קבלה – שובה ישראל עד יהוה אלוהיך

השיעור מתמקד בניתוח מעמיק של נושא התשובה על פי כתבי רבי ברוך שלום הלבישלג, בנו של בעל הסולם. המחבר דן בשאלות מרכזיות: מהי התשובה, מהו המקום שממנו האדם יוצא וכיצד עליו לשוב, מהו טבע הנשמה ומה משמעותה כחלק אלוקי, ומהו התהליך הרוחני שהאדם עובר כדי להתקרב לבורא. נשמת האדם מוגדרת כחלק אלוקי ממעל, שהתרחקה מהבורא עקב שינוי צורה – הפיכת הרצון לקבל לעצמאות ולנפרדות מהאור האלוקי. התשובה היא למעשה השיבה לשורש הנשמה, לשורש האחדות עם הבורא, דרך תיקון הרצון לקבל, כך שיקבל מתוך כוונה להשפיע ולא לאהבה עצמית. התהליך כולל גילוי הקלקול (הרצון לקבל לעצמו) וזמן תיקון (הזדמנות לתקן את הרצון הזה באמצעות תורה ומצוות). השיעור מדגיש את החשיבות של עבודה פנימית, כוונות טהורות, והבדלה בין קיום מצוות לשם שכר לבין קיום לשם שמים, תוך כדי הישענות על אמונה, חיבור לקהילה ולרב, והבנת עומק הנשמה והקשר עם הבורא.

### נקודות מרכזיות
– 🕊️ נשמת האדם היא חלק אלוקי ממעל, שמקורו באחדות עם הבורא.
– 🔄 תשובה היא חזרה למקור, לשורש הנשמה, למקום ממנו יצא האדם.
– ⚖️ השינוי בצורת הרצון לקבל גורם להתרחקות מהבורא ולתחושת נפרדות.
– 🌟 תיקון הרצון לקבל הוא מעבר מקבלה עצמית לקבלה מתוך כוונה להשפיע.
– 📜 תורה ומצוות הן הכלים לתיקון הרצון, אך יש לקיים אותן בכוונה טהורה, לא לשם שכר.
– 💔 תחושת הרחוק מהבורא היא שלב הכרחי בתהליך הרוחני, ויש צורך בתמיכה רוחנית וסביבתית.
– 🔑 דבקות ויחוד עם הבורא נחשבים למטרה העליונה של התהליך הרוחני והמימוש העצמי.

### תובנות מרכזיות
– 🌌 **הנשמה כחלק אלוקי ומורכבותה**: הנשמה אינה רק אנרגיה או כוח רוחני, אלא חלק אינטגרלי מהבורא, המופשט במחשבת הבריאה. ההבדלה בין עצמותו של הבורא להתפשטות מעצמותו מדגישה את העובדה שהבורא עצמו אינו נגיש לתפיסת הנבראים, אלא רק חלק מההתגלות שלו – הנשמה, היא המקשרת. זה מחייב הבנה עמוקה של טבע הנשמה כקשר בין האור האלוקי לרצון לקבל, ומדגים מדוע שינוי הצורה של הרצון לקבל גורם להתרחקות ולקלקול.

– 🔄 **מהות התשובה כהחזרה לשורש הנשמה**: התשובה אינה רק תיקון חיצוני או חרטה על חטאים, אלא תהליך של חזרה לשורש האחדות עם הבורא, לחיבור פנימי אמיתי. האדם נדרש לשוב "עד השם אלוקיך", כלומר לא רק לכפר או לשנות התנהגות, אלא להגיע למצב של דבקות אמיתית, של רשות אחת – רשות הבורא.

– ⚙️ **הקשר בין הרצון לקבל לצורה שלו ולתהליך הקלקול והתיקון**: הרצון לקבל, לפי הקבלה, הוא עצם הבריאה, אך הפוטנציאל שלו יכול להתבטא כקבלה עצמית (אהבה עצמית) או כקבלה מתוך כוונה להשפיע. השינוי בצורת הרצון מייצר הפרדה מהבורא ומוביל לקלקול. התיקון הוא לעצב מחדש את הרצון כך שיקבל מתוך כוונה להשפיע, וכך לשוב לאחדות עם האור.

– 📜 **תורה ומצוות ככלי לתיקון פנימי ולא כהישג חיצוני**: חשיבות הקיום של המצוות היא לא רק במעשה עצמו, אלא בכוונה שמאחוריו. קיום מצוות לשם שכר או כבוד הוא עדיין חלק מהקלקול. כדי להגיע לתיקון אמיתי, יש לקיים אותן מתוך כוונה טהורה של השפעה ואהבת הבורא, מה שמוביל לדבקות.

– 💪 **האתגר של התהליך הרוחני והצורך בתמיכה**: תחושת ההתרחקות מהבורא היא שלב הכרחי וטבעי בתהליך, ולעיתים קשה מאוד. לצורך הישרדות רוחנית של האדם בשלב זה, דרושה סביבת לימוד, תמיכה קהילתית, אמונה, והדרכה רוחנית. עבודה זו היא לא רק אישית אלא גם חברתית.

– 🔄 **הבחנה בין רמות ההתפתחות הרוחניות**: ישנם שלבים שונים בתהליך ההתפתחות, החל מקיום מצוות לשם שכר, דרך עבודה על הכוונה לשם שמים, ועד עבודה מתוך אהבה והשפעה טהורה. כל שלב מצריך תיקונים פנימיים ומודעות הולכת וגדלה.

– 🌟 **האחריות האישית והקולקטיבית בתיקון העולם**: כל נשמה היא חלק ממשי מהשלם, ויש לה תפקיד ייחודי במכלול הבריאה. העבודה האישית של כל אדם לתיקון רצונו היא גם חלק מתהליך תיקון העולם כולו. ההשפעה של כל אחד חשובה, וקיומה של פיזור החכמה והפצת הידע היא חיונית להתקדמות הכללית.

### סיכום מורחב
השיעור עוסק בניתוח עמוק של מושג התשובה בקבלה, המבוסס על כתביו של רבי ברוך שלום הלבישלג. התשובה מוגדרת כחזרה של הנשמה למקומה האמיתי, "עד השם אלוקיך" – למקור האחדות עם הבורא. נשמת האדם היא חלק אלוקי ממעל, שהייתה במצב של דבקות עם הבורא, אך נפרדה ממנו עקב שינוי בצורה – הרצון לקבל קיבל צורה של קבלה עצמית, שהביאה להתרחקות ולפרידה מהאור האלוקי.

התהליך הרוחני של האדם כולל גילוי הקלקול – ההכרה שהאדם מבקש לקבל לעצמו ולא מתוך השפעה – וזמן תיקון – הזדמנות לתקן את הרצון לקבל דרך תורה ומצוות. תיקון זה לא מתרחש במעשים בלבד, אלא בכוונה לשם שמים, מתוך כוונה טהורה של השפעה ואהבה לבורא. כך האדם חוזר למקורו, לאחדות עם הבורא, לדבקות, ולשורש הנשמה האחד.

המחבר מדגיש כי תחושת הריחוק מהבורא היא שלב הכרחי ומאתגר בתהליך הרוחני, וכי יש צורך בתמיכה רוחנית, לימוד ושייכות לקהילה כדי לעבור אותו. כמו כן, הוא מדבר על חשיבות ההבחנה בין קיום מצוות לשם שכר לבין קיום לשם שמים, ועל כך שהכוונה היא המפתח לתיקון אמיתי.

השיעור מציג תמונה מורכבת של הנשמה, הרצון לקבל, האור האלוקי, והקשר ביניהם, תוך הבנת המשמעות העמוקה של התשובה כמסע פנימי של תיקון ושיבה לאחדות עם הבורא. התהליך הוא גם אישי וגם קולקטיבי, וכל נשמה נושאת בחובה תפקיד בעולם הגדול.

בסופו של דבר, המטרה היא להגיע לדבקות אמיתית עם הבורא, שהינה שלמות ונחלה רוחנית עליונה, דרך עבודה רוחנית מתמשכת, תיקון הרצון, ולימוד פנימי עמוק.

המחבר קורא להשתתפות פעילה בלמידה ובהפצת הפנימיות של התורה, מתוך הבנה שהמאבק הפנימי והצורך בתשובה הם מהותיים להתקדמות האנושית והרוחנית.