פניני החכמה: פרשת בלק- קבלה מעשית
מהי קבלה מעשית?
קבלה מעשית, היא צד הסוד שבתורה, צד הקדושה העליונה שמתפשטת ללב. לקבל בעל מנת להשפיע זו קבלה מעשית – אהבה שלמה. אנו טמאי מתים (טמאי הרצון לקבל לעצמנו) על כן אין לנו אפשרות להתעסק בקבלה מעשית. {מכיוון שיש צמצום ב' ואסור לקבל בעל מנת להשפיע כי אין לנו את הכוח והמסך} כמו כן אנו נמצאים בתיקון הבריאה ולא במטרת הבריאה, ותיקון הנפש (רצונות השפעה) קודם לתיקון הגוף (רצונות דקבלה). מבחינתנו קבלה מעשית זה יהיה לקבל בעל מנת לקבל בבחינה ד', מה שגורם למוות. {מוות הנו שינוי צורה מהבורא, נפרדות]. כל תורת הקבלה עוסקת בבחינת טעמי התורה, ולא סתרי התורה. שמצווה לגלותם ובזכות זה תלויה הגאולה.
האם הקבלה המעשית היא משו גשמי?
קבלה מעשית היא לא משהו גשמי, הקבלה המעשית המדוברת בפי ההמון הקמעות וכן הלאה, הם רק סימן שמייצג את הפנימיות שמאחורי הדברים. הסימן החיצוני מצד עצמו אינו משפיע. בכל מקרה מי שכן מבין בזה ויודע לעסוק אומר האר"י הקדוש שבדורנו אנו טמאי מתים ואין לנו רשות להשתמש בזה, ואף מי שיודע ומשתמש בזה נענש.
האם הקבלה יכולה להועיל לי בגשמיות?
אין חכמת הקבלה עוסקת בגשמיות אלא בנפש האדם, אם אתם מרגישים יאוש מהגשמיות אם אתם מחפשים מה הטעם בחייכם? כיצד להתקרב לבורא ולהגיע לתכלית לשמה נבראתם- דבקות בבורא שזה האושר והתענוג האמיתי, אז הגעתם למקום הנכון – לקבלה, אם אתם רוצים להיות יותר גבוהים מבחינה גשמית, או לקבל פרנסה טובה יותר, אין זו מטרת חכמת הקבלה, אלא החכמה מלמדת כיצד לאהוב את הבורא ולהיות אדם יותר טוב. להגיע להרמוניה ושלמות רוחנית פנימית.
מהם בלק ובלעם בפנימיות?
בלק ובלעם מייצגים רצונות מאוד גדולים וקיצוניים של גאווה ואנוכיות בנפש האדם. רצונות שכל טבעם בעל מנת לקבל, עמלק מלשון – בעל מנת לקבל. מתקשרים ומקבלים את כוחותיהם מהררי החושך (הרהורים ומקום המחשבה של צמצום א') מעזא ועזאל, שמייצגים את כלל הכוחות בצמצום א'. אומנם אלה רצונות גדולים שהורגים את האדם ולא ניתן לעבוד דרכם, אלה רק דרך צד האדם ניתן להגיע לתיקון. צד האדם היא ההליכה בקו האמצעי, בעבודת הקו, ואף בצמצום ב'. {לכן התנגדו לבריאתו, כי מפריע להם לקבל את מדרגת החכמה שחפצים בה ומכריח אותם להתחיל בעבודה של שפלות}
רצונות אלה רוצים להשיג את החכמה העליונה ישירות ללא מעבר דרך השכל הישר דרך הקו. האמת אין מדובר על כשפיים גשמיים וקמעות חיצוניים, או טלפתיה טלקנזיס או כוחות של אברי גדי.. כל הכוחות האלה הם אכן סוג של סימן בלבד מצד ענפי הסיטרא אחרא העליונה, סימנים של כוח מעבר לשכל הישר, מעבר לרגילות והחושים הרגילים שאנו מכירים, אבל הם רק סימן בעלמא, אומנם סימנים מגניבים, מעניינים.. אבל סימנים.
עיקר הכוונה על מדרגה רוחנית מאוד גבוהה, שקליפת בלעם זו היא קליפה רוחנית {אף מעבר לזמן ומקום של חמשת החושים הגשמיים, הגוף האתרי, אנרגיה גשמית עדינה וכו},
קליפה זו מציעה לאדם עוצמה רוחנית, אפילו מעבר לגשמיות הנפסדת, במקום דרך האמת דרך הקדושה, דרך הקו האמצעי- שהיא עבודת ה', אהבת הזולת, וקיום תורה ומצוות, הדרך שהנחילו לנו חז"ל, אבותינו הקדושים ומשה רבנו.
מה הקשר בין סמים לטומאה?
קליפה זו מציעה לאדם מעין סמים רוחניים, לקבל את מדרגת החכמה ללא חסדים, אף מעבר לחושים הגשמים, בעוצמה רוחנית של טומאה, ובכך הורגת את האדם. רואים כסימן יפה שהסמים הגשמיים מגרים באדם חוויה מעבר לזמן ומקום בבחינת נהירו דקיק דדקיק דדקיק ביחס לרוחניות, אבל עדיין מעוררים בו יותר מהגשמיות העכורה והמצומצמת, ובכך מגרים לאדם מאוד את ההשתוקקות וההרגשה שלו. אומנם דרך זו הורגת מכיוון שהדרך לרוחניות והשגה מעבר לזמן ומקום היא דרך הקו- דרך הבינה, דרך החסדים, ולא דרך גירוד ההשתוקקות והגדלת הפרטיות וההעצמה שלה- על מנת לנסות למשוך שלמות לא חוקית, ג"ר דחכמה לגוף. מה שגורם למוות כי לא ניתן להחזיק בהשתוקקות. לא משנה גם כמה סמים אני יקח, המוח הגשמי שלי ידפק בשלב מסוים, מכיוון שהוא נתון לחוקים של השכל הישר, אף מבחינה ביולוגית, וגם אם נגרד בכוח התענוג חזק בסופו של דבר זה גורם למוות- דהיינו מוות הינו נזק לתודעה, שהמוח הגשמי שמייצג את השמירה על מקום האימון הגשמי נשבר, דבר חמור ביותר מכיוון שאנו מצווים לשמור על התודעה הגשמית המבטאת את מקום האימון הגשמי.
יש לדייק שנבואות של טומאה ועוצמה רוחנית לא מחייבים שימוש בסמים גשמיים, כמו למשל שהאינדיאנים עושים, או עובדי אלילים בזמנם, שהיו משלבים לקיחת סמים הגורמים להזיות או לגירוי תת המודע, והיו קושרים אותם לנבואות שלהן ..{אם כי זה סימן נחמד לעניין} אבל בעיקר מדובר על כוחות תודעה בנפש האדם, כוחות שהרבה מהם מוסתרים בדור הזה או באופן רגיל בכלל, מכיוון שאיבדנו את הרגישות הפנימית לעולם התודעה בגלל משיכתנו ותפיסתנו המאוד חיצונית והגשמית בדור הזה. אם כי למתחילים ברוחניות ובעלי השגה מעבר לעולם הזה, יש את הניסיונות האלה בעולם הרוחני.
בכל אופן עיקר הטומאה דווקא מנסה לשדוד אורות מהקדושה. יותר מזה, בלעם מבין שכדאי לעבוד את ה'. כי ה' הרי בעל העוצמה הגדולה ביותר, אבל הכל במסגרת הגאווה והאנוכיות שלו, והרי הקשר אל ה' הוא רק ע"י השוואת צורה ועבודה פנימית אמיתית. כפי הכתוב "ועתה אם רע בעיניך אשובה לי" ,אשוב לי, דהיינו לתועלתי הפרטית- הכל היה לעצמו. ניסיון לא קל אומנם, על מסטיק בזוקה אנחנו לא מוותרים, איך נוותר על מדרגות עצומות של טומאה?
באמת נותנים לנו להתאמן על דברים קטנים בהתחלה, על צעצועים. אבל רק משה רבנו יכול באמת לנצח את קליפת בלעם, בלי אמונה למעלה מהדעת, שהיא היסוד והתשתית של עבודת ה', אין דרך לנצח את בלעם.
שנזכה להידבק במשה רבנו, ולהגיע להשפעה מעשית בע"ה. שבת שלום.
הרחבה למתקדמים ובעלי עיון:
תוך פרי חכם מאמר "תוכנתה של חכמת הנסתר בכללה" (מאמר קשה למתקדמים- מצורף הסבר כללי בין קטע לקטע)
[sociallocker id="42327"]
השכלה שימושית מטבע המדרגות ההם, אשר המשיג מוצא בהם תענוג ונועם בשיעור מופלג מאד בעת השגתם, אשר דבר זה נמשך בפשיטות מתוך ביאתו ברצון העליון יתברך. כי דרכי השגחתו בקיום העולם, אינו יותר אלא על-ידי שתי כוחות שוים שהרוצה בעשייתם, מושך אותם על-ידי תענוג בשעת מעשה, אשר התענוג הזה מכריחם לדבר, ומה שרוצה שלא יעשו, הוא מרחיקם על-ידי יסורים, שהנברא מתיסר בעשיה. ועל-כן הוא עוזב אותו. וחוק זה שמור על שלימותו במיני בעלי החי, ובמין האדם, להיותו עומד לתכלית. ועל-כן הנהגתו מסתבכת, ומוכרח לתמורות בכל שעה ורגע. לפעמים מקופח החוק על-ידי חוק ההרגל שעושה הטבע שני בעדו. טבע המדרגות טבע המדרגות למשיג כטבע בעלי חי, כלומר, שחוק שכר ועונש שמור מאד, ולא יעבור, וגם ההרגל לא ישנה אותו. ב' חלקים במחקרים חומריים במחקרים חומריים יש שני חלקים: א. הוא המציאות. הב'. הוא קיומם: הכמות והאיכות של פרנסתם, ואופן השגתם: על-ידי מי, ועל-ידי מה. ולפיכך נמצא טעם מר גדול בחללים שבין מדרגה למדרגה, אשר המשיגים יקוצו בהם מאד, והוא עשוי ונמשך כן עליהם, כדי שלא ישארו שם בתָוֶךְ, כמו שנוהג עם בעלי חיים הפשוטים. אולם יש לפעמים שהמשיגים חוזרים אחורנית בזכרם הטעם והעונג, שנמצא שם. קליפה: אין חזרה ברוחניות והנה כשחוזרים הרי כבר היא מדרגה אחרת, ונקראת קליפה ביחס למדרגה הראשונה.
הסבר: כמו שבגשמיות יש חוקים של שכר ועונש, אם נגעתי באש נשרפתי וכו' אם אכלתי רעל נפגעתי, כך גם בנפש האדם. זה מוחשי ומעל עיכוב הזמן בעיקר לבעלי השגה.
במחקר החומרי יש שני חלקים, המציאות עצמה, למשל אני רעב, והקיום של המציאות אני צריך לאכול, עצם הסעודה. בין סעודה לסעודה צריך יגיעה, גם כאשר אני רוצה להשיג סעודה יותר טעימה, אני צריך להכין את הסעודה, אין מיקרוגל ברוחניות, על כן נדרשת יגיעה בין המדרגות. יש לי את האפשרות להישאר לאכול זרעונים טעימים ברוטב עליון, או להתקדם לחיטה משובחת יותר משוחה בשמן, אבל עליי לשלם על המעבר.
המרירות בין המדרגות מחייבת אותנו להתקדם ולא להיתקע, כל העולם נע ע"י דרך תורה ודרך יסורים. אבל לעיתים אין כוח להתקדם ומסתפקים במועט, אבל מכיוון שבקדושה תמיד מתקדמים, אני לא יכול לחזור אחורה זה כבר לא יספק אותי, על כן זה יהיה כבר קליפה מבחינתי.
שני חלקים בהשכלה שימושית בהשכלה שימושית יש שני חלקים. הא' היא קדושה. הב' היא קליפה. והיינו, כי לפעמים, משום איזה צורך, גם החכמים חוזרים למקום שנמצא שם טעם של תענוג גדול, כדי לפעול מה. אולם מיד יוצאים משם ונכנסים למקומם, ועל-כן גם החזרה נקראת קדושה. אמנם על-פי-רוב חוזרים לשם רק המפחדים ובעלי רצון חלשים, הרוצים להמנע מעבור דרך שבין המדרגות המר להם, והם נשארו תקועים שם, כי לא יכלו לעלות אל מרום פסגתם הנרצה.
הסבר: חכם חוזר אחורה במידה ושכח לתקן משו או כי מחפש עבודה, רשע או בעל רצון חלש יחזור אחורה כדי לברוח מעבודה חדשה וכביכול להישאר עם מה שמתוקן כבר.
דרך פעולה בשמות דרך הפעולות בשמות, הוא המשכת הנועם במדה מרובה, שאז יכול להמשיך אותו הרוח גם בחברו המתפעל מאד, ובזה יכול לרפאותו, או לצוהו ולכופו לקיום רצונו.
רצון בעליון חוק בתחתון, על כן בעל רצון חזק, יכול להשפיע על מה שמתחתיו.
ב. קבלה מעשית ההפסד מכל ריבוי בארנו לעיל בעניין השכלה שימושית. שהנרצה מה' מכריח לנברא עם אור תענוג העשיה שמתלבש בו. והאינו רצוי מה' ימנעהו עם אור של יסורים המתלבש בו. וזה עניין ההפסד מכל ריבוי. "מרבה נכסים מרבה דאגה" וכו'. משום שיש גדר לכל רצון ה', להיותו רוצה בעשיות מרובות במעלות הסולם של התפתחות. ואם לא היה גדר על כל תענוג, היה הנברא משתקע בעשיה אחת כל ימיו, ולא היה מטפס על המעלות. לפיכך, ההשגחה מגדרתו עם מכאובים המסובבים מתוך כל ריבוי תענוג.
פרעון בהמי ופרעון אנושי ויש תענוג קרוב שאינו נוהג בו עניין של תקוה, אלא נפרע על יד, ויש אמנם תענוג רחוק "מקווה", שזמן פרעונו הוא מקווה בזמן מאוחר. הראשון נקרא פרעון חושי. והשני נקרא השכלי. הראשון מוכשר לכל חי, ודרך ההנהגה בטוחה ובלתי משובשת. והשני אינו מוכשר רק למין האדם בעל העיון והדרכים משובשים. כי מתוך שזמן פרעונו הוא במאוחר, ממילא נעשה מוכשר להפרעות ולמניעות המבלבלים אותו בעבודתו.
כח-התשלומי "כח סבתי" פרעון מדעת, פרעון מחושים: שהם פרעון אנושי ופרעון בהמי, שהמה ב' כוחות ההשגחה, שעל ידיה עושים בעלי החיים את התפקיד המוטל עליהם מהשגחתו יתברך כנ"ל באורך.
אמת המידה בבעלי החכמה אמנם יש מדרגות רבות גם במין האנושי עצמו, כי דבר זה נמדד בחוש ההתפתחות של כל אחד, ובמידת נסיגתו מעולם הבהמי – לעולם האנושי. כי האדם הבלתי מפותח כל צרכו, לא יוכל לחכות לפרעונו זמן רב, והוא בוחר בעבודות המשתלמות לו מיד, ואף אם יהיו במחירים נמוכים יותר. והאדם המפותח ביותר, יוכל להתאפק ולבחור בעבודות שמחירם גבוה, גם אם זמן פרעונם ממושך וארוך מאד. ותדע, שזוהי אמת המידה לבעלי החכמה, כי דבר זה תלוי בהתפתחות חומרי של כל אחד. וכל מי שיכול להאריך זמן פרעונו יכול להשיג מחיר יותר גדול.
מהו התפתחות? ולפיכך תראה מרבית המלומדים, תיכף בעת השתלמותם, שיוכלו להנות ולקבל שכר עמלם, מניחים את הלימוד ויוצאים לשוק לסחור עם העם ולקבל שכר. אבל היחידים מתאפקים וממשיכים להשתלם בלימודם, כל אחד לפי כשרונותיו המפותחים, משום שרוצים לקבל מחיר יותר גבוה, כגון, להיות מגדולי הדור, וממציאי המצאות. וכמובן שלאחר זמן חבריהם מקנאים בהם לא במעט.
כח המטרה ותדע שזהו אמת המידה של התפתחות הדורות. דהיינו, בכח ההתאפקות להאריך זמן פרעונו, ולבחור בסכום היותר גבוה. ועל-כן בדורות הללו, התרבו הממציאים, בעלי שיעור קומה, היות שנמצאים בדורינו יותר בעלי סגולה מסוג זה, שהפלגת עמלם היא לאין קץ, משום שחושיהם מפותחים ביותר להתאפקות, הן בהארכת הזמן, והן בכח העמל.
כח חוזר או "כח סבתי" כי אין לך תנועה בכל בעלי החיים, שתהיה בלתי נפרעת, שהוא המכונה כח המטרה, והמדרגות אינם משוערים רק לפי הרגשת השכר. דהיינו, בהתפתחות. שכל המפותח יותר הוא בעל הרגש ביותר. וממילא כח המטרה הוא פועל בו בשיעור גדול ביותר, ויש בכוחו להרבות ולגדל עמלו ביותר. והשנית היא האמורה לעיל. דהיינו, כח החכוי (הציפיה) לזמן פרעון – באופן שכח סבתי הזה משוער בשנים, שהם: הא' הרגש היקר, אשר ההרגש הזה, הוא הסכום של המחיר, אשר בעל הרגש גבוה נמצא המחיר גבוה, וכח הסבתי מרובה. והב', הוא כח ההמתנה לזמן מאוחר, אשר אפילו למחיר היותר גבוה צריכים גם-כן לגוף מפותח שיהיה לו הרגשה מן הריחוק. וכל התפתחות המגולגלת ובאה על מין האנושי, אינו רק שתי ההרגשות האמורות: הרגש יקר, והרגש מרחוק. שמידת החכמה מטפסת ועולה על ידיהם לשיא גובהה.
הסבר: ככל שהאדם מפותח יותר הוא יכול להאריך את שכר פרעונו, ואין מדובר על משו חיצוני, אלא ככל שהוא מפותח וזך יותר ממילא יכול להשיג אור יותר גבוה כמו כן כוח הדחייה שלו גדול יותר ויכול להמתין זמן רב עבור דבר גדול. כמו כן מדרגה גדולה יותר דורשת תשלום גדול יותר. כמו שכאשר אני רוצה לקנות בניין גדול יותר צריך יותר כסף, ככה זה במדרגות הרוחניות.
אבל כאשר רק הצד הפרטי פועל אנו רוצים מילוי מיידי כמו ילדים קטנים ובעלי רצון חלש תינוק בוכה מיד אם לא מקבל מה שרוצה, לא מבין מה יהיה בעוד חמש דקות. ככל שהאדם גודל ומתפתח שכר פרעונו גודל ויודע לפעול על דברים גדולים יותר, כפי שהביא משל פועל בנין מקבל לכאורה משכורת מיידית באותו יום, הקבלן בסוף הפרויקט, אבל מי מרוויח יותר באמת?
הביא גם דוגמא יפה שבדור הזה הרצונות מאוד מפותחים נשמתית ופוטנציאלית אז כביטוי בגשמיות התרבו בעלי ההמצאות, מכיוון שחושבים לטווח ארוך יותר ומפותח יותר.
קליפה זה מלשון קל ויפה, הקליפה מציעה לאדם להשיג מהר ובקלות תענוג, אבל על תענוג רוחני צריך לשלם ביגיעה ולעבור תהליך להשיגו, אומנם מתקבל בצורה שלמה ולא מכבה את הרצון כמו תענוג גשמי.
קבלה מעשית ותדע ששליטת הרגשות האמורות, מורגשות בעיקר בבעלי השגה, בהיות הנעים של כל מדרגה רבה מאד, וממילא שכרו סמוך אליו תמיד, ולמה לו להצטער ולטפס למדרגה יותר גבוהה.
רוח התענוג, ועונג שכלי ולא עוד, אלא שיש כאן בחינת רוח, ובחינת חכמה, והמה אחת. אלא לגבי מקבל הכלול מגוף ושכל, מורגשים כמו שתי כוחות: לגוף, רוח נייחא. ולמוח, שכל רב. ועל-כן צריך הגוף להפסיד מרוחו, בעת שעולה לקבל השכלה ודעת.
הסבר: שליטת הרגשות מורגשת בעיקר בבעלי השגה, כי יש להם על מה להתמקח, התמקחות על ההפרש בין גלידה בבוקר לגלידה בצהרים, זה לא רציני. שמתעסקים באורות רוחניים ניכרת העבודה. שהגוף עולה לקבל מדרגה חדשה לכאורה זה הפסד כי מוותר על מה שיש לו, וגם כדי לקבל מדרגה חדשה צריך לוותר על הקודמת, הויתור מתבטא בזה שמעבר בין מדרגה למדרגה יש טעם מר, אז לכאורה הגוף מפסיד מרוחו, אבל לאחר מכן ודאי יצא שכרו גדול.
ההמון ואף המדע מנסים להבין מה זה קבלה מעשית, (לפחות כפי שנתפסת בחמשת החושים) אומר בעל הסולם שהם חוקרים במקום הלא נכון ממילא לא ימצאו תשובה.
ג. מהות המסתורין ואגפיה להלן ברצוני לתת למעיין, מושג בהיר להבין, את האיסור להשתמש בקבלה מעשית, וכן בכשפים וכל מיני מיסתורין (מיסטיציזם) הנהוג בעולם, וזאת כדי להמציא בסיס נאמן להמשיך ממנו מחקר מדעי. על מדוכה זו התקבצו בימינו הרבה מלומדים, המתאמצים להביא העניין תחת מחקר מדעי נסיוני והרבה מחשבה הקדישו לחכמה זו. ולפי ידיעתי, לא מצאו עדיין בזה כל בסיס מדעי הראוי לשאת ולתת בו. והוא, מטעם חסרון ידיעתם במקור של המסתורין הללו, שאין שכל אנושי יכול להגיע שם. ומה שהביאני לגעת במקצוע הזה, הוא מחמת שראיתי אי ידיעתם של ההמון, להבחין במידת מה בדברים כגון אלו, והם מערבים כל מיני מסתורין בקערה אחת. ועל-כן באתי הפעם להראות את מקורם ואת בסיסם של המסתורין ממין הזה. כבר ביארתי בחלק א', אשר שלושה חלקים נמצאים בחכמת הנסתר, שהם, השכלה החומריית והצורתיית והשימושיית. ובחלק השלישי הנקראת השכלה שימושיית, ביארתי איך בעלי הקבלה המעשית פועלים פעולות שלא כדרך הטבע, שהוא מתוך חזרתם אחורנית, לאותם המדרגות הראשונות, שנמצאים בהם הרבה נועם ומתיקות, אשר מתוך זה, מתרבים מאד רוח החיוני שבהם, בדוגמה שתראה אצל אנשים פשוטים, אשר בעל הרצון החזק מפעיל את בעל הרצון החלש הימנו, ומכריחו לפעולות כרצונו, ובלי שום כח שכלי או הבנה, או תועלת בשבילו, הוא הולך ומציית לו לכל אשר ירצה. על-דרך-זה, כשבעל השגה מתאמץ להשיג אותם המדרגות המביאים חיות ורוח גדול, המה יכולים להפעיל בשיעור מסויים גם בחבריהם. כי טבע הרוחני, כטבע הדגים בים, אשר הגדול בולע את הקטן, בשעה שהוא חושב ממנו. ומחשבה לבד פועלת כאן, ויתר אמת אינו מחשבה, אלא רצון ורוח, כי מחשבה אינה מועילה להניע גם בעל המחשבה עצמו, ואיך תניע את חברו? אלא שהרצון מקבל ומצטייר מדמות מחשבה ההיא, של בעל הרצון הגדול, ופועל אצל הקטן ממנו, אשר בעלי הפסיכולוגיה מגדירים זאת בשם "כח של מחשבה", והוא טעות, כי הוא רצון, ולא מחשבה. ותדע שכח הפועל הזה הוא כל-כך אמיץ, עד שיכול להוליד דמיונות אצל חברו, ממש באותו שיעור שכל אדם שולט לצייר דמיונות במוחו עצמו, ומבחינת השליטה הוא תקיף יותר לאין שיעור, מהמצייר דמיונות במוחו עצמו. כי המצייר בעצמו – הרי יש לו לעומת הדמיון בחינת כח הבקורת השכלי, ואם הוא מכחיש את הדמיון, הרי הדמיון ההוא נחלש, ואינו יכול לפעול כלום. מה-שאין-כן בהמתפעל מחבירו, הריהו נמצא אז במצב של אנרכיה בלי שום פעולת מכונה שלו, שנקרא מוח. ועל-כן לא יארע לו לעולם כח הבקורת, אלא אותו הדמיון שהשיג מיד חברו הולך ופועל בו, כמו שהיה מוסכם לו מכבר, בהחלט גמור, ולמעלה מבקורת כמו, הסוג של דעה קדומה. ולא עוד, אלא שיכול להתלבש ולשאוב את רוחו של חברו לתוכו, עד להרגיש בשיעור מה, את הרגשותיו ואפילו את זכרונותיו ולעשות בהם משא ומתן, ולברר מהם את הנרצה ולהודיע לו. וז"ש: שמכחישין פמליא של מעלה. כי הגם שהגיע להם רק הנובלות, עם-כל-זה נשארים ומשמשים עם-זה בקביעות, ומגדילים רוחם החיוני יותר מחכמים אמיתיים.
הסבר: באופן כללי בעלי ההשגה יכולים לחזור אחורה בזמן למדרגות עליונות, יכולים לפעול מלב אל לב, ללא מעבר שדרך השכל הישר – ישירות על תת המודע, שזה נקרא כוח מיסטי. העניין שהכוח הזה לא נועד לשימוש בקביעות, רק כדרך אגב, כי עיקר העבודה צריכה להיעשות דרך השכל הישר, דרך המודעות. יש מצבים שהחכמים משתמשים עם כוח הזה כמסייע, בטומאה מנסים להשתמש בכוח הזה בקביעות.
בצורה המיסטית לכאורה אפשר להשיג הרבה דברים כי אין את ההגבלה של השכל הישר. ואז האדם יכול לפעול על עצמו ועל החברים שבתוכו (שאר הרצונות והפרטים הנובעים מהם) המון דברים שאי אפשר לפעול בצורה רגילה. ניתן לחדור לרצונות מאוד עמוקים שבתוכנו רובדים שבדכ אנחנו לא מודעים אליהם ולהשיג הרבה דברים, יש בנו בתת מודע עולם שלם, גלגולים קודמים, התפעלויות שיש לנו מאחרים בתוכנו, עולם ומלואו קיים בנו. אבל שמשתמשים עם זה בקביעות ונשארים שמה, זה נקרא מכחישין פמליא של מעלה, כי הכוח המיסטי לא בא בשביל עצמו, רק כדי לסייע לשכל הישר, כשהוא עומד בפני עצמו זה כמו גוף בלי ראש ונהפך לנבלה. כפי שאמר "כי הגם שהגיע להם רק הנובלות, עם-כל-זה נשארים ומשמשים עם-זה בקביעות"
פתחתי שהקבלה לא מדברת על גשמיות וכן אמת לאמיתה הדבר. אבל כדי לסבר את האוזן, אז הדברים האלה מתבטאים גם בחיצוניות או לפחות יכולים להתבטא כסימנים בעלמא. אנו רואים הרבה פעמים שאדם עם רצון מאוד חזק למשל, משפיע על אנשים אחרים, וזה לא משו חיצוני או כמות של ידע, או הרבה מחשבות, אלא פשוט אווירת נפש שהוא משדר.
הרבה פעמים שאנשים קרובים לעיתים קורה שהם חושבים אחד על השני לפני שיש טלפון, למשל הרבה פעמים לפני שהרב אומר דבר תורה יוצא לי לחשוב על זה, וכו' כל אחד במקומו.
כי השוואת הצורה מקרבת הרוחניים. כסימן מחשבה דומה או הרגשה דומה מחברת.
כסימן לדבר יש כוחות מיסטיים בעולם, לכאורה אנו רואים גורואים או כל מיני אנשים בעלי כוחות, אבל העוצמה לא בהכרח מייצגת את האמת. הרבה פעמים יש לנו רצון לקרוא מחשבות , לקרוא רגשות של הזולת, וזה משו שקיים במציאות למשל שני אנשים שאוהבים או איש ואישה יכולים להרגיש מה השני מרגיש, דבר מצוי, יותר מזה, רוב הידע בלימוד עובר דרך המחשבה ולא דרך המילים כידוע ליודעי חן.
אבל באופן רגיל אנחנו בקושי שומעים את המחשבות של עצמנו איך נקרא מחשבות של אחרים? דהיינו לא תמיד אנו יודעים מאיפה אנו פועלים באמת? אנחנו רוצים לישון, לכאורה רוצים משו חיצוני, אבל באמת השינה היא רק ביטוי למשו פנימי שאנו רוצים להשיג, אנו רוצים מתוק שאנו בדיכאון, או אוכלים כפיצוי נפשי וכו', הרבה מהדברים שאנו פועלים אין אנו מודעים להם, אלא עושים אותם בצורה טכנית או מחמת הרגל או ברובד הדומם\המעשה בלבד.
האם אנו באמת קוראים את מחשבתנו או פועלים כמו בהמה או עלה נידף ברוח? כמו כן רובנו טמאי מתים, אם נקרא מחשבה של מישו אחר ממילא נפרש אותה באגו הצר ואם את המעשה שלו אפילו אנו לוקחים לביקורת והתנשאות, אם היינו קוראים את המחשבה שלו לאן היינו לוקחים את זה?
כדאי שנדע לקרוא את המחשבות של עצמנו לפני שאנו רוצים לקרוא מחשבות של אחרים. אבל קיים כוח מיסטי כזה במציאות, אבל אין עניין בעוצמה בלי אמת. אסור שהמיסטיקה תעמוד בפני עצמה, אמר ללבנה לכי מעטי את עצמך , כל הכוח המיסטי רק דרך השכל הישר.
יש כאלה שנולדים עם האינטואיציה הפנימית הזאת ויש אנשים שבאמת אולי ככישרון נרכש או דרך אימון יכולים להשיג כוח מיסטי וכביכול לקרוא מחשבות של אנשים להרגיש אותם, אפילו להשפיע להם על הדעות והמחשבה, אם כי רובנו מלאים בטונות של קליפות, אז כל הכוחות מיסטיים האלה מעורבבים בהרבה לכלוך ודימיונות וממילא די לבא מן הדין להיות כנידון.
יש לדייק שאף על פי שקיימים כוחות כאלה בעולם רוב האנשים העוסקים בזה מעורבבים בדמיונות קשים ואין להם מושג מימינם ומשמאלם בנושא, אלא הכל הבל ורעות רוח, דמיונות כוזבים כצל חולף ברוח ואיננו.
כמו כן כתוב שכישוף\עין הרע לא שולטת בצדיקים, מי שיש לו רצון ושכל חזק ממילא הכוח המיסטי לא פועל עליו, או בכלל הפרעות חיצוניות. צריך להגיד גם שכל הכוח הזה שאחד מנסה להפעיל על השני יכול לפעול רק על הנפש הבהמית של השני ולא על הנפש האלוקית. השאלה כמה אנו מונחים בנפש האלוקית..? …
בכל מקרה נחזור לענייננו, כל זה רק סימנים מאוד רחוקים, עיקר הכוונה בגוף אחד, האם אתה יודע לקרוא את המחשבות של עצמך? האם הרצונות האמיתים והגדולים שבך משפיעים על הרצונות משנה? האם אתה משתמש במיסטיקה כדי להגדיל את השכל הישר או כדי לברוח ממנו? האם אתה פועל דרך הבינה? ובעיקר האם אתה עלה נידף ברוח שבורח מעבודה?
ג' שלישים בהסתר החכמה שלשה שלישים יש בהסתר חכמת האמת. הא', הלא נחוץ. הב', האי אפשר. הג', כבוד אלקים הסתר דבר. ואבארם אחד לאחד. שליש הא': הלא נחוץ חלק זה כמובן אין בו משום הפסד כלל, זולת עניין של נקיות הדעת יש כאן. כי את המה בכך, מצאנו משחית היותר נורא במשחיתים. וכל מבלי עולם, אינם אלא אנשים בעלי מה בכך. כלומר, מסתכלים בדברים שאין בהם צורך, ומודיעים דברים שאין בהם צורך. ועל-כן לא יקובל אצלינו תלמיד בטרם נשבע שיסלק עצמו מסוג בעלי החורבן האלו.
מהות הקליפה היא עודפים של שקר ולבושים המסתירים את האמת, על כן דבר חמור להגיד דברים שאין בהם צורך לתיקון, רובם לא ברי עיכול ונהפכים לפסולת בתודעת האדם, על כן הם אחד המשחיתים הגדולים ביותר.
שליש הב': האי אפשר על חלק זה כמובן שאינו צריך שבועה, אולם לפי שאפשר לגלותו בלשון מוטעה, ולהתנאות בו בעיני ההמון, לפיכך, גם הוא נכלל בשבועה.
אפשר להביא אותו בדרך רמז, או לגלותו בצורה מעוותת בבחינת ריבוי הקנקנים מפיג טעם היין, או לנסות לקבל כבוד על הלא ידוע.. על כן גם הוא נכלל בשבועה.
שליש הג': כבוד אלקים הסתר דבר חלק הזה הוא היותר חמור בדבר ההסתרה, כי רבים חללים הפילו. ותדע, אשר כל המכשפים שהיו בעולם, ובעלי הערמה הם רק ממיני גילויים כאלה יצאו, אשר תלמידים שלא שימשו כל צרכם, טעו בענינים, ויצאו ללמד לכל הבא בידם, בלי השגחה אם הם ראויים לכך. והמה שיצאו ושימשו בחכמה למטרת אנושיית לתאוה וכבוד. וקודשי ה' הוציאו לחולין ולשוק. והיינו שקוראים קבלה מעשית.
הסבר: "כבוד אלוקים הסתר דבר", דהיינו שלקחו רק את המטרה וזרקו את האמצעי ואת דרך התיקון. ובנוסף לזה חטאו כפליים שעוד הלבישו את המטרה העליונה בלבושים חיצונים גשמיים כדי למצוא חן בעיני ההמון ופספסו ועיוותו לגמרי את העניין.
כידוע רוב שאר התורות בעולם והפיסלוסופיות והחכמות שדדו מהיהדות, הן מצד אברהם, הן מצד משה הן מצד הנביאי אמת, הן מצד אליהו הנביא, והן מצד חכמינו.. לקחו את החכמה הטהורה, עשו אותה יפה בעיני ההמון, לקחו את הטפל וזרקו את העיקר, דבר זה הוא פגם חמור ביותר וביזוי הגבירה. דברים אלה נוהגים בדור הזה עוד, שמשתמשים בקבלה לתמורות מעשיות בזמן ומקום חלילה, והרי כל הקבלה באה על מנת להשיג מעבר לזמן ומקום. וע"י שהיא משמשת למטרות אנושיות במקום מטרות אלוקיות, פספסו לגמרי את העניין, וכדי בזיון וקצף
שנזכה להשפעה מעשית. בהצלחה.
[/sociallocker]
חזון למועד – הרב ברנדוויין – ז' באדר
חזון למועד – הרב ברנדוויין – ז' באדר – הילולת משה רבנו
קבלה – חכמת הקבלה #קבלה #חכמת #הקבלה #חסידות | 📌 הירשמו לערוץ בקליק והפעילו את הפעמון 🔔 לקבלת עדכונים | שיעורים | ושידורים חיים | הצטרפו לטלגרם לעדכונים נבחרים ותוכן יחודי: http://telkb.net | אתר הבית: https://kabbalah.pw | פייסבוק: https://bit.ly/3JVlHvk
הצטרפו כחברי מועדון לתמוך בהפצת התכנים וקבלת הטבות:
https://bit.ly/3MH1YE2
לכל הערוצים:
https://linktr.ee/kab10
עיקרי הדברים:
- פטירת משה רבנו בז' באדר:
- משה נמחק מפרשת "תצווה" כרמז לפטירתו בז' באדר, אך הקדוש ברוך הוא מחל לעם ישראל על חטא העגל. המחבר מדגיש שמשה מייצג אמונה, ועם ישראל – אהבה, כאשר האמונה מתפשטת ללב כ"אור חוזר".
- המן שמח על הגורל שנפל באדר, מתוך מחשבה שזהו חודש פטירת משה, אך לא ידע שמשה גם נולד בז' באדר, מה שמסמל את המשכיות תורתו.
- מלבושי הכבוד והתפארת:
- הלבושים מקורם באדם הראשון, שהיה לבוש "אור" לפני החטא ו"עור" לאחריו. הלבוש מסמל כיסוי והסתר, אך גם כלי לגילוי האור הפנימי ("אור חוזר"). בעל הסולם מלמד שהלבושים מגלים כבוד דווקא דרך החומריות, כחלק מתיקון הבריאה.
- בפרשת "תצווה" מוזכרים בגדי הכהונה "לכבוד ולתפארת", המסמלים את היכולת להעלות את הגשמיות לרוחניות.
- הדלקת המנורה:
- מצוות "ויקחו אליך שמן זית זך" בפרשת "תצווה" קשורה ליגיעה ול"אור חוזר", שמגיע דרך עבודה פנימית. השמן הכתית מייצג את התורה שבעל פה, המתגלה דרך מאמץ אנושי.
- פורים ותיקון הבריאה:
- המן ומרדכי מייצגים את המאבק בין רצון לקבל לרצון להשפיע. הלבושים בפרשה קשורים לפורים, שמסמל גמר תיקון – גילוי האור מתוך ההסתר. המגילה נחשבת לדרגה גבוהה מהתורה שבכתב, משום שהיא נובעת מרצון התחתון ומאהבה.
- תורת משה לעומת תורה של יגיעה:
- משה מייצג תורה שמימית (חוכמה), ואהרון – חיבור בין חומר לרוח. לאחר פטירת משה, התורה נשמרת על ידי יגיעה ופלפול, כפי שיעבץ (עתניאל בן קנז) החזיר את ההלכות שנשתכחו.
- רעיונות קבליים:
- הבריאה באינסוף היא ללא זמן ותהליך, אך לאחר הצמצום מתגלה התהליך והשותפות של התחתון. הכבוד נובע מהיגיעה שמגלה את הפנימיות מתוך ההסתר, והתורה משמשת כתבלין ליצר הרע וכפנים לגילוי האלוקי.
מסקנה:
השיעור מדגיש את החשיבות של יגיעה בתורה כדרך לגילוי רוחני, תוך חיבור בין משה (אמונה), אהרון (חומר ורוח), ופורים (גמר תיקון). המחבר מבקש להתמקד בתיקון עצמי, לימוד מדויק וחיבור פנימי, תוך שילוב בין חוכמה (מלמעלה) למלכות (מלמטה).
שלום וברכה אנחנו נלמד מהספר חזון למועד של הרב ברנדוין הרב אברהם ברנדוין זצל הבן של הרב צבי יהודה ברנדוין ספר מאוד מומלץ ואני לא ממליץ בקלות על ספרים במיוחד לא בחסידות אבל ספר מיוחד בהחלט הוא גם מאוד בהמלצה חמה ביותר של הרב שיינברגר והשיעור גם לרפואתו הרב מרדכי בן שרה ולרפואת סטפן בן אריקה לעילוי נשמת אליהו בן מזל לעילוי נשמת מידה בת חנה לרפואת הארון בן מזל להשבת החטופים הביתה לשלום בגוף ונפש ובפרט בנ שש אמן כי אני רוצה אני טיפה צרוד אבל נשתדל יש כאן צרד אוקיי משתדל מקסימום הבינה מלאכותית תערוך לי את הכל סתם ז באדר מאמר א' עניין פטירת משה רבנו בז באדר ופרשת צוה יונים פרשת צוו ביום פטירת משה רבנו ואתה תצווה בני ישראל בזוהר הקדוש מן לן רב ממשה דאמר ום עין מנינה מספרך אשר כתבת ואמר לצורך אף על גב קודש בריך הו אביד רותה אם כן דעלא השזיף מונש תמר דלא תקר בפרשת ואתה תצווה וחמים מתמן וו קמוע תרגום הסולם סולם מי גדול לנו ממשה שאמר ואם עין מכ נינה משפך אשר כתבת שמר זה לצורך ישראל ואף על פי שהקדוש ברוך הוא עשה רצנו מחל ישראל עם כל זה לא ניצל מעונשו והרי אמרו שלא נזכר שמו בפרשת תת צווה ונמחה משם אז אמר לנו פה שמי גדול ממשה ש היה מוכן להמחות מהספר ובאמת נמחק מפרשת צווה למרות שהקדוש ברוך הוא מחל ישראל כמובן הכל שדות התורה ועניינים עמוקים אבל נלך בקו המאמר כמובן המכני מספרך זה עניין מאוד גבוה כי משה זה בכונת אמונה ועם ישראל זה בחינת אהבה שזה האמונה שמתפשטת ללב זה נקרא אור חזר המלביש שיורד ללב האדם ע דרך לב נתיבות החוכמה זה עשים סרטון מיוחד על אמונה כדאי לראות את זה שמה ובכל מקרה והגר כתב ויש לומר הטעם והוא משום ז הדר נופל תמיד בשבוע של פרשת צווה רק פעמים רחוקות יקרה שפרשת תצווה נופל חר הדר ושם יתברך ויתעלה שמו הצופה מביט הצף כל הדורות ידע מראש כי בזין הדר הסתלק משה רבנו עליו השלום לזאת לא זכר שמו בפרשה הזאת לרמז על זה ובאמת השבוע אנחנו גם יצאים בפרשת צווה חזל אמרו הפיל ה הפור הוא הגורל רק רגע חזל אמרו הפיל הפור הוא הגורל תנה כיוון שנפל פור בחודש אדר שמח המן שמחה גדולה אמר נפל איפור בירח שמת בו משה ולא היה יודע שבשעה שבשעה באדר מת בשבעה באדר נולד וצריך להבין מה העניין בכך שבאותו יום שנולד משה ולכן יום המיתה כיום הלידה עוד יש להבין מה העניין של המצווה ויקחו אליך שמן זית זח כתית למאור דווקא בפרשה זו וכן בהמשך הפרשה שכתוב ואתה הקרב אליך וגומר ועשית בגדי קודש לארון אחיך לכבוד ולתפארת גם צריך להבין מה הקשר לתה תצווה עניין מלבושי כבוד וחדה לבהר זאת צריך להבין מקודם מה העניין של הלבושים והכבוד הנה שורש הלבושים מצינו באדם הראשון כמובא במדרש מה היה לבושו של אדם הראשון אור וציפורן כבוד המכסה עליו מכיוון שאכל מפירות האילן נפשט אורו וציפורן מעליו ונסתלקה ענן כבוד מעליו וראה עצמו כרום ארום דהיינו שבגן עדן הלבוש רגע היה מינ הובה שלא היה לו לבושים חיצוניים כמו לבושים של נו שבאים מהחיי או מע שמח אומנם אחרי חטו כתוב ועס להם השם אלוקים כותנות או ועל בשם וזה הלבוש הראשון הנזכר בתורה כן והמשמעות הפנימייתי שבגן עדן הכל היה גלוי לפניו ואחרי שהוא גרש מגן עדן היה צריך תיקון להכין בעצמו באמת לפני החט הלבושים החיצוניים שלו היו פנימיים היו חלק ממנו זה שאדם לובש בגדים כהשלמה וזה לא חלק אורגני ממנו זה סימן גשמי לעניין הרוחני הגבוה הזה בעל הסולם מדבר על זה בבית שער הכוונות עעם זאת יש לציין שהל שלנו של הבשר והאור וגם של אדם הראשון שהייתה מדרגתם גבוהה אבל הם לא אמיתיים יש לבושים יותר גבוהים שקשורים לצמצום א' שיהיה אותם לעתיד לבוא שזה הבשר והאור האמיתיים והבשר והאור שלנו באים מהבינה יותר אבל זה ליוד כן כבר אני מדבר ע מבחינה רוחנית בעיקר אבל הגשמיות מדמה את העניין הזה בצורה שאנחנו תופסים אז הוא אומר שלבושים מרים על הסטרה בעצם וזה אומר שהכל היה גלוי ואז הוא צריך להכין את הלבושים בעצמו והעניין של הלבושים וכן מדוע מכונים כבוד ק רגע [מוזיקה] מדוע נים כבוד בעניין של השים וכן מדוע הם מכוונים כבוד וכמו שכתוב כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתי צרתי סיתי וכן בברכות הנישואין שהכל ברא לכבודו דנו שמטרת הבריאה היא שהאדם ישיג את הכבוד שעניינו כמ שיבואר לאלן לו האור מתוך ההסתר שזהו על ידי קידוש החומריות כי הנה האדם כשלעצמו כמות שנברא נאמר עליו הרום יצאת מבטן ימי והלבוש באים על ידי פעולותיו שמתג הוא מכין בגדים לכן היו לבושי אדם הראשון לבושי אור שאור הוא אותיות עיוור שמטרתם לעלים וכן אור חוזר מכונה לבוש כי לפי מידת הלבוש והכיסוי כך הוא יכול לקבל את האור וזה ההבדל בין בית המצבים של אדם הראשון כשהיה בגן עדן יכל לקבל ללא לביש וכיסוי ועכשיו הוא צריך לקבל לפי הכנת הלבושים וכן וכל דבר שמתגלה מתוך החומריות וכיסוי והסתר מגלה את הפנימיות ה נקרא בשם כבוד כן זאת אומרת בגלל העניין תיקון של הצמצום של היתר דבקות של השוואת הצורה אז בשכר וסתר משה פניו כירה מבית זכה לתמונת השבית דווקא הכיסוי מגלה בשונה ממה שאנחנו חשבנו לפני שהשתקפו מגלה זה לא שלא צריך אותה אבל הייא לא מגלה בפני עצמה היא גורמת למכת חושך חייב דווקא את הכיסוי כדי לגלות כמו אם מסתכלים על השמש ויש גם כוכבים קצת יותר קשוחים נהים עברים לכן צריך את ה עניין הזה של האור חוזר שזה נקרא כבוד כי זה גם לבושים שהם לא בלחם ביזיון ובלחם עצלות כן זה פירש זאת אומרת הלבוש זה היכולת שלי להסתיר את הדבר לדחות את התגובה אוטומטית לוותר עליו ואז הלבוש הזה נהיה כלי לקבלת האור כן זה פירש מרן בעל הסולם בספר פרי חכם שיחות ששם יתברך מתפר דווקא עם הצדיקים שהם בבחינת לבוש החיצון מכל העולמות ולא במלאכים אלא בעולם העשייה שהוא לבוש החיצון על כל העולמות וזהו ורה ממוטו שאפילו גם בגוף העכור והמלוכלך יכול להלביש אורו יתברך בזה מראה הוא מתפאר ברוב תקפו וגבורתו והינו מפני שכדי לגלות ה רוחני צריך הגיה להוציא נאורה מגו חשוכה וזה בחינת מלבושי כבוד שהלבוש מגלים את הפנימיות שדווקא אותם בגדים הפשוטים מעצמם אין להם ערך הם מגלים את הכבוד הפנימי ו מהמילה נמצא שעיקר הנחת רוח יש לו דווקא מהצדיק המלובש בגוף כזה עיקר התפארות וחייב קצת לחדד את העניין כי בהרבה חסידויות לומדים את זה לא נכון בבחינת שנתבע הקדוש ברוך הוא לעשת לו דירה בתחתונים והסברתי את זה בספר התניה כשלמדנו את הפרקים הרלוונטיים נגיד עניין שבגוף הכוונה לא לגוף הפיזי אם כי הוא כן אמצעי שצריך להשתמש בו וכחלק מהאמצע הזה יש לו כללים וחוקים ודרכי עבודה ודרכי התפעלות ודרכי שימוש אבל הגוף הכוונה לתודעת הגוף הנפרד שהמדרגות הגבוהה שהקדוש ברוך הוא אוהב מבחינתנו כמובן וד נביאים הדמה תורה דיברה בשפת בני אדם לא שהקדוש ברוך הוא משתנה אבל בבחינת שעשוים הצדיקים הוא מראה לנו פנים שמחות ההשגחה מראה לנו פנים שמחות כשמתקינים הצדיקים כי הם מקיימים את מטרת הבריאה עם הרצון לקבל הגדול הוא מלביש את האלוקות ולא רק ברצון לקבל הזך שזה כמו נקרא מלאך זה כמו הרצון להשפיע שברצון לקבל כמובן הכל ביחס לאדם ביחס לתפיסה הנשמות גם שאני אומר מלאך שזה סוג של כוח כמובן הוא בא עם לבוש אבל זה נחשב כוח מופשט יותר ביחס לגוף אז זה ביחס לנשמת האדם עשם אני מדבר על כוח המשיכה א מדבר ביחס לכדור הארץ ביחס ל לאדם שבכדור הארץ אנחנו לא מדברים על הכוחות בפני עצמם כי זה כמו ורות בלי כלים ויש לעניין הזה הרבה השלכות עד כדי כך של השלכות של עבודה זרה אפילו אם לא מבינים את זה נכון אבל זה המקום להיכנס לזה אז אבל זה מקום שצריך להיכנס אליו ולחדד אותו והרבה נכנסים בצורה לא נכונה אז כדאי לכל אחד לדייק את הי שדות בדברים האלה ובכל אופן הנחת רוח הגדול דווקא בא מתוך העבודה ממקום הפירוד שלנו זה נראה הפוך אבל המעלה כמובן שהפרו יהיה חיבור שהאחר יהיה אחד אשר רצון לקבל יהיה בעל מנת להשפיע אבל יש בזה תהליכים זה לא קורה ברגע אחד וזה נבין את דברי המדרש פרשת צווה זה הדבר הדהוד כתיב כבוד חכמים אנחלו אין כבוד אל התורה ותדע לך מה אמר בראש דברי הימים אדם שת אנוש וכן כולן ואין אתה מוצא באחד מהמהם כבוד עד שמגיע לאבץ שנאמר וי אבץ נכבד מאחיו מובא בדברי הימים למה כתוב בכבוד על שיגיע בתורה וכבוד חכמים אנחלו מה זה נקרא להתייגע בתורה להתייגע בלצאת מאהבה עצמית לכן אתה מוצא בארון מהכתיב ותורת אמת הייתה בפיו מה אמר הקדוש ברוך הוא למשה ועשית בגדי כהן סליחה ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך לחבד ול תפרת וכל אלו בזכות התורה שהיה הגע בה הוה קבות חכמים אנחלו עד כאן לשונו יש עדר א' דר ויש צר דר צרוד רואים אנו במדרש זה שכבוד נאמר על הסגה שבאה מתוך יגיעה מגיעה באה לגלות את הפנימיות מתוך ההסתר זה בעצם מאפשר לאדם להיות שותף עם זאת אני כן צריך לציין למען דיוק והרת החוכמה שהדרגה יותר גבוהה אבל זה לא רלוונטי לנו שדווקא כמו שקורא לזה בהקדמה לתלמוד 10 הספירות צדיקים ילכו מחיל אל חי שדווקא דק בגילוי הגדול אני בוחר באסתר ואז אני גם מקבל את הגילוי אבל אנחנו בוחרים באסתר מתוך ההסתר כי אין לנו בריירה וככה אנחנו אבל מתאמנים על צעצועים וזה הדרך אמונה אימון נאמנות תראו את הקלי פלמן גם אבל המדרגה המשובחת יותר שזה יהיה לעתיד לבוא זה מתוך השלמות מתוך השבח מתוך היתרון אנחנו מוותרים זה נקרא בשכר וסתר משה פניו זאת אומרת נתנו לו את האופציה לראות והוא בחר לעבוד בעיירת הרוממות לנו בכלל אין אופציה לראות אנחנו חיידקים חיים ודקים מראים לנו נהיר הוא דקיק ד דקיק ד דקיק אבל זה מצויין תתחיל להתאמן על חיידק תאמן על מושבה אולי צא ממח קוף בסוף וגם תהיה אדם אגב אין אבולוציה ברמה הגשמית עשיתי על זה סרטון אז תשלימו את זה שמה אני יודע ש רבנים אומרים שיש גם בשם בעל הסולם ובסדר ויש כאלה שאומרים את זה והם רבנים אמיתיים תלמידי חכמים ויש כאלה סתם אומרים את זהזה כדי למצוא חן בעני המדע ויש כאלה שזה דרגת התודעה שלהם בסדר עשיתי סרטון תראו את זה מי שרוצה כל אחד יקח מזה משהו מבין יש כאלה אומרים השם משמור שהבורא צמצם את עצמו הייתי באיזה שיעור כזה סתם ככה להתק ל אבל זה דעה השם יעזור זה דעה שנפוצה שאתה זה הבורא בעצם שצמצם את עצמו ולאחר שהוא ברא את הבריאה יש לו רצון לקבל הוא נכלל ברצון לקבל איי אי איי בסדר אבל זה חלק מהתפתחות האנושות חשוב ללמוד את הדברים טוב שאני אזכה אבל האמת של ללמוד טוב זה לא מספיק צריך להוריד אותם ללב טוב וזה כבר עסק אחר אבל גם צריך להבין אותם טוב שנזכה צריך מציאת חן בעני הבורא למשל הייתי בשיעור שאמרו לי שבאן שוף היה תהליך שוודאי זה לא ככה כמו שכותב בעל הסולם באות נד בחלק ב בתלמוד השר הספירות כותב את זה גם ב פי חכם הספר הראשון שלו בקבלה במאמרים הראשונים אבל יש פה רעיון אני אעשה ע זה סרטון נפרד וגם יש אבל זאת אומרת למה אני מדבר על זה אז לכל דבר שמבינים יש השלכות לכן חשוב להבין אותו טוב למשל אבל זה דווקא טוב לענייני אמונה אז נדבר על זה קצת בגלולת משה באינסוף שזה הגילוי הראשוני של הבריאה זה עדיין נחשב בריאה בכוח היות והתחתונים לא שותפים לגמרי אבל סוף כל סוף זה בריאה יש את מחשבת הבריאה שזה נקרא התפשטות מעצמותו דיברנו על זה בשיעורים רבים ששמה יש את האור האלוקי שמיועד לנבראים נקרא אור אינסוף ברוך הוא עם הרצון לק הכלול שם בכוח וההתפשטות הזאת בוראת מציאות שנקראת מלכות האינסוף אבל היא בורת אותה בבת אחת כי הבורא הוא לא צריך תהליכים רק מה שמיוחד באינסוף שלא רק כי העליון תמיד פועל בבת אחת גם חר הצמצום והתחתון פועל לאט לאט או תופס לאט לאט יש גם לאט לאט בלי זמן ברוחני בלי זמן גשמי ברוחני אבל סוף כל סוף לאט זה אומר דרך הפרטים דרך החלקים כי זה התווה הבריאה זה מתחיל מד בחינות דור ישר והשורש וכל הענפים של זה ספירות בחינות לבושים ועוד הרבה עניינים אבל באינסוף הי וזה מייצג את התנועה ראשונית של המציאות וזה נטו כוח הבורא בלי הרגש השותפות של התחתון אז הבריאה הבאה ביחד עם היצירה זאת אומרת יצירה זה נקרא יש מיש תהליך ובריאה זה יש מעין בבת אחת התנועה הראשונית של הבריאה היייתה יש מעין ויש מיש בבת אחת היש מיש היה בתוך היש מעין רק לאחר הצמצום התחיל היש מיש להתגלות לכן במלכות ד אינסוף או בקיצור זה נקרא אינסוף הרבה פעמים זה נקרא גם ד' שלבים של התפתחות האור העליון האור מתפתח שלו אין שינוי באור אז זה הוא אומר הרבה מקומות בעל הסולם והמקובלים והצדיקים ולא להתבלבל בשפת הענפים אור עליון זה כינוי הכלי נקרא אור עליון שהוא כמו עובר והוא כלול באור אור זה נקרא הרגשה התלבשות אור בכלי רק יש הרגשה פסיבית אז העובר נקרא על שם אמו ויש הרגשה אקטיבית הוא נקרא על שם עצמו כמ ההבדל בין חוכמה למלכות בכל מקרה באינסוף לא היה זמן כי הכל בא בבת אחת בלי זמן בלי זמן זה אומר בלי תהליך בלי תהליך זה אומר שלא היה שם גילוי של סיבה ומסובב זה קרה בבת אחת אז לא היה כתר ד אינסוף חוכמה ד אנסוף לא היה שם תהליך הבורא לא עושה תהליכים חלילה הכל קרה בבת אחת גם מצד העליון שזה תמיד ככה אבל אפילו מצד התחתון פוף בבת אחת הוא נברא אבל ביחס לבריאה הכללית הוא כמו הוא בר ביחס ל כלל העולמות לאחר הצמצום פה מתחיל מציאות הזמן מציאות התהליך ואז התגלו הסיבה ה מסבב עכשיו הכל היה טמון במחשבת הבריאה אפילו המקבל ב להשפיע הכל אין דבר שלא כלול שמה חוץ מהקליפות שהם סוג של השליה אבל גם כלול שורש לקליפות שמה שורש לזה שהם לא קיימות אם תרצו כי הכל נובע מהכוח הזה אבל באמת הם נקראות השליה למרות שלנו זה לא מורגש ככה ויש לזה תפקיד ו לאחר הצמצום בעצם התחיל כל התהליך והשתלשלות אבל באמת מלכות אינסוף עצמה היא רק גילוי של חלק מהפאזל כשאני אומר שהכל באינסוף אני מתכוון על לא על מלכות אינסוף רק למרות שגם בא כזרע הכל נמצא שמה אבל אני מדבר בכללות על מחשבת הבריאה עם המלכות אם אני אדבר רק על המלכות דמלכות וזה גם רק מהסתכלות אחר הצמצום כי אין לנו השגה לפני הצמצום כי זה כמו אור זאת אומרת זה נקרא כולו אור לא שאיין שם כלי אין הקר כלי אנחנו לא יודעים להבחין בזה אז זה נקרא כאילו אין כלי מבחינתנו כמו עכשיו באור פה יש המון חללים אבל העין שלי לא מבחינה בהם אין לה את יכולת ההפרטה וההפרטה אז זה נראה לי אחד אם אני אסתכל מיקרוסקופ מיוחד ככה קוראים אגב את הספקטרום של האור אני ראה רווחים באור אבל עם עין רגילה אין לי את היכולת הבחנה לזה אז זה רק משל שכל הכלי אין לו היקר אז הוא נקרא על שם האור אבל אם זאת היא בחינה ד השתוקקות הכי גדולה ואפילו אומר בשינוי צורה גדול אבל היא לא נפרדה מהאור למה מי פעד כל יכולתו הבורא יכול לעשות הכל אבל אחרי ש יצא מהבטן כאילו המים רו וירדו אפלה אז פתאום ניכר העניין ופה מתחיל מציאות הזמן מציאות התהליך עכשיו מי שלומד למשל שהיה תהליך באינסוף מגיע להבנה שהיה אבולוציה למה כי הדומם מתפתח מהצומח מהחיים מהמדבר כתר חוכמה בינה אבל אמרנו שלא היה שם תהליך זה בא בבת אחת ככה גם זה גרה בגשמיות אבל צריך להגיד ש בתוך כל אותה מדרגה כן יש אבולוציה אבל לא ביניהם אז כל דבר שלומדים יש לו השלכות אם אני אומר שיש שמה תהליך אז הנברא יכול להשיג את האינסוף כי תהליך זה יצירה ואנחנו יכולים להשיג יצירה זה קצת קבלה למתקדמת שאני אומר אבל אני שם את זה על השולחן שאני יכול לחתוך את הקליפ אחר כך לכן אין לי השגה באינסוף לא בצורה שלו יש דרך אחרת להשיג אותו אין שם תהליך אין שם כלי נפרד מהאור ואין השואת צורה אז המלכות דסוף היא הייתה מקבל על מנת לקבל ככה זה התגלה שם ובטר ד אנסוף יש כבר את המקבל במת להשפיע לעתיד לבוא אבל שמה באמת אין בר ו עתיד כי אין זמן אז הכל קורה בבת אחת אפילו המקבלת להשפיע קיים שמה אם אני אסתכל על כל האינסוף אז כל דבר יש לו השלכה אז לסיכום אין זמן באינסוף זמן זה נקרא סיבה מסבב זאת אומרת אם הסיבה המסובב באים בבת אחת זה נקרא שהם באים בלי זמן עכשיו הבורא תמיד מה זה הבורא השגחת הבורא גילוי הבורא אנחנו מדברים על הכלים אבל אין אין הדיבור על הור בלי כלי למרות שיש כאלה אומרים אתה האור והבריאה זה תוספת לא לא לא לא הבריאה זה אתה זה עצם הבריאה הור זה מיוחס למציל אני אעשה על זה סרטון בפורים בלי נדר כי זה נושא חשוב אבל כמובן הכוח של הבורא בבחינת הנוד מלבדו מקיים מהווה את הכל אי אין פה שאלה בכלל אז בקיצור אה בגלל המלאכים הגענו לכל השיחה הזאת אבל תתפללו עליי שיהיה לי כוח לעשות סרטון נוסף בנושא אז לכן בעזרת השם כדאי להתמקד בתלמוד ר ספירות בפתיחה לחוכמת הקבלה בכתבי בעל הסולם עם הרבה עבודת נפש ותפילה שהבורא יזכה אותנו ללמוד להבין ולתפוס ולהשיג נכון זה לא רק הידע אבל שאני שומע בן אדם שלומד 40 שנה קבלה אומר לי את הדבר הזה שה תהליך באינסוף אני לא יודע מה להגיד לו אבל אנחנו צריכים להתמקד בתיקון של כאילו אני יודע מה להגיד לו אל הכוונה לפעמים ואני אומר אבל הכוונה בתוכי אני לא יודע מה להגיד לו לכן אנחנו צריכים להתמקד בתיקון של עצמנו ולקחת מכל אחד את הנקודה הטובה שבו והמטרה היא גם בסוף להתחבר היא לא רק הידע הידע חשוב יש לו גם השלכות גדולות לחיבור כי כל הידע בא מל ב נתיבות החוכמה אז איך אומר רבי נחמן לראות בכל אחד את הנקודה הטובה שבו ובפרט בעצמנו כי דרך הנקודה הטובה שבנו נוכל להתחבר לנקודה הטובה של השני אז להמשיך ללמוד מדויק נכון אמיתי לא לוותר על זה ובמקביל להתחבר לעשות עבודה פנימית אוקיי נמשיך בכתוב אוקיי נמשיך בכתוב ובזה נבין את דבר המדרש פרשת תצווה זה הדבר הדהוד הכתיב כבוד חכמים נחלו אין כבוד אל תורה תדע לך מה אמר בראש דברי הימים אדם שת אנוש וכן כולן ואן אתה מוצא באחד מהם כבוד עד שמגיע לאבץ שנאמר והי אבץ נכבד מחב למה כתוב בכבוד על שיגיע בתורה הב כבוד חכמים מנחל וחנה המוצא בארון מכתיב תורת אמת הייתה בפיו מה אמר הקדוש ברוך הוא למשה ועשית בגדי קודש לארון אחייך על חבד ול תפרת כל בזכות התורה שהיה יגיע בה וכבוד חכמים נחלו עד כאן רואים אנו במדרש זה שכבוד נאמר על ההשגה שבא מתוך הגיעה והגיעה באה לגלות את הפנימיות מתוך ההסתר והמקור שמיצינו להב תיגע בתורה ו בגמרא תנא 1700 קלן וחמורים וגזרות שבות דקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה אמר בבו על כל פנים חזרן אתניל בן קנז מתוך פלפול תנהו אניאל הוא יעבץ ומה שמו יהודה אחי שמעון שמו טניאל שנה הוא אל יעבץ שעץ ורי בץ תורה בישראל ההבדל בין משה לאהרון ויהושע כן זה מצינו אצל משה ברוך השם ואהרון אהרון משה על משה כתוב שהה קבת פה ומשם כך נאמר לו שילך לאהרון הכהן והוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלוקים ועניין הוא דיני מש בנו עלי ושלום היה ששונה דמלכא ואהרון נקרא ששונה דמטרוניתא ומבאר המהרל שהפרו מחבר בין הרוח לחומר וארון היה בכוח לחבר בין החומר לרוח כמו שאנו מוצאים בעבודת הקורבנות שעניינה להעלות את החומריות דברים שבאים מהחי או מהצמח ולהכניסם לקדושה מה שאין כן משה רבנו היה כבד פה ולא היה לו את כוח הזה של חיבור הגשמיות עם הרוחניות כי זה כמו נצח ועוד נצח זה מה שבא מלמעלה ועוד מה שבא מלמטה אז צריך את שניהם משה רבנו בגלל מעלתו הגבוהה מדי לא היה לו חיבור כביכול ישיר עם הגשמיות אלא דרך הארון כן כתוב היסו מרפידים שנסים ממצב זה שרפו ידיהם מן התורה נמצא שידיים הם המחברים את עולם המעשה עם עולם הרוח מאותה הסיבה שנאמר על משה שהיה כבד פה נאמר גם כן בידי משה כבדים משום שכאמור הפה והידיים מראים על חיבור הגשמיות עם הרוחניות לכן אהרון וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד כי לארון היה כוח זה ולכן משה שלח את יהושע להילחם בעמלק כי גם ליהושע היה כוח לזה כמו שמצינו שהכניס את עם ישראל לארץ ישראל נמצא שאהרון ויהושע הם שניהם מבחינה של העלת החומריות אבל משה הוא מבחינה של תורה שמימית לכן פני משה כפני חמה יהושע כפנ לבנה זאת אומרת הוא רוצה להראות פה ש היות והם יותר צד הגוף אז לכן היה צריך שהם יתמכו בו אבל בעצם אהרון עושה את נוסעיו לא לשכוח את זה אחרי פטירת משה התורה היה על ידי יגיה ו מה ההבדל בין תורה של משה לתורה שבא על ידי יגיה א אגב היה כתוב לפני משהו ציטט הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלוקים מה זאת אומרת לאלוקים אז אלוקים זה הגדרה של שר ומושל אבל בפשט כאילו כי אלוקים זה זה כוחות אז בקיצור שמישהו הוא הכוח העליון הוא מכונה כמו אלוקים זה כינוי לצד הכוח שבדבר אבל לא שהוא האלוקים כמובן לא הכוונה לזה אלוקים גימטריה הטבע גם אחרי פתירת משה התורה היא על ידי הגיעה ומה ההבדל בין תורה של משה לתורה שבאה על ידי יגיעה כותב המדרש אספה לי 70 איש וזהו שו אומר הכתוב דברי חכמים כדורבנות וכמשמרות נטועים בעלי הסופות נתנו מראה אחד בעלי הסופות מהוא בעלי הסופות ה מתי ה נתון באדם בזמן שבעליהם נספן מהם כל זמן שרובו קיים הוא היה שואלו מת רבו הרי הגע ביום ובלילה לקיים תלמודו שאין לו למי הוא שואל לכך נאמר בעלי הסופות וכמשמרות וכמשמרות נטועים מזה נמצא שדווקא בזמן טירתו של משה שנשתכחו הלכות היה קיום לתורה דווקא על ידי יגיעה וזל אמרו בדורו של משה כתיב אהבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשונכם וכתיב יקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים ויודעים או וידועים ואילו נבונים ללא וזה הו מ אותו הטעם משום שבזמן משה רבנו עליו השלום כל דבר הקשה שאלו אותו וקיבלו תשובה אם כן לא היייתה קיימת מדרגת נבונים שפירושה התבוננות והגיעה ו בזה נבין את ההבדל בין חוכמה לבינה בתס כאשר מגדיר את הספירות כתר חוכמה בינה הוא אומר שבסיר כתר מאיר בבחינת אינסוף בחוכמה מקבלת על ידי כתר זה כמו בבחינת חכמים שמקבלים מה שאליה נותן אבל בינה מקבלת אינסוף על ידי הרחקה ויש לפרש דבריו שהרמז בשם בינה הו שצריך להתבונן להתייגע לכן הסגת אור בעולם האצילות היא רק על ידי בינה שמקבלת דרך לב נתיבות החוכמה שהמספר לב רומז לכך שההוא מגיע על ידי כב אותיות וי נקודות שהן בגימטריה לב וכן כבוד בגימטריה לב שזה הדרכים הנכונים לקבלת ההורה אלוקי זאת אומרת אפשר עוד להגיד שמשה זה כמו אור מקיף גם גדול ועצום אז אין שם הגבלה כי זה מצד העליון אבל שזה מצד התחתון זה קצת דורש יגיעה התבוננות אבל זה גם מיעוט הרחקה אבל זה מצוין אנחנו צריכים גם את משה וגם את אהרון או במקרה הזה גם את החכמים זה משלים אחד את השני הידיעה משלימה את האמונה אנחנו לא מבטלים את הידיעה לכן כתוב חכם גדול מנביא משה רבנו הוא נביא אבל הוא נביא בבחינת חכם הוא גדול כי הוא רואה פנים בפנים ונביא רואה נגיד פנים באחור ברמז בחידה אבל כלפי עם ישראל אנחנו צריכים את שני המדרגות האלו שתי המדרגות גם הסכרים גם הנקבות כן אוקיי יום פטירת משה רבנו לפי זה נבין מדוע יום פטירתו של משה הוא ביום לדתו משום שביום פטירתו מתקיימת הורתו על ידי מסמרות נטויים שמשיגים את הורתו על ידי פלפול והגיעה שמתייגים בה ומתחילים לגלות את רבם שצדיקים במיתתם קרועים חיים וזה נקרא שנולד באותו יום וממילא יום הפטירה יותר גדול מיום הלידה כמו שכתוב טוב שם משמן טוב ויום המוות מיום יוולדו דיינו ש שם טוב ויום המוות טובים משמן טוב ויום הלידה והקשר ביניהם מבואר שם בתרגום שטוב הואם שטוב שם טוב שקונים הצדיקים בעולם הזה יותר משמן שנמשך על רושם של המלאכים והכהנים וכן טוב יום המוות שנפטר בשם טוב הו בזכות מיום שנולד הרשע בעולם היינו ששם טוב זה בזכות מה שתייגו ולא כ מלוכה וקונה שזכה להם בזכות אבותיו וזהו כיום המוות שאז מתגלה כל פעילותו שרכש בימי חייו ולא כיום הלידה לפי זה יובן מה שהמן שמח שעלה בידו הזמן שהוא יום פטירתו של משה אבל לא ידע שזה הוא גם יום לידתו שאז מתקיים את תורתו אפשר להגיד שזה כמו חוכמה במלכות גם שהשמן זה החוכמה והשם טוב זה כבר שהתחתון שותף וצריך את שניהם גם את יום הלדה וגם את יום הת לא חצי דבר ואז דבר שלם אז ה הגיעה החסרונות התנועה מצד התחתון זה תוספת שמשלימה על מה שבא מלמעלה אומנם זה ממועט יותר אבל זה גורם לשותפות זה הדבר הגדול לעתיד לבוא רק זה יוכל להתחבר ולהשתלב בצורה מלאה קיום התורה על ידי קבלתם מרצון בזה נבין מה שכתוב בחז והתייצבו בתחתית ההר אמר רבי עבידי מאי בר חמה בר חסה מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים את תורה מותב ם לאו שם תהיה קבורתכם אמר רבח אבר יעקב מכאן מודעה רבה לאורייתא אמר רבא אף על פי כן הדור קיבלו בימי אחשורוש לכתיב קיימו וקיבלו היהודים קיימו מה שקיבלו כבר מוצאים כאן שיש הבדל בין לקבל ולקיים מפני שמה שקיבלו בהר סיני זה מפני שהעליון רצה כמו ספירת חוכמה שמקבלת על ידי הכתר שזה בכפיה אבל לקיים זה מה שבא ברצון כמו שכתוב ש מאהבת הנס חזרו וקיימו זאת אומרת פה היה תוספת של הכוונה וזהו וכוונה מצד הפחיות כלים והורות בעל הרות שמשתמשים ברצון לקבל כי המעשה זה הרצון לקבל והכוונה זה כאילו הרצון להשפיע אבל אם נדבר מצד הפחיות כלים ורות אז שאומרים הכוונה מתכוונים לרצון לקבל שאני גם עושה את הכוונה על הרצון לקבל אז צריך לראות ממה מדברים אז לקבל זה נעשה לקיים זה נשמע וזה כן המואר בפתיחה חוכמת הקבלה הבדל בין חוכמה למלכות שחכמה מקבלת על ידי הכתר היינו שור סיבה לכלי אבל מלכות שמקבלת אחר שנעלם אור החוכמה הוא משתוקקת אליו נמצא שהכלי הוא סיבה לאור ולכן המלאכות היא הכלי הקבוע ונקראת קיום מה אומר לנו מה זה הכלי סיבה לאור גורם לאור הכוונה כמו הובר שזה שהוא רוצה זה כובל רצון מההורים זה לא הרצון שלו אבל במלכות שהוא נפרד מהאור משתוקק אליו הוא מרגיש שזה כבר הרצון שלו כי הוא רוצה את זה הוא מרגיש את זה מצידו עצמו אבל בשביל זה הוא חייב להיפרד מהאור מהמילוי לכן המציאות בנוייה ככה לכן הכלי המלכות כליה קבוע ונקראת קיום למה כי הכלי קודם לאור מה הכוונה קודם לאור גורם לאור סיבה לאור להמשכה האור אבל צריך את שתי הכיוונים לא חותכים את החלק הראשון זה תוספת על החלק השני סיבת כתיבת התורה למרות הרצון לקבל כן גורם לרגש כזה זה נכון כמו במטריקס היא אמרה לו השאלה מניעה אותנו נכון אבל גם התשובה מניעה אותנו שתי התשובות נכונות זה ממעלה למטה זה ממטה למעלה וצריך לחבר את שניהם כי אם רק הכלי מניע אותי אני ההיה מנותק מהאור אז נפלתי לרצון לקבל לעצמו אניה חור שחור מצד שני עם הכלי לא יניע אותי אז אני כמו עובר צריך לחבר את שניהם זה הקו אמצעי זה העניין של היהדות רק לחבר נכון לא לערבב גדי בחלב עמו כן בצורה נכונה סיבת כתיבת התורה בפרשת צווה לפי זה נבין גם הקשר מצות הדלקת המנורה לפרשת צווה ד הדלקת המנורה המורה על יגיעה על עלות נר תמיד שזהו בחינת אור חוזר שבא מלמעלה למטה על ידי יגיעה ועבודת המסכים אז למה מלמעלה למטה אה לא לא ממטה רגע אה אוקיי לפי זה נבין גם כשר למצוות הדלקת המנורה לפרשת תצווה שהדלקת המנורה אמורה על יגיעה לעלות נר תמיד שזה בחינת הור חוזר שבא מלמעלה למלה על ידי עבודת היגיעה ועבודת המסכים הגוף נקרא מעלה ממעלה למטה כשמשתמשים בו וכן השמן שבו עולה שמן הוא כתית שבא על ידי הגיעה כן קושים אותו וכן פרשת בעלותך מביא רשי דברי חזל למה נשמחה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים לפי ש כשראה אהרון חנוכת הנשיאים חלשה ז דעתו שלא היה עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות והרמבן כתב זל אבל העניין האגדה הזה הזו לדרוש רמז מן הפרשה על חנוכה של נרות שהייתה בבית שני על ידי אהרון ובניו רצוני לומר חשמונאי כהן גדול ובניו אבל לא רמזו אלא לנרות חנוכת חשמונאי שהיא נוהגת אף לאחר חורבן ב גלותנו וכולי ועולה מדבריו כי הרמז בפרשת המנורה הוא לנס חנוכה מה אומר פה כן זאת אומרת ש הדלקת המנורות זה גם אחרי החורבן אבל נראות של חנוכה שמונה ימי בינה אמר פה דבר יפה שהמהות של חנוכה היא תורה שבעל פה זה כמו שורש כזה של גילוי התורה שבעל פה וכל עניין של היוונים היה נגד תורה שבעל פה שזה תורה שבא על ידי יגיעה אז אמה מהות של חנוכה היא תורה שבעל פה חזל אמרו והיכן ציוונו מילות אסור כל העניין של היוונים היה נגד תורה שבעל פה שתורה זו שבא על ידי הגיעה ואל כן מובן מה העניין של המצווה של וכחו אליך השמן לפרשתנו כבני אומר אני מוכן לעשות מה שאני מבין שיצא לי מזה לרצון לקבל בדעת הגשמית שלי או הרוחנית אם הוא יווני רוחני אני מוכן לעשות מה שאני לא מרגיש אני ספרטני אבל אני רוצה להבין אחר כך מה יצא לי מזה אבל תורה שבעל פה היא מחייבת אותך לותר על כל הרצון לקבל לכן הזה נקראת בעל פה דיינו בעל מנת להשפיע שהמלכות הי הרצון לקבל צריך לעשות ה בנות להשפיע אבל זה על ידי הגייה רבה כי זה עניין של הטבע בת בחינות בלבושים ת בחינות בתורה לכן לפי זה אפשר להבין את העניין למה עניין עשיית מלבושי הכבוד נאמר דווקא בפרשת צווה תם הוא משום שהם גם כן באים על ידי היגיעה והביאור בזה של הלבושים יש בת מדרגות א' כותנות עור ב כותנות אור זה לפני חת אדם הראשון זה אחר וכתוב במדרש שהכנת שעשה שהכוונת שעשה הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון הא הכותונת שלקח עשיו מנמרוד וה מגדי עשו החמודות שלבש יעקב בשעת הברכות מאותם לבושים שיעקב קיבל מעשו מזה עשה את כותונת הפסים ונתנה ליוסף בגלל זה ויקנאו בו אחו ואומרת הגמרא אולי אני קצת אסביר את זה אם הוא לא הגע בזה במאמר אומרת הגמרא על הפסוק לכולם נתן לאיש חליפות שמלות ולבנימין נתן שלוש מאות כסף וחמש חליפות שמלות אפשר דבר שנצטער באותו צדיק יכשל בו דאמר אבא וכי קצת לא מרגיש טוב אז רגע בשביל משקלל שני הסלעים מלד שהוסיף יעקב ליוסף משאר אחב להתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים אמר רבי בנימין רמז רמז רמז רמז לו שעתיד בן לצאת ממנו שיצא מלפני המלך בחמישה לובש מלכות שנאמר יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת לפני שאני אסביר את זה אני אסביר עניין מה שוא אמר לפני עם הבגדים של עשו ונמרוד שבעצם הבגדים הלה זה בגדים של הרצון לקבל בגד מלשון בגידה אגב כי הוא יצא מהפנימיות החוצה לבוש מלשון בושה הוא דווקא בא לחבר את החיצוניות לפנימיות בחזרה צריך להגיד ללכן חוזר הת הכותונת שעשה הקדוש ברוך הוא לדם הראשון זה הייתה כותונת אור עם א' אחר כך זה ירד והתגשם לכנות אור עם עין ואז עשו ואז נמרוד לקח אותה מצא אותה לקח שדד אותה גנב אותה כי הרצון לקבל ליך ש עצמו המנותק לגמרי לוקות הוא לא יכול לקבל אור צריך לגנוב מהקדושה אחרי זה עשו שהוא הרצון לקבל שהוא קצת כלול ביעקב לקח את ה כותונת הזאת ואז ואז יעקב תקלל בכותונת הזאת שזה כמו הרצון להשפיע שני כלל ברצון לקבל וזה מה שקרה גם בפורים עעם מרדכי והמן ש המן נכלל במרדכי שלא מבדיל בין הרוא הרמן לברוך מרדכי במותם לבושים שיעקב קיבל מעשו מזה עשה כותונת הפסים ונתנה לה יוסף אבל פה היא עברה כבר אפגרייד מה היא היייתה כבר גמל קווים ממש לנאי אוקיי רוצם תעון הסבר כי בשביל שבעתיד בעוד למעלה מאלף שנים יצאו ממנו בן לבוש בחמישה מלבושי מלכות האם סיבה זו תגרום שבנימין לא יעורר קנאה אז זה מה שקראנו לפני על ובנימין נתן 300 כסף ח וחמש חליפות שמלות ועוד קשה שהרי פסים הם רמז לצרות שהיה ליוסף כמו שאמרו שפס נוטריקון פוטיפר סוחרים ישמעאלים מדיינים שזה ראשי תיבות פסים של פוטיפר סוחרים ישמעאלים מדיינים ועל כן במה אחים קנאו קינאו בכונת הפסים אל העניין הוא שיש בתורה שני הבחנות בחינה אחת היא בראתי יצר הרע בראתי תורת תבלין בחינה זה שיש בתורה שבה היא משמשת רק כתבלין נגד יצ הרה היא בחינת אחוריים המכינים לפנים וזהו כותנות אור בעין יפה ובחינה זו היא הפסים שגרמו לירידה למצרים ששם השתעבדו בחומר ובלונים כמו שכתוב בזוהר ומרו את חייהם בעבודה קשה זהו קושיה בחומר זה כל וחומר לבונים בלבנים זה ליבון הלכה וזו ה בחינה כמו שכתוב כלי גולה אשי לך בת מצרים צריך להגיד שכונות אור זה בעצם כמו טריק בקודן כבר שזה פנים וזה לא אחור אומר פה ב הערות למטה מקור הדברים בפירוש הסולם הקדמת ספר הזר ה מצמות של בתורה נקראות בשם אה יפה זה קטע חשוב לשון עזר בשם פיקודיים נקראות אומנם גם בשם תורג איטין אבל ההפרש ביניהם הוא כי בכל דבר יש פנים ואחור שבחינת הכנה אל הדבר נקרא אחור מבחינת השגת הדבר נקרא פנים אז בקצרה אם נגיד שהחיסון של המצווה זה כמו אייטין והפנימיות זה נקרא פקודין מלשון שור מופקד בה ועל דרך זה יש בתורה מצוות בחינת נעשה בבחינת נשמע כמו שאמרו חזל עושה דברו לשמוע בכל דברו ברשע עושה ודר לשמוע כשמקיימים תורה ומצוות בבחינת עושה דברו מטרם שזוכים לשמוע נקראים המצוות בשם תרג עיטין ומבחינת החור כשזוכים לבחינת לשמע בכל דברו נעשים את הרג מצוות מבחינת פיקודים והוא מלשון פיקדון כי יש רג מצוות אשר בכל מצוו הופקה דורה של מדרגה מיוחדת שיא כנגד דבר מיוחד בתרי גברים וגידים של הנשמה ושל הגוף הגוף הרוחני בעיקר אבל זה מתבטא גם כ הדמיה בגשמיות צורת האיברים ונמצא ש סיעת המצווה הוא ממשיך לאיבר שכנגדו בנשמתו וגופו את מדרגת האור השייך לאותו איבר וגיד הוא בחינת הפנים של המצוות בזה נבין את הגמרא שמשה רבנו עליו השלום השיב למלאכים שרצו את התורה לעצמם כלום כינה יש ביניכם יצר הרע יש ביניכם מיד הדו לו לקדוש ברוך הוא שנאמר השם אדונינו מהדיר שמך וגומר ששל חלק הזה של התורה שא זיכוך ליצר הרע הוא ניצח אותם כי למלאכים אין גוף שצריך לעבור זיכוך וכמו שאמרנו שאנחנו מדברים לשמות בני אדם אז המלאך זה הרצון להשפיע שברצון לקבל והוא מצד טבעו היות ו זה צד ההתכללות שברצון אז הוא זח והתורה דווקא באה בשביל הרצון לקבל הגדול דווקא הגוף הנפרד לא הגוף הגשמי כי הוא רק סימן לגוף הנפרד הגוף הרוחני הוא הרבה יותר נפרד הגוף הרוחני מצד הביע דקליפה רק הגוף הגשמי הוא ביטוי של הגוף דקליפה ביטוי טבעי אפילו אבל יש ב עוד צדדים אנחנו ורואים יש בו צדדים טובים גם יש את המוח יש את המשכן לנשמה אז כל דבר בא להראות על עניין מסוים אבל יש בחינה שנייה בתורה שהיא הפנים של התורה שזה נקרא גם פנימיות המצוות מה שאנחנו מדברים כל הזמן שצריך להשיג ועל כן אצל רבי מאיר היא נקראה כותנות אור באותו המעמד שנתן יוסף לבנימין את השמלות הם הי בבחינה זו יפה כמו שכתוב וישו ו ושו ישקרו עמו ישקרו עמו שהייתה בחינת אהבה ואחווה וגם גילוי חוכמה ושתקו עמו ישתו ושתקו עמו שתה בחינת הבה חה וגם גילוי חוכמה וכבר אין להם עסק עם היצר הרע ובחינת התורה תבלין לכן אין חשש של קנאה כי הקינה היא בעל מנת להשפיע זה קינת ספרים לא קינת חמורים אז אין בעיה פורים אורות גמר התיקון בזה מובן מדוע יוסף נתן לו את השמלות כרמז למרדכי יהודי שיצא מזרעו וילך במלבוש זהב איך אומרים בחסידויות זהב ראשי תיבות זה הנותן בריא זה מובא בכל מיני ספרים וגם בחסידות חבד ובספרים קודמים יותר אבל מה זה זהב מלשון זהב כמו שאומר הזוהר אוזה הנותן בר הייתי אומר שהוא צריך לתת מצד הנפרדות שבו חידוש יפה כי זה היה מורה על אור החוכמה ועל הורות של גמר התיקון שהעירו כשיהיה ביטול יצר הרע יורים שהיה קבלת התורה מאהבה היה גילוי חוכמה ולכן כתוב במגילה לדעת מה זה ועל מה זה שזה רמז על הלוחות הראשונות שכתוב מזה ומזה הם כתובים שגם מאוריים הם פנים וכן כתוב בספר טורקת לאחד מ מגורי האריזל שהמגילה היא מדרגה יותר גבוה תורה משום שהתורה שלנו היא רק בבחינת נובלות חוכמה ששייכת לזמן תיקון היצר ל המגילה שייכת לגמר התיקון לכן כתוב כל המועדים בטלים חוץ מפורים וכן כל הכתובים בטלים חוץ ממגילת אסתר יפה אומר פה דבר מיוחד על זה נאמר גדולים דברי סופרים מענה של תורה היות וזה מצד שוטפות התחתון אז זה גילוי יותר גדול מה זה כל המועדים בטלים שהם יו רק כאילו כסיבות פנימיות לדבר אבל הם לא יהיו הפרונט אבל פורים כי זה עניין של גמר תיקון הוא ממש הפרונט כי הוא בעצם המטרה זה כמו המימן והחמצן בתוך המים אז המים נשארים מימן והחמצן הם משניים אבל ודאי שאני צריך אותם רק בצורה מסויימת במקום אחר כתוב גם חנוקה לא מתבטל צריך גם לדבר מזה עוד אפשר להוסיף עניין או יש פה עוד מה זה זה גם על משה רבנו ברוך השם יש פה חומר אולי נשמור את זה לאחר כך כי אני צרוד עד אז יסתדר לי הכל אבל הכל זה לא הכל הגשמי למרות שאנחנו מושפעים מאוד מהכול הגשמי פסיכולוגית ממש הכל נעים רגוע כל אחד גם לפי החוש שלו מתחבר לאיזה קול זה יכול לגרום ל לשלווה לרצון להקשיב יותר אבל יש גם את האנרגיה שעוברת בקול לא בטון הגשמי שלו זה משהו אחר אבל הנפש הבהמית ה מתפעלת מהכל החיצוני אז דווקא תרגול טוב לשמוע כל צרוד ולחפש את הפנימיות אז תעבדו על זה בפרט אני צריך לעבוד על זה הכל כל יעקב וידיים ידי עשו זה קשור לפורים היות והכל כל יעקב דיינו מרדכי והידיים ידי עשו זה נקרא בית המן אוקיי אז אולי אני אעצור פה כדי שיהיה עגול שעה אבל אנחנו נמשיך בעזרת השם בלי נדר אתם מוזמנים לתת מחצית השקל דרך היוטיוב יש פה כפתור טרומה תציינו שזה למחצית השקל זה יעזור לי מאוד להפיץ את השיעורים לתחזק את כל ההפצה את האתרים את השרתים הוצאות כבדות מאוד אני אשמח לכל עזרה לקיום ועדיף אם זה היה ל שכלות שגם הייתי יכול להפיץ לפרסם יותר יהיו שותפים להזדמנות אבל כוונו שאתם רוצים ש שבתורה איך זה ירחם למותב ולא בשביל סגולות גשמיות לגוף הנפרד מה האלוקות איך אתה אומר לי שיש גוף נפרד מאלוק אז קודם כל זה כן ההרגשה בתחתית עולם העשייה אבל באמת אין דבר כזה לכן הגשמיות היא אשליה כי אין גוף נפרד מלקות אולי קיים זה השליה אוקיי בעזרת השם נעשה ונצליח אולי לסיום נגיד שתי דקות יש לי שפורים זה דבר מיוחד כי בשית אלפ שנה זאת אומרת כל הקבלת חוכמה זה בדרך עליה לאצילות בחגים ומועדים אבל נראה שפורים זה דבר מיוחד שהקבלה היא לא לגמרי בדרך עליה אלא לשעתו האור יורד ממש לביה איך זה ייתכן אבל הרי יש את הפרסה שלא מאפשרת אור חוכמה שירד מאצילות אלא צריך להגיד היות וזה יחידה דנשמה אז זה כן יכול לעבור אבל זה גם דבר שהוא מיוחד כי זה לא דבר שקורה מה הכוונה יחידה דנשמה אז מה שאנחנו אומרים שפורים גדול משבת זה בעניין מסוים כי באמת באופן כללי שבת יותר גדול מפורים כי זה מצד העליון זה מדרגת חוכמה כמו שאומר הארי הקדוש והמועדים זה מדרגת נשמה אבל פה זה מועד שבא מצד התחתון אז יש פה כוח יותר מיוחד אז זה כמו יחידה דנשמה אז בעניין הזה זה יותר גדול משבת כי בשבת אין את הצד הזה גם במנחה של שבת היחידה שמה זה לא לגמרי מצד הנקבה ובפורים כן ובעצם צריך להגיד זה זה משלים לזה אז אולי באמת השנה שהם יוצאים קרובים אפשר לנסות להתחבר לעניין הזה מה כל אחד נותן לשני אמנם הםם כמו מצטלבים מצד הזמן הגשמי פה אבל אם רגע נשים את הזמן הגשמי בצד אולי אפשר לקחת איך פורים מסתנכרן עם יום שכולו שבת תודה רבה ושנזכה להתכלל במשה רבנו כוח האמונה כוח הפנימיות אה ושה מאור שבתורה יחזירו למותב ויזכה אותנו לראות את טוב ההשגחה ולעשות עבודה פנימית אמיתית לעסוק בתורה לשמ ולזכות להסגת אלוקות אמן תודה רבה
