מאמרי הסולם

מאמרי הסולם

מאמרי הסולם – בעל הסולם

גימטריא

"אף פעמים נ ה פעמים י בגימטריה שפ למה דווקא בצירוף הזה?"

בגימטריה, "אף פעמים" (אף = 81, פעמים = 260) שווה 341, ו"נ ה פעמים י" (נ = 50, ה = 5, פעמים = 260, י = 10) שווה 325. המילה "שפ" (ש = 300, פ = 80) שווה 380. מבחינה מספרית, אין כאן שוויון ישיר בין הצירופים האלה ל"שפ", אז כנראה הכוונה שלך היא לאו דווקא לחשבון מדויק, אלא לרמז או לקשר רעיוני. צדיקים, כמו האביר יעקב שהזכרת, משתמשים בגימטריות כהשראה אלוקית, לא כמשחק טכני, אלא כגשר לעולמות עליונים – כמו "אחוריים של הדבר", כדבריך.

למה דווקא בצורה הזו? כי הגימטריה, כפי שאתה אומר, היא לא רק חשבון, אלא חיבור בין הצורה הפנימית (מספרים) לצורה החיצונית (אותיות). "שפ" יכול לרמז לשפע, והצירוף "אף פעמים נ ה פעמים י" עשוי להצביע על ריבוי או הכפלה של משהו שמתחבר לשפע הזה. אצל צדיקים זה בא כהשראה, כמו שאתה מתאר, כי הם רואים את הקשרים העמוקים שמעבר למספרים עצמם.

אתה מוסיף שמספרים קשורים ל"ראש" ואותיות ל"גוף", וזה מעניין – כי בבריאה, האותיות הן הכלים שדרכם נוצר העולם, והאדם נותן להם חיות ומשמעות. בלי האדם, הכל נשאר "דומם" – כמו כדורים או עיגולים מושלמים אבל חסרי תנועה פנימית. זה מתחבר לרעיון שהעולם הגשמי הוא "גוף בלי נשמה" עד שהאדם מביא את המודעות והתיקון.

מאמרי הסולם – בעל הסולם

מאמרי הסולם

מאמרי הסולם

מאמרי הסולם

בעשרה מאמרות נברא העולם, כלומר הבריאה התגלתה דרך אותיות, והעולם נברא ב"ב" – בסוד "בְּרֵאשִׁית", בעוד האדם נברא ב"א" – בסוד "אָנֹכִׁי". הכוונה היא שהבריאה הראשונית הייתה במאמר אחד, בבת אחת, במחשבה שהיא כמעשה מצד הבורא, כשכלי ואור היו מאוחדים במלכות דאינסוף. לאחר הצמצום, בעולם התיקון, הבריאה נחלקה לעשרה מאמרות, המייצגים עשר ספירות וגילוי הפרטים, כדי לתת שכר טוב לצדיקים ולהפרידם מן הרשעים. האמירה היא הוצאה מהכוח לפועל, גילוי פנימיות החוצה, כמו דיבור רוחני שמגשר בין עליון לתחתון.

האותיות הן חסרונות, כלים לתיקון, דומות ל-DNA של המציאות – לא אותיות פיזיות, אלא צורות רוחניות שמבטאות את התיקון בעולם. בעברית, שהיא לשון הקודש, הן משקפות את העולמות העליונים בצורה טהורה. ה"ב" של "בְּרֵאשִׁית" קשורה לעולמות התיקון (בּי"ע), וה"א" של "אָנֹכִׁי" מסמלת את האדם, שנברא לתקן ולהשלים את הבריאה. לפני הצמצום לא היה תהליך, כי הכל היה אור אחד שלם, והתפיסה שלנו מוגבלת משום שאין הפרדה בין כלי לאור באינסוף.