אינסוף – לעשות סדר באין סוף
זה מתוך השלמות מתוך השבח מתוך היתרון אנחנו מוותרים זה נקרא בשחר ואסתר משה פניו זאת אומרת נתנ לו את האופציה לראות והוא בחר לעבוד בעירת הרוממות לנו בכלל אין אופציה לראות אנחנו חיידקים חיים ודקים מראים לנו נהיר הוא דקיק דקיק דקיק אבל זה מצוין תתחיל להתאמן על חיידק תאמן על מושבה אולי צ מחוף בסוף וגם תהיה אדם אגב אין אבולוציה ברמה הגשמית עשיתי על זה סרטון אז תשלימו את זה שמה אני יודע שהרבה רבנים אומרים שיש גם בשם בעל הסולם ובסדר ויש כאלה שומרים את זה והם רבנים אמיתיים ותלמידי חכמים ויש כאלה סתם אומרים את זה כדי למצוא חן בעני המדע ויש כאלה שזה דרגת התודעה שלהם בסדר עשיתי סרטון תראו את זה מי שרוצה כל אחד יקח מזה משהו מבין יש כאלה אומרים השם ישמור שהבורא צמצם את עצמו הייתי באיזה שיעור כזה סתם ככה תקלל אבל זה דעה השם יעזור זה ידעה שנפוצה שאתה זה הבורא בעצם שצמצם את עצמו ולאחר שהוא ברא את הבריאה שלו רצון לקבל הוא נכלל ברצון לקבל איי איי איי בסדר אבל זה חלק מהתפתחות האנושות חשוב ללמוד את הדברים טוב שאני אזכה אבל האמת שללמוד טוב זה לא מספיק צריך להוריד אותם ללב טוב וזה כבר עסק אחר אבל גם צריך להבין אותם טוב שני אזכה צריך מציאת חן בעיני הבורא למשל הייתי בשיעור שאמרו לי שבאין סוף היה תהליך וודאי זה לא ככה כמו שכותב בעל הסולם באות נד בחלק ב בתלמוד סר הספירות כותב את זה גם פי חכם הספר הראשון שלו בקבלה במאמרים הראשונים אבל יש פה רעיון אני אעשה זה סרטון נפרד וגם יש אבל זאת אומרת למה אני מדבר על זה אלכל דבר שמבינים יש השלכות לכן חשוב להבין אותו טוב למשל אב זה ד טוב לענייני אמונה אז נדבר על זה קצת בלול משה באינסוף שזה הגילוי הראשוני של הבריאה זה עדיין נחשב בריאה בכוח היות והתחתונים לא שותפים לגמרי אבל סוף כל סוף זה בריאה יש את מחשבת הבריאה שזה נקרא התפשטות מעצמותו דיברנו על זה בשיעורים רבים ששמה יש את האור האלוקי שמיועד לנבראים נקרא אור אינסוף ברוך הוא עם הרצון לקבל הכלול שם בכוח וההתפשטות הזאת בוראת מציאות שנקראת מלכות האינסוף אבל היא בורת אותה בבת אחת כי הבורא הוא לא צריך תהליכים רק מה שה מיוחד באינסוף שלא רק כי העליון תמיד פועל בבת אחת גם חר הצמצום והתחתון פועל לאט לאט או תופס לאט לאט יש גם לאט לאט בלי זמן ברוחני בלי זמן גשמי ברוחני אבל סוף כל סוף לאט לאט זה אומר דרך הפרטים דרך החלקים כי זה התבה הבריאה זה מתחיל מד בחינות דור ישר והשורש וכל הענפים של זה ספירות בחינות לבושים ועוד הרבה עניינים אבל באינסוף או זה מייצג את התנועה הראשונית של המציאות וזה נטו כוח הבורא בלי הרגש השותפות של התחתון אז הבריאה הבאה ביחד עם היצירה זאת אומרת יצירה זה נקרא יש מיש תהליך ובריאה זה יש מעין בבת אחת התנועה הראשונית של הבריאה היייתה יש מעין ויש מאש בבת אחת היש מש היה בתוך היש מעין רק לאחר הצמצום התחילה יש מאש להתגלות לכן במלכות ד אינסוף או בקיצור זה נקרא אינסוף הרבה פעמים זה נקרא גם ד' שלבים של התפתחות האור העליון האור מתפתח ברור שלא אין שינוי באור אז זה הוא אומר הרבה מקומות בעל הונם והמקובלים והצדיקים לא להתבלבל בשפת הענפים אור עליון זה כינוי הכלי נקרא אור עליון שהוא כמו עובר והוא כלול באור אור זה נקרא הרגשה התלבשות אור בכלי רק יש הרגשה פסיבית אז העובר נקרא על שם אמו ויש הרגשה אקטיבית הוא נקרא על שם עצמו כמו ההבדל בין חוכמה למלכות בכל מקרה באינסוף לא היה זמן כי הכל בא בבת אחת בלי זמן בלי זמן זה אומר בלי תהליך בלי תהליך זה אומר שלא היה שם גילוי של סיבה ומסובב זה קרה בבת אחת אז לא היה כתר ד אינסוף חוכמה ד אינסוף לא היה שם תהליך הבורא לא עושה תהליכים חלילה הכל קרה בבת אחת גם מצד העליון שזה תמיד ככה אבל אפילו מצד התחתון פוף ב אחת הוא נברא אבל ביחס לבריאה הכללית הוא כמו הובר ביחס לכלל העולמות לאחר הצמצום פה מתחיל מציאות הזמן מציאות התהליך ואז התגלו הסיבה ה מסבב עכשיו הכל היה טמון במחשבת הבריאה אפילו המקבל בשבי הכל אין דבר שלא כלול שמה חוץ מהקליפות שהם סוג של השליה אבל גם כלול שורש לקליפות שמה שורש לזה שהם לא קיימות אם תרצו כי הכל נובע מהכוח הזה אבל באמת הם נקראות אשליה למרות שלנו זה לא מורגש ככה ויש לזה תפקיד ולאחר הצמצום בעצם התחיל כל התהליך והשתלשלות אבל באמת מלכות אינסוף עצמה היא רק גילוי של חלק מהפאזל שאני אומר שהכל באינסוף אני מתכוון עעל לא על מלכות אינסוף רק למרות שגם בא כזרע הכל נמצא שמה אבל אני מדבר בכללות על מחשבת הבריאה עם המלכ אם אני אדבר רק על המלכות דמלכות וזה גם רק מהסתכלות אחר הצמצום כי אין לנו השגה לפני הצמצום כי זה כמו אור זאת אומרת זה נקרא כולו אור לא שאיין שם כלי אין הקר כלי אנחנו לא יודעים להבחין בזה אז זה נקרא כאילו אין כלי מבחינתנו כמו עכשיו באור פה יש המון חללים אבל העין שלי לא מבחינה בהם אין לה את יכולת ההפרדה וההפרטה אז זה נראה לי אחד אם אני אסתכל מיקרוסקופ מיוחד ככה קוראים אגב את הספקטרום של האור אני ראה רוחים באור אבל עם עין רגילה אין לי את היכולת הבחנה לזה אז זה רק משל שכל הכלי אין לו היקר אז הוא נקרא על שם האור אבל אם זאת ה בבחינה ד' ההשתוקקות הכי גדולה ואפילו אומר בשינוי צורה גדול אבל היא לא נפרדה מהאור למה מי פעד כל יכולתו הבורא יכול לעשות הכל אבל אחרי שה יצא מהבטן כאילו המים רו וירדו אפלה אז פתאום ניכר העניין ופה מתחיל מציאות הזמן מציאות התהליך עכשיו מי שלומד למשל שהיה תהליך באינסוף מגיע להבנה שהיה אבולוציה למה כי הדומם מתפתח צמח מהחיים ה מדבר כתר חוכמה בינה אבל אמרנו שלא יש שם תהליך זה בא בבת אחת ככה גם זה גרה בגשמיות אבל צריך להגיד שבתוך כל אותה מדרגה כן יש אבולוציה אבל לא ביניהם אז כל דבר שלומדים יש לה השלכות אם אני אומר שיש שמה תהליך אז הנברא יכול להשיג את האינסוף כי תהליך זה יצירה ואנחנו יכולים להשיג יצירה זה קצת קבלה למתקדמת שאני אומר אבל אני שם את זה על השולחן שאני יכול לחתוך את הקליפ אחר כך לכן אין לי השגה באינסוף לא בצורה שלו יש דרך אחרת להשיג אותו אין שם תהליך אין שם כלי נפרד מהאור ואין השוואת צורה אז המלכות אינסוף היא היייתה מקבל על מנת לקבל ככה זה התגלה שם ובטר דנס יש כבר אתה מקבל במת להשפיע לעתיד לבוא אבל שמה באמת אין דבר ובעתיד כי אין זמן אז הכל קורה בבת אחת אפילו המקבלת להשפיע כם שמה אם אני אסתכל על כל האינסוף אז כל דבר יש לו השלכה אז לסיכום אין זמן באינסוף זמן זה נקרא סיבה מסובב זאת אומרת אם הסיבה המסובב באים בבת אחת זה נקרא שהם באים בלי זמן עכשיו הבורא תמיד מה זה הבורא השגחת הבורא גילוי הבורא אנחנו מדברים על הכלים אבל אין אין הדיבור על אור בלי כלי למרות שיש כאלה אומרים אתה האור והבריאה זה תוספת לא לא לא לא הבריאה זה אתה זה עצם הבריאה או זה מיוחס למציל אני אעשה על זה סרטון בפורים בלי נדר כי זה נושא חשוב אבל כמובן הכוח של הבורא בבחינת אנוד מלבדו מקיים מהווה את הכל אי אין פה שאלה בכלל אז בקיצור אה בגלל המלאכים הגענו לכל השיחה הזאת אבל תתפללו עליי שיה לי כוח לעשות סרטון נוסף בנושא אז לכן בעזרת השם כדאי להתמקד בתלמוד 10 ספירות בפתיחה לחוכמת הקבלה בכתבי בעל הסולם עם הרבה עבודת נפש ותפילה שהבורא יזכה אותנו ללמוד להבין ולתפוס ולהשיג נכון זה לא רק הידע אבל שאני שומע בן אדם שלומד 40 שנה קבלה אומר לי את הדבר הזה שה תהליך באינסוף אני לא יודע מה להגיד לו אבל אנחנו צריכים להתמקד בתיקון של כאילו אני יודע מה להגיד לו אל הכוונה לפעמים ואני אומר אבל הכוונה לתוכי אני לא יודע מה להגיד לו לכן אנחנו צריכים להתמקד בתיקון של עצמנו ולקחת מכל אחד את הנקודה הטובה שבו והמטרה היא גם בסוף להתחבר היא לא רק הידע הידע חשוב יש לו גם השלכות גדולות לחיבור כי כל הידע בא מלב נתיבות החוכמה אז איך אומר רבי נחמן לראות בכל אחד את הנקודה הטובה שבו ובפרט בעצמנו כי דרך הנקודה הטובה שבנו נוכל להתחבר לנקודה הטובה של השני אז להמשיך לללמוד מדויק נכון אמיתי לא לוותר על זה ובמקביל להתחבר לעשות עבודה פנימית אוקיי אני אמשיך בכתוב שלום לברכה האם עדיין ח מהקוף או הקוף מהאדם אבולוציה או דבולוציה כמו שאומרים אז דיברנו על זה בכל מיני הקשרים קורס קבל למתחיל למתקדם או מה שביניהם אני אנסה טיפה אולי לגעת בכמה נקודות וכדאי להשלים את הדברים בשיעורים המתאימים בולת בעל הסולם למדנו משהו שאומר אני אקרא גם תכף ממאמר הקופים של בעל הסולם צריך להבין אבל שמדברים בשפת קוד והיות ויש מרחק גדול של שינוי צורה בין הרוחניות לגשמיות מרחק גדול של זמן ומקום מהדרך אילוף תמורה יש הרבה מוטציות אז אי אפשר ללמוד ישירות על הדברים מהגשמיות לרוחניות כי זה משקר מראה תמונה הפוכה כמו למשל שאם אני לומד את המציאות רק לפיזיקה רק לפי הפיזיקה הקלאסית זה משקר עליי מראה לי תמונה לא אמיתית או אם אני רואה את המציאות רק לפי האור הנראה אני רואה תמונה לא אמיתית אני חייב לראות את כל התמונה חוכמת הקבלה היישור של כל החוכמות הז היא רואה את כל התמונה בטהרתה רוחנית מעבר לזמן ומקום עם זאת אין לה עניין להתעסק עם הגשמיות כי היא בא כדי להבין את הדברים מעבר לזמן ומקום אבל בכל מקרה נדבר מעט על הדברים אז כדאי לראות את הסרטון מה גיל היקום לפי הקבלה הרכבתי שמה רעיון מאוד יפה לגבי ההתייחסות לזמן ותפיסת המציאות כאן אני אתמקד יותר על העניין של האדם בכל אופן למדנו בפי חכם הספר הראשון של בעל הסולם בהילולת בעל הסולם הוא כותב הספר הראשון שלו בקבלה כותב הבחן ד הבחינות שברצון לקבל הוא רק אחר הצמצום אומנם צריך שתדע שעניין ד' הבחינות הנעל שאנו מפחי בהתפשטות הא היא רק אחר שנשתל שלו העולמות אמנה אומנם כנארי ההתפשטות א' לבדה בטרם משתלשל דהיינו לפני הצמצום א' אז באמת אין שם כלל ד' הצורות אלא פועל שלם שהוא סוד אור אינ סוף ברוך הוא פעולה שלמה שהיא סוד המקום שנתמלא מאור אן סוף ברוך הוא ד עניין ד הצורות נבחנות רק מתוך הצמצום ד מאשר שהפעולה הרגיש שה את עצמה בלתי שלמה ממלא יש להבחין באיזה צד יהיה החיסרון ואז נמצא לנו להבחין גם בפועל מאיזה צד לפעול את החיסרון עכשיו אומר ב זה מביא במאמר א' בספר פ חכם אומר בחלק ב' בהסתכלות פנימית באות נג עניין סיבה מסבה זה שמחלק אותן על כל פנים לארבע בחינות לא היה נגלה באנס ברוך הוא קודם הצמצום שם אפילו בחינת כללות הכלי אינה נכרת אלא כולו אור כולו אור הכונה שה כמו שמסביר שהכלי בטל האור אני תכף אסביר אבל כמו שכתוב בחלק א' לאחר שנסתלק אור סף מאותן הבחינות אז ה קרו הבחינות הללו ונגלה הדבר שישתה להבחין את האור בפני עצמו דהיינו בבחינת מה שהיה בהן מקודם הצמצום ודד הבחינות בפני עצמן נשארו רכות מאור כי אחר הצמצום נגל שאיין הבחינות הללו דבר אחד עם אורנ סו ברוך הוא כמו שהיה נראה מטרם הצמצום וזהו כדוגמת הנר הכלול באבקה שלא ניכר כשהפרש אותו מהאבקה אז הוא ניכר לכל ון היתב אז מה שהוא אומר פה עניין סיבה מסבב זה שמחלק אותן על כל פנים לארבע בחינות לא היה נגלי באינסוף ברוכו קודם הצמצום כי שם אפילו בבחינת הכללות הכלי אינה ניכרת אלא כולו אור מה ה אומר לנו בעצם ותכף גם ניגע במאמר הקופים הוא אומר לנו שבמציאות של האינסוף שהיא מייצגת את פעולת העליון התפשטות א זה גם נקרא צמצום כי משם מתחיל ההשתתפות של הנאצל במידת מה באנ סוף היו את כל הבחינות לא היה שם תהליך כל מה שאנחנו מדברים על תהליך סיבה ותוצאה זה לאחר הצמצום למה לא היה שם תהליך אז קודם כל בסוד הוא שמו אחד אנחנו לא מבינים באמת את כוחו של העליון ומעשיו אבל מצד ההסתכלות מלמטה מה שאנחנו כן מבינים זה שמצד העליון הוא עושה הכל בבת אחת הוא לא צריך תהליך כמו שדיברתי תשלימו את זה בסרטון על גיל היקום מצד העליון אין זמן כל מה שאנחנו מודדים את הזמן של היקום זה רק ממטה למעלה בתפיסה שלנו ואנחנו אגב מודדים רק את הזמן הגשמי כי את הזמן הרוחני המדע לא מתעסק איתו אז זה של הפוטון יוצא 10 מיליון שנה לצאת מליבת השמש לפני השטח של השמש ומפני השטח ל לכדור הארץ בל שזה ריק שמה אז אין יותר מדי הפרעות אזה שמנה דקות לפי המרחק אבל זה רק בתפיסה שלנו ממטה למעלה כי הזמן האדם מייצר אותו בתודעה הגשמית לכן לא צריך לדבר על עולם ומציאות ודברים שקרו לפני שיש תודעה שהיא תופסת אותם כי לפני זה זה בלי זמן 13 מיליארד שנה לא היקום הנראה הוא 13 מיליארד שנה כמה שנוכל לראות יותר נגלה יותר כי הכלי המציאות ה לפי מה שהכלי תופס עכשיו אם זה את הזמן הגשמי אנחנו אומרים שההוא רק אשליה בקבלה כי הוא התבטל לעתיד לבוא כי החומרים הרוחניים הם לא נתונים למגבלות של הזמן הגשמי והם כלים שהם מתוקנים בהשוואת הצורה לאלוקות בשנה מהגשמיות שרובה מייצגת את הנפרדות מהאלופות לכן יש את הידר את התמורה ללכן מהירות האור כאילו מוגבלת כל זה נובע בעצם מהחוקים הרוחניים שכאילו מצומצמים בגשמיות וזה בכוונה ככה אבל התורה היא בעיקר מדברת כמובן על בריאה הרוחנית זה נכון שמי שמבין את המציאות הרוחנית ש מבין את כל המציאות כי בסוף הכל זה ענפים של מחשבת הבריאה שזה חוכמת האמת שהכל זה רק ענפים שהתנתקו ממנה נגיד חוכמת המתמטיקה זה כמו ענף פרטי וחוכמת הטבע זה ענף פרטי אבל באלוקות כמו באצילות הכל באחדות פשוטה לכן היא החוכמה שכוללת את כל החוכמות כי היא המולידה שלהם אבל כאילו בהשתלשלות של העולם הזה כמו שכוכבים יתרחקו והדברים תתרחקו ככה גם הניצוצות קדושה התרחקו ככה גם החוכמות ככה גם הפרטים בכל מקרה על פניו באמת ואני הסברתי את זה תראו את זה בסרטון המתאים שם כי פה אני אתמקד יותר על האדם על פניו האטומים נסרים בליבה של כוכבים אז אדם הוא אבק כוכבים אבל העליון לא תלוי בזמן הוא לא צריך תהליך העליון אז כמו שהוא אמר פה אמנם הוא מדבר על המציאות הרוחנית אבל בענפים זה מתבטא ככה מה כמו שמצד האלון מורת הבריאה יש מעין זה נקרא מלכות אינסוף הוא ברא אותה עם היצירה שבה בלי תהליך בבת אחת איך הוא קוסם הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה רק אנחנו רואים את זה בצורה של תהליך שאנחנו מסתכלים ממה זה מורכב כי הזמן מאפשר לנו לתפוס ולהיות שותפים ולתקן מצד עצמנו אגב ברוחני אין זמן גשמי אבל יש זמן רוחני רק שם הוא אחדותי זאת אומרת כמשל בלבד אם מפה לירח לוקח לי להגיע שנייה וחצי אז כאילו אומנם זה נגיד ממה ש לוקח לאור 1.3 בערך אבל החומר הוא לא יכול כרגע אז זאת אומרת אני מוגבל אבל אם אני מגיע ברגע אחד לכל מקום בייקום אז כאילו למרות שיש מקום וחלל אם הנינה במהירות האור לא הגשמית הרוחנית שהיא מעל 300,000 קילומטר לשנייה אז בעצם הזמן לא מגביל אותי למה כי אני בין רגע יכול להיות בכל מקום כמו כאילו האלקטרון במצב הקוונטי שלו שהוא נמצא בכל המקומות כביכול גם הוא נתון לזמן פשוט מבחינתנו זה לא זמן כי זה מהיר מדי כל הדמייה הגשמית נתונה לזמן בכל מקרה נחזור למה שרציתי להתמקד עליו אז האם האדם התפתח מהקוף אז אני יר כמה נקודות ואז אני אקרא את מאמר הקופים של בעל הסולם אבל הוא מדבר בשפת הענפים אז צריך להבין אותו טוב בכל מקרה ה יש שתי תהליכים במציאות שניה אני מצונן יש שת התהליכים מצד השלם ומצד הלא שלם אז הת נשמעת אדם הראשון שהיא הייתה רוחנית לגמרי כתוב שלא היה לה מהעולם הזה כלום לא הכוונה לעולם הזה הגשמי אפילו לא מדברים ע זה אלא הכוונה לא הלה מהבחינה של הרצון לקבל צמ א לא היה בגולה זה היה גנוז ב הח גי את זה בתוכ וזה לומד למ את זה בקד על נרות המסביר ומקומות המתאימים לאחר החטא האדם התגשם למציאות של זמן ומקום ואז התחל התהליך של האנושות אולי צריך לחכות שיפתחו הדינוזאורים והצמחים והכל כי כמו שאמרנו מצד העליון הכל קורה בבת אחת רק החלוקה נעשת ב מצד התפיסה שלנו עכשיו הדברים האלה היו כבר מובנים בתת המודה הרוחני שלו אז זה התגלה בבת אחת בתוך זה אבל היה התפתחות כי מלמעלה מגיע משהו זה קיום העולמות אבל ה הוא נקרא בלשון בעל הסולם עצם המציאות וקיום המציאות קיום המציאות זה כמו השכלול של המציאות כלכלתה והנהגתה אז העצם הוא בא בדרך כלל שלם מלמעלה באופן יחסי והשכל ומה שנתון לאדם זה לא בשלם כי זה האדם צריך לתקן לכן המציאות כתוב מעשה בראשית בצביונה נבראו זה בא באופן כללי בצורה שלמה אבל את ההתפתחות של זה והתהליכים מעבר לקיום זה נתון ביד האדם לכן לאחר שהוא חטא הוא התגשם ויש את הצאצאים של האדם הראשון עכשיו זמן הוא סכום מסוים של בחינות המשתלשל זו מזו מסוב בחות זו בזו בסדר סיבה ומסובב כגון ימים חודשים ושנים כן אז דיברנו על זה ב שהוא הראשון של המושגים ומה זה זמן זמן ברוחניות אז קודם כל יש זמן ברוחניות רק אין זמן גשמי ברוחניות א מה זה זמן מספר חידושי צורה מפר מספר שינויים של חידוש צורה בגשמיות זמן זה כביכול המעבר מהמקום הזה ל המקום הזה אני מודד אותו בזמן ברוחניות זמן זה בעצם א התנועה המעברים של הסיבה והתוצאה כי ברוחניות בשונה מהגשמיות הזמן הוא אחדות בגשמיות כל שעה עומדת בפני עצמה בשעון כל זמן מגדיר עצם במרחב בנקודה פרטית אבל ברוחניות דווקא הזמן יכול לאחד זאת אומרת יש זמן והוא אחדותי למשל במלכות אינסוף לא היה בכלל זמן למה כי הזמן זה עניין של תנועה מרצון לרצון עצמם לא היייתה תנועה לא הילה תנועה מצידה התנועה בה מצד הלי אז לא היה זמן למלכות באינסוף אבל מהרגע שהיא אמרה שהיא בחרה ביתר דבקות והיה צמצום משם התחיל הזמן ואז הוא השתלשל רק בשונה מהזמן הגשמי שהוא לוקח זמן כפי שאנחנו מבינים אותו בשעון והוא גם מפריד והוא גם גורם להסתרה ופירוד הזמן הגשמי זה נפרד מזה זה שם זה שם א ברוחניות הזמן מחבר יותר מזה אפילו אם יש לי יותר מקומות אבל בזמן רוחני אז זה עוד יותר אחדותי ברוחניות הזמן הוא גם יותר מהיר כמשל שמהירות האור היא מהירות שהיא הכי גבוהה שיש מבחינה גשמית הזמן שלה שונה הכל מיוחס גם לזמן הזה וברוחניות הזמן הוא מאוד מהיר רגע אחד למשל מהירות האור כאילו אנחנו כסימן יהיו הסיבות שיהו לזה מגדירים אותה כ-300,000 קילומטר לשנייה בריק כי זה דרך התפיסה הגשמית שלנו אבל מהירות האור הרוחנית היא אינסופית ברגע ממחשבת הבריאה עד לתכלית הבריאה כערב יים אבל היות ואנחנו מדברים מצד הכלים איך הם תופסים את הזמן אז אני אגדיר מספר הגדרות אולי הם קצת קשות אבל נגדיר אותם שנדע אותם אז ככה יש זמן גשמי של זמן ומקום דרך אילוף ותמורה נפרדות נפסדות כמו שאנחנו מכירים בחיי היום יום שהזמן זה ה מה שלוקח לי להגיע מפה לפה דקה שעה זה כמה שהזמן יותר ארוך זאת אומרת שהמרחק יותר גדול אוקיי עכשיו ברוחניות אין זמן גשמי אבל יש זמן רוחני ב רוחניות גם אין מקום גשמי אגב כי הוא אשליה אבל יש מקום רוחני עכשיו אם ככה הזמן זה בעצם הוא גם יגדיר את זה בהמשך שטרם ואחר כך המעבר בין תרם לאחר כך זה נקרא זמן רק ברוחניות זה קורה בן רגע זאת אומרת יש מעברים של סיבה ותוצאה הילה ועלול קודם ונמשך תהליכים שזה בעצם תנועה את התנועה הזאת אני מודד על ידי זמן אם החידושים והשינויי צורה הם רבים אז זה אומר שעבר הרבה הרבה זמן למשל 100 אל שנות אור רק מה ברוחניות הזמן הוא מאוד מהיר הוא קורה בבת אחת אז יש זמן ברוחניות אבל הוא אחדותי בגשמיות לכאורה זה הפוך לגמרי הזמן הוא מפריד כמה שיותר זמן עובר אז זה עוד יר לאט ברוחניות יכו להיות הרבה הרבה זמן והוא יר כמשל בלבד זה כמו שאני אקח את [מוזיקה] ה אלקטרון באטום ואני אמדוד את הזמן שלו ביחס של ירות האור שהוא הי כידו נמצא במצב שהוא כאילו נמצא ביש לו הוא נמצא בכל המסלול לפני שמודדים אותו הוא נע בצורה כזאת מהירה שהוא כאילו למרות שהוא רק חלקיק אבל הוא נמצא בכל המסלול כל הזמן בגלל המהירות שלו אז לכאורה המקום לא רלוונטי למה כי המהירות גורמת לו המהירות הגבוהה גורמת להימצא בכל המקומות בבת אחת אבל זה רק משל אז ברוחניות הזמן שזה בעצם התנועה של הנברא כלפי הבורא התנועה של הנברא כלפי השלמות התנועה של הפרט כלפי הכלל שזה בעצם המדידה של התנועה אם נדייק זה נקרא זמן היא קוראת כרף עין לכן זמן זה לא זמן כמו שאנחנו מבינים בצורה גשמית אלא זה יהיה סיבה ומסובב אם נגיד יש 100 אל סתם כמשל סיבה או מסיבה וא זה 100 אל שנה או 100 אל דקה תלוי באיזה מסגרת אנחנו מדברים עכשיו הזמן בגשמיות הוא גורם להסתרה לפירוד לניתוק למה כי אם בין הסיבה הזאת לתוצאה הזאת נגיד הזמן הוא שמונה דקות נגיד הם רחוקים עכשיו עד שהוא יגיע מפה לפה לוקח הרבה הרבה זמן אז הם רחוקים אחד מהשני אבל ברוחניות אם מפה לפה הוא מגיע ברגע אז אין משמעות לזמן אבל בשביל להגיע ברגע הוא צריך להיות בתנועה רוחנית לכן כשאנחנו עושים עבודה רוחנית אנחנו נעים בזמן הרוחני ככל שנמצאים במדרגה רוחנית יותר גבוהה הזמן עובר יותר מהר לא בקטע שהוא נגמר יותר מהר כי הוא זמן קטן הפוך הוא יכול להיות זמן יותר גדול זאת אומרת ממסך פרטים הרבה הרבה יותר גדול נגיד 100 אל שנות אור כמשל אבל אני עובר אותו בן רגע או שיש לי שת מטר מרחק ואני עובר אותו כמו צו ב-1000 שעות כמשל שזה כמו הזמן הגשמי יהיה לכאורה לכן עוד הגדרה טובה הזמן זה כמו התנועה או כמו מדידת התנועה של השוואת הצורה של הנברא כלפי הבורא של הרצון כלפי המאציל לכן הזמן והמקום הם דברים שהם מאוד גם בפיזיקה שהם דברים שהם באים ביחד למה כי ה הזמן זה המעבר בין המקום זא אומרת בין הרצונות הרצונות שלי לקבל שהם המקום שלי שהם הכלי שלי המעבר וההתקדמות בין הרצונות שלי זה נקרא המדידה של המעבר זה נקרא זמן עכשיו אם ככה א איך אני מודד את הזמן למשל שית אלפש מה מספר התנועות וחידושי הצורה והתיקונים הרוחניים שאני צריך לעשות כדי להגיע מתיקון הבריאה למטרת הבריאה או כדי להגיע מה מזמן הגיעה לשבת משש ימי החול לשבת לכן הזמן הרוחני והגשמי הם שונים לחלוטין אז לסיכום זמן סכום מסוים של בחינות המשתלשל זו מזו זאת אומרת כמה שהם יותר משתלשלות הזמן יותר זמן רק מה כמו שאמרנו ברוחניות הוא אחדותי זה כמו מהירות האור עובר בין רגע אבל כשיש הסתרה ויש תיקון אז אני רואה כל נקודת זמן עומדת בפני עצמה ואז אני לא רואה את התמונה השלמה ואז אני לא רואה את הכלל ואז אני לא רואה את השלמות ואז אני לא רואה את הפאזל זה כמו שאני אסתכל על גלקסייה אחרת עד שהאור שלה מגיע אליי עד שהוא עובר בדרך עד שזה אני רואה רק נקודה רואה רק לא רואה מסתכל על השמיים לא רואה את התמונה השלמה למשל פעם אפשר להסתכל על המציאות כמשל בלבד רק ד דרך האור הנראה לעיניים האור שאנחנו מכירים ב בחוש הגשמי הבסיסי אני אסתכל למשל על מפת השמיים על גלגלי השמיים על החלל אם אני אסתכל רק בעין הנראית אני כמעט לא רואה כלום אפילו אם אני אקח טלסקופ ואני אגדיל את הראייה שלי וזה מכובד מאוד ומגלים הרבה דברים ככה אבל עדיין הרייה שלי מאוד מצמצמת למה כי אני מסתכל רק על רובד אחד של המציאות אבל אם מל אני אסתכל על המציאות באינפרא רד על השמיים פתאום תתגלה לי עוד שכבה של המציאות שהיא מייצגת את אותה תמונה רק בצורה יותר רחבה שאני לא רואה בכלים הרגילים שלי אם אני אסתכל ב בקרני רנטגן תתגלה לי עוד שכבה שעל אותה תמונה על אותו מפת שמיים עוד תופעות שאני לא רואה באופן רגיל אם אני אסתכל בגלי רדיו אני אקבל עוד תמונה אם אני אסתכל בגלי מיקרו אני אקבל עוד עוד שכבה אם אני אסתכל בקרני גמה דרך מה שקולט אותם אני אקבל עוד יותר עומק של שכבה וכן על דרך זה מדדתי את אותו מרחק את אותו זמן את אותם תופעות אבל עם כלים שונים ואותו דבר כאן ככל שאדם יותר רוחני הוא תופס זמן יותר מהיר רק ה זמן יותר מהיר בגשמיות לא מראה על זה מצחיק י זה יוצא הפוך כאילו שהזמן בגשמי מהיר זה כאילו המרחק קטן אבל ברוחניות יכול להיות מרחק מאוד מאוד גדול מה זה מרחק דהיינו רצון גדול מאוד מאוד כוביות מאוד מאוד גדולה למשל בין תכלית הבריאה לתיקון הבריאה אבל בגלל שהזמן ני והוא [מוזיקה] מהיר אז וא יכול להכיל הרבה פרטים 100 אל אל שנות אור בן רגע מהיר כי הוא זמן יותר רוחני כי הוא כלל יותר גבוה לכן גם הוא יותר עדין וכמו שאני נוסע במכונית מרוץ אז אני יכול להיפגע בקלות יותר למה כי הזמן שלי יותר מהיר כי כשהזמן יותר מהיר אני מתעסק עם יותר פרטים עם יותר עובדים אבל אז גם אני יכול לפגום יותר או שאני יכול לתקן יותר ככל שהאדם רוחני יותר הזמן אצלו עובר יותר מהר לא הזמן הגשמי בשמיים זה פחות או יותר קבוע אצל כולם אפשר קצת לצום אפשר קצת לאכול דברים טובים אולי תשנו פחות אבל הזמן הגשמי האמת שהוא פחות או יותר נקבע על פי מסלול הכוכבים אין הרבה מה לעשות אם זה האמת אבל הזמן הרוחני זה משחק אחר לג זה משתנה לפי המדרגה הרוחנית לפי הכלים הנפשיים הזמן בעולם העשייה הוא שנה מעולם היצירה בעולם היצירה הוא שונה מבריאה בבריאה הוא שונה מאצילות באצילות הוא שונה מאק באק הוא שונה מאינסוף לא באינסוף אין זמן אבל יש מקום אז המקום מייצג את הרצון של הנברא והזמן מייצג את ה תנועה של הרצון שאת התנועה אנו מודדים על ידי תהליך על ידי סיבה ומסובב על ידי אילה ועלול כמו שהוא למד אותנו פה הזמן זה גם כמו צד ההערה והמקום זה כמו צד הכלי הפ כמו ה כמו הכוח וכן הלאה אוקיי האמת שיש הרבה מה לדבר מעניין הזמן כל החוכמה מדברת מעניין הזמן היות וכל מה שבנו זה לתקן לעשות תנועה לייצר להתקדם לייצר תהליך זה הסוד של הזמן התנועה להשוואת צורה עכשיו אומר בעל הסולם שאם האדם היה במצב שלמדנו את זה היום איך הוא אמר תבין כי כל עיקר מושג הזמן אצלנו הנהל ההרגש של התנועות כי מוח האדם כי המוח המדמה שבאדם מצער ומרכב מספר מסוים של תנועות שרגיש בהן זו אחר זו מעתיקן בדמיון זמן מסוים באופן שאם היה אדם עם סביבתו במצב של מנוחה מוחלטת לא יודע זה ממושג הזמן ולא כלום בדומה למה שהיה במלכות אינסוף והנה כן הדבר גם ברוחני שסכום מסוים של חידושי הצורות נבחנות לתנועות רוחניות כנל המסובכות זו בזו בדרך סיבה המסובב מכנים אותם בשם זמן ברוחניות ועניין קודם ואחר כך פירושו תמיד כמו סיבה מסבב כן תרם ואחר כך ילה עלו אותו רעיון הזמן רוחני פרוש מספר מס מים של חידושי שינויי צורות המסובבים זה מזה קודם ואחר כך אוקיי הזמן זה חידוש צורה א מספר חידושי צורה זאת אומרת המדידה ככל שיש יותר חידושי צורה אז יש יותר זמן רק בשונה מהזמן הגשמי הזמן ברוחני הוא אחדותי לכן כשאנחנו תמיד אומרים בלימוד מעבר לזמן במקום אבל א רגע רגע אמרנו שזמן ברוחני אפילו אנחנו אומרים שיש מקום ברוחני נכון אבל לא מקום הגשמי תראו בשיעור הקודם הרחבנו על זה הרבה כמו למשל עם הרגש שהוא לא תופס מקום וכן על דרך הזה אוקיי חושך אבל פנימיות התורה מראה לי איך כל היקום לא הגשמי גם אבל הרוחני דווקא צריך גם להכיר אותו כמובן קשור לאדם ההצעה הזאת שמה היא גם קשורה לאדם הויטמין הזה קשור לאדם רק כמובן לא בגשמי גם כגירוי אבל דווקא הדברים הרוחניים זאת אומרת כל הקוסמוס קשור לאדם זה הכל בא בשביל האדם כל המציאות קשורה שזה הפוך מתפיסת הנפרדות עכשיו גם המדע מכיר בזה היום המדע המודרני רק ברובד הגשמי הוא מחפש את את הכוח האחד כוחות הסד של הטבע היום כבר הגיעו לשלושה כוחות ארבעה שלושה את בחינה ד תמיד קשה לחבר לזה לכן הם לא הצליחו לראות את זה צריך לקבל את זה באמונה אבל אבל המדע מאוד התפתח היום בשונה מפעם שחשבו מה שאתה רואה זה מה שקיים היום ברור להם שזה לא ככה וזה לא בגללם זה בזכות העולם שהתפתח בחוכמת הקבלה אזה התבטא גם אצלהם זה לא קשור אליהם בכלל רק הם מבינים את זה ברובד הגשמי אז כמובן זה גם התפתחות יפה אבל זה עדיין במסגרת הגשמיות אז זה לא עוזר לי שוב גם במסגרת הגשמיות הם לא מבינים את הפאזל עדיין הם התפתחו אבל הם לא מבינים הם לא מבינים למה חלקיקים מסוימים לא מתחברים לפאזל הכללי הם מנסים להבין את הפאזל אבל האמת שאי אפשר להבין את הפאזל רק בגשמיות זה הקטע חייב להבין את זה מהמקום הרוחני כי מראש הגשמיות בנוייה שהפאזל לא מתחבר בצורה שלמה כי היא מייצגת את הפירוד מהבה ואת החוסר שלמות וזה הם לא מבינים את זה אז זה נכון שהולכים לחומר יותר דין בהדמיה הגשמית אז רואים יותר אחדות אבל גם שם זה מוגבל היות וכל הגשמיות גם תורת הקוונטים היא תחת החוקים של הזמן והמקום גם אם הזמן מהיר יותר זה תחת החוקים של הרצון לקבל לעצמו כמובן יש שם גם הרצון להשפיע גם מתגלה שמה במסגרת ה מה שהוא יכול כמו ההבדל בין גע לחלקיק למשל לכן המדע התפתח להבין את זה אבל הוא עדיין לא מקשר את זה לגמרי לאדם עצמו רק הוא מבין שיש פה תמונה מאוד גדולה אנחנו אומרים שהכל זה באדם יותר מזה כל הדומא צמ החי מבחוץ הם באו לגרות באדם את הדומם צמי חי בתוכו עכשיו יש רבנים גם שקשורים לא שלג גם תלמידים חכמים כבודם במקומם אני לא אדבר על זה פה אבל בקורס כבלה למתחיל אני דיברתי על זה תשלים את זה שמה שיעור ה אוו שם אומרים שלפי בעל הסולם היה אבולוציה וזה לא נכון למה לא נכון כי יש יסודות בחוכמה גם אם הוא כתב כמה מילים כדי להסביר איזה רעיון אז מזה אנחנו לא מכישים שכן האבולוציה אחרת נגיד שהבורא צמצם את עצמו כי כתוב שהבורא צמצם את עצמו חס ושלום אבל בסדר כל אחד והחלק שלו בפאזל אבל לא היה אבולוציה ברמה הגשמית שוב אניני אני לא אסביר את זה פה תראו את זה בקורס כבלה למתחיל או בקליפים של אבולוציה וגיל היקום הסברתי את זה שמה אבל באופן כללי הדון צומח חי שבחוץ הם כאילו נעתקו להדמיה הגשמית והם גם קשורים לנקודות רוחניות שצריך לגרות באדם עצמו אז זה כמו מראות כאלה שזה מראה לי את הדומם שבי את הצומח שבי את החי שבי כדי דך החלקים אני אתקן את הכלל אבל זה הכל בא בבת אחת מלמעלה בסד הצמצום זה לה אחר כך כחלקים שקיימים מובנים במציאות אבל זה לא בא בהשתלשלות בצורה החיצונית שתופסים את זה שהיה הרבה זמן דומם וצומח וחי וזה התפתח מזה זה לא בצורה הזאת הכל היה ככה מעשה בראשית צביונם נבראו רק אחרי הצמצום אם כי הצמצום זה שלב מאוד קדום כן זה אני לא מדבר על גשמיות בכלל אבל זה נמשך מהשורשים הרוחניים במסגרת ההגבלות של זמן ממקום אבל בסוד הצמצום רק אחרי הצמצום התגלה שיש דומם צומח חי מדבר זה הכלים דגולים בעצם ואחרי חטא אדם הראשון זה גם נעתק לגשמיות לא צריך שזה יקרה 15 13 מיליארד שנה זה כאילו בסרגל המצחיק של המדע והם צודקים אגב המדידות שלהם מצד ההסתכלות שלהם בהחלט אני אומר אני לא אומר שהאבולוציה זה לא היה אבל המדידות הגשמיות שלהם מדוייקות ואני הסברתי את זה בקורס קבלה למתחיל אבל אבל זמן זה דבר יחסי כי עובדה ש במפץ הגדול הזמן תנהל אחרת גם לפי המדידות שלהם אז אנחנו וים שהזמן זה דבר שהוא יחסי בנקודה האמצעית גם לא היה זמן כן אבל לא ניכנס לזה פה מה שאני בא להגיד שהכל זה באדם עצמו זה לא שאין משהו מחוץ עלו אבל זה לא בא בפרט בני אדם יש נשמות מחוץ עלנו אבל זה בא כדי לגרות אותנו להתחבר להגיע לאהבה וזה בין בני אדם והבורא אבל ב מן צומח חי זה מעין חלקים כמו שהרב אומר בריות לא שלמות שהם באו לעורר בנו חלקים שנתקן בעצמנו אין מבחינה גשמית ואין בעולם הרוחני כמו שיש אבן גשמית יש גם אבן רוחנית וזה על אותו יחס רק מבחינה רוחנית או מבחינת ההדמיה הגשמית וזה הרכבנו יפה בקורס קבלה למתחיל תשלמו את זה שמה ותעשו לייק ראשי טובות לייש קליפה אוקיי הלימוד האמור הוא לימוד רוחני לימוד רוחני הוא הלימוד של החומרים הרוחניים והיחסים ביניהם יפה מה זה החומרים הרוחניים חומרים שם מעבר לזמן ומקום א דרך אילוף תמורה למה הם חייבים להיות מעבר לזמן וממקום דרך אלפות מורה יות והם מייצגים את הכלים הרוחניים שהם בהשוואת הצורה למציל ובתחרות איתו לכן הם לא יכולים להיות נהדרים כטבע הכלים הגשמיים רק מה יש גם את הצד המקולקל ברוחניות לכן אנחנו צריכים את הזמן הגשמי כדי שנוכל לתקן אותו לאט לאט אבל הכלים הרוחניים הם לא יכולים להיות חלקיים נפסדים וזמניים כי זה ההפך האלוקות זה יכול להיות רק בשלב האימון כדי לתת לנו מקום לעבודת הבחירה ולמקום של שותפות אבל ברוחניות באלוקות אין מקצת ברוחני אין מקצת באהבה זה לא יכול להיות לכן כל התורה היא לא מדברת על שניצל גשמי זה לא מעניין בכלל זה רק גירוי גם לא על שבת גשמית רק כאמצעי לגרות אותי להתחבר לשבת הרוחנית בתודעה שלי שזה נמצא בכלי אלוקי בתודעה בנשמה שנקרא שלמות התחברות מנוחה זה סוג של הרגשה תודעתית זה כמו אהבה זה לא עכשיו נתתי לה את קפה או לא כל כן הקוס כפה הגשמית זה משהו שהוא מעבר לזה אבל זה אי אפשר לדעת בלי להתפתח רוחנית וללמוד פנימיות התורה וגם אז יש הרבה עבודה כמובן או אם חלילה עושים פיגוע זה בכלל לא קשור לערבים עצמם זה קשור לתודעה של קליפת ישמעאל שאנחנו מחזקים בעולם כי אנחנו משפיעים על מנת לקבל ואז זה מתבטא באופן כללי בהדמייה הגשמית כדי לגרות אותנו אבל אם נהרוג את כולם או לא יודע מה זה לא יעזור יבוא פתאום חיזר יתגיירו ערבי ויתקוף אותנו זה לא קשור לדבר ה י זה בא לגרות אותה לגרות כ אי אפשר לתקן את זה בגשמיות תראו את המאמר פנינה חוכמה מלחמה לירושלים הרכבנו בזה שם אזה בא לגרות אותנו לתקן נקודה רוחנית שנקראת משפיע על מנת לקבל זה כלי רוחני הוא לא נמצא בעולם הזה טכנית העולם הזה גם לא קיים זה גם המדע אומר אבל הסברנו את זה בסרטון על משקפי תלת ממד תראו את זה שמה איך קראנו לזה כן תודעת התלת ממד קבלה למתחיל תודעת תלת ממד חפשו את זה שמה או משקפי תלת ממד קבלה למתחיל קטע מאוד יפה לכן אני לא רוצה להסביר את זה פה כי אני לא רוצה שהשיעור יהיה ארוך כדי להתמקד ביסודות אבל ההפניות האלה זה כמו בספרים ש ציונים אז הום אנחנו עשים לכם ציונים מקורות כמו שאומרים בעזרת השם שני נתחבר על המקור לכן החומרים הרוחניים מה זה החומרים הרוחניים מידות וכוחות הנפש שבאדם אם שתיתי קפה עם 100 כפיות סוכר זה לא יהיה לי יותר מתוק כי הכלי הוא לא בגשמיות הגשמיות היא רק גירוי לכלי הרוחני שבתוכי או שבעולם הרוחני מחוץ לי מה זה מחוץ לי הכל בטוחי רק יש בי צד פנימי וצד חיצוני אז תלמדו בבית שער הכוונות אוקיי צד הסוד של תורת ישראל דוס אותיות סוד כן אם אתה לא לומד סוד אתה לא דוס אתה דעש סתם מה סתם לא סתם תראו מה רשבי אומר בתיקון ל של תורת ישראל מדבר על מה שמעבר לגשמיות לא נבר אדם אלא לצורך התעסקות במה שמעבר למקרים הני בתים לחושב הגשמיים שהמקרה זה החיצוניות הדמיה הגשמית או הרצון לקבל לעצמו תלוי באיזה דרגה נדבר זה לא קל להבין את הדבר הזה תראו את השיעור של הקדמת ברי חכם ד' הרחבנו בזה שמה שיעור חזק מאוד עכשיו בשכל זה יפה להבין את זה אבל בלב זה כבר עבודה אחרת גם כל פעם נותנים לנו חתיכת פאזל אחרת מהלב אדם חושב חזר בתשובה מרגיש קצת ורות זה כל העולם לא 2% הא במקרה הטוב מהשורש נשמה כל פעם מטפטפים לנו פזל אחר עד שנתקן ואז יגלו לנו את הכל אמן רב אמיתי הוא רב שילמד אותנו לפעול את הפעולות הנכונות שיקשרו אותנו לכוונות האמיתיות למה שמעבר למקרים עצמם רב חייב להיות רוחני ולא טכני חייב הוא להביא לנפש האדם דהיינו לא טכני רק של הלכות או רק של פעולות אלא איך הפעולה קושרת אותי לנקודת נשמה שבי גם אם אני לא מבין את זה בהתחלה זה בסדר אז באמת נימיות התורה מורידה את זה הרבה ללב שזה החסידות בעצם אבל החוקים הרוחניים של תלמוד ס הספירות זה לא מורגש ישר בלב בגלל העליונות של זה אבל זה חלק מהתיקון של זה כי אני חייב לצאת מעצמי כי הלב שלי מקולקל לראות את הדבר במקום הטהור ואחר כך להחזיר את זה ולבטא את זה על עצמי וזה נקודה מאוד קשה בלימוד למתחילים אבל לאט לאט זה מטפטף ואתה פתאום רואה אפילו איך אקוונט קשור לנשמה אם כי אקוונט עצמו לא מעניין אלא אתה רואה איך אתה קשור ואייך זה קשור ואיך זה קשור השלב הקשה אבל זה השלב של המדבר של ההסתר של הגשמי שמושכת כי בהתחלה שאדם עולה ברוחני אז כמו שאמרנו נותנים לו צת ורות ככה שיתחיל את התהליך אחרי זה לוקחים לו הכל ולא רק לוקחים לו את זה מגדילים לו את הטעם בגשמיות למה כדי לתרגל אותו טוב במטריקס כדי להכין אותו לרוחניות ואז פתאום הוא לא מבין הוא נמשך יותר לגשמיות למרות שהיא מאוד נגמרת ממה שהוא נמשך לפני אבל זה דווקא מלמעלה עשי לו את זה כדי כאילו לתת לו משקל של מכון כושר יותר טוב כי אם יתנו לו אור של השגת אלוקות והוא יקח את זה לעצמו זה חמור מאוד אז מאמנים אותו בצצ ולאט לאט לפי זהזה פותחים לו ברוחני זה כמו מה שאני עושה ברשות הרבים אחר כך שומר עליי לקבל את האור ברשות היחיד אוקיי פה נגמרו היסודות אז היסוד בגדול היה איך ללמוד את התורה ואיך יודעים מי הוא רב אמיתי וגם הרב שבתוכי כן דהיינו צד ההדרכה שבאדם איזה הדרכה הוא מחפש הדרכה של רצון לקבל לעצמו או אלוקות ואם הוא יבדוק את עצמו באמת הוא יראה שהוא מחפש הדרכה של הרצן לקבל לעצמו מצוין זה השלב הראשון של היציאה ממצרים יסוד חשוב מאוד בתפיסת האדם את חייו הוא יחסו לגשמיות גשמיות לענייננו הכל הנתפס בתודעתנו בגבולות של זמן ומקום גשמיים האמת זה דבר מאוד דק אנחנו נשתדל להסביר אותו טוב לבינתיים נקרא היות ופירוש החוששים החיצוניים מבטאים לנו את המציאות בגדר של זמן ומקום על כן החושים איברים המשמשים לקשר שלנו עם המציאות הגשמית זמן ומקום כמושגים גשמיים מבטאים את בית התפיסות הבאות זמן עבר ובעתיד מקום מעלה מטה ימין שמאל פנים ואחור אוקיי זאת אומרת הזמן הרוחני הוא שונה מאוד מהזמן הגשמי יש זמן ברוחניות אבל אין זמן גשמי ברוחניות זמן זה מספר חידושי צורה רק הזמן ברוחניות הוא אחדותי מה זאת אומרת היות והגשמיות מייצגת את מקום הפירוד את מקום הנפרדות כחלק מסוג של סימולציה שבאה להמן אותנו לחבר את החלקים מצידנו זה באמת נושא מאוד מאוד דק שהסברתי אותו בקורס קבלה למתחיל השלימו את זה שמה אבל הזמן הגשמי הוא נפרד כל שעה ומד בשעון בפני עצמה כל מקום הוא נפרד בפני עצמו ואז בעצם זה גורם מציאות של פירוד שהסיבה מנותקת מהתוצאה או מרוחקת ממנה על פי הזמן או על פי המקום עכשיו ברוחניות ות והכל באהבה השוואה צורה ואחדות לאלוקות אז הזמן והמקום לא משחק למה כי אם אני אוהב ואני מחובר אז אין משמעות למקום יותר מזה אם נחקור טיפה את הגשמיות את הדמייה הגשמית אז אנחנו רואים שלמשל בחלקיקים קוונטיים רק כמשל בלבד שהזמן שלהם או ה אינטראקציה שלהם מתנהלת אחרת למשל חלקי קוונטי יכול להשפיע על חלקיק בן זוגו בגלקסיה אחרת למה כי הקשר שם הוא שונה אז הזמן ומקום זה דבר יחסי לדרגת התודעה אפילו בגשמיות זה עובד ככה רק במסגרת הגשמיות כללית שהיא כולה זמן ומקום עכשיו מדוע ברוחניות אין זמן ומקום גשמיים כי זמן ומקום גשמיים זה אומר זמן ומקום נפרדים ואם אני אגיד שברוח יש זמן ומקום נפרדים אז זה לא רוחניות למה כי רוחניות זה כלים שהם בהשוואת הצורה ובחיבור למציל לכן לא יכול להיות זמן ומקום הדר ו חילוף ו תמורה וחני כי אם משהו נהדר מתחלה ויש בו תמורה זה אומר שהוא לא שלם שהוא לא מחובר לכלל דאינו לבורא יתברך לאלוקות על כן לא יכול להיות זמן ומקום גשמיים אז מה זה כל הגשמיות הזאת שיא מאוד מורגשת לנו אומנם ההנאות פה לא כאלה גבוהות לפחות כשמתרגלים אליהם אבל הייסורים פה מורגשים הסברנו את זה במקום המתאים למה אלא זה מאפשר לנו להתאמן ולתקן את הרצון לקבל לאט לאט לכן אין הדר ברוחני גם למה ברוחני יש הסטרה ברוחניות בזמן תיקון אבל אן נהדר למה כי אם משהו נהדר זאת אומרת שהוא לא מחובר לכלל יכול להיות דבר שלא מחובר לאלוקות לכלל לא יכול להיות דבר כזה למרות שפה זה די נראה לנו ככה זה המשחק וזה נראה חזק הבורא אומן הוא עשה סימולציה ממש ממש חזקה וקשה שזה נראה לנו שהכל נפרד אבל זה לא באמת ככה יש את המשל המפורסם שלי עם ה נגיד שזה האטום אז יש את האלקטרון שהוא מאוד מאוד קטן שמה בעסק אבל בגלל שהוא פועל קרוב למהירות האור דהיינו בהשוואת הצורה במהירות האמונה אז למרות שהוא חלק התנועה שלו מאפשרת לו להיות שלם מה התנועה שלו מייצגת את זה שהוא פועל כדי להידבק באור לכן כסימן בלבד ומשל כל החלקיקים הם תמיד בתנועה גם גרין האטום הוא בתנועה אגב כן בפנים יש תנועה מטורפת אגב רוב האטום ה זה איך אומרים א חלקי 100 אל אבל זה לא נכון זה כאילו זה נכון כביכול אבל אם נכנסים יותר פנימה אז גם האחד הזה חלקי מל הוא גם מתחלק כי הגרין הטום רוב המסה שלו זה מה אינטראקציה שלו עם הכוח החזק המסת מנוחה שלו היא תחלקו אותה נגיד ב-99 אז בקיצור כמעט אין חומר אם ניקח את כל היקום נציל ו החלל אז בכלל לא תופס מקום אז כמובן יש הבדל בין חלל אמוני לחלל שמייצג את הפירוד צריך להגיד שעל מנת לקבל החלל מתפרש כמקום שמפריד בין הדברים אבל אם אנחנו מחוברים בהשוואת הצורה אז בעצם החלל יכול לחבר בינינו ולא להפריד הוא כאילו חוט מקשר כזה ואם החלל יהיה בבחינת האמונה מבחינתנו ומהירות האמונה היא כ מהירות האור לא מהירות האור הגשמית מהירות האור הייתי אומר המקורית של מחשבת הבריאה שאין ב פרש זמן אז מלא הכל מחובר למה כי זה שאני לא מחובר אליך זה רק בגלל הפרש הזמן והמקום בינינו אבל אם אנחנו בהשוואת הצורה אז הזמן לא משחק בנו אבל מה עם המקום המקום כן משחק לנו לא כל מה שאני רואה את המקום נפרד זה בגלל הזמן אבל אם אין זמן אז הכל קרוב נגיד כמשל אם לאור לוקח שנייה אחת לחזור מהירח אז הוא קרוב אז הכל יחסי המקום זה גם כנגד הדמיון והזמן זה כנגד השכל בהדמייה הגשמית והסימון כ כמקום גשמי וכזב באופן כללי המציאות גם מתחלקת לעולם שנה נפש עולם זה זבת הפעולה שנה זה סדר הזמנים ונפש זה הפועלת את הכל ומתפעלת מהכל שזה האדם לכן זה נקודה יסודית בעצם הזמן והמקום הגשמיים שאנחנו מכירים בעל הסולם מגדיר את הזמן והמקום בהגדרה יפה אומר גשמיות כל המוכש והמדומיין ומקום מכונה בשם גשמיות ככה הוא מגדיר את זה בתלמוד 10 הספירות זאת אומרת הגשמיות היא בעצם כמו שהרב מגדיר באבוה הבטת של הרוחניות אנחנו אומרים מראה גשמית השליה גשמית מטריקס מטריק ס עולם הצעצועים פינוקיו כל השמות הנחמדים שלמדנו בקורס כבלה למתחיל עכשיו בעצם הרב אמר פה שה היות ופירוש החושים החיצוניים מבטאים לנו את המציאות בגרים של זמן ומקום על כן החושים הם האיברים המשמשים לנו המשמשים לקשר שלנו עם המציאות הגשמית ר האמת ש חושים בתודעה אבל זה כאילו מצטייר לנו כמו בסרט באיברים של הגוף וזה הכל אותו משחק כמו במטריקס עשו את זה יפה החושים זה הכלים ברוחניות החושים זה כמו הד בחינות חוכמה בינה תפרת מלכות וכולי שהם האיברים שדרכם העני הכללי מפרש את המציאות על פי סוג התודעה והמסך שלו עכשיו בגשמיות יש לנו פחות או יותר לא לגמרי אבל פחות או יותר חושים משותפים כי זה מאפשר את מקום האימון הבסיסי את המטריקס לאינטראקציה בין הנשמות אבל ברוחניות זה כל אחד לפי הדרגה שלו אם כי מי שבאותו עולם כמו צדיקים אז יש להם את אותו חוש כללי של אותו עולם למשל עולם העשייה הרוחני עכשיו מה זה עולם מלשון נעלם אבל עולם או או מציאות זה מה שנמצא לי בתודעה זה מה שאני מרגיש כי אני יכול להיות במסיבה ולהיות בדיכאון למרות שכולם רוקדים כי כי זה רק גירוי החיצוניות שוב הסברנו את זה רבות בקורס כבל למתחיל ובקליפ המתאימים אבל המציאות החיצונית היא לא הכלי מופת גלוי אין חיסרון בעולם קבוע בגשמיות כלל אומנם כל החיסרון והשלמות הבוע ברוחניות מה שאומר בעל הסולם אמרת הכלי הוא בנשמה בתודעה הפנימית בעולמות הרוחניים אם תרצו העולם הגשמי זה רק גירוי ומראה שמג אותנו להתחבר לכן גם התענוגים פה חולפים כי האור לא נמצא בדמיה זה רק מגרה אותי לפעול את הכלי הפנימי שבתוכי או את הכלי החיצוני שבתוכי ושם האור מתקבל למה כי הגשמיות ה מייצגת את מקום הנפרדות הפירות והסתר היא לא יכולה להיות מלבוש לאלוקות גם מה שאומרים שהשמות מתלבשת ברוחניות וזה הסברנו את זה במאמר גוף ונפש תראו את זה שמה או בקורס בריאות התודעה או ממסרי חזה אלוקי בהרחבה מאוד מאמר דווקא כבד למדנו את כולו כדאי מאוד ללמוד אותו בכל אופן ללכן היא לא יכולה לעבות מלבוש לאלוקות כי היא נפרדת לחלוטין יותר מזה כל הכבודה כל הגלקסיות כל הדמייה המדהימה הזאת זה מדהים זה רק כדי קצת איכשהו להחזיק את הסימן עכשיו באמת מישהו בגשמיות לא רואה כלום באמת אנחנו השם יעזור לנו אנחנו עוים מגששים קיר מ ולא בבחינת מי עיוור כיים אבדי ומי חרש כם מלאכי שזה מדרגה או בשכר סתר משמי פניו זכה לתמונת השם יביט אל העברים כי אנחנו לכודים במקבל ל מנת לקבל אפילו לא הרוחני הגשמי לכן זה פיקוח נפש ללמוד חוכמת הקבלה כמו שהחוכמה הגשמית מפתחת את האנושות כסימן אפילו ברמה איך לזרוע חיטה אותו דבר החוכמה הרוחנית מפתחת את התודעה עכשיו זה לא העניין של החוכמה זה חלק מהעניין זה אהבת חברים אהבת ישראל תורה מצוות לימוד עשייה התנדבות שליחות הכל ביחד הלימוד הוא חלק גדול בזה כי לימוד זה כנגד משהו בצד האדם כמו שחייב לאכול כדי לחיות בחינה גשמית לא כל יום אבל אבל צריך את ה לתחזק את המיטוכונדריה ככה צריך להכיל את הנפש וזה הלימוד אז זה לא לימוד טכני זה כאילו לימוד טכני אבל בעצם לאט לאט לומדים את הנפש אנחנו לומדים נפש לא לא לימוד חיצוני גם כשלומדים את הקבלה בהתחלה זה נראה חיצוני אבל בעצם יש שמה תזונה נפשית אותה אנחנו רוצים היא לא נמצאת בספר הגשמי למדנו את זה פעם בתניה הספר הגשמי רק מגרה אותי למוחין הרוחניים שב ב באבי הרוחניים שזה נקרא ספר השמיים רק זה המראה שאני צריך כדי לגרות את זה בקיצור אבל זה נושה עמוק עמוק מאוד לכן נמשיך בכתוב אבל הייתי חייב לתת את ההקדמה הזאת והיא לא מספיקה תראו קורס כבל מתחיל כי זה הנושא הכי מורכב שיש כי כולם מערבבים אותו ומערבבים את הגשמיות עם הרוחניות ושם זה בעיה גדולה וגם שמבינים את זה וחשוב להבין את זה זה רק הפתח כי כי זה לא הבנה טכנית אנחנו צריכים להשיג את זה צי חושים רוחניים שהם בהשוואת הצורה לאלוקות ואז הם יכולים לתפוס מעבר לזמן ומקום כמו שדיברנו בארצ את הרמבם שעם כליח פעמית אתה לא יכול לתפוס את הבורא מה אתה רוצה ממנו בעזרת השם הלוואי ברחמי שמיים פתחו לנו העניינים מה זה זמן אתמול פעלתי פעולה שמבחינת התודעה הגשמית שלי אינה קיימת היום אתמול אכלתי גלידה ונפגשתי עם חברי מבחינת התודעה הגשמית המצב לא קיים עכשיו אלא כזיכרון הרצון שלי להיפגש מחר עם חבר או עם חברי אינו ממשות מעשית לגביי אלא רק תקווה עתידית האנושות מלאה בסיפורי היסטוריה מתערים את התרחשו שקרו עינם אנו מבקשים ללמוד מהעבר לגבי ההוה ולתכנן את העתיד על פי מה שלמד עבר זו התס הגשמית כן ללמוד מהיסטוריה זה לא שאן תפיסה כזאת יש אבל לרוחניות זה לא עוזר זה אפילו מקלקל למרות שקשה לקבל את זה לי לקח שנים להבין את זה שהייתי צעיר עכשיו אני ניתי פנת ש הפוך כאילו בקטע תפיסת הזמן הרוחנית מעבר לתודעה הגשמית מחשיבה את העבר והעתיד בהוויה אחת העבר נמצא בפנימיות הפעולה כסיבה המולידה את התוצאה ונמצאת עמה באותו זמן באותו מעשה באותו מצב זאת אומרת זה תפיסה יותר אחדותית אם אני אקצר כי באמת שזה נושא עמוק אפילו אני קורא את זה ואני לא שאני משהו אב אני טיפה למדתי קצת קבלה שהייתי צעיר וגם זכייתי להשתתף בהקלדה של לספר הזה אבל זה נושא מאוד עמוק כי זה לא עניין טכני חייב את הטכניקה כדי להיכנס לזה אבל זה לא עניין טכני אם אתה לא בהשבת הצורה אז אתה לא יודע מה זה זמן רוחני פשוט זה עניין נפשי כמו אהבה אתה לא יכול להסביר מה זה אבה או שאתה אוהב או שאתה לא אוהב עכשיו הרב מגדיר תפיסת הזמן הרוחנית מעבר לתודעה הגשמית התודעה הגשמית הסימולציה זמ למקום הדרך אלופ תמורה מחשיבה את העבר ועתיד בהוויה אחת דיינו הכל מתקיים בת ובעונה אחת העבר מתקיים פה וגם העתיד מתקיים פה העבר נמצא בפנימיות הפעולה דהיינו הם לא נפרדים הם מתקיימים תמיד כין נהדר כסיבה מולידה את התוצאה ונמצאת מה באותו זמן באותו מעשה באותו מצב ואם אני אאבד את הסיבה התמונה הבא אז אני אאבד את התוצאה אפילו בגשמי זה עובד ככה רק זה נסתר נגיד אבא הוליד מישהו ואבא נפטר אז כאילו הבנות פה אז זה כאילו בגשמיות זה נראה לנו שהסיבה מתקיימת בלי התוצאה מתקיימת בלי הסיבה ולכן אנחנו גם חושבים שיש בריאה בלי בורא זה השורש לזה יפה אבל זה זה רק הדמייה כי אם ניכנס יותר פנימה ניראה ש בגשמיות אם הסיבה מתבטלת גם התוצאה מתבטלת למשל אם המציאות האטומית הפנימית תתבטל אז גם הגשמיות תבטל אנחנו רואים שאפילו בגשמיות זה עובד ככה רק זה מוסר יותר אגב זה נקרא חוק שימור האנרגיה יותר מזה ה אדם מקבל היום שיש כוח אחד הוא לא הצליח ל חבר אותו לגמרי אבל הוא שוף לזה ה הגיעו לשלושה כוחות הכוח אינטראקציה נקרא כוח הגרעיני החלש כוח אלקטרומגנטי והכוח החזק ויש כוח המשיכה הם לא מצליחים לחבר את כולם צליח לחבר ויש אתמה פספסתי הכוח האינטראקציה הכוח האלקטרומגנטי הכוח החזק כוח המשיכה כן ארבעה כוחות יסוד היום הצליחו לחבר את ה יותר בין הכוחות הם כן שואפים אבל זה רק בגשמיות לכן זה לא עוזר להם למצוא את את הכוח האחד שממנו נבעו כל הכוחות האלה זה באמת נקרא רצונו להטיב לנבראיו אבל הם לא הם לא מצליחים גם את כוח המשיכה להבין אני מניח כי המלכות התמיד עושה בעיות כשה לחבר אותה לכלל או שצריך לכבל אותה פשוט באמונה יש גם דברים יפים בטבע א כוח אנרגיה אפלה חומר אפל אנטי חומר דברים נחמדים אבל אני לא אכנס לזה כי אז נרצה ללמוד על זמן ומקום למרות שגם אותי זה מעניין אבל אנחנו לומדים פה על רוחניות בכול זא לומדים מהספר של הרב אז נכבד אותו בכל אופן אז אפילו המדע מנסה כאילו לחבר להגיע לזמן אחד או לכוח אחד כי הוא התפתח העולם התפתח פעם מה שאתה רואה זה מה שכיום הם מבינים שזה לא ככה לכן ברוחניות הכל מתקיים בעת ובעונה אחת ומה זה אומר לנו לגבי הנפש שאם אני מאבד את הקשר לסיבה אני אאבד את התוצאה מצידי מצד הכלי הרוחני שלי זאת אומרת אם איבדתי את עירת הרוממות אז ההשגה האלוקית תסתלק ממני כי היא קיימת פה ועכשיו אם אתמול היה לי השגה אלוקית זה לא עוזר לי עכשיו פה אם היא לא קיימת בי האור הרוחני הסתלק לי גם כי כל פעם מתקנים משהו אחר וגם כי אין ההדר ברוחני אז אני חייב שהסיבה תתקיים בתוצאה ובסופו של דבר הסיבה זה יהיה הקשר שלי לבורא האמונה השוואת הצורה תלוי מאיפה מסתכלים על זה כן אבל בגשמיות זה לא ככ הסיבה ותוצאה נפרדים יותר מזה ברצון לקבל הסיבה ותוצאה נפרדים נתת לי את האור לך מפה אני לא צריך אותך אבל לא אם זה יהיה ככה ברוחניות זה יגרום להסתלקות האור לפירוד אפילו בגשמיות אפילו בין בני זוג רק זה כאילו קורה יותר לאט כן העתיד נמצא במצב זה כפוטנציאל של התבות כך שהעבר העוה ועתיד קיימים כולם כאן ועכשיו בלי אפ זמן דינו זמן גשמי שהוא זמן המפריד ההבדל בין המצבים הוא רמת וסוג התבות כאשר כולם נמצאים כפרטים בתוך הוויה הכללית פרטיותם מבטת בתפקידם הייחודי להוויה הכללית אגב למה יש הרבה זמנים כי יש הרבה מדרגות בהשוואת הצואה זה נקרא שנות אור גם ב שנות מלשון שינוי תצועה ולמה צריך הרבה מקומות כי הרצון לקבל מורכב יש בו הרבה חלקים וזה נמשך משורשים רוחניים את צד הנקבה את צד הזכר האמת שזה נושא עמוק ו זה הנושא של כל הווית המציאות אדם יושב וקורא ספר הוא נושם הוא חושב השמש מירה וליבו פועם יש לנו פה מספר פרטים פועלים בתובנה אחת שמש האביר המו חלב המחשבה כל אחד לפי פרטיותו מהווה סיבה הבונה את המצב של האדם הקורא ספר שוני בין כל הפרטים הוא הסיבה התומכת בעבה הכללית הנקראת אדם קורא ספר כולם פועלים באת תובנה אחת ובכל זאת הם שונים הם אבים סיבות שונות כך גם האבר הנפשי נמצא באדם כסיבה הפועלת באדם המבה חלק מהתוצאה של ההרגשה במצב בו האדם נמצא אנו אמנם לא מזים לא מרגישים את העבר כסיבה כמציאות אך אין שום דבר שנעלם מפעולות העבר הכל קיים כאן ועכשיו אך כנקודת התות שונה לגבי המצב העכשווי שלי כן כי הכל נרשם בנפ האדם הוא כמו ענן לא עדיף בבחינת עירת הרוממות ענן כבוד אבל הוא כמו ענן קלאוד והכל נרשם שמה בתודעה שלו אם מחשב מסכן ודיסק און קיק יכול לרשום אז מה הנשמה לא רושמת אך הרשמים החשובים הם הרשמים הרוחניים בנפש האדם עכשיו אחד הדברים הקשים אם נלך לזמן הפנימי רגע הנפשי שכאילו הזמן מפריד בין הסיבה לתוצאה אז נגיד אני עכשיו עובד ורוצה להידבק בבורא אבל בגלל שאני בשינוי צורה מאוד גדול אז כאילו הזמן ביני לבין הבורא הבורא אני מתכוון לכפי שאנחנו תופסים את הבורא כן לרצונו להטיב לנבראיו להוא הסיבה הראשונית על עצמותו אנחנו לא מדברים והסברנו את זה בקורס כבל ל מתחיל אני מוסיף את הדיוק הזה כי הרבה וטים אז אז הבורא זה שם כללי כן אבל לבורא לרצונו לטיב לנבראיו מה שאני תופס אותו כ הטוב העליון אז הבורא א או המאציל מאוד מאוד אני כאילו מאוד מאוד רחוק ממנו כי אני בשינוי צורה אז הזמן מאוד מאוד רחוק בינינו כמו איזה שיטה אלפ שנות אור ואז בעצם אני סובל הרבה למה כי הזמן מפריד בין העבודה שלי להרגשת הדבקות שלי להרגשת השכר שלי אם הייתי מקבל את המשכורת באותו רגע אז הייתי מבסוט אבל אז לא הייתי יכול להתאמן על הרצון להשפיע לכן אם האדם מתקן את עצמו ומגיע להשוואת הצורה לפי המקום שלו במדרגה אז בעצם הזמן נעלם לו הוא יכול עדיין להיות בסימולציה הגשמית זה לא משנה כי יש לה את התפקיד שלה אבל הזמן הפנימי שלו שונה ואז בעצם הוא עובד את הבורא מקיים מצוות ובגלל שהוא בדבקות אז הוא מרגיש את השכר בעת הפעולה למה כי הזמן לא מפריד אבל שהוא מאוד רחוק אז כאילו מקבל את המשכורת עוד 10 שנים ואז הוא בסבל למה כי יש מרחק בין קבלת השכר לעבודה אבל אם אדם בהשוואת צורה אז הוא מבטל את הזמן המפריד ואז הוא נהנה בעת העבודה למה כי הוא מרגיש את השכר בעת הפעולה כי הזמן לא מפריד בין הסיבה לתוצאה עכשיו זה מפרי חכם אולי נוסיף יש נקודת ההדר נקודת השובע פראון באמי ופירון אנושי כן תראו את זה בפרי חכם מאמר שנקרא חוכמת מהותה של חוכמת הנסתר בכללה ויש גם תכתבו קבלה מעשית בגוגל פנינה חוכמה יש איזה מאמר ישן שלי שאני זכייתי להסביר שם את כל המאמר הזה ודווקא מאמר חזק אתם יכולים להרכיב שמה אבל יש פראון אנושי פראון באמי פראון סיבתי כן אולי נראה כן פירון כן וה זה נקרא הרגש היקר והרגש מרוחק ככל שהתודעה רוחנית יותר מפותחת האדם יכול להמתין יותר רחוק על השכר וגם להעריך אותו יותר כי באמת כמו שלא יודע בין גלקסיות או קבוצות גלקסיות יש מרחקים גדולים אז ככה בעולם הרוחני בתודעת האדם בדרגות מאוד גבוהות לפעמים המדבר הוא קצת ארוך כמובן על ידי עבודה פנימית אפשר למהר אותו כמו שאמרנו הזמן זה יחסי אבל ככל שאדם יותר מפותח הוא כאילו יכול לצפות לשכר מרוחק יותר אבל גם להרגיש את היקר שלו עכשיו אדם שהוא לא מפותח רוחנית הוא רק יודע לחכות לבמבה או כמו תינוק שרוצה באותו רגע הוא לא יודע יותר מזה החוכמה הרוחנית לאט לאט מפתחת את האדם ויש לו את היכולת להמתין הרבה בזמן העבודה כן כי אחרי שהוא עשה את זה אז הוא מרגיש את השכר אבל להמתין הרבה בשביל דברים גדולים בשביל דברים רוחניים מביא משל בעל הסולם שיש כאלה פועלי בניין מקבלים את השכר באותו יום ויש כאלה עובדים שבע שנים 10 שנים לומדים סליחה והם לא מקבלים את השכר באותו רגע אבל ברור שהשכר שלהם יותר גדול זה גם אחד הסיבות שבדור הזה יתרבו בעלי ההמצאות כי הרצון לקבל מפותח מאוד אז הוא גם מצד ה רצון להשפיע שבו הרגש היקר אומנם על גשמיות אבל זה התחלה טובה ואז הם יכולים לעבוד לטווחים גדולים ולכן הגיעו לכל ההמצאות הגבוהות האלה בין היתר התרבו בעלי ההמצאות כי הרצון לקבל להתפתח אבל חלק מההתפתחות שלו זה גם שבחינת הרצון להשפיע שבו מתפתח דיינו גם הרצון להשפיע בעל מנת לקבל כן דינו היכולת שלו לעבוד לטווחים גדולים בשביל דברים יותר גדולים כמו שרואים את כל הטכנולוגיה את כל הדברים אומר הרב בהסתכלות גשמית מה שהיה איננו בהסתכלות רוחנית איין ההדר כי אם יש ההדר אם כי הוא אומר שיש דברים שהם כשח מזניים יחשבו נכון אמרנו ברוחניות אין הדר בגשמיות יש עדר אבל יש גם את העניין של הרשעים שמצטרפים לצדיקים אבל באופן כללי כתוב גם לא ניגל ריק ולא נלד לבעלה בגשמיות יש ההדר אבל חלק מהדר שלה הוא טוב כי הוא מרר אותנו לבוא למקום שאין בו ההדר ויש גם דברים שהם תמכו ברוחניות שאיין בהם ההדר זה נושא דק ביותר אנחנו לא יכולים להיכנס לזה פה זה נושא של כל הווית המציאות ואני בעצמי לא בקי בו אבל אני כן יכול להגיד שאין ההדר ברוחני היות והרוחניות מייצגת את הכלים שהם בהשוואת הצורה למה הציל ובדבקות איתו לכן לא יכול להיות ההדר כי אם יש בהם ההדר זה אומר שהם נפרדים מהבורא ואם נפרדים מהבורא הם לא קיימים הם לא שלמים ללכן לא יכול להיות הדר ב רוחניות שההיא מייצגת את הכלים האלוקיים המתוקנים השלמים שהם בהשוואת הצורה למציל אבל בגשמיות יכול להיות לגמרי הדר כי זה בא לייצג את ההפך כדי לאפשר לנו מקום אימון זה דבר דק מאוד מה זה מקום כל עצם בגשמיות תופס מקום אחר במרחב מדידת העצם נעה בערכים הבונים את המרחב הגשמי ערכים אלו בגשמיות נקראים מעלה מטה ימין שמאל פנים אחור מושגים אלו הם ענפים של מצבים רוחניים המתארים את המרחב הנפשי של האדם אולי הייתי אומר ככה באופן כללי שהמקום זה כמו החומר והזמן זה כמו הצורה כמובן שאני אומר חומר אני לא מתכוון לחומר בלי צורה יש את הצורה הבלו בחומר ויש את הצורה כמו שהרב קורא לזה שמחוץ לחומר מחוץ לחומר צריך להגיד מה זה מחוץ לחומר אני יודע מה זה מחוץ לחומר זה שם הושאל צריך להבין את הרעיון מחוץ הכוונה לחומר לחומר העצמי הצורה המתחברת לזה הרב מתכוון יש לו את המשל של הצורה מחוץ לחומר אבל מה יש תורה מחוץ לחומר הרי כתוב במבוא לספר הזר שן השגה השפה היא שפה קצרה צריך גם להבין את הרב הוא מדבר בלשון קצרה אז אולי א טיפה יחדד שחוץ לחומר הכונה מחוץ לחומר העצמי כמ הצורה כמ שיש את החלל שבתוכי הגבול בי ויש את החלל המשותף אז החלל המשותף הוא הצורה שמעבר לחומר וכ וזה יהיה הזמן הרוחני מבחינתי כמו שאני מבין את זה אל תקו את זה ב-199 כי כי זה הגדרות דקות וא אבל צריך להגיד שזה ככה אז לכן צריך גם את המקום כי הוא מיצג את החומרים והזמן זה הצורה זה כמו שכל ורגש וו דמיון שהוא ביניהם וזה מסתדר העסק שמאל ימין זה כנגד המרחב כנגד הבחינות ככה המציאות בנוייה להסביר ברור בעזרת השם אוקיי נצייר קצת יסודות בפנימיות חשוב להבין [מוזיקה] ש ברוחניות אין זמן גשמי מה זאת אומרת כן לפני זה נסביר ש ברוחניות אין זמן גשמי הרבה חושבים שאין זמן ברוחני וזה נכון אבל חשוב לדייק שיש זמן ברוחני פשוט אין זמן גשמי ברוחני מה זה זמן מספר חידושי צורה תנועה זה נקרא זמן לכן שאנחנו באים לעסוק במציאות של רוחניות צריך להבין שאנחנו מדברים בלי זמן בלי זמן כפי שאנחנו מבינים אותו זה בדיוק גם מה שמבדיל בין גשמיות לרוחניות שהגשמת נתונה לזמן גשמי והרוחניות לא נתונה לזמן גשמי מה עושה הזמן הגשמי הזמן הגשמי הוא גורם לפרות להפרדה בין הפרטים לכלל בין התוצאות לסיבות זאת אומרת הזמן הגשמי כאילו מסתיר את ה קר בין הענף לשורש לכן אנחנו רואים שהמציאות מחולקת לזמן לחלקים שכאילו כל חלג עומד בפני עצמו אבל האמת היא שאין דבר כזה החלק הוא תמיד שייך לכלל אין דבר כזה חלק שעומד בפני עצמו לכן האמת היא שהזמן הוא אשליה הוא לא באמת קיים הזמן הגשמי למה כי אין דבר כזה פרט בלי כלל והזמן הגשמי כאילו מפרט את הפרטים שכל אחד עומד לבד יום לבד לילה לבד אבל אין דבר כזה ברוחניות היום והלילה הם נמצאים באותו זמן ואם אין לי לילה ביום אני לא מרגיש את היום ואני לא מרגיש את הלילה ברוחניות אני מורב בתלמיד באותו זמן אני יכול להיות שמח וכועס באותו זמן אני יכול לקבל ולהשפיע באותו זמן בגשמיות ותן דבר כזה אם נתתי נתתי אם קיבלתי קיבלתי אי אפשר לעשות את זה באותו זמן אם אני מורה מלמד אתכם עכשיו אז אני מורה אם אני תלמיד אני לא יכול להיות מורה אם כי כסימן אנחנו רואים שם בנפש קל לנו להבין יותר את המושגים האלה כי אני רואה שאני יכול לחשוב על מה שהיה אתמול אז לכאורה באופן יחסי בנפש הרגילה כפי שאנחנו מכירים אין זמן למה כי א יכול לחשוב מה היה מה יהיה גם השכל אגב אני יכול להיות מה אחר כך הוא פועל כאילו מעבר לזמן למה אני אומר כאילו כי השכל הגשמי הוא רק ענף של הנפש השכלית מי שפועל באמת מעבר לזמן זה נפש השכלית זה הרוחניות אבל כסימן רואים שביחס לחומר או לגוף הגשמי הנפש מעבר לזמן יכול להרגיש מה שהיה אכלתי אתמול גלידה עכשיו לי גלידה נגמר אין אני כן יכול לזכור את זה שהיה לי גלידה אני כן יכול לדמיין אבל זה סימנים ברוחניות א הזמן הוא אחדותי ואני צריך להשיג את זה בנפש לכן הצדיקים הם מרגישים ששבת כל הזמן למה כי הם מעבר לזמן מעבר לחומר לכן כל ה תורת הקבלה מלמדת אותנו איך לעלות מעבר לזמן מעבר למקום גם שזה עניין הדמיון אבל לא נאריך כפי שאמרתי השיעור קצר אז נשרטט קצת ונסביר יסודות אז יסודות רוחניות יסוד חשוב רוחניות שלמה במצב שלם מתוקן כמו בגמר תיקון למשל היא בנוייה מבית הפכים בנושא אחד ן אחד רוחניות שלמה מורכבת מבית הפכים בנושא אחד בזמן אחד אני תכף אסביר רוחניות חלקית או לא שלמה או במצב של תיקון מורכבת מדבית הפכים בב ב בב נושאים אבל עדיין בזמן אחד מה מבדיל או מה גורם לדבר להיות עדיין בספקטרום הרוחני שהזמן הוא אחדותי שהזמן הוא שלם שהוא לא מפריד שהכל מתקיים בעת ובעונה אחת בגשמיות זה לא קורה אין דבר כזה יותר מזה אפילו בחלקיקים האטומים או אטט אטומים למרות שזה נראה סליחה שמציאות הזמן שלהם או שאין להם זמן זה רק בגלל שהם חומר מאוד עדין וזה ביחס לזמן שאנחנו מכירים שמתקיים במציאות המוחשית אבל רואים גם ניסו ע תתח אלקטרונים שברגע שמתערבים רואים שהגל יכול להתנהג כחלקיק לכן כל המציאות הגשמית היא לא במצב של זמן אחד גם אם זה במאית השנייה או במאית הזה זה לא משנה אבל כל המבנה של העולם הגשמי שהוא בבית זמנים עכשיו אז מה זה רוחניות שהיא בזמן אחד זה לא שאין זמן יש זמן פשוט הוא אחדותי הוא לא מפריד בין הפרטים לכלל ב גשמיות המציאות היא ב הפכים בנושא אחד סליחה בזמן אחד לא בב זמנים דומה לפה בית הפכים בנושא אחד בזמן אחד פה בבית זמנים למה נסביר עוד מעט יש גם מצב של בית הפכים ב בת נושאים או בת מקומות בבת זמנים אולי זה קשור לצמצום ב אבל מכיוון שלא שמעתי את זה מערב אז בינתיים אשאיר את זה בצד אם ככה כללי יסוד ברוחניות רוחניות שלמה מורכבת מבית הפכים דהיינו בורה ונברא משפיע ומקבל גוף ונשמה ירה ואהבה בנושא אחד מזה נושא אחד אדם בזמן אחד דהיינו באחדות מלאה רוחניות חלקית או בתהליכי תיקון או ב תיקון הבריאה מורכבת מבית הפכים בבית נושאים למשל גלגלתא ואב אני וראובן בזמן אחד עדיין זמן אחד למה כי זה רוחניות גשמיות היא בית הפכים בנושא אחד דהיינו האדם אבל בבית [מוזיקה] זמנים מה למה זה ככה יש הרבה סיבות אב צריך להבין זה האמת זה הנושא הכי עמוק שיש האמת והזמן ממש צר אז אני לא יודע איך אני אסביר את זה אבל ככה לבינתיים הרוחניות היא היא כמו כלל היא כמו שלמות היא אחדות כמו שבת אני לא יכול לתקן בתוך הכלל אני לא יכול לתקן בשבת אני לא יכול לתקן באחדות למה כי אז אני לא יהיה שותף לזה אני יכול לתקן רק איפה שיש חלקים למה כי התפקיד שלי זה לחבר בין הפרטים כלל לכן במציאות הזאת אני לא יכול לתקן גם פה אני לא יכול לתקן למה כי בית נוסים קדושה וטומאה אני מפריד בין הקדושה לתומה עם בית נוסעים נתתי דוגמה עם גלגלת ואב אבל האמת ש דוגמה יותר טובה זה קדושה וטומאה אז הם נפרדים אז זה לא עוזר לי אבל פה יש טריק מאוד יפה בית הפכים בנושא אחד דהיינו האדם מה זה בית ההפכים התו והקדושה בנושא אחד האדם בזמן אחד הופ בבית זמנים מה מיוחד בזה מאפשר לי להתאמן לתקן לחבר בין הפרטים לכלל סוד מדהים יש זה גם עליה וקוצב מצד שני זה גורם להסתרה פירוד וכולי וכולי אבל אין דרך אחרת לתקן אלא מפה אוקיי אז דבר מדהים אם ככה
להלן סיכום הטקסט בצורת הרצאה, כאילו אני מלמד את הנושא לקהל, תוך שמירה על הסגנון הדיבורי והתוכן המרכזי של המקור, אך בצורה זורמת ומסודרת יותר, כמתאים להרצאה חיה:
שלום לכולם, ברוכים הבאים להרצאה על זמן, מקום ורוחניות!
היום אנחנו הולכים לדבר על אחד הנושאים הכי עמוקים והכי מרתקים שיש בחוכמת הקבלה – מה זה זמן, מה זה מקום, ואיך הם משתנים כשאנחנו עוברים מהעולם הגשמי שאנחנו מכירים לעולם הרוחני שאנחנו שואפים להגיע אליו. אני אסתמך פה על תורתו של בעל הסולם, אחד מגדולי המקובלים, ואנסה להסביר את זה בצורה פשוטה אבל מדויקת. מוכנים? יאללה, בואו נתחיל!
חלק ראשון: זמן – מה זה בכלל?
תחשבו רגע על הזמן שאתם מכירים בחיי היום-יום. אתמול אכלתם גלידה – זה נגמר, נשאר רק זיכרון. מחר אתם רוצים לפגוש חבר – זה עדיין לא קרה, זו רק תקווה. הזמן הזה, שאנחנו קוראים לו זמן גשמי, הוא זמן שמפריד – מפריד בין מה שהיה למה שיהיה, בין סיבה לתוצאה. הוא נמדד בתנועה במרחב – כמה זמן לוקח לי ללכת מפה לשם, שעה, יום, שנה. זה זמן של נפרדות, של חלקים. כל שעה עומדת בפני עצמה, כל רגע מרגיש מנותק.
עכשיו, ברוחניות – הכל משתנה. הזמן הרוחני הוא לא מפריד, הוא מאחד. הוא לא נמדד בשעות או במרחקים, אלא במה שאני קורא לו "חידושי צורה" – שינויים פנימיים בתודעה שלנו, התקדמות של הנשמה שלנו לעבר השלמות, לעבר הבורא. בעולם הרוחני, העבר, ההווה והעתיד קיימים יחד, ב"הוויה אחת". תחשבו על צדיקים – למה אומרים שהם חשים שבת כל הזמן? כי הם חיים מעבר לזמן הגשמי, במקום שבו הכל מחובר.
דוגמה פשוטה: נגיד שאני עובד עכשיו על משהו רוחני, כמו ללמוד תורה או לעזור למישהו. בגשמיות, השכר שלי מרגיש רחוק – אני ארגיש טוב רק אחר כך, כשאסיים. אבל ברוחניות, אם אני בהשוואת צורה עם הבורא, אני מרגיש את השכר תוך כדי העבודה. הסיבה והתוצאה נמצאות יחד, בלי זמן שמפריד ביניהן. מדהים, לא?
חלק שני: מקום – החומר והרצון
עכשיו בואו נדבר על מקום. בגשמיות, מקום זה החומר – כל דבר תופס מקום משלו במרחב: אני פה, אתם שם, השולחן הזה תופס מקום אחר. יש מעלה-מטה, ימין-שמאל, הכל נפרד. אבל ברוחניות, אין מקום גשמי. המקום הופך להיות משהו אחר – הוא הופך לרצון שלנו, לכלי הנפשי שבתוכנו. הזמן והמקום קשורים: הזמן הוא התנועה של הרצון הזה, והמקום הוא המקום שבו הרצון הזה נמצא.
תחשבו על זה ככה: העולם הגשמי – הדומם, הצומח, החי – הוא כמו מראה. הוא לא המטרה עצמה, אלא כלי שמראה לנו את החלקים הפנימיים שבתוכנו שצריך לתקן. נגיד, אני רואה עץ יפה בחוץ – הוא מגרה בי משהו, מעורר בי את הצומח שבתוכי, את היכולת לצמוח רוחנית. הכל קשור לאדם, כי הבריאה כולה נועדה בשבילנו, בשביל התיקון שלנו.
חלק שלישי: אינסוף ובריאה – איך הכל התחיל?
בואו נלך רגע לשורש של הכל – לאינסוף, לפני שהעולם הזה נברא. בעל הסולם מלמד שבאינסוף, לפני הצמצום, הכל קרה בבת אחת. לא היה זמן, לא היה תהליך. הבורא ברא את הכל "יש מאין" – פעולה שלמה, בלי שום חוסר. זה נקרא מלכות ד'אינסוף – ה"זרע" של הבריאה, שבו הכל כלול בכוח, אבל עדיין לא נגלה. אין שם סיבה ומסובב, הכל פשוט קיים.
ואז בא הצמצום. מה קרה שם? התחתונים – אנחנו – הפכנו לשותפים. הזמן והמקום נכנסו למשחק. פתאום יש תהליך, יש יגיעה, יש עבודה. הזמן הרוחני נולד – זמן של תנועה, של התקרבות לבורא. יש כאלה שטועים ואומרים שהיה תהליך כבר באינסוף, אבל זה לא נכון. בעל הסולם כותב בתלמוד עשר הספירות (אות נ"ד) שהבורא לא צריך תהליכים – הכל קרה בבת אחת. תהליך זה משהו ששייך לנו, לתיקון שלנו.
חלק רביעי: אבולוציה – יש או אין?
עכשיו, בואו ניגע בנושא שמעניין הרבה אנשים – אבולוציה. המדע אומר שהיה תהליך ארוך: דומם הפך לצומח, צומח לחי, חי לאדם. אבל אני אגיד לכם משהו: לפי הקבלה, זה לא קרה ככה. אין אבולוציה גשמית. הכל נברא בבת אחת במחשבת הבריאה, כמו שכתוב "מעשה בראשית בצביונם נבראו". הקוף לא הפך לאדם, והדינוזאור לא הפך לציפור.
אז מה כן יש? התפתחות רוחנית. בתוך כל מדרגה – דומם, צומח, חי, מדבר – יש התפתחות, אבל לא מעבר ביניהן. המדע מודד זמן גשמי, 13 מיליארד שנה לגיל היקום, וזה נכון במובן מסוים, אבל זה זמן יחסי לתפיסה שלנו. בעל הסולם כותב על זה במאמר "הקופים", אבל צריך להבין אותו נכון – הוא משתמש בשפת ענפים, לא תומך באבולוציה גשמית. יש רבנים שאומרים שכן הייתה אבולוציה כדי למצוא חן בעיני המדע, אבל אני אומר לכם – תסתכלו על השורש הרוחני, לא על הענפים.
חלק חמישי: תיקון – איך אנחנו נכנסים לתמונה?
אז מה המטרה שלנו פה? להגיע להשוואת צורה עם הבורא. מה זה אומר? זה אומר שהסיבה – הרצון שלנו להשפיע – והתוצאה – השכר הרוחני – יהיו מחוברים, בלי זמן שמפריד. בגשמיות, אני עובד קשה ואז מחכה לשכר. זה יוצר סבל, כי יש מרחק. אבל ברוחניות, כשאני מתקן את עצמי, אני מרגיש את השכר תוך כדי. הזמן נעלם, הכל קורה פה ועכשיו.
איך מגיעים לזה? דרך לימוד ועבודה פנימית. תלמוד עשר הספירות, כתבי בעל הסולם – זה כמו אוכל לנשמה. אבל לא מספיק לדעת את זה בראש, צריך להוריד את זה ללב, לעבוד על זה עם תפילה ועם חיבור. כמו שאמר רבי נחמן – תראו את הנקודה הטובה בכל אחד, וקודם כל בעצמכם. זה התיקון שלנו.
חלק שישי: רוחניות שלמה לעומת גשמיות
בואו נסכם את ההבדל בין רוחניות לגשמיות:
- רוחניות שלמה: כמו בגמר תיקון, יש בה ניגודים – בורא ונברא, משפיע ומקבל – אבל הכל בנושא אחד, האדם, ובזמן אחד, באחדות מלאה. הכל מחובר.
- רוחניות חלקית: בתהליך התיקון, יש ניגודים בנושאים שונים – קדושה וטומאה – אבל עדיין בזמן אחד.
- גשמיות: יש ניגודים באדם, אבל ב"בית זמנים" – הכל מפורד. וזה דווקא היתרון שלנו פה, כי זה נותן לנו מקום לתקן, לחבר את החלקים לכלל.
סיום: מה אנחנו לוקחים מפה?
אז מה המסר שלנו היום? הזמן והמקום שאנחנו מכירים הם כלים, לא המטרה. הם נועדו לעזור לנו להתאמן, לתקן, להתחבר. הבריאה התחילה בשלמות, ואנחנו פה כדי לחזור לשלמות הזו, צעד אחר צעד. תלמדו קבלה, תעבדו על הלב, תתפללו – ותראו איך הזמן הופך ממרחק למשהו שמחבר אתכם לעצמכם ולבורא.
מי שרוצה להעמיק, תראו את הסרטונים שלי על אבולוציה וגיל היקום, או תפתחו את תלמוד עשר הספירות. זה לא קל, אבל זה שווה את זה. תודה שהייתם איתי, שיהיה לכם יום מלא אור, ונתראה בהרצאה הבאה, בעזרת השם!
