דף 15

חזון למועד – הרב ברנדוויין – ז' באדר – הילולת משה רבנו
קבלה – חכמת הקבלה #קבלה #חכמת #הקבלה #חסידות | 📌 הירשמו לערוץ בקליק והפעילו את הפעמון 🔔 לקבלת עדכונים | שיעורים | ושידורים חיים | הצטרפו לטלגרם לעדכונים נבחרים ותוכן יחודי: http://telkb.net | אתר הבית: https://kabbalah.pw | פייסבוק: https://bit.ly/3JVlHvk
הצטרפו כחברי מועדון לתמוך בהפצת התכנים וקבלת הטבות:
https://bit.ly/3MH1YE2

לכל הערוצים:
https://linktr.ee/kab10

 

עיקרי הדברים:

  1. פטירת משה רבנו בז' באדר:
    • משה נמחק מפרשת "תצווה" כרמז לפטירתו בז' באדר, אך הקדוש ברוך הוא מחל לעם ישראל על חטא העגל. המחבר מדגיש שמשה מייצג אמונה, ועם ישראל – אהבה, כאשר האמונה מתפשטת ללב כ"אור חוזר".
    • המן שמח על הגורל שנפל באדר, מתוך מחשבה שזהו חודש פטירת משה, אך לא ידע שמשה גם נולד בז' באדר, מה שמסמל את המשכיות תורתו.
  2. מלבושי הכבוד והתפארת:
    • הלבושים מקורם באדם הראשון, שהיה לבוש "אור" לפני החטא ו"עור" לאחריו. הלבוש מסמל כיסוי והסתר, אך גם כלי לגילוי האור הפנימי ("אור חוזר"). בעל הסולם מלמד שהלבושים מגלים כבוד דווקא דרך החומריות, כחלק מתיקון הבריאה.
    • בפרשת "תצווה" מוזכרים בגדי הכהונה "לכבוד ולתפארת", המסמלים את היכולת להעלות את הגשמיות לרוחניות.
  3. הדלקת המנורה:
    • מצוות "ויקחו אליך שמן זית זך" בפרשת "תצווה" קשורה ליגיעה ול"אור חוזר", שמגיע דרך עבודה פנימית. השמן הכתית מייצג את התורה שבעל פה, המתגלה דרך מאמץ אנושי.
  4. פורים ותיקון הבריאה:
    • המן ומרדכי מייצגים את המאבק בין רצון לקבל לרצון להשפיע. הלבושים בפרשה קשורים לפורים, שמסמל גמר תיקון – גילוי האור מתוך ההסתר. המגילה נחשבת לדרגה גבוהה מהתורה שבכתב, משום שהיא נובעת מרצון התחתון ומאהבה.
  5. תורת משה לעומת תורה של יגיעה:
    • משה מייצג תורה שמימית (חוכמה), ואהרון – חיבור בין חומר לרוח. לאחר פטירת משה, התורה נשמרת על ידי יגיעה ופלפול, כפי שיעבץ (עתניאל בן קנז) החזיר את ההלכות שנשתכחו.
  6. רעיונות קבליים:
    • הבריאה באינסוף היא ללא זמן ותהליך, אך לאחר הצמצום מתגלה התהליך והשותפות של התחתון. הכבוד נובע מהיגיעה שמגלה את הפנימיות מתוך ההסתר, והתורה משמשת כתבלין ליצר הרע וכפנים לגילוי האלוקי.

מסקנה:

השיעור מדגיש את החשיבות של יגיעה בתורה כדרך לגילוי רוחני, תוך חיבור בין משה (אמונה), אהרון (חומר ורוח), ופורים (גמר תיקון). המחבר מבקש להתמקד בתיקון עצמי, לימוד מדויק וחיבור פנימי, תוך שילוב בין חוכמה (מלמעלה) למלכות (מלמטה).

שלום

וברכה אנחנו נלמד

מהספר חזון

למועד של הרב ברנדוין הרב אברהם ברנדוין

זצל הבן של הרב צבי יהודה

ברנדוין ספר מאוד מומלץ ואני לא ממליץ

בקלות על ספרים במיוחד לא

בחסידות אבל ספר מיוחד בהחלט

הוא גם מאוד בהמלצה חמה ביותר של

הרב

שיינברגר והשיעור גם

לרפואתו הרב מרדכי בן

שרה

ולרפואת סטפן בן

אריקה לעילוי נשמת אליהו בן מזל לעילוי

נשמת מידה בת חנה לרפואת הארון בן מזל

להשבת החטופים הביתה לשלום בגוף ונפש

ובפרט בנ שש אמן כי אני רוצה אני טיפה

צרוד אבל נשתדל

יש כאן

צרד

אוקיי משתדל מקסימום הבינה מלאכותית תערוך

לי את הכל

סתם ז

באדר מאמר א' עניין פטירת משה רבנו בז

באדר ופרשת

צוה יונים פרשת צוו ביום פטירת משה רבנו

ואתה תצווה בני ישראל בזוהר הקדוש מן לן

רב ממשה

דאמר ום עין מנינה מספרך אשר

כתבת ואמר לצורך אף על גב קודש בריך הו

אביד

רותה אם כן דעלא השזיף מונש

תמר דלא תקר בפרשת ואתה תצווה

וחמים מתמן וו

קמוע תרגום הסולם סולם מי גדול לנו ממשה

שאמר ואם עין מכ נינה משפך אשר

כתבת שמר זה לצורך ישראל ואף על פי שהקדוש

ברוך הוא עשה רצנו מחל ישראל עם כל זה לא

ניצל מעונשו והרי אמרו שלא נזכר

שמו בפרשת תת

צווה ונמחה משם

אז אמר לנו פה

שמי גדול ממשה ש היה מוכן להמחות מהספר

ובאמת נמחק מפרשת

צווה למרות שהקדוש ברוך הוא מחל ישראל

כמובן הכל שדות התורה ועניינים

עמוקים אבל נלך בקו המאמר כמובן

המכני מספרך זה עניין מאוד

גבוה כי משה זה בכונת אמונה ועם ישראל זה

בחינת אהבה שזה האמונה שמתפשטת ללב זה

נקרא אור חזר

המלביש שיורד ללב האדם ע דרך לב נתיבות

החוכמה זה עשים סרטון מיוחד על אמונה כדאי

לראות את זה

שמה ובכל

מקרה והגר כתב ויש לומר הטעם והוא משום ז

הדר נופל תמיד בשבוע של פרשת

צווה רק פעמים רחוקות יקרה שפרשת תצווה

נופל חר

הדר ושם יתברך ויתעלה שמו הצופה מביט הצף

כל הדורות ידע מראש כי בזין הדר הסתלק משה

רבנו עליו השלום לזאת לא זכר שמו בפרשה

הזאת לרמז על זה ובאמת

השבוע אנחנו גם

יצאים בפרשת

צווה חזל אמרו הפיל ה הפור הוא הגורל רק

רגע חזל אמרו הפיל הפור הוא הגורל

תנה כיוון שנפל פור בחודש אדר שמח המן

שמחה גדולה אמר נפל איפור בירח שמת בו

משה ולא היה יודע שבשעה

שבשעה באדר מת בשבעה באדר

נולד וצריך להבין מה העניין בכך שבאותו

יום שנולד

משה ולכן יום המיתה כיום

הלידה עוד יש להבין מה העניין של המצווה

ויקחו אליך שמן זית זח כתית

למאור דווקא בפרשה זו וכן בהמשך הפרשה

שכתוב ואתה הקרב אליך וגומר ועשית בגדי

קודש לארון אחיך לכבוד ולתפארת

גם צריך להבין מה הקשר לתה תצווה

עניין מלבושי

כבוד וחדה לבהר זאת צריך להבין מקודם מה

העניין של הלבושים והכבוד

הנה שורש הלבושים מצינו באדם הראשון כמובא

במדרש מה היה לבושו של אדם הראשון אור

וציפורן

כבוד המכסה

עליו מכיוון שאכל מפירות האילן נפשט אורו

וציפורן מעליו ונסתלקה ענן כבוד מעליו

וראה עצמו כרום

ארום דהיינו שבגן

עדן

הלבוש רגע היה מינ הובה שלא היה לו לבושים

חיצוניים כמו

לבושים של נו שבאים מהחיי או מע

שמח

אומנם אחרי חטו כתוב ועס להם השם אלוקים

כותנות או ועל בשם וזה הלבוש הראשון הנזכר

בתורה

כן והמשמעות הפנימייתי שבגן עדן הכל היה

גלוי לפניו ואחרי שהוא גרש מגן עדן היה

צריך תיקון להכין

בעצמו באמת לפני

החט הלבושים החיצוניים שלו היו

פנימיים היו חלק ממנו זה שאדם לובש בגדים

כהשלמה וזה לא חלק אורגני ממנו זה סימן

גשמי לעניין הרוחני הגבוה

הזה בעל הסולם מדבר על זה בבית שער

הכוונות עעם זאת יש לציין שהל

שלנו של הבשר

והאור וגם של אדם

הראשון שהייתה מדרגתם

גבוהה אבל הם לא אמיתיים יש לבושים יותר

גבוהים שקשורים לצמצום

א' שיהיה אותם לעתיד לבוא שזה הבשר והאור

האמיתיים והבשר והאור שלנו באים מהבינה

יותר אבל זה ליוד כן

כבר אני מדבר ע מבחינה רוחנית בעיקר אבל

הגשמיות מדמה את העניין הזה בצורה שאנחנו

תופסים אז הוא אומר שלבושים מרים על הסטרה

בעצם וזה אומר שהכל היה גלוי ואז הוא צריך

להכין את הלבושים

בעצמו והעניין של הלבושים וכן מדוע מכונים

כבוד ק רגע

[מוזיקה]

מדוע נים

כבוד בעניין של השים וכן מדוע הם מכוונים

כבוד וכמו שכתוב כל הנקרא בשמי ולכבודי

בראתי צרתי

סיתי וכן בברכות הנישואין שהכל ברא לכבודו

דנו שמטרת הבריאה היא שהאדם ישיג את הכבוד

שעניינו כמ שיבואר לאלן לו

האור מתוך

ההסתר שזהו על ידי קידוש החומריות כי הנה

האדם כשלעצמו כמות שנברא נאמר עליו הרום

יצאת מבטן ימי והלבוש באים על ידי

פעולותיו שמתג הוא מכין

בגדים לכן היו לבושי אדם הראשון לבושי אור

שאור הוא אותיות עיוור שמטרתם

לעלים וכן אור חוזר מכונה לבוש כי לפי

מידת הלבוש והכיסוי כך הוא יכול לקבל את

האור וזה ההבדל בין בית המצבים של אדם

הראשון כשהיה בגן עדן יכל לקבל ללא לביש

וכיסוי ועכשיו הוא צריך לקבל לפי הכנת

הלבושים וכן וכל דבר שמתגלה מתוך החומריות

וכיסוי והסתר מגלה את הפנימיות ה נקרא בשם

כבוד כן זאת אומרת בגלל העניין תיקון של

הצמצום של היתר

דבקות של השוואת הצורה אז בשכר וסתר משה

פניו כירה מבית זכה לתמונת השבית דווקא

הכיסוי מגלה בשונה ממה שאנחנו

חשבנו לפני שהשתקפו מגלה זה לא שלא צריך

אותה אבל הייא לא מגלה בפני עצמה היא

גורמת למכת חושך חייב דווקא את הכיסוי כדי

לגלות כמו אם מסתכלים על השמש ויש גם

כוכבים קצת יותר קשוחים נהים עברים

לכן צריך את

ה עניין הזה של האור חוזר שזה נקרא כבוד

כי זה גם לבושים שהם לא בלחם ביזיון ובלחם

עצלות כן זה פירש זאת אומרת הלבוש זה

היכולת שלי להסתיר את הדבר לדחות את

התגובה אוטומטית לוותר עליו ואז הלבוש הזה

נהיה כלי לקבלת האור כן זה פירש מרן בעל

הסולם בספר פרי חכם

שיחות ששם יתברך מתפר דווקא עם

הצדיקים שהם בבחינת לבוש החיצון מכל

העולמות ולא

במלאכים אלא בעולם העשייה שהוא לבוש

החיצון על כל העולמות וזהו ורה ממוטו

שאפילו גם בגוף העכור והמלוכלך יכול

להלביש אורו יתברך בזה מראה הוא מתפאר

ברוב תקפו וגבורתו והינו מפני שכדי לגלות

ה רוחני צריך הגיה להוציא נאורה מגו חשוכה

וזה בחינת מלבושי כבוד שהלבוש מגלים את

הפנימיות שדווקא אותם בגדים הפשוטים מעצמם

אין להם ערך הם מגלים את הכבוד הפנימי ו

מהמילה נמצא שעיקר הנחת רוח יש לו דווקא

מהצדיק המלובש בגוף כזה עיקר התפארות

וחייב קצת לחדד את העניין כי בהרבה

חסידויות לומדים את זה לא נכון בבחינת

שנתבע הקדוש ברוך הוא לעשת לו דירה

בתחתונים והסברתי את זה בספר התניה

כשלמדנו את הפרקים

הרלוונטיים נגיד עניין שבגוף הכוונה לא

לגוף הפיזי אם כי הוא כן אמצעי שצריך

להשתמש בו וכחלק מהאמצע הזה יש לו כללים

וחוקים ודרכי עבודה ודרכי התפעלות ודרכי

שימוש אבל הגוף הכוונה לתודעת הגוף הנפרד

שהמדרגות הגבוהה שהקדוש ברוך הוא אוהב

מבחינתנו כמובן וד נביאים

הדמה תורה דיברה בשפת בני אדם לא שהקדוש

ברוך הוא משתנה אבל בבחינת שעשוים

הצדיקים הוא מראה לנו פנים שמחות ההשגחה

מראה לנו פנים שמחות כשמתקינים

הצדיקים כי הם מקיימים את מטרת הבריאה עם

הרצון לקבל

הגדול הוא מלביש את האלוקות ולא רק ברצון

לקבל הזך שזה כמו נקרא מלאך זה כמו הרצון

להשפיע שברצון

לקבל כמובן הכל ביחס לאדם ביחס לתפיסה

הנשמות גם שאני אומר מלאך שזה סוג של כוח

כמובן הוא בא עם לבוש אבל זה נחשב כוח

מופשט יותר ביחס לגוף אז זה ביחס לנשמת

האדם עשם אני מדבר על כוח המשיכה א מדבר

ביחס לכדור הארץ ביחס ל לאדם שבכדור הארץ

אנחנו לא מדברים על הכוחות בפני עצמם כי

זה כמו ורות בלי כלים ויש לעניין הזה הרבה

השלכות עד כדי כך של השלכות של עבודה זרה

אפילו אם לא מבינים את זה נכון אבל זה

המקום להיכנס

לזה אז אבל זה מקום שצריך להיכנס אליו

ולחדד אותו והרבה נכנסים בצורה לא נכונה

אז כדאי לכל אחד לדייק את הי שדות בדברים

האלה ובכל אופן הנחת רוח הגדול דווקא בא

מתוך העבודה ממקום הפירוד שלנו זה נראה

הפוך אבל המעלה כמובן שהפרו יהיה

חיבור שהאחר יהיה

אחד אשר רצון לקבל יהיה בעל מנת להשפיע

אבל יש בזה תהליכים זה לא קורה ברגע אחד

וזה נבין את דברי המדרש פרשת צווה זה הדבר

הדהוד כתיב כבוד חכמים אנחלו אין כבוד אל

התורה ותדע לך מה אמר בראש דברי הימים אדם

שת אנוש וכן כולן ואין אתה מוצא באחד

מהמהם כבוד עד שמגיע לאבץ שנאמר וי אבץ

נכבד מאחיו מובא בדברי הימים למה כתוב

בכבוד על שיגיע בתורה וכבוד חכמים אנחלו

מה זה נקרא להתייגע בתורה להתייגע בלצאת

מאהבה

עצמית לכן אתה מוצא בארון מהכתיב ותורת

אמת הייתה בפיו מה אמר הקדוש ברוך הוא

למשה ועשית בגדי כהן סליחה ועשית בגדי

קודש לאהרון אחיך לחבד ול תפרת וכל אלו

בזכות התורה שהיה הגע בה הוה קבות חכמים

אנחלו עד כאן

לשונו יש עדר א' דר ויש צר

דר צרוד רואים אנו במדרש זה שכבוד נאמר על

הסגה שבאה מתוך יגיעה מגיעה באה לגלות את

הפנימיות מתוך ההסתר זה בעצם מאפשר לאדם

להיות

שותף עם זאת אני כן צריך לציין למען דיוק

והרת החוכמה שהדרגה יותר גבוהה אבל זה לא

רלוונטי לנו שדווקא כמו שקורא לזה בהקדמה

לתלמוד 10 הספירות צדיקים ילכו מחיל אל חי

שדווקא דק בגילוי הגדול אני בוחר באסתר

ואז אני גם מקבל את הגילוי אבל אנחנו

בוחרים באסתר מתוך ההסתר כי אין לנו

בריירה וככה אנחנו אבל מתאמנים על

צעצועים וזה הדרך אמונה אימון נאמנות תראו

את הקלי פלמן גם אבל המדרגה המשובחת יותר

שזה יהיה לעתיד

לבוא זה מתוך השלמות מתוך השבח מתוך

היתרון אנחנו

מוותרים זה נקרא בשכר וסתר משה פניו זאת

אומרת נתנו לו את האופציה לראות והוא בחר

לעבוד בעיירת הרוממות לנו בכלל אין אופציה

לראות אנחנו חיידקים חיים ודקים מראים לנו

נהיר הוא דקיק ד דקיק ד דקיק אבל זה

מצויין תתחיל להתאמן על חיידק תאמן על

מושבה אולי צא ממח קוף בסוף וגם תהיה אדם

אגב אין אבולוציה ברמה הגשמית עשיתי על זה

סרטון אז תשלימו את זה שמה אני יודע ש

רבנים אומרים שיש גם בשם בעל הסולם ובסדר

ויש כאלה שאומרים את זה והם רבנים אמיתיים

תלמידי

חכמים ויש כאלה סתם אומרים את זהזה כדי

למצוא חן בעני המדע ויש כאלה שזה דרגת

התודעה שלהם בסדר עשיתי סרטון תראו את זה

מי שרוצה כל אחד יקח מזה משהו מבין יש

כאלה אומרים השם משמור שהבורא צמצם את

עצמו הייתי באיזה שיעור

כזה סתם ככה להתק ל אבל זה

דעה השם יעזור זה דעה שנפוצה שאתה זה

הבורא בעצם שצמצם את עצמו ולאחר שהוא ברא

את הבריאה יש לו רצון לקבל הוא נכלל ברצון

לקבל איי אי איי בסדר אבל זה חלק מהתפתחות

האנושות חשוב ללמוד את הדברים

טוב שאני אזכה אבל האמת של ללמוד טוב זה

לא מספיק צריך להוריד אותם ללב טוב וזה

כבר עסק אחר אבל גם צריך להבין אותם

טוב שנזכה צריך מציאת חן בעני

הבורא למשל הייתי בשיעור שאמרו לי שבאן

שוף היה תהליך שוודאי זה לא

ככה כמו שכותב בעל הסולם באות

נד בחלק ב בתלמוד השר הספירות כותב את זה

גם ב פי חכם הספר הראשון שלו בקבלה

במאמרים הראשונים אבל יש פה

רעיון אני אעשה ע זה סרטון נפרד וגם יש

אבל זאת אומרת למה אני מדבר על זה אז לכל

דבר שמבינים יש השלכות לכן חשוב להבין

אותו

טוב למשל אבל זה דווקא טוב לענייני אמונה

אז נדבר על זה קצת בגלולת

משה

באינסוף שזה הגילוי הראשוני של הבריאה

זה עדיין נחשב בריאה בכוח היות והתחתונים

לא שותפים לגמרי אבל סוף כל סוף זה

בריאה יש את מחשבת הבריאה שזה נקרא

התפשטות

מעצמותו דיברנו על זה בשיעורים

רבים ששמה יש את האור האלוקי

שמיועד לנבראים נקרא אור אינסוף ברוך הוא

עם הרצון לק הכלול שם בכוח וההתפשטות הזאת

בוראת מציאות שנקראת מלכות האינסוף אבל

היא בורת אותה בבת אחת כי הבורא הוא לא

צריך תהליכים רק מה שמיוחד

באינסוף שלא רק כי העליון תמיד פועל בבת

אחת גם חר הצמצום והתחתון פועל לאט לאט או

תופס לאט

לאט יש גם לאט לאט בלי זמן ברוחני בלי זמן

גשמי ברוחני אבל סוף כל סוף לאט זה אומר

דרך הפרטים דרך החלקים כי זה התווה הבריאה

זה מתחיל מד בחינות דור ישר והשורש וכל

הענפים של זה ספירות בחינות לבושים ועוד

הרבה

עניינים אבל באינסוף הי וזה מייצג את

התנועה ראשונית של המציאות וזה נטו כוח

הבורא בלי הרגש השותפות של התחתון אז

הבריאה הבאה ביחד עם

היצירה זאת אומרת יצירה זה נקרא יש מיש

תהליך

ובריאה זה יש מעין בבת אחת התנועה

הראשונית של הבריאה היייתה יש מעין ויש

מיש בבת אחת היש מיש היה בתוך היש מעין רק

לאחר הצמצום התחיל היש

מיש

להתגלות

לכן במלכות ד אינסוף או בקיצור זה נקרא

אינסוף הרבה פעמים זה נקרא גם ד' שלבים של

התפתחות האור העליון האור מתפתח שלו אין

שינוי באור אז זה הוא אומר הרבה מקומות

בעל הסולם

והמקובלים והצדיקים ולא להתבלבל בשפת

הענפים אור עליון זה כינוי הכלי נקרא אור

עליון שהוא כמו עובר והוא כלול

באור אור זה נקרא הרגשה התלבשות אור בכלי

רק יש הרגשה פסיבית אז העובר נקרא על שם

אמו ויש הרגשה אקטיבית הוא נקרא על שם

עצמו כמ ההבדל בין חוכמה למלכות בכל מקרה

באינסוף לא היה זמן כי הכל בא בבת אחת

בלי זמן בלי זמן זה אומר בלי תהליך בלי

תהליך זה אומר שלא היה שם גילוי של סיבה

ומסובב זה קרה בבת אחת אז לא היה כתר ד

אינסוף חוכמה ד אנסוף לא היה שם תהליך

הבורא לא עושה תהליכים חלילה הכל קרה בבת

אחת גם מצד העליון שזה תמיד ככה אבל אפילו

מצד התחתון פוף בבת אחת הוא נברא אבל ביחס

לבריאה הכללית הוא כמו הוא בר ביחס ל כלל

העולמות לאחר

הצמצום פה מתחיל מציאות הזמן מציאות

התהליך ואז התגלו הסיבה ה מסבב עכשיו הכל

היה טמון במחשבת

הבריאה אפילו המקבל ב להשפיע הכל אין דבר

שלא כלול שמה חוץ מהקליפות שהם סוג של

השליה אבל גם כלול שורש לקליפות שמה שורש

לזה שהם לא קיימות אם

תרצו כי הכל נובע מהכוח הזה אבל באמת הם

נקראות השליה למרות שלנו זה לא מורגש ככה

ויש לזה

תפקיד ו לאחר הצמצום בעצם התחיל כל התהליך

והשתלשלות אבל באמת מלכות אינסוף עצמה היא

רק גילוי של חלק מהפאזל כשאני אומר שהכל

באינסוף אני מתכוון על לא על מלכות אינסוף

רק למרות שגם בא כזרע הכל נמצא שמה אבל

אני מדבר בכללות על מחשבת הבריאה עם

המלכות

אם אני אדבר רק על המלכות

דמלכות וזה גם רק מהסתכלות אחר הצמצום כי

אין לנו השגה לפני הצמצום כי זה כמו אור

זאת אומרת זה נקרא כולו אור לא שאיין שם

כלי אין הקר כלי אנחנו לא יודעים להבחין

בזה אז זה נקרא כאילו אין כלי מבחינתנו

כמו עכשיו באור פה יש המון חללים אבל העין

שלי לא מבחינה בהם אין לה את יכולת ההפרטה

וההפרטה אז זה נראה לי אחד אם אני אסתכל

מיקרוסקופ

מיוחד ככה קוראים אגב את הספקטרום של האור

אני ראה רווחים

באור אבל עם עין רגילה אין לי את היכולת

הבחנה לזה אז זה רק משל שכל הכלי אין לו

היקר אז הוא נקרא על שם האור אבל אם זאת

היא בחינה ד השתוקקות הכי גדולה ואפילו

אומר בשינוי צורה גדול אבל היא לא נפרדה

מהאור למה מי פעד כל יכולתו הבורא יכול

לעשות הכל אבל אחרי ש יצא מהבטן כאילו

המים רו וירדו

אפלה אז פתאום

ניכר העניין ופה מתחיל מציאות הזמן מציאות

התהליך עכשיו מי שלומד למשל שהיה תהליך

באינסוף מגיע להבנה שהיה

אבולוציה למה כי הדומם מתפתח מהצומח

מהחיים

מהמדבר כתר חוכמה בינה אבל אמרנו שלא היה

שם תהליך זה בא בבת אחת ככה גם זה גרה

בגשמיות אבל צריך להגיד ש בתוך כל אותה

מדרגה כן יש

אבולוציה אבל לא ביניהם אז כל דבר שלומדים

יש לו

השלכות אם אני אומר שיש שמה

תהליך אז הנברא יכול להשיג את האינסוף כי

תהליך זה יצירה ואנחנו יכולים להשיג

יצירה זה קצת קבלה למתקדמת שאני אומר אבל

אני שם את זה על השולחן שאני יכול לחתוך

את הקליפ אחר

כך לכן אין לי השגה

באינסוף לא בצורה שלו יש דרך אחרת להשיג

אותו

אין שם תהליך אין שם כלי נפרד

מהאור ואין השואת צורה אז המלכות דסוף היא

הייתה מקבל על מנת

לקבל ככה זה התגלה

שם ובטר ד אנסוף יש כבר את המקבל במת

להשפיע לעתיד לבוא אבל שמה באמת אין בר ו

עתיד כי אין זמן אז הכל קורה בבת אחת

אפילו המקבלת להשפיע קיים שמה אם אני

אסתכל על כל האינסוף

אז כל דבר יש לו

השלכה אז לסיכום אין זמן באינסוף זמן זה

נקרא סיבה

מסבב זאת אומרת אם הסיבה המסובב באים בבת

אחת זה נקרא שהם באים בלי

זמן עכשיו הבורא תמיד מה זה הבורא השגחת

הבורא גילוי הבורא אנחנו מדברים על הכלים

אבל אין אין הדיבור על הור בלי כלי

למרות שיש כאלה אומרים אתה האור והבריאה

זה תוספת לא לא לא לא הבריאה זה אתה זה

עצם הבריאה הור זה מיוחס למציל אני אעשה

על זה סרטון בפורים בלי נדר כי זה נושא

חשוב אבל כמובן הכוח של הבורא בבחינת הנוד

מלבדו מקיים מהווה את הכל אי אין פה שאלה

בכלל אז בקיצור אה בגלל המלאכים הגענו לכל

השיחה הזאת אבל תתפללו עליי שיהיה לי כוח

לעשות סרטון נוסף בנושא

אז לכן בעזרת השם כדאי להתמקד בתלמוד ר

ספירות בפתיחה לחוכמת הקבלה בכתבי בעל

הסולם עם הרבה עבודת נפש ותפילה שהבורא

יזכה אותנו ללמוד להבין ולתפוס ולהשיג

נכון זה לא רק הידע אבל שאני שומע בן אדם

שלומד 40 שנה קבלה אומר לי את הדבר הזה שה

תהליך באינסוף אני לא יודע מה להגיד

לו אבל אנחנו צריכים להתמקד בתיקון של

כאילו אני יודע מה להגיד לו אל הכוונה

לפעמים ואני אומר אבל הכוונה בתוכי אני לא

יודע מה להגיד לו

לכן אנחנו צריכים להתמקד בתיקון של עצמנו

ולקחת מכל אחד את הנקודה הטובה

שבו והמטרה היא גם בסוף להתחבר היא לא רק

הידע הידע חשוב יש לו גם השלכות גדולות

לחיבור כי כל הידע בא מל ב נתיבות

החוכמה אז איך אומר רבי נחמן לראות בכל

אחד את הנקודה הטובה שבו ובפרט בעצמנו כי

דרך הנקודה הטובה שבנו נוכל להתחבר לנקודה

הטובה של השני אז להמשיך ללמוד מדויק נכון

אמיתי לא לוותר על זה ובמקביל להתחבר

לעשות עבודה פנימית אוקיי נמשיך

בכתוב אוקיי נמשיך בכתוב ובזה נבין את דבר

המדרש פרשת תצווה

זה הדבר הדהוד הכתיב כבוד חכמים נחלו אין

כבוד אל תורה תדע לך מה אמר בראש דברי

הימים אדם שת אנוש וכן כולן ואן אתה מוצא

באחד מהם כבוד עד שמגיע לאבץ שנאמר והי

אבץ נכבד מחב למה כתוב בכבוד על שיגיע

בתורה הב כבוד חכמים מנחל וחנה המוצא

בארון מכתיב תורת אמת הייתה בפיו מה אמר

הקדוש ברוך הוא למשה ועשית בגדי קודש

לארון אחייך על חבד ול תפרת כל בזכות

התורה שהיה יגיע בה וכבוד חכמים נחלו עד

כאן רואים אנו במדרש זה שכבוד נאמר על

ההשגה שבא מתוך הגיעה והגיעה באה לגלות את

הפנימיות מתוך ההסתר והמקור שמיצינו להב

תיגע בתורה ו

בגמרא

תנא 1700 קלן וחמורים וגזרות שבות דקדוקי

סופרים נשתכחו בימי אבלו של

משה אמר בבו על כל פנים חזרן אתניל בן קנז

מתוך

פלפול תנהו אניאל הוא יעבץ ומה שמו יהודה

אחי שמעון שמו טניאל שנה הוא אל יעבץ שעץ

ורי בץ תורה

בישראל ההבדל בין משה לאהרון

ויהושע כן זה מצינו אצל

משה ברוך השם ואהרון

אהרון משה על משה כתוב שהה קבת פה ומשם כך

נאמר לו שילך לאהרון

הכהן והוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו

לאלוקים ועניין הוא דיני מש בנו עלי ושלום

היה ששונה דמלכא ואהרון נקרא ששונה

דמטרוניתא

ומבאר המהרל שהפרו מחבר בין הרוח לחומר

וארון היה בכוח לחבר בין החומר לרוח

כמו שאנו מוצאים בעבודת הקורבנות שעניינה

להעלות את החומריות דברים שבאים מהחי או

מהצמח ולהכניסם לקדושה מה שאין כן משה

רבנו היה כבד פה ולא היה לו את כוח הזה של

חיבור הגשמיות עם

הרוחניות כי זה כמו נצח ועוד נצח זה מה

שבא מלמעלה ועוד מה שבא מלמטה אז צריך את

שניהם משה רבנו בגלל מעלתו הגבוהה

מדי לא היה לו חיבור כביכול ישיר עם

הגשמיות אלא דרך

הארון כן כתוב היסו מרפידים שנסים ממצב זה

שרפו ידיהם מן התורה נמצא שידיים הם

המחברים את עולם המעשה עם עולם הרוח מאותה

הסיבה שנאמר על משה שהיה כבד פה נאמר גם

כן בידי משה כבדים משום שכאמור הפה

והידיים מראים על חיבור הגשמיות עם

הרוחניות לכן אהרון וחור תמכו בידיו מזה

אחד ומזה

אחד כי לארון היה כוח זה ולכן משה שלח את

יהושע להילחם בעמלק כי גם ליהושע היה כוח

לזה כמו שמצינו שהכניס את עם ישראל לארץ

ישראל נמצא שאהרון ויהושע הם שניהם מבחינה

של העלת

החומריות אבל משה הוא מבחינה של תורה

שמימית לכן פני משה כפני חמה יהושע כפנ

לבנה זאת אומרת הוא רוצה להראות פה

ש היות והם יותר צד

הגוף אז לכן היה צריך שהם יתמכו בו

אבל בעצם אהרון עושה את נוסעיו לא לשכוח

את זה אחרי פטירת משה התורה היה על ידי

יגיה ו מה ההבדל בין תורה של משה לתורה

שבא על ידי יגיה א אגב היה כתוב לפני משהו

ציטט הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו

לאלוקים מה זאת אומרת לאלוקים אז אלוקים

זה הגדרה של שר ומושל אבל בפשט כאילו

כי אלוקים זה זה

כוחות אז בקיצור שמישהו הוא הכוח העליון

הוא מכונה כמו אלוקים זה כינוי לצד הכוח

שבדבר אבל לא שהוא האלוקים כמובן לא

הכוונה

לזה אלוקים גימטריה הטבע

גם אחרי פתירת משה התורה היא על ידי הגיעה

ומה ההבדל בין תורה של משה לתורה שבאה על

ידי

יגיעה כותב המדרש אספה לי 70 איש וזהו שו

אומר הכתוב דברי חכמים כדורבנות

וכמשמרות

נטועים בעלי הסופות נתנו מראה אחד בעלי

הסופות מהוא בעלי

הסופות ה מתי ה נתון באדם בזמן שבעליהם

נספן מהם כל זמן שרובו קיים הוא היה

שואלו מת רבו הרי הגע ביום ובלילה לקיים

תלמודו שאין לו למי הוא שואל לכך נאמר

בעלי הסופות וכמשמרות

וכמשמרות

נטועים מזה נמצא שדווקא בזמן טירתו של משה

שנשתכחו הלכות היה קיום לתורה דווקא על

ידי

יגיעה וזל אמרו בדורו של משה כתיב אהבו

לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשונכם

וכתיב יקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים

ויודעים או

וידועים ואילו נבונים ללא

וזה הו מ אותו הטעם משום שבזמן משה רבנו

עליו השלום כל דבר הקשה שאלו אותו וקיבלו

תשובה אם כן לא היייתה קיימת מדרגת נבונים

שפירושה התבוננות

והגיעה ו בזה נבין את ההבדל בין חוכמה

לבינה בתס כאשר מגדיר את הספירות כתר

חוכמה בינה הוא אומר שבסיר כתר מאיר

בבחינת

אינסוף בחוכמה מקבלת על ידי כתר זה כמו

בבחינת חכמים שמקבלים מה שאליה נותן אבל

בינה מקבלת אינסוף על ידי הרחקה ויש לפרש

דבריו שהרמז בשם בינה הו שצריך להתבונן

להתייגע לכן הסגת אור בעולם האצילות היא

רק על ידי בינה שמקבלת דרך לב נתיבות

החוכמה שהמספר לב רומז לכך שההוא מגיע על

ידי כב אותיות וי נקודות שהן בגימטריה לב

וכן כבוד בגימטריה לב שזה הדרכים הנכונים

לקבלת ההורה אלוקי

זאת

אומרת אפשר עוד להגיד שמשה זה כמו אור

מקיף גם גדול ועצום אז אין שם הגבלה כי זה

מצד העליון אבל שזה מצד

התחתון זה קצת דורש יגיעה התבוננות אבל זה

גם מיעוט הרחקה אבל זה מצוין אנחנו צריכים

גם את משה וגם את אהרון או במקרה הזה גם

את

החכמים זה משלים אחד את השני הידיעה

משלימה את האמונה אנחנו לא מבטלים את

הידיעה לכן כתוב חכם גדול מנביא משה רבנו

הוא נביא אבל הוא נביא בבחינת חכם הוא

גדול כי הוא רואה פנים בפנים ונביא רואה

נגיד פנים באחור ברמז בחידה

אבל כלפי עם ישראל אנחנו צריכים את שני

המדרגות

האלו שתי

המדרגות גם הסכרים גם הנקבות

כן

אוקיי יום פטירת משה רבנו לפי זה נבין

מדוע יום פטירתו של משה הוא ביום

לדתו משום שביום פטירתו מתקיימת הורתו על

ידי מסמרות

נטויים שמשיגים את הורתו על ידי פלפול

והגיעה שמתייגים בה ומתחילים לגלות את רבם

שצדיקים במיתתם קרועים

חיים וזה נקרא שנולד באותו יום וממילא יום

הפטירה יותר

גדול מיום הלידה כמו שכתוב טוב שם משמן

טוב ויום המוות מיום יוולדו

דיינו ש שם

טוב ויום המוות טובים משמן טוב ויום הלידה

והקשר ביניהם מבואר שם

בתרגום שטוב הואם שטוב שם טוב שקונים

הצדיקים בעולם הזה יותר משמן שנמשך על

רושם של המלאכים והכהנים

וכן טוב יום המוות שנפטר בשם טוב הו בזכות

מיום שנולד הרשע בעולם היינו ששם טוב זה

בזכות מה שתייגו ולא כ מלוכה וקונה שזכה

להם בזכות אבותיו וזהו כיום המוות שאז

מתגלה כל

פעילותו שרכש בימי חייו ולא כיום הלידה

לפי זה יובן מה

שהמן שמח שעלה בידו הזמן שהוא יום פטירתו

של משה אבל לא ידע שזה הוא גם יום לידתו

שאז מתקיים את

תורתו אפשר להגיד שזה כמו חוכמה במלכות גם

שהשמן זה החוכמה והשם טוב זה כבר שהתחתון

שותף וצריך את שניהם גם את יום הלדה וגם

את יום הת לא חצי דבר ואז דבר

שלם אז ה הגיעה החסרונות

התנועה מצד

התחתון זה תוספת שמשלימה על מה שבא

מלמעלה אומנם זה ממועט יותר אבל זה גורם

לשותפות

זה הדבר הגדול לעתיד לבוא רק זה יוכל

להתחבר ולהשתלב בצורה

מלאה קיום התורה על ידי קבלתם מרצון בזה

נבין מה שכתוב בחז והתייצבו בתחתית ההר

אמר רבי עבידי מאי בר חמה בר חסה מלמד

שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית

ואמר להם אם אתם מקבלים את תורה מותב ם

לאו שם תהיה קבורתכם אמר רבח אבר יעקב

מכאן מודעה רבה לאורייתא אמר רבא אף על פי

כן הדור קיבלו בימי אחשורוש לכתיב קיימו

וקיבלו היהודים קיימו מה שקיבלו כבר

מוצאים כאן שיש הבדל בין לקבל

ולקיים מפני שמה שקיבלו בהר סיני זה מפני

שהעליון רצה כמו ספירת חוכמה שמקבלת על

ידי הכתר שזה

בכפיה אבל לקיים זה מה שבא ברצון כמו

שכתוב ש מאהבת הנס חזרו

וקיימו זאת אומרת פה היה תוספת של הכוונה

וזהו וכוונה מצד הפחיות כלים והורות בעל

הרות שמשתמשים ברצון לקבל כי המעשה זה

הרצון לקבל והכוונה זה כאילו הרצון להשפיע

אבל אם נדבר מצד הפחיות כלים ורות אז

שאומרים הכוונה מתכוונים לרצון לקבל שאני

גם עושה את הכוונה על הרצון לקבל אז צריך

לראות ממה

מדברים אז לקבל זה נעשה

לקיים זה נשמע וזה כן המואר בפתיחה חוכמת

הקבלה הבדל בין חוכמה

למלכות שחכמה מקבלת על ידי הכתר היינו שור

סיבה לכלי אבל מלכות שמקבלת אחר

שנעלם אור החוכמה הוא משתוקקת אליו נמצא

שהכלי הוא סיבה לאור ולכן המלאכות היא

הכלי הקבוע ונקראת

קיום מה אומר לנו מה זה הכלי סיבה לאור

גורם לאור

הכוונה כמו הובר שזה שהוא רוצה זה כובל

רצון מההורים זה לא הרצון שלו אבל במלכות

שהוא נפרד מהאור משתוקק אליו הוא מרגיש

שזה כבר הרצון שלו כי הוא רוצה את זה הוא

מרגיש את זה מצידו עצמו אבל בשביל זה הוא

חייב להיפרד

מהאור

מהמילוי לכן המציאות בנוייה

ככה לכן הכלי המלכות כליה קבוע ונקראת

קיום למה כי הכלי קודם לאור מה הכוונה

קודם לאור גורם לאור סיבה לאור להמשכה

האור אבל צריך את שתי הכיוונים לא חותכים

את החלק הראשון זה תוספת על החלק

השני סיבת כתיבת התורה למרות הרצון לקבל

כן גורם לרגש כזה זה נכון כמו במטריקס היא

אמרה לו השאלה מניעה אותנו נכון אבל גם

התשובה מניעה אותנו שתי התשובות נכונות זה

ממעלה למטה זה ממטה למעלה וצריך לחבר את

שניהם כי אם רק הכלי מניע אותי אני ההיה

מנותק מהאור אז נפלתי לרצון לקבל לעצמו

אניה חור שחור מצד שני עם הכלי לא יניע

אותי אז אני כמו עובר צריך לחבר את שניהם

זה הקו אמצעי זה העניין של היהדות

רק לחבר נכון לא לערבב גדי בחלב עמו כן

בצורה נכונה סיבת כתיבת התורה בפרשת צווה

לפי זה נבין גם הקשר מצות הדלקת המנורה

לפרשת

צווה ד הדלקת המנורה המורה על יגיעה על

עלות נר תמיד שזהו בחינת אור חוזר שבא

מלמעלה למטה על ידי יגיעה ועבודת

המסכים אז למה מלמעלה למטה אה לא לא ממטה

רגע אה אוקיי לפי זה נבין גם כשר למצוות

הדלקת המנורה לפרשת תצווה שהדלקת המנורה

אמורה על יגיעה לעלות נר תמיד שזה בחינת

הור חוזר שבא מלמעלה למלה על ידי עבודת

היגיעה ועבודת המסכים הגוף נקרא מעלה

ממעלה למטה כשמשתמשים בו וכן השמן שבו

עולה שמן הוא כתית שבא על ידי

הגיעה כן קושים

אותו וכן פרשת בעלותך מביא רשי דברי חזל

למה נשמחה פרשת המנורה לפרשת

הנשיאים לפי ש כשראה אהרון חנוכת הנשיאים

חלשה ז דעתו שלא היה עמהם בחנוכה לא הוא

ולא

שבטו אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך שלך

גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות

והרמבן כתב זל אבל העניין האגדה

הזה הזו לדרוש רמז מן הפרשה על חנוכה של

נרות שהייתה בבית שני על ידי אהרון ובניו

רצוני לומר חשמונאי כהן גדול ובניו אבל לא

רמזו אלא לנרות חנוכת חשמונאי שהיא נוהגת

אף לאחר חורבן ב גלותנו וכולי ועולה

מדבריו כי הרמז בפרשת המנורה הוא לנס

חנוכה מה אומר

פה כן זאת אומרת

ש הדלקת המנורות זה גם אחרי החורבן

אבל נראות של חנוכה שמונה ימי בינה אמר פה

דבר יפה שהמהות של חנוכה היא תורה שבעל פה

זה כמו שורש כזה של גילוי התורה שבעל

פה וכל עניין של היוונים היה נגד תורה

שבעל פה שזה תורה שבא על ידי יגיעה אז אמה

מהות של חנוכה היא תורה שבעל

פה חזל אמרו והיכן ציוונו מילות אסור כל

העניין של היוונים היה נגד תורה שבעל פה

שתורה זו שבא על ידי הגיעה ואל כן מובן מה

העניין של המצווה של וכחו אליך השמן

לפרשתנו כבני אומר אני מוכן

לעשות מה שאני מבין שיצא לי מזה לרצון

לקבל בדעת הגשמית שלי או הרוחנית אם הוא

יווני

רוחני אני מוכן לעשות מה שאני לא מרגיש

אני

ספרטני אבל אני רוצה להבין אחר כך מה יצא

לי מזה אבל תורה שבעל פה היא מחייבת אותך

לותר על כל הרצון לקבל לכן הזה נקראת בעל

פה דיינו בעל מנת להשפיע

שהמלכות הי הרצון לקבל צריך לעשות ה בנות

להשפיע אבל זה על ידי הגייה רבה כי זה

עניין של

הטבע בת בחינות בלבושים ת בחינות בתורה

לכן לפי זה אפשר להבין את העניין למה

עניין עשיית מלבושי הכבוד נאמר דווקא

בפרשת

צווה תם הוא משום שהם גם כן באים על ידי

היגיעה

והביאור

בזה של הלבושים יש בת

מדרגות א' כותנות עור ב כותנות אור זה

לפני חת אדם הראשון זה

אחר וכתוב במדרש שהכנת שעשה שהכוונת שעשה

הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון הא הכותונת

שלקח עשיו מנמרוד

וה מגדי עשו החמודות שלבש יעקב בשעת

הברכות מאותם לבושים שיעקב קיבל מעשו מזה

עשה את כותונת הפסים ונתנה ליוסף בגלל זה

ויקנאו בו

אחו ואומרת הגמרא אולי אני קצת אסביר את

זה אם הוא לא הגע בזה במאמר אומרת הגמרא

על הפסוק לכולם נתן לאיש חליפות שמלות

ולבנימין נתן שלוש מאות כסף וחמש חליפות

שמלות

אפשר דבר שנצטער באותו צדיק יכשל בו דאמר

אבא

וכי קצת לא מרגיש טוב אז

רגע בשביל משקלל שני הסלעים מלד שהוסיף

יעקב ליוסף משאר אחב להתגלגל הדבר וירדו

אבותינו

למצרים אמר רבי בנימין רמז רמז רמז רמז לו

שעתיד בן לצאת ממנו שיצא מלפני המלך

בחמישה לובש מלכות שנאמר יצא מלפני המלך

בלבוש מלכות

תכלת לפני שאני אסביר את זה אני אסביר

עניין מה שוא אמר לפני עם הבגדים של עשו

ונמרוד

שבעצם הבגדים הלה זה בגדים של הרצון לקבל

בגד מלשון בגידה אגב כי הוא יצא מהפנימיות

החוצה לבוש מלשון בושה הוא דווקא בא לחבר

את החיצוניות לפנימיות בחזרה צריך להגיד

ללכן

חוזר הת הכותונת שעשה הקדוש ברוך הוא לדם

הראשון זה הייתה כותונת אור עם

א' אחר כך זה ירד והתגשם לכנות אור עם

עין ואז עשו ואז

נמרוד לקח אותה מצא אותה לקח שדד אותה גנב

אותה כי הרצון

לקבל ליך ש עצמו המנותק לגמרי לוקות

הוא לא יכול לקבל אור צריך לגנוב מהקדושה

אחרי זה עשו שהוא הרצון

לקבל שהוא קצת כלול ביעקב

לקח את ה כותונת

הזאת ואז ואז יעקב תקלל בכותונת הזאת שזה

כמו הרצון להשפיע שני כלל ברצון לקבל וזה

מה שקרה גם בפורים עעם מרדכי והמן ש המן

נכלל במרדכי

שלא מבדיל בין הרוא הרמן לברוך

מרדכי במותם לבושים שיעקב קיבל מעשו מזה

עשה כותונת הפסים ונתנה לה יוסף אבל פה

היא עברה כבר אפגרייד מה היא היייתה כבר

גמל קווים ממש

לנאי אוקיי

רוצם תעון הסבר כי בשביל שבעתיד בעוד

למעלה מאלף שנים יצאו ממנו

בן לבוש בחמישה מלבושי מלכות האם סיבה זו

תגרום שבנימין לא יעורר קנאה אז זה מה

שקראנו לפני על ובנימין נתן 300 כסף ח

וחמש חליפות

שמלות ועוד קשה שהרי פסים הם רמז לצרות

שהיה ליוסף כמו שאמרו שפס

נוטריקון פוטיפר סוחרים ישמעאלים מדיינים

שזה ראשי תיבות פסים של פוטיפר סוחרים

ישמעאלים מדיינים ועל כן במה אחים

קנאו קינאו בכונת

הפסים אל העניין הוא שיש בתורה שני הבחנות

בחינה אחת היא בראתי יצר הרע בראתי תורת

תבלין בחינה זה שיש בתורה שבה היא משמשת

רק כתבלין נגד יצ הרה היא בחינת אחוריים

המכינים לפנים וזהו כותנות אור בעין

יפה ובחינה זו היא הפסים שגרמו לירידה

למצרים ששם השתעבדו בחומר ובלונים כמו

שכתוב בזוהר ומרו את חייהם בעבודה קשה זהו

קושיה בחומר זה כל וחומר

לבונים בלבנים זה ליבון הלכה וזו ה בחינה

כמו שכתוב כלי גולה אשי לך בת מצרים

צריך להגיד שכונות אור זה בעצם כמו טריק

בקודן כבר שזה פנים וזה לא אחור אומר פה

ב הערות

למטה מקור הדברים בפירוש הסולם הקדמת ספר

הזר ה מצמות של בתורה נקראות בשם אה יפה

זה קטע חשוב לשון עזר בשם פיקודיים נקראות

אומנם גם בשם תורג איטין אבל ההפרש ביניהם

הוא כי בכל דבר יש פנים ואחור שבחינת הכנה

אל הדבר נקרא אחור מבחינת השגת הדבר נקרא

פנים אז בקצרה אם

נגיד שהחיסון של המצווה זה כמו אייטין

והפנימיות זה נקרא פקודין מלשון שור מופקד

בה ועל דרך זה יש בתורה מצוות בחינת נעשה

בבחינת נשמע כמו שאמרו חזל עושה דברו

לשמוע בכל דברו

ברשע עושה ודר לשמוע כשמקיימים תורה

ומצוות בבחינת עושה דברו מטרם שזוכים

לשמוע נקראים המצוות בשם תרג עיטין

ומבחינת החור כשזוכים לבחינת לשמע בכל

דברו נעשים את הרג מצוות מבחינת פיקודים

והוא מלשון פיקדון כי יש רג מצוות אשר בכל

מצוו הופקה דורה של מדרגה מיוחדת שיא כנגד

דבר מיוחד בתרי גברים וגידים של הנשמה ושל

הגוף הגוף הרוחני בעיקר אבל זה מתבטא גם כ

הדמיה בגשמיות צורת האיברים ונמצא ש סיעת

המצווה הוא ממשיך לאיבר שכנגדו בנשמתו

וגופו את מדרגת האור השייך לאותו איבר

וגיד הוא בחינת הפנים של

המצוות בזה נבין את הגמרא שמשה רבנו עליו

השלום השיב למלאכים שרצו את התורה לעצמם

כלום כינה יש ביניכם יצר הרע יש ביניכם

מיד הדו לו לקדוש ברוך הוא שנאמר השם

אדונינו מהדיר שמך וגומר ששל חלק הזה של

התורה שא זיכוך ליצר הרע הוא ניצח אותם כי

למלאכים אין גוף שצריך לעבור

זיכוך וכמו שאמרנו שאנחנו מדברים לשמות

בני אדם אז המלאך זה הרצון להשפיע שברצון

לקבל והוא מצד טבעו

היות ו זה צד ההתכללות שברצון אז הוא

זח והתורה דווקא באה בשביל הרצון לקבל

הגדול דווקא הגוף הנפרד לא הגוף הגשמי כי

הוא רק סימן לגוף הנפרד הגוף הרוחני הוא

הרבה יותר

נפרד הגוף הרוחני מצד הביע דקליפה רק הגוף

הגשמי הוא ביטוי של הגוף דקליפה ביטוי

טבעי אפילו

אבל יש ב עוד צדדים אנחנו ורואים יש בו

צדדים טובים גם יש את המוח יש את המשכן

לנשמה אז כל דבר בא להראות על עניין

מסוים אבל יש בחינה שנייה בתורה שהיא

הפנים של התורה שזה נקרא גם פנימיות

המצוות מה שאנחנו מדברים כל הזמן שצריך

להשיג ועל כן אצל רבי מאיר היא נקראה

כותנות אור באותו המעמד שנתן יוסף לבנימין

את השמלות הם הי בבחינה זו יפה כמו שכתוב

וישו ו

ושו ישקרו עמו ישקרו עמו שהייתה בחינת

אהבה ואחווה וגם גילוי חוכמה ושתקו עמו

ישתו ושתקו עמו שתה בחינת הבה חה וגם

גילוי

חוכמה וכבר אין להם עסק עם היצר הרע

ובחינת התורה תבלין לכן אין חשש של קנאה

כי הקינה היא בעל מנת להשפיע זה קינת

ספרים לא קינת חמורים אז אין

בעיה פורים אורות גמר התיקון בזה מובן

מדוע יוסף נתן לו את השמלות כרמז למרדכי

יהודי שיצא מזרעו וילך במלבוש

זהב איך אומרים בחסידויות זהב ראשי תיבות

זה הנותן בריא זה מובא בכל מיני

ספרים וגם בחסידות חבד

ובספרים קודמים

יותר אבל מה זה זהב מלשון זהב כמו שאומר

הזוהר

אוזה

הנותן

בר הייתי אומר שהוא צריך לתת מצד הנפרדות

שבו חידוש יפה כי זה היה מורה על אור

החוכמה ועל הורות של גמר התיקון שהעירו

כשיהיה ביטול יצר

הרע יורים שהיה קבלת התורה מאהבה היה

גילוי חוכמה ולכן כתוב במגילה לדעת מה זה

ועל מה זה שזה רמז על הלוחות הראשונות

שכתוב מזה ומזה הם כתובים שגם מאוריים הם

פנים וכן כתוב בספר טורקת לאחד מ מגורי

האריזל שהמגילה היא מדרגה יותר גבוה תורה

משום שהתורה שלנו היא רק בבחינת נובלות

חוכמה ששייכת לזמן תיקון היצר ל המגילה

שייכת לגמר התיקון לכן כתוב כל המועדים

בטלים חוץ מפורים וכן כל הכתובים בטלים

חוץ ממגילת אסתר יפה אומר פה דבר

מיוחד על זה נאמר גדולים דברי סופרים מענה

של תורה היות וזה מצד שוטפות התחתון אז זה

גילוי יותר

גדול מה זה כל המועדים בטלים שהם יו רק

כאילו כסיבות פנימיות לדבר אבל הם לא יהיו

הפרונט אבל פורים כי זה עניין של גמר

תיקון הוא ממש הפרונט

כי הוא בעצם

המטרה זה כמו המימן והחמצן בתוך המים אז

המים נשארים מימן והחמצן הם משניים אבל

ודאי שאני צריך אותם רק בצורה

מסויימת במקום אחר כתוב גם חנוקה לא

מתבטל צריך גם לדבר

מזה עוד אפשר להוסיף עניין או יש פה עוד

מה זה זה גם על משה

רבנו ברוך השם יש פה חומר אולי נשמור את

זה לאחר כך כי אני צרוד עד אז יסתדר לי

הכל אבל הכל זה לא הכל

הגשמי למרות שאנחנו מושפעים מאוד מהכול

הגשמי פסיכולוגית ממש הכל נעים רגוע כל

אחד גם לפי החוש שלו מתחבר לאיזה קול זה

יכול לגרום ל לשלווה לרצון להקשיב יותר

אבל יש גם את האנרגיה שעוברת

בקול לא בטון הגשמי שלו זה משהו אחר אבל

הנפש הבהמית ה מתפעלת מהכל החיצוני אז

דווקא תרגול טוב לשמוע כל צרוד ולחפש את

הפנימיות אז תעבדו על זה בפרט אני צריך

לעבוד על

זה הכל כל יעקב וידיים ידי

עשו זה קשור לפורים היות והכל כל יעקב

דיינו מרדכי

והידיים ידי עשו זה נקרא בית

המן

אוקיי אז אולי אני אעצור פה כדי שיהיה

עגול שעה אבל אנחנו נמשיך בעזרת השם בלי

נדר אתם מוזמנים לתת מחצית השקל דרך

היוטיוב יש פה כפתור טרומה תציינו שזה

למחצית השקל זה יעזור לי מאוד להפיץ את

השיעורים לתחזק את כל ההפצה את האתרים את

השרתים הוצאות כבדות מאוד אני אשמח לכל

עזרה לקיום ועדיף אם זה היה ל שכלות שגם

הייתי יכול להפיץ לפרסם יותר יהיו שותפים

להזדמנות

אבל כוונו שאתם רוצים ש שבתורה איך זה

ירחם למותב ולא בשביל סגולות גשמיות לגוף

הנפרד מה

האלוקות איך אתה אומר לי שיש גוף נפרד

מאלוק אז קודם כל זה כן ההרגשה בתחתית

עולם העשייה אבל באמת אין דבר כזה לכן

הגשמיות היא אשליה כי אין גוף נפרד מלקות

אולי קיים זה

השליה

אוקיי בעזרת השם נעשה ונצליח אולי לסיום

נגיד שתי דקות יש לי שפורים זה דבר מיוחד

כי בשית אלפ שנה זאת אומרת כל הקבלת חוכמה

זה בדרך עליה לאצילות בחגים

ומועדים אבל נראה שפורים זה דבר מיוחד

שהקבלה היא לא לגמרי בדרך עליה אלא לשעתו

האור יורד ממש

לביה איך זה ייתכן אבל הרי יש את הפרסה

שלא מאפשרת אור חוכמה שירד מאצילות

אלא צריך להגיד היות וזה יחידה דנשמה אז

זה כן יכול לעבור אבל זה גם דבר שהוא

מיוחד כי זה לא דבר

שקורה מה הכוונה יחידה דנשמה אז מה שאנחנו

אומרים שפורים גדול משבת זה בעניין מסוים

כי באמת באופן כללי שבת יותר גדול מפורים

כי זה מצד העליון זה מדרגת חוכמה כמו

שאומר הארי הקדוש והמועדים זה מדרגת נשמה

אבל פה זה מועד שבא מצד התחתון אז יש פה

כוח יותר מיוחד אז זה כמו יחידה

דנשמה אז בעניין הזה זה יותר גדול משבת כי

בשבת אין את הצד הזה גם במנחה של שבת

היחידה שמה זה לא לגמרי מצד הנקבה ובפורים

כן ובעצם צריך להגיד זה זה משלים לזה אז

אולי

באמת השנה שהם יוצאים קרובים אפשר לנסות

להתחבר לעניין הזה מה כל אחד נותן לשני

אמנם הםם כמו מצטלבים מצד הזמן הגשמי פה

אבל אם רגע נשים את הזמן הגשמי בצד אולי

אפשר לקחת איך פורים מסתנכרן עם יום שכולו

שבת תודה רבה ושנזכה להתכלל במשה רבנו כוח

האמונה כוח

הפנימיות

אה ושה מאור שבתורה יחזירו למותב ויזכה

אותנו לראות את טוב ההשגחה ולעשות עבודה

פנימית אמיתית לעסוק בתורה לשמ ולזכות

להסגת אלוקות אמן תודה רבה

חסידות

the matter of lishma and the secret

behind it is a truly fascinating topic

rambam tells us that there is a secret

not revealed to

everyone only to those who have reached

a certain level of understanding and

this secret is the concept of working

lishma for its own sake but what is the

real secret here the secret is not in

the external knowledge but in the true

internal understanding of what it really

means to work lishma when we first begin

our spiritual journey

we often view everything through the

lens of personal benefit we do

Commandments with the expectation of

receiving a reward this is not entirely

wrong it is a necessary

start however the real secret lies in

understanding that there is a different

way to view

spiritual work a way in which we do not

work in order to receive

something but in order to

give to influence and to connect to

something greater this understanding

cannot be simply

told it must be experienced to be truly

grasped so how do we know when we are

ready to understand the secret when we

do not find rest when we are not

satisfied with our regular work and

something inside pushes us to seek

something deeper this feeling does not

come from the external

intellect but from the True Heart

emanating from the 32 Pathways of divine

wisdom once we start to understand this

Secret

it doesn't happen all at

once it is a slow process with ups and

downs sometimes we understand and

sometimes it all

disappears this is called they revealed

the secret to them little by

little it's like learning a new language

Adam first you understand one word here

one word there and suddenly one day you

start thinking in that

language the same goes for Spiritual

work little by little you begin to

understand what it really means to work

not for yourself the amazing thing is

that once we start understanding this we

also realize how far we are from it but

precisely this understanding this pain

is a sign that we are on the right

path it's not just pain it's the pain of

growth this is the true secret behind

working lishma a journey of internal

understanding and growth that is not

revealed to everyone but only to those

who are ready to receive it Israel the

name Israel means straight to God I am

the rabbi known as Rabbi cabala for

beginners please share the video comment

and give it a like to help spread the

knowledge to the public I would greatly

appreciate it if you subscribe as

channel members on my YouTube channel to

support assist and partner in spreading

this content to benefit many

additionally join my telegram channel so

you won't miss any content blessings and

success to you

Kabbalah wisdom

the matter of lishma and the secret

behind it is a truly fascinating topic

rambam tells us that there is a secret

not revealed to

everyone only to those who have reached

a certain level of understanding and

this secret is the concept of working

lishma for its own sake but what is the

real secret here the secret is not in

the external knowledge but in the true

internal understanding of what it really

means to work lishma when we first begin

our spiritual journey

we often view everything through the

lens of personal benefit we do

Commandments with the expectation of

receiving a reward this is not entirely

wrong it is a necessary

start however the real secret lies in

understanding that there is a different

way to view

spiritual work a way in which we do not

work in order to receive

something but in order to

give to influence and to connect to

something greater this understanding

cannot be simply

told it must be experienced to be truly

grasped so how do we know when we are

ready to understand the secret when we

do not find rest when we are not

satisfied with our regular work and

something inside pushes us to seek

something deeper this feeling does not

come from the external

intellect but from the True Heart

emanating from the 32 Pathways of divine

wisdom once we start to understand this

Secret

it doesn't happen all at

once it is a slow process with ups and

downs sometimes we understand and

sometimes it all

disappears this is called they revealed

the secret to them little by

little it's like learning a new language

Adam first you understand one word here

one word there and suddenly one day you

start thinking in that

language the same goes for Spiritual

work little by little you begin to

understand what it really means to work

not for yourself the amazing thing is

that once we start understanding this we

also realize how far we are from it but

precisely this understanding this pain

is a sign that we are on the right

path it's not just pain it's the pain of

growth this is the true secret behind

working lishma a journey of internal

understanding and growth that is not

revealed to everyone but only to those

who are ready to receive it Israel the

name Israel means straight to God I am

the rabbi known as Rabbi cabala for

beginners please share the video comment

and give it a like to help spread the

knowledge to the public I would greatly

appreciate it if you subscribe as

channel members on my YouTube channel to

support assist and partner in spreading

this content to benefit many

additionally join my telegram channel so

you won't miss any content blessings and

success to you

Kabbalah

insights from the writings of Rabbi

baruk Shalom Hali ashlag son of the Bal

hasulam with additions of Innovations

and clarifications from the wisdom of

Truth there is no blessing in an empty

space may sound like a confusing

statement at first glance we often

associate blessings with the

Fulfillment of our lacking desires

however let's delve deeper into this

idea imagine a moment when you truly

feel a profound lack of something it's

not just a passing wish but a

deep-seated need that you cannot ignore

in spiritual terms this form of lack is

unique and personal to you it's not

about what others may have or lack it's

entirely your own journey

of growth and understanding

interestingly When You Reach this point

of realization when you can pinpoint

what is missing in your spiritual life

that in itself is a blessing it's a

Moment of clarity a gift that allows you

to acknowledge your current state and

set the state for

Progress though it may seem

contradictory you can experience both

Joy and a sense of lack

simultaneously The Joy stems from the

knowledge that you have identified what

needs to be

addressed while the pain of the lack

fuels your drive to move forward this

journey of spiritual growth is

akin to climbing a mountain the higher

you ascend the more you realize how much

further there is to go this awareness

however does not signify emptiness it is

brimming with

potential understanding and the promise

of advancement so the next time you

encounter a true spiritual lack embrace

it see it as a sign that you are on the

right path a path paved with

opportunities for

growth and self-discovery cherish this

understanding for it is the key to

unlocking new levels

a fulfillment and progress in your

spiritual

journey remember the lack is not a void

it is a space waiting to be filled with

wisdom insight and the blessings of

transformation

Israel the name Israel means straight to

God I am the rabbi known as Rabbi cabala

for

beginners please share the video comment

and give it a like to help help spread

the knowledge to the public I would

greatly appreciate it if you subscribe

as channel members on my YouTube channel

to support assist and partner in

spreading this content to benefit many

additionally join my telegram channel so

you won't miss any content blessings and

success to you all amen

קבלה – kabbalah

כמעשה לבנת הספיר – בעל שם טוב

בעל שם טוב

### סיכום שיעור תורני – "נעשה ונשמע" ופרשת תצווה

השיעור התורני עוסק בפסוק "ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע" (שמות כד, ז), תוך התמקדות במושג "נעשה ונשמע" כעיקרון רוחני החל על כל אדם ובכל זמן. השיעור משלב פרשנות פשטית וקבלית, ומחבר את הרעיון לעבודת ה' ולתפקיד התורה בחיי האדם. להלן עיקרי הדברים:

#### 1. **משמעות "נעשה ונשמע"**
– "נעשה ונשמע" משקף תהליך דו-שלבי: "נעשה" – עשייה פשוטה וכפויה כביכול, ו"נשמע" – הבנה והשגה רוחנית. התהליך מתחיל בעשייה טכנית, גם ללא כוונה מלאה, וממנה נובעת השמיעה – גילוי השכל האלוקי.
– השיעור מדגיש שזהו עיקרון אוניברסלי: בכל תחום (תפילה, תורה, ואף עניינים גשמיים כמו בריאות), העשייה המעשית מכשירה את האדם להבנה עמוקה יותר.

#### 2. **כוח התורה כסגולה**
– התורה נתפסת ככלי מרכזי המאפשר "נעשה ונשמע". על פי הבעל שם טוב, כאשר היצר הרע מקשה על קיום מצוות עשה או הימנעות מלא תעשה, העיסוק בתורה הוא סגולה להתגברות. התורה נותנת כוח לעשייה, שמובילה לשמיעה.
– דוגמה מעשית: לימוד תורה בכוונה פשוטה (אפילו לא רוחנית עמוקה) יכול לעורר רצון לפעולה – כמו אכילה בריאה או חזרה בתשובה – ומשם לגילוי רוחני גבוה יותר.

#### 3. **נעשה – עשייה מעל השכל האישי**
– "נעשה" אינו חוסר שכל, אלא פעולה הנובעת מהשכל האלוקי של התורה, מעבר לשכל האנושי המוגבל. זו בחירה מודעת להתגבר על התנגדות הגוף, מה שמוביל ל"נשמע" – השגת האור האלוקי.
– במונחים קבליים: "נעשה" קשור ל"תרג איטין" (הכנה חיצונית למצוות), ו"נשמע" ל"תג פיקודין" (פנימיות המצוות, שבה מופקד אור אלוקי).

#### 4. **לבנת הספיר והשגה רוחנית**
– השיעור מפרש את הפסוק "ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמיים לטוהר" (שמות כד, י) כתיאור השגה רוחנית. "לבנת הספיר" מסמלת את ספירת המלכות, שמתוקנת על ידי עשייה טהורה ושיתוף גוף ונפש.
– התורה, כ"פטיש יפוצץ סלע" (ירמיהו כג, כט), שוברת את הקליפות ומאפשרת לאדם להפוך למרכבה לאלוקות, כפי ש"המשכילים יזהרו כזוהר הרקיע" (דניאל יב, ג) – תוצאה של השפעה טהורה.

#### 5. **תנאי ההשגה: ענווה ועשייה טהורה**
– כדי לזכות ל"לבנת הספיר" (השגה גבוהה), יש להסכים להיות "תחת רגליו" – במדרגה נמוכה וענווה, ללא רדיפת כבוד או תועלת אישית. התורה מכינה את האדם לכך דרך העשייה, שמובילה לגילוי האור.

#### סיכום מעשי
השיעור מלמד ש"נעשה ונשמע" הוא תהליך רוחני יסודי: העשייה הפשוטה, גם אם נראית טכנית, היא מפתח להשגת השכל והאור האלוקי. התורה משמשת כסגולה לכוון את האדם לעבודת ה' טהורה, ובאמצעותה ניתן להתגבר על היצר ולהגיע מהמלכות (התחתון) אל החוכמה (העליון). השיעור קורא לעסוק בתורה בכוונה, גם פשוטה, כדרך לחיבור לאלוקות ולתיקון הנפש.

 

סיכום שיעור תורני – "כי אני ה' רופאך" ובירור ניצוצות קדושה

השיעור עוסק בפסוק "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך" מתוך שמות טו, כו, תוך התמקדות בפרשנות רוחנית-קבלית של מחלה וריפוי כחלק מתהליך בירור ניצוצות קדושה. השיעור משלב את תורת הבעל שם טוב ומדגיש את העבודה הפנימית על פני הגשמית. להלן עיקרי הדברים:

השיעור שואל: אם ה' הוא רופא, מדוע הוא גורם למחלה? התשובה היא שהמחלה, או החיסרון, היא חלל המאפשר בירור ניצוצות קדושה השייכים לתיקון נשמת האדם במידת ההשפעה. החיסרון מתגלה בעיקר ברובד התודעתי והנפשי, ולעיתים גם בגשמי, כדי לעורר את "הנקודה הפנימית" ולדחוף את האדם לתקן את שורש הבעיה.

הבעל שם טוב מפרש את הפסוק "וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך" כך: הלחם והמים מכילים ניצוצות קדושה השייכים לנשמת האדם, גם אם הם מבולעים בקליפות. התיקון אינו דורש ירידה עמוקה לקליפות, אלא בירור "קוונטי" – מרחוק, דרך התורה. כאשר האדם מברר את הניצוצות ומעלה אותם לשורשם, ל"מחסן התיקונים", החלל מתמלא, המחלה שהיא החיסרון נעלמת, והקליפות מאבדות אחיזה.

השיעור מבחין בין בירור חיצוני לגשמי, כמו אכילת לחם מסוים, לבירור פנימי בתודעה. הלחם הגשמי מכיל ניצוצות, כמו אנרגיית שמש וקלוריות, אך עיקר העבודה היא בנפש – להפריד את הקליפה, לב האבן, ולהעלות את הנקודה הפנימית. במדרגות נמוכות כמו דומם, הבירור הגשמי פחות משמעותי, ואין להתעסק בו יתר על המידה, שכן הדגש הוא על התודעה.

התעסקות יתר בגשמיות, כמו ניסיון לתקן את הלחם או הבהמה עצמם, עלולה להפוך לעבודה זרה או "שבירת כלים", במיוחד אם האדם נתקע בדמיונות חיצוניים. השיעור מזהיר מפני "גירוד", שהוא קליפה, במקום "גירוי" חיובי שמעורר תיקון פנימי. לדוגמה, מקובלים גדולים עשויים לברר פרטים עדינים, אך עבור רוב האנשים, הדגש הוא על העבודה הפנימית ולא על החיצוניות.

צדיקים גבוהים, כמו רבי שמעון בר יוחאי, פועלים בדמיון אלוקי ומעלים ניצוצות ללא תלות בסימנים גשמיים. לעומתם, רוב האנשים זקוקים לסימנים, כמו תפילה ומצוות, ככלי לעבודה בעולם העשייה. השיעור מדגיש שפסיקה הלכתית נקבעת לפי חכמים, כמו בית הלל, ולא לפי הזוהר או מקובלים כמו רבי מאיר, שדיברו ממדרגות גבוהות שאינן מתאימות לכלל העם.

השיעור מלמד שהמחלה היא כלי לתיקון, והריפוי מגיע דרך בירור ניצוצות קדושה בתודעה, כפי שמורה הבעל שם טוב. התורה מאפשרת תיקון "מרחוק" ללא ירידה לקליפות, והדגש הוא על עבודה פנימית ולא חיצונית. יש להיזהר מהתמקדות יתר בגשמיות, שעלולה להפוך לקליפה, ולפעול לפי המדרגה המתאימה לכל אחד, תוך שימוש בסימנים ככלי לעלייה רוחנית.

כמו שאומר כל המחלה אשר שמתי במצרים לא

אשים עליך כי אני י שם רופאך אז למה עושה

אותי חולה כדי שהוא רפא אותי אל תעשה אותי

חולה וזהו אבל החלל הזה מאפשר לי לברר

ניצוצי קדושה ששייכים לתיקון שלי במידת

ההשפעה לכן החיסרון שמתגלה לנו בעיקר

מבחינה תודעתית ונפשית ולעיתים זה מתבטא

גם בצורה הגשמית במקרה שלנו בדרך כלל כדי

לגרות את הנקודה הפנימית אבל זה כדי שאני

אעלה את הדבר לשורשו זת אומרת שאני אקח את

החלק המקולקל שמתגלה ליי בנפש יפריד ממנו

את הקליפה את הלב אבן ויוציא את הנקודה

הפנימית ועלה אותה לשורשה למחסן של

התיקונים לבוידם וזה פירש הבעל שם טוב

הפירוש שברך את לחמך ואת ממך והסירות עם

מחלה מקרבך ששם תברך אגב טוב אוקיי נקרא

ונסביר לחמך וממך שכל הניצוצות הקדושים

משייכים לנשמתך אפילו אותן שהיו מבולען

בסמי תרופה שהיית על ידי זה מוכח חלילה

שתהייה נחלה בשביל לשתות מהם להעלותן כולם

ישלח השם שהו בתוך ממך או בתוך ממך ממילא

וסירות עם מחלה מקרבך עד כאן ודברי פי חכם

חן זאת אומרת שבדרך תורה האדם לא צריך

לרדת יותר מדי לקליפות ולחסרונות אלא

כאילו הוא מברר את

הניצוצות בדרך קוונטית אם תרצו ואז הוא לא

כאילו צריך לרדת ל לקליפות לחלל הפנוי אלא

מתקן אותם בריחוק

מקום ואז ממילא זה מסיר את המחלה שהמחלה

זה החלל הפנוי עמה התיקונים ואם עשיתי את

התיקונים ממילא החלל מתוקן ואז אין אחיזה

לקליפות עוד משו שנגיד הרבה עושים קצת

עבודה זרה מהעניין הזה מהבור צוצ קדושה

בחיצוניות חשוב להבין שזה רק תרגיל זאת

אומרת נגיד יש לחם גשמי אז יש שם צוץ יש

שם כלורי גם אנרגיית השמש והכל סבבה אבל

עיקר הבירור זה בעצם הנפשה הפנימית של

הדבר עכשיו בדרגות שלנו האמת זה דבר דק

אבל במדרגת הדומה זה לא כזה משנה אכלתי את

הלחם הזה את הלחם משמה כאילו במדרגות שלנו

אין לזה כל כך משמעות

[מוזיקה]

אין לזה משמעות כמעט גם לא צריך לעסק עם

זה יותר מדי כי במדרגת הדומם אז כאילו הכל

זה נפש הזה אין שמה תנועה מיוחדת לפרטיים

אז תברר את עליכם הזה זה הכל סבבה לא

להתעסק בזה אלה שמתעסקים בזה ונהיו

מקובלים וחיים בדמיונות זה זה אפילו סוג

של עבודה זרה לפעמים כי הם נתקעים בגשמיות

אבל מה שכן מבחינה פנימית כל דבר יש בו

הנפשה שהוא גורם לי הוא מגרה בי הלחם מגרה

בי משהו מסוים החבר מגרה בי הלימוד המסוים

מגרה בבי הטעם המסוים תכונה מסויימת אז

צריך לראות איך אני לוקחת את הגירוי הזה

שהוא לא יהי גרד לי גירוי זאת אומרת כמו

שהחושים תגרים על ידי המציעות אני מדבר

מצד החיוב אבל הגירוי יכול להפוך גם

לגירוד שזה מצד הקליפה אני צריך לקחת את

הגירוי שהוא יעורר בי את הצד הפנימי שאני

צריך לתקן והתיקון הזה זה נקרא הבירור

שאני עושה בתודעה שלי לא בחוץ בחוץ זה כמו

מראה בכלל זה הכל קורה

בתוכי א אז להיזהר לא לנסות לתקן הרבה

מתקנים כאילו את הבהמה או את הוב שהם

שוחטים והם בהזיות אתה כל כולך בהמה אתה

צריך לתקן את עצמך לא תעוף אתה רק משתמש

בו כתרגיל עכשיו יכול להיות שמקובלים

עצומים וזה הם יודעים יותר לרדת לפר אני

מדבר על האמיתיים לא על מדומיינים לרדת

יותר על הפרטים של מה שצריך לתקן בין העוף

לשניצל לחלבה ומילא גם אדם שעוסק ברוחניות

הוא אפילו על מקולה הוא מסתכל הוא רואה

שמה עולמות שלמים אבל זה לא השך כאילו

לעניינים שלנו אנחנו צריכים להתעסק בעיקר

בפנים וב בעבודה הפנימית ועוד עניין שגם

צדיק המתי הוא גם לא צריך בכלל כמעט את

הסימנים הוא משתמש בהם אבל הוא מעלה כבר

הוא כאילו מצד הדמיון האלוקי הוא כבר

מעורר את מה שהוא צריך לכן כאילו רבי

שמעון בר יוחאי כביכול פטור מתפילה אנחנו

לא למה כי אנחנו חיייבים את הסימנים אנחנו

חיים בעולם הזה אבל בדרגה שלו הוא באמת

מעל הסימנים אז יש לו מסגרת שונה אבל

אצלנו זה יהיה קליפה גמורה רבי מאיר יכול

לתאר את השרצים אבל אם אנחנו נתאר אותם זה

יגרום לנו לשבירת כלים גמורה לכן כל דבר

במקומו גם לא פוסקים הלכה לפי הזר זאת

אומרת אם זה להחמיר מצווה וסבבה אבל כמובן

בתניא שמצרפים זה כונה פנימית אבל לכולה

לא מצרפים לא פוסקים הלכה לפי הזור וזה

נכון למה כי הזור יכול להיות מדבר מדרגות

גבוהות יותר שהם לא שייכים להמון העם

למדרגה של עולם העשייה ואז אם אני מנסה

להכל במקום הקליפות זה טוב ובואו לכן אני

לא יכול לפסוק לפי רבי מאיר אלא לפי חכמים

שהם דיברו מכלל העם מצד בית הלל מצד כללות

המדרגה אז לכל דבר יש לו סיבה אוק

בעל שם טוב – וברך את לחמך ואת מימיך

בעל שם טוב על התורה

sh (1)