את האלהים התהלך נח" – ובאברהם הוא אומר (בראשית כד): "אשר התהלכתי לפניו": נח היה צריך סעד לתומכו, אבל אברהם היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו.
הקטע מתמקד בהבדלים העמוקים בין שתי דמויות מרכזיות בתנ"ך – נח ואברהם – ובייחוד בתפיסת ההליכה הרוחנית שלהם לפני האלוהים. נח מתואר כאדם הזקוק לתמיכה מתמדת מלמעלה, הליכה המושתתת על כח עליון בלבד, בעוד אברהם מתאפיין בהליכה מתוך יוזמה פנימית, מתוך רצון ועבודה עצמאית שמובילה אותו לדרגה גבוהה יותר של שותפות עם הבורא. אברהם לא תלוי בהחזקה מלמעלה, אלא פועל בכוחות עצמו, ומפתח את דרכו מהטבע אל הרוח, מהקבלה להשפעה. העבודה הרוחנית של אברהם מגלמת את דרך האמונה האמיתית, דרך של עבודה לשם שמיים ולא לשם קבלת גמול, ומכאן גם מגיעה המדרגה המיוחדת של אברהם בתולדות הרוחניות וביסוד היהדות. בנוסף, מודגש כי תורת ישראל נשענת על שלושה עמודים: תורה, עבודה וגמילות חסדים, כשאברהם מייצג את עיקר גמילות החסדים, ומכאן חשיבותו כשורש היהדות.

### נקודות מרכזיות
– 🌟 נח זקוק לתמיכה מתמדת מלמעלה כדי לשמור על דרגתו הרוחנית.
– 🌟 אברהם מתהלך בצדקתו מעצמו, מתוך יוזמה פנימית ועבודה עצמאית.
– 🌟 ההבדל בין נח לאברהם מייצג מעבר מדרגתי מהליכה על פי כח עליון בלבד לליכה משותפת עם הבורא.
– 🌟 עבודת אברהם היא עבודה לשם שמיים, מתוך אמונה ולא לשם קבלת שכר.
– 🌟 נח מייצג קו אחד בלבד, ואברהם כולל שלושה קווים, מה שמעניק לו מעמד שורשי ביהדות.
– 🌟 שלושת העמודים שעליהם עומד העולם הם תורה, עבודה וגמילות חסדים – ואברהם מייצג את עיקר גמילות החסדים.
– 🌟 העבודה הרוחנית האמיתית מתאפיינת ב"לא לשמע" – כלומר, בעשייה מתוך רצון פנימי ולא מתוך ציפייה לתגמול.

### תובנות מרכזיות
– 🔥 ההבדל בין נח לאברהם מדגים שתי רמות רוחניות: נח מייצג תהליך רוחני תלוי בכח עליון בלבד, בעוד אברהם מדגים תהליך שבו האדם פועל מתוך יוזמה פנימית, מתוך רצון ועמל פנימי. זהו שינוי מהותי בדרך העבודה הרוחנית, ומדגים את המעבר מהליכה בשליחות חיצונית להליכה מתוך שותפות אמיתית עם הבורא.
– 🔥 ההליכה של אברהם "ממטה למעלה" מדגישה את חשיבות הכוח הפנימי של האדם בעבודתו הרוחנית, שמאפשר לו להפוך כלים של קבלה לכלים של השפעה – מהלך שמסמל את ההתעלות הרוחנית האמיתית.
– 🔥 העבודה לשם שמיים, כפי שמדגים אברהם, היא המדרגה הגבוהה ביותר של עבודת ה', שהיא עבודה ללא ציפייה לתגמול או להכרה, אלא מתוך אמונה פנימית ועמידה איתנה בדרך האמת. זהו מודל רוחני המנוגד לעבודה מתוך חיפוש שכר או תפיסות חומריות של דת.
– 🔥 המושג של עבודה "לא לשמע" בהקשר הרוחני של אברהם משקף את השאיפה להתרחק מעבודת דת שטחית ולהגיע לעבודה עמוקה, אמיתית ונכונה, שמובילה לגילוי רוחני אמיתי ולשותפות עם הבורא.
– 🔥 אברהם כאב לגמילות חסדים מסמל את האופן שבו נתינה וחסד מהווים בסיס חשוב בעבודת ה' ובבניית החברה היהודית. החסד אינו רק מעשה מוסרי, אלא גם פעולה רוחנית עמוקה המשפיעה על התקדמות האדם ועולמו.
– 🔥 נח מייצג דמות רוחנית גבוהה, אך מוגבלת, שלא מצליחה להוות שורש ליהדות בגלל היותה מבוססת על קו אחד בלבד. אברהם, לעומתו, משלב שלושה קווים, מה שמאפשר לו להיות שורש רוחני אמיתי, יסוד לעם ישראל ולעבודתו.
– 🔥 ההדגשה על שלושת היסודות שעליהם עומד העולם – תורה, עבודה וגמילות חסדים – מראה את החשיבות של איזון בין לימוד, עבודה רוחנית ונתינה מעשית, כשאברהם מגלם את אחד מעמודי היסוד האלה במלואו.

הקטע מדגים בצורה עמוקה את המורכבות של העבודה הרוחנית, את המעבר מדרגות בסיסיות לרוחניות גבוהה, ואת החשיבות של יוזמה פנימית ואמונה אמיתית בעבודת ה'. המסר המרכזי הוא כי ההליכה לפני האלוהים אינה רק תלויה בכח חיצוני, אלא נובעת מהתעוררות פנימית, עבודה קשה ואמונה אמיתית, כפי שמדגים אברהם. כך מתאפשרת התקדמות רוחנית אמיתית ויצירה של שותפות עם הבורא, שהיא הבסיס של היהדות ושל הדרך הרוחנית האמיתית.

הווידאו עוסק בשלוש מדרגות עיקריות בתפילה ובעבודת האדם כפי שמתוארות בזוהר ובכתבי בעל הסולם, עם תובנות עמוקות מחוכמת האמת. התפילה מתמקדת בשלושה מצבים רוחניים עיקריים: תפילת העני, תפילה לדוד ותפילה למשה, שכל אחת מהן משקפת שלב אחר בתודעת האדם ובעבודת תיקון הרצון והרוחניות.

תפילת העני מייצגת את שברון הלב האמיתי, שבו האדם מודה בכנות במצבו האגואיסטי ובבקשה לשינוי פנימי, תחילה מתוך הכרה בכאב ובשברון פנימי עמוק. תפילה זו מתקבלת כי האדם מביע אמת פנימית ואין בה זיוף.

תפילה לדוד היא השלב הבא, בו האדם זוכה לטבע שני – הרצון להשפיע – ומבקש אמונה, כלומר השגה של הנהגת הבורא כטובה ומתיבה לכלל הבריאה. בשלב זה האדם מתחיל לראות את הבורא כפועל לטובה, ומקבל כלים להשפעה, שמסמלים את המלכות והאמונה.

תפילה למשה מייצגת את שלב ההשגה הפנימית של התורה, גילוי סודותיה, שמגיע רק לאחר השגת אמונה. תורה זו היא תורת האמת הפנימית, והיא מותרת רק למי שזכה להאמין באמת ולהתעלות מעל לטבע האגואיסטי.

התהליך כולו אינו רצף חיצוני של פעולות אלא תהליך פנימי עמוק ותודעתי, בו כל שלב יוצר את הקרקע לשלב הבא, תוך כדי התקרבות אמיתית וכנה אל הבורא, מתוך טענת אמת ושינוי הדרגתי. אין האדם יכול להתקדם במהירות או לדלג על שלבים, והקשר עם הבורא מתהווה מתוך שברון לב וכנות פנימית.

לסיכום, שלבי התפילה הם: שברון לב והכרה בשפלות (תפילת העני), בקשת אמונה (תפילה לדוד), והשגת התורה הפנימית (תפילה למשה). רק דרך עבודה פנימית ושינוי אמיתי ניתן להגיע להשגות רוחניות ולהתקרב לבורא באמת.

### נקודות מרכזיות
– 🙏 תפילת העני מסמלת שברון לב אמיתי והודאה בכנות במצב האגואיסטי של האדם.
– 🌟 תפילה לדוד היא שלב בו האדם זוכה לרצון להשפיע ובקשת אמונה בהנהגת הבורא כטובה ומיטיבה.
– 📜 תפילה למשה מייצגת את השגת התורה הפנימית, תורת האמת, רק לאחר השגת אמונה.
– 🔄 התהליך אינו רצף טכני אלא תהליך פנימי רוחני עמוק, שבו כל שלב בונה את הקרקע לשלב הבא.
– 💔 קרוב השם לנשברי לב – תפילה אמיתית מתוך כאב פנימי מתקבלת תמיד.
– 🔑 האדם אינו יכול להתקדם ללא תיקון הרצון וקבלת כלים להשפעה.
– 🕊הקשר עם הבורא נבנה מתוך טענת אמת ושינוי פנימי הדרגתי.

### תובנות מרכזיות
– 🙏 **שברון לב והודאה כבסיס לתפילה אמיתית:** האני שבור, המודע לאגואיזם שלו, הוא הבסיס לתפילה כנה. רק מי שמודה בכנות במצבו ורואה את ריקנותו פנימית יכול להתחיל לעבוד על תיקון רצונו. תפילה כזו מתקבלת כי היא מבטאת אמת פנימית ונכונות לשינוי, ולא זיוף או פוזה חיצונית.
– 🌟 **רצון להשפיע כאבן דרך רוחנית:** השגת טבע שני, הרצון להשפיע, היא נקודת מפנה בעבודת האדם. רק עם הרצון הזה ניתן לבקש אמונה אמיתית – ההכרה שהבורא מנהיג את העולם לטובה, גם כשנראה אחרת. הרצון להשפיע הוא הכלי שמאפשר לאדם להתחבר לאור האמונה ולפנות לתיקון רוחני מעמיק יותר.
– 📜 **תורה פנימית רק לאחר אמונה:** לימוד פנימיות התורה, תורת האמת, מותנה בהשגת אמונה. התורה, שמסמלת את גילוי האמת האלוקית, אסורה למי שאין לו אמונה, מפני שהיא דורשת השגה פנימית גבוהה ויכולת רוחנית לראות מעבר לטבע האגואיסטי.
– 🔄 **התפתחות רוחנית כרצף פנימי ולא חיצוני:** עבודת האדם היא תהליך שדורש סבלנות והדרגתיות. אין אפשרות לדלג על שלבים או לקפוץ למדרגה גבוהה מבלי לבסס את הקודמת. כל שלב בתפילה ובתיקון הרצון יוצר את הקרקע לשלב הבא, והקשר עם הבורא מתהווה בהתאם למדרגת התודעה הפנימית.
– 💔 **קרבת הבורא לנשברי לב:** ה' קרוב במיוחד למי שמביע שברון לב אמיתי. זהו מצב שבו האדם חש את הריקנות שלו ללא הסתרות וללא זיופים, דבר שהבורא רוצה לשמוע ולקבל. תפילות כנות אלו הן נקודת פתיחה להתקדמות רוחנית אמיתית.
– 🔑 **תיקון הרצון וקבלת כלים להשפעה:** העבודה המעשית של האדם מתחילה בתיקון הרצון הבסיסי, מעבר מהאגואיזם לרצון להשפיע. הכלים להשפעה, כמו אמונה ומלכות, הם תנאי הכרחי לקבלת האור העליון ולהשגת רוחניות אמתית.
– 🕊 **טענת אמת ושינוי פנימי כדרך להתקרבות אל הבורא:** לא ניתן להתקרב לבורא באמצעות תظاهر או פעולות חיצוניות בלבד. ההתקרבות האמיתית מגיעה מתוך טענת אמת פנימית, הכרה אמיתית במצבו של האדם, ושינוי פנימי הדרגתי שמוביל לראייה חדשה של המציאות ושל הבורא.

הווידאו מדגיש את החשיבות של תפילה כגישה כנה ואותנטית לעבודה רוחנית, ומראה כיצד כל שלב בתהליך מבוסס על אמת פנימית ועל תיקון רצון הדרגתי, מה שמאפשר לאדם להתקרב באמת לבורא ולהשיג תובנות רוחניות עמוקות.

טו באב חסידות

מה זה הגות? כיצד עושים הגות?
בסרטון מוצגת התפילה של רבנו בעל הסולם שמביעה בקשה עמוקה ונפשית להישאר דבוק בבורא בכל מצב, גם בעת הליכה בשווקים, כלומר גם בעת התמודדות עם רצונות אגואיסטיים וגורמים חיצוניים. התפילה משקפת את הצורך בקשר מתמיד ואמיץ עם האלוקות, דרך כלי קבלה פנימיים שמתחברים לאמונה עליונה ולהגות רוחנית שמחברת בין היום ללילה – סמל לאמונה שמעל הדעת. בנוסף, מוסבר כי עבודת הבורא קשה בגלל שאין לה כללים ברורים, מה שיוצר בלבול וחוסר מיקוד אצל האדם. זאת משום שאין לו כלים שלמים או רצון אמיתי, ולכן הוא צריך להתמיד בלימוד וחיזוק הרצון כדי לבנות כלי קבלה אמיתי שמאפשר לקבלת האור האלוקי. הסרטון גם מתייחס לפרשנות חכמת הקבלה לתורה ולמדרשים, המדגישה את ההבדל בין הפרשנות החיצונית לפנימית, ואת הצורך להעמיק בלימוד כדי לראות את הפנימיות שבכל דבר. כמו כן, מוסבר המושג "שדים" כרעיונות ותפיסות שאם לא מביאים אותם למימוש ולקשר עם הגוף (כלי ההגשמה), הם הופכים להיות קליפות מזיקות שפוגעות באדם, בדומה לראש בלי גוף – מחשבה ללא מעשיות. הסרטון מדגיש את חשיבות האמונה, הסמיכה וההתמדה בעבודת הבורא, ואת הצורך להיזהר מהשקפות לא שלמות שעלולות להזיק ולהרחיק מהאור.

– 🙏 התפילה של רבנו מבטאת בקשה להישאר מחובר לאלוקות בכל מצב, גם בשווקים – סמל ללחצים ותאוות חיצוניות.
– 💡 ההגות היא חיבור בין היום ללילה – אמונה עליונה שמחברת בין ההיבטים השונים של המציאות.
– ⚠️ עבודת הבורא קשה כי אין לה כללים ברורים, ולכן האדם חייב לבנות כלים ורצון אמיתי כדי לקבל את האור.
– 📜 חכמת הקבלה מדגישה את הפרשנות הפנימית של התורה והמדרשים מעבר לפשטותם החיצונית.
– 👁‍🗨 שדים הם רעיונות ותפיסות שאם לא מקבלים להם גוף ומשמעות אמיתית, הם הופכים לקליפות מזיקות.
– 🔑 אמונה וסמיכה על הבורא הן חיוניות, כי האדם לא תמיד יודע מתי האור יגיע.
– 🛡️ הקושי בעבודה הוא גם מבחינת שמירת הכלים והרצון כדי לא להיפגע מהקליפות וההשקפות השגויות.
– 🙏 **הקשר המתמיד עם האלוקות בשגרה:** התפילה שמצוטטת מדגישה את הצורך לקיים דבקות לא רק במצבים רוחניים או במנוחה אלא גם בזמן התמודדות עם השליחות בעולם החומרי, כמו הליכה בשווקים – סמל לניסיונות הרצונות האגואיסטיים. משמעות הדבר היא שכל אדם צריך לשאוף לשלב את עבודת הבורא בכל רגע בחייו, גם במצבים הכי "גשמיים" ורגילים. דבקות זו אינה רק רגשית אלא מבוססת על הבנה עמוקה ותחזוקת כלי הקבלה הפנימיים.

– 💡 **הגות ואמונה כמפתחות לחיבור רוחני:** ההגות מתוארת כדרך התודעה שבה האדם מנסה לראות את האלוקות בכל דבר, להחיות את ההשקפה הרוחנית במציאות הגשמית. ההגות היא לא מדיטציה או תרגיל מנותק, אלא חיבור בין התודעה הפנימית לבין המציאות החיצונית. האמונה, שהיא מעבר להיגיון, מחברת בין "היום והלילה" – כלומר בין מצבים מנוגדים ויוצרת רצף רוחני. כך האמונה הופכת לכלי שמאפשר לאדם לקבל את האור גם כשאין לו מוכחות או כללים ברורים.

– ⚠️ **היעדר כללים בעבודת הבורא כהאתגר המרכזי:** רבנו מסביר שהקושי בעבודת הבורא הוא בכך שאין לה כללים קבועים וברורים. לעומת חוקים בעולם החומרי, בעבודה הרוחנית הכללים הם פנימיים, קשורים לרצון ולנשמה. כשאין לאדם כללים ברורים, הוא מתפזר, מתבלבל ומאבד את המיקוד. לכן חשוב ללמוד את כללי חכמת הקבלה ולהיות מחויבים לעבודה רצינית שמכוונת לבניית רצון אמיתי וכלים פנימיים תקינים.

– 📜 **הפרשנות הפנימית של התורה והמדרשים:** יש חשיבות גבוהה להבנת התורה מעבר לפשטות החיצונית. המדרש, למשל, אינו תמיד מסופר פשוטו כמשמעו אלא מכיל רבדים פנימיים. רבים מפרשים את התורה רק על בסיס הפשט, מה שגורם להחמצת עומק הרוחני. חכמת הקבלה מכוונת את האדם לראות את הפנימיות בכל דבר, ולהשתמש בשפת הענפים – שפת הסמלים והרמזים שמובילים להבנה עמוקה של המציאות מעבר לחומר.

– 👁‍🗨 **שדים כהשקפות לא שלמות ומזיקות:** המושג "שד" מתואר כרוח שנבראה במצב בין השמשות, בין יום ללילה, מצב של ספק ואי ודאות. שד הוא "ראש בלי גוף" – השקפה או רעיון שיש לו צורה רוחנית אך חסר לו מימוש מעשי וכלי קבלה אמיתי, ולכן הוא הופך לקליפה מזיקה שמסיטה את האדם מהאמת. דוגמה לכך היא לימוד תורה או קבלה רק לצרכים גשמיים, ללא חיבור פנימי אמיתי, שמייצר תודעה שקרית. לכן יש צורך להיזהר מהשקפות ששטחיות ולא אמיתיות, ולשאוף להשקפה שמאוחדת עם הכלי והמעשה.

– 🔑 אמונה וסמיכה כשורשים לקבלת האור:** האדם אינו יודע מתי יגיע האור מהבורא, ולכן עליו לסמוך ולהאמין שהבורא יודע מתי הזמן הנכון למתן התשובה לתפילה. הבקשה צריכה להיות מבוססת על כלים שלמים ורצון אמיתי, ולא על רצון חסר או לא ברור. אמונה זו היא מעל הדעת, כמו שכתוב "יגעתי ומצאתי" – הבקשה היא מהדעת, והמציאה היא מעליה.

– 🛡️הצורך לשמור על הכלים ולהתמיד בעבודה:** כדי להצליח בעבודת הבורא, האדם חייב לשמור על הכלים הפנימיים שלו, לבנות רצון חזק, ולהתמיד בפעולה רוחנית. השומרים שמוזכרים בתפילה הם סמל לכוחות שמגנים על הרצון האמיתי של האדם, ומונעים כניסת השקפות שווא או קליפות שיפגעו בו. כמו אברהם שנבחן, האדם צריך לעבור תהליך של בירור עצמי ובניית רצון אמיתי כדי להתקדם בעבודת הבורא.

הסרטון עוסק בנושאים עמוקים של עבודת הבורא דרך חכמת הקבלה, תוך התמקדות בתפילה של רבנו בעל הסולם ובהבנת הקושי שבדרך הרוחנית. הוא מדגיש את הצורך בקשר מתמיד עם האלוקות גם במצבים של ניסיון ותסכול בעולם החומרי, את החשיבות של ההגות והאמונה, ואת הקושי שנובע מהיעדר כללים ברורים בעבודה זו. בנוסף, מובאת פרשנות על הפרדיגמה של שדים כהשקפות לא שלמות שמסכנות את דרכו הרוחנית של האדם. לבסוף, ניתנת דגש על הצורך באמונה, סבלנות, התמדה ויצירת רצון אמיתי וכלי קבלה כדי להגיע לקבלת האור האלוקי. הלקח המרכזי הוא שעבודת הבורא היא תהליך פנימי מורכב ורגיש, המחייב למידה עמוקה, התמסרות ורצון מתמיד, תוך זהירות מפני קליפות והטעיות רוחניות.

לעילוי נשמת מיכאל רפאל בן אסתר בינה
השיעור עוסק בפרשנות רוחנית עמוקה של פסוק מהשיר השירים "דומה דודי לצבי", כפי שמובא על ידי בעל הסולם. הפסוק מתאר את הדודי (האוהב) הדומה לצבי או עופר האיילים, שבורח אך מחזיר את ראשו לאחוריו, ומכך נלמד סוד רוחני על השתוקקות ושיבה אל המקור, גם בעת ריחוק או הסתר. השיעור מדבר על המשמעות של "מחזיר פנים לאחוריו" כעל חוויה פנימית של געגוע, התקרבות רוחנית ורגשות של חזרה אל האור האלוהי, אף כאשר האדם מרגיש מרוחק או תחת הסתר. כמו כן, מובאים רעיונות על הקושי בעבודת ה', ההבדל בין זמן ומקום ברוחניות, ועל חשיבות ההשתוקקות והתפילה כשיטה להתמודדות עם ייסורים והסתרות. דגש רב ניתן על הצורך בבניית הכלים המתאימים לעבודת ה' – רצון אמיתי, עקביות והבנה נכונה של הכללים, כדי להצליח למצוא את הקשר עם הבורא. השיעור עוסק גם במשמעות השדים והרעיונות השליליים במצבים של ספק, ומבהיר ששאיפה לרוחניות צריכה להיות מבוססת על גוף (כלי) ולא רק על חוכמה או מחשבה ריקה. לבסוף, נידונים קשיים בתפיסה ובהבנה של התורה וההלכה, והחשיבות בלימוד פנימי ורוחני עמוק מעבר לשפה החיצונית.

### נקודות מרכזיות
– 🦌 דמות הצבי או העופר מסמלת את האוהב שנמלט אך מחזיר את מבטו אל המקום שיצא ממנו, כמשל לגעגוע רוחני ושיבה אל המקור.
– 🕯️ "מחזיר פנים לאחוריו" הוא רעיון עמוק של השתוקקות פנימית והפיכת האחוריים לפנים, כלומר גילוי הפנים האמיתיים דווקא במצב של הסתר.
– 🔥 עבודה רוחנית נמצאת מעל זמן ומקום, אך עדיין דורשת גירוי גשמי כדי לבנות את הכלים לעבודה בפועל.
– 🙏 ייסורים והסתרות הם חלק מתהליך ההתקרבות אל הקדושה, והם מעודדים להעמיק בתפילה ובהתמסרות.
– 📜 הקושי בעבודת ה' הוא שאין בה כללים ברורים – האדם חייב לבנות לעצמו כללים ורצון אמיתי כדי להתקדם.
– 👹 שדים הם רעיונות ותפיסות רוחניות חסרי גוף, כלומר חסרי ממשות, וכך עלולים להפוך למכשולים בדרך הרוחנית.
– 🌟 לימוד התורה וההלכה צריך להיות מעבר להבנה חיצונית ולגעת בפנימיות ובשורש הרוחני של הדברים.

– 🦌 **הצבי כמשל לגעגוע רוחני והשתוקקות בהתמודדות עם הסתרות:** הצבי, שבורח אך מחזיר את ראשו לאחוריו, מייצג את האדם שנמצא במצב של ריחוק מהקדושה אך עדיין מתגעגע אליה ומחזיר את פניו למקור. זוהי תמונה של רצון עמוק, שאינו נכבה גם כאשר האדם חש נתק. הרעיון הזה מדגיש את חשיבות ההשתוקקות והכיסופים ככלי עיקרי להתקרבות אל ה'.
– 🕯️ **הפנים באחוריים – גילוי הפנימיות במצב של הסתר:** הביטוי "מחזיר פנים לאחוריו" מתאר מצב שבו דווקא במצב של הסתר והקושי, הפנים האמיתיים מתגלים, כלומר יש כאן סוד שבו האחוריים (מה שנראה כנסתר, כהה, או מפוזר) הם בעצם ההזדמנות לגלות את הפנים – את האור הפנימי. זו תובנה עמוקה על כך שהקושי אינו רק מפגע, אלא כלי להתפתחות רוחנית.
– 🔥 **רוחניות מעל זמן ומקום – אבל דרוש גירוי גשמי:** השיעור מדגיש כי רוחניות אינה תלויה בזמן או במקום, אך עדיין האדם בגשמיות זקוק לגירויים חיצוניים כדי לבנות את הכלים לעבודת ה'. כלומר, יש צורך בשילוב בין חומר לרוח, בין גוף לנשמה, כדי להתקדם.
– 🙏 **התמודדות עם ייסורים והסתרות באמצעות תפילה ועמידה באמונה:** כאשר האדם מתמודד עם הסתרות או ייסורים, עליו להגדיל את התפילה והגעגועים ל' ולא להתרחק. הייסורים נתפסים כחלק מהדרך להתקדמות, והם מעלים את מידת ההשתוקקות והחיבור.
– 📜 **העבודה ללא כללים ברורים מובילה לפיזור וחוסר התמקדות:** בעל הסולם מציין שהקושי בעבודת ה' הוא שבתחילה אין כללים ברורים – האדם עלול ללכת לפי תחושות בטן ולהתפזר. לכן יש צורך ללמוד ולבנות לעצמו כללים, רצון אמיתי וממוקד, כדי להתקדם באמונה ובאור.
– 👹 **הסכנה בשדים – רעיונות בלתי ממומשים שהופכים למכשול רוחני:** שדים הם תודעה או מחשבה שהן "ראש בלי גוף" – חוכמה או רעיון שאין לו ממשות אמיתית ולכן הוא עלול להפוך לקליפה. לימוד או השקפה רוחנית שלא מונחת על יסוד יציב, גוף אמיתי, עלולים להזיק. לכן יש להיזהר מהשדים, שהם כל מיני תפיסות שיכולות לשבש את העבודה הרוחנית.
– 🌟 **חשיבות הלימוד הפנימי של התורה מעבר לפשט:** רוב האנשים מפרשים את התורה והמדרש באופן חיצוני, אך החכמה האמיתית היא בפנימיות התורה, בשפת הענפים, שבה התורה מדברת על העולמות הפנימיים והרוחניים שמעבר לחומר ולזמן. לימוד מעמיק ומדויק הוא המפתח להתקדמות אמיתית.

השיעור מזמין להתבוננות עמוקה בעבודת ה' ובהתמודדות עם הקשיים שבדרך. יש להכיר בכך שהרוחניות היא מעל לכל מחסום של זמן ומקום, אך דורשת בניית כלים נכונה, תפילה עמוקה, והשתוקקות כנה. גם כשנראה שהאור נסתר, יש בזה הזדמנות גדולה לגלות פנים חדשות ולחזק את הקשר עם הבורא.

באופן מעשי, השיעור מדגיש את הצורך בהתמדה, בלימוד מעמיק של חכמת הקבלה, ובשמירה על רצון טהור וממוקד. יש לזכור שהקשיים והייסורים אינם סימן לכישלון, אלא חלק מתהליך ההתפתחות הרוחנית.

לבסוף, יש להיזהר מתפיסות רוחניות שאינן מבוססות וממומשות, העלולות להתגלות כשדים – רעיונות חסרי גוף, שיכולים להזיק ולהרחיק את האדם מהאור האמיתי. לכן על הלומד לשאוף לתפיסות שלמות וממשיות, שבהן האור והכלי מתאחדים.

המשך העיסוק בנושא דורש לימוד מעמיק, שבהמשך יאפשר לבנות יסודות יציבים לעבודת ה' ולקבל את האור האלוקי באופן מלא ויציב.

– הצבי הוא סמל לגעגוע והחזרה אל האור גם בעת הסתר.
– הפנים נמצאות באחוריים – גילוי הפנימיות דווקא במקומות של הסתר.
– רוחניות חוצה זמן ומקום אך דורשת גם גירוי גשמי לבניית הכלים.
– ייסורים והסתרות הם חלק מהתהליך ויש להגביר את התפילה והגעגועים.
– עבודה ללא כללים מובילה לפיזור, לכן יש צורך בלימוד וקביעת כללים.
– שדים הם תפיסות לא ממומשות שעלולות להזיק לרוחניות.
– לימוד התורה צריך להיות פנימי, רוחני ומעמיק, לא רק חיצוני.

לעילוי נשמת מיכאל רפאל בן אסתר בינה
השיעור זוהר עוסק בפירוש מעמיק לאות ט' בספר "הסולם", המתמקד במושגים קבליים מהותיים כמו עליית המלכות לבינה, ההבדלים בין ספירות תוך וסוף, והמשמעות של צמצום א' וב'. ההסבר מתבצע תוך התייחסות למבנה המדרגות הרוחניות והקשר ביניהן, כדוגמת גוף המדרגה, חזה, טבור, ופרסות. המחבר מדגיש את חשיבות ההבדלים בין הרצון לקבל לבין הרצון להשפיע, ומציג את צמצום א' כנקודת המוצא שבה אסור לקבל לשם קבלה עצמית, אך מותר לקבל לשם השפעה. צמצום ב' מדגיש את הצורך במידת זהירות ושמירה בעת שימוש בכלי קבלה גדולים, מפני שהאדם עלול "להישבר" אם לא מתאים לכך.

– עליית המלכות לבינה מסמלת שינוי מהותי במדרגת ההוויה, המשפיע על כל הספירות ומאפשר שינוי ברוחניות.
– צמצום א' מתאר רצון לקבל שאסור להיות לשם קבלה עצמית, אלא רק לשם השפעה.
– צמצום ב' מדגיש את הצורך בזהירות בשימוש בכלי קבלה גדולים, כדי לא "להישבר".
– חלוקה בין ספירות תוך (אצילות) לספירות סוף (בריאה ויצירה), עם הבדלים משמעותיים בתפקידן ובהשפעתן.
– הסבר על משמעות הפרסה כהשלמה ותיקון במדרגות העליונות.
– הקשר בין מידת הדין למידת הרחמים – שילוב הכרחי ליצירת האיזון הקבלי ולתיקון הרצון לקבל.
– ההבנה שהקבלה וההשפעה הן תהליכים רוחניים עמוקים, הדומים במקצת לחוויות יומיומיות אך בעלי שורש רוחני עמוק.

– 🔥 **עליית המלכות לבינה:
עליית המלכות לבינה אינה רק תהליך רוחני טכני, אלא מהותי שמשנה את כל מבנה ההוויה. היא מאפשרת מעבר ממידת הדין הקפדנית למידת הרחמים הגמישה, מה שמאפשר את קיומו התקין של העולם. התהליך מדגים כיצד יש לשלב גבולות והגבלות (צמצום) עם פתיחות והשפעה, כדי ליצור איזון בין הרצון לקבל לרצון להשפיע.

– 💧 **הבדל מהותי בין צמצום א' לצמצום ב': ההבדל בין קבלה לשם קבלה לבין קבלה לשם השפעה**
צמצום א' מגדיר את הרצון לקבל על מנת להשפיע, ואוסר על קבלה לשם תכלית עצמית. זוהי נקודת המוצא לעבודת האדם בעולם הרוחני. צמצום ב' מוסיף שכאשר משתמשים בכלי קבלה גדולים, יש להיזהר כדי לא להינזק. תובנה זו מדגישה את המורכבות והאתגר שבקבלת האור הרוחני.

– 🛡️ **הצורך בשמירה ובהגבלה על מנת לאפשר תנועת רוחניות תקינה**
ההגבלה – הצמצום – היא לא רק מגבלה אלא גם כלי המאפשר תנועה בתוך הרצון לקבל מבלי "לטבוע". זו דינמיקה של הגבלה ופתיחות בו זמנית, שמאפשרת לאדם לשוט "בים" של רוחניות מבלי לאבד את עצמו או להתייבש.

– 🌌 **חלוקה בין ספירות תוך וסוף: הבנה עמוקה של מבנה ההוויה**
ההבדל בין ספירות תוך לספירות סוף מתאר את הרמות השונות של הרצון לקבל והאור הנמשך. ספירות תוך קשורות לאור פנימי וקבלה מלאה, בעוד שספירות סוף הן יותר חלקיות ומכילות את הרצון לקבל בצורה שונה. הבנה זו היא קריטית ללימוד הקבלה ולהבחנת דרגות ההתקדמות הרוחנית.

– 🌿 **הקשר בין מידות הדין והרחמים בתהליך ההכנה והריפוי של הרצון לקבל**
הרצון לקבל כשלעצמו הוא בחינת דין – גבולות, הקפדה, וקורקטיביות. הרחמים מהווים את הכוח שממתיק ומרכך את הדין, ומאפשרים תיקון יסודי. התהליך הקבלי מתרכז בדיוק בשילוב זה, שמונע קריסה רוחנית ומאפשר צמיחה.

– 🌟 **הקבלה וההשפעה – לא רק תהליכים רוחניים אלא גם מעשים יומיומיים בעלי משמעות עמוקה**
ההסבר על קבלה לשם השפעה דומה למלצר שמשרת את האורחים בשמחה, ומדגים איך חוויות היומיום משקפות את העקרונות הרוחניים. זו המחשה שמקרבת את הקבלה לחיים, ומראה כמה העקרונות הרוחניים נוגעים בכל תחום.

1. **מבנה המדרגות הרוחניות – גוף, חזה, טבור, פרסה**
הווידאו מתמקד במבנה הרוחני של 10 הספירות, כשהמלכות היא הגוף המדרגה, ובתוכו יש חלוקה לאיברים שונים כמו חזה וטבור. המעבר מהמדרגה של הטבור לחזה מהווה שינוי פנימי עמוק, שמכונה "סיום חדש". הפרסה מסמלת תיקון במשולב עם עליית המלכות לבינה. המבנה הזה משמש כמטאפורה להבנת תהליכים רוחניים פנימיים.

צמצום א' הוא הרצון לקבל שמכוון להשפיע, אסור לקבל לשם קבלה עצמית. צמצום ב' מדבר על כך שאפילו לשם השפעה אסור להשתמש בכלים גדולים לפני שמגיעים למידת הכוח המתאימה, כדי לא להישבר. שני הצמצומים מייצגים את האיזון הקשה בין רצון לקבל לבין רצון להשפיע.

ההבדל בין כתר וחכמה (שממוקמים במדרגת התוך) לבין בינה, תפארת ומלכות (שיצאו למדרגת סוף) מדגים את ההבדל בין אור פנימי מלא לבין אור חלקי שמקבלים במדרגות נמוכות יותר. זהו הבסיס להבנת מדרגת ההתקדמות הרוחנית והקשיים שבה.

בתחילת הבריאה לא היה העולם יכול להתקיים במידת הדין בלבד, ולכן נדרשה שילוב של מידת הרחמים. זהו הבסיס להבנת תהליך התיקון הרוחני – הרצון לקבל מופעל תחת שליטה של מידת הרחמים, שמאפשרת לתקן את הרצון הזה מבלי שהעולם יתמוטט.

התהליך של עליית המלכות לבינה מתרחש בכל מדרגה בעולם האצילות ומטה, כמו תהליך אוניברסלי שמחדש ומאזן את כל הספירות. המחבר משווה זאת לתופעות קוסמולוגיות כמו סופרנובה, שמטלטלת את כל היקום ומשפיעה על כל חלקיו.

– 🔥 עליית המלכות לבינה כבסיס לתיקון רוחני עמוק
– 💧 הבחנה בין צמצום א' לצמצום ב' והמשמעות שלהן בעבודה הרוחנית
– 🛡️ הצורך בהגבלה ושמירה בעת קבלה רוחנית
– 🌌 הבדל בין ספירות תוך וסוף והשלכותיו
– 🌿 שילוב מידת הדין והרחמים בתהליך התיקון
– 🌟 הקבלה וההשפעה כמושגים רוחניים ויומיומיים
– 📚 חשיבות הלימוד והקהילה בתהליך הרוחני

– 🔥 עליית המלכות לבינה מסמלת שינוי מהותי המאפשר שילוב של דין ורחמים, ומקיימת את העולם.
– 💧 הצמצומים מראים את הקושי והצורך בזהירות בקבלת האור הרוחני.
– 🛡️ ההגבלות הן כלי חיוני שמונע קריסה רוחנית ומאפשר תנועה בתוך הרצון לקבל.
– 🌌 חלוקת הספירות מדגימה את מורכבות הדרגות הרוחניות וההבדל בגישה לקבלה.
– 🌿 שילוב הדין והרחמים הוא הבסיס לתיקון הרצון לקבל.
– 🌟 הקבלה וההשפעה הן לא רק מושגים מופשטים, אלא חלק מחיי היום-יום שלנו.
– 📚 הלימוד הוא תהליך מתמשך שדורש התמדה, הקפדה, ותמיכה קהילתית.

– התורה דומה למים הזורמים ממקום גבוה לנמוך, אך השורש שלה נשאר תמיד גבוה ורוחני.
– האור לא יכול לרדת מתחת לעולם האצילות, אך התורה יורדת לעולם העשייה כדי ללמד הלכה ומעשה.
– הקדושה והאור בתורה הם פנימיים ורוחניים, ואילו החיצוניות היא צורת המעשה וההלכה.
– המסירות נפש של עם ישראל היא הכנה לקבלת התורה ולגילוי האור הפנימי.
– הארי הקדוש והבעל הסולם הם שלבים מרכזיים בהבנה ובהוראה של חוכמת הקבלה לדורות.
– הצמצום והבחירה בהתר דבקות (הורדת הרצון לקבל לצורך ההשפעה) הם יסודות ההבנה של הבריאה.
– ההבדלה בין אור פשוט לאור מתעבה, בין יש מיש ליש מעין, היא מפתח להבנת תהליכי הבריאה והרוח.

– התורה היא תוכנת המציאות, וכל הפרטים בה משקפים את תהליך הבריאה וההשתלשלות הרוחנית.
– יש הבדל בין אור פנימי (החוכמה הפנימית) לאור מקיף (כוח השפעה חיצוני).
– האור חוזר (הניצוצות הנשארים לאחר השבירה) מהווים בסיס לתיקון הכלים ולגילוי המחודש.
– הגלות והמצוקות הן חלק מתהליך התיקון וההכנה לגילויים רוחניים גדולים.
– עבודת האדם היא להפוך את הרצון לקבל לצורת השפעה – לקבל על מנת להשפיע.
– יש צורך בלימוד חוכמת הקבלה בצורה נכונה, הדרגתית ומותאמת למדרגת התלמיד.
– קיום ההלכה והכוונה טהורה הם תנאי לקבלת האור וההשפעה.

– 📜 התורה היא אור רוחני שבא לידי ביטוי דרך כלים – הרצון לקבל – במדרגות שונות של מציאות.
– 💡 התורה מתגלית במדרגות פנימיות (חוכמה, אור) וחיצוניות (הלכה, מעשה).
– 🔥 שבירת הכלים והנפילה לעולם העשייה יוצרים רשימות – זיכרונות קדושים – שבתיקונם נחשף האור מחדש.
– 🕯️ גילויים רוחניים חשובים התרחשו בזמנים של מסירות נפש וגלות, כמו גילוי הזוהר, הארי והבעל סולם.
– 🧠 הלימוד האמיתי מחייב הבנה של עולם-שנה-נפש וכוונה טהורה, תוך שמירה על ההלכה.
– 🤝 שילוב בין הלב והמוח, חסידות וקבלה, הוא המפתח להבנת התורה הפנימית.
– 🌍 המציאות פועלת על פי תהליכים של סיבה ומסובב, שכל חידוש רוחני מגיע מראש מעולם האצילות.

– 🌊 אור התורה דומה לזרם מים הזורם ממקום גבוה לנמוך, אך שורשו נשאר תמיד גבוה וקדוש. התורה יורדת לעולם העשייה כדי להנחות במעשה ובחוק, אך האור הרוחני נשאר במדרגות עליונות. המשמעות היא שהעיסוק בתורה אינו רק למטרות מעשיות אלא גם לעלייה רוחנית.
– 🧬 הדמיון בין ההשתלשלות הרוחנית ל-DNA מדגים שכל פרט במציאות הגשמית מקבל את צורתו מהרוחניות, אך האיכות משתנה לפי רמת הכלי. זה מראה על הקשר ההדוק בין העולם הרוחני לעולם הגשמי ועל כך שהתורה חודרת לכל הרבדים.
– 💔 שבירת הכלים היא תהליך הכרחי שבו הרצון לקבל נפגע ונשבר, אך האור נשאר בעולם האצילות כרשימות. רשימות אלו הן נקודת התחלה לתיקון, ועל ידי התהליך הזה מתאפשר גילוי חדש של האורות והקדושה. זו גישה שונה המתמקדת לא בקושי אלא בזכותו של הכאב והשבירה בתהליך ההתפתחות הרוחנית.
– 🔥 ההיסטוריה היהודית משקפת את תהליך המסירות נפש, הגלות, והקבלה של התורה, כאשר זמנים של מצוקה מסמנים פתחים לגילויים רוחניים חדשים. כך לדוגמה, גילוי הזוהר של רשבי בעקבות חורבן הבית השני, או גילוי הארי בעקבות גירוש ספרד, והבעל סולם בדורנו. התהליך מתקדם ומעמיק לאורך הדורות.

– ⏳ מושג עולם-שנה-נפש מסביר את המבנה הפנימי של המציאות: העולם הוא הסביבה והמקום, השנה היא התהליכים והזמן, והנפש היא הפנימיות וההשפעה. זה מסייע בהבנה של ההשתלשלות הרוחנית והגשמית כאחד.
– ✨ חשיבות הכוונה הטהורה והקיום ההלכתי היא תנאי לקבלת האור והגילוי הרוחני. האדם צריך לעבוד מתוך רצון להשפיע ונחת רוח לבורא, ולא מתוך תועלת עצמית, כי רק כך ניתן להשיג את ההארה הפנימית ותיקון הכלים.

–