחוכמה נפלא עשה

שזה ייראה לנו מבחוץ כדי להרבות את החשק
והאהבה אבל באמת הנשמות יודעות שאין שום

שינוי במציל אני אביה לא שניתי כי אם היה
בשני הוא היה רצון לקבל התמוטט לנו כל

הבניין הכל מבוסס על רצון לקבל ואז נהייה
כמו האלים של הברברים של היוונים

רואים את הסיפורים
שלהם ועובדי עבודה זרה מקדם

והבעל והיה להם טור ובוא למה כי האלים
שלהם היו מבוססים על דבר שהוא נברא שיש לו

רצון לקבל ואז כל ה בניין
מתמוטט אבל אנחנו התפיסה שלנו מבוססת על

מי על הבורא
האמיתי שהוא מחוץ לבריאה אחד יחיד הו

מיוחד והוא אינו משתנה אבל אם אני אגיד
שהוא משתנה אז הפכתי אותו לנברא לכן אתם

רואים שיש לדברים האלה השלכות מאוד
מאוד חזקות על כל הוויית

המציאות ובאמת זה קצת קטע למתקדמים ובכל
זאת אני אקרא אותו ממש בשיעור הזה אין לנו

שום השגה בבחינה העצמית שבכל נבראו ואפילו
את הגשמיים שאנו מגשים בידינו כן אני לא

יודע מה זה אלקטרון אני יודע מה ההתפעלות
של עם

האלקטרון לא יודע מה זה חשמל לא יודע מה
זה אנרגיה המדע גם לא יודע הוא קורא לזה

כוח של עבודה אנחנו מבינים שהאנרגיה גורמת
לתנועה בחומר ל לחיים אבל מה זה אנרגיה

בלי חומר מה זה צורה בלי חומר אין לנו
השגה באופן אשר כל העקרות שלנו עם

חברנו ו קרובינו שבעולם המעשה שלפנינו אנו
יותר רק יכרות של פעולות גם האור

למשל שגם האור עצמו הוא מגיע עם לבוש
שנקרא כתר אבל זה גם לבוש זח שאין לנו

השגה בו אבל נגיד האור
בחלל בין השמש לכדור הארץ אם נדבר רק על

האור הנראה לצורך
המשל לא רואים את האור הופך שם הרבה אור

זה אותו אור שמגיע אלינו אבל זה חושך קור
למה אבל יש שם אור כי אין שם כלים ששים אז

אין התפעלות ואין גילוי
לאור לכן אנחנו מדברים ע הכרות של פעולות

מה זה הכרות של פעולות מה שהתודעה והנשמה
מתפעלת מהאור האלוקי ולא מהאור האלוקי

עצמו המתפעל ונולד מתוך שיתוף של פגישת
החושים שלנו עמהם למה

שיתוף זה למתקדמים אבל אני כן יגיד את זה
כי מצד אחד זה ההתפעלות שלי ככלי כנשמה

מצד שני זה לא לגמ האור עצמו כי האור עצמו
גם כבר מגיע עם לבוש והוא חיב להגיע עם

לבוש כדי שאני אוכל להשיג אותו רק זה לבוש
הוא מסוך

לאלוקות ללבוש זח מאוד שהוא דבר אלוקי וגם
בו אין לי

השגה אבל הלבוש הזה מאפשר לי להשיג את
האור כי אחרת לא הייתי יכול להשיג את האור

כי לא היה קשר בינינו כי באמת האור של
הבורא עצמו הוא מחוץ לבריאה הוא דבר שהוא

אין לי שום השגה בו אני משיג את ה אור
שמתגלה אליי במחשבת הבריאה שזה נקרא אור

אינסוף אבל את האור הזה אני משיג דרך
לבושים זה נקרא לבושי מוחין גם הלבוש

המוחין הכללי של המציאות זה נקרא מחשבת
הבריאה רצונו להטיב לנברא אז אני משיג את

רצונו להטיב לנברא את האור האלוקי דרך
מחשבת

הבריאה דרך
הבריאה שזה בעצם משהו משותף דרך הרצון שלי

לקבל ודרך האור שמגיע עם לבוש אלוקי שממלא
לי את הרצון לקבל אז יש פה משהו

משותף וזה סוג של פלא
באמת כי אם זה היה אני אז הייתי חור שחור

ואם זה היה רק האור אין לי השגה אז הבורא
עשה לנו איזה משהו

משותף וזה בעצם נקרא
אלוקות מקום המשותף בין הבורא

לנבראים רק יש צדדים באלוקות
שהם פועלים עליי מלמעלה ואני לא שותף בהם

ואיין לי השגה בהם

גם והשגה שלי מתחילה מעולם הבריאה ששם יש
נשמות נקודות

דסג

בינה ובאמת בינה היא המרכז התודעתי של הכל
כולם משתמשים במילה תודעה אבל מה זה באמת

תודעה בחוכמת

הקבלה זה נקרא זת
דבינה יסו הכלי לתפיסת המציאות למה כי זה

מצד אחד שייך לבינה שזה צד אלוקי גדול
וקשור לאלוקות ועולה לאלוקות מצד שני זה

קשור גם לגוף לצד הרצון
לקבל זה בין לבין

זה מצד אחד קשור לאלוקות מצד שני
לנברא משהו מאוד

מיוחד שזה בעצם התודעה המקום המשותף בין
הבורא לבריאה בין האלוקות

לנברא אבל זה קצת חומר

למתקדמים שאלה נותנים לנו סיפור גמור אף
על פי שאיין לנו שום תפיסה בעצם הנושא

דהיינו זה לא משנה לי עכשיו שאני לא משיג
באמת את הרמה האקוטית של [ __ ] קפה ואני לא

משיג אותה אלא אני שותה קפה זה מה שחשוב
לי הלשון שלי מתפעלת מהטעם שבקפה זה מספיק

לי להטבה האלוקית זה לא משנה שאני לא משיג
את הכל אין לי צורך בזה אני משיג מה שאני

צריך
להשיג ועוד יותר מזה כי אפילו בעצמך עצמך

גם כן אין לך תפיסה אין לך שום תפיסה
והשגה בה וכל מה שידוע לך מעצמות עצמך

אינו יותר אל המהלך של פעולות הנמשכות
מעצמות כן הם משיק את העני שלי דרך צורות

דרך התפעלו דרך הרגשות דרך דמיונות דרך
מחשבות אבל את העצם של העני אני לא ישיג

כי זה בא מלמעלה אין לי הסגה בזה אבל זה
לא חסר לי זה לא חסר להטבה האלוקית מה חסר

לי להטבה האלוקית להיות
בהשתלה אהבה אם אני אשיג את זה זה הדבר

המשותף להתחבר לאלוקות יותר מזה זה אני לא
צריך מ אתה תוכל להשכיל בנקל אשר כל השמות

והכינויים הבאים בספרי הקבלה הם הגם כן
ריאליים וממשיים אף על פי שאין לנו שום

השגה
בנושא דהיינו באור עצמו משום שיש לעוסקים

בהם סיפור גמור של הכרות מלאה ל שלמותה
הסופית דהיינו גם כן רק הכרות של פעולות

המתפעל נולדות מתוך שיתוף של האור העליון
אם המשיגים אותו אולם הודי הוא מספיק

לגמרי כי זה הכלל כלל ברזל כל המשוער
ויוצא מהשגת יתברך לבוא לכלל מציאות לטבע

הבריאה הרי יש בו משום סיפוק מוחלט כמו
שלא תעורר לאדם שום תביעה לאצבע שישית לכף

ידו כי חמשת האצבעות מספיקות לנו בהחלט
עוד פעם כל משוער ויוצא מהשגת יתברך לבוא

לכלל מציאות לטבע הבריאה הרי יש בו משום
סיפוק מוחלט זאת אומרת כל השמות הקדושים

הרי הקדוש ברוך הוא סליחה הבורא לא נקרא
הווייה והיה זה רק גילוי מרכזי של הבורא

בבריאה הוא עצמו אין לו שם כי שם זה הסגה
אין לו אין לי הסגה בו הוא מעבר

להשגה אבל זה לא משנה למה כי ההשגה שלי
במקום המשותף בינינו זה נקרא שמות הקודש

זה נקרא הספירות זה נקרא גילוי האלוקות מה
שאנחנו אומרים בפתח

אליהו אפקט 10 תקונין וקרינון 10 ספירן
להנהגה בהון

אלמין ולמדנו את זה פעם תראו את זה שמה
ולת מחשבת ישתבח כלל אין לנו השגה באור

אלא בהתפעלות שלנו מהאור בתוך הבריאה אבל
זה לא חסר לנו למה כי המילוי והשלמות של

הבריאה זה שיהיה גילוי השגחה וגילוי מחשבת
הבריאה בצורה שלמה ובעניין

הזה יש לנו סיפוק מוחלט למה כי יש לנו
הסגה מלאה בזה לפי מה שאנחנו

צריכים אבל להשיג את הבורא עצמו זה סתם
דמנות סתם פילוסופייה כי ממילא אין לך

מציאות כזאת אבל מה יש לך מציאות להשיג את
האהבה ואת המקום המשותף בינך לבין הבורא

שזה נקרא מחשבת הבריאה רצונו להטיב
לנבראיו ושם כל העבודה ויותר מזה רוב

העבודה שלנו היא גם לא ברצון לקבל כי זה
בא מלמעלה אלא בלהגיע לאהבה וירת הרוממות

הכלל בדי שמיים דהיינו ביד התכלית חוץ
מיראת שמיים וזה בדיוק מה שמוטל

עלינו אוקיי
הסברנו השיעור קצת יצא למתקדמים אבל זה

רוח המאמר אז היה חשוב להסביר את זה כי
אני הולך על פי המאמר ועכשיו נסביר קצת

יסודות בחוכמת הקבלה
והעולמות

אוקיי

ה אצייר היום

קצת בהמשך לשיעור הקודם אנחנו פה ממשיכים
מעולמות

הביעה

אצילות

בריאה
יצירה

עשיה
ביה דק

דושה ביאה ד
טומאה מהות

הקליפות שהם
רוצים לקבל בעל מנת

לקבל יש שמרי קליפות שהם רוצים לקבל באמנת
לקבל ויש קליפות שהם רוצים להשפיע בעל מנת

לקבל מה זה אומר שכל מה שהם עושים זה לא
משנה אם זה תורה ומצוות אם זה עזרה

לזולת הכוונה שלהם לקבל תענוג מזה והם לא
באמת חושבים על השפעה עכשיו כשהם עושים את

זה הם בשינוי צורה מהבורא עכשיו כל
הרצונות האלה קיימים בבי די טומאה שזה

הכלים גם שנשברו בשבירת

הכלים כלים

שבורים זה כלים רוחניים שאנחנו צריכים
לתקן

ופה זה הרצונות
המתוקנים מחטא אדם הראשון נהיה סוג של

ערבוב פה
ובעצם מה שהיה מתוקן גם נפל לקליפות

ואנחנו בעצם צריכים לברר את ארפך ניצוצין
ולעלות

מהקדושה מהטומאה את הדברים לקדושה ולאט
לאט להחזיר את הסדר על מקומו שפה זה

התודעה
הגשמית מטריקס מה

שדיברנו המראה

הגשמית עולם הצעצועים
פינוקיו וכל מה

שתרצו עולם האשליה

כמובן מה זה חומר ט חומר סברתי בשיעור
הקודם תשלמו את זה שמה

רוחני חומר

רוחני
חומר

רוחני חומר

רוחני פה
הצורה

צורה
אה של קדושה צורה

מתוקנת פה היא פחות פה היא פחות אבל בהתאם
למדרגה ופה החומר הוא

רוחני אבל
הצורה

היא
מקולקלת היא אשליה למה כי הצורה שלהם זה

כלים שהם נפרדים מהבורא למה הם נפרדים
מהבורא מהדבקות בבורא

הכוונה כי הם רוצים לקבל אך ורק לעצמם זה
מייצג השתוקקות מאוד גדול השתוקקו מאוד

גדולות באדם חלקם אתם מכירים קצת פה במראה
כמו תאווה כבוד כסף אבל זה פירורים

הרצונות הגבוהים הם נמצאים בעולם הרוחני
כמו שהסברנו בשיעור הקודם מעבר לזמן ומקום

כי הגשמיות היא מכילה פירורים אבל הרצונות
הגדולים באמת הם בעולם הרוחני כמו ש רכבתי

כדאי להשלים את זה בשיעור
הקודם ופה גם

החומר וגם
הצורה הם השליה למה כי החומר הוא חומר

גשמי של זמן ומקום דרך אילוף ותמורה שהוא
לא קיים

בכלל וגם הצורה עצמה שבאה עם החומר הזה
ודאי היא אשליה אפילו פה היא אשליה הכל

שקן פה אבל פה גם החומר הוא השליה במטריקס
פה החומר הוא לא השליה החומר הוא אמיתי

למה כי הוא מעבר לזמן ומקום הוא מייצא
כלים אמיתיים אבל הצורה שלו מקולקלת צריך

לתקן
עכשיו נחזור תכף לציור יש צדדים מלמעלה

שהם מתוקנים זה אוצר הנשמות אנחנו לא
פוגמים בזה אבל אנחנו מדברים מהמקום

שאנחנו צריכים לתקן כי אין אדם מתקן מה
שאין בו עכשיו

רגע

כן התורה ומצוות שהאדם מקיים פה נקראים
תרי הגיטין

תורה ו
מצוות זה כנגד רמך ושסה שזה האיברים של

הגוף של האדם שאנחנו מקיימים אותם פה
בתודעה הגשמית אגב חייב לקיים מצוות כדי

להתקדם רוחנית אפשר להתחיל בלי או בקצב
מסוים אבל כדי להגיע למדרגות האלוקיות

חייב את המצוות כי זה הצינור אם אדם על
מצווה של תפילין גשמית או שבת גשמית לא

יכול להתגבר ולפעול אותה למען הבורא איך
יתנו לו את האור הרוחני של המצווה אם על

תאווה קטנה שלא
להדליק אש בשבת הוא לא יכול להתגבר או

טלוויזיה איך יתנו לו אור אלוקים מעבר
לזמן ומקום בחיים לא יתנו

לו אבל מצד שני אפשר להתחיל תהליך זה בסדר
אנחנו לא אומרים אני גם לא אומר באופן

מאוד ברור אפילו לא אם אתה לא זה קים מצות
אל תלמד כבלה לא תלמד ותכוון שמאור שב

יחזיר אך למותב שנאמר כל
ה לומד על מנת לעשות מספיקים בידנו בידו

ללמוד וללמד לשמור ולעשות כמובן מדובר
בבחינה רוחנית אבל לעשות הכוונה כלים

רוחניים פה כדי לקבל את האור אבל מדובר גם
כפשוטו בעולם העשייה זאת אומרת אם תכוון

המאור שבא ייתן לך את הכוח לאט לאט להוסיף
מצוות גשמיות ממש עכשיו

ה מצווה הגשמית היא רק איזה פתח לפה פה
המצוות האמיתיות נמצאות זה נקרא תריאק

פקודין גם פה כמובן זה זה יחסי גם פה יש
איטין זה דבר שהוא יחסי אבל פה המצוות הם

כאילו באשליה הגשמית תפילין
ציצית אבל בעצם דרך היות והצורה של

המצוות
היא כמו הצורה הרוחנית של המצווה מה סתם

לוקחים אור של בהמה וצובעים את התפילין
בשחור והספר תורה מקלף שזה בחינת עשייה

ודווקא מעשייה ולא ממקום אחר זה המצוות
והכשרות זה הכל בחוכמה עצומה זה לא סתם

אבל כשאני מקיים פה את המצוות בגלל שהם
בנויים כדמיון לעולם הרוחני אז זה כמו

אנטנה שעוזרת לי להתקשר למציאות הרוחנית
ואז לאט לאט אני מקבל כוחות ואורות מפה

בהתחלה אני לא מרגיש כלום במצוות למה כי
אני מאוד רחוק אני עושה אותם בעל מנת לקבל

אני עושה אותם מצד הקליפות אז יש להם
צמצום גדול אם יתנו לי אור במצוות אני

ארצה את המצוות לאנוכיות שלי עכשיו יש מצב
שכן נותנים אור

למצוות אבל אור מאוד מאוד קטן נעיר ו דקיק
ד דקיק שזה כשאדם פועל שלא לשמה או בבחינת

נשים וקטנים שקטן זה נקרא שאין לו חשיבות
בדברים אמיתיים מעבר לזמן ומקום והנקבה זה

בחינת נקב בא שהיא מרגישה רק כאן ועכשיו
למלאות החיסרון אז יש טיפה התלהבות במצוות

אבל אחרי זה לוקחים את זה לאדם
עכשיו עוד

סיור עכשיו הצילו הוא גם חשב כ כולו
אלוקות

כי הנשמות מתחילות מעולם הבריאה משם ההשגה
שלנו מתחילה עכשיו יש

אמרנו ביה
דקדושה ביה

דפ
ד

טומאה עכשיו יש ג קליפות

הטמאות

אולי כן נעשה את
[מוזיקה]

זה א נעשה את זה עוד

פעם אצלי השעה פה 2 בלילה אז אני קצת

איף יש את ביה דקדושה דאינו בריאה יצירה
עשייה דקדושה בריאה צירה עשייה דטומאה יש

קליפת

נוגע טוב
ורע ויש

ג
קליפות ע מאות

שלקוחות ורצונות בתודעה הרוחנית של האדם
יש להם גם התבות בגשמיות כמובן כל מה

שאנחנו מכירים פה למה למשל התורה אמרה לא
לאכול לא כשר כי הבהמה לא כשרה למשל היא

טורפת אז מאחורי הדבר הגשמי בעצם יש איזה
תכונה איזה כוח נפשי ש של טומאה של רצון

אנוכי ואם אני אוכל את הבהמה לא כשרה זה
מגרה בי את הצד המקולקל הזה אז כל הכשרות

זה חוכמה מאוד מאוד גבוהה כדי להתאים את
התודעה שלי למציאות

הרוחנית לא אוכלים תולעים דברים שהם באים
מהארצות זה הכל סודות עליונים זה לא סתם

ככה רק כמובן רק לא לאכול בגשמיות זה
התחלה מאוד טובה והיא חובה אבל זה לא

מספיק אנחנו צריכים גם בעולם הרוחני לא
לאכול טומאה ופה לא תמיד אנחנו עושים את

זה נכון אנחנו חושבים שאם במטריקס
ש מטריקס יותר למטה אכלנו כשר זהו נגמר

התיקון שלנו נקבל עולם הבא זה אמרנו לנשים
וקטנים אומרים לא אתה מתחיל את העבודה

במטריקס אבל העבודה האמיתית היא בעולם
הרוחני

עכשיו
בעצם אנחנו עיקר העבודה שלנו פה אנחנו

מסיירים את גמל קליפות הטמאות שלא יפריע
לנו בדרך כלל כי הם גורמים לנו לרצות

רצונות גדולים שאנחנו לא יכולים לתקן ואז
זה גורם לנו להישבר לכן לא אוכלים חזיר

למשל כי אין לנו את הכוח לתקן אותו לעתיד
לבוא יחזור מלשון אור חוזר וקליפת נו גם

מייצגת את הדברים שאנחנו יכולים לברר ש זה
מצוות עשה גם כנגד מצוות עשה שזה בעצם

מייצג את הרצונות שאנחנו יכולים לקבל בהם
תענוג דקדושה אחרי שנתקן את

הכלים וג קליפות הטמאות זה כנגד מצבות לא
תעשה למה כי העבודה פה היא בתחייה בשמירה

כי אין לנו אפשרות לקבל פה את התענוג כרגע
אחר כך נוכל גם לקבל פה כרגע אם נקבל פה

זה יגרום לנו לאנוכיות
גדולה עכשיו יש את ה מטריקס פה קל גם קשה

אבל נגיד בן אדם חזר בצובה קיבל אורות
בהתחלה הוא מתחזק מתחיל קיים מצוות זורם

יש לו כוחות קל לו אבל כשמעלים אותו קצת
לעולם הרוחני שיתקן עוד פתאום נהייה לו

קשה וזה גם מסביר לא בכל המקרים אבל בחלק
מהמקרים למה אדם פתאום יורד מהדת למה קשה

לו כי הפגישו אותו פתאום עם הדברים
הגבוהים יותר ואולי חזק

מספיק אבל עשו את זה כדי להמן אותו כי לא
רוצים לתת לו את ההטבה במטריקס המטריקס זה

פירורי פירורים מה יש לך יחסי אישות גלידה
עוד כפית סוכר 50 כפיות סוכר תשים בכוס תה

זה לא ישנה לך למה כי כל האיכות של
המטריקס היא אור הנפש דנפש דנפש דנפש

תחתית עולם העשייה שהאיכות שלו היא של גרם
אבל אם האדם עולה רוחנית האיכות פה פתאום

היא קילו נפשי זה משחק אחר לגמרי אבל אבל
גם אם העשים י

גם זה לא משתווה לקילו
אחד כל הספקטרום של תחתית העולם הסיה

אוקיי תהיה עם אלף נשים כמה אתה יכול לגרד
מזה אבל אם תהיה לך אהבה אחת קטנה זה שווה

כמו מיליון נשים למה כי זה אכות של מציאות
רוחנית אחרת לגמרי זה כמו להשוות גרגיר

חול ליהלום אבל האדם בהתחלה רק פה אז הוא
לא לא מבין ככל שהוא מתפתח הוא משיג כמו

שאדם ברברי לא מבין מה זה אבה מבין מה זה
חלילה לנוס לבזוז לקחת בכוח עד כדי כך הוא

בזוי אבל שהוא מתפתח הוא פתאום רוצה אהבה
התחברות ורואים גם האנושות התפתחה בעניין

הזה
אוקיי עוד

חלוקה מהציור הקודם ואני מזכיר שהמטרה
שלנו לא להיות במטריקס כי פה משחקים בצע

צרים המטרה שלנו לעלות מעל
המטריקס ושמה העבודה אמיתית אבל זה פותחים

לנו לפי המדרגה כל פעם מגלים לנו פאזל אחר
מהנשמה לתקן על פי המדרגה הרוחנית שלנו

עכשיו
פה כביכול

כולו רע לא לגמרי כי אין דבר כזה באמת אבל
זאת ההרגשה רואים אנשים מתים חס ושלום מהם

אאלי אנשים נפטרו אז הרבה דתיים אומרים זה
תיקון זה לטובה באמת אנחנו מסתכלים על זה

כאילו מפה אז קל לנו לקבל אבל אם נסתכל רק
מהמטריקס רואים בורר חס ושלום רוצח אנשים

רואים בשואה הבורא הרג ש מיליון יהודים
הרי אן עוד מלבדו זה לא היטלר זה

הבורא אז רואים שמסתכלים ע התודעה הגשמית
רואים כולו רע בהשגחה וזה לא סתם זה גם

נועד להכריח אותנו לעלות למעלה אחרת היינו
נתקעים פה

פה רובו
רע

מאותו
טוב כאן חצי

חצי באופן כללי כאן
רובו טוב

מאותו רע וכאן כולו
טוב

כולו טוב לא יגורך רע
עכשיו פה יש עליית עולמות זאת אומרת בשבת

עוולים לפה לפי כמה שאפשר ואז מרגישים את
המיו טוב הזה מתחזק זה מסביר גם את מעלת

השבת אבל בימי החול לא היותו טוב מורגש
קצת ורובו רע מה זה אומר מאותו טוב

שההשגחה האלוקית היא מוסתרת ומרגישים אותה
מעט ורוב המציאות היא מרגישה לא שלמה

עכשיו יש מצב שאדם בהשראה אלוקית קבועה אז
הוא כל הזמן מבחינת שבת אז רגיש אפילו

שהוא בעשייה ואגב פה זה מדרגה רוחנית מאוד
גבוהה הוא מרגיש טוב כל הזמן אבל יבעטו בו

מתי שהוא מפה ויחזירו אותו לפה כדי

שיתקן עכשיו אני קצר בזמן אז אני תכף סיים
לצערי כי אני גם מעביר את הקורס אבל אני

גם עשה ניסוי פה למערכת הקלטה החדשה בבית
המדרש ו תכף יש פה שיעור

אחר אז אני חייב לסיים
אבל אני אשתדל להספיק מה שאני

יכול אז זה גם נקרא לא לשמה ויש פה
בירורים ותיקונים שאנחנו

עושים ע כל פעם האדם מתקן עולה מתקן עולה
עכשיו גם פה במטריקס

נותנים לנו
קצת מנצנצים לנו קצת

מלמעלה בא והולך בא והולך כדי לגרות אותנו
להתקדם אבל כדי להישאר פה חייב כוחות

רוחניים של מסך של השתוות הצורה לבורא אם
לא בועטים אותנו ישר למטריקס אוקיי הציור

נהיה כבר
רב עוד

נקודה ובזה נסיים

לצערי היות והרבה
לאחרונה כולל משיחים יהודיים וכל מיני

נוצרים משתמשים בקבלה ובזוהר לפרסם את
הברית החדשה השם ישמור ועוד הרבה דברים

ואגב זה בגללנו שאנחנו לא מפיצים את חוכמת
האמת מספיק אני אסביר טיפה על הקליפות

הרוחניות של הנצרות עד כמה שאני

אספיק

ה התיקון
הנו הרצונות מחולקים

ל
מקבל

בעל מנת
להשפיע שזה הישראל

יהודי בעיקר ישראלי אבל באופן כללי
ויש פה זה למעלה זה מצד אצילות גם פרעה

הוא שם קדוש
באצילות אז אל תתייחסו כרגע להשוואה פה

זה
משפיע על מנת

להשפיע ופה
זה מקבל עלמנת

לקבל או מצד

התכלית עכשיו הדתות האלה הם השורש לוב
הדתות אגב לא סתם זה נמשך משורשים רוחניים

רק מצד הקליפה של השורש הרוחני
אצלהם זה

מתבטא במקום החיצוני כמשפיע על מנת
לקבל כמובן הם גנבו מאיתנו וככה זה תמיד

הכל יונקי ממשה ומ תורתנו כי היא המציאות
האמיתית כמו טבע הקליפה בעולם הרוחני

משפיע על מנת

לקבל ופה זה
מקבל

בעל מנת

לקבל מה הם אומרים מצד הקליפה שבהם הם
אפילו לא יודעים

למה קליפת ה זה תלוי אם אני מסתכל מצד
הטבע או מצד התיקון קליפת השמאל

אומרת היות והרצון לקבל
הורה אז אני צריך להכות בו להעניש

אותו להתעלל בו להכות בו
לשרוף

אותו זה מה שהם אומרים הם מנסים לתקן את
זה מצד ביטול

הרצון פה הם עושים משהו אחר הם בחינת
אברהם אבינו בחינת חסד רק זה הקליפה ש

באברהם אבינו זה נקרא
ישמעאל הם משפיעים עלמנת

לקבל ככה זה מתראה פה הק הזאת עכשיו לא זה
יכול להביא את התיקון ולא זה יכול להביא

את התיקון זה טוב להם אם הם לא עובדים
עבודה זרה למשל הזוהר אומר באמת האסלאם לא

עובדים עבודה זרה בעניין
הזה מותר להיכנס למסגד פה הם יותר מתוקנים

וזה גם מסביר למה כי הם מתעסקים ברצון
יותר זך יותר ברצון לקבל מ מנת

לקבל זה תמיד נוטה לעבודה זרה וזה לא סתם
הם עובדים עבודה זרה מה גם הם אומרים

שכמובן יתווספו לזה עוד קליפות בהמשך אבל
הם אומרים שהבורא יתגשם

ועוד הרבה טעויות קשות וגם יש את אורות
המזרח שהם באופן

דומה חושבים שהבורא נברא ואחרי זה חוזרים
להיות אור וזה ממש לא נכון כי אנחנו אף

פעם לא נהייה אור אנחנו רצון לקבל
נבראים אנחנו לא רק כמו

האור גם הם במזרח למשל רוצים להיות משפיע
על מנת להשפיע אבל מצד האור כאילו באסלאם

הם לא רוצים להיות משפיע על מנת להשפיע
מצד האור אלא מצד הכלי אבל זה גם לא נכון

למה כי אתה צריך לקבל בעל מנת להשפיע כמו
היהודי עכשיו מה אנחנו אומרים צריך לקבל

בעל מנת להשפיע רק אני עושה את זה בשלבים
איך על ידי שאני דוחה את הרצון לקבל למנת

לקבל מסיר אותו ממני לא משאיר אותו ומכה
אותו מסיר אותו ממני אבל פועל ב משפיע בעל

מנת להשפיע וגם יש שבת שבה אני בבחינת
מקבל על מנת להשפיע זאת אומרת הידות היא

כו אמצעי היא כוללת את הכל אבל בצורה
מתוקנת בלי הקליפות והעבודה

זרה שזה ימין שמאל ואמצע בקליפת ישמעאל זה
מתבטא כקליפה כמשפיע עת לקבל וא אצלהם זה

מתבטא כמקבל בענת
לקבל לכן זה לא נכון וזה לא

נכון זה נכון להם אם הם תומכים
בישראל וזה נכון גם להם אם הם תומכים

בישראל ולא עובדים עבודה זרה כי עובדה שהם
היו בימי קדם ברברים ופגים ובוזזים

ולכאורה זה כן שינה אותם אז במקום לעבוד
100 עבודות זרות כמו שהרם במ גם מדבר על

זה הרב קוק אז הם עובדים עבודה זרה אחת זה
עדיין חמור ביותר למה אני מדבר על זה אבל

כי הרבה מרצים מלמדים את קבלה בדומה
לנצרות ומשתמשים בקבלה לגשמיות וזה נזק

מאוד גדול וגם הם בעצמם עכשיו מפרסמים
אפילו על המילה קבלה את השטויות שלהם לכן

רציתי להראות את הטעויות ש בדתות עכשיו
היה שאלה ששאלו אותי בשיעור בעל הסולם

אומר שלעתיד לבוא כל דת תמשיך בדרכה שזה
לא נכון אגב אז הסברתי שהיא לא תמשיך

בדרכה כי אסור לעבוד עבודה זרה אבל אם היא
תסיר את הקליפה ממנה כמו למשל שהם לא

יעבדו עבודה זרה והם יתמכו
בישראל

אז הם יכלו להמשיך בדרכם עד זמן מסוים ואז
לתמוך בישראל ועם ישראל יעשו את העבודה

האמיתית ואז נהייה אור לגויים והם יבואו
מאיתנו לקבל תורה זה נקרא כ מציון תצא

תורה
ודבר השם מירושלים וזה הדבר השלם אני קצת

מיהרתי פה כי אני קצר בזמן אז אני מתנצל
אבל זה בעצם הרעיון לכן היהדות היא התורה

האמיתית כי היא מייצגת הקדושה אבל גם
ביהדות יש את ההתכללות של קליפת הימין זה

נקרא סייגה דאבה ואת קליפת
השמאל שזה קליפת הכסף דכי

ספה או הפוך זה תלוי איך מסתכלים על זה מה
זה למשל ביהדות שאני פועל כמו קליפת

האיסלאם הם רק הקרנה הם רק סמל אבל עיקר
הקליפות הם בתוכי האדם עולם קטן שהיהודי

משפיע בעל מנת לקבל או מקבל בעל מנת לקבל
דיינו שמקיים תורה ומצוות כדי לקבל מנת

לקבל או שהוא מקיים את תור המצוות כדי
להשפיע על מנת לקבל או שהוא משתמש בתורה

רק לאנוכיות שלו או לעולם הבא או לעולם
הזה או לעולם הבא וכולי וכולי אז הוא בעצם

מגדיל בתוכו את הקליפות האלה ואז הוא גם
מגדיל אותם בעולם רואים גם במלחמות תמיד

שהם הלכו להילחם לשם שמיים למען הפנימיות
היה להם השגחה אלוקית ש עזרה להם להינצל

במלחמות אבל שהם היו בטומה באנוכיות תמיד
הפסידו והיו אנשים קשים וגלויות קשות הר

הבית גם לא שלנו הם לא סתם בהר הבית הזוהר
אמר שהם יהיו שם כי אנחנו פועלים הרבה

כמשפיע על מנת לקבל ואז אנחנו מחזקים אותם
והם שולטים על הר הבית כדי לקבל את הר

הבית אנחנו צריכים לפעול כמשפיע בעל מנת
להשפיע ואז כם מקבל בננת להשפיע ועד שלא

נעשה את זה לא נקבל את הר הבית שזה בהר המ
הר של עירת הרוממות שזה הלב של ארץ ישראל

לא נוכל לקבל אותו לכן גם אם נילחם בהם זה
לא יעזור יבואו

מיליון הבורא ישלח אותם מתחתית האדמה זה
לא משנה לו הוא רוצה שנתקן את התיקון

הרוחני אם לא נעשה את זה הם יבואו לגרות
אותנו לעשות את זה זאת אומרת אם אנחנו

מחזקים את הקליפות האלה בעולם הרוחני אז
שולחים אותם למטריקס לעורר אותנו כדי

שנבין לעשות את התיקון פה אם נעלה נעשה את
התיקון פה זה גם ישפיע על המטריקס אנחנו

לא עושים את התיקון פה כדי שישפיע על
המטריקס אלא כדי שנעשה את התיקון האמיתי

אבל זה גם באופן כללי ישפיע על המטריקס
למה כדי לאפשר לנו לעשות עבודה פה ושלו

טרודים במטריקס זה אחת הסיבות שנתנו לנו
את ארץ ישראל שזה באמת נס ופלא גדול למה

כדי שנהייה פנויים אבל אם אנחנו משתמשים
בארץ ישראל לא בשביל תיקון אז היא ארץ

אוכלת יושביה היא תביא לנו אסונות דברים
מאוד קשים כמו שמדובר גגם באחרית הימים

דברים נוראים הוא מדבר אפילו על הפצצות
הטום

ומימן אין בגשמיות ואין ברוחניות מה זה
פצצת אטום ברוחניות אולי אני אסביר לכם

בשיעור הבא
לכן העבודה שלנו

יכח אוקיי אני צריך לסיים אז אני אסכם
בקצרה את

השיעור יש את עולמות הביאה דקדושה הביאה
דטומאה

אנחנו אומרים ביאה בעצם כי אצילות לגורה
רע אין בו טומאה ממש אלא יש מהן משהו

ביניים שאנחנו קוראים לו בחינת אצילות כי
הוא כאילו מכין אותנו לאצילות אבז זה

מיוחס לביאה כי עולם האצילות כולו טוב יש
אותו מטריקס אנחנו מתאמנים דרך המטריקס

לפי זה מטפטפים לנו אורות רוחניים ורצונות
רוחניים מלמעלה ומקדמים אותנו יש ג'

קליפות הטמא
ויש קליפת נוגע עיקר העבודה היא בקליפת

נוגה להגדיל את הטוב ש בנוגה ולהתנתק מגמל
קליפות הטמאות הצד הרע שבנוגע יכול ליפול

לג קליפות הטמאות וזה גורם קלקולים
והנזקים בעולם אמרנו שיש ג דתות כנגד ג

מצבים יש את הדעת של קליפת הימין של קליפת
השמאל ויש את היהדות שהיא באה לתקן את כל

הקליפות באמת האסלאם והנצרות הם הדודות
הכלליות כי הם מייצגים את הקליפות האלה

בעולם הרוחני
פה זה רק ענף אבל יש עוד הרבה קליפות שהם

ענפי קליפות אבל למה הם באמת הדתות
הגדולות בעולם זה לא סתם ככה זה נמשך

משורשים רוחניים כי זה הקליפות העיקריות
קליפת הימין קליפת האהבה וקליפת העראה

כשאנחנו נעשה את העבודה הפנימית האמיתית
בעולם הרוחני אולי משל טוב מי שראה את

מטריקס מי ניצח במטריקס מי שנלחם בסקייפ
ברובוטים או ניו ניצח שהוא נלחם

בתוכנה ניצח אותו דבר פה עם ישראל הוא
צריך להכניע את סרו של עשו ואז גם עשו

נופל לכן אותו דבר פה אנחנו צריכים לעשות
את התיקון הרוחני שלנו ואז גם נתקן את כל

המציאות אבל אם אנחנו משחקים רק במטריקס
וזורקים את העולם הרוחני לא רק שאנחנו לא

מתקנים אלא המציאות תביא לנו מטריקס כזה
קשה כדי להעיר אותנו ותזכרו שאמרנו שבעולם

העשייה תחתית עולם העשייה כביכול כולו רע
קשה מאוד לראות את ההשגחה האלוקית שמה

ורואים היה לנו את השואה דברים מאוד קשים
שקשה לראות את האלוקות אי אפשר לראות

אפילו את האלוקות אם מסתכלים מהתחתית אם
מסתכלים מלמעלה יותר אז רואים על פי

המדרגה
לכן חשוב באמת שנעשה עבודה

רוחנית כדי שלא יתנו לנו מכות במטריקס לא
כי המכות במטריקס הם העניין למרות שאנחנו

מאוד מתפעלים מהם אלא כי אנחנו חיייבים
להגיע לתכלית לקבל את ההטבה אלוקית

אוקיי אני חייב לסיים תודה רבה בעזרת השם
נעשה ונצליח ונמשיך פעם הבאה אמן ואמן כל

טוב
ותודה שלום

וברכה אנחנו בקורס קבלה
למתחיל שיעור ד קדושה וקליפות ישראל

והאומות יכול להיות שהעיניים שלי בצבע קצת
שונה כי אני אלתרתי את ההקלטה מהבית בגלל

המצב הביטחוני כלל רגע יש פה
הזכות אני ברמת גן יכול להיות שאני באמצע

בגלל זה זה גם לא שידור אצטרך לרדת לחדר

המדרגות וא אז נקווה שאני אוכל להעביר את
השיעור בשלום

וברצף אבל חשוב לי להעביר את השיעור הזה
גם לאילו

נשמת סבי שנפטר
ב שבועות וגם

א לשמירה והגנת עם ישראל
בעזרת השם נעשה ונצליח אני רוצה להמשיך את

מה שדיברתי פעם
קודמת השעה מאוחרת וגם אנחנו לא הכי

מרוכזים עם כל הבלאגן אבל אנחנו כן

רוצים לעשות את השיעור בכל
זאת אז בעזרת השם נעשה ונצליח כרגע לינו

אני קורא את
המאמר מסביר יסודות אני אקרא קטע קצר הפע

פעם ואז נלך ליסודות נסביר נצייר עם הציור
שארגנו לנו פה באופן זמני בעזרת השם נעשה

ונצליח אוקיי אני ממשיך במתן תורה מעות
חכמת הקבלה כקטע

ונחזור
לרגילות אכן מובן לכל בן הגיון שבמקום

שאנו עשכים בדבר רוחני ואני צריך לומר עם
אלוקיות אין לנו שם שום מילות ואותיות

להגות בהם שהרי כל אוצר המילים שלנו אינו
אלא הרכבות מאותיות הדמיון

והחושים ואפילו
הגשמיים ואייך אפשר להסתייע עם הם במקום

שאינו נוהג שם לגמרי מבחינת דמיונות
וחושים כי אפילו אם ניקח את המילה הדקה

ביותר שאפשר להשתמש
בה במקומות הללו דהיינו המילה אור עליון

או אפילו אור פשוט הרי זה גם כן דבר מדומה
ומשאל מאור השמש א אור הנר או אור מורגש

של נחת רוח המופיע באדם בזמן המצאה חדשה
של התרת איזה

ספק ואיך ייתכן להשתמש םם במקום רוחני
ודרכים אלוקיים כי לא יציעו אלא המעיינים

אלא דברי שו
וכזו היות וכל הרוחניות מתעסקת באלוקי

שהיא מעבר לזמן ומקום מדר חילוף ותמורה
וכל ה הוויה של המציאות הגשמית מתעסקת

בזמן ומקום דרך חילוף תמורה קיטועים
פרודים לוקות זה אחדות זה נצח אז איך אני

יכול לקחת מדבר כזה ולדבר על דבר כזה זה
לא תו שפה

לכאורה ולמה זה דברי שו וכזו כמו גם
שרואים הרבה עושים עם הקבלה היות

ואני לא יכול ללמוד מהגשמיות על
הרוחניות כי הגשמיות היא מתארת סיטואציה

גשמית תפיסה גשמית חווייה גשמית והחוויה
של אלוקות היא דבר הרבה יותר נעלה אז איך

ילמד מזה על זה מה האור של הפלורסנט
פה אמנם יש לו תכונות של גל שיש בהם רמז

לדברים רוחניים אבל אני תופס אתו בצורה
גשמית איך זה עוזר לי עכשיו להבין

אלוקות
מכל שכן במקום שאנו צריכים לגלות במילות

ההם איזה שכל מבחינת מסע ומתן הנהוג
במחקרי החוכמה דאינו להעביר ידיעות

והרגשות מהעולם העליון אשר כאן מוכרח החכם
להשתמש בדיוק חמור עם גדרים מוחלטים לעיני

מעינים אני אסביר תכף ואם הקשה לחכם אף
במילה

אחת בלתי מוצלחת הרי גרום על ידי בלבול
הדעת למעיינות ולא הבינו כלל מה שאומר שם

מלפניה לאחריה וכל הקשור עם אותה המילה
כידוע לכל ן בספרי

חוכמה ועל כן תמ על עצמך איך אפשר לחכמי
הקבלה להשתמש במילות כוזבות ולהסביר על

יידן כשרי חוכמה כידוע אשר אין שום הגדרה
בשמות כוזבות כי לשקר אין לו רגליים ואין

לו עמידה אומנם כאן צריך שתדע מקודם את
החוק של ענף ושורש ביחס העולמות מזה אל

זה
אז באמת איך אני אדבר מהעולם

הגשמי ואסביר דרכו את העולם העליון שהעולם
הגשמי הוא בכלל מטריקס והשליה והעולם

העליון הוא מעבר למציאות האשליה ואף
התכונות שלו שונות במהותם מהמציאות של

האשליה אפשר כמשל לראות שכאשר אנו עוסקים
בתורת

הקוונטים אז החוקים שמה הפוכים לגמרי
מהפייה הקלאסית ואם אני אנסה ללמוד מהפייה

הקלאסית לתורת הקוונטים אני לא אבין מה
קורה כי החוק הפוך לפי הפיזיקה הקלאסית יש

קיפאון לפי תורת הקוונטים אין כיפון כי
החלקיקים תמיד בתנועה אין אפס מוחלט אז

איך אני אלמד מזה על זה וכמובן זה רק משל
כי גם ה תורת הקוונטים והמציאות הקוונטית

היא גם גשמית ונתונה לזמן ומקום דרך אילוף
תמורה פשוט ברובד יותר עדין אז איך אני

אלמד מזה על

זה

אז אנחנו נשמור את זה לשיעור הבא רציתי
לקרוא קצת מאמר כדי להתחבר אבל אני רוצה

להשלים את מה שלא הספקנו לדבר בשיעור
הקודם אבל תשמרו את השאלה ותארו בה איך

אני יכול ללמוד מהעולם
העליון על העולם או מהעולם הגשמי על העולם

העליון שהעולם הגשמי נתון לאשליה לזמן
ומקום והעולם העליון דווקא מייצג נצח

רוחני מעבר לזמן זמן ומקום עכשיו העולם
העליון זה לא שאני מת זה מציאות רוחנית

שמתקיימת תמיד שאלה אם אני מחובר דרך
התודעה אליה כמו

שהאלטרנטיבה

אותו לכן תשמרו את השאלה הזאת ואנחנו נדבר
ממנה בהמשך עכשיו אני רוצה להסביר את מה

שהתחלתי לדבר פעם קודמת ולא הספקתי

לסיים

פעם

קודמת התחלנו

להסביר נסתדר עם הטושים האהבים בעזרת

השם יש א עולם
האצילות ויש את עולמות

הביה זאת אומרת
ביה

אצי

לוות

ביה

אצילות ביה שזה ברייה יצירה

עשייה ויש פה

למטה את

המטריקס יש ביידי

קדושה

בידי

תומה על זה
נאמר זה לעומת זה עשה

אלוקים

עכשיו דיברנו פעם קודמת על
הדתות התחלנו להגיד שיש שתי דתות מרכזיות

בעולם שזה כנגד קליפת
הימין וקליפת

השמאל פה זה המטריקס מטריקס הכוונה לעולם
האשליה ל הגשמיות

ל
בעבועה של

[מוזיקה]

הרוחניות וב קצת קשה לי לכתוב עם הטושים
הגדולים האלה אבל אנחנו בתנאי מלחמה אז

אתם תזרמו

איתי
קליפת עכשיו יש הדתות הגדולות בעולם שזה

איסלאם ונצרות זה לא סתם אגב זה נמשך
משורשים רוחניים של

הטומאה יהדות

איסלאם נצרות הטוש עובה אז קשה לכתוב אבל
אנחנו משתדלים מה שאנחנו יכולים בתנאי

המלחמה

עכשיו נחלק את זה
לטבע

ותיקון
עכשיו איסלאם מה הם

אומרים הם אומרים
צריך להיות משפיע בעל מנת

להשפיע רק מצד הקליפה זה מתראה כמקבל בעל
מנת להשפיע משפיע בעל מנת

לקבל
עכשיו חסרים לישות שינה כמו שאמרתי ואנחנו

פה בתנאי מלחמה ואני לא הכי
מרוכז בעיקר בגלל המחסור של שינה אבל אני

חשוב לי להעביר את השיעור אז אני משתדל מה
שאני יכול משפיע בנת לקבל אם מצד הקליפה

בחינת משפיע נת לקבל בתכלית שלה הם רוצים
להיות משפיע בנת להשפיע שזה לא יכול להיות

התכלית למה כי התכלית להשתמש ברצון לקבל
עכשיו בסלאם המשמעות של זה זה

התמסרות הוא אקבר הם עושים עבודה של כו
ימין למה זה קליפה כי זה לא דבר שלם כי

המטרה זה לקבל בעל מנת להשפיע כמו

יהודי מקבל
על מנת

להשפיע מה זה אומר
אהבה אבל אהבה שכוללת רצון לקבל פה כאילו

זה ליפה זבה זה כאילו אהבה אבל של בלי
יצחק הם לא מקבלים את יצחק הם רק אברהם

אבינו
אבל זה לא יכול להיות כי המטרה היא לקבל

בענת להשפיע שזה היהדות עכשיו
הנצרות כמובן הדרדרה והתווספו לזה עוד

קליפות אבל בכללי הם כאילו נלחמים ברצון
לקבל על מנת לקבל כמו קליפת עשו

אדום ווא זה תו שווה איזה

שנייה מקבל
על מנת לקבל מה הם אומרים הופה אני אכה

ברצון יעניש
אותו

התנזר ואז ככה אני קרוב לאל עכשיו יש בהם
עבודה זרה כן כי הם מגשימים את הבורא הם

אומרים שהוא בדמות אדם וזה הסברנו שאין
דבר חמור מזה כי הבורא הוא מחוץ לבריאה

אין לו רצון לקבל זה היסוד היסודות ועמוד
חוכמות מה שאומר הרמבם וזה טעויות של הרבה

דתות של אפגנים של העובדי
אלילים כל דתות העולם טעו בזה עבדו עבודה

זרה בעניין הזה ולכאורה
הם צדקו כביכול מצד התפיסה שלהם רק זה

תפיסה לא אמיתית הם ראו כוחות בטבע זה גם
ענף של המלאכים בעצם הם ראו כוח שאחראי על

מזג האוויר כוח שאחראי על הפיריון כוח
שאחראי על התאווה כוח שאחראי על גאווה כוח

שחראי על הסערה וכן הלאה אז לא היה להם
תפיסה של כלל אז הם ניסו לעבוד את

הפרטים אבל אנחנו אומרים שזה עבודה זרה
חמורה למה כי כל הפרטים

האלה הם באים מהאחד הם לא עומדים בפני
עצמם וזה הטעות של רוב העובדי אלילים הם

כאילו עבדו את הטבע אבל אנחנו בכלל שם
הביה שמעק זה מעל הטבע אגב יש מלמדי קבלה

שאומרים שהבורא זה החוק הכללי של הטבע ממש
לא הבורא הוא מעל החוק הכללי של הטבע זה

שיש לו כוח שנקרא אלוקים שהוא פועל בתוך
הטבע אגב זה גם נקרא אלוקים אחרים בגלל

העניין הזה אבל השם המקורי של הבורא זה שם
הוויה שהוא מעל

הטבע עכשיו פה הם הרי מהזה קדושה בנצרות
להתנזר ביד הפוך

תתחתן תקבל נת להשפיע זה הדרגה הגבוה שבת
תתענג בשבת איזה הגיון זה להתענג בשבת

תענוג זה נגד הקדושה והטהרה תהיה נזיר לא
קדושת למעלה מקדושת כתוב קדושת בלי רצון

לקבל זה נכון אבל קדושתם של ישראל מלשון
ישר אל שזה גדלות זה עם שימוש ברצון לקבל

זה הייחודיות של היהדות והם לא מבינים את
זה אבל הם זה לא הם תבינו הם זה רק הקרנה

זה רק ענף בתוך היהודי יש את קליפת ישמעאל
וקליפת עשו קר זה בתוך

היהודי והיהודי הוא גם משפיע עליהם למשל
למה הם שולטים בהר הבית הרי הר הבית זה הר

המורייה לב ליבה של ארץ ישראל אז נכון
נתנו לנו את מדינת את ארץ ישראל זה דבר

מדהים וזה גם קרה מלמעלה אגב זה לא קרה
סתם זה נמשך זה אומר בעל הסולם זה הזדמנות

לגאולה אבל את הלב של ארץ ישראל לא נתנו
לנו למה כיכי אנחנו עדיין באמת לא רועים

לזה למה אנחנו לארועים אז דיברנו בשיעור
הקודם תשלמו כי אנחנו כל הזמן פועלים

כמשפיע בענת לקבל אנחנו ככה עובדים את
הבורא כמשפיע ב קבל כל הזמן כשאנחנו

פועלים ככה אנחנו מחזקים את ליפת ישמעאל
עכשיו אנשים חושבים שאם נשמיד את עזה אז

יש שלום זה ממש לא נכון למה פתאום תקום
כליפה חדשה שנקראת קליפת

דעש יותר קשה אפילו איך שלא כותבים את זה
למה כי הם בכלל רק

ענפים הסברנו בשיעור הקודם שהקליפ מגיעות
מהעולם הרוחני שמה העבודה משל טוב נתנו זה

כמו במטריקס

ניו ניצח לא מי שירה על הסיפים זה לא אומר
שלא צריך לראות על הסיפים צריך לעשות מה

שצריך
באופן ראוי

ומאוזן כי כדי לקיים את המקום של האימון
אבל מי ניצח

במלחמה יבואו סקיפים מפה סקיפים מפה מפה
ניו ניצח בתוכנה אותו דבר פה אין עוד

מלבדו כל מה שהקליפ באות וזה היה בכל
ההיסטוריה ועדיין לא הבנו את זה אנחנו

חושבים שהם ראים להשמיד אותם וזה לא נכון
הם רק ענף כתוב בתיקוני הזוהר בכתבים אין

פורנות בעל העולם אלא בשביל ישראל שאנחנו
לא פועלים את התפקיד שלנו כתבתי על זה פעם

מאמר זה נקרא פנינה חוכמה לירושלים כדאי
לקרוא אותו אז הם יודעים שהם לא יכולים

לקבל את האור בתת
מודה ואז כל המציאות הרוחנית מושפעת וזה

מקרין את זה להדמייה הגשמית באופן סמלי
כדי לגרות אותנו לתקן אז אם כל היום אנחנו

עוסקים בתורה ומצוות מבחינה חיצונית
ומשפיע על ן לקבל ולא עובדים על הפנימיות

שזה בחינת
ישראל אז אנחנו מחזקים את הקליפה הרוחנית

שנקראת קליפת ישמעאל ואז היא משפיעה גם על
על הענפים עכשיו יש גם את הקליפה הזאת שלא

תחשבו הייא עדיין קיימת אבל כרגע העבודה
היא בקליפה הזאת כתוב באמת שבות המשיח כל

הקליפות יתעוררו
עלינו ורואים את זה גם

ב באום שתמיד מגנים אותנו האומות המאוחדות
שהם היו פעם האומות

הברבריות פתאום הם
צדיקות אבל הם לא העניין צריך לשחק את

המשחק צריך לשחק במטריקס צריך להילחם עם
הסוכנים של ניו מה שתרצו אבל שמה לא

ניצחון למה כי יוביל לך עוד סוכן ועוד
סוכן ועוד סוכן מה חסרים הרבים ושוב אם אם

י שמדדו כל הערבים יבואו חיזרים יתקפו
אותנו זה לא משנה תבינו שהתיקון הוא רוחני

הוא בכלל לא במטריקס וזה הטעות גם של
הדתיים הם אומרים להרוג את כל הערבים

נשמיד את הערבים בכוח הזרוע אבל אתם
שוכחים שאין עוד מלבדו שהם עובדים אצל

הקדוש ברוך הוא מי שולח אותם הזוהר חזה
רשבי הקדוש 2000 שנה שהם יהיו בהר הבית

הוא אמר את זה והוא אומר שיש להם זכות גם
ובאמת יש להם שהם עושים מילה זה לא מילה

שלמה אבל כדי שיהיה לנו זכות אנחנו צריכים
לקבל את פנימיות התורה באמת ואהבתך כמוך

הרי למה בית המקדש נחרב שנאת חינם שנו
לעבוד לשם שמיים וזה התבטא גם בשנאת הזולת

מה זה סתם עכשיו שלא קמה הממשלה שלא כל
הבלאגן הזה מה נראה לכם זה צירוף מקרים

עכשיו מדברים איתנו ך המטריקס אבל רוצים
שנעשה את

התיקון בעולם
הרוחני

כאן לא במטריקס זה רק

גירוי ואם לא נעשה את העבודה ישלחו לנו
עכשיו הגירוי לא יכול להחליף את התיקון פה

חס ושלום אם יהיה פרעות קשות ואני מקווה
שלא יהיה למרות שאתם מכירים את מה שנאמר

במות המשיח גם בהפטרה היה דברים מעניינים
זה לא חייב להתבטא במטריקס כי יש דרך תורה

ואפשר לבחור בה אבל אם לא אין ברירה
המציאות צריכה לגרות אותנו לתקן למה כי

ייסורים גורמים לאדם לחשוב על מטרת החיים
שלו זה נקרא התענוג והמכות וזה דוחף את

האדם להתקדם הייסורים הגשמיים לא יכולים
להחליף את הרוחניות הם לא מתקנים את

הרוחניות אבלם כן יכולים לעורר תודעה
לתיקון רוחני ואם נעשה את התיקון הרוחני

במציאות שהיא מעבר לזמן ומקום שדיברנו על
זה רבות בשיעורים

הראשונים שפה זה הכלים הרוחניים וכדאי
להשלים את השיעורים כי זה נדבך על נדבך אם

נעשה את התיקון פה אז ממילא יפנו אותנו
במטריקס מבעיות כדי שנהייה פנויים לעסוק

בחוכמה האלוקית אבל רואים שלכל ההיסטוריה
זה אותו נקודה ארץ ישראל היא ארץ אוכלת

יושבה כל המלחמות זה על ירושלים יראה שלם
עכשיו אני הבאתי את הדוגמה של הנצרות

והאיסלאם כ כי הם הם הקליפות העיקריות
כנגד קליפת הימין והשמאל למה כי הם בתוך

עבודת השם הם כאילו מאמינים בהשם גם פה
בקליפת הנצרות שזה קליפה קשה אפילו יותר

מהאיסלם
אגב אומנם הם התפתחו זאת אומרת פעם הם

עבדו מאוד לילים ועכשיו הם כביכול עובדים
אל אחד מה הטעות שלהם שם מגשימים אותו

לבשר ודם עכשיו זה הפגם הכי גדול כי לבורא
אין רצון לקבל הוא מחוץ לבריאה עכשיו גם

אנחנו הרבה פעמים ביהדות לומדים את הבורא
כמו הנצרות בלי שים לב שאנחנו אומרים

שהאור זה הכלי ויש לנו כל כך הרבה טעויות
בתפיסה שאנחנו מגשימים את הבורא ואנחנו

אפילו לא שמים לב ואז אנחנו נותנים להם
כוח יש כאלה אומרים הבורא צמצם את עצמו

בשם בעל הסולם זה בדיוק מה שהנצרות אומרת
זה חמור

מאוד לכן עיקר הנצרות והאסלאם זה בתוך
היהודי קליפות שההוא צריך לתקן וכשהוא

מתקן אותם זה גם מתקן אותם בחוץ כי הם הם
רק ענפים עם ישראל מוביל את התיקון הוא

אמור להיות אור
לגויים אבל שהוא לא עושה את העבודה זה

מביא את הפורענות לכל העולם עכשיו יש עוד
דתות עוד קליפות אבל הם פחות מעניינות כי

הם משניות אז אני לא אדבר עליהם אבל

יש את

ה
מדע

יוון ככה
בקטנה

רומה וקיי אני אדבר אולי גם על אלה

מזרח
ו עובדי

עובדי עבודה זרה
רזה

זרה
כלליים

עכשיו תבינו אתם חושבים מה זה אתם אנחנו
גם אני נופל בזה שכאילו אם נהרוג אותם

מבחוץ זה יביא את הפתרון זה טי פשוט לחשוב
ככה זה להתקע רק במטריקס ולא להבין שהבורא

מדבר
איתנו אז המדע היוון הקליפה הזאת מה היא

אומרת היא אומרת זה קליפת
הפילוסופיה קליפה של גאווה גדולה היא

אומרת רק מה שאני רואה ומבין זה שקיים
קליפת הדעת השכל אבל השכל שלא מחובר

לאמונה זה קליפה גדולה של גאווה עכשיו היה
הרבה חוכמה ליוונים אבל הם גנבו את זה

מבני הנביאים זה לא היה שלהם עכשיו המדע
היום הוא עובד על פי ספק הוא חושב האמת

הוא התפתח היום בזכות הקבלה אגב לא בזכותו
פעם המדע אומר מה שאני רואה בעיניים זה מה

שקיים היום מבינים שמה שאני רואה בעיניים
זה לא מה שקיים אבל מה הפגם שלהם שכל ה

מחקר שלהם הוא רק בזמן
ומקום גם האלקטרון נתון לזמן ומקום זה לא

משנה הם לא חוקרים את העולם הרוחני למה כי
הם לא יכולים עולם רוחני אני חוקר עם נשמה

עם טלסקופ של
הנשמה והם אומרים מה שאני רואה זה מה

שקיים והבורא הרי הוא מעל הראייה הוא מעל
הכל אז אז לכאורה הם לא יכולים לאחוז בו

הם כן התפתחו הם מחפשים את הכוח האחד את
הסימטריה של הטבע זה התפתחות

יפה הם מחפשים את האחד כן אבל הם עושים את
זה רק בזמן והמקום אבל המטריקס הוא מטבעו

לא אחד הוא מטבעו נפרד אם מתבוננים פנימה
רואים שהכל נובע מהאחד אבל מטבעו עולם

האשליה מסתיר את הבורא אני חייב לעלות
לעול לבחינת העולם הבא לבחינת הפנימיות

ושם אני יכול לראות את
האחדות קליפת רומא זה גם כליפה של

גאווה

ורמאות זה לא משנה הם נקראים יוון היום
נקראים אירופה הם תמיד ממשיכים את אותו

משחק יש את אורות המזרח הם

קיבלו שנאמר ואת המתנות אשר נתן אברהם
לבני הפילגשים משהו כזה איזה מתנות הוא

נתן להם כוחות

השפעה אבל זה מצד עבודה
זרה הקליפה התפקיד שלה לכל דבר יש תפקיד

בעולם אבל הם אומרים מה
שה אור נהפך לכלי וזה השליה והוא צריך

לחזור להיות אור בקיצור הכל אור זה עבודה
זרה למה כי רק הבורא הוא

אור הנברא הוא רצון
לקבל לכן בובה אומר שהשתוללו היא

מחלה למה אנחנו אומרים זה חמלה אבל הוא
אומר השתתקות מחלה עכשיו לכאורה אם נסתכל

על זה בצורה גשמית זה הגיוני כי ה וזה
דומה לעבודה של אברהם אבינו אבל אברהם

אבינו הוא כו אמצעי הוא הוליד את יצחק הוא
לא נשאר אברהם אבל הם אומרים הרצון לקבל

ורה הוא גורם לכל הפורענות הם צודקים אגב
צודקים מהעניין הזה אנחנו נהיה

מלאכים נקבל רק ברצון להשפיע אבל מה הטעות
שלהם הם רוצים רצון להשפיע כמו

האור לכן הם אומרים שהאור שהנברא הוא בעצם
הבורא אנחנו אומרים זה עבודה זרה חמורה

ביותר אגב גם ביהדות יש כאלה שאומרים את
זה בלי לשים לב וזה הטעות שלהם זה עבודה

זרה כי הבורא הוא השם בורא הוא מתייחד רק
על החידוש דינו המצאת יש מעין אז קודם כל

הבורא ברא את הרצון לקבל רק צריך לעשות לו
תיקונים אנחנו אומרים שצריך השוואה צורה

לבורא ידבק במידותיו הם אומרים שצריך
השוואת חומר לבורא כאילו להיות כמו החומר

של האור א זה אסור למה כ כי האור אין לו
חומר חומר אור וזה טעות חמורה שלהם לכן זה

עבודה זרה ומה הגם שהם לא מקבלים את הרצון
לקבל והרצון לקבל הוא כללות הבריאה וזה רק

צריך לעשות לו תיקונים זה נכון ואגב
היהודי עושה את התיקונים והוא מנחיל את זה

לכל
האומות

עכשיו למה האיסלאם זה לא עבודה זרה הרי גם
הם אומרים אלללה הו אקבר וגם הם עושים

עבודה של משפיע אבל הם לא רוצים להיות
משפיע כמו האור הם מקבלים שעלו אקבר

שהבורא מעל הבריאה לכן הם לא עבודה זרה רק
הם אומרים אני יכול לעבוד את הבורא בצד

העראה בצד ההתמסרות
שזה מדרגה אגב האמת והם יצטרכו לתמוך בנו

בעתיד אבל זה לא מדרגה שלמה למה לכן המילה
שלהם לא שלמה כי אנחנו צריכים לעבוד את

הבורא באהבה אהבה זה לא התמסרות אהבה זה
לקבל זה שופות וזה משהו שרק ליהודי יש לכן

אבל זה יותר מתקדם מפה כי פה זה עבודה זרה
כי פה הם מקימים את הבורא הם לא משימים את

הבורא אבל הם לא עושים עבודה שלמה אבל
תזכרו שוב אם זה לא אם אני רק מדבר דרך

המטריקס אם זה קליפת ישמעאל ש ביהודי
וקליפת עשו ש ביהודי ואנחנו כל הזמן

נפגשים עם הקליפות האלה ומישהו חושב שלו
תואה ומתעב והבורא ישלח לו למטריקס המון

קליפות כאלה כדי שיעשה חשבון
הרי למה הם שלטים בהר הבית יש שבועה אם

תעירו שניה

רגע חזרנו אם תאירו ואם תרו העיניים שלי
באמת כחולות אל תדאגו מסתכלות על התכלית

אם תאירו ואם תארו את האהבה עד שתחפץ יש
שבועה שלא נזכה לגאולה עד שנשיג את החסדים

את אהבת חסד שזה נקרא משפיע בעל מנת
להשפיע וזה חנה לבית המקדש הוא נקרא מקבל

בענת להשפיע עכשיו אם אנחנו לא עושים את
העבודה התודעתית הפנימית הנשמתית הזאת

ואנחנו משחקים רק במטריקס כמו ילדים קטנים
אנחנו מפספסים את העניין למה

כי התיקון הו לא במטריקס בכלל העולם הגשמי
הוא אשליה בכלל זה אשליה שבאה לאפשר לנו

להתאמן ולגרות אותנו לעשות עבודה פנימית
והסברנו בשיעור השני והשלישי בהרחבה את

התפקיד שלה כדאי להשלים את זה שמה כי
השיעורים דבח על נדבך

לכן אם אנחנו לא עושים את התפקיד שלנו
למשל אנחנו כל הזמן עובדים את הבורא בתור

משפיע נ לקבל אני מוכן לקיים תורה מצוות
רק כדי לקבל עולם הבא או אני עושה עבודה

רק של קו אחד רק ימין לא עושה עבודה
פנימית עובד על הכוונה עובד רק על המעשה

כמו כו ימין אז אני בעצם למה גם המקובלים
אומרים שמי שלא לומד קבלה מביא פורענות

לעולם תיקון הזוהר אומר את זה מי יודע
יותר מרשבי רבי חיים ויטל אומר את זה

אסונות כי בעצם אנחנו מעכבים את האור
אינסוף שצריך לרדת לעולם וכשאין סוף לא

יורד לעולם אז החורבן יורד לעולם היות
והבור ריק אין בו מים אבל יש בו נחשים

ועקרבים כאשר הרצון של האדם לא ממ ממולה
באור אלוקי ובפרט של עם ישראל אז כל

הקליפות באות לכן הגויים בלי לדעת אפילו
התת מודע פועל עליהם הנשמה שלהם או הנפש

שלהם פועלת עליהם וזה נמשך מוקרן מהעולם
הרוחני שאנחנו לא עושים את התפקיד שלנו לא

אור לגויים ואז ממילא אנחנו מגדילים את
הקליפות אני אקרא משהו שבעל הסולם הקדוש

אומר בלשון קודש שבדיוק על פי תיקוני הזר
ממחיש את הרעיון וכמה שנפנים את זה נקבל

הגנה ואסור לעשות את זה בשביל הגנה כן
אנחנו לא עושים מסחר עם הבורא אלא אם נעשה

את העבודה האמיתית ממילא הבורא ירצה לתת
תת לנו סביבה מתאימה ש נהיה פנויים לעבודה

אבל אם אנחנו מזלזלים בעבודה כמו שהיה
במפתיע

קראנו אז אין לו בריירה אלא לדבר איתנו
בשפה שאנחנו

מבינים אומר בעל הסולם
הקדוש וטעם דבריהם הוא דבריהם של תיקוני

הזוהר כמו שביארנו שבהיות כל עוסקי התורה
מזלזלים בפנימיות שלהם בפנימיות התורה

מניחים אותה כמו דבר שאין צורך בו בעולם
ועסקו בה רק בשעה שלא יום ולא לילה והם

הבא קברי מגששים קיר למה כי זה כמו ילדים
קטנים אני עושה רק את המעשה החיצוני רק את

הפעולה במטריקס ואני חושב זהו נגמר הכל
טוב לא באת בשביל המטריקס באת לתקן את

המידות את הנפש האלוקית את הצד שלך כמובן
כן כי הנפש האלוקית מצידה היא מתוקנת אבל

הכלי שבה יש בו תיקונים שצריך לעשות וה
ששחק במטריקס אני אהרוג את הערבים יהיה

שלום לא השלום הוא בפנימיות הבורא שולח לך
את הערבים כי אתה לא עושה ערבות הדדית עם

עם ישראל יש בינך שינת חינם ביניכם אז הוא
שולח את הגויים לעורר אותכם זה ה כל

ההיסטוריה מה זה לא ברור עדיין מה אם
נשמיד את עזה ולא לא צריך להשמיד את עזה

צריך להגן על עצמנו אבל יכול להיות שאם
נשמיד את עזה תבוא קליפה עוד יותר גדולה

כי זה כמו שאדם דוחס את הרעלים
פנימה בסוף זה נהיה

סרטן אלא הבורא מדבר איתנו לכן אם בא כברי
מגשים קיר שבזה אם מגבירים את חיצוניות

עצמם דיינו תועלת גופם וכן חיצוניות התורה
הם מחשיבים על פנימיות התורה ואז הם

הגורמים במעשה הללו שכל בחינות החיצוניות
שישנן

בעולם מגבירות עצמן על כל חלקי הפנימיות
שבעולם כל אחת לפי

מהותה למה כי זה כמו כמו במציאות הקוונטית
הכל קשור להכל הכל משפיע על הכל ובפרט בני

ישראל שהם המרכז של
המציאות א' כי החיצוניות שבכלל ישראל

דהינו עמי הארצות שבהם מתגברת ומבטלת את
הפנימיות שבכלל ישראל שהם גדולי

התורה

וכן החיצוניות של במות העולם שהם בעלי
החורבן שבהם מ מתבגר חסרים לשות שנה

מתגברת ומבטלת את הפנימיות שבהם שהם חסידי
אומות העולם ג' וכן חיצוניות כל העולם שהם

אומות העולם מתגברת ומבטלת את בני ישראל
שהם פנימיות העולם ובדור כזה הוא דיבר על

הדור שלו כל שכן עכשיו כל בעלי החורבן
שבאומות העולם מרימים ראש ורוצים בעיקר

להשמיד ולהרוג את בני ישראל דהיינו כמו
שכתוב זלי יבמות אין פורענות בע ל העולם

אלא בשביל ישראל דהינו כמו שכתוב בתיקונים
הנהל תיקוני הזוהר שהם גורמים עניות וחר

ושות ועריות והשמד בעולם כולו למה כי הם
אחראים ע על המטריקס ועל העולמות העליונים

ושהם לא פועלים את התיקון עכשיו מי שקטן
הוא לא

משפיע עובד ניקיון גנב 5מ שק לא נורא אבל
אם מנכל גונב יש לזה השלכות אז היות

ואנחנו אכרים להיות אור על הגויים להוביל
את התיקון כשאנחנו לא עושים את התיקון זה

מקריין לכל המציאות וזה גם מתבטא בענפים
הגשמיים בצורה סמלית זה לא אחד לאחד אבל

זה מתבטא למה לא א לאחד כי יכול להיות
שיהיה שלום חיצוני אבל מבפנים כולם ישנאו

אחד ה השני ויהיה שנת חינם בינינו אז זה
לא עוזר הפיתרון הוא בנשמה רק יש גם

השלכות בעולם החיצוני לזה כדי להתאים את
הגירוי במטריקס בהתאם לעבודה הפנימית

שצריך
לעשות כמו למשל שנתנו לנו את ארץ ישראל או

מדינת ישראל זה גירוי עצום וזה גם מלמעלה
סימן אבל זה רק הזדמנות אם לא נעשה את

העבודה אז נחזור אחורה ואפילו יותר למטה
ואחר שבעונת הרבים נעשינו הדריה לכל האמור

בתיקונים הנל ולא עוד אלה שמידת הדין פגעה
דווקא בטובים שבנו ואינם מתחלת אלא מן

הצדיקים תחילה מכל הפאר שהיה לכלל ישראל
בארצות פולין וליטה לא נשאר לנו אלא

השרידים שבארצנו הקדושה הנה מעתה מול רק
עלינו שרית הפליטה לתקן את המוט החמור הזה

שאיבוד זה האשליה הגשמית והמקבל מה תקבל
והניתוק

מהפנימיות וכל אחד ואחד מאיתנו שרידי
הפליטה יקבל על עצמו בכל נפשו ומאודו

להגביר מכאן וילך את פנימיות התורה ולתן
לה את מקומה הרעו חשיבותה על מעלת

חיצוניות התורה עכשיו מה הלימוד זה מה
שיביא את השלמות לא יש פה עניין הלימוד

הזה הוא לימוד שמכוון לנשמה ולא לגוף
חיצוניות התורה היא רק אמצעי המצוות הם רק

אמצעי אם כולם ישמרו צניעות עכשיו מה יבוא
משיח לא הצניעות זה רק אמצעי לעורר את

הצניעות הרוחנית המתבקשת בלב ה אדם אמצעי
חשוב אבל זה בא לבוא להביא שינוי תודעתי

בנשמה אם אני לא עושה את השינוי הפנימי אז
פספסתי את

העניין לכן אני אקרא עוד פעם שבהיות כל
עוסקי התורה מזלזלים בפנימיות שלהם

ובפנימיות התורה ומניחים אותה כמו דבר
שאיין צורך בו בעולם ועסקו רק בשעה שלא

יום ולא לילה דנו אף פעם והם הבא כי עברי
מגשים קיר שבזה הם המגבירים את חיצוניות

עצמם דינו ותל את גופם וכן חיצוניות התורה
הם מחשיבים על פנימיות התורה ואז הם

הגורמים במעשיהם הללו שכל בחינות
החיצוניות שישנן בעולם מגבירות את עצמן על

כל חלקי הפנימיות שבעולם זאת אומרת הם
משפיעים על המציאות הרוחנית וזה מקריין

לכל העולמות וגם זה מתבטא
בגשמיות על פי הצורך של ההשגחה

לכן למה הלימוד הזה חשוב של הפנימיות לא
בגלל שהלימוד זה העניין אלא כי הלימוד הזה

עוסק ב נשמה בכוונה בתודעה ששם התיקון
התיקון הוא לא בעולם האשליה

תבינו וזה הטעות של מי שעוסק רק בחיצוניות
התורה הוא חושב במעשה זה עשיתי קבל שכר

בעולם הבא נגמר התיקון לא עכשיו מלמעלה זה
שמירה כי הוא לא ראוי

להתקדם אבל בדור המשיח אנחנו מחוייבים
להתפתח ולעלות מעל המטריקס וזאת

העבודה לכן למה בזכות לימוד הזוהר תבוא
הגאולה כי הוא עוסק איתנו בתודעה האלוקית

בתורת השוואת הצורה שזה התיקון המתבקש
באהבת חינם בפנימיות בתיקון מעבר לזמן

ומקום וכשאדם לומד רק נגלה או לא לומד
בכלל אז הוא עושה כל היום במטריקס נו הנחת

100 ציציות מה זה עוזר לך בלב זה לא עוזר
לך אם אתה לא מחבר את זה לנשמה אומר רבי

חיים ויטל מצווה בלי כוונה כגוף בלי נשמה
כולנו יודעים מה זה גופה עוד אומר בזוהר

אה
זוהר

א רגע בוא נראה כן זוהר ויקל אומר אל ודה
הרונה המשיב לודה הרונה היה מלך ומקום המה

הוא היה ברשותו והיה שולט עליו וכשהגיע
הזמן לצאת מתחת ידיו לא יצא בהרבה דם

והריגה בישראל דהיינו על ידי
מלחמה ואחר כך עמד המלאך המחבל ההוא על

המקום ההוא ושם כשהיה הרג ועומד במקום
ההוא לא היה יכול להורגו ותש כוחו אומר

בזוהר ויקל אה אני אגיד את התמצית צריך
לראות שם במאמר פעם לימדנו את זה

ש ארו
מוריה הכוח של ראת הרוממות ומסירות הנפש

האמיתית של יצחק אבינו מקנה את הזכות בו
אבל שזה לא בא מצד הקדושה במסירות נפש אז

זה בא על ידי שפיכות דמים מה שאנחנו רואים
שיש הרבה שיחות דמים בגלל הר המוריה בגלל

בית המקדש או הר הבית למה הם אפילו לא
יודעים למה זה לא זה לא העניין של חתיכת

אדמה יש פה זה בתת המודה מסמל מדרגה
רוחנית שכולם רוצים להגיע אליה ושזה לא

מגיע מצד החיוב זה מגיע מצד הדין ככה
המציאות

עובדת עכשיו עד שלא נעשה את התיקול נחזור
לפה במאוד גלגולים תבינו לא באתם להניח

תפילין ובזה נגמרה העבודה זה מספרים
לילדים קטנים באנו לעשות תיקון בעולם

הרוחני שהוא מאוד מאוד רחב וגדול ו דיברנו
בשיעור הראשון והשני ובנשמה מעבר לזמן

ומקום ולכן כל כך חשוב הזר כי הוא מדבר
איתנו על העלמות העליונים על התיקון ולאט

לאט זה משפיע הור מקיף לאדם והוא גם מתפתח
לגלות את הדברים האלה אני לא יכול להרחיב

את זה פה דיברתי על זה בשיעור הראשון השני
והשלישי אז תשלימו את הלימוד כי זה נטבח

על נטבח עכשיו אני רוצה לדבר על כמה
נקודות חשובות לגבי הגויים ועם

ישראל האמת זה קצת גל מהנושא של השיעור
אבל זה מענייני דיום אז אין

ברירה אז אמרנו עם ישראל הוא המרכז של הכל
כי הוא צריך להביל את התיקון ולהיות אור

לגויים נשאל את
השאלה האם מותר ללמד תורה גוי אז אומר

אליהו הנביא שמותר אם הוא הורס מעבודה זרה
ותומך

בישראל אבל מלמדים אותו רק כצד
היראה ואפילו בקבלה אפשר ללמד אותו צד

העירה אם הוא רוצה לתמוך בישראל ולפרוש
מהעבודה זרה והמשיח יעשה את זה אנחנו

צריכים לעשות את
ההכנה

אומר והתחברו כל העמים על בת יעקב לדחותם
מן העולם אומר עוד ועתידים בני ישמעאל

לעורר מלחמות גדולות בעולם והתספורת
עליהם וערכו מהם מלחמה אחת על המים ואחת

על היבשה ואחת סמוך לירושלים ומשלו אלו על
אלו כמו שרואים שבאמת קליפת השמאל והימין

נלחמים בעול בסוף הכל יגיע אלינו עוד אומר
ועתידים בני ישמעאל לשלוט על הארץ הקדושה

זמן

הרבה עוד אומר הנביא ולא ילמדו עוד אישת
ררו ואיש חיו לאמור דאות אדוני כי כלם

מודי אותי ה מקנ עד גדולם עוד אומר כלל
בני כן אומר כדני צבאות בימים האם אשר

החזיקו 10ה אנשים מכל לשונות הגוים
והחזיקו בכנף איש יהודי לאמור נלכה עמכם

כי שמענו אלוהים
עמכם

עכשיו הסברנו את זה במאמר שופרו של משיח
תשלימו את זה שמה ובעוד מקומות וגם תקראו

תיקוני הזהר תיקון לד מה שהסברנו
אבל מה שאני רוצה להסביר

שזה
ככה שאנחנו עושים את התיקון הרוחני האמיתי

שלנו וגם מתקנים את האהבת חסד שזה
נקרא

משפיע על
מנת להשפיע ואחר כך

מקבל על מנת להשפיע או לפחות את ההכנה לזה
שזה נקרא גדלות צמצום ב

אז בעצם
אנחנו מקרינים טוב ושלמות לעולם וזה גם

מקרין את זה לגויים עכשיו אנחנו רואים שהם
התפתחו פעם הם היו עובדי אלילים מפגנים

רוצחים אחד את השני ואז כביכול אומנם מצד
הקליפה אבל בצורה יותר התפתחותית הם נהיו

פחות ברברים
א ורואים את זה אומנם זה רק בנפש הבהמית

אבל זה התקדמות זה התפתחות של העולם עכשיו
כשאנחנו מגבירים את הפנימיות היות ואנחנו

צריכים להוביל את התיקון כי אנחנו העם
הנבחר זה נמשך משורשים רוחניים זה לא סתם

אז כשאנחנו לא עושים את התיקון זה מקרין
להם וכתוב

שהגר אשר בקרבך יעלה עליך מלה מעלה
כשאנחנו לא פועלים את הפנימיות ואתה תרד

מטה מטה זה ממש ככה כמו במטריקס ני עושה
את העבודה מנצחים לא עושה את העבודה

יורדים גם כתוב והיה כאשר הרים משה ידו
וגבר ישראל וכאשר הניח ידו וגבר

עמלק לכן הניצחון הוא במציאות הרוחנית ואז
זה

מוקרן למציאות וגם מתבטא בענפים הגשמיים
אבל אם אין ניצחון

למעלה
בביאה אלא

הניצחון הוא רק במטריקס אז זה כמו לקחת ה
כמול זה כמו לשים הרדמה בכאב שיניים למה

השן כואבת חסרים מינרלים לגוף ויטמינים יש
הרבה רעילות שיוצאת דרך השן וד והשן יש לה

חשיבות ביולוגית פחות גבוהה מהמוח שהגוף
שומר עליו רק משל לא משנה כרגע אז אני

יכול לקחת חומרי ההרדמה ולא להרגיש את
הכאב בשן אבל הקלקול ממשיך

וממשיך
אז פה אין אף פעם ניצחון אנחנו רואים גם

במלחמות המלחמה השם עוזר לנו מציל אותנו
מגן עלינו שומר עלינו אנחנו צריכים כמובן

לעשות חלק שלנו אבל זה לא תלוי בנו הרי
נשמיד את כל הזה שוב מה חסרים גויים

ששונאים אותנו לא חסרים אז אם הקליפה
קליפת ישמעאל נגיד ישמידו

אותה אז מה יקרה טבו הקליפה דש למה כי
הקלקול

עדיין מתקיים לא עשינו את
התיקון

עכשיו יש עניין של גרים שזה נקרא חסידי
אומות העולם שם יכולים להתגייר להצטרף לעם

ישראל דוחים אותם בהתחלה זה לא סתם כדי
לראות שהנקודה הפנימית באמת מהירה כי יש

גם הרבה קליפות כמו הערב רב שרוצים את עם
ישראל בשביל האורות והם דווקא גורמים תקלה

גדולה לישראל לכן דוחים את הגר עכשיו גר
זה גם תכונה באדם זה לא רק משהו חיצוני רק

תלוי אם אנחנו מדברים במטריקס או שאנחנו
מדברים בעולם

הגשמי אבל העולם הגשמי הוא ענף וסימן
לעולם הרוחני ויש סימנים מוקים שיש להם

משמעות חזקה כמו אם נולדתי לאמא יהודיה אם
נולדתי גבר או אישה אפילו לשעה שנ לדתי יש

משמעות רק סמלית יותר לכן אנחנו מתאימים
זה גם קשור למה שדיברנו

בהתחלה שמה הקשר בין העולם הגשמי לעולם
הרוחני הרי העולם הרוחני הוא מעבר לזמן

ומקום והוא
אלוקות והעולם הגשמי הוא נתון לזמן

ומקום
אלא זה

המטריקס פה העולמות

הרוחניים
היות והכל משתלשל מהעולם

הרוחני רק שזה עובר במטריקס זה מקבל איוו
של זמן ומקום דרך אילוף ותמורה שזה התכונה

של הגשמיות זה כמו שאור מגיע אלי מגלקסיה
רחוקה עד שהוא מגיע לפה הוא מקבל הרבה

הפרעות בדרך ואני לא יכול לראות תמונה

שלמה עכשיו אני ארחיב בזה שבוע

הבא שאני אמשיך את המאמר אבל זה מה שקורה
במטריקס יבות פה אבל סוף כל סוף אם אני

מוריד את האבות של הזמן
והמקום

אז אני יכול לראות פה את
התכונה לראות את הסמל התכונה שקיימת פה

למה כי בסופו של דבר זה היתק של מה שקורה
פה רק היתק הזה מגיע עם הרבה עיוותים

התורה בעצם מלמדת אותנו והעבודה הפנימית
והזוהר להוריד את האיבו הזה ואז כאילו

להסתכל במיקרוסקופ תקין על
המציעות ואז

בעצם זה גם עונה אבל זה לשיעור הבא למה
המקובלים משתמשים במילה כמו זיווג שזה

מילה לכאורה לא מכובדת אלא הם חיייבים
להשתמש במילים הכי מדוייקות

בעולם למה כי כל דבר גשמי יש לו שורש
רוחני בסופו של דבר גם אם הוא מגיע לפה עם

הרבה עיוותים והרבה קלקולים אבל במקור הוא
השתלשל מפה גם בהדמייה

האדמין של משהו שקיים פה אז נכון שב
ת בצורה מקולקלת כמו שאני משכפל הרבה

פעמים ה dna כבר עושה מוטציות אבל במקור
זה מגיע מפה אז אם אני מצליח להתחבר

למקור אז בעצם יש קשר בין זה לזה וזה
בדיוק העניין של התרג מצוות הם הין אנטנה

לעולם הרוחני לכן הם כל כך מדוייקות וכנגד
האיברים וכנגד עוד המון המון

דברים בכל
אופן מה שאני רוצה

להגיד שככל שאנחנו נעשה את התיקון שלנו
אנחנו נעלה את הצדדים הטובים שבהם והם

ייצאו יותר מעבודה זרה והם יעבדו על היראה
כתמיכה בישראל כי המשפיע על מנת להשפיע

צריך לתמוך בישראל זה נכון שם משפיע על
הקבל פה זה מתרה ככה אבל במקור הם רוצים

את הצד של המשפיע במנת להשפיע אבל זה רק
אמצעי כי המטרה היא לקבל בעל מנת להשפיע

שזה נקרא אהבה יהודים מלו שון
ייחוד גימטריה אחד

אהבה

לכן שאנחנו נעשה עבודה אמיתית אז הם גם
יתרמו מזה אבל אם אנחנו פועלים בשנאת

חינם

גדולה זה מתבטא בינינו לבין
הבריות וגם בין אדם למקום מה זה שנת חינם

בין אדם למקום
שוא עובד את הבורא רק בשביל לקבל לעצמו

תענוג עכשיו ה הוא לא רואה את זה כדבר רע
וזה בהתחלה לא דבר רע לילדים קטנים אבל

שמתפתחים זה בדיוק ההפך מהתיקון דיברנו על
זה במאמר לסיום הזר כי התיקון זה השתוות

הצורה מה זה השתוות הצורה שהכוונה שלי היא

טאורה
להשפיע כמו תכונת

האור אבל אם אני לא עושה את זה טהור אלא
אני משפיע על מנת

לקבל אז אני מחזק את הקליפה הזאת ואז אני
מתפלל שהיא שולטת על ר הביתת על ר המורייה

על עירת הרוממות הרי בגללי הא שולטת היא
אפילו שומרת עליי מלמעלה כי אני עדיין לא

ראוי לכן אם נבין שהעבודה היא פה ולא
להרוג אותם זה לא אומר לו להגן ולעשות מה

שצריך אבל זה לא יפתור יבואו אז הם יבואו
מפה ויבואו מפה ואם צריך גם חייזרים

יצטרפו סיבה זה לא משנה או הא ייפול
אסטרואיד כל הייסורים והפוריות באים לעולם

כדי ללמד אותנו שהרצון לקבל לעצמה הוא רע
וזה יבוא מכל מיני גיו לא חסר למטריקס

צינורות לגרום לפרעות יכול להיות רעידת
אדמה פתאום אבל מצד שני גם אם כאילו יש

אלווה חיצונית זה לא הביא את השלמות למה
כי אני יכול להיות במסיבה עם הרבה אנשים

ואני מרגיש בודד ובדיכאון למה כי המציאות
האמיתית היא בנשמה בתודעה הרוחנית האלוקית

והמטר הוא רק אמצעי עכשיו כשאנחנו לא
עושים עבודה ומשיגים את ה את האורות

הרוחניים שנמצאים בעולם

הרוחני אז מה קורה אנחנו חוזרים בגלגול
עוד פעם למטריקס עוד פעם עוד פעם עד

שנתקן מה זה לתקן להשיג את כל קו כפי
המדרגות או את השורש נשמה של

האדם ושוב זה מסביר למה רק לקיים מצוות
מבחוץ זה לא מספיק כי זה רק עדיין במטריקס

כדי להעלות אני חייב להשיג נפש
רוח זה אורות

רוחניים בעולם הרוחני נשמה וזה רק פנימיות
התורה סודת התורה מאפשרת את זה אלא אם כן

תנה וגם אתה עדיין מוגבל בהשגה ביחס לגמר
התיקון של המשיח אלא מם כן את רשבי וחבריו

זה משהו אחר אבל אם אתה לא תנה סביר להניח
שאתה לא תנ ואתה גם לא מתקרב לזה אז אתה

חייב ללמוד פנימיות

כאמצעי אוקיי אז נסכם
קצת קליפת ישמעאל זה

נקרא
משפיע על מנת לקבל יראה עכשיו כל הקליפות

האלה קיימים ביהודי כן עיקר התיקון הוא גם
ביהודי שהאדם נפגש עם הקליפה הזאת בתוכו

כמו למשל מי שרוצה רק לעבוד ביראה רק
במעשה רק בקו ימין זה נקרא קליפת ישמעאל

ביהודי עצמו האדם עולם קטן בעיקר גם עמלק
בעיקר מדובר על עמלק ש ביהודי מה שעמלק

מקבל
כוח זה רק

בגלל שהמלך ש ביהודי עולה ואז זה משפיע
החוצה כדי לגרות את האדם

לתקן אז הם רוצים להיות משפיע על קבל צד
העיר

זה כן סוג של תיקון וזה לא עבודה זרה
והזוהר הקדוש אומר שהם צריכים לבטל עבודה

זרה מהעולם והם עשו את זה גם
רואים אמנם במידת הדין בחלקם אבל עשו את

זה יש את
המזרח שהם רוצים להיות כמו האור כמו הבורא

אבל זה אין דבר כזה כי אנחנו רצון לקבל הם
אומרים

השתוקקות מחלה למה כי זה הפוך מהבורא הפוך
מהאור אבל הטעות שלהם או הטעות שלנו

שאנחנו חושבים ככה כי זה קיים בנו שאתה לא
יכול להיות הבורא הבורא מחוץ לבריאה

והרחבתי על זה בשיעור
הקודם קדושת למעלה קדושתם קדושתם היא עם

רצון
לקבל אבל קדושת בלי רצון לקבל זה הבורא מה

לעשות הוא לא נברא הוא מעל כל אז זה הטעות
שלהם עבודה זרה הם מגשימים את

האור וגם
מגשימים עובדים עבודה זרה כי הנו חושבים

שהכלי צריך לחזור להיות
אור וזה עבודה זרה חמורה אנחנו לא מלאכים

ולא אורות אנחנו נבראים שיש לנו רצון לקבל
העמלק רוצים רק לקבל

לעצמם
לקבל

לעצמם
לעצמם פועלים נגד

אמונה הם
בספק

נפרדות כמו עם החשמ וזכרם רואים את הענף
בזה יש את עם ישראל שהוא אמור

להיות ישר

אל
אהבה אגב עם ישראל צריך את האומות ום כי

הוא צריך את התיקון של המשפיעות להשפיע
וגם של התחייה של הרצון לקבל הרע רק פה זה

מתבטא בעבודה זרה אבל כשם ימחו בנו א הם
יעשו את העבוד שם ר וריד את העבוד רה וגם

הם והם אגב יר קרובים לתיקון הזה כי הם לא
עובד עבוד רה אפל עכשו ברמת המעשה

לפחות ואז כולנו נתעצם אבל שאנחנו לא
עושים את התיקון שלנו אלא מה אנחנו

עושים
משפע על

מנת לקבל
ומקבל ל מנת לקבל אז במקום להעלות את

האומות אנחנו מורידים אותם כי אנחנו
נותנים כוח רוחני לקליפות האלה ומחזקים

אותם וגם לאלה מחזקים אותם מה הטעות שלהם
גם נצרות אדום לא משנה זה אותו

שורש
הגשמת

הבורא

אה
נזירות דומה למזרח גם בהרבה

אפקטים ביטול הרצ רק המזרח הם לקחו מעלית
אחרת הם אומרים הבורא

התגשם וצריך לבטל את את התאווה הטהרה
הגדולה היא הקדושה היא להיות

נזיר ולהעניש את הרצון ולהקות ברצון אנחנו
אומרים לו הקא היא אמצעי לקבל את האור הם

אומרים העקה העם מטרה בפני עצמה לכן הם גם
שורפים את הגופה כי הם לא רוצים קשר לרצון

לקבל

עכשיו פה הם אומרים הפוך הם
אומרים הכלי הוא אור הכלי חוזר להיות אור

פה הם אומרים האור חוזר להיות כלי האור
הוא כלי פה הם אומרים הכלי הוא אור כל אחד

עושה את השטויות שלו ועושה מזה עבודה
זרה ויש את אפגנים שהם אפגנים עובדי עבודה

זרה לא משנה סתם בחרתי איזה שם כללי הם
עובדים גם היוונים הייו ככה או הרומאים

שכולם הושפעו מכולם כוחות
בטבע מלאכים בעצם הם זה בעצם מלאכים הם

עובדים מלאכים שיתגשמו

אין מצד הטו אין מצד הקדושה עכשיו תבינו
שכל זה קיים בתוך האדם זה לא רק הם רק

מראה כל זה קיים באדם אנחנו פעם עובדים את
הבוראה כמשכן לקבל כראה חיצונית יראת

העונש או יראה או אמונה מזוייפת פעם אנחנו
עובדים את הבורא מצד אורות המזרח זה קליפה

קשה שפוגמים בה עדיין שחושבים שאתה האור
ואתה הבורא והבורא זה הכל והוא כל הנבראים

והמון המון טעויות שהרכבתי בזה במקום
המתאים והרבה פעמים אנחנו עובדים את הבורא

רק כדי לקבל לעצמנו לא מתוך אהבה והשבות
הצורה והרבה פעמים אנחנו עובדים את

הבורא מהצד הזה גם שאנחנו מגשימים אותו
אומרים הבורא צמצם את עצמו אומרים הרבה

טעויות או ש עובדים רק בקו ימין או
בנזירות כל אחד ואיפה שהוא

נופל וגם עובדים את זה מה זה עובדים את זה
זה לא מה אתה אומר בפפה זה מה התודעה שלך

אם אתה מכוון לכסף שהוא יתן לך את האושר
אז זה נקרא שאתה עובדת אל

הכסף ברוחניות בודקים את הלב אתה לא יכול
לזייף רק מה ההבדל היות ואנחנו יהודים ויש

לנו נקודה שבלב אז היא הנקודה העיקרית רק
היא נופלת לקליפות או שהיא עולה מהקליפות

וזה כל העבודה עכשיו יש 70 קליפות במקור
אני הבאתי דוגמה כללית אבל יש המון קליפות

70 אומות
זה נובע משורשים רוחניים שבע ספירות

שמתחלקות
ל10

ו זה לא סתם זה נובע מהקליפות הרוחניות
שהם מוקרנות לגשמיות בצורה

כזאת הציור קצת יסתבך אבל אתם מוותרים לי
כי אנחנו תחת התקפת תהילים

פה סיכום

יש קליפות בביד

טומאה שזה בעצם פה למטה אנחנו צריכים לברר
ולתקן אותם מה זה הקליפות האלה תכונות

ומידות
באדם

שמייצגים קלקול מסוים של הרצון לקבל שהוא
צריך לתאר אותו ולחבר אותו לאהבה עכשיו

היות והבורא ברא הרבה מעבר לעולם הגשמי כי
הוא רוצה להטיב בצורה אינסופית אז העולמות

העליונים יש בהם מערכת מאוד מאוד גדולה של
רצונות

וכלים כמו אם תשבו את כדור הארץ כמשל לכל
הגלקסיה הוא אפילו לא נראה

במפה במטריקס אנחנו עובדים בחלקים בדברים
קטנים אבל התיקון הוא לא במטריקס המטריקס

הוא השליה הרחבנו על זה בשיעור השני שלישי
אבל השליה הזאת מאפשרת לנו להתאמן בחלקים

לאט לא דת לתקן את הכלים
שפה עכשיו אם אנחנו לא עושים את התיקון פה

ובמקום ל להוריד שפע לעולם להוריד אהבה
וטוב שזה נקרא ביעדי

קדושה אלא
אנחנו מורידים וגורמים ליותר אנוכיות יותר

תאווה יותר גאווה פחות אמונה אז בעצם
אנחנו מחזקים את הקליפות האלה בעולם

הרוחני ואז זה מעכב את גילוי ההטבה והמשיח
וגדלות ההשגה והקשר לאלוקות בעולם הרוחני

שזה העולם האמיתי אגב והמציאות האמיתית
אבל זה גם כדי לגרות אותנו מוקרן למטריקס

בצורה סמלית לפי הצרכים של ההשגחה ואז פה
יש

אסונות

פראות
מלחמות מחלות וכל מה שתרצו אבל למה זה בא

כדי ל להעיר אותנו שהרצון לקבל לעצמו הוא
רע ומקולקל וצריך לתקן אותו עכשיו התיקון

הוא לא פה כי העולם הזה הוא בכלל עולם
חולף התיקון הוא בנפש בנשמה במידות בכלים

הרוחניים לכן גם אם נשמיד את עזה ואת כל
האומות תאורטית אם זה היה אפשרי אז הינו

נלחמים פתאום ביננו לבין עצמנו או שהיו
יורדים מלכים מהשמיים והיו מקים אותנו למה

כי המטריקס השחקנים במטריקס
הם שליחים של

הבורא וגם הקליפות הרוחניות האלה הם
שליחים של הבורא לעשות את התיקון הנצרך

להגיע לאהבה
ושלמות אז הבורא יש לו הרבה שחקנים הרבה

סוכנים הרי הקליפות עובדות אצל הבורא שלא
תתבלבלו פה אין עוד מלבדו דהיינו הכל

בכוחו של הבורא הכל כל הדברים הם בשליחות
הבורא אד בלבדו זה לא אומר שהבורא הוא

נברא אנחנו לא הנצרות אמרנו אלא זה אומר
שהכל בהשגחת ה ה בורא מה ההשגחה של הבורא

אחד
יחיד

ומיוחד נגיד שכתבתי ככה תוש גדול אחד
יחיד

מיוחד אבל זה רואים באצילות צריך להיות
באצילות כדי לראות את זה כשיורדים למטה זה

יותר מוסתר פה זה שכר ועונש ופה בכלל אסתר

כפול

הופלה
לכן עיקר העבודה היא פה עיקר התיקון הוא

פה מה הטעות של מי שעוסק רק בחיצוניות
התורה שהוא כל הזמן משחק רק במטריקס והוא

לא עולה למעלה והוא לא מתקן את הדברים
האמיתיים שי צריך לתקן ואז הוא מעכב את

התיקון הרוחני וזה מקרין לכל המציאות אין
פורענות בעל העולם אלא בשביל ישראל לכן כל

אחד מתוך זה יביל שהוא צריך לעסוק
בזוהר בחסידות בעיקר בעבודה הפנימית של

מידות
ו ואהבת לרעך

כמוך ובעצם גם הזוהר והקבלה הם מלמדים
אותנו על כל מצווה מה היא בעולם הרוחני מה

היא בעולם התודעה מה היא באה לגרות אותנו
מה היא באה לחבר אותנו ולאט לאט אנחנו

נכנסים לאווירה רוחנית וגם עושים עבודה
פנימית וגם פותחים לנו מה שהסברנו בשיעור

הקודם והקודם
לפניו לראות יותר את העולם הרוחני כדי

שנתקן יותר אז שאנחנו רק במטריקס לא יפתחו
לנו למה כי אנחנו לא מתקנים אז מה יש

לפתוח לנו אם פגום יותר אלא פותחים לאדם
לפי התיקון שלו מה מה יביא שלום לעולם

דהיינו שלמות ואחדות גם הגויים צריכים
לעבוד את השם דרך עם ישראל בהתחלה אבל גם

הם צריכים לא צריך להשמיד אותם זה לא נכון
זה תפיסה לא

נכונה זה נכון שהם לא צריכים לעבוד אותו
בצורה של שנאה ועבודה זרה אבל זה שהם

עובדים אותו ככה כי אנחנו מקרינים להם את
זה אנחנו המרכז של התיקון אז אם אנחנו

פועלים במשפעה מקבל לקבל שנת חינם אז מה
אתם מצפים שיוקרן

למציאות זה מה שהי וקרן מה נתקן אם נגיע
לאהבת חינם אבל אהבת חינם אמיתית לא כדי

לקבל כבוד כדי לקבל עולם הבא כדי
להתייפייף זה לא אמיתי אי אפשר לזייף

במטריקס אפשר לזייף אבל בנשמה אי אפשר
לזייף הבורא יודע וגם הנשמה שלך יודעת אז

אתה לא יכול לזייף להגיד אני משפיע אבל כל
הכוונה שלי היא רק לקבל מזה זה גורם קלקול

זה מחזק את הקליפה צריך תיקון אמיתי לכן
כל כך הזוהר חשוב כי הוא באמת מלמד אותנו

ומחבר אותנו
לזה לכן אני קצת גלשתי מנושא השיעור

אבל ואני אדייק יותר שיעור הבא אבל היה פה
הרבה זקות בין לבין חלק הפסקתי את ההקלטה

חלק לא הייתי צריך
אז אז גלשנו טיפה מהנושא לכן

לסיכום עם ישראל הוא בא להוביל את כל
האנושות לתיקון ישראל מלשון ישר אל גדלות

משיח זה נקרא גדלות ההשגה תורת השתוות
הצורה שעם ישראל יעשה את התיקון שלו מה

התיקון שלו בהתחלה להיות משפיע על מנת
להשפיע ואז להגיע למקבל בעל מנת להשפיע

שזה תיקון שנמצא בתודעה הרוחנית במציאות
האלוקית שהיא המציאות האמיתית שהמטרה

להכין אותנו אליה

ולהאמין
אותך לעבוד במציאות הרוחנית שהי האמיתית

אבל אם אתה לא מוכן לא יכולים לגלות לך
מציאות כזאת גדולה אז המטריקס מסנן לך את

המציאות ופותח לך לפי המדרגה שלך הרבה
פעמים שלוקחים סמים זה פותח קצת את

המטריקס אבל זה גורם לנזק כי זה לא בצורה
של קדושה

ותיקון
לכן מה יגרום לשלום בעולם ולהרגיע את אעזה

לא לראות עליהם לא תגנו תעשו מה שצריך וזה
חשוב אגב אנחנו מצווים לזה גם אבל זה לא

מה שיפתור למה כי זה רק הענף הבעיה היא
בשורש מה שנאת חינם פירוד מהבורא וזה

מקרין לכל המציאות גם החייזרים גם בהמות
בכוכבים אחרים מושפעים מזה למה כי עם

ישראל האדם הוא מרכז המציאות הכל בא לצד
האדם גימטריה מ יקוק במילוי אלפי כל

הקוסמוס בא בשביל האדם למה כי לא יש את
הרגש הזולת את ההרגש האלוקי הוא הכלי

הפוטנציאלי לפחות הראוי לקבל את ההטבה אז
בעזרת השם שהלימוד יהיה להגנת עם

ישראל ונתקן בתוכנו את הקליפות האלה של
משפיע על מנת לקבל מקבל ל מנת לקבל וכל

העיוותים שיש לנו בתודעה המקולקלת שזה
נקרא ביע דטומאה שזה נקרא שבירת הכללים

ואז מתוך זה נקרין את השלמות ואת התיקון
לכל

האנושות ואז בעזרת השם תבוא הגאולה אבל
הגאולה האמיתית היא לא בעולם הגשמי זה רק

איזה השתקפות סמלית הגאולה האמיתית היא
בתודעה ובעולם הרוחני שהוא מעבר למטריקס

זאת המציאות האמיתית לא המטריקס עכשיו מי
שלא משיג רוחניות אז הוא חושב שהגאולה זה

רק במטריקס אז לפעמים נותנים לו כאלה מכות
שיבין שה מטריקס הוא בכלל לא העניין אבל

עדיף לא להגיע לזה אלא לבחור בדרך תורה
לעסוק באלוקי מעבר לזמן ומקום שזה הזוהר

עוסק בזה
ואז גם נור לגויים ברוחניות בגשמיות בכל

העולמות ויש הרבה
עולמות וצריך להגיע אליהם רק כמו שאמרנו

זה פותחים לאדם לפי המדרגה אין עניין
לפתוח סתם

דברים ובעזרת השם שנעלה מעלה מעלה ויתקיים
בנו מה שכתוב כולם ידעו אותי למקטנם וד

גדולם שהגויים יבואו לעם ישראל ויגידו להם
כי מציון תצא תורה ו דבר אדוני ירושלים

והם אומרים את זה והם לקחו מהתורה שלנו
והם מוחמד אומר אם יש לך ספק בספר שאל את

יהודי שקיבל את הספר לפניך אז למה הם
רוצים להרוג

אותנו כי כי אנחנו מגבירים את הצד הרע
שבהם מה שאומר בתיקוני הזוהר לכן שכל אחד

מאיתנו יקבל על עצמו להגדיל את כל חלקי
הפנימיות שבו כל דבר על פי מהותו ומתוך זה

נקרין לכל חלקי המציאות אבל לא לעשות אתזה
את זה כדי שיהיה לנו טוב בגשמיות כי גם אם

יהיה שלום חיצוני זה לא יביא שלום פנימי
זה רק המראה אלא

כאמצעי לקיים את המטרה ואת התיקון האמיתי
שהבורא רוצה מאיתנו וזה הביא שלום

והרמוניה לכל העולם שנזכה בעזרת השם להיות
ראויים לארץ ישראל שארץ זה

רצון למה נקראת ארץ כיא רוצה לעשות רצון
קונה וישראל זה ישר אץ זה מקבל בעל מנת

להשפי
שנעשה את התיקון הזה ואת החנות הנצרכות לו

אז נוכל לקבל את בית המקדש שבית המקדש הוא
ענף וסימן לבית המקדש הרוחני שהוא עומד על

טילו הוא לא נפל שזה נקרא מדרגת האהבה
הרוחנית של דבקות בבורא קודש הקודשים זה

נקרא חבד דבריאה זה מציאות שהיא לא גשמית
בכלל זה לא בגשמיות זה מציאות שנמצאת

בעולם
הרוחני הכותל המערבי זה לא האבן הגשמית זה

רק ענף ענף חשוב וצריך להשתמש בו אבל
טראמפ יכול לבנות יכל כבר לא יכול לבנות

בית מקדש יש לו את האמצעים אבל זה לא מה
שהביא את הגאולה זה רק

המטריקס שנזכה לצאת מהמטריקס
ולתקן ולהיות רועים לגלות את האלוקות ואת

התאווה האלוקית אמן ואמן תודה רבה אני
מצטער אם קצת גלשתי

מהשיעורים הייתי פחות ממוקד
היה לנו פה שבוע ארוך

א ובעזרת השם שהקדוש ברוך הוא יגן עלינו
גם בגשמיות האמת שאני קצת דואג כי בגשמיות

יש השגחה כללית לא פרטיית בעולם הרוחני יש
השגחה פרטית ולא כולנו תמיד מחוברים

לאצילות אז לכאורה יש לנו מה לחשוש
מהמטריקס

אבל זה הכל עניין של תודעה שנזכה לתודעת
אן עוד מלבדו וכמובן שנשמר גם בגשמיות כמצ

שנהייה פנויים לעשות העבודה הרוחנית אבל
אם נתפלל לבורא לבקש רק על הגשמיות ואנחנו

בועטים בעבודה הפנימית וכל מה שמעניין
אותנו זה הגוף אז זה תראו מה אמרנו על זה

בהפטרה וגם מה נאמר בתורה ומה היה בפרשת
בחוקותיי דברים נוראים שמדברים על התודעה

של האדם אבל הם גם מדברים על גשמיות כי מה
לעשות ילד קטן מבין בגשמיות אז מדברים

איתו בגשמיות אם צדיקים מדברים שירות
בעולם הרוחני עם תינוקות מדברים בעולם

הגשמי שנזכה בעזרת השם להיות רואים לתיקון
וכל אחד ובעיקר אני אומר את זה לעצמי

שנתחזק
בעסק בפנימיות התורה חוכמת הקבלה היות וזה

מכניס אותנו לאווירת נפש של תיקון רוחני
וקיימת את כל המצוות בגלגול הקודם התגרשתם

גם אז למה אתם חוזרים למטריקס למה אנחנו
חוזרים מה שאומר זר שיר השירים להשלים את

ה האהבה את שורש הנשמה ואת סודות התורה
אבל הם לא נמצאים במטריקס הם נמצאים בבי ה

ביאה הרוחניים ושם
התיקון שנזכה לגלות את ביא הרוחניים לתקן

אותם ולעלות מעלה מעלה ונגיע לנבואה של
הנביא כולם ידעו אותי למקטנם גדולם אמן

ואמן ושנזכה לחן ממרומים דינו עירת
הרוממות ל חמת הנסתר ונזכה להיות ראויים

לארץ
ישראל לירושלים שבחינת עולם הבריאה לקודש

הקודשים שזה בחינת כחב דבריאה שזה המקום
הכי קרוב לאצילות ונהיה רועים לגילוי

האלוקי מעבר למטריקס ומטריקס אגב התבטל
נהייה רועים אז בעצם האנושות תתפתח מאוד

גם טכנולוגית נעלה והגויים גם
זה יכול אגב לקרות על ידי מלחמת עולם

שלישיית ורביעית אני מקווה שלא אבל יגיעו
להבנה שרוצים שלום ועם ישראל יביא את

התיקון ואז בעצם ימן מה

[מוזיקה]

וזה יהיה עד שלב
מסוים של תיקונים ולימוד והתפתחות ועבודה

שצריך לעשות אבל יש שלב שכבר לא יהיה עולם
גשמי בכלל כי הוא לא צריך אותו הוא השליה

הוא גם לא יכול להכיל את האלוקות כי הוא
דבר שהוא חלקי אבל כל עוד צריך את האימון

הזה אז הוא יהיה אבל עתיד לבוא לא יהיה
בית מקדש גשמי גם כל העולם הגשמי תבטל

יהיה רק המציאות של התודעה הרוחנית אבל מי
שאין לו כלים וחושים לתודעה הרוחנית אז אז

אין לו מה לעשות שמה לכן אומר שגדולה
המצווה

בשעתה שעכשיו זה הזמן לעשות את העבודה
שנגיע

מוכנים אוקיי בעזרת השם הגנה ושמירה לעם
ישראל והשיעור גם יהיה לעילוי נשמת שבי

אליהו בן מזל שיהיה בבחינת אלי הנבי בעזרת
השם שיר לנו את הגאולה

והגנה ושמירה לעם ישראל ובעיקר שנתעורר
ונבין את התיקון האמיתי הנצרך ושלא נחשוב

שלהיות תינוקות ולראות על הגויים ולפגוע
בערבים איין עוד מלבדו הם עובדים אצל

הבורא כולם עובדים אצל
הבורא הכל בידי שמיים חוץ מירת שמיים כיפת

ברזל זה לא קליפת ברזל כיפת ברזל זהירת
הרוממות

לא תניף עליו ברזל נאמר כן היה צריך להגיד
כיפת זהב אה יש כבר

כזאת כיפת לובן העליון בעזרת השם כ אצילות
תודה רבה ושמירה והגנה על עם

ישראל אמן ואמן

תודה שלום
ברכה אנחנו בקורס קבלה למתחיל שיעור a וגם

פה נישואים
שיפור

ההקלטה בעזרת השם נעשה
ונצליח אנחנו קראנו את מה אמר תורת הקבלה

ומהותה מהמהות חוכמת הקבלה ממתן
תורה

ובעצם הגענו לחלק שנקרא
חוק שורש וענף ביחס העולמות אז נקרא אותו

נסביר ניתן קצת יסודות בעזרת השם נעשה
ונצליח ואני מקווה שההקלטה יוצאת

בסדר

אוקיי חוק שורש וענף ביחס
העולמות חכמי הקבלה מצאו אשר ד העולמות

הנקובים בשם אצילות בריאה יצירה
ועשייה החל מהעולם הראשון היותר עליון

הנקרא עצילות
עד העולם הזה הגשמי המוחשי הנקרא

עשייה צורתם שווה זה לזה לגמרי בכל פרטיהם
ומקרה

דהיינו שכל המציאות מקרה הנמצאים בעולם
הראשון כל אלה נמצאים גם כן בעולם השני

שמתחתיו בלי שינוי של משהו אני אקרא עד
הסוף את הקטע ואני אסביר וכן בכל יתר

העולמות של אחריו עד לעולם הזה
המוחשי ואיין שום הבדל ביניהם אלא הבחן

מדרגה בלבד המובן רק בחומר ש בפרטי
המציאות שבכל עולם ועולם שהחומר של פרטי

המציאות הם נמצאים בעולם הראשון היותר
עליון הוא חומר

זח יותר זח מכל התחתונים ממנו וחומר ברתי
המציאות שבעולם השני הוא מעובה מעולם

הראשון אבל זח יותר מכל מה שמתחתיו ו ך זה
עד לעולם שלפנינו שר החומר של פרטי

המציאות שבו הוא יותר אב וחשוך מכל
העולמות שקדמו

אליו ולמצות של פרטי המציאות וכן כל
המקרים שלהם באים בשווה בכל עולם ועולם

אין בכמות ואיין באיכות בלי
[מוזיקה]

שינוי

נסביר חכמי הקבלה מצאו אשר ד העולמות
הנקובים בשם הביע אחל מהעולם הראשון היותר

עליון הנקרא אצילות עד העולם הזה הגשמי
המוחש נקרא עשיה צורתם שווה זה לזה לגמרי

בכל פרטיהם
ומריה זאת אומרת העולמות באים בבחינת חותם

ונחתם מהשורש עד לענפים עם זאת כל עולם יש
לו את החומר היחודי

שלו
והצורה היא אותה צורה אבל היא פועלת בהתאם

ליחס החומר של אותו עולם זה כמו שאני לוקח
ציור אני יכול של פרח למשל אני יכול לצייר

אותו
על יהלום על

בד עם גיר או עם מכחול או עם צבעים
מיוחדים או שאני יכול לצר אותו על נייר חד

פעמי או על נייר משובח אז הציור הוא אותו
ציור אבל בהתאם לחומר שאני מצייר עליו

ככה איכות הציור אותו דבר בעולמות
העליונים

היות והעולם
העליון החומר שלו בו זך מאוד דהיינו

ב קרבת הצורה

למציל אז הוא הכי

קרוב וכל ההבדל בין העולמות זה הבחן של
המדרגות אבל הצורות הם אותם

צורות השינוי הוא

בחומרים וזה בא בבחינת חותם ונחתם זאת
אומרת זה

התק של העולם העליון רק פשוט על פי
החוקים על פי החומרים שבעולם

התחתון וכן בכל יתר העולמות של אחריו עד
העולם הזה

המוחשי ובאמת אפילו לגשמיות זה בא ככה רק
בגשמיות יש דבר מיוחד שנקרא איוו של זמן

ומקום על ידי חילוף
ותמורה ש זה כמו איזה הדוש כבידתי כביכול

שמגשים ומפריד ומהוות את התמונה הרבה
לומדים חושבים שהעולם הזה דיינו המטריקס

העולם האשליה פינוקיו המראה הגשמית הבבואה
הגשמית עולם הצעצועים וכן כל השמות שאנחנו

נותנים
זה הרבה חושבים שזה הקרנה ישירה של

הרוחניות אבל זה לא נכון זאת
אומרת בעולם העשייה הרוחני זה באמת העתק

אבל אם מדברים על העולם הגשמי בבחינת הזמן
והמקום

החיצוניים אז ההעתק הזה עובר איווט שנקרא
זמן ומקום שזה משנה את ההתראות הרוחנית

וזה משהו שקיים רק בעולם הזה דהיינו
במטריקס וזה נועד לצורך התיקון של בית

הפכים בנושא אחד בבית זמנים ודיברנו על זה
במקום המתאים אם יהיה זמן אני גם אדבר על

זה יותר

מאוחר ואומר שההבדל הוא שהחומר של פרטי
המציאות הנמצאים בעולם הראשון היותר עליון

הוא חומר זך מכל התחתונים ממנו דהיינו
שהטבע שלו קרוב

להשפעה בחומר בררתי המציאות שו בעולם השני
הוא מעובה מהעולם הראשון אבל יותר זח מכל

מה שתחתיו
במדרגה ועל דרך זה עד לעולם הזה שלפנינו

אשר החומר של פרטי המציאות שבו יותר אב
וחשוך מכל העולמות שקדמו אליו אולם הצורות

של פרטי המציאות וכן כל המקרים שלה הם
באים בשווה בכל עולם ועולם אין בכמות ואין

באיכות בלי שינוי זאת אומרת למשל כוח
המשיכה באופן כללי קם בכל העולמות רק יכול

להיות שבעולם מאוד זח ה ההתראות שלו היא
שונה אבל החוקים הם אותם

חוקים דומם צמח חיים מדבר יש בכל

עולם וכל החוקי יסוד הם לא משתנים בין
העולמות רק יכול להיות שבעולם התחתון הם

מתעבים יותר עובדים יותר לאט עובדים
מתגלים בצורה חלקית

יותר אבל אח אותם חוקים ויש בזה רעיון
מאוד עמוק זאת אומרת שיש כלל מאחורי כל

דבר אין מקרה הכל נמשך מכללים שמשלשלים
ומראים אלינו וגם הדרך לטפס היא דרך אותם

כללים והמשי את זה כמשפט החותם עם הכתה
ממנו אשר כל הצורות המצויות בחותם עוברות

בשלמותן לכל פרטיהן ודקדוקיה
אל הדבר הנחתם ממנו כן הוא בעולמות אשר כל

עולם תחתון נחתם מעולם עליון
ממנו ועל כן כל הצורות שיש בעולם העליון

בכל כמותם ואיכותם נתקים במלואם ובאים גם
בעולם התחתון באופן שן לך פרט של מציאות

או של מקרי המציאות המצוי בעולם התחתון
שלא תמצא דוגמתו בעולם עליון ממנו בצורה

שווה כמו בית טיפות של מה
ונקראים שורש וענב כלומר שאותו הפרט הנמצא

בעולם התחתון נבחל לבחינת של ענף בערך
הדוגמה שלו המצוי ועומד בעולם העליון שהוא

שורשו של הפרט התחתון מפני שמשם נכתם
ונתבע הפרט ההוא בעולם התחתון וזה בעצם גם

מה שמקיים אותו נותן לו את הכוח נותן לו
את המהות אפילו בגשמיות זה עובד ככה

בהדמייה הגשמית רק סימן אומנם וזה כן עובר
דרך איווט של זמן ומקום והרכבתי על זה גם

בשיעורים
הקודמים למשל לא יודע מה תיקחו יתוש למה

שמו לא קולות שלא מסודרות בצורה
כזאת זה מגלה יצור שנקרא יתוש עולם

האטומים בצירוף מסוים
מגלים חומר מסוים או מולקולות בצירוף

מסוים ומאיפה ה אלקטרון יודע לרקוד כמו
שהוא רוקד אז באמת יש כלל מאחוריו שמשפיע

עליו רק בהדמיה הגשמית זה מוגבל וזה מראה
רק רובד מאוד נמוך של המציאות אם כי אפילו

בגשמיות הם מתבוננים פנימה יותר למשל
העולם הקוונטי שכביכול במסגרת הגשמיות

החלקיקים הקוונטים מייצגים רצונות יותר
זקים ועדינים לכן הם דומים יותר לרוחני

ברמת הדמייה שמה באמת החוקים עובדים אחרת
דומה יותר לעולם העליון אבל למשל בפיזיקה

הקלאסית שזה הצד החיצוני של החומר החוקים
פועלים בצורה חיצונית

ועבה מאוד אבל אותו חומר אפילו הגשמי אם
אני מצליח למדוד אותו בצורה יותר זקה אם

כי לרוב המדענים המדידה מפריעה לניסוי כי
הם מערבים את הפרטיות שלהם והרצון לקבל

ממילא הם מקבלים תוצאה חיצונית אבל אם הם
היו יכולים לבדוק את זה בלי להרף את

הפרטיות שלהם יותר מדי והצליחו קצת לעשות
את זה ברמה הגשמית כן לא ברמה הרוחנית אבל

זה גם יפה אז רואים טבע גלי לחומר אפילו
לחלקיקים העדינים הצליחו אפילו למולקולה

ברמה מסויימת האמת כל הייקום עובד בצורה
כזאת של גל רק לנו אין את הכוח לראות את

זה למשל הגלקסיות מתרחקות נפרדות היקום
כאילו הולך להתפרק אז זה רק ברובד החיצוני

של היקום לכאורה בגשמי עצמה יש ליקום גם
רובד פנימי שהוא בכלל עובד כגל ששם הוא

אחדותי זה הכל תלוי מאיפה מסתכלים אבל זה
היה רק משל

וסימן הרעיון העיקרי
הוא שהרוחניות

היא עובדת ככה בלי האבוד של הזמן ומקום
אבל התחלנו לדבר על

היתוש ואיתו שלא עשה הוא בכל מקרה אז למה
שחיברתי מולקולות של יתוש או ש שם יותר

נכון מחוברות בצורה מסוימת זה מגלה יצור
שנקרא יתוש תכונה כזאת

למה כי ככה זה בעולם העליון אז גם בהדמייה
הגשמית למרות שהיא עוברת דרך האיבו של

הזמן והמקום והיא מתראה לנו בצורה מאוד
חיצונית הדמייתית השלה עתית אבל במקור יש

כלל מאחוריה שהוא אחראי לגשמיות מלאך
שאחראי לצד

הגשמי ש בצירוף המסוים זה מגלה כלל מסוים
אבל מאיפה המולקולות המתות האלה שהם אפילו

לא קיימות כי הרוב זה ריקים מסתכל טוב
במיקרוסקופ מאיפה הם יודעות לגלות תכונה

מסויימת כזאת ומאיפה
הצומח יודע לגלות תכונה

כזאת אלא יש כלל רוחני
מאחוריו שכאשר

הוא ברמת הדמיה בנוי ומורכב בדימיון לכלל
הזה אז הוא מג אותו ברמה

הגשמית אחרת באמת הגשמיות היא מתה מה מה
נותן לה את החיות את האינטליגנציה מאיפה

זה מגיע לה יש כלל רוחני שמשפיע עליה אבל
מה שבאמת מעניין זה דווקא בעולם הרוחני כי

הגשמיות היא רק מטריקס היא רק השכבה המאוד
מאוד חיצונית והדמייה אבל בעולם הרוחני זה

יותר מעניין הענף ושורש ושם עיקר העבודה
גם אבל הקבלה התורה מלמד אותנו להשתמש

בסימן הגשמי כדי לעורר את הענף הרוחני
והענף הרוחני מעורר את השורש אבל יש תנאי

שאני חייב לפשוט מזמן ומקום את
הסימן ולהלביש אותו בענף רוחני ואז הענף

הזה עולה לאט לאט לשורש על פי זכותו וזה
הסברנו במצוות שילוח הקן בפנימיות אבל

בקצרה נגיד הנחתי תפילין התפילין הם
תפילין גשמיות רק מה באמת ההלכה סידרה

אותם ביתר דיוק על פי השורשים העליונים אז
אני מניח את התפילין אבל התפילין זה רק

הפתח עכשיו אני בתודעה בנשמה בכוונה
הפנימית מפשיט את הצורה החיצונית של

התפילין שזה אור של בהמה חיצונית זה
אותיות גשמיות חומר שאפילו לא קיים אפילו

מבחינה מדעית ואני לוקח את התכונה הפנימית
שלהם שהתורה הזוהר מלמד אותי כו שמאל יד

קעה עליות וירידות אמונה אתש כוח
כנקבה דעת תורה פנימיות מוחין אני לוקח את

התכוננה הנפשית
שלהם אני פושט את הענף מהמהם מוריד את

האיבו של האשליה הגשמית ואז פתאום יש לי
ביד על פי דרגתי על פי העולם שאני נמצא בו

חומר רוחני ועכשיו את החומר הזה אני מזכך
או מחבר לשורש על פי הדרגה הרוחנית שלי

בעולם העשייה הרוחני עולם היצירה עולם
הבריאה עולם האצילות א כן כל אחד על פי

דרגתו בגדול
עובדים כנגד אצילות כרגע

אבל אז בעצם לקחתי דבר גשמי אבל הסתכלתי
עליו בצורה רוחנית אגב אנחנו לא יכולים

לדעת איך לעשות את זה רק התורה מלמדת וזה
עניין של התפתחות התודעה זה לא רק בשכל

לדמיין ככה וככה כי אני יכול להניח תפילין
ולדמיין שאני תפל הבורא אבל אני לא תפל

הבורא אלא הבורא תפל כלפיי בכלל חלילה
או שאני מבקש סליחה והבורא צריך לבקש ממני

סליחה אבל למה צריך בכלל את הגשמיות
דיברנו מזה בשיעורים הקודמים ובעוד מקומות

אבל באופן
כללי

בגשמיות אני יכול לפעול בית הפכים כמו
חומר ואנטי חומר בנושא אחד שזה האדם בבית

זמנים זאת אומרת זמן קלקול זמן תיקון פעם
אני מורא פעם אני תלמיד ואז זה מאפשר לי

לתקן את מערכת הטומאה גם
בסדר מדרגה בבחירה בעבודה לאט לאט וגם

להביא אותה לקדושה אבל ברוחניות אני לא
יכול לעשות את זה כי הרוחניות היא אחדותית

ברוחניות של זמן דיקון זה קצת למתקדמים
אבל לא נורא זה בית הפכים בבית נושעים

הקדושה והטומאה
בזמן

אחד אז שיש לי את הבית נושאים האלה איך
אני אחבר אותם אני לא יכול לחבר אותם זה

או קדושה או טומאה בזמן אחד אי אפשר כשהם
לא מתוקנים לעתיד לבוא אגב זה כמו שהחומר

והאנטי חומר יתחברו ולא יעלמו אלא דווקא
יגלו את האהבה אנחנו

נוכל לחבר את בית ההפכים האלה בנושא אחד
שזה הנשמה האדם בזמן אחד למה בזמן אחד כי

הם יהיו מתוקנים אבל שהם לא מתוקנים אני
לא יכול לחבר אותם ואז

בעצם אני כאילו לא עושה את התיקון אז
הגשמיות יש לה כוח מיוחד והרחבנו על זה

במקום המתאים בתלמוד 10 ספירות גם בעיקר
שהיא מאפשרת לי לעבוד לאט לאט

בחלקים וגם לתקן את הרצון
לקבל את הרצונות

המקולקלים
ו בגדול אדם הראשון הוא לא היה במציאות של

זמן
ומקום אם ככה איך הוא יכל

לתקן אלא היה בו צד של תודעה גשמית במובן
הרוחני אבל בגלל שלא היה בניין

לקליפות
אז סוג העבודה שלו היה שונה כמו בשבת וזה

עניינים מאוד עמוקים אבל לאחר החטא שנהיה
בניין הקליפות אז לא היה דרך לתקן אותם

אלא דרך הזמן והמקום הגשמי אבל הזמן
והמקום הגשמיים או התודעה הגשמית היא לא

מוגבלת רק לסיבוב של ה כדור הארץ והשמש
והלבנה זה רק

הבסיס צדיקים שעושים עבודה פנימית הם
עדיין עובדים דרך הזמן והמקום תלוי בדרגה

כן באופן כללי אבל הזמן שלהם עובר והמקום
שלהם עובר הרבה יותר מהר זאת אומרת הם מצד

אחד בגשמיות כי זה המסגרת הכללית של
התיקון אבל בתודעה הם מתקדמים שנות אור

ברמות מאוד גבוהות מסימן קטן הם משיגים
דברים מטורפים ולשם צריך להגיע אבל בכללי

זה התפקיד של הגשמיות אבל צדיקים הגשמיות
אצלהם היא רק ברקע והרוחניות היא בפרונט

אצלנו זה הפוך גשמיות היא ברקע סליחה היא
במרכז

והרוחניות מנצנצת לנו מדי פעם כציץ מן
החרקים אבל אין ברירה זה דרך התיקון כי אם

יגלו לנו את הרוחניות פגום
ואי אפשר לזייף אז הגשמיות שומרת עלינו

כמו קופסה שחורה
כמו מסגרת שמאפשרת לנו לתקן על פי

ההתפתחות שלנו וגם לתקן את כל מה שצריך
ולאט לאט עולים אבל זה האמת נושא מאוד

מאוד עמוק בכל מקרה אמר לנו דבר יפה שלכל
יש כלל יש סיבה עליונה שמפעילה אותו זה לא

מקרה כל מה שמתגלה ב בעולם התחתון אפילו
בגשמיות רק בגשמיות אבל כמו שאמרתי זה

עובר דרך היבו של הזמן והמקום אבל סוף כל
סוף זה גם נמשך

רוחניות רק יש קיום ויש שכלול בקיום זה
באמת מתגלה בצורה מאוד זכה וקרובה ובשכל

שזה תלוי באדם ואחר חטא אדם הראשון זה
נתון לקליפות רואים דווקא הרבה קלקולים

ועיוותים כי יש גם הביע דטומאה
אבל בכללי ה של הגשמיות זה כאילו שאני

מעתיק את התמונה הרוחנית לנייר מקולקל או
מעובת או מראה

שבורה אז התמונה המתקבלת היא חלקית והיא
בעייתית לכן אני חייב לפשוט אותה מהזמן

והמקום ואז אני יכול להתקדם ללכן כל כך
חשוב ללמוד כבלה ופנימיות התורה כי אם אני

לא עושה את זה אני כלל היום במטריקס ואני
בכלל לא מתקדם זה מה שאנחנו מברכים כל יום

שלא נהייה יושבי

קרנות
אנחנו הולכים לחיי העולם הזה והם הולכים

לעבדון ושחד יש את הברכה הזאת
בגמרא שזה לפני הלימוד אומרים את זה

וגם מה שאנחנו אומרים
א

בתפילה אשר הבדילנו מן התועים ונתן לנו
תורת אמת אז הפירוש בפשט זה כאילו הבדיל

אותנו מהחילונים או מהגויים
או מי שלא מקיים תורה מצוות ונתן לנו את

התורה אבל הפירוש האמיתי הוא שהבדיל אותנו
מי שעוסק בתורה רק בחיצוניות כדי לקבל

תענוג לעצמו שזה נקרא טועים כי הוא נשאר
בתוך הרצון לקבל לעצמו אז הוא הבדיל אותנו

על ידי שהוא גילה לנו את הפנימיות ופשר
לנו את את ההזדמנות לעלות מעבר לזמן ומקום

לעבוד לשם שמיים שרק זה נקרא תורת אמת
וחיי בתח תורת אמת דינו תורה לשמה ויש

תורה של שקר זה תורה דעשיה שהיא מנותקת
מהפנימיות כמו שאומר רבי חיים יטה לא להים

לבריות מלבנה של תורה כברי מגששים קיר מה
דודך מדוד מה תורתך מ תורתנו הרי גם

תורתכם סיפורים ובל עולם וכולי

וכולי וזוהי כוונת חזל במה שאמרו אין לך
כל עסב מלמטה שאיין לו מזל ושוטר מלמעלה

שמכה אותו ואומר לו גדל
כלומר שהשורש הנקרא מזל מכריח אותו לגדול

ולקבל את כל תכונתו מבחינת כמותו ואיכותו
למה מכריח כי רצון בעליון זה חוק

בתחתון כ המשפט החותם אם הנחתם ממנו כאמור
לעיל כמו שלמשל כמשל החוקים הקוונטים

מחייבים את הפיזיקה הקלאסית אין לה בחירה
בזה בקונטו בחירה אבל כלפי התחתון זה

חוק וזה החוק של של שורש וענף הנהוג בכל
הפרטים שבמציאות

של מקרה המציאות בכל עולם ועולם ביחס
העולם העליון ממנו כן כל המציאות עובדת

ככה אפילו עד מיה הגשמית אבל כמו שאמרתי
מה שמעניין זה בעולם הרוחני כי האדמה

הגשמית לא עוזרת לנו חולפת לא מביאה אותנו
לתכלית היא רק מכון כושר לאמן אותנו לשכלל

את התודעה הרוחנית היא לא באה בשביל עצמה
בשביל עצמה היא מוות מה אתה חי 30 שנה

אחרי גיל 30 הגוף מתחיל
להתפרק כצל חולף

איננו כמה שאתה יותר יפה אתה נרכב
יותר כמה שאכלת יותר התולעים יכלו יותר

אין אין קיום לגשמיות וזה לא סתם למה כי
הגשמיות מסמלת את הרצון לקבל שהוא מנותק

מהנשמה ויש לו רק את הנהירה דקיק כדי
שיהיה לו מקום אימון אבל הנהר הוא דקיק

הזה נגמר לכן כל הגשמיות היא
מסמלת את ה בעל מנת לקבל את הנפרדות את

הגוף הלא אמיתי את הגוף שנתו ו לקליפות
לכן לעתיד לב לא ייה גשמיות בכלל היא

תתבטל כאשר היא תסיים את מטרתה שמטרתה היא
לאפשר לנו להתאמן לחבר בית הפכים בנושא

אחד בבית זמנים ואז שמים לנו את זה בזמן
אחד באוצר הנשמות ואז עוד מדרגה ועוד

מדרגה ועוד

מדרגה שפת המקובלים היא שפה של

ענפים

פירוש על פי הוראתם של הענפים הללו על
שורשיהם שהם הדוגמאות שלהם מקיימים בהכח

בעולם העליון זאת אומרת יש כוח בעולם
העליון שהוא פועל על התחתון כי אין לך שום

מציאות בעולם התחתון שלא יהיה נמשך ויוצא
מהעולם העליון ממנו כמשפט החותם ם הנחתם

כמפורש לאל למה כי הכל מגיע מהסיבה
הראשונית מהכלל הראשוני שזה מחשבת הבריאה

רצונו לטיב נבראו והכל משתלשל מזה על סדר
המדרגה על פי המבנה שמאפשר את הגילוי רצון

תיקון הרצון ואת ההרמוניה השלמה בין הבורא
לבריאה כולל את זמן הקלקול שהוא מאפשר לנו

להיות שותפים בתיקון ולחבר מצדנו את הפזל
לכן זה סדר מאוד מאוד

מדוייק אשר משום זה השורש שבעולם העליון
מחייב את הענף שלה בעולם התחתון שיתגלה בו

כל צורתו כונתו למשל השורש של ישראל מחייב
אותנו להגיע לדבקות בבורא ולהיות ישרים

ולהגיע לל שמה עכשיו השורש הזה יכול לפעול
עלינו בשתי צורות בחוק או

בבחירה אם אנחנו לא בוחרים בזה וגם
ההתקדמות היא הרבה יותר מהירה וגבוהה

ועמוקה אז מצד הייסורים זה כריח אותנו
שנסב ברצון לקבל שיהיה מגפות ברצון לקבל

יהיה לנו מחנות מחלות נפשיות מחלות
רוחניות הכלל יסדר את המציאות שתכריע אות

אותנו להידמות
לשורש על דרך שאמרו זל שהמזל שבעולם

העליון המיוחס לעשב שבעולם התחתון מכה על
אותו העשב ומכריח ומכריו לגדול על מתכונתו

כנל זאת אומרת הכלל הפנימיות מכריחה את
החיצוניות את

הענף הרוחני וגם בהדמיה הגשמית ברמה
מסויימת כפי שרואים למשל קליפת ישמעאל

דיברנו על זה בשיעור הקודם היא שולטת בהר
הבית למה כי ככה אנחנו נותנים לזה

ברוחניות אנחנו כל הזמן פועלים במשי עלמנת
לקבל בקו אחד ואז אנחנו מחזקים את הקליפה

הרוחנית שנקראת קליפת ישמעאל ואז זה
מקריין את זה להדמייה הגשמית באופן כללי

אז הכל נובע מהשורש משמע אם אנחנו רוצים
לתקן את המציאות ואת עצמנו צריך לתקן את

השורש ואז זה הושפע על הנופים אבל אם תשק
עם הסימנים כל היום סימנים לא משפיעים על

השורש אלא בתנאי שאני מחבר אותם
לשורש

ש מוזל שהמזל שבעולם העליון המיוחס לעשב
שבעולם התחתון מכה על אותו העשב ו מחכו

לגדול על מתכו מה זה המזל הכלל הכוח
שאחראי עליו ויש בזה המון מדרגות כמו גלגל

המזלות הגשמי גם
כסימן ישראל מעל המזל כי הם פנימיות הם

גדלות אבל אם הם פועלים בגוי שבהם בבהמה
שבהם בטבע שלהם הם לא מעל המזל המזל פועל

עליהם ומכריח
אותם

שמתוך זה נמצא כל ענף וענף שבעולם הזה
מגדיר היטב את הדוגמה שלו עומדת בעולם

העליון וסופו לבוא לשורשו זאת אומרת יש
כוחות רוחניים ומלאכים ומדרגות בעולם

הרוחני שהם פועלים עלינו להביא אותנו

לתכלית ולפיכך
מצאו להם חכמי הקבלה אוצר של מילים ארוך

ומפורש לעיניהם דיו מספיק לבחינת שפה
מדוברת ביניהם מצויינת

להפליא טוב זה אני אשמור לשיעור

הבא כי זה מאוד
עמוק ואני אסביר קצת יסודות בחוכמת

הקבלה אני רוצה לקרוא משהו ממאמר שכתבתי
בקצרה על

המזלות אומר אומר בגמרא שמואל נרין לי
שבילין דרקה כשבין דנהר

דעה בפשט דינו נהירים לשבילי הרקיע וחוכמת
הכוכבים כשבילי עיר מולדתי

נהרדעה אני קורא מהמאמר אך כמובן שאין הוא
דיבר על גרמי השמיים הגשמיים שהם רק סימן

אלא התכוון שמואל שזה בפשט מתלהבים שיודע
אסטרונומיה אני מכיר גוים שיודעים

אסטרונומיה טוב מאוד עוד מה מה החוכמה
פה ועל זה עוד אומרים חכמתכם ובינתכם לעני

העמים אך כמובן שאנו דיבר ע גרמי השמיים
הגשמיים שם רק סימן אלא התכוון שמואל

שמאירים לו כל הסדרים והמהלכים בעולמות
הרוחניים מעבר לזמן ומקום ממש כמו שברור

לו הרחוב הגשמי שהוא גר בו לחמשת החושים
מראה מה היייתה רמת ההשגה הפלאית העצומה

שלו בשורשים
הרוחניים עוד דבר מאוד מטמיע

מה שמובא בחז ל הקדושים אומרת הגמרא אמר
רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי

משום בר כפרה כל היודע לחשב בתקופות
ומזלות ואינו חושב עליו הכתוב אומר ואת

פעל השם לא יביט ומעשה הדב לא ראו אמר רבי
שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן מני שמצווה

לאדם לחשב תקופות
ומזלות שנאמר ושמרתם ועשיתם כי חכמתכם

ובינתכם לעני העמים אזו חוכמה ובינה שהיא
לעיני העמים וא אומר זה חישוב תקופות

ומזלות אם כך מדו אומרת הגמרא שזו חוכמת
וינתנו ליני הגויים יש גויים שידעו טוב

מזלות אלא זה רק סימן חזל בעיקר דיברו על
המהלכים בעולמות הרוחניים דקדושה שזה ידוע

רק לנו שמיש לא ידע את המלאכים ואת הסדרים
כייצד ידע לנהל את נפשו

הרוחנית
הגויים נביאי השקר והטומאה השתמשו בכוכבים

ו במזלות לשם הפרטיות שלהם לשם הגדלת האגו
והתאווה

לכן מה הם אומרים פה שאם לא ראה תקופות
ומזלות את פעל השם לא הביטו מעשה הדיו לא

ראו לא מדובר על המזלות הגשמיים הרי
הגויים רואים את זה זה חכמתכם ובינתכם

לעני העמים אלא הכוונה לעולמות העליונים
עוד מסביר הרבש דבר יפה מה זה חכמתכם

ובינתכם לעיני העמים האמונה למעלה מהדעת
שזה כוח מיוחד מעל הטבע שדווקא

זה נותן לנו את הייחודיות על הגויים ועל
הכוחות שבטבע שזה הכוח שמעבר לטבע הצורה

שמעבר לחומר וזה דבר גדול ועצום מאוד
בהתחלה באמת זה למעלה מהדעת כי אנחנו לא

מסייגים את זה אז האדם מקבל את חוכמת האמת
למעלה מהרצון לקבל שלו אבל לאחר מכן זה

נהפך לדעת הקדושה והוא גם השיג את הדברים
זה דבר מאוד

גדול עוד נקודה חשובה בשם הרבש רבי ברוך
שלום הלבי אשלג

זצוקל כתוב כבוד
אלוקים אסתר דבר כבוד מלכים חקור דבר אז

פירוש האמיתי בפנימיות הרחבתי על זה
בליקוי הרן תשלימו את זה שמה הוא הפוך

מהפשטות מה פירש ד אם האדם רוצה ללמוד
חוכמת הקבלה לדעת כמה עולמות וכמה ספירות

יש אנו כבוד אלוקים לדעת גודל כבודו יתברך
אסתר דבר אבל אם רוצה ללמוד החוכמה לדעת

איך להמליך את הקדוש ברוך הוא דאינו כבוד
מלכים ואיך לעובדו בכוונה ולקדש רמך ברה

ולעשותה מרכבה לקדושה וזהו נקרא כבוד
מלכים היך לה המליכו לעובדו אז חקור

דבר אוקיי
אז אני רוצה

להסביר כמה

יסודות בחוכמת

האמת וגם זה הזדמנות להתאמן על ה סרטוטים
החדשים בבית המדרש במערכת זה חלק מההקלטה

פה גם אני עושה ניסוי ואתם מרוויחים
שיעור אמ

אין לי פה תעת אז אני אעבוד עם העכבר אבל
זה רק בשביל לראות איך זה עובר במערכת אז

אני אצייר ואסביר כמה
יסודות על הנושא של ענף ושורש שדיברנו

ממנו אז ככה אני מתאמן פה אז אם הציור
לאוח יפה תזרמו

איתי כמה יסודות ו

כמה יסודות
קטנים

לגבי

אוקיי כמה סדות קטנים

לגבי
המציאות כל שאני אומר אני פה מתאמן על

הטאבלט אז אל תקפידו

עליי כדאי גם לראות את השיעורים הקודמים
ואת הציורים הקודמים אז

ככה יש לנו

את את בחינת

הכתר

חוכמה
בינה

אופסי
[מוזיקה]

בינה תפארת שהא מתחלקת

לשש

מלכות

עכשיו המלכות זה כנגד דומם

התפארת זה כנגד

צומח בינה כנגד חי

חוכמה כנגד

מדבר

ויש את בחינת
הכתר שזה

כנגד
האלוקות

שבאותו מציאות שזה מגיע ם לבושי מוחין
מאוד זקים שדרכם אנחנו מתקשרים לעליון

עכשיו כנגד הרצון הדומם של האדם

יש שנייה נעשה

ככה יש

רצון

קיומי עצן

קיומי שזה הרצון
לקיום

רצון
לגדילה גם לגלידה כן

אושר
תאוות

חי זה
כבוד

וממשלה והכל קיים בנו מדבר
זה כנגד קינאה ומושכלות אבל במדבר יש את

הקנאת סופרים שזה הצד החיובי כי לפעמים
הקינה היא מצד הקליפה אז היא קשורה לכבוד

והממשלה אבל זה בתוך הרצון לקבל של האדם
אבל מצד הקדושה הקנאה זה צד של צורה מעבר

לחומר משהו מיוחד שקיים באדם רק כתוב קנאת
סופרים ת הרבה חוכמה אבל כנת חמורים תרבה

חומריות והאלוקים כנגד מה זה
זה כמו השפע כמו האור ככה אני מבין את

זה עכשיו כל הרצונות האלה קיימים במציאות
הרוחנית והם גם נתקים בהדמיה

הגשמית מצד האורות הכלליים זה כנגד
נפש

רוח

נשמה חיה

יחידה מלשון
אחדות כמו כן זה

מתחלק
בחלות זה מצד העולם

לבושים

מלאכים נשמות שזה צד
[מוזיקה]

המדבר פה זה יהיה
אלוקות

ספירות

עכשיו הרצון של האדם הקיומי לא הכוונה רק
לזה שהוא רוצה לחיות בגשמיות אם כי זה גם

נכון זה מתבטא בכל מדרגה אבל בתוך עבודת
השם

עצמה
כן מה יותר

מודגש נראה כמו זריקה
זה

טוב בתוך עבודת השם עצמה יש את הרצון
הקיומי לעשות רק את המעשה זה בחינת דומם

וש שאדם רוצה לצמוח להתחיל לעבוד על
הכוונה זה כבר מדרגת רוח

ויש זה גם

כנגד הדו כנגד
עשייה

יצירה בריאה או שם בבריאה של

המלאכים
אצילות באופן כללי

כי ראשם באצילות כי אין ממש נשמות באצילות
זה רק שרשים אבל אנחנו מדברים מצד התפיסה

של
ביא אז בח

של חוכמה זה כנגד נשמות ובינה זה כנגד
מלאכים כנגד

חי אבל אם אני מייחס את זה ישירות לעולמות
אז באמת מלאכים הם בעולם היצירה אבל היות

וראשם בעולם הבריאה אז על פי החלוקה הזאת
זה יוצא לנו ככה אבל ההדגשה העיקרית היא

פה
שהמלאכים זה כנגד מד

החי וגם הנשמות זה כנגד
המדבר והלבוש זה כנגד הצומח והיכלות זה

כנגד הדומם ויש עוד חלוקות אבל זה ברעיון
הכללי לכן יש חי שזה כבר שאדם מתחיל

להרגיש את הפרטים שבתורה ומצוות זה מדרגה
מאוד

גבוהה כנגד אור הנשמה גם כמו שרואים שבחי
יש לו תנועה פרטיית אבל הצומח יש לו כבר

תנועה זה דבר גדול הוא עובד על הכוונה
הפנימית ודיין בתוך עצמו במקומו חיזה

מדרגה יותר גבוהה והמדבר זה כבר תנועה
מחוץ לעצמו זה כבר ממש בדרגת אלוקות כמעט

כי הוא מפותח ברמה שהוא לא רק מרגיש את
הפרטים שבתוכו אלא גם מעבר אליהם שזה

עניין של השפעה שזה עניין של כנאה
ומושכלות כסימן כמו בהדמיה הגשמית שבשל

אני יכול לחקור על העתיד על כוכב אחר
להרגיש דברים שהם לא בגבולי מעבר אליי וזה

צד שקשור למדבר ואין אותו בדצ מה שיש להם
קצת שכל או תבונה זה בתוך עצמם הם לא

יכולים לצאת מחוץ לעצמם זה רק המדבר יש לו
את הכוח הזה וכל הדומם צמח חי הם באו

בשביל
המדבר למה כי

הוא
היצור השלם שבא לקבל את ההטבה האלוקית

הדומם צומ חי הם בריות
חלקיות אגב אולי נסביר איזה יסוד שנייה

אחת אני לא אוהב הרבה לדבר
על גשמיות בשיעורים אני אוהב לדבר עם עצמי

אבל לא בשיעורים כי אנשים יכולים להגשים
את

הדברים אבל מצד שני זה שיעור שכן נועד
למתחילים קצת לפתוח להם פתח אני עושה את

ההשתדלות שלי להפיץ את החוכמה
נותנת חלקי בפאזל כמו שאומרים אז אני כן

קצת נותן משלים כדי להעביר את

העניין אני תן פה כללים גם הרב דיבר לפני
הרבה שנים על הכללים האלה הרב אדם סיני

וגם הם מונחים בחומת הקבלה למי שמכיר טוב
טוב את

היסודות יש כמה בלבולים בעולם אני אסביר
את זה כפי הבנתי באמת

שמעתי כמה תלמידי רבש אפילו מדברים בנושא
וכל אחד נתן דעה

אחרת לגמרי
בנושא יש תלמידי רבש

שאומרים שיש
גלגול של נשמת אדם בדומם צמיח

חי ויש תלמידי רבש גם שאומרים שהיה
אבולוציה שמעתי לפחות שלושה אומרים את זה

אבולוציה
גשמית אני אסביר את הדברים על פי הבנתי כל

אחד שיקח מה שהוא רוצה אבל אני מעביר את
השיעור אני אומר מהמה שבא לי סתם אז

ככה
אין גלגול של נשמת אדם בדומם צמח חי

גשמיים אני יודע שזה קשה לשמוע את זה רוב
האנשים לא יקבלו את זה אגב יש עוד ספרים

שכותבים את זה אבל יש פה רעיון מאוד עמוק
שצריך להבין הדומם צומח חי הם בריות

חלקיות הם באו רק להעיר לאדם את הבחינת
דומם צומח חי שבתוכו כי התפיסה שלנו

מהפרטים לכלל חסר
לשלם אבל האדם הוא ישות שלמה אמנם השלמות

של תלוייה כמו שהרב אומר בדבקות שלו בבורא
וזה ודאי גם מצד הצורה כי בחרנו ביתר

דבקות אבל גם מצד עצם זה שהוא צריך את
האור האלוקי וכוחו של הבורא מהווה ומקיים

אין את ההרגש רצון שלו ואין את קבלת

ההטבה אבל אדם האדם הגשמי
כמו שאתם מכירים

טוב הוא
המרכבה לבחינת נשמת האדם המרכבה בדמיה

הגשמית
למה כי הוא

ענף של זר ענף סימן מובהק של זיר אנפין
דאצילות

לכן
רק גוף אדם יכול להווה מרכבה לנשמת האדם

שהיא דבר שלם כי בכלל אין דומם צמח חי
בחוץ זה רק הדמייה גשמית לכן לא

יתכן שכלל של נשמת אדם
התגלגל בדומם צמח חי במובן הגשמי שלהם יש

להם גלגולים שלהם אגב אפילו האטומים
מתגלגלים חק שימור האנרגיה אבל זה במסגרת

שלהם נשמת אדם שהיא כלל היא דבר שלם היא
לא מתגלגלת בבריות חלקיות אלא

מתגלגלת בגוף האדם רק
מה האדם יכול להיות בתודעת בהמה תודעת

צומח תודעת חזיר יש ליסוד בחוכמת הקבלה
שאומר שהעצם לא משתנה רק עולה ויורד ו

מתכלל לכן על פי הכלל הזה גם כפי שאני
מבין את זה אז נשנת אדם לא יכולה להיות

דומם לא יכולה להיות
שמח אין דבר כזה כי העצם לא משתנה אבל היא

כן יכולה להתכלל או להתנהג כמו דומם צומח
חי זה ככה גם

ברוחניות וזה נמשך
משורשים לכן אין גלגול של נשמת

אדם בדומה שמח חי גשמיים אלא רק בגוף האדם
ומה שכתוב בספרים בכתבי הארי שיש גלגולים

הם מדברים איתנו בשפת הענפים ומי שלא מבין
את שפת הענפים או שלא מבין את הכללים

הרוחניים הוא מקשים את הדברים אבל זה נוח
לאנשים כי הם עובדים את הכל ברצון לקבל

בגשמיות אז אז נוח להם להבין את זה
ככה לכן ההסבר האמיתי זה שהגלגל הוא

בתודעה של דומם או תודעה של צמח או תודעה
של חי בתוך מסגרת

האדם עכשיו לגבי

האבולוציה היות והשורש ברוחניות כמו
שאנחנו

רואים ו שזיר אנפין דאצילות
הוא מייצג את מדרגת

האדם וגם הענפים הנמשכים ם
ממנו אותו דבר זה צריך להתבטא בהדמיה

הגשמית לכן כפי שאני מבין את
זה לא הה אבולוציה בגשמיות באותה מסגרת יש

אבולוציה אבל לא בין דומה צמח
לחי אלא כמו במלכות האינסוף שהרב הסביר

שהד בחינות באו באופן מובנה ולא היה שם
תהליך אלא זה בא בבת אחת ואחרי הצמצום זה

התגלה אותו דבר כאן
הדומם צמה החי שהם בריות חלקיות שבאו לשמש

את האדם הם באו בבת אחת למציאות וגם האדם
בא בבת אחת

למציאות בתוך עצמו האדם עבר התפתחות אם כי
אדם הראשון הוא בא ישר כמדבר ישר כדרגל

ויפח באפו נשמת חיים כלומר שהפיח פנימיותו
ותחיו את את

הצורות קבלה ה הראוים לנשמת האדם כמו
שאומר בעל הסולם ב מר

החירות לכן הוא בא קודם כל ככלל של אדם גם
רואים בעולמות קודם היה עולם אק היה אומנם

עולם העיגולים שזה הטבע הכללי של המציאות
זה החומרי גלם הכלליים אבל באמת רק שלב

מעבר ולא היה עולם הקופים לכן זה לא כי
אנחנו צריכים לתרץ למדע אלא כי יש שורשים

רוחניים עד הצח המתים בטבעם רק המדבר הוא
צד האדם לכן

דומם לא התפתח מ צומח וצומח לא מחי וחי לא
ממדבר אלא כל אחד בא עם הייחודיות שלו על

פי השורשים של הד' בחינות דור ישר ששם זה
מושרש ובאמת רואים מצד האמת שלא היה

השתלשלות מחכמה דאור ישר לבינה דאור ישר
לזיר אנפין זה אנחנו לומדים רק אחרי מצד ה

אחרי הצמצום אבל שמה זה בא בבת אחת מטעם
העליון ותו דבר ככה כמו שכתוב שמעשה

בראשית בצונן יבואו עכשיו כשזה בא לבוא
להדמיה הגשמית שזה סוג של התק של העולם

הרוחני זה בא באותו אופן במסגרת האיבוד של
הזמן והמקום אז שהאדם הראשון אחרי שהוא

חטא הוא קיבל גוף
גשמי והוא בא בבת אחת למציאות הגשמית

עכשיו מה זה הזמן הגשמי שכדור הארץ
מיליוני שנים וה

יקום הנראה לפחות 13 מיליארד שנה יש לו בר
מצווה אגב מזל טוב איך זה

מסתדר אז קודם
כל אולי נסגור את הפינה של

האבולוציה בגלל
שה דצח הם בריות חלקיות שבאו להעיר לאדם

חלקים בתוכו ככל שהאדם מתפתח רוחנית הוא
גם יודע כל דבר ודבר אז בגלל שיש להם את

הצד החלקיות הזא שהם באו להעיר בתוך האדם
פרטים בתוכו אבל אצלו זה פרטים שהם בתוך

כלל אז באמת יש דמיון וזה מה שמבלבל את
המדענים באבולוציה יש דמיון בין היצורים

לאדם ורואים אה הנה פה כאילו זה תפתח מזה
אבל זה לא באמת תפתח אבל

ב בסרגל של המדענים הם רואים את הדמיון
הזה במולקולות ב atp בעץ חיים כביכול ואז

הם חושבים שזה תפתח אבל לא זה בא בבת אחת
מטעם העליון אבל בגלל שזה בא לייצג חלקים

באדם שבתוכו לכן יש את הקשרים
האלה אז זה לגבי

האבולוציה לגבי הזמן הגשמי אז קודם כל
המדע צודק מאוד בחישוב

שלו למשל לא צריך ללכת רחוק ולמדוד אטומים
מתפרקים בואו נלך לשמש נעשה שמונה דקות

מסע לשמש המקור לאנרגיה בכדור הארץ כמובן
יש עליון

עליה וכבוד השם עליך זרך אמרנו את זה
בפרשת שבוע בהפטרה

השמש א

למשל האמת מה שאתם רואים את אור השמש זה
לא שמונ דקות על פי החוקים שלמרות האור זה

מפני השטח של
השמש אבל מאיפה מגיע האור מליבת השמש יש

שמה זיווג דעקה ביין האטומים ה באופן כללי
הה ארבע אטומים של ממן ני מזט ההפרש

משתחרר בצורה
של אנרגיה של פוטונים יש עוד קצת עודפי

וזה האור שאנחנו רואים אבל האור הזה מליבת
השמש ששמה היתוך גרעיני כמה זמן לוקח לו

לצאת מהליבה לא שמונה דקות 10 מיליון שנה
לפחות למה יש חוקים כוח משיכה צפיפות

מטורפת בשמש עד שהפוטנציאל
צריך ללכת רחוק רק תסתכל על השמש כבר עבר

10 10 מיליון שנה ברגע שהסתכלת תדע
שהפטריה מיליון שנה לקח לו לצאת משמה אז

איך זה מסתדר העניין של
הזמן אז רואים גם שהזמן ב כפי שהמדע מודד

אותו במפץ הגדול כביכול התנהל אחרת אבל
הדבר הוא מאוד מאוד פשוט על פי

הבנתי על פי היסודות של
החוכמה יש בזה קצת מחלוקת ראיתי שוב כמה

דעות אבל אני מבין את זה כ תיקחו

תהנו אחרי כות אדם הראשון היה צריך את
המציאות

הגשמית אז היא הקרשה נעתקה בבת אחת
מהמציאות הרוחנית בלי זמן כי זה בא מצד

העליון מה שאנחנו מודדים זמן זה מצד
התודעה הגשמית שלנו מצד התחתון

ובחתונה מיליארדים של מיליארדים של
מיליארדים אבל מצד העליון

זה נעשה בבת אחת בלי זמן כמו שבאמת גם
העולמות העליונים יצאו בלי זמן לכן זה

נעתק בבת אחת אבל לא היה תודעה
גשמית ש של אדם שמדדה את זה אחרי שבא האדם

והנשמה שלו התלבשה בהדמייה
הגשמית או יותר נכון הנפש

שלו הוא לא היה צריך לעבור ולחכות שיהיה
תהליכים שהשמש תבנה מיליונים של שנים וזה

לא היה צריך את כל זה כי מצד העליון אין
זמן הזמן הוא בתודעה הגשמית שלנו לכן רק

שאנחנו מסתכלים דרך התודעה הגשמית על
היקום הגשמי אנחנו רואים מיליארדים של

מיליארדים של מיליארדים אז זה רק בגלל
שהתודעה שלנו מייצרת ומחלקת את הזמן אבל

מצד העליון אין בכלל זמן לכן כל הדיון הזה
כמה זמן זה דיון לא אמיתי כי הוא במסגרת

האשליה אבל סוף כל סוף אנחנו חיים בגשמיות
אז מה הזמן פה מחט אדם הראשון אנחנו

מודדים 5000 ומשהו
שנה באופן

כללי ברמה הגשמית איפה כל המיליארדים
והמיליונים

האלה זה בלי הפרש זמן שזה בא מצד העליון
רק התחתון עושה את הזמן וזה התשובה לכן זה

די פשוט מה זה כל המיליארדים האלה זה קרה
בלי זמן בבת אחת איך הבורא עושה הבורא לא

נתון לחוקי זמן אפילו בהדמיה הגשמית זה
קרה בבת

אחת אבל אנחנו רואים את זה בחלקים וזה
נכון לגמרי מה שהמדע מודד הוא צודק בכלים

שלו זה מיליארדי
שנים אבל האמת שהזמן בכלל לא קיים אם

נסתכל ממדרגה יותר עליונה אז זה הדיון של
הזמן וזה די פשוט האמת פותר את כל הבלאגן

לכן חומת הקבלה היא בכלל לא מתעסקת בעולם
הגשמי

אני קצת נתתי פיצ איפקס כדי לרמז דרך
הסימנים על הענפים אבל חוכמת הקבלה עוסקת

בזמן הרוחני מה זה זמן רוחני שינוי צורה
חידושי צורה איך אנחנו מודדים את הזמן

הרוחני על פי ההתקרבות לתכלית על פי
ההתקרבות למטרת

הבריאה והזמן הרוחני הוא באופן כללי שיט
עלפ שנה אבל יום אחד בעיניך כן אל

שנים זה יכול להיות גם המון שנות אור
רוחניות הזמן הרוחני הוא מאוד רחב

אבל באופן כללי הזמן זה ההתפתחות של הנשמה
עכשיו אנחנו נמצאים גם בזמן גשמי וגם בזמן

רוחני הזמן הרוחני הוא לא חלקי ונפרד
ומסתיר כמו הזמן הגשמי אבל ירבו אותנו

בשתי המציאויות האלה אני פועל דורך התודעה
הגשמית אבל בפנימיות אני צריך להתחבר לזמן

הרוחני מעבר לגשם מה זה הזמן הרוחני
ברוחניות הזמן הוא אחד מה זה

אומר זמן זה תנועה אבל אם התנועה שלי
מהירה כי אני משפיע כי אני דומה לאור אז

כאילו אין זמן באמת זאת אומרת הזמן לא
מרוגש כי אם אני באהבה איתך אז הזמן לא

מפריד
בינינו כמו למשל בחלקיקים הקוונטיים רואים

שחלקיקי משפיע על הבן זוג שלו בגלקסיה
אחרת איך הרי זה מיליארדי של מיליארדי

שנים עד שכביכול הסיבה והתוצאה
יגיעו אז איך זה

עובד כי ברמה העדינה של החומר הזמן שם
מתנהל אחרת אז אותו דבר פה כל הזמן זה

עניין של עכשיו אני מדבר ברמה נפשית
פנימית יותר זה עניין של שינוי צורה של

ריחוק הרי מה הזמן הגשמי עושה אני כל פעם
מרגיש חלק

מהשעה כחלק נפרד אני מרגיש פרט בזמן מסוים
כנפרד אבל אם הכל אחדותי לי בהרמוניה בבת

אחת אז אין לי זמן כמו האלקטרון הוא חלקיק
מאוד מאוד קטן בגלל שהוא מסתובב במהירות

האמונה אז כאילו אין בו זמן הוא נמצא בכל
המקומות אז אם נגיע למדרגת האוה והשוות

הצורה לבורא אז נהייה בכל המקומות הזמן לא
יפריד בינינו הזמן יהיה אחד מה זה אחד כמו

יחידה באחדות בהשוואת הצורה אבל בגשמיות
הזמן הוא אחר הוא נפרד וזה נועד כדי שנוכל

לתקן לעבוד לאט לאט לחבר אבל זה העניין של
הזמן הגשמי אבל ברוחניות יש זמן למה כי יש

תנועה יש סיבה ותוצאה יש תהליכים אבל הזמן
הוא אחדותי כערב עין בבת אחת וכש נהייה

מתוקנים זה נקרא מקפק נרגיש את כל החלקיקי
זמן האלה מחוברים זה יהיה דבר עצום כי

אנחנו כרגע עובדים ככול שאדם גם יותר גס
וגשמי הוא מקבל יותר פירורים של זמן כי

כמו שאמרתי הזמן זה לא הזמן בשעון על פי
סיבוב הלבנה או השמש זה רק הקיום הגשמי

אבל הזמן זה עניין של ההרגשה הפנימית של
האדם של התהליכים הפנימיים שעובר גם זה

זמן אז יש הרבה רובדים
לזמן כל אחד חווה זמן אחר מבחינה נפשית

יכול להיות שעכשיו בוקר אבל אני עדיין
בלילה ואני מרגיש כמו עורב יכול להיות

שאני נע לאט לאט בפורי פורים מבחינה נפשית
ו ק טס במהירות האור ועובר המון המון

מדרגות ביום אחד מה שאני לא עושה ב1000
שנה כי הזמן הוא גם נפשי פנימי אז אנחנו

צריכים לעבוד נכון בין כל המערכות האלה
למשל יש את החגים יש את השבתות זה הזמן

הבסיסי הקיומי שמגרה את הנפש בתוך זה יש
המון המון מדרגות שנקנים על ידי עבודה

פנימית עבודת
התוודעה אנחנו רואים כתוב בזוהר לוד אכלו

חרובים הרי לא מדובר על גשמיות זה בכלל לא
העניין החרוב החרוב הגשמי חרובים זה הצד

של עולם הניקודים שנחרב אז זה הכל דרגות
רוחניות של תודעה אז למה צריך את הגשמיות

כי היא המסגרת הבסיסית שמקיימת אותנו
ומאפשרת לנו מקום אימון בסיסי ומפה אנחנו

מטפסים אבל הטיפוס העיקרי הוא לא
בחיצוניות תניח 10 תפילין 10 צציות זה לא

יעזור לך אז תעשה גירוי טוב גירוי סביר
במנהגי המקובלים אפילו מקפידים על גירוי

ביתר דיוק כדי לעורר יותר את הנפש אבל
ההתקדמות האמיתית היא בכוונה הפנימית

בנשמה בתודעה בזמן הרוחני ובתנועה
הרוחנית ושם העבודה

אוקיי

אוקיי עוד נקודה

קטנה
עשייה במדרג הרצונות של

האדם זה
כנגד

מקבל על מנת

לקבל ויש בו גם צד

של משפיע על מנת

לקבל

יצירה זה כבר משפיע על מנת להשפיע ומתוך
זה עושים ב ומתקנים את הרצון

לקבל

בריאה זה מקבל בעל מנת

להשפיע באופן מסוים לא בצורה מלאה אבל זה
מתעסקים ברצונות

קבלה אז אולי נעשה את זה

ככה אבל

יש

אהבה התלויה

בדבר
ושג השגחת

הנצחיות במקבל להשפיע יש לי שתי חלוקות של
זמן תיקון וגמר תיקון אז מצד עולם הבריאה

בזמן התיקון עוד בחינת צדיק ורע
לו אז אני כבר דרגה מאוד גבוהה שאני

בבחינת מקבל על מנת להשפיע אבל זה
תלוי בזה שעדיין יש דברים שזה נקרא דבר

שזה הרצון לקבל שקשורים לצמצום א' לרצונות
מאוד גבוהים שעוד לא תיקנתי אבל שאני מגיע

להשגחת הנצחיות אהבת הנצחיות אז זה אומר
שאני מתקן גם אותם ואז זה המצב של אהבה

שלמה לשם צריך להגיע עולם ה
סיה

רובו רע
מותו טוב זאת אומרת ההרגש של הקו שם

האמיתי הוא מאוד חלש יש עניין של עליית
אולמות באמת שאפשר להרגיש יותר את האלוקות

אבל בעקביות של זה אתה מרגיש רוב הזמן
אסתר

פנים עולם
היצירה

חציו על
חציו

פה כבר ובו טוב מוטו
רע

ופה לא
יגורך רע באצילות הכל טוב הכל

אלוקות יש גם עולמות למעלה מזה אחרי זה
אצילות עול ליק זה עניינים של צמצום א' של

גמר
התיקון זה פחות רלוונטי ולעתיד לבו

אצילות הוא יהיה גם בבחינת צמצום א' והוא
התפשט

ל
ביה כרגע אנחנו עולים

אליו שזה תיקון שנקרא תיקון הזמן ולא
המקום אבל לעתיד לבוא נוכל לקבל במקומנו

הפרטי בגדלות הרצון וזה נקרא שהצילו התפשט
עד לאר הזתים מה זה מקבל בלנט לקבל זה

הטבע האגואיסטי הבסיסי של
לאדם שהוא רוצה לקבל תענוג לעצמו ויש מצב

שזה אמנם מצב יותר מפותח זה נקרא משפיע על
מנת לקבל שהוא מוכן להשפיע כדי לקבל לעצמו

עכשיו יש בזה הרבה
דרגות גם בגשמיות גם ברוחניות אם נלך

לדרגה הגבוהה
מקבל על מנת

לקבל זה שאני מקיים תורה ומצוות כדי לקבל
תענוג

לעצמי ומשפיע ענ קבל שאני מקיים תורה
מצוות אמנם לעצמי אבל כדי להגיע לשמה זה

בדרגה הגבוהה של זה אני
מסביר משפיע על מנת להשפיע זה אומר שאני

עושה פעולות של השפעה ופועל רצונות של
השפעה בתוכי ואני עושה אותם באמת כדי

להשפיע לשם שמיים רק אני עושה את זה
ברצונות הזכים שלי ברצונות שהם התכללות

ולא עצם למשל הכנסת אורחים ציצית
עזרה

לזולת אבל במקבל מנת להשפיע אני מפעיל את
הרצון העצמי שלי ומקבל בו תענוג גדול אבל

זה רק שאני מתוקן וזה מדרגת אהבה עכשיו מה
התענוג הכי גדול

במציאות אז אנחנו חילקנו את זה לפני זה
איך חילקנו את זה אמרנו רצון

לחיות

קיום
תאוות אושר גדילה עוד בניינים כבוד ממשלה

שזה באמת צד באדם שהוא יותר גדול כולנו
מעורבבים

בנקודה מפה נקודה מפה אבל יש כאלה שזה חזק
אצלהם יותר יש כאלה שזה יש כאלה שזה אזה

לפי המדרגה של האדם יש כאלה גם כבוד לא
מהיר להם רק ברמת הקיום אבל לא ברמת

השכלול ויש כאלה כל מה שמעניין אותם זה
כבוד אנחנו נעים בין זה כמו שאומר בפנים

מסבירות אומנם הנשארים בלי שום סגולה מפני
שאין להם רצון חזק ועל כן ג' הנטיות

משמשים אצלם בעירבוביה לפעמים מתקנים
לפעמים תוים לפעמים חושקים כבוד ורצונם

נשבר לרסיסים ודומים לקטנים שכל מה שרואים
חושקים ולא ייעלה בידם ההשגה של כלום

לפיכך רקם כמו קש וסובין נשארים אחרי הקמח
משהו כזה הוא אומר בעל הסולם ויש מושכלות

גם אמרתי זה צד הקנאה ד סופרים

הופה אבל גם בזה יש צד אז מה התענוג הכי
גדול במציאות באמת מה יחסי יישות במבה

שניצל האמת שהתענוג הכי
גדול השגת

אלוקות
דהיינו דבקות

במציל כמו שכמו שנהנים מהמציאות ולחקור
אותה אז שחוקרים את מחשבת הבורא ואת רצונו

להטיב לנבראיו ומתחברים לזה ומשיגים את זה
ומרגישים ורות של זה זה התענוג הכי גדול

במציאות אבל בגלל שזה תענוג כל כך גדול
ועצום שבאמת הבורא רוצה לתת לנו למרות שזה

די מוסתר וזה לא פשוט אבל בגלל שזה תענוג
כל כך כל כך גדול אז אי אפשר לפעול על זה

יפשר אין לנו אפשרות אז מה עושים איתנו
מאמנים אותנו דרך הדברים

האלה בהתחלה אדם צריך להתגבר על זה על זה
על זה על זה להתגבר על זה זה לא אומר שהוא

מוחק את זה לגמרי אם כי לפעמים עושים את
זה לשעתו אלא ש שהוא לא עושה את זה עיקר

שהוא משתמש בזה בשביל הקדושה בשביל הדבר
הפנימי וזה לא העיקר אצלו וגם מאוזן

בזה אבל אחרי שהוא יכול לפעול את הרצונות
האלה לשם שמיים או ע דרגה מסויימת לפחות

אז הוא מגיע
לדרגה של השגת אלוקות שזה התענוג הכי גדול

אבל גם על התענוג הזה הוא צריך לוותר
שיהיה לשם שמיים וזה לא פשוט כי זה התענוג

הכי גדול לכן הוא
מתאמן

בשלבים לכן הרבש גם אומר שיש כמה מדרגות
בלא לשמע עולם הזה עולם הבא כבוד מהבריאות

שקראו לי רבי
וכדי להידבק בבורא לקבל שכר מהבורא כי הוא

גדול וכדאי לי וזה המדרגה הגבוהה זה גם
ביג אבל גם את זה אני צריך לעשות לשם

שמיים וזה העבודה האמיתית מי
שנתקע רק פה וזה גם שלב אבל הוא לא הוא לא

מתקדם באמת הוא מאשק
בצעצועים אנחנו צריכים לראות איך אנחנו

עולים למושכלות שהמושל זה בעצם
להתחבר לעליון זה הכלי להשגת

אלוקות לא מושכלות חיצוניים כי אז זה יורד
לפה שאני משתמש בשכל בשביל הגוף אלא כינת

סופרים תרבה חוכמה בבחינת מושכלות
דקדושה ואז

בעצם על פי המדרגה מקבלים את האור האלוקי
וזה מה שמכונה מסך ואור חוזר

שמקובלים מדברים כל הזמן עכשיו
פה

למטה יש את

ה הדמייה הגשמית מטריקס עולם הצעה הצעה
צוים

א פינוקיו אני קורא לזה
פינוקיו אשליה

בבואה
מעוותת של

הרוחניות מראה גשמית וכל השמות

הנחמדים מה שאנחנו
עושים פה יש את הזמן

והמקום
הגשמיים פה זה בלי זמן ומקום

רשמיים
ומקום

גשמי אגב אם אפילו כסימן מצחיק אם מסתכלים
על הגשמיות גם הגשמי באמת לא תופס מקום כי

כי רוב החומר הוא ריק
בכלל הגרין הוא

[מוזיקה]
0.00 אחד מהמסה של האטום וגם הוא מתחלק

[מוזיקה]
ברמה היותר פנימית שלו כי רוב המסה שלו זה

מאנרגית האינטראקציה שלו עם הכוח החזק
והמס מנוחה שלו היא גם מתחלקת ב99 בקיצור

כמעט אין חומר א אבל זה רק משל בכל אופן
אנחנו נמצאים פה פה גם יש הסתר אלוקות

גדול אבל כל
פעם מורידים לנו מהעולם

הרוחני מטפטפים לנו רצונות לפה כדי שנתקן
אותם כי פה יש זמן ומקום ואז אנחנו

יכולים לחבר
בית הפכים בנושא אחד בבית זמנים אחרי

שתיקנו אותם ועבדנו עליהם בזמנים נפרדים
הם עולים לעולם הרוחני כזמן אחד וזה נשמר

לנו באוצר הנשמות אחרי זה הכל יכול
להתגלות שסיימנו את התיקון של אותה מדרגה

ואז עוד פעם
חוזרים עכשיו

צדיקים רוב
הזמן הם מטיילים

פה והם טיפ טיפה פה כי צריך את הזמן
והמקום לתיקון ויש צדיקים גדולים שהם בכלל

לא צריכים את זה אלא הם פה

בשבילנו כמובן יש הביע דקדושה והביע
דטומאה אנחנו לוקחים רצונות מהביא דומא

מביעה דטומאה
מתקנים אותם מבררים אותם ומזכים אותם

עכשיו האדם הוא תודעה אלוקית תודעה
רוחנית

עכשיו יש לנו כמה גופים כמה רצונות
נגיד שזה הגוף שלנו זה כמו האלקטרון

שאמרתי שהוא נמצא בכל המקומות אבל אם אתה
מודד אותו אז הוא נמצא במקום מסוים צדיקים

נגיד רוצים להזיז את האצבע
שלהם נגיד שזה האצבע

שלי אז אני מחובר רק להדמייה הגשמית רק
לגשמיות אז אני מפעיל את כוח הרצון שלי

אני מזיז רק את האצבע הגשמית צדיק הוא
מחובר גם לגוף הרוחני שלו נגיד בעולם

העשייה הרוחני אז הוא מזיז גם את הגוף
הרוחני הוא מטייל ורואה גם רוחניות אבל מי

שרק גשמי רק במטריקס אז הוא רואה רק את
המטריקס רק את הגשמיות כי זה ההשוואה

הצורה שלו הוא רואה רק את ההויות והגש
ובגשמיות ככל שהוא מזדכך ועולה בדרגות

התודעה ונהייה בהשתאות הצורה למדרגות
הרוחניות שפה אז הוא קולט אותם משיג אותם

וה ממהירות לו אור מקיף אור פנימי לפי
דרגתו והוא ככה ניזון ומתפטר רוחנית עכשיו

יש גם כמו כמו שאמרנו דומם צומ חי גם
בעולמות העליונים אז גם בעולם היצירה יש

דומם צומח חי אז כמו שה דומם צומ החי
בעולם הגשמי תחתית עולם העשייה [ __ ] את

הגוף הגשמי נותנים לו מינרלים יסודות ואת
כל מה שהוא צריך להתקיים ולהתפתח ולגדול

ככה הדומם צמח חי בעולם הרוחני מזינים
מבחינה נפשית תודעתית את הנשמה ומגדילים

אותה
ובעיקר וצריך אותם ובעקר ה חות הנעלה היא

דרך התזונה של צד האדם שזה המדבר הכינה
והממושכת ממש כמו שבג שמיות ההתפתחות

האמיתית של האדם היא לא בבטן שלו ובגופו
אלא בתודעה שלו במידות שלו בתכונות שלו

בנפש שלו בדיוק כמו שכביכול בגשמיות זה
עובד ככה זה עובד בעולם הרוחני וזה המדרגה

הנעלה אבל אנחנו צריכים את כל החלקים וככה
מתפתחים

ומתקדמים גם דיברנו ב אחד השיעורים אבל
תשלימו את זה שמה שאדם לוקח סמים כדי

לפרוץ את המחסמים בתודעה וכאילו להתקרב
לפה ולהשיג דברים שהוא לא מגיע לו כי הוא

לא בהשתאות הצורה איתם ואז זה גורם לו
שבירת כלים והוא יורד עוד יותר למטה כי גם

הוא נשבר מבחינת התודעה הנפשית ואז הוא
חלש שבור רוח שבור נפש ואפילו המוח הגשמי

שלו יכול להיפגע מהתהליך כי הוא נתון
לחוקים של השכל הישר של הביו

הגשמית אבל ברוחניות שגם התורה נקראת סם
אבל זה סם חיים למה כי הא עובדת על פי

הבינה על פי זירן פין על פי יסודות התבונה
על פי השכל הישר והדמיון האלוקי ואז אני

מתקדם במדרגות אבל על פי השתוות הצורה שלי
לא על פי ההשתוקקות הנפרדות וגירוד

השתוקקות בכוח מצד הטומאה והרצון החזק אז
זהו טוב התאמנתי פה קצת בציורים נחזור

לענייננו אני מאוד מקווה שההקלטה יצאה טוב
זה הכל נישואים פה

לכן אנחנו צריכים להתפתח רוחנית נשמתית
חוכמת הקבלה אומר באוד קנה בעל הסולם על

ידי שאדם לומד את הלימוד את
הפנימיות זה מעורר בו את השורש הרוחני שבו

ועל פי זכותו השורש מתחיל להעיר לו עשב ש
אין אין עסב מלמטה שאין עליו שוטר ומלאך

מלמעלה שומר גדל זאת אומרת הכלל מתחיל
להאיר לו על פי הטבות הצורה שלו לכלל ואז

הוא מתחיל להיפתח רוחנית לגדול רוחנית
ולהתחיל לא רק לאכול במבה גשמית אלא יכול

לאכול במבה רוחנית אבל הבמבה הרוחנית היא
לא בחומר זה רק משל היא לא בחומר

גשמי כי אין חומר גשמי בעולם העשיה הרוחני
בעולם היצירה שמה החומר הוא נפשי נשמתי

רוחני
אבל צריך גוף רוחני בשביל זה צריך תודעה

רוחנית בשביל זה אז חוכמת הקבלה היא
משכללת ומפתחת ומגלה לנו את התודעה

הרוחנית אפשר לגלות את זה גם בדרכים אחרות
ברמה מאוד מוגבלת עם סמים עם כוחות טומאה

אבל זה מרסק את האדם ורק מרחיק אותו ומפיל
אותו יותר למטה ולא שווה את

המחיר ואיין בזה איזון
וזה טוב עבור אבל דיברתי על זה ב בתודעת

אנסתה או
ב תקשור במאמר קבלה מעשית תראו את זה

שמה
לכן אז נסכם דיברנו על ענף

ושורש שכל דבר נמשך מהעולם הרוחני כי הוא
הכלל שלו הוא העליון שלו הוא בא להוציא

אותו ולגלות אותו לצורך התיקון

והשלמות עוד זרקנו כמה פר ורים על הדמיה
הגשמית כדי קצת להמחיש את הדברים שהאדם

למרות שהרבה רבנים מסבירים את זה ככה אבל
הוא לא מתגלגל בדומם צומ חי אם כי זה נוח

להסביר את זה לאנשים וקטנים כי זה מה
שמעניין אותם אבל האדם הוא ישות שלמה

והגוף האדם הוא המרכב לנשמת האדם מה שכתוב
בספרים מדובר בשפת הענפים אבל הכל מדובר

על דרגות רוחניות אם ככה אז מה כן מתבטא
מה לא צריך באמת לללמוד טוב את חוכמת האמת

ולדעת מה יש לשל מה אין לו באיזה אופ
ההשלכה וכן על דרך

זה אגב מי שנולד אעו דבר קטן אני אזרוק
יוצאים מהשרוול מי שנולד נגיד עם

נטייה
הומוסקסואלית או כל הנטיות שאתם מכירים

היום זה לא אומר
שבהכרח הוא יש לו נשמת כאילו זכר למשל

בגוף של
נקבה זה לא תמיד

מובהק כפי שאנחנו ואים שהיו צדיקים גדולים
שהתגלגלו בנשים או הפוך לצורך השלמת

התיקון שלהם אז זה לא תמיד מורה על זה
לפעמים זה פשוט קליפות שיושבות על הנשמה

אז זה הדבר הצדדי שרציתי להגיד כמו
שהמשפחה שאדם נולד בה זה לא בהכרך המשפחה

שנמצאת בשורש הרוח שלו אלא זה מה שהו צריך
לצורך

התיקון לכן נתנו דוגמה קצת על הגשמיות על
הזמן הגשמי שבעצם כל המדידה של הזמן היא

רק בתודעה הגשמית לכן מצד העליון שהוא
הביא לנו את העולמות מובנים בבת אחת מצד

קיום המציאות לא שייך לדבר שמה בזמן אלא ז
רק אחרי זה מצד העבודה שלנו במציאות אנחנו

תופסים מציאות של זמן עוד וזה אמרנו לגבי
האבולוציה את אותו רעיון שזה גם קשור

לעניין של הגלגולים כמו שאין גלגולים אז
גם אין את

האבולוציה כי האדם הוא ישות שלמה הוא ענף
לזינ פין דאצילות

וההוא בא כאדם הוא לא משתנה אבל בתוך
מדרגת האדם הוא יכול להיות בהמה דומם חזיר

בהחלט אבל זה בתוך הכלל של האדם כי ככה
הוא נברא זה המהות שלו הגוי זה גם אדם אבל

אדם בלי על וזה לומדים את זה בקבלה מה זה
אומר עם

זאת צריך להבין שזה לא רק דברים חיצוניים
אלא הגוי זה הגוי שבאדם בעיקר שהגוי בחוץ

באמת מסמל לי את הצד של הבליה לזה כי זה
כרגע המקום שלו ואני צריך להיזהר לא

להתחבר איתו אלא להתחבר עם צת חסידי אומות
העולם שבו וככל שאני איה עלי זה גם היה

מהפרשה גר
עליך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה

מעטה אם אני מעלה את הצד הרע שבי אני
משפיע על כל העולם אבל אם אני מעלה את

הנקודה הפנימית שבי את ישראל אז אני גם
מגדיל את הטוב שבאומות העולם וככה אנחנו

צריכים
לפעול אבל הגוי זה חשוב כאילו לקחת את זה

לפנימיות אחרת אם אני רק בחיצוניות אז
נשארתי במטריקס צריך את המטריקס אבל לא

להיתקע בו אז מה זה גוי גוי מלשון גוף
מלשון גווייה

כי זה הצד מצד מלשון גאווה גם כ זה הצד של
הפרטיות הנפרדת אבל הגוי זה הגוי שבתוכי

בעיקר וישראל זה הנקודה שבלב שבי הרצון
להשפיע נח תוח לבורא שאני צריך להגדיל

אותה ולפתח אותה להפוך אותה לנפש
שכלית ישראל זה ישר אל זה הכל תכונות

נפשיות באדם למדנו בשבת נגיד על היונה אז
לא מדובר על יונה הגשמית זה רק סימן

והסימן לא צריך להיות מיליון אחז כמו
ברוחניות כי אמרנו שעובר דרך זמן ומקום

והוא מתאוות אבל באופן כללי הסימנים
הקיומיים הם דומים אז יונה זה בחינת אמונה

זה תכונה של אמונה באדם עורב זה תכונה של
צד שמאל באדם של ערב של רעב של רצון לקבל

לעצמו וככה כל המציאות אנחנו צריכים ללמוד
לפרש את התורה ואת המציאות מבחינה נפשית

פנימית ואם נזכה ו
יאירו לנו המראות הרוחניים אור מקיף יזכרו

אותנו יפתח לנו גם המציאות הרוחנית בלי
חומרים ואז פתאום שאני אראה יונה גשמית

היא תסמל לי את היונה בעולם הרוחני ובגלל
שאני בתודעה רוחנית אני גם יכול לראות את

הצד הרוחני שבינה
שבי או שבמציאות אבל כשאני רק גשמי רק

בזמן ומקום אני רואה רק את הענה הגשמית
בדומה למדען לא מפותח שהוא מודד רק

בפיזיקה הקלאסית הוא רואה רק את החומר
המוצג הגשמי הנפרד ומדען אחר מסתכל ברמה

הקוונטית ורואה עולם אחר לחלוטין או ברמה
של החלקיקים ופתאום רואה שיש פה תנועה

כמעט במהירות האור למרות שזה נדמה לו
באשליה של דרגת העין כדומה אז זה הכל

עניין של פירוש התודעה
שלנו ו שנזכה להתפתח להרגיש רוחניות

ולהתחיל לרצות אלוקות אבל יש על זה הסתרה
בכוונה כי מישהו מאוד גס ולא מתוקן או בתת

עמודה שלו או במודה שבו ויגלו לו את
התענוג של האלוקות אפילו בלא לשמה הוא יקח

את זה לאנוכיות מאוד גדולה ובאמת חלק
עושים את זה אם כי בדרגה מאוד נמוכה זה

נקרא אור מקיף דקליפה אבל את התענוג
האלוקי

הגבוה אפילו בלא לשמה האמיתי לא מגלים לנו
כי אנחנו לא זקים מספיק אז אנחנו מתאמנים

דרך תאוות דרך אהבת חברים דרך כל הדברים
הקטנים האלה מתאמנים לטהרה דרכם ושנוכל

לתקן אותם בהתחלה עוד יגדילו לנו אותם כל
יום זה יום חדש יתנו לך ניסיון נפשי אחר

תנו לך פתאום יותר תעבוד בגשמיות כדי
להרגיל אותך טוב טוב בעבודה תהיה מומן

מספיק טוב לאט לאט גם יתחילו לפתוח לך את
השגת האלוקות שם עיקר העבודה וזה העבודה

הכי קשה
כי הגשמיות זה פירורים ושם זה הורות

גבוהים ועובדים על סדר המדרגה והאמת זה
ברצו השוב יש גם כף הכל לפעמים אנחנו

רוצים משגת אלוקות ואז מוטים אותנו רציות
וזה קורה בעיקר בעולם העשייה או בתחתית

עולם העשייה בעולם היצירה האלוקות מתחילה
להיות יותר

יציבה ובעולם הבריאה עוד יותר ועולים
לאצילות או בקביעות או בעליית עולמות זה

השלמות הגבוהה שזה אומר שאדם בתודעת
אצילות שהכל אצלו הכל באחדות ואהבה ולא רק

בדרגת המציאות החברתית הגשמית ופירורים
הגשמיים אלא גם בדרגה של עולמות העליונים

שיש שמה רצונות גדולים לאין שיעור מהפירות
הגשמיים שאנחנו מכירים אבל במובן הגשמי

כדי להבין אז האדם מרגיש אחדות ואת הבורא
בכל רגע ורגע שזה הרגשה הכי נפלאה שיש

להרגיש את החיבור
והאחדות בכל מקרה מקרה בכל דבר

ודבר והלוואי ונזכה לזה תתפללו עליי אני
אשמח אם תעשו לייק שיתוף ותגובה על מנת

שתמשיכו לראות מאיתנו תוכן בערוץ סמנו
בפעמון ראה תחילה הצטרפו לטלגרם שלי

בכתובת טלק
tkb n כדי לקבל תכנים נבחרים בקרו באתר

הסולם אתר הקבלה למתחיל ובעזרת השם נעשה
ונצליח

ונזכה
לאלוקות דחוף דחוף אמן ואמן בן אדם מה לך

נרדם תודה רבה שבוע טוב בשורות טובות וכל
המתפלל על חברו נענה תחילה אז תתפללו עליי

שאני אזכה לרוחניות ואני אתפלל עליכם תודה
רבה וכל

טוב שלום
ברכה אנחנו

ממשיכים בקורס קבלה למתחיל שיעור ו אנחנו
קוראים

מהמאמר מהותה של חוכמת הקבלה ממתן תורה
ככה התחלנו מהשיעור הראשון והסברנו תוך

כדי יסודות
בחוכמה אני הולך באופן כללי לפי הקו של

המאמר ואני מוסיף כל מ מיני כלים ונקודות
חשובות בחוכמת הקבלה כדאי להשלים את

השיעורים הקודמים כי זה דבח על
דבח בעזרת השם נעשה

ונצליח אז הגענו
לקטע

שנקרא שפת המקובלים היא שפה של
ענפים נקרא ונסביר

פירוש על פי הוראתם של הענפים הללו על
שורשיהם שהם הדוגמאות שלהם הקיימים בהכרח

בעולם העליון כי אין לך שום מציאות בעולם
התחתון שלא יהיה נמשך ויוצא עולם העליון

ממנו כמשפט החותם עם הנחתם כמפורש לאל אשר
משום זה השורש שבעולם העליון מחייב את

העניו שלו שבעולם
התחתון שהתגלה בו כל צורתו

ותכונת וזה הרכבנו בשיעור מספר ה השיעור
הקודם בעניין

הזה ועל דרך שאמרו זל שהמזל שבעולם העליון
המיוחד ס לעשב שבעולם התחתון מכה אותו מכה

על אותו העשב מכריו לגדול על מתכונתו כנל
דהיינו הכלל העליון שלו מכריח אותו להתפתח

ולהגיע לתכלית
שלו להיות והוא הסיבה שמכריחה אותו שמתוך

זה נמצא כל ענף וענף שבעולם הזה מגדיר
היטב את הדוגמה שלו העומדת בעולם העליון

הוספנו
אבל שיש הבדל בין עולם העשייה

הרוחני או לעולם הזה
הרוחני לתחתית עולם העשייה לעולם האשליה

המטריקס עולם הצעצועים
פינוקיו המראה הגשמית הבבואה המוב של

הרוחניות וכן כל השמות שנתנו
לזה מה ההבדל

שהעולם הזה ה עולם של
סימנים זה לא לגמרי ענפים אלא הענף עובר

עיוו של זמן ומקום משהו שלא קיים ברוחניות
זמן ומקום

גשמיים הרחבנו בשיעור הקודם גם על
תפקידם לכן היבו

הזה אומנם מעתיק
בדמיה את ה דבר שמשלשל מהעולם

העליון אבל רק
כסמל לא כסיבה ותוצאה רוחניים הסברנו את

זה גם
בקליפ מי גילה ר זה

לבני עולם פנימי מקריין לעולם חיצון את
ההסבר האמיתי של

זה שכל העולם הגשמי היות והוא הדמייה הוא
רק סמלים יש שמאלים מוקים יותר יש פחות

אבל אם אני גבוה זה לא אומר שאני רוחני אם
יש לי עיניים כחולות זה לא אומר שאני רואה

את התכלית זאת אומרת הסימנים הם לא מוקים
אבל יש סימנים זאת אומרת הסימנים לא מו

קים זה פשוט אבל הסימנים הם לא סיבות הם
לא

תוצאות זה לא תוצאה ישירה זה רק הדמיה
סמלית וזה נובע מזה שפה זה רק עולם האשליה

רק עולם האימון עם זאת יש
סימנים שהם מוקים זאת אומרת שהם מגרים

ומסוגלים לשורש ביתר דיוק ובצורה חזקה
מאוד למשל המצוות למשל תפילין אז אם אני

מניח תפילין זה לא תוצאה או סיבה שאני
תופל לבורא יכול להיות שמבחינה רוחנית

ניקל כולי באנוכיות
אבל זה כן סימן מסוגל לעורר לי את הנפש

להתפתח ולעורר את המדרגה הזאת בתוכי דווקא
בתפילין לא בדברים אחרים למה כי זה נמשך

באמת מהעולם העליון רק פה זה נעתק על פי
חוקי ההדמיה הגשמית וזה משנה את ההתראות

את הזמן של זה את האפקט של זה זה ככלל אבל
התורה ומצוות הם מרים את השורשים העליונים

ביתר דיוק ומגרים את הנפש בצורה מאוד מאוד
חזקה אבל באמת גם החוקים טבע הם נמשכים

משורשים רוחניים אבל אם עכשיו יש פה כוח
משיכה חזק זה לא אומר שיש לה השתוקקות

חזקה זאת אומרת אני לא מערבב בין הגשמיות
לרוחניות צריך לדעת לעשות את ההבדלה הזאת

וזה טעות של רוב הלומדים אבל אני כן יכול
לראות שהחוקים הגשמיים הם מתמים נמשכים

מהחוקים הרוחניים כמו כוח המשיכה כוח
האלקטרומגנטי הכוח

החזק כוח
האינטראקציה נקרא הכוח הגרעיני החלש גם

הספקטרום של האור חמש

חושים שבע
אוקטבות וכן על דרך זה אז החוקים באמת

נמשכים מהעולם
העליון אבל כשהם באים להדמייה הגשמית הם

תחת הכלל של הדמיה הגשמית שנקרא זמן ומקום
ה דרך חילוף ותמורה עד כדי כך שאפילו

החלקיקים הקוונטיים שהם בדמיון יותר זח
לרוחני כי הם מסמלים מסמלים

בלבד רצונות יותר זקים שהם דומים בתכונת
לצד ההשפעה לכן מתנהגים כגל ולא כחלקיק

שזה בחינת מלכות שהיא מפרידה את המדרגה
אלא פועלים כמו בינה במידת ההשפעה בכוח

הנשמה כסימן לכן הזמן אצלהם התנהל אחרת הם
גם לא כפופים לחוקים של הפיזיקה הקלאסית

של החלקיקים שהם יותר מצומצמים לכן הם
מתנהגים כחלקיק ולא ככלל שזה בחינת הגל

אבל עדיין גם העולם הקוונטי הוא עדיין תחת
חוקי הגשמיות הוא נתון לזמן ומקום רק ביחס

לתחתון שלו שזה המולקולות הפיזיקה הקלאסית
ברמה הרגילה שלהם כי גם הם מתנהגים כגלים

היה לנו את הכוח לראות את זה אבל ברמה
הפשוטה אז הם יותר זקים הזמן אצלהם יותר

מהיר יותר זח יותר מופשט הזמן והמקום שלהם
עד כדי כך שהיום כבר קוראים לזה חלקיקים

וירטואליים אז זה באמת נמשך מהשורש הרוחני
אפילו הגלונים שזה הפוטונים שמחזיקים את

הקוורקים
שזה יצג את ה חומר הגשמי או הוירטואלי

גשמי ברמה הכי עדינה שכרגע אנחנו

גילינו אפילו זה נמשך משורש רוחני בדומה
להערת כלים שמחזיק את הקיום של

הרצון ועוד הרבה דוגמאות שפיזר בשיעורים
חומר אנטי חומר אפילו הסברנו תראו בשיעור

ב לכן אז זה נקוד קודה מאוד מאוד חשובה
באמת החוקים הגשמיים ודאי נמשכים מהשורשים

הרוחניים אבל ההתבטאות שלהם היא שונה היא
לא

ישירה אז החוקים אותם חוקים אבל ההתראות
היא שונה וזה לא עניין של סיבה ותוצאה בין

עולם העשייה הרוחני לאצילות או לבריאה זה
באמת עובד בסיבה ותוצאה חותם ונחתם אבל

היתק שבא ל העולם
הגשמי זה משהו שונה זה לא כמו בעולמות

הרוחניים כי פה זה נעתק לחומר שהוא לא
קיים שהוא אשליה שהוא הדמייה שהוא נתון

לזמן
ומקום ואז הוא מוגבל זה כמו איזה הדוש

כבידתי חזק שמשנה את התמונה של החומר מראה
תמונה שבורה אז יש טלסקופים

מיוחדים גם אם זה צריך לצאת מחוץ
לאטמוספירה שהם מסדרים את זה אותו דבר

בנפש שהאדם צריך לפשוט את הזמן והמקום
מהסימנים טכני שכלי זה עניין של השגה לפי

ההתפתחות שלו ואז על פי זכותו הוא מעורר
את השורש הרוחני את הענף הרוחני דיברנו

מזה בשיעור
הקודם לכן זה יסוד שחשוב להבין והרבה

אנשים מערבבים בין הגשמיות לרוחניות אם
אני חולק אני חולה רוחנית לא ממש לא זה לא

מחייב זה לא זה אין קשר של סיבה ותוצאה
אבל זה כן אומר שכמו שהרעל בגשמיות שזה

הפסולת וזה העודפים זה מזיק לתאים הגשמי
ככה הגאווה ואנוכיות מזיקים לתאים של

הנשמה אז החוק אותו חוק רק פה הוא מתראה
בגשמיות ופה זה מבחינה רוחנית יכול להיות

אדם בריא שיודע את חוקי היוג טוב ואת חוקי
ההתחדשות הגשמיים אבל הוא מאוד רשע מבחינה

רוחנית זאת
אומרת מצד הגוף שלו בתחתית עולם העשייה

הוא בריא
ומאוזן אבל בנפש

שלו או הנפש הבהמית הטיפה יותר פנימית או
הנפש האלוקית הוא הוא בכאוס מוחלט בדיכאון

מוחלט בנפרדות מוחלטת אז אין לו סרטן בגוף
הגשמי ומבחינה רוחנית כולו מנוגב מה זה

נגב שהוא לא משיג את האלוקות הוא משיג רק
את הפרטיות אז סוף כל סוף זה גם תראה לו

מבחינה גשמית בסוף מה זאת
אומרת באופן כללי זה יכול להתראות בגשמיות

אבל זה לא חייב להתבטא ממש בגשמיות זה
יכול להתבטא רק מבחינה נפשית זאת אומרת הת

שלי עובדים אני יודע יוגה אבל אני בדיכאון
מטורף אז מה זה עוזר לי הבריאות הגשמית אם

כל כולי מנו גף רוחנית עד כדי כך שהאדם
מעדיף להתאבד

גשמית חס
ושלום לברוח ממוות רוחני נפשי שנקרא

דיכאון בדידות
ונפרדות אז אנחנו רואים שהנפש הרבה יותר

חזקה אז זה יכול להתבטא בגשמיות הרבה
צורות על פי הצרכים של ההשגחה

ובאופן כללי כמו ש שהסברתי ב בשיעורים
המתאימים זה

מתראה אבל לא אחד
לאחד והוספתי איזה הבנה שלי לנושא שכמו

שמדרגת הדומם ההשפעה היא כללית ולא פרטית
וכל החיצוניות היא כנגד מדרגת הדומם לכן

גם ההשפעה על החיצוניות היא באופן כללי
זאת אומרת השגחה כללית אז אם אנחנו נותנים

כוח לקליפת ישמעאל כל היום כי אנחנו
משפיעים ב על מנת לקבל בעבודת השם או

פועלים בקו אחד אז זה מתבטא גם בגשמיות לא
אחד לאחד אבל באופן

כללי לפי הצרכים של ההשגחה אבל יכול להיות
שלכאורה יש שלום חיצוני

בגשמיות תאורטית נגיד זה היה יכול לקרות
אבל עדיין היינו מדוכאים ובמלחמה פנימית

עם
עצמנו לכן הדבר החשוב זה

הרוחניות אבל אם נעשה את העבודה הרוחנית
גם יסתדרו לנו את הגשמיות

בצורה הסבירה זה לא צריך להיות מושלם אגב
הצורה הסבירה שתאפשר לנו לעשות את העבודה

הרוחנית בצורה הטובה ביותר שאנחנו
יכ אומר בעל הסולם בפרי חכם מאמר סגולת

חירה אחד המאמרים החזקים ביותר
שיש כתבתי עליו הסבר אגב לפני הרבה שנים ם

יכולים לראות את זה
באתר מופת גלוי אין חיסרון בעולם קבוע

בגשמיות כלל אמנם כל החיסרון ושלמות תבוע
ברוחניות זאת אומרת השלמות היא בתודעה

רוחנית בכלים הרוחניים לא בהדמיה הגשמי
יכול להיות שאני במסיבה עם הרבה אנשים עם

הרבה אוכל ואני לא מאושר מבחינה נפשית אני
בדיכאון אם כי הרבה פעמים בהתחלה נותנים

קצת נעיר הו דקיק להדמייה הגשמית כדי
שיהיה מקום אימון לאדם כדי לתרגל אותו אבל

יש מצב שאפילו את זה לוקחים לו כשהוא לא
עושה עבודה ואז רואים אנשים מגיעים

לדיכאון לבדידות ויש להם כסף ואלה ששרים
על אהבה מתגרשים כל

יום אבל זה לא אומר שלא צריך את הגשמיות
אני לא רבי מקוצק אני רוצה גשמיות אבל לא

צריך גשמיות משלמת גשמיות סבירה ועיקר
העבודה היא רק בפנימיות כי ממילא מה שקובע

את ה את החיות זה הנשמה זה התודעה הפנימית
לא הדמיה הגשמית רק מה מי שמשיג רק את

ההויות של בגשמיות אז הוא מאוד נראש
ומושפע מה הה הגשמית וחייו פשוט לא חיים

הוא דומם הוא כמו בחינת מת כי הוא חי רק
את הגשמיות והגשמיות לא ממלא אותו כי זה

לא הוא זה כמו שהוא מזין את האוטו אבל הוא
לא

אוכל זה כמו שאוכלים אוכל לא בריא לא בריא
והגוף לא שבע כ הוא לא קיבל את המינרלים

את הדברים שהוא צריך כדי לבנות את עצמו
ואז הוא אומר לגוף תאכל תאכל תמצא לי את

מה שאני צריך את הנקודה הפנימית אבל אין
את זה כי הוא אוכל אוכל ריק ואז הוא משמין

נהיה חולה ולא מבין מה קורה איתו אותו דבר
מבחינה נפשית אומר בהמשך רצוני לומר

שבתכנית השלמות הייצול
לעולם לא יהיה צורך לא יתברך לשנות איזה

מקרה גשמי אלא לברך הרוחניות לבד וזה האמת
למה כי ההדמיה הגשמית לא קובעת את האושר

ואת השמחה כי זה בכלל לא לא מתלבש בזמן
והמקום אלא מה אנחנו עובדים דרך

זה ובגלל שוב שאנחנו מאוד גשמיים אז כאילו
אנחנו מאוד תלויים בזה אבל זה מצב שהוא לא

טוב
הצדיקים

הם הם מעבר
לזה הם בכלל מספיק להם סימן קטן משיגים

אלוקות עצומה כמו אדם שבאמת אוהב מספיק לו
מבת לאשתו הוא משיג יותר אהבה והתרגשות

פנימית מאשר אלף משכבי בשר ריקים
וחיצוניים רק מה הכלי באמת לא מגולה לאדם

הכלי
האלוקי זה על פי דרגת ההתפתחות

מתגלה לכן היות וזה מתגלה על פי דרגת
ההתפתחות של

האדם לכן אנחנו עובדים בחלקים מראים לנו
כל פעם קצת ספקטרום מהתמונה על פי

ההתפתחות שלנו אל אומר פה יסוד אלוקי מאוד
חשוב שמצד

האמת מספיק לברך הרוחניות לבד זאת אומרת
הבורא יכול להטת לך ככה זה אגב עובד את ה

אור נשמה את הדבר האלוקי ישירות לתודעה
הפנימית הוא לא צריך שזה תבטא בהדמייה

הגשמית אבל היות ואנחנו גם חיים בעולם הזה
אז לפי הצרכים של ההשגחה גם מעוררים את

האדם מבחוץ וצריך להשתמש בחיצוניות הזאת
לפעמים אפילו מביאים לאדם יסורים גשמיים

ממש בהדמייה עעם זאת אין להם ערך בפני
עצמם אלא רק ערך כללי לקידום המציאות אבל

אם האדם לא מפרש את זה לתודעה הפנימית
אז כמו שאומרים המקובלים גם הרבש שהאיסור

הגשמיים לא מתקנים רוחנית כי זה לא קשור
זה דבר גשמי רק מה ויש קשר כללי בין

הגשמיות לרוחניות אז זה יכול לגרות אותי
לעשות את התיקון אבל זה דורש את הכוונה

הפנימית אבל באופן כללי צריך להגיד שזה כן
משפיע ומגרה כי זה גורם לאדם לחשוב מחדש

אבל הם בפני עצמם הם לא התיקון הייסורים
שמתקנים זה הריחוק זה שאני רחוק מהבורא

רחוק מאהבת הזולת רק מה אם הצלחתי להשתמש
בסימן הגשמי של כאב ראש כאבי פרנסה כדוגמה

אני נותן כדי להתעורר על עבודת השם אז זה
דווקא יכול לקדם אותי כי אנ פשתי מזה דבר

פנימי בכלל ראיתי מישהו חולה גשמי ואני
כיוונתי בכלל על חולי רוחני זה לא אומר

שלא התפללתי גם על הגשמיות אבל מטעם
הרוחניות זה משהו אחר לגמרי אבל רוב

האנשים בכלל לא קשורים לזה הם מעניין אותם
רק הדובר הגשמי והם מנסים לאנוס את

הרוחניות בשביל הגשמיות לכן זה גם לא עובד
יש מלאכים מלאכי חבלה דיברנו על זה גם

בקטי מרן שהתפקיד שלהם לקטרג על
זה ואם האדם קיבל זה לפעמים עונש אפילו

לכן מביא פה משל רצוני לומר שבתכנית
השלמות הצו על העולם לא יהיה לו לא יהיה

צורך לו תברח לשנות איזה מקרה גשמי דהיינו
בהדמיה הגשמית אלא לברך הרוחניות לבד נותן

משל אנו רואים שאדם מקבל על עצמו הרבה
מכובים טלטולי דרך כדי לקבץ עון עד בו

כונות עצומות דהיינו אדם בשביל פרנסה או
בשביל משה שהוא רוצה לפעמים עובר איסורים

קשים ואל כורחך שכוח המדמם מתקווה של
הממון מכריע אותו משיב הראה לטובה גדולה

זאת אומרת זה שהוא מדמה לעצמו שהוא יקבל
אחרי זה תענוג או כסף למרות ש בפועל לא

קיבל אותו עדיין עצם זה שהוא מדמה את זה
כמו הסוחר שעובד קשה כדי למכור סחורה אז

אם הוא רואה את התכלית את המטרה שהוא יקבל
כסף בסוף היום שהוא ימכור אז התענוג הזה

מכסה על היגיעה שלו עד שבכל עיוות נפשו
נותן את עצמו בסכנה על הכנה

מסופקת כמו איזה מדען שרוצה להמציא תרופה
לא מדענים שלם מדענים של פעם לפחות ומקריב

את נפשו על
הדבר למה כי המטרה מאירה לו ברגע ש כמו

אדם רוצה לעשות ספורט אם הוא רואה את
המטרה יש לו כוח לרוץ לצאת אם הוא לא אין

לו כוח לעשות
ספורט כמשל בדרך כלל אלה שלא עושים ספורט

כי הם לא מאמינים שזה יעזור להם לא עוזר
אני תמיד נשאר שמן אז המטרה לא מהירה לו

אבל נאמר לך אל נמלה צל ר דרכיה וחכם לא
וחרוץ למה זאת אומת מצד המטרה תקבל את

הכוח של החריצות כי עובדה שלדבר עבירה יש
לך חריצות אז אתה צריך שהמטרה תעיר

לך אם כן אין זה רחוק כלל אם יקרב השם
יתברך שכר העבודה להגיעה במידת כל יכולתו

לא יהיה נרגש צער וכאב כלל בהגיעה זאת
אומרת אם אני אראה את התכלית והיא באמת

תאיר לי לנשמה לתודעה ישירות אז יחסה לי
על כל ה כל הצדדים שכאילו מפריעים לי כי

הכוח הוא בנשמה פעם היה פרסומת כזה בננה
פצצת אנרגיה צהובה לא נשמה פצצת אנרגיה

[מוזיקה]
צהובה רק מה הבעיה הנשמה לא מהירה לכן אתה

יבש כמו רואים אדם שהוא אוהב הוא מנסה
להשיג אהבה כשזה מעיר לו לא שזה לא מעיר

לו זה מעיר לו הוא מוכן להתאמץ למסור נפש
להתאבד לעשות

הכל כי אהבה זה ענף קרוב
לרוחניות סימן קרוב לרוחניות אני מדייק

בחוכמה אז הכוח הנפשי הזה של אהבה הוא
יכול להתאבד לעשות גיות מטורפות מניסיון

הכל למה כי מאיר לא א רוחני
לתודעה זה מבטל את הרגש הזמן למרות שהלבנה

עדיין מסתובבת אבל ברגע שזה מאיר לי לנפש
אז אין הרגש זמן הרי למה יש יגיעה למה הצר

כי הזמן מפריד בין השכר
ליגיעה אבל אם אני נהנה בזמן היגיעה זה מה

שייקרה בהשתלות הצורה אז אין לי בכלל סבל
אפילו תענוג גדול זה נקרא עבודת ההשפעה

לשמה שהגיעה כאילו לעבוד את הבורא היא עצם
התענוג כי אני נהנה מלהידבק בבורא השפיע

על נחת רוח לכן כל היגיעה והסבל בחיים זה
כי הזמן הגשמי לא הרוחני כי ברוחני כמו

שהסברנו בשיעור הקודם הזמן הוא אחד כי
הזמן

הגשמי מרחיק אותי כאילו
מהרגשת המטרה וככל שאני רחוק יותר הסבל

הרבה יותר
גדול לכן יש סבל גדול בתורה ומצוות כן סבל

מי שעובד באמת ולא מזייף בבחינת נשים
וקטנים אז מרגיש סבל בהתחלה למה כי יש

בחינה בגלות מגלים לו את זה אבל כדי שיתקן
ויברר אותה

שנזכה כדאי לקרוא את המאמר
הזה עם ההסבר

שלי הסבר טוב האמת זכיתי התי אני גרסתי
הרבה את המאמר הזה שהייתי צעיר כדי להפנים

את זה לנפש אז ברוך השם הבנתי אותו טוב
אבל זה מאמר שרק בגמר תיקון הבין אותו

באמת

אוקיי נמשיך לקרוא ולפיכך מצאו להם חכמי
הקבלה אוצר של מילים ארוך ומפורש לעיניהם

דייו מספיק לבחינת שפה מדוברת ביניהם
המצויינת להפליא שיוכלו ליסב ליתן זה עם

זה בשורשים הרוחניים שבעולמות העליונים
דאינו על ידי שמזכירים לחבריהם רק את הענף

התחתון המוחשי שבעולם הזה המוגדר היטב
לחוקים הגשמיים למה כי הענפים שבאים מצד

טבע באמת חוכמת הקבלה נקראת גם שפת
הבריאות סליחה שפת הענפים נקראת גם שפת

הבריאות
למה כי היא שפה מדוייקת שלא משתנה כי זה

בא מצד קיום המציאות לעץ אני תמיד אקרא עץ
למילים נוספות שממציאים שזה יש

ייבושים אבל יש דברים שהם באים מצד הוויית
המציאות ובאמת גם ה קליפות לא פגמו בקיום

המציאות אלא רק בשכלול
המציאות לכן גם בהדמיה הגשמית זה מתבטא

שהשפה של הקיום היא מדוייקת ועדינה באופן
כללי והשומים מבינים מדעתם את השורש

העליון אשר הנף הגשמי הזה מראה עליו מפני
שהוא מיוחס אליו להיותו נכתב ממנו אז זה

השפה של
המקובלים כי דך הענף נגיד רב מלמי תלמיד

שהם בעלי השגה
שניהם אז דרך הענף הוא מרמז לו את השורש

העליון אבל על פי מה התלמיד יבין על פי
דרגת התודעה שלו מאותו ענף הוא יכול לפשוט

את הדרגה הרוחנית הגבוהה אז כל תלמיד שומע
משהו אחר ותלמיד גשמי שמע רק את תחתית

עולם העשייה אבל יש סגולה מיוחדת אני אדבר
עליה

בהמשך א מה יעשה תלמיד שבתחתית עולם
העשייה שזה

רובנו באופן אשר כל פרטי הית הבריאה
המוחשית וכל מקרם נעשו להם כמו מילים

ושמות מוגדרים מוחלטים המראים על השורשים
גבוהים העליונים

הרוחניים ואף על פי ש במקומם הרוחני אי
אפשר להתבטא בשום מילה והגה מפעת אותם

למעלה מכל דמיון דיינו דמיון הגשמי הכוונה
של השליה לא דמיון רוחני דמיון יש

ברוחניות זה הכלי הכי גבוה ל הרוחניות
הדמיון אלא דמיון גשמי הכוונה השפה השפה

קצרה אז הוא קורא לזה דמיון מכל מקום קנו
להם זכות ביטוי שפתיים על ידי הפים

המסודרים לחשנו כאן בעולם המוחשי כם מבואר
אז בדיוק כמו שבשפה הגשמית אני קורא לזה

פלאפון או פלאפון
מתקפל

טאבלט לא אבל זה לא סימן מובק לא בעצם
טאבלט כן כי משה רבנו הוריד מהשמיים טאבלט

אז אני יכול לשמש במשל הזה אז כמו שלוח
חרות על הלוחות אני קורא לו לוח כי זה

מסמל לי בנפש משהו שנקרא לוח אגב השפה גם
זה לא איזה המצאה שמישהו פתאום המציא אזה

נמשך משורשים
רוחניים כל

השפות זאת אומרת יש שפות שהם צירופים והם
ערבובים אבל ב מצד שיוון אומות אז השפה זה

סוג של קליפה של התקשרות בעולם
הרוחני וזה נעתק לעולם הגשמי לפי כל אומה

אבל השפה העברית מלשון מעבר לחומר היא
השפה האמיתית היא השפה

המקורית גם אם היא התגלתה לכאורה לא לאדם
הראשון אבל נגיד כאילו לתרבויות מסוימות

בשלב מאוחר יותר זה לא בגלל שהיא מ מצאה
אחר כך אלא כי יש סדר

התגלות במציאות וכמו שאסף קודם ליעקב אז
לפעמים הקליפות מתגלות לפי הקדושה אבל זה

לא בגלל שהם קודמות לקדושה אלא בגלל שהם
מתראות קודם כמו שהדבר המשובח מגיע בסוף

וכן על דרך זה זה כל הופייה של השפה
המדוברת בין חכמי המקובלים אשר על פי ה

מגלים את השגם
השגות הם הרוחניים מאיש לאיש ומדור לדור

אין בעל פה ואין
בכתב מבינים זה את זה בסיפוק גמור על פי

המדרגה כמובן של כל אחד פי כל השיעור
המדויק המחוייב לצורך משא ומתן במחקרי

החוכמה מה זה המסע מתן שהם יכולים להחליף
את ההשגות ביניהם כמו מסע מתן בגשמיות רק

פה הם עושים משע מתן בתודעה
ברוחניות יש דרגה יותר גבוהה אני תכ אדבר

עליה דינו בקדרים מדוייקים שאי אפשר לכשל
בהם למה כי זה מובהק עץ זה ענף מובהק

סליחה סימן מובהק לא ענף סימן מובהק ענף
זה בעולם הנשי הרוחני זאת אומרת עשיתי פה

הבדלה שהיא בדיוק שהוספתי

אותו שבעולם הזה זה עולם לא של ענפים של
שמלים למה אבל יש סימנים מוקים אפשר לקרוא

לזה על דרך ה על דרך השלם ענף וזה גם נכון
אבל בדיוק זה עולם של סימנים כי כי זה לא

ענף ישיר של סירנת דאצילות כי זה כי זה עץ
גשמי אבל העץ בעולם העשייה הרוחני ששמה

אין זמן ומקום הוא דווקא כן ענף
ישיר אבל זה כן סימן מובאה כי הוא נמשך

ממנו סוף כל סוף לכן עץ זה מילה מדוייקת
לעץ כמובן גם את זה אפשר להבין לא נכון

רוב האנשים מבינים את זה בגשמיות אבל מי
שרוצה לבוא להבין את זה רוחנית אז זה השפה

הכי
מדוייקת ובאמת רואים שמבינים את שער

הגלגולים ואת כתבי המקובלים לא נכון למרות
שמדברים בשפה מדוייקת כי סוף כל סוף צריך

לפשוט את זה מהגשמיות זה גם הסיבה שפעם לא
היו למדים קבלה אבל אם תבוא לפשוט את זה

מהגשמיות אז זה השפה הכי טובה בעולם
שקיימת למה כי היא באמת נמשכת

מהרוחות ספציפית שפת הקודש
עברית מפני שכל ענף וענף יש לו הגדרה

טבעית מיוחדת לו
בהחלט וממילא מריה גם כן על שורשו שבעולם

העליון עם הגדרתו זה מוחלטת כי באמת
החוקים של העץ נמשכים משורשים רוחניים

במסגרת ההדמיה הגשמית שמתם לב שאני מדגיש
את זה הרבה זה קריטי כי אחרת אנשים

מלבישים את הרוחניות בגשמיות וחושבים
שהגשמת זה

רוחניות ממילה מרי גם כן לשרשור שבעולם
העליון עם הגדרתו

המוחלטת ודע אשר השפת הענפים של תורת
הקבלה הזו היא יותר נוכל להסביר בה מושגי

החוכמה מכל הלשונות הרגילות שלנו כן הודה
מתורת אנומלי אשר הלשונות נשתמש הרבה

בפיות האמונים כלומר שמתוך ריבועי שימוש
משתמשים ע המילות הרין הולכות מתרוקנות

מתוכנן המדויק עד כדי כך שאפילו המשמעות
של לעמוד במילה כמעט לא קיימת היום וא ערך

פוליטיקה בוויקיפדיה
ועל כן הסוג שים גדולים למסור סברות

מדוייקות באחד לחברו על ידי המבטא והכתב
כנודע מה שאין כן בשפת הענפים של הקבלה

הנלקחת משמות הבריות ומקרה הארוכים
ועומדים לאיננו מוגדרים בחוקי הטבע שאינם

מקבלים שינוי
לעולם ואף פעם לא יראה לשומעים ולקוראים

שיטעו בהבנת המילות המוצאות להם מפני
שגדרי הטבע מוחלטים למדי חוק ולא יעבור

ובפרט גדרת טבע של קיום המציאות אז
יש פה שפה סוג של מדע אם תרצו למסור את

החוכמה

האלוקית אבל עדיין יש בזה תנאים כי אם הבן
אדם לא בא על השגה אז הוא עדיין פרש את זה

בגשמיות כמו שרוב האנשים עושים היום א רוב
המקובלים

החיצוניים אבל אם תבוא או שיש לך קצת השגה
ברוחניות או פתח אז יש לך פה שפה

מדהימה להעביר את המידע עכשיו יש דרגה
יותר גבו א זה נקרא קבלה מפה אל פה זה לא

צריך בכלל מילים לדבר מעבירים את זה
לשורות מהמחשבה מהתודעה מהרגשות אז זה

דרגה מאוד גבוהה הדרגה הפשוטה היא מפל

לאוזן אבל צדיקים
גדולים הם כבר אולי דומה גם לבעל הסולם

והרבי שיה לו שהוא לא אמר איך קוראים לו
הם מעבירים את היד הישירות

בתודעה זה קורה גם עם צדיק
עם צדיקים או בעלי השגה המקובלים שבאים

לבקר אותם
צדיקים אז הם ישירות מבקרים אותם בתודעה

זה לא חייב אפילו להתבטא בהדמייה
הגשמית וזה דרגות גבוהות אבל זה קבלה מפה

אל פה למה זה נקרא מפל פה דהיינו לא דרך
דיבורים כי דיבור זה מפה לאוזן אלא מפה אל

פה הכוונה שהם שיש להם גובה קומה משותף
שהם באותו מדרגה כמו שהפה שלי מול הפה שלך

אנחנו מעבירים ישירות איך המחשבות
את ההשגות דרך המוחין לא צריך מילים

אפילו מסירה מפי מקובל חכם למקבל מבין אני
מתלבט אעם לקרוא את זה משמור את לשיעור

הבא נקרא את זה מהר וכן כתב הרמבן זל
בהקדמת פירושו ל התורה ואני אניני מביא

בברית נאמנה לכל מסתכל בספר הזה מכל
הרמזים אשר אני כותב בסתרי התורה כי אני

מודון אמנה שלא סגו דבריי ולא ידעו כלל
בשום שכל ובינה זולת מפי מקובל

חכם לאוזן מקבל מבין כן כי הוא מדבר בשפת
הענפים מה שאמרנו לפני וכ מתכונתו גם כן

כתב הרב חיים ויטל זל בהקדמה לץ חיים וכן
בדברי חזל אין דורשין במרכבה ביחיד אלא אם

כן הוא חכם מבין מדעתו מה זה אין דורשין
לא שעשו

או או כל מיני כאלה אוי אוי אוי אין
הכוונה הי אפשר אם הוא לא יחיד דהיינו

באחדות אלוקית אז איך הוא הבין מעשה מרכבה
הוא מבין מעשה

נפרדות ועוד עניין שזה עניין של סתרי תורה
גם עניין של פה אל פה מה שאמרנו זה לא

עובר מהטעמים ולמטה שזה כבר עניין של
לאוזן והחיך והחיכוך אזה ומר ישירות ב

בתודעה בסתרים במחשבות

בכוונות אלא אם כן הוא חכם ומבין מדעתו
דהיינו שהוא בשבות הצורה

למדרגה והנה דבריהם מובנים היטב במה שאמרו
שצריכים לקבל מפי מקובל חכם אולם מהו

החיוב שגם התלמיד צריך להיות
מקודם שהתלמיד צריך מקודם להיות חכם מבין

מדעתו עצמו ואם אינו כך אפילו יהיה צדיק
יותר גדול בעולם אסור ללמדו ועוד אם הוא

כבר חכם מבין מדעתו על כן שוב אין לו צורך
ללמוד מאחרים

זאת אומרת שואל אם הוא כבר מבין מדעתו אז
הוא יודע הוא לא צריך ללמוד או מה הקטע

הזה שאפילו גומר חסדים טובים ויש לו הרבה
גמחים אם הוא לא מבין מדעתו דהיינו בעל

השגה או בהשתאות צורה לעולם הרוחני בדרגה
כלשהי אז אסור ללמדו אסור הכוונה אי אפשר

אני אדבר איתו כל היום הוא לא
יבין או ברמת סתרי תורה גם הכוונה לזה שיש

דברים שאני לא יכול להגיד לו כי התודעה
שלו לא יכולה להכיל אותם אבל זה בפשט אסור

הכונה הוא פשוט לא יקלוט את זה אני אדבר
איתו וזה יצא מהצד השני כמו רוב האנשים

אגב ומבואר לאל תבין דבריהם בתכלית
הפשטות שהרי נתבאר אשר עם כל המילות וגוי

הבאות במפת שפתינו אי אפשר לבער על ידם אף
מילה אחת מהעניינים הרוחניים האלוקיים למה

שהם למעלה מהמקום והזמן המדומים הרי אתה
אומר לי עץ ואני מבין או אישה ואני מבין

את זה כדמי גשמית אבל לא הכוונה ליד מה
הגשמית הכוונה למה שמעבר לזה אבל אם אני

לא בתודעה רוחנית אז אני לא רואה מעבר לזה
אז מה איך אני אבין מה אתה רוצה

ממני אלא שנמצאת שפה מיוחדת לעניינים הללו
שהיא שפת הענפים על פי הוראתם ביחסם אל שם

העליונים
אולם שפה זאת הגם שמסוגלת מאוד מאוד

לתפקידה ליסה וליתן במחקרי החוכמה יותר
משפות הרגילות כמו שוב לאל כמו שהסברנו

אכן כל זה אמור יפה לא היינו צריכים
להסביר הצדיק עושה לנו את העבודה רק אם

השומע הוא חכם מעצמו דהיינו שיודע ומבין
ביחסי הענפים אל שורשיהם היות והוא כבר

מונח בעולם הרוחני בדרגה מסוימת אז שאתה
אומר לו עץ שאתה אומר לו שמש אז הוא גם

יודע לפשוט את זה מזמן ומקום ולראות את זה
מבחינה רוחנית אז אתה יכול לדבר

איתו כי היחסים הללו אינם מ ים כלל
מהתחתון לעליון מהאשליה אני לא מבין לנצח

מלמטה אני לא רואה את מה שמעבר פיזיקה
הקלאסית כמשל אני לא רואה חלקיקים

קוונטיים אלא הפוך כלומר ש בהסתכלות על
הענפים התחתונים אי אפשר להוציא שום הקש

ודמיון כלל איזה דוגמה בשורשים העליונים
לכאורה מפחיד אבל באמת זה ככה למה כי

השורשים העליונים הם מעבר לרצון לקבל מעבר
להדמייה הגשמית מעבר לפרטיות מעבר לזמן

ומקום
ולהפך הוא שמעון ילמד התחתון כלומר

שמתחילה צריכים להשיג את השורשים העליונים
כמות שהם ברוחניות למעלה מכל

דמיון דמיון גשמי אך בהשגה טהורה איך
עושים את זה תכף נראה ואחר שמשיג היטב את

השורשים העליונים מדעתו אפשר לו להסתכל
בענפים המוחשיים שבעולם הזה ולידע איך כל

ענף מתייחס אל שורשו בעולם העליון בכל
סדרו בכמות ואיכות ואחר שיודע מבין את כל

זה היטב אז נמצאת לו שפה משותפת בינו ובן
רבו דיינו שפת

הענפים לכן זה הסיבה שאף אחד לא מבין כלום
בכתבי הארי אף לא אף אחד רוב בני העולם כי

מפרשים את זה בהדמיה
הגשמית אשר על פיה יוכל החכם המקובל למסור

ל את כל מחקרי החוכמה הנוהגים בעולמות
העליונים הרוחניים אין מה שקיבל מרבותי

ואין הרחבתו ב חוכמה שמצא בעצמו דהיינו
חידושי תורה שלו כי אתה יש להם שפה משותפת

לשניהם מבינים זה את זה אולם בעת שהתלמיד
אינו חכם הו מבין מדעתו את השפה ההיא

דהיינו הוראת הענפים על שורשיהם למה כי
הוא רק בתודעה גשמית אין לו תודעה רוחנית

היא לא מגולה לו עדיין בשיעור מה מובן
מעצמו שאין ביכולתו של הרב להסביר לו אף

מילה אחת בחוכמה הרוחנית הזו
דהיינו במובנה האמיתי מעבר לזמן ומקום למה

כי הרב מוציא מילה גשמית ומכוון לדרגה
רוחנית מאוד גבוהה אבל התלמיד לוקח את

המילה הזאת את הלבוש מוכין הגשמי הזה
ופושט אותו רק בהדמייה הגשמית אז איך הוא

יבין
משהו אבל יש תקווה אל תדאגו תכף נגיד ואין

צורך לומר לישא וליתן עמו במחקרי החוכמה
היות שאין להם כלל שפה משותפת להשתמש אמה

ונמצאים שהם כמו
ועל כן בהכרח שאן מסרין מעשה מרכבה ש

חוכמת הקבלה דינו פנימיות החוכמה אלא אם
כן הוא חכם הוא מבין מדעתו דהיינו אי אפשר

אתה יכול להגיד אבל הוא לא יבין יבין את
זה גשמית כמו שרוב האנשים

מבינים ויש לשאול עוד לפי זה מאין חקים
התלמיד על ידי כך להכיר היחסים של ענף

ושורש מתוך התחקות על השורשים העליונים
ואני גם אסביר את זה תכף בצורה יותר פשוטה

אבל אני הולך בקו של המאמר
שנתקל בקודש הקודשים בעל הסולם היה יותר

קל אם הייתי מסביר את הקורס בעל פה את
הנקודות אבל אנחנו הולכים להתקל בעליון פה

והתשובה היא אשר כאן שב תשועת אדם אלא
לעזר אלוקי אנו צרכים אשר הזוכה למציאת חן

בעיניו יתברך חן רשות טובות גם חוכמת נסתר
ירה יתברך ממלא אותו בחמה בינה ודעת

להשכיל השגות לי ות ואי אפשר להסתייע בזה
מעזרת בשר ואדם ולא כלום אכן אחר שמצא חן

בעיניו יתברך וזכה בהשגה עליונה אז מוכן
לבוא לקבל מחבי חוכמת הקבלה במובנה

האמיתי פי מקובל חכם כי אתה יש לו אמו שפה
משותפת ולא זולת

נסביר זאת

אומרת
אני אקרא לפני שאני אסביר קטע באות קנה

מהקדמה לתלמוד 10 ספירות זה חשוב להבנה של
העניין

פה לא אוקיי רגע אז קודם אני אסביר אוקיי
אני אעשה את זה

ככ אז קודם
כל כדי שהאדם יוכל לעלות בדרגות רוחניות

מאוד גבוהות וזה מה שאנחנו חייבים לעשות
הוא צריך להיות

ב תפיסה רוחנית מסוימת כי אם אין לו אותה
אז בין מה שהוא שומע מרבו בין מה שהוא

קורא מהספרים הכל הוא מנפיש להדמייה
הגשמית ואז הוא משיג חוכמה חיצונית אבל זה

גם
התחלה בעל הסולם עשה משהו מאוד מאוד מיוחד

וניתנה לו רשות מהשמיים לעשות את זה לכן
הוא קרא לזה סולם זה עדיין מוגבל כי אי

אפשר

ריבוי הקנקנים הפיק טעם היין
אבל הוא עשה משהו

מיוחד בגדלותו
המדהימה ובאמת עשה עבודה מדהימה ניתנה לו

רשות מלמעלה הוא עשה משהו ממוצע זאת אומרת
אמרנו יש את שפת

הענפים ויש את המציאות הרוחנית אז הוא עשה
איזה סולם

ש וזה משהו נדיר קיבל רשות מיוחדת כי עת
לעשות להשם הפרו תורתך עקבת ד משיכה גדלו

את ההשגה כאילו יש מעין נתנו לו את הכוח
לעשות את זה הוא לקח את ה שפת

הענפים ותרגם
אותה ורק הוא יכל לעשות את זה כ הוא היה

במדרגה מאוד גבוהה וזכה לזה לשפה המדוברת
שלנו למושגים

נפשיים פלא מיוחד פה משהו מאוד מאוד מיוחד
ורק הוא יכול לעשות את זה למה גם כי תבר

בו נשמע את הארי גם כי הוא נצץ רשבי ומשה
רבנו ועוד המון הסברים אבל זה קשור לסוג

הנשמה כמו שאמר היו תנאים גדולים מאוד אבל
לרשבי נתנא הרשות לרבי אבא למה בגלל הנשמה

המיוחדת שלהם אותו דבר בע לסם ולא כל אחד
יכול לעשות את זה בכלל כי אפשר להרוס את

הדברים פשוט להגשים אותם עוד יותר אז הוא
לקח את פת הענפים ועשה סולם והסביר אותה

בשפה המדוברת שלנו אז נתן לנו מעין פתח
להתקל

בדברים אפילו שאנחנו עדיין לא יודעים את
שפת הענפים הוא בעצם נתן לנו כלי ללמוד את

שפת הענפים וזה דבר מאוד מאוד מיוחד אבל
זה דורש ש הגיעה וההשקעה זה כמו ללמוד שפה

חדשה אבל עם זאת זה עדיין לא מספיק למה כי
צריך את ההשגה הפנימית אבל לפחות הוא נתן

סולם שמקצר לך ו ממהר לך את העבודה ביתר
שיעור להבין את הדברים יותר מהר ולהתחבר

אליהם
עכשיו אומר באות קנה ולפי זה יש לשאול אם

על כן למה זה חיוו המקובלים לכל איש ללמוד
חוכמת הקבלה למה יש לשאול ביחס לאוות

הקודמת שהוא אמר שהמקום דיברו בכתביהם
לבעלי השגה כי מי שלא בע להשגה אין לו

השתוות צורה איתם אז ה לא יבין ע אזה
מדרגות רוחניות הם מדברות הם מדברים י

משיג הגשמיות אז אמרים ככה מה התקווה שלנו
הרי רובנו מתחילים מהעולם הגשמי אז הוא

אומר
אומנם יש בזה דבר גדול וראוי לפרסמו כי יש

סגולה נפלאה לאין הרוך לעוסקים בחוכמת
הקבלה אף על פי שאינם מבינים מה שלומדים

מה זה אינם מבינים לא הכוונה שאני צה את
עצמי טיפש ולא מתייגע אלא לא מבין דהיינו

לא משיג את זה בהערה פנימית זה נקרא הבנה
הבנה זה ור פנימי מלשון

בן אלא מתוך החשק והרצון החזק להבין מה
שלומדים דיינו אני עושה עבודה פנימית

יגיעה כלפי המציאות כלפי אהבת חברים כלפי
הבורא ודורש בדרישה פנימית עמוקה להשיג את

פנימיות הדברים להשיג את העולם הרוחני
להשיג את האלוקות מעוררים עליהם את האורות

המקיפים את
נשמתם פירוש כי כל אדם מישראל מובטח בסופו

שישיג כל ההשגות הנפלאות אשר חשב השם
יתברך במחשבת בריה להנות לק נברא

כן אלא מי שלא זכה בגלגול זה זכה בגלגול ב
וכולי או גלגול מיליארד עד שיזכה להשלים

מחשבתו יתברך שחושב עליו כמו שכתוב בזוהר
כנודע והנה כל עוד שאדם לא זכה לשלמותו

נבחנים לאותם הורות העתידים להגיע אליו
בבחינת אורות מקיפים שמשמעותם היא שעומדים

מוכנים בעדו אלא שהם המחכים לאדם שיזכה את
כלי הקבלה שלו אז התלבשו העורות האלו

בכלים המוכשרים דיינו שיגיע להשתוות
הצורה ולפיכך גם בשעה שחסרו לו הכלים

דהיינו זה אנחנו הנה בשעה שאדם עוסק
בחוכמה הזאת הוא מזכיר את השמות של האורות

והכלים שיש להם מבחינת נשמתו שיחות אליו
ובפרט כאשר הוא מבין את המשמעות שלהם

בצורה נפשית כמו שבעל הסולם ביאר לנו הנה
הם תכף מאיירים

עליו בשיעור מסוים זאת אומרת שפת הנפש היא
כמו הסימן הקרוב יותר לרוחניות כמו הממוצע

בין הרוחניות לגשמיות וזה מה שבעל הסולם
עשה נתן לנו את הממוצע הזה דבר עצום ביותר

אבל אנחנו צריכים להתייגע להשיג את זה וזה
לא קל כי אנחנו מאוד גסים שנזכה הנה תכף

הם מאיירים עליו האורות המקיפים בשיעור
מסוים על פי זכותו אלא שמאירים לו בלי

התלבשות בפנימיות נשמתו למה תעם שחסרים
לכלים המכרים קבלתם כאמור אומנם הרה שמקבל

פעם אחר פעם בעת העסק מושכים עליו חן
ממרומים זוכרים שדיברנו על חן הזה שצריך

לזכות לחן ממרומים אז פה הוא מקבל חן
בהערה מקיפה אבל לאט לאט זה

מצטבר משפיעים בשפע של קדושה וטהרה בבחינת
מקיף שהם המקרבים את האדם מאוד שיגיע

לשלמותו לכן עד שאדם עושה ב בחמת הקבלה זה
דורש גם קיום תורה ומצוות אגב אפשר להתחיל

עם חלק כל אחד במקומו אבל כדי קדם באמת
חייב תור מצוות אם זה זה רק הפתח

ולתלמידים המסורתיים או החילונים ששומעים
אותי או הקוצרים ששומעים אותי וכל אחד

במקומו זה לא אומר הכל ו לא כלום תתחילו
לפי

מדרגתם כדאי מאוד מאוד לקיים שבת וכשרות
טהרת המשפחה המצוות

היסודיות כי אחרת זה פילוסופיה זה נכון
שהמצוות הגשמיות הם רק הפתח זה לא מספיק

המעשה הוא לא המטרה ממש לא זה רק אמצעי
לעלות בעולמות העליונים זה רק הפתח זה לא

מספיק לעשות צריך את הכוונה את התודעה
הפנימיות וזה כל הפנימיות התורה וחוכמת

הקבלה עוסקת בזה כמו שדיברנו עם הסימנים
על העץ הכלל הזה הוא לגבי תורה ומצוות גם

רק התורה ומצוות הם סימנים מוקים לקשר
אותה לנקודה הרוחנית ואם אני אסתכל על עץ

כל היום זה לא סימן
חזק ואז זה מעורר חן ממרומים זה כמו שאני

לומד להקליד או לומד שפה מסויימת בהתחלה
אני מגמגם אותה לא מבין ופתאום בבת אחת

הכלל מתחבר לי אז אותו דבר פה גם תלמיד
שהוא לא בעל

ההשגה אז איך יבין את רבו אבל אם הוא לומד
בעל הסולם והוא לוקח את ה שפת הענפים

למושגים נפשיים אז קודם כל הוא כבר מתחיל
להתחבר על זה אבל כדי להבין באמת הוא צריך

להתחיל להיוולד ברוחניות אבל על ידי זה
שהוא עוסק בחוכמה מקיים מצוות מקיים אהבת

הזולת ומקיים גם דביקות
ברב בספרים וסופרים הוא מעורר עליו מעין

אורות מקיפים
חזקים שמקיפים אותו מעוררים אותו ולאט לאט

פותחים לו את העולם הרוחני בתודעה על פי
זכותו אז זאת אומרת שהוא בא לשיעור חוץ

מבה חלה באמת שאדם חוזר בתשובה הוא מתקרב
ללימוד נותנים לו בוסטר לא של מנה רביעית

ושישית ועשירית אל בוסטר רוחני ככה כדי
לעורר אותו לקדם אותו אבל אחרי זה אחרי

שלוש או חמש שנים לוקחים לו את הכל ועכשיו
הוא יושב בשיעור אומרים עץ אומרים זירן

פין זה לא כזה מעיר לו אבל הוא עושה הגיעה
עבודה פנימית אז למרות שהוא לא מקבל אורות

רוחניים אפשר שהוא שומע את המילה עץ כמו
צדיק שבאמת זה מה שהוא קורב וא מרגיש את

האור של זה ואתה לא כי אתה לא בעולם
הרוחני אלא אתה בדמיה הגשמית אבל אם הח

והרצון האמיתי והכוונה שמאור שבא ח זרך
למותב אז הלימוד הזה מזכך אותך לאט לאט

ואז אתה בעצם כל פעם מזדכך ומבין יותר את
הפנימיות מבין יותר את רבך מבין יותר את

בעל הסולם עד שתעלה במדרגה באמת תיוולד
לעולם הרוחני ואז ממש תתחיל לחיות את

העולם הרוחני ואז תוכל להשיג חוכמת האמת
באופן האמיתי שלה דהיינו שרב חם מדבר איתך

או הספרים ולא רק שאתה מבין את זה מבחינה
נפשית רוחנית אתה גם מרגיש את זה לשם צריך

להגיע אבל יש לנו גם תקווה במיוחד בזכות
בעל הסולם וגם בזכות הדור אגב שאפילו

אנחנו לא בעלי השגה א אנחנו לא על ידי
האורות המקיפים והעסק בחומת

האמת זה מזכך אותנו ואנחנו יכולים להתחיל
להשיג אבל אם קמים רק תורה במצ מבחינה

חיצונית אני כל היום במטריקס זה גם שלב זה
גם חשוב זה לא מספיק

לא תגיע ככה לתכלית הבריאה תחזור בלף
גלגולים כמו שאומר זוהר שיר השירים אז יש

גאולה מיוחד לוחמת האמת לכן תראו הבאתי על
זה הרבה ציטוטים באתר חיברתי מלא סרטונים

על זה כותב למה כל כך חשוב ללמוד קבלה
פשוט פיקוח נפש זה נקרא תלמוד תורה כנגד

כולם כי
זה מסדר לאדם את

התודעה
גדול תלמוד שמביא לידי מעשה מה זה המעשה

הזה למה לא כתוב מעשים כי אין הכוונה רק
למעשה הגשמי זה רמה הפשוטה זה נכון שאם

אני לומד הלכות זה מביא אותי עלי ידי מעשה
זה אמת ברמה של הפיזיקה

הקלאסית אבל ברמה הרוחנית מביא מה שאומר
הרבש למעשה האמיתי למעלה מהדעת להשפיע נח

תוח לבורא להשתוות הצורה זה לאמונה זה
המעשה מצוות האמונה מצווה אחת והאמונה

הזאת שזה החיבור
האלוקי זה מה שיביא אותי להשיג את

הרוחניות צריך להזדרז אנחנו מתעסקים
בפירורי פירורים כמו שאני תמיד אומר השם

יעזור לנו וכתוב כל המתפלל על חברו ננה
תחילה אז אני מבקש תתפללו עליי ויש פה עוד

קטע אני מתלבטים לקרוא אותו היום אפעם
הבאה אני אשמור אותו לסוף השיעור בלי נדר

ואם לא פעם

הבאה אני רוצה
קצת לעבור איתכם על הסרטות הזה להסביר

טיפה

יסודות דיברנו עליו בעיקר בקורס קבלה
למתחיל שיעור א' שיעור ברוך השם מאוד

מיוחד כדאי להשלים

אותו אז אני רוצה להסביר לכם פה כמה
נקודות אז יש את עצמ ו שאין לנו השגה בזה

זה הבורא יש את מחשבת
הבריאה שזה העני

המשותף הקשר שלנו לבורא שזה נקרא רצונו
להטיב לנבראיו זה גם היה נקרא עולם אנסוף

הבורא יתברך ברא יש מעין את הרצון לקבל
שזה ההשתוקקות שלנו הרצון שלנו להתלות

ולהיות מאושרים והרצון הזה מורכב מכתר
חוכמה בינא תפארת מלכות שצד המלכות זה צד

הנברא כי זה השתוקקות מלאה המורכבות
הזאת גורמת לו להרגיש שהרצון שלו שהוא

שותף לרצון שהוא בכירי וכל תכונה הבנויה
ברצון שלו מלמעלה יש לה ייחודיות

מיוחדת ופלא מיוחד והשילוב של כל זה מהווה
את היישות האלוקית שרוצה לקבל את

ההטבה כתר מצ גד בחינת המשפיע זה גם כנגד
קוצב של י כנגד עולם עק אגב א עול תלוי

באופן כללי כנגד עולם אק אני תכף סבירות
חלוקות חוכמה זה כנגד יות שבשם הביה זה

נקרא קבלה פסיבית למה כי זה בא מצד העליון
הכלי עדיין לא נפרד מהאור האור והכלי באים

כאחד זה כמו עובר זה כמו
זרע זה כמו שהנר בטל בפני האבוקה בינה היא

בחינת הרצון להשפיע כי הא וטרה על הרצון

לחוכמה חשוב לציין שאנחנו מדברים לא
באינסוף כי שם לא היה תהליך הכל קרה בבת

אחת אלא לאחר הצמצום שאנחנו מסתכלים ממה
הרצון בנוי איך הבריאה מורכבת ומה כל

בחינה ברצון נותנת לישות השלמה אז בינה זה
בחינת הרצון להשפיע בחינת השורש לבחירה

שבאדם בחינת
ההתכללות שבאדם בחינת הרצון להשפיע שבאדם

היא כנגד
אות למה כנגד

אות באמת סודות נפלאים הוא מסביר את זה
בתלמוד

ספירות לכאורה אם מבחינת השפעה אז למה היא
והיא מבחינת קבלה למה היא יותר

קטנה אלא כזה נמדד לפי התפעלות התחתון ופה
הוא פעל יותר כי הוא אמר אני רוצה להשפיע

ופה הוא מקבל באופן פסיבי אז למרות שפה
פעולתו היא השפעה לומר אני רוצה להשפיע

לכן זה מקבל אות יותר גדולה וזה גם שלמות
של השפעה תפארת זה בחינת זירן פין שהוא

מתחלק לחסד גבורה תפארת נצחו
יסוד זה בחינת קבלה על הכרח זאת אומרת זה

מעין שילוב של חוכמה ובינה
של בחינת רצונות דקבלה

והשפעה נקרא קבלה להכרח זה גם נקרא
התפשטות של החסדים שבבינה כי דווקא שאני

מקבל קצת ועדיין בוחר בחסדים מחזיק בהם זה
מעלה גדולה יותר כמו ההבדל בין נזיר שלא

טעם יין לנזיר ששותה יין לאחר מכן מלכות
היא בחינת ההשתוקקות

המלאה
למה כי היא עברה את התהליך של ד בחינות

דור ישר של של התפשטות הור ו
הסתלקותו היא גם הרגישה את הצד של ההשפעה

שבה היא גם הרגישה את הצד של הקבלה שבא
היא גם הרגישה שאור החוכמה הסתלק ממנה פה

פה היא גם ויטרה על אור דחסדים ואז הכלי
שלם משתוקק לאור דחכמה כי זה מטרת הבריאה

אבל היא עברה את כל התהליך הזה ונהיה לרגש
כלי פה האור והכלי באו כאחד מצד אור

החוכמה גם פה מצד רוצ להשפיע כאילו האור
והכלי באים כאחד ופה זה בעצם כמו שחכמה

נמשכת מהכתר אז בינה היא כתר
דחסדים ופה זה השתוקקות מלאה שעברה את

התהליך הזה כי פה בחוכמה ותראו קורס כבלה
למתחיל שיעור א הרחבתי בזה אמנם יש לי

רצון לקבל אבל זה בא מצד העליון לא נפרדתי
עדיין אני לא מרגיש שזה שלי אבל פה אחרי

שעברתי את התהליך הזה אני מרגיש כבר ש

עכשיו קוצה של י
אמרנו זה גם כנגד שם הווייה כי שם הבה

מייצג את המוחין של המציאות את הגילוי של
הבורא לבריותיו וכלל הגילוי הוא על פי

הרצון
שלנו על פי הרצון שהבורא תמן בנו ברא בנו

לכן זה עניין של אורות וכלים שמות הקודש
זה בחינת הלבוש מוכין בחינת האורות אז י

זה כנגד כתר כנגד שורש
כנגד בחינת

המשפיע נקרא פשוט מצד
האורות מצב של

השפעה מה זה נותן לבחינת העני הכללי כשהוא
מסתכל על הכתר שבו שיש

משפיע זה
באמת פה כתוב רצון להשפיע אבל כיניתי את

זה בחינת משפיע ולא קראתי את המילה רצון
כי

כי באמת זה כמו המגשר בין המאציל נאצל זה
כמו האור שמגיע עם לבוש מאוד זח זה כמו

הספירות שהם בחינת
אלוקות כי בבורא אין לי השגה היות והשגה

זה נקרא רצון לקבל אז הבורא עשה משהו
מיוחד

ממוצע מאוד מאוד זך בבחינת אלוקות בינו
לבינינו שדרך זה אנחנו מתקשרים אליו נקרא

לבוש מוכי נקרא מחשבת הבריאה האור
האלוקי אז כשאני מסתכל על הכתר

שבתוכי אז אני לומד מזה שיש מי שמשפיע
מחשבת הבריאה רצונה להטיב לנבראיו יש את

בחינת חוכמה שהיא כנגד י כנגד בחינה
א' בחינות זה מצד החומר של הרצון ספירות

זה מצד הצורה שב הרצון ויש גם עניין של ור
שזה נקרא נרן

חיים זה קבלה פסיבית כי ככה נבראת שאני
רוצה לקבל עוד לא עברתי תהליך של נפרדות

שהרגשתי שהשתכרו היא שלי רק שהאור נהדר
ממני אני יכול להרגיש את הרצון מצידי כמו

ילד שיוצא מהבית ומרגיש
עצמאי זה כנגד חוכמה זה נקרא גם התפשטות

א' כי האור והכלי באו כאחד מה זה נותן
למלכות לני הכללי שהיא יודעת מה לבקש למה

היות ואנחנו
נבראים אז אני לא כמו הבורא שעושה משהו

שאיין אז אני גם לא יכול לבקש משהו שאין
אלא אני יודע לבקש משהו שקיים

בי אז איך אני אדע לבקש את זה כי זה זה
קיים בתוכי מצד בחינת החוכמה מצד האינסוף

מצד תת המודה מצד מחשבת
הבריאה לכן שהמלכות מסתכלת על בחינת

החוכמה זה מלמד אותם מה לבקש את אור של
מטרת הבריאה רק פה כאילו היא מבקשת את זה

בלי השתוקקות אמיתית זאת אומרת באמת פה
השתוקקות הגדולה אבל היא לא מורגשת כ כי

לא עברתי את התהליך של
העצמאות אז כשאני הכללי המלכות מסתכלת על

בחינת חוכמה זה מראה לה את האור ואת הרצון
שיש במציאות והיא יודעת מה

לבקש a זה כנגד בינה a ראשונה כנגד בחינה
ב סוג הרצון זה רצון להשפיע שהוא

מושך את אור דחסדים דהיינו תענוג

מהשפעה
מנטינה מויתור

מיראה גם אפשר להגיד זה כנגד התגברות א'
למה כי התגברתי על הרצון שלי

לחוכמה מה זה נותן למלכות הרגש עצמי למה
כי דווקא שאני עושה הפוך מהטבע אז אני

מרגיש את הטבע שלי

חזק
ההדר קודם

להוויה כי כשהאור והכלי באים כאחד אני לא
באמת מרגיש את הרצון שלי שאני מוותר על

הרצון שלי בבחינת הצמצום בבחינת בינה
פתאום אני מרגיש את עצמי כמה אני באמת

רוצה עשיו זה לא ש הסתלק לגמרי כי אז אין
קיום אלא יש הערה מקיפה יש הערת כלים אבל

פה
האור

שמתלבש זה פי סוג הרצון כן כי האור לא
משתנה אם אני רוצה להשפיע אני נהנה מהשפעה

אבל זה הנאה של התכללות לא של העצם כי
העצם שלי באמת זה הרצון

לקבל בכל מקרה זה נותן במלכות את הרגש
העצמי גם את שורש הבחירה זה נותן

בה ו ולא סתם דקה כי זה קבלה על ההכרח זה
כנגד התפארת כנגד בחינה ג' קבלה להכרח זאת

אומרת אני מבין שאני לא יכול להישאר רק
לנשום אני חייב לאכול משהו כי זה הטבע

שלי לכן אני מקבל על ההכרח למה כי אני
רוצה לשמור את צד ההשפעה שבי

שרציתי זה נקרא חסדים בערת חוכמה זה נקרא
התפשטות ב' למה כי החסדים מתפשטים פה עם

הערת חוכמה מה זה נותן למלכות שמסתכלת
אפשרות בחירה גירוי לקבלה אפשרות בחירה

למה לרצון לקבל לא לרצון להשפיע זה דווקא
הבינה

נתנה
זה משהו שאני מוסיף כי זה לא כתוב פה אלא

אפשרות בחירה לרצון לקבל למה כי פה היה לי
גם חסדים וגם חוכמה ובחרתי דווקא ברצון

לקבל חוכמה למה כי זה הטבע שלי זה העצם
שלי מה האור שמתקבל פה אור חוכמה אור חיה

זה התגבר התגברות בת למה כי התגברתי על
הרצון לחסדים ובחרתי ברצון לקבל מה זה

נותן במלכות השתוקקות מלאה עכשיו יש בזה
עוד המון המון המון רוב דים לדבר מזה מה

זה נותן מה זה נותן זה רק הסבר
כללי מאוד מאוד

כללי אוקיי עוד

יסוד כמו שאמרנו שהכל בבחינת ענף ושורש
חותם ונחתם השם הבל הזה כנגד קוצו של י

כנגד בחינת שורש כנגד ספירת כתר מצד
ההתלבשות אורות זה כנגד אור היחידה מצד

העולמות זה עולם אק

י הווייה זה כנגד בחינה א' כנגד ספירת
החוכמה כנגד אור החיה כנגד עולם

האצילות a ראשונה כנגד בחינה ב כנגד ספירת
הבינה כנגד אור הנשמה כנגד עולם הבריאה ו

דוויה כנגד בחינה ג' כנגד ספירת התפארת
הכל הלת חגה תנאי כנגד רוח אור הרוח כנגד

עולם היצירה ה אחרונה התת כנגד בחינה ד
כנגד מלכות כנגד אור הנפש כנגד עשייה יש

גם עניין של הופכיות כלים ואורות נדבר בזה
במקום יש ציור אחר שחיפשתי אבל אני לא

מוצא אותו אז אני צייר

לכם אני

ארח ניסוי בטאבלט נראה אם יהיה לה נוח ככה
יש את

עולם

אינסוף האמת זה לא נקרא עולם אפילו כי אין
שם אלהם זה רק שם

שאל עכשיו הראנו לכם את החילוק
כנגד עולם אק שקצו של י אצילות י בריאה a

ראשונה יצירה ו עשייה ה תטה
יש עוד חילוק שהוא יותר כללי שאינ סוף זה

כנגד

אופסי שאין סוף זה
כנגד

קוצו של
י שנייה אני אנסה סדר שנראה את הטאבלט

יותר

נוח

ו
עולם

הצמצום זה כנגד י זה שם

הווייה
עולם

הקו זה
כנגד

שנייה כן לא טעות כי הייתי סוק בטאבלט
והתבלבלתי

מחשבת הבריאה זה
כנגד

קוצר של י מלכות האינסוף אינסוף זה כנגד י
בשם

הווייה עולם הצמצם זה כנגד ה עולם הקו זה
כנגד

ו
ו כל

העולמות התחתונים צילו

ולמטה א בעולם הניקודים תלוי איך נסתכל על
זה זה כנגיד החונה

וזה עוד חילוק עכשיו מה זה עולם אינסוף
עולם אינסוף זה עולם

מיוחד

ששמה זה ההתגלות הראשונית של הבריאה כמו
הזרע של

הבריאה יש שם את מחשבת הבריאה ויש את
ההשתוקקות בבחינה ד' שור אותה סביבה למה

לא בתחיה כי לא היה לה ישות עצמית עדיין
לא היה לה הרגש עצמי היא לא נפרדה מהאור

אז שאנחנו אומרים שהאור בחיצוניות הכוונה
לא מכוחה

עצמה לא מהמסך העצמי שלה אלא מטעם כוחו של
העליון שהוא בלי גבול והוא מסבב אותה בחוץ

בלי גבול כי כשזה בתוכה זה עם גבול מה
הגבול על פי כוח המסך

שלה אז זה מחשבת הבריאה זה השלב

הראשוני היה שלב באינסוף מאוד פלאי

שהמלכות ד
אינסוף בחרה ביתר

דבקות
דהיינו היא רצתה להדמות לאור האמת שזה היה

תמו ב מלמעלה היא לא הייתה חייבת את זה כי
היה לה את כל האור

עם זאת היא בחרה בזה במובן של הבחירה
שלה

ואז כדי לבטר את הבחירה ה הזאת היא היייתה
חייבת להצמד האור וזה נקרא עולם

הצמצום הצמצום קרה בהשוואה אחת דהיינו בלי
הבחן מדרגות בלי מעלה

ומטה כדי להראות שזה נעשה מתוך בחירה ולא
מתוך חוק כי באמת היא לא הייתה חייבת היה

לה את כל האור למה היא עשתה את זה בלי
סביבה בחירה לקשט את עצמה אז באמת עניין

מאוד מאוד עמוק יש הרבה הסברים מלמטה למה
היא עשתה את זה תירוצים מאוד טובים להגיע

לאהבה להיות שופה אבל באמת מלמעלה אין לנו
תפיסה בזה למה היא עשתה את זה כי עלה הכל

אז מה צריכה את זה באמת אין לנו השגה בזה
אבל מלמעלה יש הרבה הסברים שאפשר מלמטה

הסברים שאפשר לתת אבל הם נכונים רק
מהסתכלות

שלנו זאת אומרת הם נכונים
באופן שכי ד הבחירה

שלה לאחר לאחר הבחירה מה זה נותן לנו
בדבקות עם הבורא מה זה נותן לנו בחיים

לאחר הבחירה אנחנו יכולים לראות את
הנקודות האלה כמו שאנחנו יכולים גם לאהוב

גם להיות
שותפים אבל זה כל אלה תשובות שאנחנו

מסתכלים מאחרי אחרי זה היה עולם העיגולים
גם שזה הזה ב בעצם עולם ה צמצמים זה משהו

באמצע שהוא מבטא את הבחירה ביתר
דביקות הבחירה ביתר דביקות זה כתר דעולם

הצמצום אחרי זה עולם

העיגולים

אופסי
עולם האי

גולים שהוא מבטא את ההשתוקקות את החומרי
גלם של הרצון זה נקרא

כלים דעי גולים פה נמצא כל הטבע שהבורא
ברא כל החומרי גלם הרוחניים כל השתוקקו כל

החומרים שהסתלק מהם האור אז הם
תגלו רק

מה פה אין להם עדיין את
הכוח של הדבקות של הבחירה למה כי הם

צריכים לבנות אותו אבל איך אני
אבנה בחירה אם אין לי השתוקקות לכן קודם

הייתי צריך להרגיש את ההשתוקקות

העצמית אפשר להגיד שהמפה הגדול
מצד השורש כמו עולם הצמצום מצד הענף זה

יהיה שבירת הכלים אם כן כמו שהסברתי
בשיעור הקודם לא באמת קרה מפץ גדול כי מצד

העליון אין זמן מה זאת אומרת מצד העליון
מצד העליון ברור שאין זמן לא צריך להגיד

את זה אז למה אנחנו אומרים את זה אלא
הכוונה כש העליון פועל על התחתון אין זמן

כי זה מצד
העליון והוא לא צריך זמן כדי לעשות את זה

בתחתון הוא שאין לו זמן לא ריך להגיד את
זה אפלו אז מהזה שאני או מצד עליון ז

אומרת כשעון פועל על התחתון א זה בלי זמן
זה לפ הזמן של העון ואין לו זמן אבל

כשהתחתן ב להשתתף א יש מציאות של
זמן אז זה חומרי הגלם של המציאות זה כמו

הטבע הרוחני זה נקרא גם מקבל עלמנת לקבל
הופה סליחה קח לנו זמן להתרגל לעבוד עם זה

כרגע

שניה זה טאבלט אחר זה לא הטאבלט של הרב א
זה חצי טאבלט אזה קצת יותר

קשה
מקבל על

מנת

לקבל לאחר

מכן עולם הקו למה זה נקרא קו כי יש מלא
ומטה בעולם הקו אני מתחיל

לייצר לאחר שהתגלה לי הטבע כל הרצון שלי
פה הסתלק גב האור יש רק אור מקיף הער כלים

דהיינו קיום הרצון אבל לא מילוי הרצון למה
כי יש חוק שמקבלים רק באהבה רק בדבקות אבל

הטבע הוא מקבל נת לקבל אז עכשיו עולם הקו
לוקח חומרי גלם מהטבע ומייצר מהמהם כלים

דהשפעה מייצר מהמהם
אהבה לכן גם כל האור שהעיגול

מקבלים זה רק בזכות
הקו כי הוא בחינת המשפיע וזה השורש לאדם

לצד האדם בעולמות עולם אדם

קדמון
עכשיו

פה
מתחילים

לייצר פרצופים באופן כללי גלגלת אסג
מובן שהם

בעצם

הכלים
שמגלים ומייצרים את הקשר לבורא בדרך של

אהבה בדרך
התיקון כי כרגע אפשר לקבל רק דרך אהבה ואת

האהבה הזאת בונים המפעל שבונה את האהבה
נקרא זיווג דעקה מה זה הזיווג דעקה

הזה אני מושך את האור העליון מתוך כוונה
לקבל קל אותו לשם שמיים כי זה מה

שבחרתי אבל היות והטבע שלי זה לקבל נת
לקבל אז אני דוחה אותו קודם להראות שאני

מוכן לוותר עליו אני לא רוצה אותו באמת
בשביל

עצמי זה נקרא מסך לאחר שוויתרתי עליו
בבחינת הור חוזר

הנדחה ואני מוותר על כולו אז
אני פועל באור חוזר המלביש מה זה אור חוזר

המלביש
מה מתוך מה שדחיתי אני יכול לקבל לשם

שמיים עכשיו זה לא כל מה שדחיתי אני יכול
לקבל לשם שמיים כי הרצון שלי הוא מורכב יש

בי עצם התכללות אז מה שהעצם שלי אני עדיין
לא יכול לקבל את זה לשם שמיים צריך הכנות

צריך תיקונים אבל צד התת הראשונות שבי צד
ההתכללות שבי הצד של הרצונות הזכים שבי

הרצונות השפעה שבי אני יכול לקבל בהם לשם
שמיים וזה נקרא החוזר מלביש כמה אני יכול

לקבל לשם שמיים זה שדחיתי את הכל גם אם
דחיתי מתוך כוונה אמיתית זה לא אומר שאני

יכול לקבל הכל יש הבדל בין יראה

לאהבה

עכשיו ברגע שאני רואה נגיד אני יכול לקבל
20% לשם שמיים זה מתפשט לגוף

המדרגה מה שמפה עד הטבור זה מה שאני יכול
לקבל שם שמיים זה נקרא תוך

הפרצוף ומה שאני לא יכול לקבל בעל מנת
להשפיע לשם

שמיים זה נקרא סוף הפרצוף אבל היות וזה
נעשה בקדושה אז אני כן מקבל פה חסדים בערת

חוכמה כי כן יש פה רצון
לדביקות אבל פה אני ממש מקבל אור חוכמה

עצם אור חוכמה שזה אור עצום ביותר כמובן
יש בזה הרבה מדרגות אני נותן דוגמה כדי

להבין את המבנה סיום רגלין זה מבטא את הצד
שאני לא יכול לקבל בו

בכלל זה באופן כללי מבנה של זיווג דהכאה
מבנה של פרצוף שהוא כולל ראש תוך סוף ראש

וגוף ראש זה הצד של הבקו של השורשי כלים
של ההכנה של

היראה וזה
המפעל לייצר אהבה לבורא כלים דהשפעה

מייצר את זה פה ואז מתוך זה אני בונה גוף
גוף דקדושה שאני יכול לקבל בו את אור

האהבה בפועל דהיינו באופן ממשי בהשתוקקות
שלי ל ההשתוקקות שלי מחולקת לצד שאני יכו

לבטא אהבה ולצד שאני לא יכול אלא אני יכול
לוותר רק ראה שזה גם דבר עצום זה נקרא

חסדים בערת חוכמה זה בצמצום א' אחרי זה יש
עוד דברים ציום רגלין זה נקודה שחורה שאני

בכלל לא יכול לקבל בה שהיא מצומצמת

לגמרי רק לצורך הדוגמה אלה הפרצופים של
עולם אדם קדמון גלגלת הו בריח התיכון כמור

אם תרצו עמוד השדרה של
ה פרצופים אין הכוונה

לגוגל יש פרצוף אבזה כנגד חוכמה סא כנגד
בינה ואת מה כנגד בחינה א' ובן כנגד שורש

זה לימוד אחר אני לא אכנס לזה פה רק רציתי
להראות לכם קצת את התמונה הכללית יש גם

עניין שנקרא ביטוש או פני באור מקיף זה
צריך ללמוד בתלמוד 10 ספירות פתיחה לחוכמת

הקבלה עוד חילוק כללי
וחשוב ביחס הכללי של כל העולמות גלגלת הוא

בריח התיכון של כל העולמות הוא הפרצוף

המרכזי הוא כנגד
הראש

עולם אק זה כמו התוך של כל העולמות עד
הטבור מטבור ולמטה הכללי בייחס

לאק ביחס לבריח התיכון זה כמו עולם
האצילות פה יש פרסה עולם הבריאה הפרסה

אומר אומרת זה קשור לעניינים של תיקונים
שנעשו בעולם האצילות ובצמצום ב' שהם

נלמדים במקום המתאים שאור חוכמה עצמות אור
חוכמה אור אהבה עצום לא יכול לרדת מתחת

לפרסה כי הקליפות יקחו אותו רצון האנוכיים
יקחו אותו אז יש תיקון מיוחד שנקרא עליית

עולמות שעולים לפה ומקבלים את האור בצורה
של התכללות בצורה של זמן אבל לא מצד המקום

לעתיד לבוא שנעשה פה את כל התיקונים
והבירור האור ממש יוכל לרדת לפה זה נקרא

וירדו רגליו עד הר הזתים
וזה תיקון מאוד מיוחד בזמן תיקון אנחנו

מבררים פה את הניצוצות מעלים אותם לפה
מקבלים אותם פה אזה כמו בשבת שיש עליית

העולמות ואז עוד פעם יורדים למי החול
מתקנים עוד פעם יורדים מתקנים שהכל יהיה

מתוקן האור האלוקי יוכל להתפשט בפה בצורה
מלאה זה עוד חילוק כללי של עוד כמה נקודות

לסיום שאני רוצה לעבור איתכם

עליה בנתיים שאני עושה את הכבים אני
מזכיר אנה עשו לייק שיתוף ותגובה גם

ביוטיוב גם בפיייסבוק

וכדי שתמשיכו לראות מאיתנו תוכן אני אשמח
מאוד שתירשמו לטלגרם שלי ותקבלו עדכונים

על שיעורים בכתובת
t

נקנ אתם מוזמנים לעקוב אחריי בפיייסבוק
ואחרי ערוץ היוטיוב של הסולם או ערוץ

היוטיוב של קבלה

למתחיל בוא ננסה מקווה שנצליח

עוד יש סודות חשובים שאני רוצה לעבור
עליהם

לסיום כל דבר
מתחלק

למהות זה קצת למתקדמים אבל אני חשוב לי כן
להתעסק עם זה

מהות
צורה

מופשטת

מחומר צורה
מלובשת

בחומר

חומר זה
בעצם בעל הסולם מסביר את זה במבוא לספר

הזוהר באמת זה משהו מאוד למתקדמים אבל
חשוב לי לגעת בנקודות האלה בכל זאת שזה

יהיה בהקלטה המהות זה כנגד
הכתר מלשון מהוא אין לנו השגה בזה כי זה

בא
מלמעלה אלא אנחנו משיגים מתוך ההתפעלות של

המהות אפשר להרגיש אתזה גם כנגד
אינסוף וק אני מסביר לכם את זה באופן כללי

כדאי להסתכל במבוא לספר
הזר צורה מופשטת מחומר זה כנגד חוכמה כנגד

עולם

האצילות
צורה מלובשת

בחומר צורה מלובשת בחומר זה יהיה שהצילו
מאיר לביאה שזה נקרא בריאה יצירה

עשייה
וחומר זה עולמות ביה שהם מייצגים את החומר

של המציאות של הרצונות של
הכלים

זה גם שתיים כנגד ביאה רק זה מצד האור וזה
מצד

הכלים
עכשיו במהות אין לנו השגה כי זה מה שבא

מצד

העליון כי לכאורה אם היינו משיגים את זה
אז היינו כמו

העליון זה
כמו גם צד האש מהעין אין לי השגה

בזה צורה מופשטת
מחומר יש לי הסגה לשע תור אבל זה לא משהו

שאפשר להחזיק בו כי אני
נברא או לא להחזיק בו גם באופן מאוד מאוד

זך כי אנחנו כלים אנחנו נבראים ויכול
להיות בזה גם הרבה טעויות כמו שאומר במבוא

לספר הזוהר לכן עולם האצילות שוא כנגד
צורה מופשטת מחומר כנגד הלבן שבספר אין

לנו השגה בו לכש עצמו אבל שעולם הציות
האצילות מאיר לעולמות ביאה שהם בחינת

החומר זה
נקרא

צורה מלובשת בחומר דהיינו צורה זה בחינת
האור שמגיע עם לבוש מאוד מאוד זך ואלוקי

ומעיר

לנשמות הזוהר וחומת הקבלה הם מדברים רק
משתי

אלה למה כי זה לא פילוסופיה אנחנו מדברים
מהשגת

הנשמות אז כל הדיבורים הוא רק משתי אלה
וגם אם מדברים על

אצילות בחוכמה ומדברים מדובר על משהוא מה
שביע מתפעלים ממנו או עולים אליו ולא לכש

עצמו כי לכשעצמו הוא בחינת אלוקות ואין
לנו השגה בו נאמר על עולם הציל

או וחיו וגורמי הו חד בעון זאת אומרת
האורות

הכלים והבורא שמעיר
שמה הכל אחד אין שם מבחן כלי יש שם כלים

בהכרח כי זה במציאות של הנבראים במחשבת
בבריאה אבל זה זקות כל כך עצומה שזה בגדר

אלוקות זה לא הבורא נכון אבל זה הדבר
המשותף הכי זך ביננו

לבינו לעתיד אצילות הוא יהיה בחינת אינסוף
הוא גם עכשיו בבחינת אנסוף מבחינתנו שזה

מחשבת הבריאה הדבר מקשר בינינו לבין הבורא
אז כל מה שמדובר

בספרים זה הכל מצד צורה מלובשת בחומר או
החומר שזה הרגש הכלי וזה האור שממלא את

הכלי האור לכש עצמו אפילו מצד הלבוש הזך
שבו

אין לי השגה בו במהות ודאי אין לי השגה לא
במהות של הכלים כי הבורא ברא אותם וודאי

לא במהות של האור שאין לי שום השגה
בו ובאמת האור האלוקי הוא בא אלינו מראש

עם
לבוש לבושי מוחין זה נקרא זה משהו מיוחד

שהבורא המציא בפלא מיוחד וזה מקשר ומגשר
בינינו

לבינו זה כמו פוטונים שמ כמשל מצד אחד אין
להם מסה אבל מצד

שני הם לאם לא הבורא עצמו אין לנו השגה
בבורא לא ודאי בעצמותו אז מה זה לבוש

מיוחד זך ביותר ממוצע בין הבורא לבריאה
שהבורא המציא כדי שנוכל להתקשר איתו פלא

מאוד מיוחד זה לא
בורא ולא נברא בדיוק מה זה משהו משותף

שמקשר ביניהם אבל זה בגדר אלוקות לכן אין
לנו גע בזה לכן כל כך חשוב להדגיש שעולם

האצילות הוא בחינת אלוקות כי אם זה לא היה
ככה אז לכאורה אני

אומר שגם הצד
הזה הוא צד של הנברא ואז מה ההבדל ביני

לבין הבורא
בכלל או

אפילו כפי שאני תופס את הבורא מה ההבדל
בינינו אבל זה קצת למתקדמים למתקדמים אז

יש לזה השלכות מאוד מאוד עמוקות שניה

אחת אז זה היה קצת
למתקדמים אבל האמת שהקורס קבלה למתחילים

הזה הוא לא רק
למתחילים אלא גם למתקדמים

למתקדמים זאת האמת
לכן עבורם חשוב לי גם לגעת בנקודות האלה

והמשכיל יבין על פי
מדרגתו

עכשיו אני אקרא את הסוף של
המאמר אבל בלי נדרים יהיה הרבה לייקים

צביות
ושיתופים אז אני אמשיך את הקורס עד שיעור

סירי וההמשך יהיה ממאמר של תורת הקבלה
ומהותה אבל מגרסת פרי חכם שזה יותר

למתקדמים אנחנו לא נקרא הכל אבל אנחנו
נקרא את הקטעים

הנבחרים
לסיום ואם כל זה מתבאר אם כל ה מתבאר

לאל תבין מה שנמצאים לפעמים בספרי הקבלה
כינויים וערכים הזרים מאוד לרוח

האנושי והם השכיחים ביותר בספרי הקבלה
היסודיים שהם ספרי הזר ותיקונים וספרי

האריזל אשר הם המתמ מאוד מה היה להם
לחכמים האלו והקדושים אפילו להשתמש

בכינויים נמוכים כאלה לביטוי רעיונות
נשגבים וקדושים הללו כמו למשל

זיווג זיווג זה לא מילה

צנועה אחוריים כאילו קח מילה יותר
מודרנית אולם אחר שרכשת לך את הידיעות

המובאות לאל יובן לך הדבר לאמיתו על אמיתו
כי נתבער שאי אפשר כלל להשתמש בהסברת

החוכמה הזאת בשום שפה ולשון שבעולם זולת
בשפה המיוחדת לדבר שהיא שפת הענפים היות

שזה צריך להראות את השורש הרוחני ביתר
דיוק טעות קטנה פספסנו הכל על פי היחסים

לשורשיהם העליונים ולפיכך מובן מאליו שאי
אפשר לעזוב שום ענף או מקרה של ענף מפני

נחיתות הדרגה שלו ולא להשתמש אמו לביטוי
המושכל הרצוי בתוך כשרי החוכמה בו בעת שלא

נמצא בעולמנו שום ענף אחר שנקרו בתמורת כי
באמת הוא נמשך עם התכונה שלו עם הייחודיות

שלו במסגרת ההדמיה הגשמית כמו שאמרנו אבל
סוף כל סוף זה הדבר הכי קרוב שיכול לבטא

את הרוחניות אז אני לא יכול להשמיד את
המילה זיווג כי זה

מילה מדוייקת כמו בדרגת הבריאות המושג
זיווג שזה

התחברות ככה ברוחניות זה רק מבחינה רוחנית
כי כמו ו שאן שתי שתי שערות יונקות מן עקב

אחד כן אין לנו בית ענפים שהתייחסו לשורש
אחד באופן שאם נשאיר איזה מקרה שלא להשתמש

עמו מסיבות חיצוניות או סיבות למיניהם
נמצא מלבד שאנו מאבדים את המושכל הרוחני

ההוא שכנגדו בעולם
העליון כי אין לנו עוד שום מילה תמורתה

להראות על השורש ההוא הנה עוד יזיק דבר
הזה לכל מרחבי החוכמה ועל כל הקפה שהרי

נהדרת לנו טבעת אחת משולשלת כללות החוכמה
הקשורה במושג ההוא ועל כן נמצא שמטיל פגם

על החוכמה כולה כי אין לך עוד חוכמה
בחכמות העולם שיהיו העניינים מלוכדים

וקשורים זה בזה בד חילה ועלול קודם ונמשך
כמו חכמת

הקבלה אם בפיזיקה פשוטה או באייפון או
ביתוש המורכבות כל כך

קריטית או באטומים או בתת אטומים אז
בחוכמה שקשורה לכל תכלית

הבריאה לכל השורשים והענפים של
הבריאה כמה מורכבות יש בה אין תפיסה בכלל

ה הקשורה מראשה הסופה זה בזה ממש כמו
שרשרת ארוכה מאינסוף עד לפה אשר על כן

בהלם לנו ידיעה קטנה בינתיים נחשה בעדינו
כל החוכמה כולה כמו שאני אוריד מהחלק ק

התת אטומי נגיד
אם הייתי יכול לעשות את זה

א איזה חלק שצריך שם אז המולקולה מולקולה
תעלם לא יכולה להתקיים

בכלל מספיק חוסר איזון מסווים בגרעין
האטום אין

מולקולה מה שיש
איזון זה בגלל הניוטרונים

אבל וזה גם נמשך משורשים רוחניים כנגד קו
אמצעי אבל אם הייתי משחק איתם למה

הניוטרונים לא עובדים באורניום זה גם לא
סתם אני לא אדבר על זה כי לא באנו לללמוד

על אטומים גשמיים אבל מה אנרגיית הקשר
דווקא פה נגמרת אולי זה קשור לזה שברזל זה

אותיות לב
זר בכל אופן אם אני אפרק משם משהו קטן זה

ישפיע על
הכל שמייצרים מאבדים אפילו צריך סטריליות

מאוד גבוהה אז לייצר נשמות מה לא צריך
סטריליות נחכה בענינו כל החוכמה כולה כי

כל פרט יש לו ייחודיות בפאזל
השלם משום שכל ענייני קשורים חזק זה בזה ה

מתקדים לאחד ממש ולמה כי זה חוכמה אלוקית
זת אומרת כל פרט הוא חלק מהשלם ואם הוא לא

היה ממילא הוא היה נפלט מהשלם לכן אם אני
מפליט אותו כשהוא צריך להיות בשלם אז

פסלתי את כל
התמונה זה כמו אות פסולה בספר תורה אז מצד

הלא לשמע מכלים ואפשר להמשיך מאותה נקודה
להביא ספר אחר אבל מצד האמת אם לא יכול

להיות עוד פסולה בספר תורה כי התורה כולה
אלוקות אם אני מרגיש פסול בעבודת השם אם

אני מרגיש סבל אז משמע שאני לא בעולם
האצילות למה כי שם הכל אחדות הכל אהבה הכל

אלוקות לכן אי אפשר שדבר אחד

יעדר הו
מעטה ואם הוא לא השח לכלל ממילא הוא לא

היה שמה אלא הוא היה בקליפות המעטה אין
שום תמיה להם במה שם משתמשים לפעמים

בכינויים זרים כי אין להם חירות של בחירה
בכינויים להחליף ולהמיר רע בטוב או טוב

ברע או אפילו בכינויים קלים יותר תשתמשו
לא זה הענף המדויק אלא שמוכרחים תמיד

להביא בדיוק אותו הענף או המקרה המורא
באצבע על שורשו העליון בכל השיעור הנחוץ

לעניין וגם מב מוכרחים להרחיב הדברים עד
שיספיקו להגדרה מדוייקת לעיני חבריהם

המעיינים כמובן רק בלי לעבד את הטעם נקודה
פה נגמר

המאמר אוקיי ברוך השם סיימנו את המאמר אם
יהה הרבה שיתופים לייקים ותכנים הקורס

ימשיך לעוד רובדים עמוקים וחשובים כדאי
לרות את כל השיעורים כי זה הכל מקשה אחת

נטבח על

נטבח אם
נסכם מטרת

הלימוד לעורר בנו את הנשמה את הנקודה
הפנימית שאנחנו לומדים את הלימוד המדויק

והאמיתי בשפת הענפים עם ההסבר הרוחני
והנפשי שלהם שבעל הסולם נתן לנו אנחנו

מגרים את התודעה כל יום
ויום וזה לא רק גירוי חיצוני או שכלי זה

גם גירוי רוחני רק בדרגה שהיא לא מורגשת
כי זרק קור מקיף שהוא מחוץ למדרגה אבל לאט

לאט זה מאיר מזכך את הכלי מעורר אותו מנער
אותו ועל פי הזכות וההתפתחות נפתח לאדם

בנשמה הדרגות הרוחניות הלבאי זה נזכה לזה
נבראנו לא נבראנו לאכול מסטיקים או לבמבה

זה אורות של השליה כמו שהסברנו בשיעורים
המתאימים יש שלב אומנם שהוא קשה היות וזה

לא חוכמה חיצונית כמו שלמדנו בהקדמה
לטס

אלא יש פה תהליך של ויטור על האגו והגאווה
ואנוכיות והשתכרות הכלים כי אם אני לא

מרגיש נפרד או אנוכי מה אני אתן ליחד מה
אני אתן

לכלל אז והסברנו את זה גם גם בקורס כבלה
מתחיל שיעור א' אז יש תהליך של זיכוך ויש

שלב בהתחלה יש ורות לכולם כדי לעורר אותם
לקרב אותם כמו בחינה א' אגב שלמדנו היום

אחרי זה זה מסתלק כדי להתחיל לעשות עבודה
אמיתית ואז הלימוד לא כל כך מהיר קשה

ללמוד קשה
להשפיע קשה לקיים

מצוות דיברנו מע זה גם בתניה ליקוי מארן
מאמרי

רבש ואז שלב שאדם צריך לקחת
החלטה שהוא עושה תהליך פנימי

ורוחני שהוא לומד מתוך ברית מתוך החלטה
מתוך אמונה למעלה מהדעת שעובר תהליך של

תיקון המידות הרצון והתודעה
וככל שהוא זכך לאט לאט יפתח לו שערי

השמיים וזה המטרה של
הלימוד המאור שבה מחזיר עול מותב

בעזרת השם
שנזכה לעלות על מעלה בקדושה וטהרה אני

מציין שוב אם נהניתם מהשיעור תשתפו אותו
תעבירו אותו

בקבוצות תגיבו תגובה טובה כדי ש היוטיוב
או הפייסבוק ימשיכו להראות לכם מאיתנו

תוכן ואז בעזרת השם נעשה עוד שיעור אבל
סיימנו את

המאמר
ברוך

השם בעזרת השם נעשה ונצליח נזכה להוראות
את המקיפים לאורר את נשמתנו אמן ואמן תודה

רבה לכולם

ספר הזהר

נודע כי התכלית הנרצית מהעבודה בתורה ובמצוות היא להדבק בהשם ית' כמ"ש ולדבקה בו. ויש להבין מה הפירוש של הדביקות הזאת בהשי"ת. הלא אין המחשבה תופסת בו כלל. אכן כבר קדמוני חז"ל בקושיא זו שהקשו כן על הכתוב ולדבקה בו ואיך אפשר להדבק בו הלא אש אוכלה הוא, והשיבו, הדבק במדותיו מה הוא רחום אף אתה רחום מה הוא חנון אף אתה חנון וכו'. ולכאורה קשה איך הוציאו חז"ל את הכתוב מפשוטו. הלא כתוב במפורש ולדבקה בו. ואם היה הפירוש הדבק במידותיו היה לו לכתוב ולהדבק בדרכיו, ולמה אומר ולדבקה בו.

והענין הוא כי בגשמיים התופשים מקום מובנת לנו הדביקות בקירוב מקום, והפירוד מובן לנו בריחוק מקום. אבל ברוחניים שאינם תופשים מקום כלל, אין הדביקות והפירוד מובנים בהם בקירוב מקום ובריחוק מקום, שהרי אין תופשים מקום כלל, אלא השוואת הצורה שיש בין שני רוחניים מובנת לנו כדביקות, ושינוי הצורה בין שני רוחניים מובן לנו כפירוד. וכמו שהגרזן מחתך ומבדיל בדבר גשמי לחלקו לשנים ע"י שמרחיק החלקים זה מזה, כך שינוי הצורה מבדיל את הרוחני ומחלק אותו לשנים. ואם שינוי הצורה בהם הוא קטן, נאמר שרחוקים הם זה מזה בשיעור מועט, ואם שינוי הצורה הוא גדול נאמר שרחוקים הם בהרבה זה מזה, ואם הם בהפכיות הצורה, נאמר שרחוקים הם זה מזה מן הקצה אל הקצה.

למשל כשב' אנשים שונאים זה לזה, נאמר עליהם, שהם נפרדים זה מזה כרחוק מזרח למערב. ואם אוהבים זה לזה, נאמר עליהם, שהם דבוקים זה בזה כגוף אחד. ואין המדובר כאן בקרבת מקום או ריחוק מקום, אלא המדובר הוא בהשוואת הצורה או בשינוי הצורה. כי בהיות בני אדם אוהבים זה לזה, הוא משום שיש ביניהם השוואת הצורה, כי מפני שהאחד אוהב כל מה שחבירו אוהב ושונא כל מה שחבירו שונא, נמצאים דבוקים זה בזה ואוהבים זה את זה, אבל אם יש ביניהם איזה שינוי צורה, דהיינו שאחד אוהב דבר אף על פי שחברו שונא את הדבר ההוא וכדומה, הרי בשיעור שינוי צורה זו, הם שנואים זה על זה ונפרדים ורחוקים זה מזה. ואם הם בהפכיות באופן שכל מה שאחד אוהב נמצא שנוא על חבירו, נאמר עליהם שנפרדים ורחוקים הם כרחוק מזרח ממערב. והנך מוצא ששינוי הצורה פועל ברוחניות כמו גרזן המפריד בגשמיות. וכן שיעור הרחקת מקום וגודל הפירוד שבהם, תלוי במדת שינוי הצורה שביניהם. ומדת הדביקות שביניהם תלויה במדת השוואת הצורה שביניהם.

ובזה אנו מבינים מה צדקו דברי חז"ל, שפירשו הכתוב ולדבקה בו שהוא הדביקות במדותיו: מה הוא רחום אף אתה רחום, מה הוא חנון אף אתה חנון. כי לא הוציאו הכתוב מפשוטו, אלא להיפך, שפירשו הכתוב לפי פשוטו בתכלית, כי הדביקות הרוחנית לא תצוייר כלל בדרך אחרת אלא בהשוואת הצורה. ולפיכך ע"י זה שאנו משוים צורתנו לצורת מדותיו יתברך, אנו נמצאים דבוקים בו. וזה שאמרו מה הוא רחום וכו' כלומר, מה הוא יתברך כל מעשיו הם להשפיע ולהועיל לזולתו ולא לתועלת עצמו כלל, שהרי הוא יתברך אינו בעל חסרון שיהיה צריך להשלימו וכן אין לו ממי לקבל. אף אתה כל מעשיך יהיו להשפיע ולהועיל לזולתך, ובזה תשוה צורתך לצורת מדות הבורא יתברך שזו הדביקות הרוחנית.

ויש בהשוואת הצורה האמורה בחי' " מוחא" ובחי' " לבא" וענין העסק בתורה ובמצוות ע"מ להשפיע נ"ר ליוצרו, הוא השוואת הצורה מבחינת מוחא. כי כמו שהשי"ת אינו חושב בעצמו, אם הוא נמצא או אם הוא משגיח על בריותיו וכדומה מהספיקות, אף הרוצה לזכות להשוואת הצורה אסור לו לחשוב בדברים האלו שברור לו שהשי"ת אינו חושב בהם, כי אין לך שינוי צורה גדול מזה. ולפיכך כל מי שחושב דברים אלו, נמצא בודאי בפירודא ממנו יתברך. ולא יבוא לידי השוואת הצורה לעולם. וזה מה שאמרו ז"ל, כל מעשיך יהיו לשם-שמים, כלומר דביקות בשמים, לא תעשה שום דבר שאינו מביא מטרה זו של הדביקות. דהיינו שכל מעשיך יהיו להשפיע ולהועיל לזולתך שאז תבוא להשוואת הצורה עם השמים, מה הוא יתברך כל מעשיו להשפיע ולהועיל לזולתו אף אתה כל מעשיך יהיו רק להשפיע ולהועיל לזולתך שזו היא הדביקות השלימה.

ואין להקשות על זה איך אפשר שהאדם יעשה כל מעשיו לטובת זולתו, הרי הוא צריך בהכרח לעבוד לקיום עצמו ולקיום משפחתו. התשובה היא, כי אותם המעשים שעושה מטעם ההכרח, דהיינו כדי לקבל המעט הנחוץ לקיומו, הנה ההכרח לא יגונה ולא ישובח ואין זה נחשב כלל שעושה משהו לעצמו.

והנה כל היורד לעומקם של הדברים בודאי יתפלא איך אפשר לאדם שיבוא להשוואת הצורה הגמורה, שכל מעשיו יהי' להשפיע לזולתו בשעה שכל הויתו של האדם אינה אלא לקבל לעצמו. ומצד טבע בריאתו אינו מסוגל לעשות אפילו מעשה קטן לטובת זולתו, אלא בשעה שמשפיע לזולתו, הוא מוכרח לצפות שבסופו ישיג ע"י זה תמורה המשתלמת יפה, ואם אפילו מסופק בתמורה, כבר ימנע את עצמו מלעשות המעשה. ואיך אפשר שכל מעשיו יהי' רק להשפיע לאחרים ולא כלום לצרכי עצמו.

אכן אני מודה שהוא דבר קשה מאד, ואין בכחו של אדם לשנות טבע בריאתו שהוא רק לקבל לעצמו, ואין צריך לומר שיכול להפוך טבעו מקצה אל קצה. דהיינו שלא יקבל כלום לעצמו, אלא כל מעשיו יהי' להשפיע. אבל לפיכך נתן לנו השי"ת תורה ומצוות שנצטוינו לעשותן רק על מנת להשפיע נ"ר להקב"ה. ולולא העסק בתורה ובמצוות לשמה, דהיינו, לעשות בהם נ"ר ליוצרו, ולא לתועלת עצמו, אין שום תחבולה שבעולם מועילה לנו להפוך טבענו. ומכאן תבין את גודל החומרה של העסק בתורה ומצוות לשמה. כי אם גם כוונתו בתורה ומצוות אינה לתועלת הקב"ה אלא לתועלת עצמו, הרי לא בלבד שלא יהפך טבע הרצון לקבל שבו, אלא אדרבה הרצון לקבל שבו יהיה הרבה יותר ממה שיש לו מטבע בריאתו. כמו שביארתי בהקדמה לביאור הסולם בכרך הראשון עי"ש באות ל' ל"א ואין להאריך כאן.

ומה הם מעלותיו של אותו האדם שזכה לדביקות השי"ת? הן אינן מפורשות בשום מקום, אלא ברמזים דקים. אבל כדי לבאר הדברים שבמאמרי אני מוכרח לגלות קצת לפי מדת ההכרח ואסביר הדברים בדרך משל.

הגוף עם אבריו אחד הם. וכללות הגוף מחליף מחשבות והרגשים על כל אבר פרטי שלו. למשל, אם כללות הגוף חושב שאבר אחד ממנו ישמשו ויענג אותו, מיד אותו האבר יודע מחשבתו, וממציא לו התענוג שחושב. וכן אם איזה אבר חושב ומרגיש שצר לו המקום שהוא נמצא בו, מיד יודע כללות הגוף מחשבתו והרגשתו ומעבירו למקום הנוח לו. אמנם אם קרה ואיזה אבר נחתך מן הגוף, אז הם נעשים לשתי רשויות נפרדות וכללות הגוף כבר אינו יודע צרכיו של אותו האבר הנפרד. והאבר אינו יודע עוד מחשבותיו של הגוף שיוכל לשמש אותו ולהועיל לו. ואם יבוא הרופא ויחבר את האבר לגוף כמקודם לכן, הנה חוזר האבר לדעת מחשבותיו וצרכיו של כללות הגוף, וכללות הגוף חוזר לדעת צרכיו של האבר. לפי המשל הזה יש להבין ג"כ מעלת האדם שזכה להדבק בהשי"ת, כי כבר הוכחתי בהקדמה שלי לספר הזהר אות ט' שבכרך הא', (וכן בחוברת להאדרא זוטא שהוצאתי ביחוד לכבוד ל"ג בעומר), שהנשמה היא הארה נמשכת מעצמותו ית' והארה זו נפרדה מאת השי"ת ע"י שהשי"ת הלבישה ברצון לקבל, כי אותה מחשבת הבריאה להנות לנבראיו בראה בכל נשמה רצון לקבל הנאה, ושינוי צורה זו של רצון לקבל הפריד אותה הארה מעצמותו ית', ועשה אותה לחלק נפרד ממנו. ותעיין שם במקור כי אין כאן המקום להאריך בזה.

היוצא מזה, שכל נשמה היתה מקודם בריאתה בכלל עצמותו ית', אלא עם הבריאה, דהיינו עם הטבע של רצון לקבל הנאה שהוטבע בה, קנתה שינוי צורה ונפרדה מהשי"ת שכל ענינו רק להשפיע, כי שינוי הצורה מפריד ברוחניות כמו הגרזן בגשמיות, כמבואר לעיל. ונמצאת הנשמה דומה עתה לגמרי למשל האבר הנחתך מהגוף ונפרד ממנו, שאעפ"י שמקודם הפירוד היו שניהם האבר עם כללות הגוף אחד, והיו מחליפים מחשבות והרגשות זה עם זה. אבל לאחר שנחתך האבר מהגוף נעשו בזה שתי רשויות, וכבר אין אחד יודע מחשבותיו של השני וצרכיו של השני, ומכל שכן אחר שהנשמה נתלבשה בגוף של העוה"ז נפסקו כל הקשרים שהיו לה מטרם שנפרדה מעצמותו יתברך, וכמו שתי רשויות נפרדות הם.

ולפי זה מובנת מאליה מעלת האיש שזכה שוב להדבק בו, שפירושו שזוכה להשוואת הצורה עם השי"ת עי"ז שבכח התורה והמצוות הפך את הרצון לקבל המוטבע בו אשר הוא הוא שהפריד אותו מעצמותו ית', ועשה אותו לרצון להשפיע, וכל מעשיו הם רק להשפיע ולהועיל לזולתו שהוא השוה את הצורה ליוצרה, נמצא ממש בדומה לאותו אבר שנחתך פעם מהגוף וחזר ונתחבר שוב עם הגוף, שחוזר לדעת מחשבותיו של כללות הגוף, כמו שהי' יודע טרם שנפרד מהגוף. אף הנשמה כך, אחר שקנתה השוואה אליו יתברך, הנה היא חוזרת ויודעת מחשבותיו יתברךכמו שידעה מקודם שנפרדה ממנו בסבת שינוי הצורה של הרצון לקבל ואז מקויים בו הכתוב, דע את אלוקי אביך. כי אז זוכה לדעת השלמה שהיא דעת אלקית. וזוכה לכל סודות התורה, כי מחשבותיו יתברך הן סודות התורה.

וזה שאמר ר' מאיר, כל הלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה, ומגלים לו רזי וטעמי התורה ונעשה כמעיין המתגבר וכו'. דהיינו כמו שאמרנו שע"י העסק בתורה לשמה, שפירושו שמכוון לעשות נ"ר ליוצרו בעסקו בתורה ולא לתועלתו כלל, אז מובטח לו להדבק בהשי"ת, שפירושו שיבוא להשוואת הצורה שכל מעשיו יהי' לתועלת זולתו ולא לתועלת עצמו כלל דהיינו ממש כמו הקב"ה, שכל מעשיו הם רק להשפיע ולהיטיב לזולתו שבזה חוזר האדם להדבק בהשי"ת כמו שהיתה הנשמה מטרם שנבראה. ולפיכך זוכה לדברים הרבה וזוכה לרזי וטעמי התורה, ונעשה כמעיין המתגבר מחמת ביטול המחיצות שהפרידוהו מהשי"ת, שחזר להיות אחד עמו יתברך כמטרם שנברא.

ובאמת כל התורה כולה בין הנגלה ובין הנסתר, הם מחשבותיו של הקב"ה בלי הפרש כל שהוא. אלא הדבר דומה לאדם טובע בנהר שחברו זורק לו חבל כדי להצילו שאם הטובע תופס את החבל בחלקו הסמוך אליו, יכול חבירו להצילו ולהוציאו מן הנהר. אף התורה כן, שהיא כולה מחשבותיו של הקב"ה, היא בדומה לחבל שזרקו הקב"ה אל בני האדם להצילם ולהוציאם מן הקליפות. וקצהו של החבל סמוך לכל בני האדם, שהו"ס התורה הנגלית שאינה צריכה שום כוונה ומחשבה. ולא עוד אלא אפילו שיש במעשה המצוות מחשבה פסולה, הוא ג"כ מקובל להקב"ה, כמ"ש "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה". ולפיכך תורה ומצוות קצהו של החבל, שאין אדם בעולם שלא יוכל להחזיק בו. ואם תופס בו בחזקה, דהיינו שזוכה לעסוק בתורה ומצוות לשמה, דהיינו לעשות נ"ר ליוצרו, ולא לתועלת עצמו, אז התורה והמצוות מביאים אותו להשואת הצורה עם הקב"ה, שה"ס ולדבקה בו כנ"ל, שאז זוכה להשיג כל מחשבותיו של הקב"ה הנקראות רזי תורה וטעמי תורה, שהם כל שאר החבל, שאין זוכה בו אלא אחר שבא לדביקות השלימה כנ"ל.

ומה שאנו מדמים מחשבותיו של הקב"ה דהיינו רזי התורה וטעמי התורה לחבל, הוא משום שיש הרבה מדריגות בהשוואת הצורה עם השי"ת, ע"כ יש הרבה מדריגות בחלק החבל שבו, דהיינו בהשגת רזי התורה, שלפי מדתה של מדריגת השוואת הצורה להשי"ת, כן מדת השגתו ברזי התורה. דהיינו בידיעת מחשבותיו יתברך, שבדרך כלל הן ה' מדרגות: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. שכל אחת כלולה מכלן ויש בכל אחת ה' מדרגות ונפרטות שבכל אחת מהן יש לכל הפחות כ"ה מדרגות.

ומכונים ג"כ "עולמות" כמ"ש חז"ל, עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק ש"י עולמות. והטעם שהמדריגות בהשגתו יתב' נקראות עולמות, הוא משום ששתי משמעויות יש בשם עולם, א) שכל באי העולם ההוא מושפע להם חוש והרגש שוה, וכל מה שהאחד רואה ושומע ומרגיש, רואים ושומעים ומרגישים כל באי אותו העולם. ב) שכל באי אותו העולם ה"נעלם" לא יכולים לדעת ולהשיג משהו בעולם אחר. וכן נמצאות אלו ב' הגדרות גם בהשגה א) שכל מי שזכה באיזו מדריגה, הוא יודע ומשיג בה כל מה שהשיגו באי אותה המדריגה בכל הדורות שהיו ושיהיו, ונמצא עמהם בהשגה משותפת כמו שנמצאים בעולם אחד. ב) שכל באי אותה המדרגה לא יוכלו לדעת ולהשיג מה שהוא ממה שיש במדריגה אחרת, כמו בעולם הזה שלא יוכלו לדעת משהו במה שיש בנמצאים בעולם האמת. לפיכך נקראות המדריגות בשם עולמות.

ולפיכך יכולים בעלי ההשגה לחבר ספרים ולרשום השגותיהם ברמזים, ומשלים, ומובנים לכל מי שזכה לאותן המדריגות שבהם מדברים הספרים, ויש להם עמהם השגה משותפת. אבל מי שלא זכה בכל כמות המדריגה כאותם המחברים, לא יכול להבין רמזיהם. ואין צריך לומר אותם שלא זכו להשגה, שלא יבינו בהם כלום, משום שאין בהם השגות משותפות.

וכבר אמרנו שהדביקות השלימה וההשגה השלימה מתחלקת לקכ"ה מדריגות כוללות, ולפי זה מטרם ימות המשיח אי אפשר לזכות בכל קכ"ה המדריגות. ויש ב' הפרשים מכל הדורות לדורו של המשיח: א) שרק בדורו של המשיח אפשר להשיג כל קכ"ה המדריגות ולא בשאר הדורות. ב) שבכל הדורות בני עליה שזכו להשגה ולדביקות מועטים הם, כמ"ש חז"ל על הכתוב אדם אחד מאלף מצאתי, שאלף נכנסים לחדר וכו' ואחד יוצא להוראה, דהיינו לדביקות ולהשגה, כמו שאמרו ומלאה הארץ דעה את ה' וגו'. ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם.

חוץ מרשב"י ודורו, דהיינו בעלי הזהר, זכו לכל קכ"ה המדריגות בשלימות, אעפ"י שהיו לפני ימות המשיח. שעליו ועל תלמידיו ז"ל נאמר חכם עדיף מנביא. וע"כ נמצא הרבה פעמים בזהר, שלא יהיה כדור הזה של רשב"י עד דורו של מלך המשיח. ולפיכך עשה חבורו הגדול רושם חזק כל כך בעולם, כי סודות התורה שבו תופסים קומת כל קכ"ה המדריגות, ולפיכך אמרו בזוהר שספר הזוהר לא יתגלה, אלא באחרית הימים, דהיינו בימות המשיח. כי אמרנו שאם מדריגות המעיינים אינן בכל השיעור של מדריגת המחבר לא יבינו רמזיו משום שאין לשניהם השגה משותפת, וכיון שמדריגת בעלי הזהר היא בכל הגובה של קכ"ה מדריגות, אי אפשר להשיגם מטרם ימות המשיח. נמצא שבדורות שלפני ימות המשיח אין השגה משותפת עם בעלי הזוהר, וע"כ לא הי' יכול הזוהר להתגלות בדורות שקדמו לדורו של המשיח.

ומכאן הוכחה ברורה שכבר הגיע דורנו זה לימות המשיח, כי עינינו הרואות שכל הביאורים על ספר הזהר שקדמו לנו, לא ביארו אפילו עשרה אחוזים מהמקומות הקשים בזהר, וגם במקצת שביארו, סתומים דבריהם כמעט כדברי הזהר עצמו. ובדורנו זה זכינו לפירוש " הסולם" שהוא ביאור מלא על כל דברי הזהר. ומלבד זה שאינו מניח דבר סתום בכל הזהר בלי לפרשו, אף גם הביאורים מיוסדים על פי השכל העיוני הפשוט, שכל מעיין בינוני יכול להבינם. ומתוך שנגלה הזהר בדורנו זה, הרי זו הוכחה ברורה שאנחנו נמצאים כבר בימות המשיח בתחילתו של אותו הדור שעליו נאמר ומלאה הארץ דעה את ה' וגו'.

ויש לדעת שענינים רוחניים אינם כענינים גשמיים שבהם הנתינה והקבלה באים כאחד. כי ברוחניות זמן נתינה לחוד וזמן קבלה לחוד. כי תחילה ניתן הדבר מהשי"ת למקבל, ובנתינה זו נותן לו רק הזדמנות לקבל, אבל עוד לא קיבל כלום. עד שיתקדש ויטהר כראוי, אז זוכה לקבל הדבר, באופן שמזמן הנתינה עד זמן הקבלה יכול להתעכב זמן מרובה. ולפי זה מ"ש שהדור הזה כבר הגיע להכתוב ומלאה הארץ דעה את ה' וכו', הנה זה אמור מבחינת נתינה בלבד, אבל לבחינת קבלה ודאי לא הגענו עוד, עד שנטהר ונתקדש ונלמד ונתיגע בשיעור הרצוי יגיע זמן הקבלה ויקויים בנו הכתוב ומלאה הארץ דעה את ה' וגו'.

ונודע שהגאולה ושלימות ההשגה כרוכים זה בזה, והמופת הוא שכל מי שיש לו המשכה לסודות התורה יש לו המשכה לארץ ישראל, ולפיכך לא הובטח לנו ומלאה הארץ דעה את ה' וגו' אלא באחרית הימים, דהיינו בזמן הגאולה.

ולפיכך כמו שבשלימות ההשגה לא זכינו עוד לזמן קבלה אלא לזמן נתינה בלבד, שבכחה ניתנת הזדמנות לבוא לשלימות ההשגה, כן הוא בענין הגאולה שלא זכינו לה, אלא בבחינת נתינה בלבד. כי העובדה היא שהקב"ה הוציא ארצנו הקדושה מרשות הנכרים והחזירה לנו, ובכל זאת עדיין לא קבלנו הארץ לרשותנו מפני שעוד לא הגיע זמן הקבלה, כמו שביארנו בענין שלימות ההשגה, באופן שנתן ואנחנו עוד לא קבלנו. שהרי אין לנו עצמאות כלכלית, ואין עצמאות מדינית בלי עצמאות כלכלית. ועוד הרבה יותר מזה, כי אין גאולת הגוף בלי גאולת הנפש, וכל עוד שרוב בני הארץ שבויים בתרבויות הזרות של האומות, ואינם מסוגלים כלל לדת ישראל ותרבות ישראל, הרי גם הגופות שבויים תחת הכוחות הנכרים. ומבחינה זו נמצאת עוד הארץ בידי הנכרים, והמופת הוא שאין שום אדם מתרגש כלל מן הגאולה כמו שהיה צריך להיות בזמן הגאולה אחרי אלפיים שנה. ולא בלבד שאין בני הגולה מתפעלים לבוא אלינו וליהנות מן הגאולה, אלא חלק גדול מאותם שנגאלו וכבר יושבים בתוכנו, מצפים בכליון עינים להפטר מגאולה זו ולשוב לארצות פזוריהם. הרי שאעפ"י שהקב"ה הוציא הארץ מרשות האומות ונתנה לנו, עכ"ז אנו עוד לא קבלנוה, ואין אנו נהנים מזה. אלא שבנתינה זו נתן לנו הקב"ה את ההזדמנות לגאולה, דהיינו להטהר ולהתקדש ולקבל עלינו עבודת ה', בתורה ובמצוות לשמה, ואז יבנה בית המקדש ונקבל הארץ לרשותנו, ואז נחוש ונרגיש בשמחת הגאולה. אבל כל עוד שלא באנו לזה, שום דבר לא נשתנה, ואין שום הפרש בין נמוסי הארץ עתה, מכפי שהיתה עדיין תחת ידי זרים, הן במשפט, הן בכלכלה והן בעבודת ה'. ואין לנו אלא הזדמנות לגאולה.

היוצא מדברינו, שדורנו זה הוא הדור של ימות המשיח. ולפיכך זכינו לגאולת ארצנו הקדושה מידי הנכרים. גם זכינו להתגלות ספר הזהר שהוא תחילת קיום הכתוב ומלאה הארץ דעה את ה' וגו'. ולא ילמדו עוד וגו'. כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם. אבל בשתי אלה זכינו רק בבחינת נתינה מהקב"ה, אבל אנו לידינו עוד לא קבלנו כלום, אלא שניתנה לנו הזדמנות בזה להתחיל בעבודת השי"ת, לעסוק בתורה ובמצוות לשמה, שאז נזכה להצלחה גדולה ככל המובטח לדורו של המשיח, מה שלא ידעו כל הדורות שלפנינו, ואז נזכה לזמן הקבלה של שתי אלה: " שלימות ההשגה" ו" הגאולה השלימה".

והנה ביארנו היטב תשובת חז"ל על הקושי', איך אפשר להדבק בו שאמרו שפירושו "הדבק במדותיו" שהוא צודק מב' טעמים, א. כי דביקות הרוחנית אינה בקירוב מקום אלא בהשואת הצורה. ב. כיון שלא נפרדה הנשמה מעצמותו ית' אלא בסבת הרצון לקבל שהטביע בה הבורא ית', א"כ אחר שהפריד הרצון לקבל ממנה חזרה מאלי' בדביקות הקדומה בעצמותו ית'. אמנם כל זה להלכה, אבל למעשה עוד לא תרצו כלום עם הפירוש הדבק במידותיו, שפירושו להפריד את הרצון לקבל המוטבע בטבע בריאתו, ולבא לרצון להשפיע שהוא היפך טבעו. ומה שביארנו שהטובע בנהר צריך להחזיק החבל בחזקה, ומטרם שעוסק בתו"מ לשמה באופן שלא ישוב לכסלו עוד, אינו נחשב שמחזיק החבל בחזקה, שוב הדרא קושי' לדוכתי', מאין יקח חומר דלק להתייגע בכל לבבו ומאודו רק כדי לעשות נ"ר ליוצרו, כי אין אדם יכול לעשות תנועה בלי שום תועלת לעצמו כמו המכונה שאינה יכולה לעבוד בלי חומר דלק ואם לא יהי' שום תועלת לעצמו אלא רק נ"ר ליוצרו אין לו חומר דלק לעבודה.

והתשובה היא שכל משיג רוממותו ית' כראוי, הרי ההשפעה שהוא משפיע אליו מתהפכת להיות קבלה כמו"ש במסכת קידושין (דף ז.) באדם חשוב, שהאשה נותנת לו כסף, ונחשב לה לקבלה ומתקדשת, וכך הוא אצל השי"ת, שאם משיג רוממותו ית' אין לך קבלה יותר חשובה מנ"ר ליוצרו, והוא די מספיק לחומר דלק לעמול ולהתייגע בכל לבו ונפשו ומאודו כדי לעשות נ"ר אליו ית', אבל זה ברור שאם עוד לא השיג רוממותו ית' כראוי, הנה השפעת נ"ר להשי"ת לא נחשבת אליו לקבלה, בשיעור שימסור כל לבבו ונפשו ומאודו להשי"ת. ולפיכך בכל פעם שיתכוון באמת רק לעשות נ"ר ליוצרו ולא לתועלת עצמו, יאבד תיכף כח העבודה לגמרי, כי נשאר כמו מכונה בלי חומר דלק כי אין אדם יכול להזיז אבר בלי שיפיק מזה איזה תועלת לעצמו, ומכש"כ יגיעה כ"כ גדולה כמדת מסירת נפשו ומאודו, כפי המחוייב בתורה, שאין ספק שלא יוכל לעשות זאת בלי שיפיק איזה קבלת הנאה לעצמו.

ובאמת השגת רוממותו ית' בשיעור שההשפעה תהפך לקבלה כמו שאמרו באדם חשוב אינו דבר קשה כלל, והכל יודעים גדלות הבורא ית' שברא הכל ומבלה הכל בלי ראשית ובלי אחרית שלרוממותו אין קץ ותכלית, אלא הקושי שבדבר הוא כי ערך הרוממות אינו תלוי ביחיד אלא בסביבה, למשל, אפילו אם האדם מלא מעלות טובות, אם לא יחשבוהו הסביבה ולא יכבדוהו אדם כזה ימצא תמיד נכה רוח ולא יוכל להתגאות במעלותיו, אעפ"י שאינו מסופק באמיתותם, ולהיפך מזה אדם שאין לו מעלה כלל אלא הסביבה יכבדוהו כמו שיש לו מעלות מרובות האדם הזה יהי' מלא גאות רוח, כי ערך החשיבות והרוממות ניתנה לגמרי לרשות הסביבה.

ובשעה שאדם רואה איך הסביבה שלו מקילים ראש בעבודתו ית' ואינם מעריכים רוממותו כראוי אין האחד יכול להתגבר על הסביבה וגם הוא אינו יכול להשיג רוממותו ית', אלא שמיקל ראשו בעת עבודתו כמוהם, וכיון שאין לו הבסיס של השגת רוממותו ית' מובן מאליו שלא יוכל לעבוד להשפיע נ"ר ליוצרו ולא לתועלת עצמו, כי אין לו חומר דלק ליגיעה, ולא יגעת ומצאת אל תאמין, ואין לו שום עצה אלא או לעבוד לתועלת עצמו, או שלא לעבוד כלום, כי השפעת נ"ר ליוצרו לא תשמש לו כמו קבלה ממש.

ובזה תבין הכתוב, ברוב עם הדרת מלך, כי ערך הרוממות בא מן הסביבה בב' תנאים: א. במדת ההערכה של הסביבה. ב. במדת גדלה של הסביבה, וע"כ ברוב עם הדרת מלך. ובשביל גודל הקושי שבדבר יעצו לנו חז"ל "עשה לך רב וקנה לך חבר" דהיינו שהאדם יבחר לעצמו אדם חשוב ומפורסם שיהי' לו לרב שממנו יוכל לבוא לעסק תו"מ ע"מ להשפיע נ"ר ליוצרו, כי ב' הקלות יש לרבו, א. שמתוך שהוא אדם חשוב הרי התלמיד יכול להשפיע לו נ"ר על בסיס רוממותו של רבו כי ההשפעה נהפכה לו לקבלה, שהוא חומר דלק טבעי שיוכל להרבות מעשי ההשפעה בכל פעם, ואחר שהתרגל בעסק ההשפעה אצל רבו הוא יכול להעבירו גם לעסק תו"מ לשמה כלפי הקב"ה כי הרגל נעשה טבע. הקלה ב' היא, כי השואת הצורה להקב"ה אינה מועילה אם אינה לנצח דהיינו עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלו עוד, משא"כ השוואת הצורה לרבו, מתוך שרבו הוא בעולם הזה בתוך הזמן, מועילה השוואת הצורה אליו אפילו היא רק זמנית שאח"כ ישוב בו לסורו, ונמצא בכל פעם שמשוה צורתו לרבו הוא מתדבק בו לשעתו, ומתוך כך הוא משיג ידיעותיו ומחשבותיו של רבו, לפי מדת דביקותו, כמו שבארנו במשל האבר הנחתך מהגוף וחזר ונתדבק בו, עש"ה. וע"כ התלמיד יכול להשתמש מהשגת רוממות השי"ת של רבו, המהפכת ההשפעה לקבלה ולחומר דלק מספיק למסירת נפשו ומאודו. ואז יוכל גם התלמיד לעסוק בתורה ומצוות לשמה בכל לבבו ונפשו ומאודו, שהיא הסגולה המביאה לדביקות נצחית בהקב"ה.

ובזה תבין מה שאמרו חז"ל (ברכות ז:) "גדולה שימושה של תורה יותר מלימודה שנא' פה אלישע בן שפט אשר יצק מים ע"י אליהו למד לא נאמר אלא יצק", שלכאורה תמוה איך מעשים פשוטים יהיו גדולים מלימוד החכמה והדעת, ובאמור מובן היטב כי השמוש ששימש לרבו בגופו ומאודו ע"מ לעשות נ"ר לרבו מביאהו לדביקות ברבו דהיינו להשוואת הצורה ומקבל עי"ז ידיעותיו ומחשבותיו של רבו, בסוד פה אל פה שהיא דביקות רוחא ברוחא, שעי"ז זוכה להשיג רוממותו ית' בשיעור שתהפך ההשפעה לקבלה להיות לו חומר דלק מספיק למסי"נ ומאודו עד שיזכה לדביקות בהקב"ה כנ"ל. משא"כ לימוד התורה אצל רבו, כי היא מוכרחת להיות לתועלת עצמו, ואינה מביאה לידי דביקות והיא נבחנת מפה לאוזן, באופן שהשמוש מביאו להתלמיד מחשבותיו של רבו, והלימוד רק הדבורים של רבו, ומעלת השמוש גדלה על מעלת הלימוד, כשיעור חשיבות מחשבת רבו על הדיבורים של רבו וכחשיבות פא"פ על מפה לאוזן. אמנם כל זה אמור אם השימוש הוא ע"מ להשפיע אליו נ"ר אבל אם השמוש הוא לתועלת עצמו ששמוש מעין זה אינו מסוגל להביאהו לדביקות ברבו, ודאי שהלימוד אצל רבו חשוב יותר משמושו.

אמנם כמו שאמרנו אצל השגת רוממותו ית', שהסביבה שאינה מחשיבה אותו ית' כראוי, מחלשת את היחיד ומונעת אותו מהשגת רוממותו ית', הנה ודאי דבר זה נוהג גם ברבו אשר הסביבה שאינה מחשיבה כראוי את רבו מונעת את התלמיד שיוכל להשיג רוממות רבו כראוי. ולפיכך אמרו חז"ל "עשה לך רב וקנה לך חבר" דהיינו שהאדם יוכל לעשות לו סביבה חדשה שהסביבה תעזור לו להשיג רוממות רבו ע"י אהבת חברים המחשיבים את רבו שע"י שיחת החברים ברוממות רבו מקבל כל אחד הרגשת רוממותו, באופן שההשפעה לרבו תהפך לקבלה ולחומר דלק, בשיעור שיביאהו לעסוק בתורה ומצוות לשמה, שע"ז אמרו במ"ח מעלות שהתורה נקנית בהם בשמוש חכמים ובדקדוק חברים, כי מלבד שמשמש לרבו צריך גם כן לדקדוק חברים, כלומר להשפעת החברים שיפעלו עליו להשגת רוממותו של רבו כי השגת הרוממות תלויה לגמרי בהסביבה, ואדם יחידי אי אפשר שיפעל בזה במשהו כמבואר.

אמנם ב' תנאים פועלים בהשגת הרוממות, א. לשמוע תמיד ולקבל את הערכת הסביבה בשיעור הפלגתם. ב. שהסביבה תהי' גדולה, כמ"ש ברוב עם הדרת מלך. ולקבל תנאי הא' מחויב כל תלמיד להרגיש עצמו שהוא הקטן שבכל החברים, ואז יוכל לקבל הערכת הרוממות מכולם, כי אין גדול יכול לקבל מקטן ממנו ומכ"ש שיתפעל מדבריו, ורק הקטן מתפעל מהערכת הגדול. וכנגד תנאי הב' מחוייב כל תלמיד להרים מעלת כל חבר ולחבבו כאילו הי' גדול הדור, ואז תפעל עליו הסביבה כמו שהיתה סביבה גדולה כראוי, כי ברוב בנין חשוב יותר מרוב מנין.

סיכום השיעורים ותמלול כללי:

שיעור 1

אמנם בעל״ה כתב אותו בסיום כתיבתו את ספר הזוהר, אך ראוי להיקרא כפתח לזוהר.

כפי שנאמר: ״סוף מעשה במחשבה תחילה״ ״סוף העולם עד סופו״.. אז השם מתאים.

לפניכם שאלות שנעסוק במהלך השיעורים. השאלות כלל לא ברורות מאליהן מאחר והדבר אינו בהכרה או בשכל אלא משהו בתודעה. או שאדם מרגיש ומשיג את זה או שלא. הרי אנשים עושים כסף רב מספרי אהבה וזוגיות אך הכל בכמו כאילו, כי הרי אי אפשר לכתוב אהבה..לכן גם אנו לא כותבים את התושב״ע. כפי שאדם יכול לעשות הרבה עבור אישה..לקנות לה..להשפיע לה..והיא לא אוהבת אותו..כי זה לא שלא אוהבת, זה משהו נשמתי בתודעה. כל שכן כך עם הקב״ה.

השאלות =הקרויות חיסרון בנפש, הן לכאורה רגילות:

מהי דבקות? מהו בורא? מהו נברא? מהו כלי? נשמה?מה ההבדל בין דבקות גשמית לרוחנית? מה ההבדל בין גוי ליהודי? בין דומם, צומח, חי למדבר?

וכן על דרך זה ..וכלל הדבר לא מובן מאליו. וזה אחד החוקים הייסודיים ביותר בחכמת הקבלה ובהווית המציאות כולה. כי אם אין לנו חיסרון, משהו תודעתי/נשמתי לחקור ולדרוש באמת- אין ולא תהייה לנו שאלה.

נקרא מכתביו של הגדול מאיתנו:

״נודע כי התכלית הנרצית מהעבודה בתורה ומצוות היא להידבק בהשם יתברך, כמו שכתוב ״ולדבקה בו״ ״ כלומר, המצוות הן אמצעי למטרה יותר נעלה. אין מטרה לקיים רק תורה ומצוות אלא למטרה יותר נעלה, שבעצם התורה והמצוות מכינים את האדם למטרה זו.

״ויש להבין מה פירוש של דבקות זו בהשם יתברך, הלא אין המחשבה תופסת בו כלל״

מדוע המחשבה אינה תופסת בבורא?

היות וכל מחשבתינו הם במסגרת הטבע ( חמשת החושים, אם כי יש חושים רוחניים- שבהם נדון בהמשך) כלומר ברצון לקבל והבורא הוא היחיד בכל הווית המציאות ( בעניין זה נדבר מה ההבדל בין תורות אחרות ליהדות) שאין לו רצון לקבל.

המחשבה= חיסרון שהוא בכוח אך עדיין לא התגלה בפועל. על כן איך יכול להיות מחשבה, דהיינו חיסרון בבורא.? מה זה המחשבה לא תופסת אותו, או אוי ואבוי למי שחוושב על עצמותו? לא. הכוונה היא שאי אפשר. כאשר בעל״ה אומר אסור ברוחניות, הכוונה- אי אפשר אפילו שרוצה. היות ואין חיסרון בבורא אז איני יכול לחשוב עליו.

אם כך- מה נק הקשר ביננו?

הכלל הוא: אין לי תפיסה בעצמות הבורא כי אין בבורא חלילה רצון לקבל. כי ממי יקבל.. המחשבה שלנו עובדת במסגרת הרצון לקבל כי אני נברא- לכן ממילא איני יכול לתפוס אלא רק את פעולותיו. (נרחיב בכך בהמשך המאמר)

״לכן הדבקות הזו בהשם יתברך, הלא המחשבה לא תופסת בו כלל״.

אז איך אני דבק במה שאיני יכול לתפוס? את האישה לעתיד אני תופס אך לא דבק בה- אז את מה שאיני תופס כיצד אדבוק בו?

״ויש להבין מה הפירוש של הדבקות הזו בהשם יתברך. הרי כבר קדמוני חז״ל בסוגייה זו שהקשו כן על הכתוב ״ולדבקה בו, הרי אש אוכלהו״ דהיינו כמו שהאש מכלה את כל החומר כך תפיסת הבורא חייבת להיות טהורה בלי שום אנוכיות ובלי הרצון לקבל. לכן איך יידבק המשהו שאין לו רצון לקבל אם ה-אני הוא רצון לקבל.. איך זה יקרה..

״והשיבו- הידבק במידותיו. מה הוא רחום אף אתה רחום, מה הוא חנון גם אתה חנון״ זה לכאורה קשה. איך הוציאו חז״ל את הכתוב מפשוטו, הלא כתוב במפורש ולדבקה בו? והרי יש כלל בלימוד החיצוניות: ״אין המקרה יוצא לידי פשוטו״. הכוונה, שלא מוציאים את המקרא מן הפשט..אלא מהסוד.. בפשטות כתוב שמה שכתוב זה כך..זה גם נכון ברמת לימוד מסויימת ובעולם מסויים, אך ברמת הפנימיות ״אין המקרא יוצא מידי פשוטו״ הכוונה שלא מוציאים אותו מהפשט אלא רק מסודות התורה. כמו שאומר רבי חיים ויטאל.

אם כך הקושייה היא : אמור לי להידבק במידותיו/בדרכיו, מדוע אתה אומר ״לדבקה בו״?

״והעניין הוא כי בגשמיים התופסים מקום מובנת לנו הדבקות בקירוב מקום והפירוט מובן לנו בקירוב מקום״ דהיינו, העוגה פה אני דבק בה.. פשוט.

״אבל ברוחניים שאינם תופסים מקום כלל״ דהיינו, לא תופסים מקום גשמי (בהמשך על ההבדל בין מקום גשמי לרוחני) ״

אין הדבקות והפירוד מובנים בהם בקירוב מקום ובריחוק מקום, שעליהם אינם תופסים מקום כלל״. למשל בערך כנסת ישראל בוויקיפדייה רואים 120 חברי כנסת קרובים פיזית אך לא הכי דבוקים אחד בשני. אלא שהקירוב הוא משהו אחר.

״אלא השוואת הצורה שיש בין שני רוחניים מובנית לנו כדבקות״ .

מהי צורה? באופן כללי היא התכונה, הפנימיות, המידות הטובות. לדוגמא: יכול להיות שזכר ונקבה הם הפכים גמורים ובאמת כתוב ״אם לא זכו אש אוכלתם ואם זכו שכינה בינהם״ אישה זה הרי אש השם. למרות שהם הפכים הם יכולים להידבק כי הם אינם דבוקים בחומר, בטבע. כל אחד יש לו את הטבע שלו, את התפקיד שלו. אף לבע״ח יש את התפקיד שלהם. החיבור אינו בחומר(בהמשך זהו סוד שיסייע להבין מהו החיבור עם הבורא) משל כדי להבין: אם נתבונן בגשמיות- גם בו אין דבקות בחומר וכן אין זמן ומקום שתופסים אותו. החפץ הנקרא שעון שאם נסתכל במיקרוסקופ, כל אטום תופס 1 חלקי 100,000, כלומר, רוב האטום ריק, רוב החומר ריק. אם נוציא את החלל כל היקום יהיה על אצבע אחת. גם ה- 1 חלקי 100, 000, הוא גם מתחלק במאה באופן כללי, כי זה לא מאסת המנוחה שלו. ואם נחלקו לעתיד לבוא ייראו שאין בכלל חומר. כלומר, אם נסתכל יותר פנימה גם בגשמיות עצמה נראה שאין מקום. זו רק אשלייה.

אם כך מהו המקום ברוחני?

״השוואת הצורה= היא דבקות

שינוי הצורה =(שינוי מלשון שונא ושונה) בין שני רוחניים מובן לנו כפירוד. וכמו שהגרזן חותך ומבדיל בדבר הגשמי ומחלקהו לשניים ועי שמפריד את החלקים זה מזה, כך שינויי הצורה מבדיל את הרוחני ומחלק אותו לשניים. ואם שינויי הצורה בהם הוא קטן, נאמר, שהם רחוקים הם מזה בשיעור מועט, ואם שינויי הצורה הוא גדול נאמר שרחוקים הם בהרבה זה מזה, ואם הם בהופכיות הצורה נאמר שהם רחוקים הם זה מזה מן הקצה אל הקצה״

יש בעניין זה המון מדרגות..

״למשל ב אנשים שונאים זה לזה נאמר עליהם שהם נפרדים זה מזה כרחוק מזרח ממערב, ואם אוהבים זה לזה נאמר עליהם שהם דבוקים זה בזה כגוף אחד״ יותר מזה. ישנם חושים רוחניים, כפי שאמרנו שגם בגשמי באופן יחסי לפיזיקה אין זמן ומקום. חלקיק תת אטומי משפיע על בן זוגו בקצה הגלקסייה. בחומר הפיזי זה לא קורה כך, זה ענף של הצימצום וזה נמשך משורשים רוחניים. כל דבר בטבע הוא גם בא לרמז על משהו רוחני. אך אם מסתכלים על החומר הפנימי- אין לו זמן ומקום. אם אלקטרון גשמי לחלוטין אין לו זמן ומקום- אז לנשמות..אי אפשר שאשפיע עליך באהבה, אף שאתה בגלקסייה אחרת? אם אלקטרון חומרי לחלוטין עושה את זה, אז איני יכול להתקשר עם סבתא ז״ל בתודעה? וודאי שיכול.

מדוע איננו מרגישים ומתקשרים לזה? כי אנו תופסים רק את חמשת החושים הגשמיים, שהם נתונים לחוקי הפיזיקה הקלאסית= זמן ומקום על דרך חילוף ותמורה.

ישנם חושים ברוחניות והם נקראים חמשת הבחינות: חמש כוחות של מסך. כמו שיש ראייה, שמיעה, הרחה, מישוש, עין שלישית- ספירת הדעת. כך יש ברוחניות.

אנו רואים אותה המציאות פחות או יותר כי אנו באותו עולם, באותה דרגת תודעה, דהיינו בדרגה הגשמית. אך מבחינה רוחנית, בעולמות רוחניים, כל אחד בדרגה אחרת לפי סוג תודעתו. לכן אברהם יכל לקפוץ לאש. אברם יכל לקפוץ מעבר לחומר, לאש ולא להשרף כי היה בחוק של עולם עליון. כמו שהשמש לא אמורה לבעור מבחינה גשמית, זה לא מדעי. בתורת הקוואנטים זה נקרא ״עיקרון אי הוודאות״ כי אין לה מספיק מאסה להתחיל היתוך גרעיני. איך מתרצים את זה? עיקרון אי הוודאות. החלקיק יכול לעבור את המחסום, אדם יכול לעבור את הקיר, אך לא עובר כי הוא גשמי. שוב, הזמן והמקום לא משחק ברוחניות בכלל. זה רק בהדמייה הגשמית, במטריקס שפועל עלינו. (זה טוב מאוד כי יש לכך תפקיד).

לכן אם התכונות שלנו שוות, אני אוהב מה שאתה, ואני חושב מה שאתה- אנו באותו עולם. (אפשר גם גם בלי אייפון להתקשר אליך, למושה רבנו היה אינטרנט ראשון.. לעולם הרוחני ) איך המציאו את האינטרנט הביתי? המדענים שחוקרים את החלקיק האלוקי חיפשו דרך לתקשר בינהם, תוך כדי אינטרנט שהיה לרשות הצבא בתדרים מסויימים, שלא רצו לתת לאף אחד. במעבדה של החלקיק האלוקי (אלוקות אינה מתחלקת) המציאו את האינטרנט כדרך להתקשר בינהם- שזה ה- www לאחר מכן זה ירד לעולם ונפוץ לכולם, וכמעט לכולנו יש סיבים אופטיים ואינטרנט מהיר. לכאורה האינטרנט מחבר ביננו את הרשת הגלובלית והחברתית, והפייס בוק= ספר הפנימיות..והאינסגרם= אינסטד אוף גרם, רגע של גרם. כל זה ירד לעולם כשחיפשו את החלקיק האלוקי. נתנו לנו סימן, לא סימן מובהק, מן רמז למה בעצם מחבר ביננו.

נראה מהו החלקיק שלנו שעלינו להביאו לדבקות?

שוב: ״אם הם אוהבים זה לזה, נאמר עליהם שהם דבוקים זה בזה ואין כאן מדובר בקרבת מקום או בריחוק, אלא בהשוואת הצורה״ דהיינו השוואת התכונה, המידות הפנימיות, הכוונות, הנשמה, היראה והאהבה.

״כי בהיות בני האדם אוהבים זה לזה ומשום שיש בינהם השוואת הצורה. כי מפני שהאחד אוהב כל מה שחברו אוהב ושונא כל מה שחברו שונא נמצאים דבוקים זה בזה ואוהבים זה את זה״. ( חוק נוסף שנדבר עליו בהמשך: האהבה היא לא בחומר אלא בצורה. אם יש בינהם שינוי צורה, דהיינו תכונה שהאחד אוהב איזה דבר אע״פ שחברו שונא את הדבר ההוא וכדומה, הרי בשיעור שינוי הצורה הזו הם שונאים זה את זה ונפרדים ורחוקים זה מזה״

לכן בקיצור..התדר או הערוץ שהבורא משדר בו זה לא נטפליקס ולא אינסטגרם..אלא בערוץ השוואת הצורה. אם החושים שלי דרך התודעה הרוחנית לא מכוונים (ויש בזה המון מדרגות, כפי שאמר לאברהם ״ספור את הכוכבים..״ יש המון מדרגות בכוכבים..כך יש הרבה מדרגות בהשתוות הצורה. אך אם אדם אינו מכוון למקום הנכון, או יותר מזה שאת התורה והמצוות אינו מכוון למקום הנכון, וגם את פעולותיו באהבת הזולת אינו מכוון למקום הנכון אלא כדי שיהיה לו כבוד..או לקבל פרס נובל..שנובל..אז הוא אינו מכוון למטרה. הכוונה : כמו שהווי פיי מכוון בדיוק לדבר המדוייק אחרת אין קליטה- כך יש לכוון הנפש. פנימיות התורה, חכמת הקבלה מלמדת אותנו איך לעשות את זה. יש להבין: פשט התורה החשוב מאוד נקרא: דומם דקדושה, היא הבסיס. אנו כ 150 גילגולים בממוצע של כ 6000 שנה, מדוע אנו חוזרים? יש תרי״ג מצוות..אנחנו בעצם עשינו את המצוות הקשורות גם לבית המקדש ואף התגרשנו בגלגול קודם..אם אדם מתגרש בגילגול קודם.. ב 150 גילגולים סביר להניח שגם מצוות גירושים קיימת. ויש מצווה כזו בתורה והיא רשות ולא חובה. אם כך למה אנו חוזרים בגילגול? אלא שעשינו את כל המצוות. 150 גילגולים בטוח קלעת לכולם. ובנוסף כתוב ״ישראל ערבים זה לזה״ ״מחשבה טובה הקב״ה מצרפה למעשה״ וכמו שאמרנו אפילו אם החמרת להתגרש חלילה בגילגול הקודם..

למה חוזרים בגילגול? עפ זוהר שיר השירים אומרים המקובלים: כי עשינו רק את המעשה, כלומר, את דרגת הדומם שזה הפתח, והוא חשוב מאוד, אך לא השגנו את הפנימיות שמאחורי זה, את דרגת התודעה.

כלומר, קיימתי מצוות אך לא כיוונתי את המקלט לקב״ה אלא כיוונתי אותו לקבל כבוד מחתול..כמו הסיפור של הרבי מקוצק על צדיק שרצה להתחתן. למד בחדר ובחצות לילה כשנרדם שמע רעש בחוץ, התעורר וקפץ במחשבתו שעליו ללמוד כדי שישמעו אותו כצדיק שלומד, אז הוא זז עם כוונות.. אחרי שהרעש הלך הוא נרדם שוב. למחרת שוב כך וביום השלישי.. חשב שאולי זה חמו וזה המריצו ללמוד עוד כדי לקבל הטבה..שורה תחתונה הוא לא הבין מדוע אף אחד אינו מחמיא לו אחרי ארבעה ימים שהוא לומד (עושים לו כפיים..ולא מבחינת אמצע אלא מבחינת פירוד..) הוא יוצא ומגלה שמי שלא נתן לו את הכבוד הראוי לו זו לטאה וחתולה שעושות רעש. כלומר, כל מה שדימה לעצמו וכל מה שכיוון בלימוד התורה והמצוות היה כדי לקבל כבוד מחתולה ( =לילי, אנוכיות)

על כן- יש הרבה דרגות בהשתוות הצורה. הרבה דרגות. כפי שהבורא אינסופי, שהרי תפיסתינו בחושים הגשמיים בד' אמות היא מאוד מצומצמת ומוגבלת. על כן כל פנימיות התורה=חכמת הקבלה =מלמדת אותנו לעלות מעבר לזמן ומקום שזה הצורה האלוקית, הדבקות האלוקית. שם יש להידבק בבורא.

קיימנו את כל המצוות ועדיין לא הגענו לתכלית. מדוע? כי חסר לנו הפנימיות והכוונה. בפנימיות והכוונה יש הרבה מדרגות באופן כללי זה 125 מדרגות=קכ״ה מדרגות וזה מתחלק להרבה תתי דרגות. מתחילים מתחתית עולם העשייה שזה המטריקס= מה שכולנו מכירים שהם בחמשת החושים ולאט לאט לנקודה הפנימית= היא רחל אימנו, שכבר אינה נק בזכות התפתחות אך היא כל לילה חוזרת לנק. לילה =זמן ההסתרה בחיים. מבול=גאווה ואנוכיות, שנאת חינם. (קורונה אינה ה-מגיפה אלא שנאת חינם. היא פוגעת בבריאות הרוחנית לאין שיעור מהקורונה. ממליץ להוריד סוכר ולא יהיו מגיפות בעולם.)

הנק הפנימית= היא בהתחלה נקודה שלא מרגישים אותה אך ככל שאדם מכוון בתורה ומצוות לפנימיות, לשם שמיים- הוא מגדיל אותה עוד ועוד. לאט לאט כשהיא נהיית פרצוף שלם דנפש דקדושא מתחיל להרגיש הרוחניות, את החושים הרוחניים מעבר לזמן ומקום (נדבר בהמשך על השתוות הצורה) כולם נלחמים על אדמה אבל אולי הרצון הוא להידמות לבורא..רק שמפרשים את זה בגשמיות וחושבים שרוצים לכבוש האדמה הגשמית.. כמו המוסלמים.. (בהמשך נדבר על ההבדל בין הנצרות לאיסלם למזרת ליוון לרומא לפילוסופיה) למה זה חשוב? בגמרא- ״כל הפנים שוות״ כלומר, אנשים אומרים שהכל אותו דבר…במזרח אומרים להשפיע..הכל אחד..אך זה אינו נכון. (נרחיב בהמשך מה טעותה של כל תורה ומה טוב בה מצד הפוטנציאל.)

מתוך שאלות:

בעניין התכונה והמידה של הבורא מבחינתינו כנבראים: איננו תופסים אותו ישירות, אך תופסים את מחשבת הבריאה, את הפעולות שלו כלפינו. הוא נתפס אצלינו כמשפיע טהור, המשפיע רק בכדי לאהוב ולהיטיב. אנחנו צריכים להידמות אליו בתכונה זו. זה לא רק בימוי של מעשים, כמו שחושבים בעולם החיצוני, שאם אעשה כמוהו..מקיים מצוות+ עוזר לזולת= אהייה בדבקות. לא. זה רק הפתח. עליי להיות בתודעה, בנשמה שלי. כמשל החתולה..אם הכוונה היא ממש להידבק בו.. כמו אהבה בין בני זוג. רוב האהבה המגולה לנו בין בני זוג זה פירור קטן מהפאזל הכללי של שורש הנשמה שלנו. לכן בני זוג שאהבו והתגרשו? בהתחלה היו בפאזל קטן וייתכן שהיתה אהבה..ופתאום הביאו להם פאזל גדול כדי לתקן.. כי זה הכרחי..לתקן ולהתקדם..הם לא תיקנו אותו ..ונפרדו.

כל פעם אנו מקבלים חתיכה קטנה, אלא אם כן זה צדיקים- העובדים מאוד מהר (השלמה בעניין זה בשיעורי קבלה למתחיל) כך גם בהשתוות הצורה יש המון מדרגות. נאמר אני מכיר עצמי כארון, כארבע אמות בעולם הזה..בצורה מצומצמת..אך אם עליתי בדרגה רוחנית- אראה עולם יותר רחב. כבני זוג שעשו עבודה פנימית ופתאום אוהבים יותר.. ואין גבול באהבה. בתאווה התקבל אור ההולדה (במילים עדינות)- ונגמר. אם אין אהבה פנימית ואין רגש- כל הגשמיות הזו חולפת. אך אם אני אוהב- זה אינסופי.

אין הכוונה לרחמים כפי שנתפס בחמשת החושים הגשמיים המעוותים. זה לרחמים חיצוניים. אלא לרחמים= מלשון רחם. כמו העובר שהוא אחד עם אימו, כך אנו צריכים להיות אחד עם השני. בתודעה הגשמית כמו שכל דבר אנו מפרשים הפוך ממה שהוא, כך אנו מפרשים הרחמים כמיסכנות.

רחמים= קו אמצעי, הכולל השמאל והימין, כרחם המחבר בינהם. המושג רחמים באלוקות שונה מהנפש הבהמית. לכן כתוב ״כל המרחם על אכזרים סופו להתאכר על רחמנים״ הרחום שיש לנו בתודעה הגשמית זה לא הרחום שהתורה מדברת עליו (נדון בכך בהמשך). התורה מדברת על התכונות האלוקיות שהן בטהרתם הרוחנית. בגשמיות אנו תופסים זאת כתכונה מעוותת. כך לגבי כל התכונות.. ״חנון״ ״השפעה״..לכן גם איננו תופסים את הבורא. ברגע שאנו בתדר של הבורא- טבע האור להתפשט במהירות האור הרוחנית- ישר לכלים, אין הגבלה מבחינת האור.

מדוע איננו מרגישים את הבורא כאן ועכשיו? כי אין לנו השתוות הצורה. אם היה, אין שום מעכב אחר בעולם, לא קיים כזה. קשה להבין את זה כי זה משהו פנימי נפשי של אהבה ולא של חומר. נדבר על כך בהמשך. נסכם, הרחמים האלוקיים הם לא הרחמים של חתולות.

הנברא הגשמי=נברא שיש לו כלי אלוקי שהוא מעבר לחומריות. אבל הנברא הכביכול הגשמי, כי אין באמת נברא גשמי- זו רק אשלייה.

מדוע לא יכול להיות נברא גשמי? כי הגשמיות היא פתח האלוקות, היא פירוד, נובלת, נגמרת. איך הבורא השלם בכל השלמות יברא כלי חד פעמי?

הגשמיות= כלי חד פעמי..מזדקנים מהר..היקום עתיד להתפרק..

הבורא שלם אז מדוע ברא דבר כל כך חולף? זו לא הבריאה האמיתית..זה רק לבוש..זה רק מקום הכנה. הכלי הרוחני נמצא בתודעה הרוחנית. ובאמת כל פעם אנו פועלים בגשמיות, בחיצוניות כדי להתחבר לכלי הרוחני.

בחלק האלוקי ממעל יש שני צדדים:

א. הכלי

ב. הצורה של הכלי.

הכלי האמיתי נמשך מהנצח שנקרא חלק אלוקי ממעל.

( נדבר על כך בהמשך..גם במה האלוקות מתחלקת..)

איך עולים במדרגות השתוות הצורה? כל פעם שאדם מקיים תורה ומצוות ומכוון לדבקות/למטרה= פנימיות התורה מדברת על כך. אותה נק פנימית, או הנק שבלב, דהיינו רחל אמנו, בהתחלה היא נקודה ולא מרגישים אותה. אם כיוון האדם למשל את השיעור להרבה כבוד ומעט לפנימיות..בפעם הבאה המעט הזה יגדל..כי הוא באווירת קדושה. הפנימיות מדברת איתנו על להשפיע, ה״מאור שבה מחזירו למוטב״, הסביבה דקדושה משפיעה.
באדם יש שכל+רגש+דימיון+רצון – משתמשים בכל הכלים האלה עם הכוונה למטרה של דבקות בבורא- כך כל פעם הנק גדלה. קכ״ה מדרגות רוחניות.

יש שלב שעד שאינך עובר אותו האדם בהסתר גדול= הסתר כפול= מהעולם הרוחני, שהאדם מאוד מאוד בגשמיות ואינו מרגיש כלל אלוקות..רק ניצנוצים..יש לשבור את זה..ואז עולה לעולם העשייה הרוחני, אז גם מתחיל להגיש את הנקודות האלה שהוא עולה בהם. זה אכן עבודה. לכן כל יום מתפללים, מקיימים מצוות- כדי שנשתפר בכוונה של השתוות הצורה. כאשר נשתפר בה- אז נזכה לאילן פורה וראוי, לעץ חיים ״היא למחזיקים בה״ ובע״ה נעלה.

+תפילה.

שיעור 2

(מה שלומך?= לכמה שלמות הגעת? מה חסרוננו?)

לכוון את הנפש!

בדיחה1- אשתו של בעל״ה שאלה איך לאדמורים יש הרבה תלמידים ולך כל כך מעט? השיב לה: חמישה זה הרבה ביחס לקב״ה שהיה לו תלמיד אחד- מושה רבנו.

בדיחה 2- אשתו שאלהאיך לאדמורים אחרים יש כל כך הרבה כסף? ותלמידיהם גם? ולך כל כך מעט? השיב לה שכתוב ״כל המתפלל על חברו נענה תחילה״ , האדמורים האחרים מבקשים מהם כסף והאדמור מתפלל על התלמידים..וכמובן שנענה תחליה..ואז מקבל כסף וגם צדיק, התלמיד בתמורה מקבל את התקציב. אך התלמידים שלי מבקשים יראת שמיים, ואכן אני נענה בהרחבה רבה…

השאלות המעסיקות אותנו: מה ההבדל בין יהדות לתורות המזרח? למצרות? למדע? לאיסלם? לפאגנים? לפוליטיקה? מה שפת הזוהר? באיזה אופן הזוהר מדבר? כיצד לפענח המסרים בזוהר שהרי ידוע שמדבר בשפת הענפים. על כל זה בסוף השיעור או בשיעור הבא. חשוב לדבר על נושאים אלה. עפ הגמרא בירושלמי: ״כל הפנים שווים״ הכל אותו דבר..המזרח אומר להשפיע..אל אחד לכולם..אך לא אותו דבר..ההבדלים דקים כחוט השערה ועלינו להבינם.

נמשיך בכתוב:

״ והינך מוצא ששינוי הצורה פועל ברוחניות כמו גרזן המפריד בגשמיות, דהיינו שינוי התכונה, המידות וכן שינוי הרחקת מקום וגודל הפירוד שבהם תלוי במידת שינוי הצורה שבינהם, ומידת הדבקות שבינהם תלויה במידת השוואת הצורה שבינהם״ ולא הכוונה למתחסנים ולא.. או הפוך, אלא מדובר על תכונות בנשמה, על מידות של הנפש האלוקית, שגם צריך ללמוד מהם. כמו שאמרנו שהרחמים שהתורה מדברת עליהם הם לא הרחמים של חתולות..זה משהו אחר לגמרי. לכן בע״ה הדבקות האלוקית/השוואת הצורה היא לא במידות חיצוניות.. כמו לאישה..זה לא אומר שאני דבק באישה. הדבקות היא בתכונה, בנק הפנימית. יש לכך השלכות כי הדבר לא קשור רק ביננו איך נתחבר כבני אדם בצורה נכונה, אלא איך נתחבר עם הבורא, עם האלוקות. וגם לזה יש הרבה מדרגות.

״ובזה אנו מבינים מה צדקו דברי חז״ל שפירשו הכתוב ו״לדבקה בו״, שהוא הדבקות במידותיו, מה הוא רחום אף אתה רחום, מה הוא חנון אף אתה חנון כי לא הוציאו הכתוב מפשוטו, אלא להיפך שפירשו הכתוב לפי פשוטו בתכלית. כי הדבקות הרוחנית לא תצוייר כלל בדרך אחרת אלא בהשוואת הצורה ולפיכך עי כך שאנו משווים צורתינו לצורת מידותיו יתברך, אנו נמצאים דבוקים בו״

מדוע אני יכול להידבק בבורא רק דרך הצורה ולא דרך החומר?

הרי אנו רואים בגשמיות שהרבה פעמים חומרים דומים נמשכים..או למשל בבעח מין נמשך לאותו מין..חתול עם חתול.

מדוע הדבקות בבורא יכולה להיות רק צורנית ולא חומרית?

בבורא אין רצון לקבל, הוא מחוץ לטבע, לבריאה.

בעל״ה אומר: ״השם בורא מתייחד רק על החידוש, דהיינו על המצאת יש מאין. היש מאי=ן הוא בחינת החומר של הכלים בלבד, דהיינו הרצון לקבל, המוגדר בכל מהות שבהכרח לא בעצמותו יתברך בטרם הבריאה״ כלומר, הבורא ברא חיסרון= השתוקקות, זה לא מציאות הקיימת בו, ולכן מבחינתינו החומר הרוחני וגם הגשמי= זה רצון לקבל. אז לא יכול להיות שבבורא יש חס ושלום רצון לקבל כי אז הוא נברא ולא בורא (זו טעות שנרצה להבין של הנצרות, של האיסלם והמזרח. הם לא סתם אומרים כך, בעיקר האיסלם והנצרות, זה נמשך משורשים רוחניים. הם מייצגים קליפה מסויימת בעולם הרוחני. אף היוונים.. היום אולי זה לא מדוייק אך בהיסטוריה הקליפות היו מדוייקות. כל קליפה הינה בעלת תכונה מסויימת.)

הם לא הוציאו את הכתוב מפשוטו..מדוע לא תגיד שנדבק במידותיו? מדוע כתוב בתורה ״ולדבקה בו״ ? אלא אומר לא, זה הפשט של הכתוב, הדבקות היחידה בבורא יכולה להיות דרך הצורה.

הצורה? מבחינתינו זה הדבר המשותף ביננו לבין הבורא. אז הבורא מייצג לנו כמו השפעה בלי חומר, כמו חסד בלי חומר. אנו באמת לא מבינים מהו חסד בלי חומר, או מהם רחמים בלי חומר? על כן כתוב ״וביד נביאים אדמה״ כמו שאומר הרמב״ם במורה נבוכים ובעל״ה בהרבה מקומות: כל מה שמדברים על הבורא בתורה ובכלל זה רק מתוך ההיפעלות של הנשמות( זהו חוק מאוד חשוב שאנו נלמד בהמשך.) אין לנו שום השגה בבורא עצמו. למה? כי השגה = היא רצון לקבל שמתלבש בו אור. אז אם אומר שאני משיג את הבורא- זה אומר שיש בו רצון לקבל..ואני יכול לתפוס. לכן הבורא זה דבר אמוני לגמרי. אך מצד שני אם לא משיג אותו איך יהיה ביננו קשר? עשה כדרך פלא משהו באמצע= נקרא מחשבת הבריאה=רצונו להיטיב לנבראיו. דרך זה שהוא רוצה להיטיב לנו, לאהוב אותנו ולהשפיע לנו-אנו תופסים אותו.. וכעת עלינו ללמוד סדר העולמות. דרך זה שהוא רוצה להיטיב לנו אנו משיגים אותו. אך זה משהו אמוני כי איני יכול להבין מדוע אתה עושה פעולה ללא סיבה? הרי סיבה היא חיסרון, ואין לו חיסרון. אם יש לו חיסרון הוא נברא ולא בורא. על כן יש לקבל אותו באמונה, כפי שאומרים: ״אל תחקור בעצמותו״ ובפתח אליהו מסביר: זה לא הכוונה שאל תחקור בו כי נו..נו..נו.. אם כי גם הפילוסופים הגיעו לטעויות קשות בגלל זה. אלא שאל תחקור הכוונה, אי אפשר אפילו שרוצה כי אינך יכול לחקור כי אין שם רצון לקבל. אלא עליך לקבל את זה באמונה. מהאמונה ולמטה- מתחיל השכל! אברהם ידע 400 מסכתות של עבודה זרה- היה מאוד חקרן אך חקר כדי לגלות האמונה וזה שונה לגמרי. זה עמוק- אך זו הקדמה שמחוייבת כדי להבין הדברים בהמשך.

נסכם:

הכתוב כפשוטו בהחלט. כי אין דבקות בחומר של הבורא אלא רק בצורה.

ולדבקה בו= להידבק במידותיו..כלומר, תוכל להידבק רק בצורה והיא מתראה לך דרך המידות: ״אנת הוא דאפקת עשר תיקונין וקרינן לו עשר ספירן לאנהגא בהון עלמין״ כלומר, הבורא נתגלה לנו דרך לבושי מוחין, דרך הספירות( שהן בגדר אלוקות) כלומר, מתגלה לנו ומנהיג את העולם דרך עשר ספירות אבל הספירות הן בעולם האצילות, הן בחינת אלוקות, כלומר, אין בהן הבחנות. רק הנשמה בתודעה שלה עושה כל ההבחנות. אך אין שינויי בחוץ. זה קשור ל ״ביד נביאים אדמה״ (על כך נדבר בהמשך).

משל שנלמד מהענף לשורש כדברי בעל״ה, או יותר נכון מהסימן:

אנו רואים שהאור הגשמי הנראה הוא כלום לעומת הספקטרום של האור. זה מעט מהספקטרום של האור, החלק הכי קטן..יש הרבה אורכי גל. כפי שהווי פיי עובד.. זה אורכי גל של אור, פשוט שאינו נראה. אם יהיה לך מקלט אחר..אתה תראה. אף גלגלי מזלות שולחים אור ברמה מסויימת..לא גשמי..אך אין לנו קליטה..אנו לא מרגישים..אך זה פועל עלינו..יש קרינה קוסמית, יש גלי רדיו, גלי כבידה..יש הרבה דברים שפועלים אך איננו תופסים אותם. אף אחד לא יודע מה זה האור? מהי אנרגייה? = ההגדרה המדעית היא כוח של עבודה. כלומר, אנו רואים שהאור עם הפוטונים פוגעים בחומר, אז החומר מגיב לזה בצורה מסויימת ואז הוא מתגלה. כל זמן שאנו מדברים על האור זה מצד האיטראקציה/של התפעלות החומר איתו. אך האור שלעצמו אין לנו שום השגה. אף בגשמיות. אם ניקח את הרובד של האור הנראה בין השמש לכדור הארץ יש הרבה הרבה אור, אז למה זה חשוך? כי אין עוביות שתגלה את האור. אבל יש שם הרבה אור/ אנרגייה. אותה אנרגייה אך זה פוגע בקרקע של עולם של הסתר ואז יש גילויי. בלי אור חוזר- אין גילוי. לכן יש משהו יפה באור: מצד אחד אין לו מאסה, מאסת מנוחה היא אפס ומצד שני זה לא הבורא- כי אין לנו השגה בבורא. זהו רק כיסוי וכלי זך=הנקרא כתר, שהבורא מתגלה דרכו. תפיסתינו היא בעצם בין לבין. אין לנו תפיסה באור לכשעצמו= זה כמו עצמותו שאין לנו השגה, אך כן יש לנו תפיסה באור המתפשט ממנו, כשהוא מגיע לנשמה. זה נקרא ״רצונו להיטיב לנבראיו.

הרמח״ל : הבורא לא מכר את כל הסחורה שלו. הוא גילה את מה שצריך לגלות. למה אין לנו תפיסה בו? כי אנו נבראים. הנבראים באים בצורה מתוכננת דרך מחשבת הבריאה ״סוף מעשה במחשבה תחילה״.

מדוע פה הכל מוסתר? מדוע הבלאגן? קשור לקליפות ונדבר על כך בהמשך.

שאלה: מה שחוסם את הבורא זו המחשבה הפרטית?

תשובה: כן. ונמשיך.

לא הוציאו את הכתוב מפשוטו, אלא זה זה תכלית הפשטות, כי הדבקות היא רק בצורה, אין דבקות בחומר. כשנדבר על דתות אחרות נעמיק בכך.

בדיחה: במעבדת המאיץ חלקיקים מנסים לגרום לפרוטונים ולעוד חלקיקים לעבור את מהירות האור, ברשותם מנועים רציניים. בשביל זה הם מפעילים עליהם הרבה אנרגייה כדי שיעשה אותו מהיר. מה שקורה שאחרי מיליארדי סיבובים ופיתולים כדי שיעבור את מהירות האור, היות שיש חוק שאי אפשר לעבור את מהירות האור, דהיינו, אי אפשר לעבור את מחשבת הבריאה (באותה מדרגה..במדרגות אחרות אפשר..עד למחשבת הבריאה הכללית, שאף אחד לא עובר אותה). אם כך-נותנים לחלקיק הרבה אנרגייה ובמקום להיות יותר מהיר הוא משמין, נהייה יותר איטי כי הוא מפרש את האנרגייה הזו כמאסה, שהרי מאסה =אנרגייה. כלומר, מנסים להיות האור, לגרום לחלקיק/לנברא להיות אור- והוא נהייה עוד יותר גס! לזכור את הבדיחה להמשך הלימוד על התורות השונות.

״וזה אמרו מה הוא רחום הוא יתcרך כל מעשיו הם להשפיע ולהועיל לזולתו ולא לתועלת עצמו כלל מצד הצורה, שהרי הוא יתברך אינו בעל חיסרון שצריך להשלימו, לא בצורה ולא בחומר וכן אין לו ממי לקבל, אף אתה כל מעשיך יהיו להשפיע ולהועיל לזולתך. ״

זולתך מלשון זול בעיניך.

״ובזה תשווה צורתך (לא החומר שלך..חמורך..כתוב קנאת סופרים תרבה חכמה, קנאת חמורים תרבה חומריות) לצורת מידות הבורא יתברך, שזו הדבקות הרוחנית״ על כן לא צריך להידבק בחומר, או להיות בעל התפיסה ״תבטל ההשתוקקות ותהייה אור״ לא כך. אתה נברא, תשאר נברא רק תעשה את התיקון הנצרך.

״ויש בהשוואת הצורה האמורה בחינת מוחא ובחינת ליבא.״ דהיינו בהשוואת הצורה יש ב' דרכים/ ב' עבודות:

המוחא= (השכל) הזכר, כנגד גאווה- ידיעה- והתבטלות. עי יראת הרוממות ועבודה פנימית אדם מתקן המוחא
הליבא= (הרגש) הנקבה, כנגד אנוכיות. עי אהבת חברים, אהבת הזולת, אהבת ישראל- אדם מתקן את הליבא

(הרחבה בברכת שלום על התורה- על ההבדל בין ענר ואשכול בעבודה)

אלה ב' עבודות שתמיד אנו עובדים אותה. שניהם כלולים מזכר ונקבה וכל אחד עושה עבודה שלו.

״עניין העסק בתורה ומצוות על מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו הוא השוואת הצורה מבחינת מוחא״ דהיינו מבחינת הכוונה.

היות והכתר זה הפנים/הפנימיות/שורש המדרגה- זה מראה לאן מכוון ״חכמת אדם תאיר פניו״ ו ״חכם עינו בראשו״ כי העיניים בתכלית/בפנימיות.

בחינת מוחא= מכוון למטרה הכללית/לפנימיות.

מוחא= עניין של השקפה, לימוד, ראש הפרצוף.

(לפעמים נראה שמלמדים והופכים התורה למסחרה גשמית..למשל רב גדול אחד אומר..לא משנה שמות כי כאן מדברים על רעיונות..מדברים על יהודי שאמר תיקון חצות וזכה בעסקה מצויינת על דירה..מלמדים כזה שינויי צורה שאין כדוגמתו. אולי זה בסדר להתחלה..אך לקחת תיקון חצות שהוא בדיוק לחצות את הרצון לקבל, שהיא רחל אמנו, או לאה..שהכוונה לחצות את הרצון לקבל ולפעול להשפעה! מלמדים לומר תיקון חצות כדי להגדיל את הגשמי והחיצוני לעצמי..מלמדים אותנו שהתורה באה לרצון לקבל- והרי זה היפך למה שהרשב״י אומר. אלא שזה גם סוג של מדרגה.

אנו מכוונים למקום האמיתי. יש לשים את זה מול הפנים. יש בהחלט מצב של לעשות שלא לשמה, אך בכל זאת מלמעלה הם צריכים להיות נשים וקטנים כי זה דרגת התפתחות הרוחנית שלהם..זה בסדר שהם שם..לאט לאט הם יתקדמו..

המדובר על נשים וקטנים שבנו. מה זה אישה שבאדם? גיד הנשה= נקב בה, רק רוצה למלא/הלילי. לכן אומרים אלילים.

לי- לי= רק הרצון לקבל.

מהם עובדי גילולים בתפילה : ״להעביר עובדי גילולים מן הארץ״ לא הכוונה לחילונים ולא לעובדי אלילים דווקא, אלא כסימן גויים מסויימים. אליל= א+ לילי= שרוצה את אלופו של עולם רק לרצון לקבל. לי אחד לגאווה ולי אחד לאנוכיות.

עובדי גילולים= שאת כל הגילויים הם רוצים ברצון לקבל לעצמם. אנחנו רוצים להעביר את העובדי גילולים האלה מן הארץ. נקרא את זה בהמשך.

״לא לשמה״ יש דרגות בזה. אנחנו שואפים להגיע ללא לשמה המשובח: זה שמקרב אותנו ביותר מסוגלות למטרה. זה מה שהזוהר בא ללמד אותנו. גם התורה שבכתב והתורה שבעפ מדברות על זה, אך בדורנו קשה להפיק את זה משם. הרי כולם אומרים שצריך לעבוד לשם שמיים וזו אף הלכה בשולחן ערוך, הרמבם בהלכות שלו. שנזכה לכוון למקום הנכון.אמן.

״כמו שהשם יתברך אינו חושב בעצמו, אם הוא נמצא או אם משגיח על בריותיו וכדומה מהספקות. דהיינו שמבחינת וודאי המוחלט. אף הרוצה לזכות להשוואת הצורה, אסור לו לחשוב בדברים אלו שברור לו שהשם יתברך אינו חושב בהם כי אין לך שינויי צורה גדול מזה.״

משל לגבי שינוי צורה אך זה רק משל: לגבי חיסונים..לכאורה יכולות להיות דעות שונות- האם זה שינוי צורה? שינויי צורה הרי מרחיק הרוחני..אך זה אינו מחייב כי אמרנו שיש עניין של השוואת הצורה מבחינת מוחא- שדעותינו שונות אך איננו מתחברים דרך הדיעה החומרית אם להתחסן או לא אלא דרך מטרה משותפת שהיא מעל השניים. כבית הלל ושמאי..ואף בזוהר כל אחד אומר משהו אחר- אך הם מדברים מתוך הכלל, מתוך הפנימיות. לכן אפשר שהאחד יתחסן והשני לא ואני אוהב אותו.

למה?

החיבור הוא בצורה. גם דעה בחיסון הוא צורה, אך ביחס למדרגה עליונה זה לא צורה, זה חומר..זה פרט שהוא כפוף לכלל. לכן אפשר להתחבר= זה הכוח של המטרה המשותפת של הפנימיות.

עניין נוסף: לא תמיד אנו יכולים לעבוד על הכל כי כמו שאמרנו קורונה היא מחלה קטנה..שנאת חינם כי דעתינו שונה- זו מגיפה הרבה יותר רצינית. (מזה נקבל בוסטר גם מהעולם הבא ולא רק ליצמן) על כן יש להתחבר בדבר הנעלה כי החומר פה הוא אינו נק החיבור. אלא שכתוב ״השוואת הצורה מקרבת ברוחני״. יש מצב שאיננו יכולים להתחבר בכל החומרים- אז עושים צימצום בדבר הזה, שם בגניזו- ומתחבר במה שכן יכול. (אם גבר ואישה היו זוכרים כל הריבים במהלך היום..)

שנזכה לצורות הנכונות כי אנו לא מתחברים לצורה של הנפש הבהמית אם כי זה גם אמצעי. אנו מתחברים למטרה משותפת.

מה המטרה הכללית של כולם? של כל הווית המציאות? מחשבת הבריאה ומצד הנבראים- בחירה ביתר דבקות. זו המטרה שרוקמת ומאגדת את כל המציאות כולה. רק שהיא אינה מגולה לנו.

למה? כדי שנהייה שותפים, שנעשה עבודה מצידינו לגלות את המטרה, אחרת הבורא עושה את העבודה. ברגע שמאיר לנו- זה ״מתבטל כנר בפני אבוקה״, אז אין לך בכלל עבודה. לפעמים הדבקות הזו מאירה לנו במוות קליני לאנשים, אך זה רק סימן קטן ומאוד רחוק לפי שהזוהר הקדוש מדבר עליהם. (בסרטון- חוקרת מוח שהיה לה התקף..גילתה שהמוח הימני נותן לה הרגשה של חיבור..זה נכון..אך במסגרת הבהמתיות. עדיין זה סימן יפה. ברוחניות עלינו להתחבר מעבר לזמן ולמקום..ישנם הרבה חומרים במציאות שלא מראים לנו אותם שחלילה לא נפגום. ככל שאדם מתפתח רוחנית מתגלה לו.

יש לדעת לאן לכוון את הנפש.

על זה נאמר ושפת הענפים מדוייקת : ״לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב, בית ה אלוהיך לכל נדר, כי תועבת ה אלוהיך גם שניהם״ דהיינו אם אתה מקבל על עצמך נדר- זו מידת השפעה- בינה, כבודה אך כדי..אתה מביא קורבן, מקריב את הגאווה והאנוכיות שזה כלב וחתולה..

מהי תועבת= טועה בה, דהיינו מפריד אותך מהקב״ה. כמובן שזה גם מדרגה ונשים וקטנים במדרגת דומם דדומם צריכים להתחיל מזה. אך בדור המשיח.. ואנו שלפחות 120 גילגולים..5780 שנה..

על האדם לראות ולבדוק עצמו כל הזמן. הווידוי לא בא למעשה אלא רק כאמצעי/לכוונה. ( להבדיל נוצרים ווידוי)

אם כך מה נעשה? הרי שאנו לא צדיקים ואנו עובדים פה לשמה, גם אנו מעורבים עם הגאווה והאנוכיות. אז מה ההבדל בין זה שמוכר תיקון חצות או עמדת תפילין בשביל שיהיה לך פרי בטן לבין זה שלומד למשל לכבוד ומעט לשידוכים או לשם שמיים?

ההבדל: ברוך השם יש לנו את ברוך שלום לוי אשלג שאמר: ״יהיב חכמתה לחכימין״ כלומר, עצם זה שאנו לפחות מבינים לאן לכוון את ההווה, גם אם אתה לא פוגע (חטא= לשון להחטיא את המטרה) זה מקדם אותך כי אתה כן מכוון למטרה. וזה משהו אחר לגמרי. מדוע לא אומר יהיב חכמה לטיפשימים? לטיפש אין רצון שהוא כלי לחכמה, אז כיצד אתן לו? אך מי שרוצה להיות חכם..לאט לאט, מעט מעט, כל פעם הנק הפנימית גדלה. עם הכוונה+ ההתבוננות+ השקפה יהודית= נגדיל אותה וכך נתקן את כל המדרגה, נגיע לשבת, נרגיש את הגילוי האלוקי הגדול. ואחכ שבוע הבא לעבודה.

הבדל עצום אם כל מרצינו היא רק הרצון לקבל..ועוד הגשמי

מה תכלית הגוף הגשמי?לשמש מקום עבודה. ומצד השלילה כבדיחותה אבל די אמת לאמיתה..מנת שווארמה לתולעים. יש מצב שהתולעים לא יאכלו אותו עם כל הרעלים והחיסונים..גם להם יש סטנדרטים. אם כי יש חיידק שמפרק פלסטיק..אז אולי אפשר לבנות עליו בעתיד.

אם כל התורה ומצוות שזה הדבר הגדול והקדוש אני מכוון רק לרצון לקבל הגשמי..ומילא לרוחני (זה סוג של התפתחות, מדרגה יותר גבוהה).

לזכור: שאנו חיים גם בגשמיות ויש לכל מיני תופעות של שיפור הנראות של הגוף מקום, כמו שדיברו על ההכרח ״ההכרח לא יגונה״..יש למצוא האיזון אף שאנו מדברים מצד האמת, מצד טהרת הדברים. לתת מקום- אך לדעת לאן לכוון את הנפש.

מה תכלית הגוף? מצד האמת היא להוות מקום אימון , לגרות הנשמה לפנימיות. אנו צריכים אותו כי הוא כאילו גודר אותך במעין ארבע אמות+בזמן אחד+במקום אחד= המאפשר לאדם להתאמן על נק רוחניות קטנות. אם יתנו לאדם את כל הרוחניות- הוא יישבר. כך היה האדם הראשון במקום זה ולא עמד בזה. חילקו לנו את העבודה לתשלומים..צדיקים הם כבר עובדים על מאסות מאוד גדולות. ככל שהאדם מתקדם נותנים לו יותר מאסה.

״היראה מפורשת ל3 בחינות, 2 מהן אין בהם שורש כראוי ו 1- היא שורש היראה.

יש אדם שירא מן הקב״ה בשביל שיחיו בניו ולא ימותו, או ירא מעונש גופו או מעונש כספו, ועל כן הוא ירא אותו תמיד(ירא את עצמו..ירא מהתולעים) נמצא שהיראה שהוא ירא מהקב״ה לא שם אותה לשורש כי תועלת עצמו היא השורש (דהיינו הסיבה/הכתר זה הוא ולא להשפיע נחת רוח לבורא) והיראה היא תולדה ממנה.

יש אדם הירא מפני הקב״ה משום שהוא ירא מעונש העולם ההוא, מעונש של הגיהנום (נרחיב בשיעור הבא)

שתי יראות האלו, דהיינו, היראה מעונש העולם הזה והיראה מעונש העולם הבא- אינן עיקר היראה ושורשה״( כלומר, זה אפילו לא שורש ליראה..אם כי זה גם שלב מעבר).

קצא- ״היראה שהיא עיקר- הוא שהאדם ירא מפני אדונו משום שהוא רב ושליט, העיקר והשורש של כל העולמות, והכל נחשב כאין לפניו. דהיינו יראת הכבוד, יראת הרוממות, בגין שהוא מקבל שהבורא הוא הכלל, הגדול״. אני יודע להעריך את מה שהוא נתן..יש חמצן..יש שמש..יש…יש..נתן לנו הרבה דברים..וזה כמו תינוק שמרגיש שחייבים לתת לו..אך פתאום ייקחו לאדם את הבריאות, לא תהייה שמש, תהייה סופה..אז נעריך את מה שיש לנו. וכל זה רק בגשמיות..יש עולמות רוחניים בהם יש שמש, כדור הארץ והאוויר.. אומר שמעון בר יוחאי: ״האוויר של גן עדן הוא נשיבת רוח הקודש״ אבל אם לא נדע להעריך מעט בגשמיות איך נעלה למדרגות רוחניות. יש סדר מדרגה אך כשאדם אנוכי הוא אינו יכול לראות את זה כי מעניין אותו רק תועלת עצמו, אך אם הוא חושב על גדלות הבורא..כמו בזוגיות שמחפש האחד מה ייצא לי? איפה הסיפוק האישי שלי? כמו חור שחור..הכל הוא בולע. אך אם מה שהוא בודק: מה באתי לתת למקום המשותף? לצד השני? בשביל המקום המשותף כי המטרה היא אהבה ולא ימינה, קליפת הימין- זה משהו אחר לגמרי..אז הוא יכול גם להודות ולהעריך.

זו עבודה כדי לראות את גדלות השם. כי היא מוסתרת בגלל הצימצום. את גדלות יונוס ופלוטוס לא רואים, בכלל מכדור הארץ..פעם חשבנו שיש 7 כוכבי לכת..אנו לא רואים ארבע אמות..את האטום הפשוט שיש פה אנו לא רואים- וזו עבודה פנימית. באנו לעבוד! על כן נדע לפחות לאן לכוון את המקלט!

שאלה- גדולת השם כמושג..האם זה הדמייה פיזית של כוכבי לכת? באילו כלים משתמשים כדי לייצר יחס של לגדולת השם?

תשובה: הרבה דרגות. ״אין בו מקום ותמונה״ דהיינו, בצורות של הרצון לקבל. אז איך אראה גדלות של משהו שהוא מעל הטבע ומעל הרצון לקבל? זה בדיוק עניין האמונה של יהוה שהוא מעל הטבע. זה סוד ״וביד נביאים אדמה״ נרחיב על כך.

שיעור 3

מפייסבוק= ספר הפנימיות למטא= ספר המתים..כמו במצריים..

מה שלומך? = כמה שלמות הגעת? שאלה מסוכנת..עלול האדם לקבל התקף לב רוחני אם הוא ייראה כמה הוא לא שלם..מלמעלה מגלים לנו לאט לאט. לא מראים את הנגף בבת אחת- כדי שנוכל לתקן.

= כמה אתה מוכן לשלם על השלמות.

נחזור מעט אחורה: ״ויש בהשוואת הצורה האמורה בחינת מוחא (השכל, זכר, גאווה) ובחינת ליבא (הרגש, נקבה, אנוכיות)

שאלנו בסוף השיעור מהו האור?

יש חוק בחכמת הקבלה: כל מה שלא נשיג- לא נדעהו בשם. שהרי ידיעה= התחברות, השגה, התלבשות האור ברצון לקבל המתוקן( אם לא זה עובדי אלילים, דהיינו שאת כל הגילויים שלנו רוצים בנו, באנוכיות, בגשמיות).

אין לנו השגה באור, דהיינו בבורא יתברך היות ואין לו את הרצון לקבל.

אז איך תהייה השגה? במה כן יש לנו השגה?

בפעולותיו ככתוב ״ממעשיך היכרונך״ אך לא מדובר על המעשים של העובדי גילולים. שם זה לא היכרנוך, שם זה נקודת הפירוד. כשנדבר על הדתות נסביר מה הטעות שלהם. שעבדו את כוחות הטבע, או הגשמיים או הרוחניים, תלוי אם הם היוונים(אלה עם השכל) או הברברים( הרוחניים).

היות ואין בבורא רצון לקבל, אין לנו השגה בו אלא דרך פעולותיו. דרך מחשבת הבריאה אנו מכירים אותו. אך מדובר במעשים האמיתיים מעבר לזמן ומקום, המעשים שהם בעולם הרוחני= נקרא גילויי האלוקות.

מעשה= הוא גוף המדרגה, התלבשות אור בכלי. רק המעשים הרוחניים אנו יכולים להכיר את הבורא כי הגשמיות אם כי גם היא מתפתחת ומנסה להידמות לרוחניות ( כחלק ממהתפתחות). למשל כמו שרואים את האנושות היום (בהרחבה בברכת שלום על התורה). פעם העולם היה במקום אחר..לפני כ 200 שנה (בעל״ה מדבר על זה במאמרים) היה מקום ברברי.. למשל מלחה״ע ה1 וה 2.. אם היה להם פצצת אטום לפני 500 שנה האם היה כדור הארץ עכשיו? ..רק כשהתפתחנו קצת גילו לנו דברים בגשמיות- כדי לסייע לנו בתיקון.

כאמור, אין לנו השגה בבורא אבל דרך המעשים נמצא הגילוי של הבורא לבריותיו – אנו מכירים אותו ( וזה עניין דק מאוד כי יש המון טעויות בתורות זרות וגם אצל לומדי קבלה שמערבבים את ההבנות שלהם בתורות המזרח.)

נתנו משל על האור הגשמי, שאין לו מאסה, עוביות, כלומר, הוא לא חומר, אך מצד שני זה גם לא עצמותו..

אז מהו האור? משהו פלאי ומיוחד שהוא ממוצע בין עצמותו לנבראים. זה המקום המשותף, נקודת הקשר שדרכה אנו משיגים את הבורא. אבל גם את האור הזה איננו משיגים לבד כי אם דרך מלכות דאנסוף= דרך רצונו להיטיב לנבראיו, וזה מתבטא בנשמות. לכן הוא נקרא בורא= כי אנו תופסים אותו כבורא.

בורא= שהוא הסיבה הראשונית להכל.

מהי הסיבה הראשונית להכל? רצונו להיטיב לנבראיו. זה אם תרצו המפץ הגדול..זהו השורש להכל.

אז איך מגלים את הבורא? יש לחדד זאת ולזכור שהכל מדובר על התפעלות הנשמות. כל הזוהר- לא מדבר מילה אחת על האור לכשעצמו. חשוב להבין את זה..כי אנשים מגיעים לטעויות חמורות שהבורא צימצם עצמו..שחווה עצמו דרך תודעה של נברא..כל מיני עיוותים..כי כתוב בארי ז״ל ״ צימצם עצמו״ ועוד בלשון זכר..ולא ״צמצמה עצמה המלכות דאינסופ״. מדבר בלשון זכר מצד הצורה..יש לזכור לא מדברים על הבורא אל ר ק על ההתפעלות של הנשמות מהאור האלוקי. האור הזה לא מגיע אלינו ישירות בפוטוסינתזה אלא דרך

לבושי מוחין= לבוש אלוקי מאוד זך שהוא בין האור לכלי והוא מקשר ביננו.

על היראה:

אמרנו שהשתוות הצורה מקרבת את הרוחני.

מהי השתוות הצורה הזו? לאן נכוון?

קצג- ״ומי שירא מפני עונש הקו דשיטנא כאמור אינה שורה עליו יראת השם לחיים, אלא שורה עליו אותה רצועה של יראה רעה ולא יראת השם״. כתוב לנו או ״וביד נביאים אדמה״ או ביד ליצנים אדמה? יש צל ויש לץ, אם כל התודעה וההשקפה שלי זה מה אקבל בעולם הזה ובעולם הבא- זה הככלי של פירוש המציאות שלי, כל מה שמעניין אותי זה האני שלי, והוא כל כך רטן וכל כך מוגבל..ואז ממילא היראה שורה עליי..אז אני בצימצום, בהסתר, אני צר כמו מצריים. ״משום זה המקום הנקרא יראת השם נקרא: ״ראשית דעת״ (דעת= דתי =דת+תפארת+ יסוד) ועל כן נכללה כאן מצווה זו, וזוהי השורש לכל שאר מצוות התורה״ המקובלים שהיראה היא השורש לכל. אביר יעקב מדבר על כך הרבה- זה השורש להכל. זה לא אומר שאנו צדיקים, אך לפחות לדעת לאן לכוון את הממטרה, הקשת, הפצצה או עדיף ללב. זה בסדר שאנו מעורבים מאנוכיות ומסיגים, אך יש הבדל גדול אם לפחות האדם מכוון למטרה ואז כל פעם הנק הפנימית של הלב גדלה. אך אם אכוון רק לעצמי- אז השכינה הקדושה היא בעפר, האדם אינו חושב עליה. (נמצא בהרחבה על הנקודה הפנימית וחשיבותה בסרטון בהילולת רחל אמנו). היראה האמיתית מלשון ראייה. בזכות האור חוזר אדם יכול לראות את המציאות. אם אין לי אור חוזר אינו רואה כלום, בחושך ( כמו שכתוב שמי שעושה קראק בתלמוד הבבלי הרי זה כעיוור המגשש קיר ואין לו עיניים לראות ברזי העולם וניסתריה.) על כן נאמר: ״יראת השם לחיים״ דהיינו חיים זה דבקות, השתוות הצורה. מהם חיים? תנועה, אף התאים עובדים כך..שיש תנועה של השפעה יש מקום לחיים. כמו שכתוב ״ויפח באפו נשמת חיים״ כלומר שנתן בתוכיותו ובפנימיותו את צורות הקבלה הראויות למין האדם. שנתן לו את האפשרות לעשות תנועה של השפעה. לכן הוא אומר ״ואותם המתייראים מטעם עונש דמלקיותה ולא מטעם מצווה (מצוות האמונה, מצוות הרוממות, או לפחות מצוות למעלה מהדעת בתור התחלה) עליהם נאמר ״מגורת רשע היא תבואינו (זה מה שיבוא לו) מי שעובר על יראת השם עובר על כל מצוות התורה ונטמן בקליפות ונענש במלקות של 4 מיתות בית הדין״( את זה אפשר לראות בספר בראשית בספ של הרב ״התורה, האדם ומה שבינהם, שם מסביר את 4 מיתות בית הדין ולא מדובר על חיסונים או אבנים, אלא הכוונה לחוויות שהאדם עובר בתודעה שלו, המרגיש שהמציאות סוקלת אותו בלשון הרע, באי הבנה של השגחת הבורא, או שנחנק כי הוא לא נושם את הרוחניות כי יש לו מסכה של עבודה זרה..נושם עובדי גילולים..(הרחבה בשיעור הבא) היוונים לא ראו את האור הרוחני אלא רק הגשמי. ואם אנו רואים רק את היוונים איננו רואים כלום..פעם לא ראינו את נפטון מכדור הארץ..ידענו על 7 כוכבי לכת ועוד הרבה דברים נפסדים..כיצד נראה את הרוחניות בלי להתפתח? ויש כל כך הרבה לגלות! אך אי אפשר לגלות עד שלא מתפתחים רוחנית. מדוע? כי אם את הכוס קפה האדם לוקח לרצון לקבל, כיצד יקבל אור אלוקי יקבל לשם שמיים..אז ישנן הגנות ושמירות במציאות הרוחנית, שחלק מהם זה 4 מיתות בית הדין, להט החרב המתהפכת- שם שומרים על האדם ומגלים לו לפי ההתפתחות הרוחנית שלו. בטמואה מנסים לעשות משהו אחר. למשל האינדיאנים, עובדי עבודה זרה ואף לומדי קבלה שעושים את זה-לוקחים סמים שזה כמו לגרום לגירויי של המשכת אורות כי זה מחסומים בתודעה..פותח פרסאות..כדי להרגיש מעבר לזמן ומקום. זה אכן עובד..יכולים לשבת ופתאום רואה פרות מסתובבות..חיסונים עפים..חייזרים המתקשרים איתי..הרוב משובש כי זה עובר דרך השיבוש של התודעה הגשמית, דרך הדברים הקיצוניים שיש להם בתודעה. אבל בלי לזוז כבחלום אפשר להרגיש חוויות. כי החוויה היא לא בגוף, הגוף הוא רק אמצעי. (היום אפשר בציפים..דרך הוויפיי..הטכנולוגיה הזו כבר קיימת) הלוקחים סמים אכן יכולים לחוות הרבה הרגשות בלי לעשות הפעולות. (רוב הסלבים הולכים לזה בסוף היום..למה? יש להם כסף, כבוד- מה צריכים סמים? רוצים להרגיש מעבר לחומר.

כל נברא, אף הנוצרים, גם המוסלמים ואפילו עובדי גילולים- יש להם נק של נק של נק פנימית המוסתרת מהם. כאן הוא מדבר על היהודים. אם נגיד נולד האדם לאם יהודייה- יש לו פוטנציאל לנשמה של יהודי- זהו סימן מובהק. אך עליו להוציא את הפוטניציאל הזה מהכוח אל הפועל. זו רק נק פנימית. אם האדם עובר על הנק הזו ולא מגדיל אותה כמו שאנו מדברים על הנושאים האלה..טוב שכך כי הדברים מעניינים וחשובים. פה אנו רוצים להגדיל את הנק הפנימית. אמנם אומרים עוד דברים כי ״אין צדיק בארץ יעשה טוב ולא יחטא״ אך המטרה היא להגדיל את הנק הפנימית. על כן עוברים על היראה, במקום להגדיל את יראת הרוממות. ומדובר על אלה שעוסקים בתורה ומצוות..הם מגדילים את יראת העונש. לא מדובר רק על כאלה העוסקים בחיצוניות התורה אם כי זה בהחלט אחד הענפים המובהקים, אלא גם עלינו, יש בנו כל המדרגות האלה: את צד יראת העונש שבנו= כף הקלע. פעם אנו נעים מיראת העונש כי יש כאלה שכף הקלע שלהם היא 'מאינסטייד אוף גרם' לאייפון ליו-פון..ויש כאלה שכף הקלע שלהם זה מיראת השם ליראה עצמית..זה מתבטא בהרבה הרבה הבחנות, אך הוא מספר על

לנו על המציאות. כפי שהספרים מספרים על הארי פוטר..הזוהר מספר על הארי הקדוש..

מספרים לנו (ספיר זה דבר המאיר) איך לגלות את היראה הנכונה. אז אם אנו אומרים בצורה כל כך ברורה, בלי להתבייש גם..הרי הרבה לומדי קבלה המבטיחים שאם יקיים האדם תורה ומצוות, תלמד פנימיות, תקבל רוח הקודש..תהייה לך טובה בגשמיות..זה לא! מותר קצת אך אם זה כמעט הכל..זו בעיה גדולה. על כן מי שביראת העונש- זה יהי כל עולמם..זה מה שהוא יעשה מהנפש שו, את הפסל, את הגשמיות, את פינוקיו..(בהרחבה בקורס קבלה למתחיל) הוא לא ילד אמיתי כי אין לו נשמה. אם לא מחברים את הגשמי, את המטא..לנשמה אז פינוקיו אינו ילד אמיתי אלא חד פעמי..הגשמיות או המטריקס =אמת+טריקס וגם מטריקס= א+ מת+ריק+ס , כי אם לא נחבר את המטריקס לנק הפנימית אז זה ריק+מס , זה בא לרצון לקבל וכך האדם נפרד מן האלוקות. על כך אומרים בתפילה ״לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה״ שהיגיעה שלנו לא תהייה לרצון לקבל שהוא נקרא ריק או רווק..לא לבעלה אלא ליראת הפחד.

הרבש מפרשת וירא: ״ואני רואה שאתם הולכים בדרך הפוכה, היינו שאתם רוצים שאני אשמש אתכם, שאני אמלא את האהבה העצמית שלכם, ומה אתם באים אליי לבקש הוא רק להגדיל את הרשות שלכם. כלומר, אתם האדונים ואני העבד שלכם. ואתם הולכים כל היום עם טענות עליי, שאני בעל חוב שלכם. ואם הייתם יכולים לקבל ממני בחוזקה(לקחת בכוח את האור, כמו בסמים- לקבל חוויה מעבר למקום ולזמן בלי תורה ומצוות ועבודה פנימית..רוב המתקשרים עושים את זה על בסיס קבוע) בטח שהייתם מקבלים. ומה עשה הבורא בעולם? ברא חושך בעולם הנקרא= העלם והסתר.

שאלה: גם כלומדים יש חשש מעונש.

תשובה: זה מכוון באור מקיף וללומדים באור פנימי. ללומדים זה יותר נוגע לצורת עבודת הפרט, עבודת הפנימיות. להם זה באופן כללי. ככל שנעבוד יותר פנימה- זה גם יעזור גם להם. כמו שאומר בהקדמה לספר הזוהר: אם הצדיקים ולומדי תורה היו מושכים אור מהאינסופ ברוך הוא- זה היה משפיע לאינסוף הדורות. ואכן אנו במקום התיקון והם מעורבים בזה. ההבדל: הנק הפנימית שהיתה אחוז אחד- נהייתה פתאום 20 אחוז ב״ה בפעם הבאה. אבל אז אם מביאים לאדם שוב מיראת העונש, אף שברור לו שזה לא דבר נכון כל היראה החיצונית עבודה זרה זו, אבל זה מכון כושר. דווקא אדם העובד על יראת הרוממות מגלים לו יותר את יראת העונש. זו יראה שונה כי זה עובד על דברים בעולם הרוחני. וזה גם לא מצב שלם..אבל זה בכיוון הנכון. כי האדם מתפתח יותר..וככל שהוא מגדיל את הנק הפנימית= נקרא בר-מצווה, אז הוא גדל יותר. וייקבל אימון יותר גדול. יחד עם זאת הוא כבר לא מתקן כוס חד פעמית..אלא כוסות זכוכית..וזה יותר גדול. בע״ה נגדיל יותר הנק הפנימית.

בשיעור הבא נדבר על ההבדל בין כל הדתות.

בע״ה נעשה ונצליח-נעשה כלים להשפעה ונזכה להיות בצל האמונה. אמן.

שיעור 4

(מה נשמע? כתוב לנו ״נעשה ונשמע״ אז כדאי מה נעשה..כי אם נבדוק מה אנו שומעים..יכול להיות שאיננו שומעים את דבר השם כי אם את ה-טריק-טוק או ריק- טוק. הוא כמו לבן: אומר לנו משהו אחד ומתכוון למשהו אחר. אגב, חז״ל אומרים שהיה כושי..חוץ מהשם שלו כלום לא היה לבן- כי הרצון לקבל בולע את הלובן העליון. )

היום נדבר על ההבדל בין הדתות? בין יהדות למזרח? לנצרות? למדע? לאיסלאם? לפאגנים? וכן על דרך זה. מה טעותם? ולמה האיסלאם +הנצרות+ היהדות- הם הדתות המרכזיות בעולם? זה לא סתם. זה נמשך משורשים רוחניים. האם מותר ללמד גוי תורה?

מדוע חשוב לדבר על דברים אלה? אומרת הגמרא בירושלמי ״כל הפנים שוות״, דהיינו הכל אותו דבר. זה פגם חמור כי זה מרחיק את המשיח. חשוב להבין מה הטעות שלהם, כדי שלא נתחתן בם, נתערבב בם. אם כולם אחד..הכל טוב..שנתחתן עם ישמעאל בלי להתגייר..היום זה סלבי ..אך התורה רואה את זה כאחד החמורים שיש. היות והבירור נצרך כי הם כבר פלשו בשיבושיהם ליהדות – הכרחי לדבר בזה. יכול להיות שאם הם לא היו מתערבבים בתפיסות הרוחניות שלהם בתוכינו- היה ניתן לוותר על הבירור הזה. היות וכתוב ״אלמלא לא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא חמישה חומשי תורה בלבד״, היות וכבר ירדנו, אז צריך את האור המתאים מצד הקדושה כדי לעלות.

ניתן דוגמא:

טעות 1 במסגרת העירבוב: בתורת המזרח וגם בנצרות אומרים שהנשמה היא אור. זו עבודה זרה לומר זאת. אנחנו יודעים שהנשמה היא הרצון לקבל היא לא אור. נכון שיש בה את צד האור..אך היא לא אור. בחיצוניות של היהדות – יאמר שהיא אור. זו טעות היא לא אור אלא רצון לקבל. זו ממש עבודה זרה! (כנראה נספיק רק על התורת המזרח. השיעור לא פשוט וצריך להבין את הדברים. לא בגלל הרבנות החדשה..אלא בגלל הנק הפנימית.

עקו״ם=הגנה לזכויות יוצרים באומנות..עכו״ם=עובדי כוכבים ומזלות.)

״ולפיכך כל מי שחושב דברים אלו(של קבלה עצמית) נמצא בוודאי בפירודה ממנו יתברך ולא יבוא לידי השוואת הצורה לעולם וזה מה שאמרו חז״ל שכל מעשיך יהיו לשם שמיים כלומר, דבקות לשמיים. כלומר, לא תעשה שום דבר שאינו מביא למטרה זו של הדבקות״

איפה לא תעשה? לא במעשה זה בוודאי, אלא בתודעה= בכוונה הפנימית. זה קריטי ביותר והסברנו על כך בשיעורים הקודמים.

מה זה שמיים?

אותיות שם+ מי. מי= כלים דהשפעה. כלומר, שם מידת ההשפעה בשמיים, בזעיר אנפין, בכלל.

אותיות שם+ ים. ים= המלכות. היא צריכה לעלות לבינה- היא מקום ההשפעה. זעיר אנפין הוא שליח של הבינה.

שמיים גימטרייה= השכינה= כי צריך לחבר את השמיים והארץ בבחינת ״סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה״ (יעקוב היה בן 63 כשנסע לחרן= גימטרייה סג= גימטרייה נביא..לכן הוא ראה את החלום..הגיע למדרגה)

״שכל מעשיך יהיו להשפיע ולהועיל לזולתך (זולתך- מלשון זול בעיניך ויש אומרים ז״ל השם ישמור..אם לא סיפק לי את הרצון לקבל..אז אין לו צורך בעולם..אך דווקא את זה אדם צריך להעצים) שאז תבוא להשוואת הצורה עם השמיים (דהיינו עם הפנימיות, עם התכלית, עם הכלל, עם זעיר אנפין) מה הוא יתברך כל מעשיו להשפיע ולהועיל לזולתו, אף אתה כל מעשיך יהיו רק להשפיע ולהועיל לזולתך, שזו הדבקות השלמה (כמובן שמעשיך אין הכוונה למעשים החיצוניים..זאת הוסבר שמדובר על הצורה. אך מדוע זה נקרא מעשה? כי אנחנו רצון לקבל ומדובר מצד הגוף. ועלינו להוריד את זה ללב. מעשה= נקרא ברוחניות גוף המדרגה, וכן שאמרנו ״נעשה ונשמע״.. נשאל את האדם מה נעשה? ולא מה נשמע? איזו עבודה צריך לעשות- כמו שהרב היה אומר: ״כשבאים לרב או לבורא צריך כמו לבוא ללשכת עבודה..ולא כדי לקבל אורות.״

אם כך מה ההבדל ביננו?

שעלינו לבוא להשוואת הצורה עם השמיים מצד הצורה ולא מצד החומר. (נדבר על כך בהרחבה) כל היהדות, הזוהר, הפנימיות מדברים בסוד הג קווים בקדושה ולא מצד הקליפה הנפרדת. מצד אברהם, יצחק יעקוב ולא מצד עשיו, לא מצד ישמעל או מצד כל שאר הקליפות, לא מצד המזרח. על כן עלינו להבין איך לקרוא את הזוהר. בתניא- מדוע צריך להיזהר מזה? איך לקרוא את הכתוב מצד הפנימיות ע״פ סוד ג הקווים ולא מצד הקליפה הנפרדת. זה פיקוח נפש מכיוון שאם לא מקפידים אפשר לקרוא את הזוהר הפוך לגמרי, בחיצוניות גמורה. (אגב- תופעה קשה בה יהודים משיחיים ומיסיוניים בשנים האחרונות עם תקציב בלתי מוגבל מפרסמים גם על הערך זוהר או קבלה את הברית החדשה. גם בגילול=גוגל וגם בטריק טוק, גם ברגע של גרם וגם בווטסדאון וגם במטא-ספר המתים וגם בפייקבוק..הם מגיעים להרבה חילונים שמזדהים איתם ולכאורה בצדק..כי למשל באמת כתוב בגמרא שהאישה דומה לשטן בפשט..אם לא לומדים את הדברים באמת- זה קל מאוד להפיל אדם..גם כאלה שלומדים כבר קבלה. אף הם לקחו את הרב וציטטו אותו. על כן יש להיזהר.) יש להבין את הפגם שלהם מתוך שאנו נבין את פנימיות התורה. גם הם עובדים אצל הבורא! כשאנחנו מזלזלים בפנימיות אז מעלת החיצוניות עולה- זה אחד הדברים הקשים ביותר מכיוון שזה מרחיק את רוחו של המשיח.

הרבה מלמדי קבלה שעירבבו הרבה מידע שלהם מתורת המזרח בלימוד שלהם את תורת הקבלה. הם לא הסירו את ״שמלת שביים מעליה וגילחו את שערות ראשה״ אלא כל החיים עסקו במזרח וכעת מנסים להבין את הקבלה שיתאים לאנשים..אכן יש להוריד את זה לעם. גם ההגות- לבטל עצמך שרק הבורא יחשוב.

תורות המזרח טוענות שאין בחירה. שהבורא צימצם את עצמו ואכן כתוב שהבורא, האין סופ צימצם את עצמו. אצלינו זהו פגם חמור מאוד. וכמובן אומרים שאין עוד מלבדו ולכן שהבורא צימצם את עצמו ולא אתה כי אין עוד מלבדו. יש לדעת דקויות אלה כי הכל נשמע אותו דבר, כדבר ״כל הפנים שוות״ דהיינו כל הפנימיות אותו דבר. לא ולא יש קליפות- אנו לא בגמר התיקון. כשגם אז יהיו דברים שלא משתנים לעולם.

נקודה פנימית שיש להבין היא שהדתות הן רק ענפים. כאשר כל הדתות הן דברים בתודעת האדם. תפיסות של הבורא ושל התורה בתודעת האדם.

למשל דוגמת קליפת לבן ועשיו, או קליפת ישמעאל- שבהתחלה בה אליהם לתת להם תורה ואחכ לבני עשיו..או הפוך. מסביר הרב״ש שכמובן מדובר על האדם:

בהתחלה הוא בא עם קו שמאל לעבודת השם= מה ייצא לי מזה? ורואים שאין תורה כך. אי אפשר לקבל תורה באנוכיות.
לאחר מכן מגיע עם קו ימין לעבודה= להשפיע ומנסה לגנוב כמו הישמעלים..אי אפשר לקבל תורה אם אתה עושה הכל לעצמך.
רק אז אין לו ברירה והוא בא לקו אמצעי. נכון שיש לזה השלכה בענפים הגשמיים וזה קריטי כמו שאמרנו ״לא תתחתן בם״ אך מדובר על האדם עצמו שהוא עם התודעה שלו ניגש לתורה ולומדה או בקו אחד או בקו של טומאה וכן על דרך זה.

נמשיך לקרוא מהזוהר פרשת וירא פ' כדי להתכלל בדעת עליון:

״אמר רבי אבא יומא יום אחד פגשתי עיר אחת, (דהיינו היה בהתעוררות מסויימת) מאותן שהיו מבני קדם (דהיינו מקדמונו של עולם שברא הבריאה להיטיב לנבראיו והם הורסים את האור לעצמם, ואמרו לי מאותה חכמה שהיו יודעים מימי קדם, מצאו ספרי חכמה שלהם והגישו לי ספר אחד (כמובן לא מדובר שהלך לסיפרייה- אלא ראה בספירה מסויימת בתודעה את המציאות הזו. בלי סמים..הוא היה צדיק) והיא וכתיב (והיה כתוב בו) כי יען הרצון של האדם מכוון בעולם הזה כן ממשיח עליו רוח מלמעלה. כי אין אותו הרצון שנדבק בו וכן בטומאה (בנביאי הטומאה היו עושים כל מיני פעולות של דימיון, כמו להכניס הראש לבריכה בלי לנשון, מקריבים קורבנות זרים, עושים כבעל פעור דברים נוראים- כבלעם שהיה בעל אתונו..הם לא היו פראיירים..הם ידעו מה הם עושים..זאת כדי לעורר את רצונות קבלה הגדולים..רק הם ידעו לעשות את זה. היום עושים את זה בלי לדעת מה לכוון..זה טוב כי כך פוגמים פחות כך)

ואם רצונו להידבק בסיטרא אחרא (דהיינו ברצון לקבל לעצמו=הנקרא בני קדם שרוצים את האור) הוא ממשיך אותו הדבר מלמעלה למטה אליו( רק אחרי זה היה נשבר כמובן.) היו אומרים שכדי להמשיך דבר מלמעלה עיקר הדבר תלוי בדיבור, במעשה וברצון להידבק (לכאורה גם אנחנו אומרים אך רק בצד הקדושה).

מצאתי בו בספר כל אלו המעשים והעבודות של כוכבים ומזלות (כוכב מלשון כוח בו, שזה הגאווה. מזל מלשון ניזול שזה ייזלו מיים__ שזה האנוכיות..ייזלו מיים למיסטיקה, לרגש,בלי שכל..בסבבה..כמו שהמיסטיקנים עושים. הרב דיבר על כך בתע״ס או במאמרי הסולם שיש שעושים מיסטיקה כאילו מצד הדימיון אך בלי שכך ישר, בלי עבודת הזמן וזהו פגם חמור מאוד (בהרחבה במאמר זמן ומקום שבמאמרי הסולם).

״לכן כעין זה מי שרוצה להידבק למעלה ברוח הקודש הנה צריך לפעול מצד הקדושה. והיו אומרים במה שהעולם נמשך בעולם הזה כן מושכים אותו כשיוצא מן העולם הזה, ומה שנדבק נמשך אחריו בעולם הזה, כן הוא מידבק בו בעולם האמת. אם בקודש- קודש, ואם בטומאה- טומאה (הכוונה כשיוצא מן העולם הזה, שהיינו מתפיסת הגשמיות, לאו דווקא שנכנס לפייסבוק..או שהוא חלילה מת-א..אלא שיוצא צתפיסת העולם הזה והוא מקהה את החושים ומנסה להשתמש בדימיון הרוחני למשוך אורות..זה נקרא שנפטר מהעולם הזה. אם כל התודעה שלו באנוכיות, בקליפות- אז הוא אינו סולם יעקב- מה שיראה מלמעלה זה לפי האנטנה שלו, שזה קליפות, טומאה, נבואות שווא..דברים קשים כמו שרואים אצל כל המתקשרים הלומדים קבלה ומשתמשים בבעל״ה לתישקורים שלהם. השם יציל= דהיינו ייתן לנו צל של אמונה להידבק בו)

״ובכל מקרה אמרתי להם בניי הדברים שבספר קרובים לדברי תורה( מדוע הם קרובים? מכיוון שבאמת נפלו שם ניצצות דקדושה בשבירת הכלים ואם נדייק- בחטא אדם הראשון- בגלל שיש שם נקודה פנימית זה מבלבל למי שאין את כוח המסך והכל נראה לו אותו דבר. במזרח אומרים צריך לשרת. גם אנחנו אומרים שצריך להשפיע על מנת להשפיע. מה ההבדל? מי שאין לו את כבחוק האין- מי שאין לו את כוח המסך= כוח העיכול לברור את הדברים- הכל נראה לו אותו דבר. הוא אוכל כל מה שבא לו ועושה כל מה שבא לו- אך בסוף הוא משלם את המחיר)

״לכן אמרתי להם בניי הדברים שבספר קרובים לדברי תורה״ מדוע? זה נראה אותו דבר. כי אין לך כוח הבירור וגם כי אכן יש שם ניצוצות של הקדושה שנפלו ועל כן יש את הבלבול.

״אך יש לכם להתרחק מספרים אלו כדי שלא יטו לבכם לאלה העבודות ולכל הצדדים שאמר כאן, אולי חס ושלום תסורו מאחר עבודת הקב״ה״ (היות ויש שם כל כך הרבה קליפות שאין לך אפשרות לברור את הנקודה הפנימית. כאן הוא דיבר על צדיקים גדולים..עלינו אין בכלל מה לדבר..)

״כי כל אלו הספרים מטעים בני אדם״ גם אלו בסיפרייה..אך כל אלו שבספירות שבטומאה..התודעות של המזרח. של התפיסות הלא אמיתיות בנפש.

״משום שבני קדם חכמים היו וירושת החכמה הזו ירשו מאברהם שנתן לבני הפילגשים, שכתוב ״ולבניהפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות״ דהיינו נתן להם כוחות של השפעה. אך זה מעורב עם טומאה. מדוע נתן להם את זה? שייתן הכל ליעקב, ליצחק..לא יש תפקיד לקליפה- היא שומרת על מה שאי אפשר לתקן, אך יעקב- כל בניו קדושים הם מצד הדושה ומצד התיקון. אז נתן להם את זה כמו מיים אחרונים. אני נותן את זה בינתיים- כדי שזה יהיה בצד ולא יפריע. אך אם היהודי מכניס את זה לעצמו זה פגם חמור. עם זאת הוא נתן להם את זה..אך לא היו חייבים לעבוד עבודה זרה עם זה..זו טעות שהם עשו. (בהרחבה כשנדבר על ההבדל בין הדתות)

״ אבל זרע יצחק אינו של יעקב אינו כן שכתוב״ וייתן…״

במזרח יש כמה שיטות , אדבר על השיטה המרכזית ומצד השורש הרוחני של הקליפה ולא הכוונה כאן מצד הגשמיות, שהרי היא יכולה להתבטא בכמה אופנים וזה לא כזה משנה..כמו שאתה משדר את אותו ערוץ ויש כמה ממירים..הדגש כאן היא מה התודעה הזו אומרת? ומה היא אומר לנו כיהודים. הם אומרים:

א. אתה הבורא, אתה האור, הכל אחד..כל עוד אני זה האחד..

ב. ההשתוקקות היא מחלה. כי לאור אין השתוקקות..כתוב הרי ״להשתוות הצורה״ וכך שאני רוצה להיות טהור, נאור..

לא סתם זה נקרא המזרח- כמו שהשמש במזרח כך גם אני זורח וכך גם אני מחלק פה את האורות…ובסתר ״כל חסד דעבדין לגרמ__״ זה הכל בשביל עצמם. ובכך זה נוגד את האמונה הראשונית של היהדות. והיאשהבורא ברא את הבריאה יש מאין= שהבריאה היא רצון לקבל.

ג. הם מנסים לעשות עבודה של מלאכים- חפץ חסד. לכאורה זה דבר מצויין, אך טעותם (בשונה מהאיסלם שאינם טועים בכך) רוציםחפץ חסד מצד האור בלי הרצון לקבל. ״אני אור״ זו אשלייה בריאה..אני חוזר להיות האור..שאלה רלוונטית היא מדוע הם צריכים את האשלייה..כך נופלים לעבודה זרה חמורה. נזירים למשל מנסים לבטל את הרצון, עוזבים האישה בסוף ימיהם..את המשפחה..(מושה רבינו אמנם עזב אך החזיר גרושתו..השתמשברצון לקבל)

ד. הם גם רוצים לבטל את האהבה לגמרי. לכאורה זה דבר מאוד אמיתי (נרחיב על בהמשך) אך ביהדות כתוב: ״אם האדם יכל להינות בעולם הזה ולא נהנה- דנים אותו על כך״ (כמובן שמדובר על הנאה לשם שמיים) יש להם גם עניין של לצום, לבטל החומריות, להקהות את החושים. זה נראה דבר אמיתי..גם הוא צם שבוע, לא למטרות רוחניות כי אם בתור חיטוב..כשמקהים את החומר ניתן לחוש רגשות יותר עדינות, את הגוף האיטרי או אוטרה או גיגאבייט..זהו שקר, אשלייה, שדים ורוחות.

המדענים הגויים עשו מחקר שטוענים שמושה רבינו היה בנבואה אך זה בגלל שצם 40 יום וזה לא קשור לאלוקות כי המוח מייצר סמים אם אתה צם הרבה זמן. לכאורה יש צדק בדיבריהם כי ההשתוקקות היא גורמת למחלות..האוכל הורג את האדם וזה מדעי היום. יש תהליך בגוף הנקרא ___שכאשר אדם אוכל הוא מאיט אותו. ככל שאדם אוכל יותר כוח העיכול שלך יורד ואדם נהייה חולה..הלחם כגורם לכל המחלות בעולם ויש האומרים שהבשר..יש לומר ששניהם. ההשתוקקות גורמת לאדם להיות תאוותן, חלש, פוגעת בדימיון הרוחני- זה הכל נכון, כמו שאמרנו הדברים קרובים..זה מאוד מסוכן. גם החילוניים והמסורתיים וכן לומדי הקבלה שלומדים מזרח בצד..

בכל מקרה אנו חלילה נגד כל זה. מדוע?

כי אנו לא אומרים לבטל את החומר כי אם מצווה להתחתן, להשתמש בקליפת נוגה, תעשה ברית מילה- אך תעשה גם פריה. היהדות לא אומרת לאדם תבטל את עצמך, תן את הלחי השנייה..אנו בקו אמצעי. ויותר מזה- אם כל הבריאה זה רצון לקבל, כתוב אצלינו שזה אסון חמור ואסור להתאבד. כולם מבינים את זה רק בחיצוניות. זו אמת. כי זה הענף. להתאבד הכוונהשאני רוצה לבטל את הרצון לקבל שהבורא נתן ברא. זה חטא חמור כי השם בורא מתייחד רק על החידוש. מצא יש מאין. מי אני שאבטל את מה שהבורא עשה? הם לא מבטלים אותו בגלל הגשמיות..ולא אכפת אם נצום שבוע או לא,הם מבטלים זאת כסימן, עושים למטה כעין מעלה, כסימן לכך שאומרים- לא צריך את הרצון לקבל..אני האור. (בשיעור קודמים עם המש של החלקיק האלוקי במעבדה).

על כן האמירה תבטל עצמף, תהייה איין מצד ההזדהות, כי אם אדם אינו רוצה כלום- אז הוא יכול להרגיש כאילו את כל המציאות. למשל- אם אבטל את האני ואנסה להידמות לעץ- אתחיל להרגיש את האנרגיות שלו. (מי שרוצה לפרוק חשמל סטטי לא חייב ללכת לים הוא יכול ללכת לחבק עצים..כי הם מחוברים לאדמה.)

עלינו לומר כל זאת כי עלינו להשתמש ברצון לקבל אבל בסוד ג הקווים.

יש להיזהר כי מי שעושה מיום חול שבת- גם השבת שלו תהייה חול גמור.

הבילבול נמשך משורשים רוחניים כי באמת יש שם ניצוצות קדושה, אם כי כרגע אי אפשר לברר אותם. אלא אם כן האדם הוא יוסף הצדיק. במזרח כן עשו בכך תיקון באמת (נדבר בהמשך)

-הודו לשון הודיה-בינה- קו ימין. אם בינה מתבלבלת וחושבת שהיא הבורא – שולחים אותה הביתה. בסוף היא מגיעה לז״א ומלכות. היא לא נשארת בבינה. (בפירוט אצך הרב דוד היימן) בינה לבד היא קליפה. שם הוויה י-ה-ו-ה . ״היא עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשרה״. לכן ביהדות משתמשים בקליפת נוגה, ברצון לקבל, אומנם בג הקליפות הטמאות אנו לא משתמשים, אלא שומרים אותם בצד. זו עבודה של שמירה, אלא שדרך נוגה אנו משתמשים בהם באופן חלקי. לכן אין לנו עניין להיות נזירים. נזיר צריך להביא קורבן, כל שכן נזיר החושב שהוא הבורא בעצמו. הוא כצריך להביא את עצמו כקורבן. לכן המטרה לא לברוח מהגשמיות כמו המדומיינים והמתקשרים..אם כי בסתר הם הכי תאוותנים. כמו היוונים שבסתר עשו את התאוות הכי קשות. למרות שהם נאורים וחכמים. עם זאת היות והגשמיות היא רק סימן, אז לא צריך לעשות מסיבות בגשמיות..היא יכולה להיות סבירה, זה בסדר.

כמו שנאמר במאמרי הסולם״ההכרח לא יגונה ולא ישובח״ אך לא לבטל אותה. ולא בגלל שאכפת לנו מהגשמיות אלא שאם אדם מבטל אותה כאילו אומר שאינו צריך לתקן את הרצון לקבל. כמו בנצרות שהוא ביטל את המצוות- ולא סתם..זאת כי רצה לומר שלא צריך לבטל את הרצון לקבל אלא רק השפעה. אך היא ההשפעה נהפיכת לטומאה גדולה אם היא לא בקו אמצעי (ראו קליפת ישמעאל- שם הם מתוקנים ונדבר על כך בהמשך.

בישיבות יש אמירה חכמה מאוד ״תאכל טוב, תישן טוב, תלמד טוב״ (שכחו לומר תלמד טוב בחצות לילה) זו דוגמא לכך שאיננו נזירים, אלא קו אמצעי.

לומדי קבלה שלא טיהרו את התפיסה כמו שרבי אבא בזוהר אמר: הם מביאים את כל מה שלמדו במזרח ומכניסים את זה לתוך היהדות ובל״ה..כי הבורא רוצה לחוות עצמו דרך הנברא..כך המלמדים אומרים..ושזהו מסע של הבורא ולא שלך כאדם..כי אין עוד מלבדו. אלו עיוותים שהם תוצר לכך שאדם לא צמוד ליסודות.

זו מעלה גדולה שעלינו להידבק ברב אדם סיני שהוא צמוד ליסודות כל הזמן. כל הזמן חושב דרך התע״ס, דרך הכללים, הפנימיות, הוא רואה את הכלל. לכן כל דבר יודע ומאמין. הרבה לומדי קבלה אפילו תלמידים של הגדולים שלא בכוונה כי הם כן מכוונים לשם שמיים- אך יש להם טעויות.

ביהדות אנו אומרים שהשתוקקות היא אינה מחלה כמו שאומר בובאלה..אלה היא חמלה. אלא שאנו אומרים שאם ההשתוקקות היא רק לעצמך- זו באמת מחלה. אז תטהר עצמך- יש לך תורה. ״בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין. אמר למלאכים שלא צריכים תורה (כמלאכי המזרח) שנפלו לארץ, ככתוב שהקב״ה זרק אותם לארץ ואז הם חטאו בבנות האדם. ברגע שייקחו להם את אור הנירוונה- הם עושים את התאוות הכי קשות. ואז כל הזכות שלהם..השם יציל.

אם כך: ההשתוקקות היא חמלה. האישה- אש השם- היא עיקר הבריאה. אך צריך תיקונים. ולא תיקנים- הם אוכלים הפסולת. כמו במזרח שאומרים הכל אור..לא אתה לא תיקן..אתה מתקן..אתה תינק= אותיות תיקון..אינך תיקן.

ברוך שעשני כרצונו- כרצונו להיטיב לנבראיו- זו הברכה הכי גדולה שיש.

פ״ו ״אם בקודש מושכים אותו לצד הקדושה ונדבק בו למעלה ונעשה ממונה לשמש בפני הקב״ה בין כל המלאכים. כמו כן הוא מתדבק למעלה ועומד בין אלו הקדושים שכתוב ״ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה״ כלומר, הוא מתכלל במלאכים בכוחות ההשפעה, אך עם הרצון לקבל ואז הוא מגיע לצד הקדושה. (כי קדושה = שיש לי גם רצון לקבל. וזה הדבר השלם.) ״כן כעין זה ואם הוא בטומאה נדבק בעולם הזה מושכים אותו לצד הטומאה ונעשה כאחד מהם להידבק בהם והם נקראים מזיקי בני אדם״

נעשה ונצליח= נעשה כלים דהשפעה ונצליח לשמוע את אור האמונה

שיעור 5

(מה המצב? הרב אומר: המצב לא קובע.. אני זה ההתייחסות שלי. כי אנחנו זה הצורה שהיא בעל מנת להשפיע, האמונה. ההתייחסות שלנו אליו היא הקובעת. המצב- הוא החומר. מצב גם מלשון מצבה. בגרסה ישנה הרב היה אומר הבורא לא מתבלבל)

דיברנו על ההבדל בין היהדות לתורות המזרח והיום נמשיך מה שלא הספקנו וכן נדבר על גם על הנצרות והאיסלם.

כתוב שיעקוב נסע לחרן.

מדוע נסע יעקב לחרן? (מה זה חרן= לשון חורונה, קורונה.. )כי אנו לא האור כבמזרח..הוא יורד למקום הרצון לקבל, למקום החרי אף..הוא לא נשאר מואר..ירד לאן שצריך לתקן וזהו בדיוק העניין. יש להשתמש ברצון, לטהרו ולא לבטל אותו. לקחת את הדינים ולהמתיק אותם ברחמים= לשון רחם, שזב עוטף את הדבר, מחבר אותו בפנימיות, מקיף אותו. דומה לנק אמצעית באמצע ממש. רק ששם היא לא היתה שותפה, ופה בע״ה נהייה שותפים.

ניתן לראות זאת גם עם יצחק שהתחתן עם רבקה= אותיות ה-קבר. כלומר, התחתן עם מישהי מעולם תחתון. משפחתה שהאחד ניסה לשדוד אותו והשני ניסה להרוג אותו, אך דווקא פה העניין- באנו לעבוד..לא בשביל להיות נאורים ומתייפיפים. הוא לא התחתן עם צדיקה מזוייפת, מוארת..לא הוא בא לעבוד. כך צריך.

סוג של בדיחותא..פארנה, אנרגיית פארנה. ..מי שאכל פרנה טעימה יודע במה מדובר..פיתות טעימות..לחם= אותיות ג הוויות, חמימות..אנו לא מוארים..כמובן מי שאוכל ביום חול פרנה-יגיע לגמר התיקון מצד הנפש הבהמית+ האינסולין שלו גם יגיע לגמר התיקון…עדיף בשבת. כי בימי החול באנו לעבוד..עושים בירורים..לא מסיבות ביום חול..תהייה מאוזן ובשבת אדם יכול לחגוג. תשתמש ברצון, בתאווה- רק לשם שמיים. או לפחות לכוון לשם. כי מי שמנסה לזייף ולומר הכל אור ולעשות מימי חול שבת- בסוף השבת שלו היא חול אחד גדול. יש להיזהר מזה!

פראנה- האנרגייה זו מילה בסנסקריט=לכתוב על האור..גם לשפה הם קוראים כך בלי שהם יודעים אפילו..אנו כליסקריט= חרוט על הלוחות= ״אל תקרי חחרוט אלא חירות״

אנו אהבהסקריט, או כמו שהרב אומר ״ נשיח פנימיות, נחייה שלום ונעשה אהבה״ אנו באנו לחרוט על הלב. וכמובן לא קעקוע- כי איננו עושים חיסרון בפנימיות.

מישהו הגיע לרב וצילם במצלמות נסתרות שצם כעשרה ימים..טען שהוא על אנרגיית פארנה. הרופא לא הבין איך חי בלי מים ואוכל..גם הרפואה הסינית מדברת על זה מצד המרדיאנים, הצי, הטי..אנחנו לא צריכים את כל זה.. גם הפארנה וגם הפרנה בהמי. בכל מקרה יש לדעת שהמיטוכונדרייה יכולה לייצר מיים בלי בעייה לגוף נקי. היא לוקחת את החמצן שבאוויר ואת המימן שבתאי השומן ומייצרת מים.. כך הגוף יכול לייצר מים. כמובן שיש לזה גבול אך הגוף יכול.

האנרגייה שלנו- דבקות בבורא. לכן בעה שנזכה לדבקות.

דיברנו מהי דבקות ושאלנו..למה הבאתי את תורות המזרח? הרי הם לא מעניינים אוי מצד עצמם. להראות מדוע צורת הדבקות שלהם לא נכונה:

הם מנסים להיות האור, להידבק בחומר, והרי אין לאור חומר. על כן הצורה שלהם אינה אמיתית כי אי אפשר להידבק באור דרך החומר. אנו נבראים= אנו רצון לקבל. השם בורא מתייחד רק על החידוש, דהיינו, מהמצאת יש מאין שהוא בחינת חומר של הכלים בלבד, המוגדר מבחינת הרצון לקבל, שבכל מהות. הבורא הוא היחיד שאין לו רצון לקבל. לנו יש רצון לקבל. כתוב בחז״ל: ״הכל נוצר מהעפר אפילו גלגל חמה.״ מה ההסבר? הכל מצד בחינה ד שזה העפר. ״דע מאין באת- מטיפה סרוחה, שהיא מלכות דאינסופ, שהיה עליה צמצום- היא סרוחה ואי אפשר להשתמש בה..יש לעשות לה תיקונים. לכן אנו בקע לא של פארנות אלא דבקות בבורא. דרך זו שלהם היא עבודה זרה גם כי הם מבטלים את מה שהבורא ברא ומי שמתאבד זה חטא חמור כי הבורא ברא הבריאה להיטיב לנבראיו וגם כי אז אין הבדל בין נברא לבורא. כי אם אני האור ולי אין רצון לקבל- הוא נהייה בורא. על כן צורת דבקותם היא עבודה זרה.

ובנוסף דייק יפה: הידבק במידותיו ולא בעצמותו.

תשובה לשאלה שנשאלה- הם לא באמת עושים העבודה אלא הם לוקחים רק את עבודת האור כי בזכות יש עדינות, שלווה. זה מאוד נאור וזה מאוד קל ובנצרות זה באמת יש שם עבודה, אמנם עבודה זרה..לבטל התאוות כבישוף שאינו מתחתן. אם הוא מתחתן הוא יורד לדרגת כומר..או חומר..תלוי איך מסתכלים על זה. אז במזרח זה נאור, זה מואר לי והתופעה הקשה היא שמערבבים את הקבלה עם המזרח וזה השם יצילינו. מסוכן מאוד. אבל זה כי זה נחמד, סבבה, טוב לאדם להיות מואר..זך..זה מסתדר לרצון לקבל. בסופו של דבר כולם רוצים את האור.

קיפי- דובי שעצלן..לא עושה כלום..אך הוא חמוד! זה הטבע שלו, הוא לא אמור לעשות משהו אחר. הוא אמור להיות עצלן. אך מתוק. כתינוק..שמחייכים לו ויישן כל היום..אחכ טריק טוק..מה הוא מועיל לכלל? כל היום ישן גורם לאדם לבטל תורה..אך זה הטבע שלו. אך אם אדם יתנהג כתינוק או כעצלן- יקחו אותו לבית מחוסנים/משוגעים ויתנו לו חיסון..

חיסון רוחני-+ הכרת הרע, כוח העיכוב, וכן אם נחבר את זה לדברי הרב לאחרונה: האני זה ההתייחסות שלי. זה החיסון לכל המצבות ולכל החומרים גם מבחינה גשמית זה עוב כך ממש בבחינת המיטוכונדריה.

החיסון=הכרת הרע. ברגע שמזהה את הפולשים הזרים ומכירה אותם אז יודעת להיזהר מהם..ואז היא מוגנת. כמובן שהגשמיות לא מעניינת אותנו. גם לחתולה יש מע חיסונית טובה. מדובר על מע החיסון שמצד האדם=הדבקות.

אגב ענווה= בגימטרייה סמקל. מי שחושב שהוא האור, עניו, מואר, נאור. לא ולא כמו שאמרנו שהמלאכים חטאו בבנות האדם- שיחקו אותה נאורים, צדיקים. נתן להם מעט מן הרצון לקבל והם חטאו בבנות האדם. הנאורים האלה עושים את החטאים הכי גדולים כשפותחים להם. לכן איננו בקטע של ענווה מזוייפת. יש להיזהר מזה! תהייה תם לא מטומטם. תהייה תמים.

ענווה זה שיש לי רצון גדול אבל אני לא סיבת ההנאה.

על כן יש לנו סולם עם הכולל = גימטריה סם. כי אם יש לך סולם שמחובר לכולל= דהיינו לכלל אז הוא שומר עליך. לכן הסולם הוא באלכסון, שלא תחשוב שאתה הבורא אך גם תזכור שאתה נברא. זהו האמצע. (בעתיד לבוא הוא יהיה באלכסון מצד הצורה רק ולא בחומר. בהרחבה אצל הרב היינמן) זהו עניין הסולם- שנזכה! על כן לא להיות עצלנים..אנו בני אדם ולא קיפי..

נמשיך בכתוב: ״מי יעלה בהר השם ואחכ חוזר ומפרש נקי כפיים, היינו שלא עשה בעדיו פסל, דהיינו פסל פרט נפרד מהכלל. וידיו לא התקפו במה שאינו צריך. ועוד יש לפרט הכתוב נקי כפיים, שלא נטמאו ידיו. דהיינו, כלי הקבלה שלו, כוח העשייה שלו- שיהיה למעלה מהדעת ולא מתוך מהייצא לי מזה. ולא טימא עימהם את הגוף, כאותם המטמאים את עצמם בידיהם להיטמא. דהיינו, הידיים שבאו להשפיע עושים השפעה על מנת לקבל- ואז הם מטמאים את ידיהם.

״זהו נקי כפיים, בר לבב= כמו זה שלא ימשיך רצונו וליבו לסיטרא אחרא אלא להימשך אחר עבודת הקב״ה״ כמו שאמרנו לא עובדי כוכבים ומזלות, דהיינו, כוכב= כוח בו= הרצון לעוצמה. שתי הידיים בגימטריה= כוח. זה יכול להיות גם ייחוד אם אתה פועל אותם למעלה מהדעת. ואם לא זה עכו״ם.

מזל= מלשון ייזלו מיים מדליו..שאני רוצה שהשפע ינזול עליי בלי שאעשה כלום, בלי לעשות עבודה. כמו שרואים שבדכ משתמשים בקבלה לעניין הזה.

(כוח אדם= עשייה למעלה מהדעת)

בהתחלה אדם צריך עבודה של טהרה, לשים עצמו בצד כשהוא לומד. ללמוד מצד הכלל, מצד העליון. יש נטייה ללומדים כל הזמן לבדוק איפה אני בכתוב.. אך יש לדעת: לא לאמר כל הזמן אני+אל תגיד אין- כי אז תחשוב שאתה הבורא..יש לדעת לשים עצמך בצד. זמן של טהרה= הוא זמן של הכרת הרע, של סור מרע. אך לא לדאוג, כי איננו המזרח או הנצרות. בהמשך יש גם אורות (נקרא את אביר יעקב בעניין זה)

טעות גדולה היא להביא עצמינו ללימוד בהתחלה..ואז יוצא שלומדים מצד עצמם ולא את התורה. לומדים חכמה. עליך לשים עצמך בצד, ללמוד את האמת מצד האמת, מצד השורשים הרוחניים, מצד הכלל וכל שכן אל תערב תורות המזרח או תורות זרות, ותנסה להבין היהדות והקבלה דרך זה. כמו שדיברנו בשיעור הקודם שהרבה לומדים עושים וזהו נזק שמרחיק את רוח המשיח עפ בעל הסולם: שזהו אחד הנזקים שגרם לכל החורבנות, היניקה שנותנים לקליפה. (אם נספיק נרחיב מהתניא בעניין זה)

״והביאת אל תוך ביתך וגילחה את ראשה ועשתה את ציפורניה והסירה את שמלת שביה מעליה״ עליך לטהר עצמך..אינך ניגש לתורה עם כל הליכלוך שצברת. שים עצמך בצד.

(בדיחה: כשהיה צעיר למד בישיבה והיה קשה ללמוד על הפנימיות. הנכד של הרב אבו חצירא נתן את ברכתו ללימוד זה בישיבה. כשהקניטו אותו..היה שולח אותם אליהם. ראש הישיבה שלח אליו את רבו, ולימים הרב הזה למד איתו.)

״ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק ולבני הפילגשים נתן אברהם מתנות״

הסתירה בין 2 הפסוקים זועקת מאליה, כי אם נתן אברהם את כל אשר לו ליצחק, אילו מתנות נותרו לו לתת לבני הפילגשים? בהכרח כי נתינת אברהם ליצחק את כל אשר לו מתייחסת לסודות התורה, שהם הקניין האמיתי והיחיד. ולעומתו כל עשירות אינה נחשבת למאומה, ואין הכוונה לכסף של ביטקוין, אלא עשירות הכוונה- ידע ופרטי בחיצוניות התורה, או בפנימיות התורה שלא בבחינת הסוד שהוא השפעה. רמז לכך היא שהתיבות ״את כל אשר לו״ עם שני כוללים, כנראה אחד מלמטה ואחד מלמעלה..כי צריך שותפות= בגימטרייה ״לין רזין דאורייתא״ = 990. השאירו עשר למלכות, כנראה לגמר התיקון. רוצה לעשות עצמו עבד לתורה הקדושה.

על כן אמרנו בהתחלה צריך טהרה ואל לדאוג..יש גם קצת אורות בתורה- איננו המזרח. להגות בה ולהיות מיודעיה. בהתחלה מתחנן הוא לפניה בבחינת ״וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיעני מעט מים מכדך״ תנו לי קצת מיים..לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה..קם כל יום לשידור בוקר..איפה האורות? רגע רגע אומר רבי נחמן: רוצה לקנות אפרסמון ואומרים לו המתן. אפרסמון= בינה. תמתין מעט. המתן= מלשון תן. רגע..תן עצמך לכלל! הם הבינו שאותם כ״ד ספרים הם מקור מיים חיים. פתאום הוא מצחיל לראות שמה שחשב שהתורה יבשה מני ים – פתאום היא רחבה מיני ים. פתאום ים המלח- נהפך לכנרת. כמו כינור שהלב מנגן ניגונים כך התורה מנגנת את מנגינת ליבי.

״וכאשר רואה שהתורה שהוא משתוקק ומתאווה להגות בה, על זה נאמר ״בזוכרי בו אינו מניח לי לישון (נדבר על כך בהמשך) והיא מכבדתו מתחת לאוצרותיה.״ותמהר ותרד כדה ותשקהו״ יותר ממה שהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להיניק. לכן אמרנו לשים עצמינו בצד. אך זו אינה המטרה. בסופו של דבר צריך קו אמצעי. דהיינו, להרגיש את התורה, את הפנימיות. בע״ה שנזכה לאוצרות. ככתוב ״ חננו מאוצר מתנות חינם״= כולם מפרשים זאת בפשטוס..תן לנו בחינם את האור..לא. הרב״ש אומר: כמו שהבורא פועל בעל מנת להשפיע בחינם- שזהו האוצר האמיתי- יראת השם היא אוצרו- כך גם אתה תפעל ב על מנת להשפיע. זה נקרא האוצר חינם שאתה מבקש- שיעזור לך להשפיע. ולא שיעזור לך להיות עובד גילולים..= שהם רוצים גילויים בחיצוניות..כגללים..כי מה שיוצא מן הבהמה החוצה הוא פסולת- כך הגילויים שבאים לאנוכיות הם פסולת כי הם גורמים לשינויי צורה. ממש כמו התאים- אם ייסתם אחד מהם- אם הפסולת תישאר באדם הוא ימות. הפסולת חייבת לצאת החוצה בבחינת ״צא ואל תבוא״

״קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך, כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות״

פירוש: מקלי= האמונה למעלה מן הדעת. למה? כי היא נראית קלה לאדם. בפשט- זה לא הכסף..לא היה לו רכוש..אולי גם לא בגדים..אלא במקלי עברתי את הירדן.

האדם לא רואה בה ערך, היא קלה, מצווה קלה..אבל לא! בזכות זה עברתי את הירדן. את הירידה הגדולה. לא כספו וזהבו של אבימלך..שזה העושר בחיצוניות..אלא בזכות האמונה למעלה מהדעת עברתי את הירדן. אז כמובן אתה היית לשני מחנות=מחלק בין הרצון להשפיע לרתון לקבל, בין גאווה- אנוכיות, אמונה- ידיעה, רחל-לאה, וכו..הוא מחלק את העבודה כי הוא יודע שאי אפשר את הכל. יש לדעת מה החסדים מכוסים ומה חסדים מגולים (בהרחבה בתיקוני הזוהר, בתע״ס) הוא יודע מה שייך לבינה ומה שייך למלכות, מה למעלה מחזה ומה למטה מחזה. (בהרחבה-הרב״ש במאמרים על פרשות השבוע.)

טבריה= טבור= בינה דגופה

הר החרמון= המקום הגבוה, מקום ההשפעה של הלובן העליון..אך יש להוריד אותו..לעשות תיקונים..אי אפשר לקבל את זה ככה זה ימה דקאפה.

למה האיסלם מבחינתינו אינה עבודה זרה?

כי הם לא אומרים אני אור, אלא אללה אכבר..וואחד קארב..קארב הכוונה הרצון לקבל, שהם רוצים להיות בעל מנת להשפיע וזה באמת התכלית שלהם ולכן הם עובדים את הלבנה, שהיא בהתמסרות. גם התרגום המילולי של איסלם= התמסרות. מוחמד בכלל אומר שאם יש לך ספק בספר אז אל תהייה יהודי שקיבל את הספר לפניך. בכל מקרה הם לא עבודה זרה אם כי הם לא שלמים- אך עדיין לא עבודה זרה. זאת כי הם לא אומרים שהם האור, אלא אני גלגלתא ועיניים, אני קטן והבורא גדול- כלומר יש להם את קיום המציאות, לפחות מצד הדומם ולכן זו אינה עבודה זרה.

שוב, במזרח לא אומרים אני קטן והבורא גדול אלא אני הבורא. בהראם-שם הבורא שלהם (מהספר של רבי יצחק)

שיעור 6

מה קורה? מקרה לשון קרי..בכל מקרה יש מעבר למקרה שנקרא לחיות את הנצח בכל רגע (בהרחבה בשיעורי מאמרי הסולם בבוקר). יש אומרים מקרה- אותיות רק+מה'. ולא אותיות קרי- זה מהפירוד.

״שקר הסוס לתשועה״ כי הגוף משקר לנו שאומר לנו שהפרטים בוראים את הכלל.

המשך הפסוק: ״וברוב חילו לא ימלט״ חיל יכול להיות מלשון חול וגם מלשון חיות וחמימות..אז תלוי איך משתמשים בזה.

נובה- לשון נובל. אך יכול להיות גם נבל- נ שערי בינה ללב. ל״ב נתיבות החכמה.

אנגלית- מלשון עונג לי, שזו שפתו של עמלק..במקור היא השפה הגרמנית- רוצים את הג״ר לעצמם. מעלים ביקוש לעצמם, גרמן..גרגמל..

מדוע הרצון לקבל הגשמי הוא בחינת מיתה? נראה גם סירטון וגם נקרא ונסיים על התורות הזרות: מה הטעות שם, מה לא נכון בהם, מדוע אינם יכולים לבטא את מושג הדבקות?

חזרה על שיעור קודם-

שאלה: למה יש טעות בתורות המזרח ועפ שיטתם אי אפשר להידבק במאציל?

תשובה: הם טוענים שהם הבורא, הם האור, אדם לא צריך בכלל את הרצון לקבל. ואנחנו- כל הדבקות היא במידות ״הידבק במידותיו״, בצורה. לכן שזו לא רק לא דבקות אלא עבודה זרה, כי המתגאה ״אין אני והוא יכולים לדור במקום אחד״.

שאלה: האם בעזרת תורות המזרח אפשר להגיע לדומם בקדושה?

תשובה: לא. הם אפילו לא מקיימיםמצוות מעשיות אלא עסוקים בנזירות- שזה הפוך מדומם בקדושה. כן הם מנסים לעשות עבודה של מלאכים. אפשר לקרוא לזה דומם בטהרה אך קלפית הימין היא קליפה- ולא יכולה לעמוד בפני עצמה. מדוע זה לא דומם בקדושה? כי קדושה זה שיש רצון לקבל והם מבטלים אותו. כמו שראינו שרבי יצחק אומר : הם פועלים למטה כעיין מעלה. הם לא מבטלים אותו כי משעמם להם, אולי היום הם כבר אינם יודעים מדוע הם מבטלים אותו..כמו שביהדות כבר לא יודעים הרבה דברים שעושים..במקור הם מבטלים אותו כדי להראות שלא צריך את הרצון לקבל..כי אנחנו הבורא.

כל הדתות זה בעצם בסופו של דבר תודעות בתוך האדם עצמו. תפיסות מציאות ופירוש מציאות של האדם את האלוקות. זה אינו חיצוני אם כי זה מתבטא בוודאי בגבר חיצוני. בסופו של דבר..מדובר עלינו. כל זה קיים באדם והוא פועל עם דת אחרת…(עוד רגע נרד למיצריים)

תניא, פרק ח :

״לכן מי שאפשר לו לעסוק בתורה ועוסק בדברים בטלים, אין כף הקלע לבדו מועיל לנפשו למרקה ולזככה. רק עונשים חמורים שמענישים על ביטול תורה בפורטות (ביטול תורה זה נקרא שאני את הלא לשמה כמטרה. כי המטרה של התורה היא להביא את האדם לשמה.) עפ בעל הסולם ביטולה לשם קיומה. מותר רק אם זה מביא את האד לשמה, אך אם האדם לא רוצה להגיע לשמה- זה נקרא ביטול תורה. למה? כי איני עושה את התכלית של התורה שהיא לשמה. לא סתם מברכים ברכות התורה ואסור ללמוד אפילו לפני שאומרים את ברכות התורה אחרת ימותו בניו. להזכיר נק זו שחייב לא לבטל התורה. אז יש את הפשט בדומם דקדושה של התניא שבעצם אומר (וזה נכון לרמת הפשט) אם כי האדמור הזקן לא דכיוון רק לרמת הפשט, הפשיטא שלו, שזה בעצם לא לבטל תורה- תנצל את הזמן שלך. אם נדבר מצד צומח דקדושא יכול להיות שאני לומד מראה ומצד היצירה אני מבטל תורה, אך באמת מעולם העשייה אני מתוקן. זה יפה וזה המסגרת. אך אם אני עושה את כל התורה לא לשמה- אז אני מבטל אותה. על כן יש לראות מאיפה מדברים.

כמו שאני טוען בשיעורים: כמו שמדברים על האטום מצד הפיזיקה הקלאסית או הפיזיקה הקוונטית- אלו שני דברים שונים לחלוטין, שאגב סותרים אחד את השני. אך צריך את שני הדברים. כל דבר במסגרת שלו כמו שהרב היימן אוהב לומר. ״ובכל מקרה מלבד העונש הכללי לכל ביטול מצוות עשה מחמת העצלות- בגהנום דשלג.״

יש גיהנום של שלג, של אש (ושל אש-לג- אך ההבדל שהגיהנום פה מנקה לך את הגאווה והאנוכיות, זה גיהנום חיובי. לעומת זאת יש גיהנום שאתה סתם סובל שזה נקרא ״לא ניגע לריק ולא נלד לבעלה״ אם כי מצד התכלית הכל בא לסעודה. חז״ל: ״גם כשנופל לאדם עיפרון והוא מתייסר בשביל זה- זה גם נספר לו״ כמובן שהם לא דיברו על גשמיות אלא נתנו סימן. אך כל מקרב למטרה, אפילו אם לאדם יש סרטן..מפחדים אפילו לומר את שם המחלה הזו..לדעת שלרוב האנשים יש סרטן והם בכלל לא יודעים את זה..ולא מדובר בפוטנציאל הגנטי כי אם רוחני..מבחינת העולם הרוחני הם מתים לגמרי..כבר הסרטן התפשט..אך לא מגלים להם את זה כי הם לא יכולים לתקן.

השלב הראשון זה הכרת הרע- להבין מה מקולקל. בכל מקרה הגיהנום האמיתי זה שאדם רחוק מהבורא. יש בזה אש(שיש לאדם השתוקקות גדולה והוא לא מצליח לפעול אותה), שלג (שהלב שלו קפוא וקר ויבש). אם כך הגיהנום שלנו הוא טוב כניקוי רעלים רוחני- הגאווה והאנוכיות- שזה המותרות שבאו מטעם חטא אדם הראשון.

נראה היום סרטון על הגיהנום הגשמי וגם על הרוחני למי שישכיל להפשיט את הדבר. מבחינת אשרי המשכיל אל דל.

״וכן העוסק בחכמת אומות העולם בכלל דברים בטלים ייחשב לעניין עוון ביטול תורה. כמו שכתבתי בהלכות תלימוד תורה. ועוד יתרה תומעטה של חוכמת האומות על טומאת דברים בטלים״ דהיינו יש סתם חכמה בטלה כהרי פוטר ויש שהוא ממש עוסק בחכמות הזרות שלהם בעצם, לא סתם מתמתיקה שזה דבר בטל אלא שממש עוסק בעבודה זרה שלהם. בכל מקרה שאני סתם מתבטל ולא עושה אז אני מטמא רק את החג״ת אךכשאני גם את המוחין שלי מטמא אז אני פוגע גם בחב״ד על כן אומר ״ ועוד יתרה תומעטה של חוכמת האומות על טומאת דברים בטלים שאינו מלביש ומטמא רק המידות מיסוד הרוח הקדוש שבנפשו האלוקית בטומאת קליפת נוגה שבדברים בטלים הבאים מיסוד הרוח הרע שבקליפה זו בנפשו הבהמית כדלעיל(דהיינו צד החג״ת) ולא בחינת חכמה, בינה ודעת שבנפשו מאחר שהם דברי שטות ובורות שגם השוטים ועמי הארץ יכולים לדבר כן. מה שאין כן בחוכמת האומות הוא מלביש ומטמא חוכמה, בינה ודעת שבנפשו האלוקית בטומאת קליפת נוגה שבחוכמות אל שנפלו שם בשבירת הכלים בבחינת אחוריים של חכמה דקדושה כידוע ליודעי ח״ן.״

הסבר: אם אתה סתם עוסק בדברים בטלים- אתה מטמא רק את החג״ת- זה גם חמור, אך פחות חמור. אך אם גם את החב״ד אתה מטמא- את ההשקפה שלך, לארק שאינך עושה את הדברים הנכונים- כל ההשקפה שלך טמאה- זה חמור מאוד. לכן אנו רואים את השיבושים הגדולים של לומדי הקבלה- המערבבים את תורות המזרח שלמדו לפני או תוך כדי. כך שהם מטמיעים את זה וכותבים את זה ומסכמים על זה גם בלימוד שלהם וזה משתרש לרעיונות, למסרים, לווטסאפים..לווטסדאוונ..לטריקטוקים..לריטוקים..למטא..למת..לטמא..

גם באדם עצמו, זו עבודת נפש, הקליפה הזו חוגגת עליו כל היום – הוא אפילו לא רואה את זה. למשל, שהוא פוגע שהשקפה שלו. דיברנו על 4 מיתות בית דין ואנחנו כל הזמן נעים בכף הקלע הזה- אך היתרון הוא שיש לנו מסגרת של דומם דקדושה, שההשקפה שלנו אמיתית ואיננו חושבים שאנו מתקשרים עם בעל״ה שאפילו אין לנו כיסוי ראש.. יש לנו סדר, כיסוי של יראת הרוממות- של אור חוזר- שאנו רבנים או רבניות של חוכמת הנסתר ואיננו ממציאים דברים, אלא אנו- יש לנו לאן לחזור. יש לנו בית.

למה? כי אנו אומרים רעיונות המבוססים על הגדולים מאיתנו. לא המצאנו את התורה מתקשורים. הכל מיוסד על הגדולים. ולא מבטלים מצוות- כי זה גם נובע מהשורשים הרוחניים. בעל״ה אומר שזה אחד הדברים המסוכנים ביותר- הערבוב הזה (הרחבנו בכך בשיעורים קודמים)

בעניין כיסויי הראש- ישנם מורים רוחניים האומרים שהם בדרגת אליהו הנביא ואין להם כיסוי ראש..וכמובן לא מדובר על פשוטי העם- כל אחד עפ התהליך שלו.

יש משפט בפי העולם: הכל זה אלוקות. לפי הבע״ט.

משפט זה הוא נכון מאוד אך גם דק מאוד. ישנם מרצים האומרים שישו הוא גם גליויי אלוקות. צריך להבין מה זה הכל אלוקות. הרב דיבר על זה ברמז בשיעורי תע״ס לאחרונה- שאני לא מקדש אאת החומר, אני עולה למקום הרוחני. אני פושט. כתוב: ״להעביר עובדי אלילים מן הארץ״ אני מבטל את החומר הנפרד שהוא היפך האלוקות. כל הצדיקים וכל הספרים- שמצד האמת הכל אלוקות ואם תפשיט את הקליפה, או את האלילים מלשון לילי- אז תראה את זה, אך לא הכוונה שתלביש ותאנוס את האלוקות לגשמיות- זה מה שהנצרות עושה- עובדים צלמים. אפילו סנטה קלאוס קשורה לדת הקודמת את הנצרות, ליל כל הליצנים גם- הם התאימו את זה שיהיה נוח לרצון לקבל. אצלנו אין המצאות כאלה. לכן הכל זה אלוקות ונרחיב בהמשך, אך לא הכוונה שהבורא הוא כוס, או עכבר, בשום פנים ואופן לא. הם אומרים הבורא זה עכבר ואתה זה הבורא..טועים.

מה זה הבורא? מה הכוונה שהכל זה אלוקות? לא הכוונה שהבורא הוא במבה אלא שהכל נובע מכוח ומהשגחת הבורא, מטעם האהבה, האחדות, היתר דבקות. לכן שזה שאדם רואה שבכל נפרד זו אשלייה כי באמת הכל זה אלוקות, הכל זה באחדות הבורא. בכוח הבורא- הכל אהבה. אף האטומים כפי שהסברנו- זה לא שהם באמת נפרדים אלא שזה רק הדמייה. (על הנצרות והפאגנים נדבר בשיעור הבא)

לגבי האלוקות יש את המשל על החלקיק האלוקי (אפשר להשלים גם בקליפ קבלה למתחיל על הטכנולוגיה המחלישה את הנפש) אז רואים שהגשמיות לאט לאט מזדככת, כאילו מגיעים לכתר של הגשמיות (כסימן לא כתורה) הזמן והמקום מתבטל, החומר מתבטל, למרות שאין לאנשים במקומות מסויימים מה לאכול- אך היום מכונה עושה עבודה כמו של נוח- 10,000 איש..לא חסר שפע בעולם רק שיידעו לחלק אותו נכון.. הטכנולוגיה לכאורה באמת ביטלה את הרעב בעולם. פעם אף במדינה לא היה לאנשים מה לאכול, היום העולם במקום אחר לגמרי. זה שאין כי לא מחלקים נכון. אך מצד האמת רואים שהגשמיות כביכול מזדככת: אינטרנט מעביר ידע כביכול דרך אור, או דרך אוויר שזה מקדם שבירה די טוב, לעומת שפעם היינו צריכים לטפס על הר כדי לשמוע שיעור תורה או ליסוע לרבי ל 30 יום..היום זה ביו טיוב..אך מצד שני אין כוח אפילו להדליק את הטל..או שמים את השיעור על הילוך 4.. או עושים העתק הדבק..

כלומר, זהו רק סימן- זה לא פותר את האדם מעבודה נפשית.

אומרים על ימות המשיח : ״אין בימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות בלבד״ שבאמת הגשמיות תזדכך..ואז הכל קל..אך זה יכול להיות קליפה גדולה אם אני לא משתמש בזה בשביל הנשמה. רואים שכל האינטרנט מחליש האדם..אין לו כוח לרדת למכולת..גם מחקרית יסבירו את זה- צולה תאים במוח. בכל מקרה רואים שהגשמיות מנסה להיזדכך ומנסה להתקרה לשורש, ביטול הזמן ומקום..זה לא סתם.. וזה לכאורה כמו אלוקות שאין זמן ומקום אך כל דבר נראה במסגרת המתאימה.

(בשיעור הבא נדבר מדוע הישמעאל רוצים להשמידינו וכן על הנצרות וטעויותיהם. גם על הרקולס. הנצרות מצד הקיפה כמו שאדם ה1 נולד יציר כפיו של הבורא יתברך כך הם מנסים לומר ישו או הירקוליס..אך הם עושים זאת מצד הקליפה.

השאלה: מה ההבדל בין הרקולס לישו לאדם ה 1, למושה רבנו.

לגבי האיסלם:

לא עבודה זרה מצד הדומם דקדושה או דומם דטהרה. מדוע? הם לא אומרים שהם האור, או הבורא, הם מקבלים שהאדם קטן והבורא גדול. ״אללהואאכבבר״= הבורא גדול.

אבל אין להם אהבה, את השיכלול, אין להם אף בקשה בתפילה. פירוש המילה איסלם= התמסרות. התכלית שלהם זה להיות כמו הלבנה שמתמסרת ומשפיעה על מנת להשפיע, כמובן שמצד הקליפה זה להשפיע על מנת לקבל. הם מכסים עצמם הרבה בצניעות כי יש שם הרבה צימצום א ויש שם קרינה רציניצ..אין שם את התיקונים של עולם האצילות. הם מתפללים 5 תפילות כנגד 5 כלים, אך אנו בצימצום ב ועל כן רק 3 תפילות. המוסף זה עניין נוסף של עליית עולמות. (בשיעור הבא נדבר למה הם שולטים על הר הבית)

הקרנת סרטון happiness :

מסביר מדוע הרצון לקבל הגשמי הוא רע ומתקדמים- מדוע הצורה של הרצון לקבל היא רעה.

לכאורה נחשוב שמדובר רק על חילוני..גוי..זה במידה נכון..אך גם מדובר עלינו..

הרבש אומר לנו: חילוני רוצה רק את העולם הזה ודתי רוצה גם את העולם הזה וגם את העולם הבא. זה אומנם התפתחות וזה טוב, אך בעצם אם אדם רודף אחרי מצווה בשביל אנוכיותו כמו שנתנו הדוגמא לומר תיקון חצות כדי לקבל דירה..וכו.. מצד צומח דקדושה זה לא שונה מזה שרץ.

אם נדבר קרוב למקום שלנו ככה אנו רצים אחרי הגשמיות. כל פעם חושבים שבקבוק אחר ייתן לנו את האור, תענוג אחר ייתן לנו את האור, תרופה אחרת תתן לנו את האור, תחבולה אחרת תתן לנו את האור, טריק או טריק טוק אחר..ואז מתמלאים ומרגישים מאוד ריקים..בגלל הפרטים, בגלל שאין באמת אור בפרטיות אבל שוב אנו אומרים, אולי זה ייתן לי את האור..ואז רצים אליו..ואז לדבר אחר ולדבר אחר..זה כף הקלע או הגיהנום הגשמי וזה נועד להביא אותנו להכרת הרע- לפחות בדרגת הדומם- והאנושות הגיעה להכרת הרע בעניין זה. כמו שאמרנו בשיעורים הקודמים ואנשים מחפשים דברים אחרים היום.

הסרטון שנעשה ע״י אומן מראה לנו כמה הגשמיות אוכלת אותנו ואנו אפילו לא שמים לב לזה ובסוף התכלית שהגענו אליה…חזר לפרטיות שלו והתייגע לחינם וגם סגרו עליו את האצבעות (כלי קבלה) ואין לו כלום.

ממאמרי הרב״ש:

״ והיות שעל בחינה זו נעשה צמצום והסתר שבמקום זה אינו ניכר שמלוא כל הארץ כבודו (דהיינו השגחת הבורא האלוקות) שרק בזמן שיוצא ממקום הקבלה (דהיינו לעצמו) אפשר להשיג שמלוא כל הארץ כבודו, אבל מטרם שיוצאים מבחינת קבלה יכולים רק להאמין שהוא כך (להאמין למעלה מהדעת) למה? כי מלמעלה התודעה של האדם מוסתרת, מצומצמת כי אז יחמוס את כל הרוחניות לעצמו אז בנהיר ודקיק אפשר קצת, וזה מה שקורה במצוות בהתחלה. יש גם קצת הרגשות ומחשבות שתקיים מצוות ותקבל עולם הבא..אבל בזה זה נגמר. להגיע להשגה אלוקית שאלה האורות האמיתיים (ולא במבה..ועוד דברים שאפילו לא קיימים מבחינה גשמית) לזה צריך זיכוך. כדי שנוכל להרגיש את זה ולא רק להאמין בזה נותנים עיצה לאדם: לצאת ממקום קבלה שהוא מקום החושך והמיתה. לא לצאת לגמרי ולהתנצר או להתמזרח..אלא במסגרת שהסברנו, דרך תורה ומצוות שהם עושים את הסדר הנכון בנפש. רמ״ח כנגד מצוות עשה, שס״ה כנגד מצוות לא תעשה. (נהייה טרנד בקרב סלבריטי לקיים חלק ממצוות עשה ולא תעשה שוכחים לגמרי) היינו שאין אור החיים (דהיינו אור הדבקות) יכול להתגלות. אע״פ שהוא נמצא בכל מקום. לגבי האדם הוא מכוסה. מי שבא למקום הזה נמצא נפרד ממקור החיים, לכן נקרא המקום הזה חושך ומיתה וכל מיני פורענויות נמצאות שם וזה הנקרא סיטרא אחרא, היינו שהוא נגד הקדושה. שבמקום קדושה שנקרא מקום ההשפעה, ששם הוא מקום של השתוות הצורה לכן במקום הזה מתגלה כל הטוב והעונג שזהו מקום שך ברכה וקדושה וזה נקרא ״ אישת יראת השם״ אך בהתחלה היא נראית לאדם כמו הזקנה הזו..כי יש צמצום והסתר, כי אז יוצאת בת המלך לעצמו..אז מסתירים אותה. וכל עבודתינו הוא רק להגיע לבחינת יראת השם. ( ניתן לראות את זה בהרצאה על רחל אימנו שם הרחבה)

קבלת עול מלכות שמיים- שרים את זה באשת חיל.

שיעור 7

בדיחה:

עייף? אם לא יפים אז עייפים..כי בלי אור החסדים אי אפשר לקבל את החוכמה. כמו עשיו שנהייה עייף.

נמשיך לדבר על ההבדל בן הנצרות ליהדות, נראה סרטון, וכן נדבר על מהי בחירה, מה הטעות בנצרות וכן על דרך זה.

מה הולך? באמת האדם לא יודע לאן הוא הולך, הולכים אנשים ולא יודעים לאן..נראה את זה בסרטון..

האדם= גימטרייה מה. מחפש את עצמו

בהמה= בה+מה

חופש= מלשון חיפוש.

תקווה חזקה באדם, חירות וחופש זה צד שקיים באדם. בבהמות פחות קיים. חופש זה לא גוגל לשון חיפוש..לא באינטרנט נמצא את האני האמיתי, שהוא נקרא חופש.

יש הבדל בין חופש לחירות (נרחיב בזה כשנדבר על הבחירה).

בע״ה שנלך למקום הנכון.

מדוע השרצים הולכים מאוד מהר, למשל גוקים? מה שנוגע לרצון לקבל, לארציות הם יודעים לעשות מאוד מהר. אך אם תאמר להם לעשות משהו למען הכלל..הם גם לא ישנים מרוב שהם חלק מהתיקנים= תיקונים. הם לא יושבים לרגע רק עושים למען איך אני אהנה? אין להם זמן אפילו לישון.

במסכת שבת- ״רבא אומר: לפני שפתח להם לחכמים אמר מילתא דבדיחותא ושימח החכמים לבסוף ישב במה והתחיל בשיעור״ כתב רש״י סיבת הנהגה זו : יפתח ליבה מחמת השמחה״ אז ידוע שהרבה עושים בדיחותא לפני שיעור כדי לעורר את הלב.

מסופר על הרב״ש בספר הירוק (הירוק זה הספר שלא כתבו אותו עדיין- זה הבדיחות שלא מיועדות לקהל. יש את הספר הכחול ששם עשו עבודה מאוד יפה.) שבהתחלה לחלק מהתלמידים החזקים הבטיח להם אורות בהתחלה. הגיע מדען ושאל אם גם הוא יכול לקבל אורות. בטח השיב לו..אחרי חודש שנכנס- כיסח אותו. למה? כי באנו לעבוד. כתוב- שמושכים את הילדים עם ממתקים לבית המדרש, שזה נקרא לא לשמה. אך אין לשכוח שבאנו לעשות עבודה. נהייה רציניים אך קודם:

בדיחה-איזה טל כדאי לקנות? סאמסונג- שירי הנחש. אייפון- אני? כבר התחלת לא טוב.

אפל- כל חטא אדם ה1 נהייה מהתפוח. איזה טל? ואאוי- אני זה אנחנו הכלל..ו..וואוו. הכלל הוא וואוו.

מדוע הרצון לקבל הגשמי הוא בבחינת מיתה? מטא..מתה..

מה בין הרקוליס ישו ואדם ה1. האם גוי יכול ללמוד קבלה? מה תפקיד הגויים מצד החיוב בעולם (בשיעור הבא)

(מסך= גימטרייה פיל, כדי לא לפספס נק חשובות. ביל גייטס= גימטרייה סיחון= אותיות חיסון)

ֿעל הנצרות

יש להבדיל בכל התורות בין הטבע לתיקון הטבע. לכל אומה יש את הטבע שלה. 70 אומות כנגד 7 ספירות שהתפרטו ל10 ויש את התיקון של הטבע. גם לקליפות יש סוגי תיקונים.

יש תיקונים טובים ויש תיקונים רעים. בנצרות- הכלל שלהם- להכות ברצון. ביטול התאווה נחשב בעינהם לקדושה עילאית. ביהדות זה דווקא חטא. נזיר צריך להביא קורבן, כלומר אם אני כומר (לשון חומר)או בישופ (בלייק פריידיי) אז אנייותר צדיק אם אני מנוזר.

ביהדות- מושה רבנו (שבת זה יותר גדול מיום טוב) הוא חזר לאשתו כמצווה להחזיר גרושתו, כמובן אחרי תיקונים (גרושתו של צמצום א) אנחנו בעד להגדיל את הרצון הכי גדול.

מי שלומד תע״ס בבוקר- הרב מסביר שם על העיגול, על העיגולים היחיצוניים והפנימיים. כשיש קו- דווקא העיגול שקרוב למרכז זו מדרגה יותר גבוהה. אך אם אין לו קו וזה רק עיגול אז שם זה הכי גס. אז הכל תלוי אם זה בטבע או בתיקון טבע. אם יש לי מסך /רצון יותר גדול אני יותר צדיק. צדיק זה לא רצון. זה לא תורות המזרח פה. צדיק רוצה הרבה הרבה יקבל, יותר מזה..הוא בכלל רואה רצונות מעבר לזמן ומקום..שזה יותר משניצל או עוף גשמי- שאלו פירורים..צדיק באמת רואה אורות. אך זב בגלל שיש לו מסך מראים לו. ככל שאנו מתפתחים יותר- מגלים לנו יותר.

כלומר בנצרות הכלל שההתנזרות היא יותר צדיקות אך זה אינו נכון.

ביהדות- רק אור הכחמה הוא אור של מחילת עוונות.

אור החכמה= בכתבים, הרב״ש, בזוהר, בפירוש הסולם. שזהו אור של מחילת עוונות. דהיינו רק כשאני נהנה, אוהב- אז באמת העוון נמחל. יש כפרה= להסתיר את הרע. יש סליחה..אך התיקון האמיתי זה שאני נהנה מהאמת. רק זה מתקן באמת.

יש דברים שאין להם תשובה בזמן תיקוןכמו ממזר וכו.. (בהרחבה בשיעור בתניא) אך בתשובה גדולה- שיכול גם את זה לתקן. למה? כי זה דברים שבאים מצמצום א שאי אפשר לתקן אותם בזמן תיקון. והעבודה היא בשמירה, אך באופן כללי ביהדות דווקא כשאני נהנה בקדושה אני יותר צדיק. אין אצלנו תענית שתיקה אלא הפוך- בפגישת חברים אל תעשה תענית שתיקה, תשבח חברים..יש כלל ״זבל פרדותיו של יצחק גדול מכספו וזהבו של אבימלך״ ( נסביר בהמשך) לכן אור חכמה הוא אור של מחילת עוונות. דווקא שאני אוהב ונהנה אבל בקדושה אז אני צדיק. עד אז אין האדם מתקן באמת. יותר מזה יש אחיזה לקליפה..בתעס בקטנות הקליפות אוחזות בחסרונות שבקדושה ורק כשיש גר בעמידה בשלמות אז אין להם אחיזה. לכן נקודה מרכזית שתהינו ודיברנו על כך בפעם הקודמת כשהם אומרים וידויי- זה לא אל תעניש אותי..מה חטאתי..הם גם מכים בעצמם עם שוט..ועוד שיטות להכאיב לגוף. לכאורה זה קצת הגיוני (נדבר על כך בהמשך). ביהדות מעיקר ההלכה זה אסור לפגוע בגוף, להשחית- זו עבירה (ברוב המקרים) זה חטא לפגוע גם בעצמך כי אדם צריך לכבוש את הרצון לקבל.

הנק היסודית- עיקר הכוונה ביהדות בוידוי- שאדם מצטער שלא נהנה מן האמת. אז אם אומר ״פשענו, עווינו , גזלנו..״הרי זה טוב לגזול מיצר הרע…ואת כל מצריים..זה טוב אך השאלה באיזה אופן. לכן עיקר השלב הגבוה של הוידוי- שאני מצטער על שלא נהנתי..לא על זה שלא חטאתי ושלא סבלתי- גם כמובן אך זה לא העניין..גם בכלל לא מצטער על המעשה כמו שהרב אומר. אני בעולם הזה ואני צריך את זה כי זה מפגיש אותי עם הרהור שאיני מספיק אוהב ..שהרי אין תפילין גשמיים בעולם הבא. וגם אין עריות בעולם הבא. יש אורות עם א ולא עורות.. אקיה= גימטרייה חסד= גימטרייה= עב? גלגול?

יש בגמרא סיפורים..למשל שאסתר היתה עם אחשוורוש כדי להציל העם. לכאורה אם נסתכל על חיצוניות היא עשתה מעשה לא טוב עם כזה רשע, אך הכוונה שלה היתה אמיתית. יש חשיבות גדולה למעשה למי שנמצא בתחתית עולם העשייה כי בד״כ איננו עושים את המעשה מעצלנות..או בריחה מעבודה..אך מצד האמת התיקון הוא בלב. הרי אין גשמיות, אין מראה..למדנו שהגשמיות היא רק הדמייה- אז אם אני מצטער על מה שקרה במסך, בסרט- אבל אין סרט!! אז מה יש? את ההתפעלות שלי מהסרט. אז אם דרך ההתפעלות שלי מהסרט גיריתי את הנק הפנימית- אז אדרבא זה מערת המכפלה! עיקר העבודה היא ככה. אבל אם אני רק רואה את הסרט ואני נתקע בסרט אז עם מה אני אעלה לעולם הבא? עם סרט? אין שם סרטים יש ספירות. ואין שם סדרות..

חשוב לומר שבגלל שהוא מחזיק את ההנפשה הבסיסית של דרגת דהדומם דהדומם דהדומם דדקדושה אז יש לו ערך כי הוא מקיים לאדם את התודעה הגשמית ובאמת הוא נורא חשוב. אבל אם אני רק עושה אותו ואני לא מתקדם מבפנים זה חמור מאוד. וזה ניתן לראות בתיקון ל' בתיקוני הזוהר. בכל מקרה הוידוי זה שלא נהנתי מהאמת וזה דבר מאוד גדול- אני מצטער שאיני אוהב, שאני לא מצליח לפעול את הפרטים האלה מצד הקדושה. כל התורה כולה, כל שמותיו של הקב״ה..הרב אמר במאמרי הסולם שמי ששומר שבת- מוחלים לו אפילו אם עבד עבודה זרה. יש עבודת רז ולעומתה עבודה זרה. אם האדם הגיע לכלל, לתכלית- אז עבודה זרה, דהיינו השתמש ברצון לקבל זה דבר טוב, זה לא דבר רע. אך כעת אסור להשתמש בעיגולים האלה- את זה הרב לימד בתע״ס- זהו פגם מאוד גדול. לכן כל פרט כפוף לכלל בו הוא נמצא. וזה נובע מן החוק של ״קטן מתבטל בפני גדול״ בגין ____

טעות נוספת שלהם:

הם רוצים להידבק בבורא דרך החומר. שהבורא מתלבש בחומר. לכן יש להםצלמים שיהיה קרוב לרצון לקבל. הרבה מן הצלמים הם מדתות אחרות שעשו את זה. אנחנו לקחנו רק את הזהב ממצריים ולא את הפסלים. הרבה מהחגים כולל הבלייק פריידיי שהיה כנגד חנוכה..

אצלנו חג האורות..ושם בלק..חגים נוספים..כריסמת..כרי סמך.. בפורים היה ליל כל ״הליצנים״ זה לא שייך לנצרות אלא הם לקחו את זה מדת קודמת. לכאורה עשו את זה בחוכמה גדולה- שיהיה קרוב לרצון לקבל.

להידבק בבורא דרך החומר- הכוונה היא שהבורא התגשם כדי לתקשר עם הנברא- כדי שיהיה מה שמקשר בין הבורא לנברא. לכאורה זה מאוד הגיוני: אם הייתי בלי דעת- לא הייתי מזלזל בזה בכלל. למה? כי זה נראה הגיוני: אין לנו השגה בבורא, הוא מחוץ לטבע- תביא לי פה משהו אל הרצון לקבל. וזו בדיוק מהות העבודה הזרה. אנו אומרים ״אני הוויה לא שניתי״. אלה דברים דקים מאוד. הרב אומר: לפני הרבה שנים הרבה אנשים נבהלו כשאמר אותם אך כעת קצת התרגלו אליה: ״הבורא זה לא הקדוש ברוך הוא״ מה הכוונה? השם בורא מתייחס רק על החידוש והקב״ה זה זעיר אנפין +אצילות. (פירוט לעניין זה בקבלה למתחיל ובהקדמה לפרי חכם ) הבורא שאנו קוראים לו הבורא ששם זה מתייחד רק על החידוש, דהיינו,על המצאת יש מאין. שאנו תופסים אותו כסיבה ראשונית. זעיר אנפין דאצילות זה לא הבורא..זה גילויי של השגחת הבורא. מבחינתינו באמת אומר שעולם האצילות כולו אלוקות אפילו הכלים הם בבחינת אלוקות. באמת שאנו לא יכולים להבדיל בזה לכן אנו תמיד מקפידים לומר ״אחד אחש יחיד ומיוחד״ שרק התודעה שלנו מחלקת את הכינויים של הקב״ה שזה דרכי גילוי של הבורא לבריותיו. אנו הוויה והבורא מבחינתינו זה אחד. אך אנו כן מחדדים – כמו שבעל הסולם מסביר את זה בצורה הכי טהורה שיש: אם לא נעשה את ההבחנה הזו נגיע לעבודה זרה כמו רוב הלומדים ורוב התורות- שיש את הבורא לכשעצמו שאין לי שום השגה אליו והרחבנו בזה בשיעורים הראשונים ויש את השגחת הבורא את בריותיו- וזה ״אנת הוא דאפקת עשר תיקונין..״ שזה בעצם שמות הקודש, שזה בעצם לבושי מוחין, שזה גם לא לגמרי הנברא..זה לא רק שזעיר אנפין דאצילות בתוכי יש גם זעיר אנפין דאצילות מחוצה לי. וזה נקרא כמו משהו ממוצע- כמו לבושי מוחין. לכן אנו רואים את המציאות בחוץ. נסביר למה ונרחיב במקום המתאים)

אם כך הבורא עשה משהו והרב רמז על כך כי זה דבר דק ״הבורא יצר ועשה משהו מיוחד שזה לבושי מוחין..דברים שדרכם הבורא משגיח על הבריאה. אבל זה לא הוא. מבחינתינו זה הגלות שלו..אז זה כן הוא. אך אנו חייבים להחזיק גם בנקודה שזה לא הוא. למה? כי אם זה הוא- זו עבודה זרה כיאני תופס אותו דרך הרצון לקבל. לכן תמיד יש את הצד של ״עתיק״ של נעתק מהשגה. הדברים מאוד מאוד דקים ועלינו ללמוד הרבה ואולי גם להתגלגל הרבה כדי להבין אותם.

(הרחבה בקורס קבלה למתחיל)

יש גם עניין שהרקולייס או זיאוס(זה מיאוס) נוצר מהבורא. או שישו הוא התגשמות הבורא- זה הסברנו בדיוק מדוע זה לא כך..(בשיעור הבא נקרא ממאמר החירות כדי להבין נק זו מדוע האדם הראשון הוא לא ישו ואינו הרקולייס..לכאורה זה די דומה..אך יש לנו יסודות מן השיעורים הקודמים מדוע זה לא דומה. ) אנו אומרים שיש את הצורה המשותפת לא את החומר המשותף (כי אין בבורא את החומר).

במנזר אומרים שהחומר חוזר להיות אור ופה הם אומרים שהאור נהפך להיות חומר. וכמובן נתווספו הרבה תקלות וכל דת וכל בישופ (ביכלום) הוסיף את הקליפה שלו לעניין. אך באופן כללי אלה הדברים.

הרצון לקבל הוא חידוש- בהרבה חסידויות אומרים את זה..שהנברא זה עצמות הבורא..חלק מהבורא..זה דק מאוד..

כל הדברים האלה הם עבודה זרה.

בנצרות- הם גם מבטלים את המצוות המעשיות ולכאורה הם צודקים..כי אם צריך להיות רק משפיע, להכות ברצון לקבל כי הוא רע. לשים לב שיש הרבה סתירות: מצד אחד אומרים שהבורא התגשם ומצד שני אומרים תן את הלחי השנייה. מנסים לתקן את הקווים בכל מיני טריקים..אך זה לא שלם. זה לא ג קווים.

למה ישו ביטל את המצוות המעשיות? כמו שראו אותו אוכל חזיר, משהו לא כשר. תלמידיו שאלו אותו מדוע? השיב: זה לא חשוב מה האדם מכניס לפה אלא מה שמוציא מהפה. אמרה נאורה..לא משנה מה אתה אוכל- אבל אל תדבר לשון הרע. כך ניתן לראות שבכל קליפה כאילו אוחזת באמת. בעצם הוא אומר זה לא משנה מה אתה מכניס פנימה- אל תוציא ליכלוך, אך אם אכניס ליכלוך פנימה- הוא צריך לצאת מאיפהשהוא, אחרת האדם ימות. זה אפילו עובד כך ברפואה סינית…גם החיסון ייצא מתישהוא..הרוחני כמובן..

בזוהר ״אם אדם ניזון מג קליפות הטמאות- אחרי זה יהיו לו מחשבות מטומטמות. אם אדם מסתכל על נשים זרות- אחרי זה יהיו לו מחשבות זרות.״ זה מאוד משנה מה האדם מכניס. כי האדם זה רצון לקבל. הוא טעה בכך שאמר שממילא לא מתקנים את הרצון לקבל אז תהייה רק משפיע. לא!! אם אכניס ליכלוך- ייצא ליכלוך. הוא גם ביטל את השבת ומצוות מעשיות כי באמת כאילו לא צריך את הרצון לקבל.

בחכמת הקבלה כתוב ״שהאור התגשם״. הרבה רבנים לוקחים את הציטוט הזה..רבל זה לא נכון. המשל של החלקיק האלוקי והתותח אלקטרונים- האור לא התגשם. מה שכתוב בחכמת הקבלה שהאור התגשם- הכוונה לבחינה א שהאור והכלי באים כאחד, כמו עובר במעי אימו והוא מתגשם מבחינה א שהוא בא מהצד העליון לבחינה ד שזה ההשתוקקות של הנברא. בדומה למלכות דאינסופ לעולם עשייה. אך כשמפרשים את זה כפשוטו אז הם מבינים שהבורא התגשם. וזה עוד הסבר חד למה הבורא זה לא הקב״ה, הרב הסביר זאת כך: כי אם האור התגשם אז הבורא התגשם. ואנו הרי אומרים שאין שינויי באור. לכן מה שכתוב שהבורא התגשם מדובר מצד התודעה של הכלי: שבהתחלה האור והכלי באים כאחד והוא כעובר במעי אימו ולהתגשם זה אומר מלשון גשם שיש עיבויי ואידויי: אידוי= הדבר מופשט, כך המולקולות אוויר מאוד רחוקות. וכשהדבר מתגשם לטיפות גשם זה נהייה מאוד צפוף. כך גם הגלקסיות והכוכבים נבנים כך: בהתחלה רחוקים ואחכ מתקרבים כמו טיפות. כך גם הנשמה עובדת.

עוד הרב אמר בשיעורים (במאמרי הסולם) בנצרות- השבת היא הכנה לדבר הבא. אצלינו -היא גם הכנה לדבר הבא והיא גם התוצאה והתכלית מהשבוע הקודם. לכן השבת אצלינו בשבת ולא ביום ראשון. אצלהם ראשון דהיינו, מתחילים הלאה. גם באיסלם- השבת היא ביום שישי- כי הם בבחינת הצדיק, היסוד- הם רוצים להיות משפיע על מנת להשפיע- אז התכלית שלהם..לכן לעניות דעתי הם עושים את זה ביום שישי.

עם זאת- אם הדתות יבטלו את העבוד הזרה שלהם, כמו שעשו באיסלם- אז הם יכולים לתמוך בישראל. גם הנצרות- אם נוריד את כל הקליפות יש להם גם צד שהוא נכון..אי אפשר לומר זאת- כמו ששאלו בפעם הקודמת אם המזרח זה דומם דקדושה- וודאי שלא כי זו עבודה זרה, אבל יש שם טהרה. אבל זו טהרה שהיא עבודה זרה. אז אי אפשר לומר זאת. אולי שזו הכנה של הכנה של הכנה..

אפשר לומר (ונרחיב בשיעור הבא) שאיסלם יכולים לתמוך ביהדות כי הם בלהשפיע על מנת להשפיע. כשהם יהיו כפופים לישראל- זה באמת יכול לתמוך בעבודה של ישראל.

על הנצרות כותב בע״הס, אם כי רוב לומדי הקבלה החיצוניים עיוותו את המשמעות של זה, גם מצטטים אותו הרבה בצורה עקומה שלעתיד לבוא כל הדתות ימשיכו בשלהם ולא צריך לשנות כלום. זה לא כפשוטו- אלא הוא מתכוון שהם יסירו את העבודה הזרה ובטבע שלהם הם יוכלו לתמוך בישראל. למשל- אם הנצרות יורידו את העבודה זרה- אז הם צודקים- אנו לא רוצים להשתמש בעשיו, אבל אם מערבבים את הכל- אז הכל תוהו ובוהו. לכן יש צד טוב (הוא לא טוב אלא רע אך אם נסיר את הכל) היות וכל התורה כולה היא שמותיו של הקב״ה..יש צד צודק כי הרצון לקבל הוא גשמי, רע- הוא גורם לכל הבעיות- אז תמחק אותו.

את זה נראה כעת בסרטון:

למה לכאורה יש צד נכון במה שהם אומרים ומדוע הם הגיעו לדברים אלה?יש להזכיר שכל הדתות הן הכל סוגי תודעות בתפיסת האדם וזה לא רק מבחוץ.

הרצון לקבל הוא דקיק דדקיק דדקיק- עד לשם הוא מגיע. מה תכליתו? להיות מנה שווארמה לתולעים. הסרטון הזה מאוד יפה אם כי לא הייתי מגביל אותו רק לטל ניידים וטאבלטים אלא לתודעה של האדם שעוסקת רק במראה החיצונית ולא עושה עבודה פנימית.

הילד הוא הנק הפנימית (כמו השיעור שלנו הנקרא הנקודה הפנימית) מחפש לראות איפה האמת? והוא רואה שכולם משחקים בחיצוניות. ופשוט מתרגלים ומתרגלים לזה..וטובעים. בסוף מגיעים לתכלית של מגדל בבל שזה ליפול למטה ושבירת הכלים וכו.. בטח זה הנוקבא וזה לא סתם אלא המלכות שנפלה.

לכאורה הדתות (דת מלשון תודעה אפשר לומר, או מלשון דעת) כי זה סוגים של תפיסת המציאות.

דיברנו על כל התורות כדי לגרות את הנקודה הפנימית, כי הכל בתוך התודעה של תפיסת האדם.

נקרא קטע קצר לגבי הרצון לקבל שכל שכן הגשמי שהוא הצל של הצל של הצל, מדוע הוא גורם לכל כך הרבה בעיות וכן מדוע הוא מאוד חשוב ונצרך. הדתות (התודעות האלה באדם) הגיעו להבנה(נרחיב בהמשך) שהרצון לקבל הוא רע וגורם לכל הבעיות..תמחק אותו. במזרח אמרו תהייה מלאך ותבטל אותו לגמרי ואלה אמרו תכה בגוף הגשמי הוא רע, גורם לחטא, לחטא הקדמוני והנחש=חוש. השרצים שרצים מהר לרצון לקבל. לכאורה אלה דרכים טובות- אך אם אדם צם כעת שבוע- אז הוא יותר רעב עכשיו. אם אדם שומר את העיניים רק מבחינה חיצונית- אחכ הוא יותר מסתכל. מדוע? כמובן אם הוא מצרף לזה עבודה פנימית אז זה בחלט עובד פלאות כמו טל..אבל אם עושה זאת רק מבחינה חיצונית, בסתר רואים הרבה צדיקונים ששומרים העיניים אך בסתר עושים את העבירות הכי קשות. כאן הסטטיסטיקות של גוגל לא טועות בזה. דהיינו, במה גולשים אנשים. על כן. חייב לצרף לזה עבודה פנימית אחרת זה מתמוטט. לכן תפיסות אלה לא יכולים להחזיק מצד הבודה הזרה שלהם או מצד התיקון הלא שלם שלהם. אך אם הם היו תומכים בישראל, אז יש לזה מקום להכות ברצון לקבל הרע ולדחות אותו אך יש בזה הרבה רובדים ופרטים שרק עם ישראל יכול להדריך להיות אור לגויים בעניין זה. אך זה באמת תלוי בנו- כמה נגדיל את מיעוט התורה. כל עוד לא נגדיל אותה ונזלזל בה, הן מבחינת ללמוד נק פנימית והן מבחינת שמי שכבר לומד קבלה יגדיל את פנימיות הקבלה, אז אנו נותנים כוח לנוצרים וליהודים המשיחיים, לצעירות מתבוללות שמתחתנות עם ערבים וכן על דרך זה- אך בעצם זה אנחנו אשמים. זה לא הם.

מספרים על החזון איש שאמרו לו שאין צניעות בצבא אז הוא אמר שעלינו להתחזק יותר בצניעות.

״ומה עשה הבורא שלא יקבלו בחוזקה (בחוזקה הכוונה עפ ההשתוקקות)עשה דבר קטן. ברא בחינת חושך בעולם. (ברא הכוונה לא רק מצד יש מאין, אלא שבריאה זה גם לשון מושאלת שעולם הבריאה הוא מופרש מעולם האצילות ויש שם הסתר, כמו שלמדנו בחלק ט״ז) הנקרא העלם והסתר, שאם הנבראים לא יהיו מוכנים להיות עבדים, לעבוד בשבילו (דהיינו בבחינת להשפיע על מנת להשפיע כאמצעי) הנקרא מקבל על מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו מצד התכלית, על דרך שאמרו חז״ל הידבק במידותיו, שכל זמן שנמצא בכלי קבלה כל מה שמקבל יותר נמצא שהוא גרוע ביותר, דהיינו בכלים דקבלה העיגול הפנימי יותר הוא גס יותר ומקולקל יותר, אבל בקו – הפנימי יותר הוא חשוב יותר , היינו שמתרחק מהקב״ה. לכן עשה תיקון גדול, שבמצב שכלי הקבלה שולטים באדם (כלי הקבלה הכוונה: צורת הקבלה, סיבת הקבלה) הוא לא רואה שום דבר שבקדושה שיהיה לו משם להוציא תענוגים.(וזה גם שבירה כי אם את הגשמיות אתה רוצה לחמוס לעצמך- אז אם יראו לך רוחניות על אחת כמה וכמה ומצד שני אי אפשר לא לתת לך בכלל אור..כי אז אין קיום..אז עשו משחקים..אומר שנותנים לקליפות על ההכרח או רק כדי למשוך את האדם כמו שמושכים את הילדים עם ממתקים לבית המדרש..ואחכ לוקחים את זה..כך עוד פעם מאירים ושוב לוקחים..כדי שנוכל מצד אחד יהיה לאדם מקום להתאמן באמת ומצד שני בלי אור אי אפשר להתקיים..אז יישאר בקליפה. כך עושים עבודה מאוזנת של : הבדלה, הכנעה והמתקה. ויש מקום שלא לשמה. וכל פעם אנו מגדילים את זה) לכן לסיום אלא שרואה רק אלו התענוגים שניתן לראות המכונים תענוגים דפירודה. כמו שאמר האר״י הקדוש: שניתן לקליפות בבחינת הארה דקיקה בכל התענוגים הגשמיים (כשאומר גשמיים הוא מתכוון לביעא דקליפא אך בתחתית עולם העשייה זה בכלל עוד יותר רחוק..זה פירורי פירורים של מה שהוא מדבר פה. ) בכדי שיהיה להם קיום (כי בלי תענוגים אי אפשר להתקיים וכן לא יהיה לי מקום לתקן..כי איני מרגיש כלום. ורק זה האור של הגשמיות ניתן לראות, ששם נמצא התענוג (כמו שאתם רואים את כל בני העולם, הם רואים רק את הגשמיות. רק לזה הם מתייגעים) מה שאין כן ברוחניות יש ענן חושך שמכסה את כל התענוגים הרוחניים. וכדי שאדם המתחיל בעבודת השם לא יברח נעבודה דלהשפיע כיוון שאין זה בחינתו כנ״ל, דהיינו מצד טבעו, לכן מוכרחים להתחיל משלא לשמה (ועל כך נרחיב בשיעור הבא) אז יש מקום גדול ללא לשמה..אך מצד שני אסור להישאר שם. יש למצא את האיזון.