בשיעור קבלה זה מוצגת הבהרה מעמיקה על מושגים מרכזיים בחוכמת הקבלה, בעיקר ההבדל בין "יש מיש" ל"יש מעין" והיחס בין האור לבין הכלי בבריאה. מדובר בהבחנה יסודית שמסבירה כיצד האור, שהוא ישות נצחית ובלתי משתנה, מתגלה כ"יש מיש" – יש ממשי ויציב, בעוד שהכלי, שהוא הרצון לקבל שנברא ונוצר מתוך חידוש, הוא "יש מאין" – ישות שהינה מאין יש, כלומר מאין קיום שנובע מהאור אך אינו זהה לו. ההבדל בין אור לכלי משקף את המתח בין הבלתי משתנה לחדשני, בין מהות הבורא לבין הבריאה והנבראים. בנוסף, מובאת ההסבר שהאור עצמו אינו נתפס ישירות, אלא רק דרך ההתפעלות של הכלי ממנו, וכי אין לנו השגה במהות האור עצמו, אלא רק באינטראקציות בינו לבין הכלי, כלומר בין האור לבין הרצון לקבל. ההסבר מתייחס גם לאופן שבו הבריאה נתפסת כמערכת של אור וכלים, כאשר הרצון לקבל הוא הבסיס של הבריאה, אך אינו שייך מהותית לבורא. מובאים טיעונים שמפרידים בין תפיסות מזרחיות שונות לבין הקבלה היהודית, המדגישה את ההבדל בין הכלי לאור, ומדגישה את הצורך בהבנה נכונה של המושגים כדי למנוע בלבול. הסרטון מסתיים בהדגשה של חשיבות הלימוד המעמיק וההבנה המדויקת של מושגי הקבלה, תוך ציטוטים מבעל הסולם ומאמרים מרכזיים בחכמה הקבלית, שמבהירים כי השפע האלוקי הוא יש מיש, בעוד שהכלים הם יש מאין, ושהקשר ביניהם הוא הבסיס להבנת הבריאה והקשר בין הבורא לנבראים.

### נקודות מרכזיות
– 🔥 ההבחנה בין "יש מיש" ו"יש מאין" היא מפתח להבנת טבע הבריאה והאור בקבלה.
– 💡 האור הוא יש מיש – ישות נצחית, יציבה ובלתי משתנה, הנובעת מהבורא.
– 🌊 הכלי הוא יש מאין – יצור חדש שנברא מתוך הרצון לקבל, שהוא חידוש ולא קיים מראש.
– 🌟 אין השגה ישירה במהות האור, אלא רק דרך התפעלות הכלי ממנו.
– ⚖️ ההבדל בין אור לכלי משקף את הפער בין מהות הבורא לבריאה, ומנוגד לתפיסות אחרות שמבלבלות בין השניים.
– 🧩 השפע האלוקי נתפס כיש מיש, אך מתגלה ומשתקף רק דרך הכלים – הרצונות לקבל של הנשמות.
– 📚 הבנה מעמיקה של מושגי הקבלה דורשת לימוד והשקעה, כפי שהדגיש בעל הסולם.

### תובנות מרכזיות
– 🔥 **הבחנה יסודית בין "יש מיש" ו"יש מאין" –** הקבלה משרטטת הבחנה עמוקה בין שני סוגי קיום: האור (יש מיש) והכלי (יש מעין). האור הוא ישות נצחית ובלתי משתנה, ללא חידוש, ולכן נקרא "יש מיש". הכלי, לעומתו, הוא יצור שנברא מתוך רצון לקבל, כלומר חידוש, ולכן הוא "יש מעין" – מעין יש, לא יש ממשי. הבחנה זו מאפשרת הבנה עמוקה של מערכת הבריאה, בה האור מייצג את מהות הבורא והכלים את הבריאה עצמה. ההבחנה גם מסבירה מדוע לא ניתן לשלב את האור והכלי לאותה קטגוריה, וכיצד הם מתקיימים במערכת יחסים מורכבת אך מובחנת.
– 💡 **האור אינו נתפס ישירות אלא דרך הכלי –** הקבלה מדגישה שאין לנו השגה ישירה במהות של האור, שנחשב כ"עצמותו" של הבורא. ההבנה שלנו של האור מתאפשרת רק דרך ההתפעלות של הכלי ממנו. כלומר, האור עצמו הוא מעבר להשגה, וניתן לחוות אותו רק במגע עם הרצון לקבל, שמהווה את הכלי. זו נקודת יסוד בפילוסופיה הקבלית שמבהירה את ההבדל בין "מהות" ל"מראות".
– 🌟 **הכלי הוא הרצון לקבל, שמהווה חידוש בבריאה –** הרצון לקבל הוא מהות הבריאה, והוא החידוש שמבדיל את הבריאה מהבורא. הרצון לקבל נברא "בהמשכה בלתי ישרה", כלומר הוא לא חלק מהבורא עצמו, אלא יצור נפרד שנוצר מתוך מחשבת הבריאה. זהו המושג של "יש מעין" – ישות שהינה מעין יש, אך אינה זהה ליש המוחלט של הבורא.
– ⚖️ **ההבדל בין אור לכלי מנוגד לתפיסות מזרחיות וזרמים אחרים –** הקבלה מתנגדת לתפיסות שמערבות בין האור והכלי או רואות בהם דבר אחד, כפי שנפוץ במזרח ובדתות אחרות. הקבלה מבהירה שהאור הוא יש מיש, הכלי הוא יש מעין, ושניהם מהווים שתי ישויות שונות אך קשורות. הטעות הנפוצה הזו מובילה לבלבול בתפיסת הבריאה ויחסי הבורא והנברא.
– 🌊 **השפע האלוקי הוא יש מיש ומתגלם דרך הכלים –** השפע האלוקי, שהוא אור התענוג וההשלמה, הוא יש מיש ומגיע מהבורא בהמשכה ישרה. עם זאת, השפע מתקבל ומתגלם רק דרך הכלים – הרצון לקבל של הנשמות. כלומר, יש כאן מערכת של אור וכלים, שבה האור הוא המקור והכלים הם המקבלים והמשפיעים, וכך נוצרת מערכת של אינטראקציה בין השניים.
– 📚 **חשיבות הלימוד המדויק והעמוק של מושגי הקבלה –** בעל הסולם והחכמים הגדולים מדגישים שהבנת המושגים ההכרחיים בקבלה דורשת השקעה ולימוד מאמץ. יש להיזהר מבלבולים וערבובים במושגים, וללמוד אותם בשפה המדויקת של הקבלה, כדי להגיע להבנה נכונה של הבריאה והקשר בין הבורא לנבראים.
– 🧩 **הבורא לא נברא ואינו חלק מהבריאה –** מושג יסוד נוסף הוא שהבורא עצמו הוא יש מיש, לא נברא, ואינו חלק מהבריאה. הבריאה היא הרצון לקבל שנברא מתוך מחשבת הבריאה, שמכילה את השפע האלוקי. היחסים בין הבורא לבריאה מתקיימים דרך האור והכלים, אך אין לבורא חלק ב"העדר" של הרצון לקבל, שהוא מהות הבריאה החדשה.

סיכום זה מעמיק ומרחיב את ההבנה בקבלה על טבע הבריאה, הקשר בין האור לכלי, וההבחנות המהותיות בין "יש מיש" ל"יש מעין", תוך דגש על הצורך בלימוד מעמיק והבנת היסודות כדי להגיע להשגה נכונה של חוכמת הקבלה.

### סיכום
השיעור מדבר על ההבדל בין החיצוניות של התורה – ההלכות והמצוות – לבין הפנימיות שבה, שהיא רוחנית ומורכבת ממדרגות אור עמוקות. התורה דומה למים שזורמים ממקום גבוה לנמוך, וכך האור הרוחני שבתורה יורד לעולמות הנמוכים ביותר, לעולם העשייה, שם הכלים נשברים ומתחילים תהליכים של תיקון.

מוסבר כי קיימות שלוש תקופות מרכזיות בגילוי פנימיות התורה: תקופת רשבי, תקופת האר"י ותקופת בעל הסולם, שכל אחת מהן מביאה חידושים ותיקונים רוחניים בהתאם לזמן ולצרכי עם ישראל. כמו כן, מובאת חלוקה של המציאות לשלושה חלקים עיקריים: עולם, שנה ונפש, כאשר כל חלק מייצג רמות שונות של המציאות וההשפעה הרוחנית בה.

השיעור מדגיש כי המסירות נפש של עם ישראל לאורך ההיסטוריה היא חלק בלתי נפרד מהתהליך של גילוי התורה והארה רוחנית, וכי כל גילוי צריך לעבור דרך התמודדות והתגברות על קשיים, תוך קיום ההלכה והכוונה טהורה. בנוסף, מודגש תפקידו המרכזי של ארץ ישראל כתשתית חברתית ורוחנית לתיקון הכלים ולגילוי האורות.

לבסוף, מועלה חשיבות לימוד חוכמת הקבלה בשילוב עם חסידות כדי להגיע להבנת עומק של התורה ולחיבור אמיתי עם הבורא, תוך התמודדות עם הקשיים שבדרך והמעבר מהחומרי לרוחני.

### נקודות מרכזיות
– 🔥 התורה דומה למים שנוזלים ממדרגה רוחנית גבוהה לנמוכה, ומכילה חיצוניות ופנימיות.
– 🌟 יש חלוקה לשלוש תקופות מרכזיות בגילוי פנימיות התורה: רשבי, האר"י ובעל הסולם.
– 🧬 המציאות והעולמות מחולקים ל"עולם, שנה ונפש", המסמלים את החיצוניות, התהליכים והפנימיות.
– 💔 שבירת הכלים היא שלב הכרחי בתהליך התיקון והגילוי הרוחני, כאשר האורות נשארים בעולם האצילות כרשימות.
– 🛡️ מסירות נפש של עם ישראל היא תנאי לקבלת התורה ולגילוי האורות.
– 🌍 ארץ ישראל היא מרחב מרכזי לתיקון הכלים ולבניין החברה הרוחנית.
– 📚 שילוב של לימוד חכמת הקבלה עם חסידות מאפשר הבנה מעמיקה ויישום רוחני בחיי היום-יום.

### תובנות מרכזיות
– 💧 **התורה כמערכת אור וחומר:** התורה כוללת הן את ההלכה החיצונית – מעשים ומצוות – והן את הפנימיות הרוחנית העמוקה, שמקורה באור עליון שלא יורד מתחת למדרגה של עולם האצילות. התהליך שבו התורה יורדת לעולם הגשמי מזכיר זרימת מים ממקום גבוה לנמוך, אך האור הרוחני נשמר ברמות גבוהות יותר, מה שמדגים את העומק המורכב של התורה והקיום.

– 🕰️ **התפתחות פנימיות התורה בזמנים שונים:** שלוש התקופות – רשבי, האר"י ובעל הסולם – מייצגות התקדמויות רוחניות המותאמות לזמנים היסטוריים של עם ישראל, כאשר כל גילוי חדש מתרחש בעקבות זעזועים ומסירות נפש היסטוריים, כמו חורבן בתי המקדש, גירוש ספרד והשואה. כל תקופה מוסיפה שכבת עומק שמאפשרת הבנה רוחנית רחבה יותר ומותאמת לצרכי הזמן.

– 🧬 **עולם, שנה ונפש כמפתחות להבנת המציאות:** החלוקה לשלושה מימדים אלו מייצגת את המבנה הכולל של המציאות – "עולם" הוא הסביבה והחיצוניות, "שנה" הוא הזמן והתהליכים, ו"נפש" הוא ההשפעה והתודעה הפנימית. הבנת שלושת הממדים האלה מאפשרת ראייה רוחנית מתקדמת של איך המציאות מתגלגלת ומתפתחת ברמות שונות.

– 🔥 **שבירת הכלים והרשימות – תהליך תיקון וגלוי האור:** השבירה היא שלב קריטי בתהליך הבריאה והתיקון, בו הכלים נשברים, האור מתנתק מהם ונשאר כ"רשימות" בעולם האצילות. רשימות אלו הן זיכרונות של הקדושה, שמאפשרים גילוי האורות מחדש בתהליך תיקון הדרגתי. זוהי מטפורה רוחנית להבנת כאב, תיקון והתפתחות שנדרשים כדי להגיע לגילוי מלא של האור והקדושה.

– 🛡️ **מסירות נפש ככלי לקבלת התורה והארה רוחנית:** המסירות נפש, כפי שהייתה במצרים, בגלות ובשואה, היא תנאי הכרחי לקבלת התורה ולקבלת האורות הפנימיים. המסירות מבטאת את הקרבה האמיתית לבורא וההתגברות על הרצון לקבל לעצמו, לטובת השפעה ונחת רוח לבורא.

– 🌍 **חשיבות ארץ ישראל בתיקון הכלים:** ארץ ישראל מהווה את הכלי המרכזי לתיקון הכלים ולבניית הסדר החברתי הרוחני. המיקוד בארץ ובחברה מאפשר לקבוצה לנהל את האורות והתיקונים בצורה טובה יותר, וכאשר הכלים תוקנו, לא יהיה צורך לדאוג לעניינים הגשמיים והאנשים יוכלו לעסוק ברוחניות.

– 📚 **שילוב לימוד הקבלה והחסידות:** הקבלה והחסידות הן שתי פנים של אותה מציאות רוחנית – הקבלה היא הזכר המשפיע, החסידות היא הנקבה המקבלת. לימוד משולב ומאוזן בין השניים מוביל להבנה מלאה יותר ולעבודה רוחנית שמחברת את האדם לדרך האמת ולגילוי השכינה.

– 🔍 **חשיבות הכוונה והלב הטהור:** לא די בלימוד תורה בלבד, אלא הכוונה טהורה תמימה היא המפתח לקבלת האור וההארה. מצווה אחת עם כוונה טובה עדיפה על הרבה מצוות ללא כוונה, והעבודה הפנימית היא החשובה ביותר בתהליך הרוחני.

– 🌌 **הבנת סיבת הבריאה והתפתחות העולמות:** האר"י ובעל הסולם מדגישים שהכל מתחיל מסיבת הבריאה והצמצום, שממנה משתרשים כל העולמות והדרגות. הבנת זה מאפשרת ראייה רוחנית עמוקה של התהליכים בעולם ובתודעה, וכיצד האור והכלי מתפתחים ומתוקנים לאורך ההיסטוריה.

– 🔄 **התודעה וההשפעה ההדדית בין העליון לתחתון:** ישנו כלל רוחני שפועל בכל המציאות – אין כל פעולה מלמטה שלא מושפעת מלמעלה, וההפך. הדבר מראה את הקשר ההדדי בין המציאות הגשמית והרוחנית, ואת הצורך בהשתוות וצימוד בין הרצון להשפיע לרצון לקבל.

– 🌟 **העולם הגשמי והמטריקס כמשל למציאות רוחנית:** העולם הגשמי, עם כל התקשורת והטכנולוגיה, הוא רק כלי – אם לא משתמשים בו נכון ומכוונים אותו פנימית, הוא עלול להרחיק מאמת רוחנית. הפיתוח הרוחני מחייב עבודה פנימית על התודעה ועל ההתגברות על החומריות.

– 🕯️ **הזדמנות רוחנית בדורנו:** דורנו הוא הזדמנות גדולה משום שהאורות קיימים, הארץ קיימת, ויש אפשרות לתקן את הכלים ולגלות את האור השלם. עם זאת, נדרש ניהול נכון, עבודה רוחנית נכונה, והתגברות על הקשיים הגשמיים והרוחניים.

מושגי יסוד בקבלה – עולם שנה נפש

הכנה להילולת הארי
בקטע המורכב והמעמיק שהוצג, המרצה עוסק בלימוד תורת הקבלה, תוך התמקדות בגילוי האר"י הקדוש ובתרומתו להבנת התורה והעבודה הרוחנית. ההרצאה נפתחת בהתייחסות למעמד הסתלקותו של אהרון הכהן ולפרשת דברים, וממשיכה בהסבר על תפקידם של משה ואהרון בתוך מערכת רוחנית הכוללת את הורדת התורה מלמעלה למטה ועליית עם ישראל מלמטה למעלה. משה מייצג את בחינת הדין והתורה שבכתב, בעוד אהרון מסמל את החסד והתורה שבעל פה, את החמימות והאחדות, ואת הקירוב בין עם ישראל לתורה.

בהמשך, המרצה מתייחס להשפעתם של מקובלים מרכזיים כמו בעל הסולם, האר"י הקדוש, והבעל שם טוב, ומדגיש את חשיבות הסדר והבהירות שניתנו לתורת הקבלה בדורנו באמצעות בעל הסולם. הוא מדבר על שפת הענפים, שהיא שפה סמלית ומקודדת שמטרתה להעביר חכמה רוחנית דרך סמלים גשמיים, ומסביר את הקושי בלימוד הקבלה ללא הבנה מעמיקה של השפה והכללים שלה.

הרצאתו ממשיכה בהסברים על הקשר בין העולם הגשמי והרוחני, על הצורך ללמוד את שורש המושגים הרוחניים ולהבינם כבסיס להבנת המציאות כולה. המרצה מציין את חשיבות הלימוד המעמיק והמסודר של הקבלה, ואת הסכנות בלמידת תחומים רוחניים ללא הבנה נכונה, שעלולה להוביל לטעויות ואף לעבודה זרה.

בהמשך, הוא מתייחס להבדל בין חוכמה וחסד, לתפקידם בעבודה הרוחנית, ומדגיש את הצורך באהבת השם מתוך טהרה, לא מתוך רצונות חומריים או תועלות. הוא מדבר על התכלית העליונה – תיקון הרצון וקירוב לבורא דרך עבודת הלב, על ידי שילוב של אור חכמה עם אור חסד, ועל התהליך שבו האדם צריך לעבור כדי להגיע למדרגות רוחניות גבוהות יותר.

### נקודות מרכזיות
– 🕯️ משה ואהרון: משה כמשל לתורה שבכתב ודין, ואהרון כמשל לחסד ותורה שבעל פה, המשלימים זה את זה.
– 📜 בעל הסולם והאר"י: תפקידם בהסדרת חוכמת הקבלה ובארגונה לדורנו, תוך שימוש בשפת הענפים.
– 🔑 שפת הענפים: שפה סמלית המקשרת בין הגשמי לרוחני ומאפשרת העברת חכמה רוחנית.
– 🔄 הקשר בין עולם הגשמי והרוחני: הצורך להבין את השורשים הרוחניים של המושגים הגשמיים.
– ❤️ חשיבות עבודת הלב: שילוב של אור חכמה עם חסדים מתוך אהבת השם טהורה.
– ⚠️ סכנות בלמידת הקבלה ללא הבנה נכונה: עבודה זרה ומיסטיקה מוטעית.
– 🌅 אמונה וגאולה: נחמת הצדיקים והתקווה לתיקון העולם ובניין בית המקדש.

### תובנות מרכזיות
– 🕎 **משה ואהרון כביטוי של תהליך רוחני משולב**: משה, שהוריד את התורה מלמעלה למטה, מסמל את החוכמה והאמת, אך גם את הדין הקשה, בעוד אהרון, שעולה עם העם מלמטה למעלה, מייצג את החסד, האחדות והחמימות. התפקיד המשותף שלהם מדגיש את הצורך בשילוב בין אמת לחסד כדי להגיע לשלמות רוחנית. השילוב הזה משקף גם את המבנה של התורה שבכתב והתורה שבעל פה, שני היבטים משלימים של התורה.

– 📚 **בעל הסולם והאר"י כממשיכים ומתפתחים של הקבלה**: בעל הסולם, בניגוד למקובלים קודמים, סידר את תורת הקבלה בצורה מסודרת וברורה יותר, תוך שימוש בשפת הענפים כדי להעביר את החוכמה הרוחנית. האר"י, לעומתו, פיתח את החוכמה הקבלית בסדר סיבה ומסובב, מה שמאפשר הבנה מעמיקה של תהליך הבריאה והתקשרות בין העולמות.

– 🔍 **חשיבות הבנת שפת הענפים**: שפת הענפים היא כלי קודד להעברת ידע רוחני דרך סמלים גשמיים. הבנתה דורשת השגה רוחנית גבוהה, שכן היא מהווה גשר בין העולם הגשמי לעולם הרוחני. מי שלומד את השפה נכון יכול להעמיק בהבנת הקבלה, אך למידה ללא הבנה זו עלולה לגרום לטעויות והבנות שגויות.

– 🌌 **הקשר בין הגשמי לרוחני כבסיס להבנת המציאות**: כל מושג בעולם הגשמי משקף שורש רוחני כלשהו. לימוד הקבלה מאפשר לראות מעבר לצורה הפיזית ולהבין את השורשים הרוחניים, מה שמוביל להכרה עמוקה יותר של המציאות כולה. זהו תהליך של התעלות מעל הזמן והמקום, שמאפשר לאדם להבין את הבריאה ואת תכליתה.

– 💖 **אהבת השם והכוונה טהורה בעבודת ה'**: עבודת האדם צריכה להתבסס על אהבת השם מתוך טהרה, ללא רצונות חומריים כגון פרנסה, שכר או כוחות רוחניים. רק כשהאדם עובד מתוך כוונה טהורה של אהבה, ניתן להגיע לקדושה אמיתית ולתיקון רוחני עמוק.

– ⚠️ **הזהירות בלימוד הקבלה ובשימוש בחכמה רוחנית**: למידה לא נכונה או שימוש מוטעה בחכמה הקבלית עלולים להוביל למיסטיקה שגויה ולעבודה זרה. לכן יש להקפיד על לימוד מסודר, מעמיק ומושכל, מתוך כוונה טהורה ומדריך מוסמך.

– 🌈 **התקווה לגאולה ולתיקון עולם**: באמצעות עבודת התיקון, הקבלה מבטיחה את בניין בית המקדש והגאולה השלמה. הצדיקים, כמו רבי עקיבא, מהווים דוגמה לאמונה ולתקווה גם בזמנים קשים, ומלמדים כי מתוך החושך ניתן לראות את האור העתידי. עבודה רוחנית נכונה תוביל לשינוי ולגאולה בקרוב.

ההרצאה המוצגת מזמינה את המאזין למסע רוחני עמוק, המתחיל בלימוד פרשת השבוע ובהסתכלות על דמויות מרכזיות בתורה – משה רבנו ואהרון הכהן – כמייצגים של תהליכים רוחניים פנימיים. משה, המוריד את התורה מלמעלה, מייצג את הצד הקשה, הדין, והאמיתי של התורה, ואילו אהרון מייצג את החסד, האחדות והקירוב של העם לתורה. השילוב ביניהם הוא הבסיס לכל עבודת האדם, הן בעולמות הרוח והן במציאות הגשמית, ומראה את הצורך באיזון בין חמימות לאמת, בין חסד לבין דין.

– משה ואהרון משקפים תהליכים רוחניים משלימים: דין וחסד, תורה שבכתב ותורה שבעל פה.
– האר"י הקדוש ובעל הסולם הם מפתחי תורת הקבלה בדורנו, שסידרו והנגישו את החכמה הרוחנית.
– שפת הענפים היא שפת הסמלים של הקבלה, וקשה להבינה ללא השגה רוחנית גבוהה.
– יש להבין את הקשר בין העולם הגשמי לרוחני כדי ללמוד קבלה נכונה ולמנוע טעויות.
– עבודה רוחנית צריכה להתבצע מתוך אהבת השם טהורה, ללא מטרות חומריות.
– סכנות בלימוד לא נכון של הקבלה עלולות להוביל למיסטיקה שגויה ולעבודה זרה.
– אמונה וביטחון בגאולה עתידית ותקווה לתיקון עולם הן חלק בלתי נפרד מהעבודה הרוחנית.

תפילה לעני כי יעטוף. (א) תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ: (ב) ה' שִׁמְעָה תְפִלָּתִי וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא: (ג) אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי בְּיוֹם צַר לִי

ההרצאה הקבלית עוסקת בפרשת בלק, ומתמקדת בעיקר בפרשנות הזוהר למילים "אין עם כלבי יקום". הדובר מפענח את הפסוקים מנקודת מבט קבלית ופנימית ומסביר את המשמעות הרוחנית של המונחים "כלבי" ו"ארי" כייצוג של כוחות פנימיים בנפש האדם – כוחות של אהבה עצמית מול התגברות רוחנית. באמצעות קריאת הזוהר, המדרש ופרשנויות רבות, הדובר מדגיש את תהליך העבודה הפנימית של האדם במלחמתו ביצר הרע, בשבירת הקליפות ובהישגי עבודת ה'. הוא מראה כיצד עם ישראל מייצג את האריה המתגבר, שלא שוכב עד שיאכל את הטרף – כלומר, לא נח עד להשלמת תיקון הנשמה והעולם. כמו כן, מובאים הבדלים בין הלימוד של בלעם ומשה, והדגשה על חשיבות העבודה מתוך דלות וצניעות רוחנית. ההרצאה נוגעת גם באספקטים של עבודת השם בפרקטיקה, ומשלבת בין קבלה, חסידות, מדרשים ופרשנות מודרנית. המסר המרכזי הוא על ההתגברות על האגו, הפניית הרצון לקבל לאור ולהשפעה, ועל ההתקדמות הרוחנית מתוך מודעות עצמית והתחברות לשם שמיים.

### נקודות מרכזיות
– 🦁 "אין עם כלבי יקום" – עם ישראל מתואר כאריה העומד ומתגבר על אויביו, לא שוכב עד להשגת המטרה.
– 🔥 כלב ואריה – כלב מייצג את אהבה העצמית והקליפות, אריה הוא סימן לגבורה רוחנית והתגברות על העצמיות.
– 📜 בלעם כמשל – בלעם מייצג את הרצון לקבל לעצמו, מצבו של האדם המתמודד עם כוחות של גאווה ואנוכיות.
– 🌌 עובדי כוכבים ומזלות – סימבול לכוחות פנימיים של אהבה עצמית, גאווה ושאיפות אישיות הפוגעות בעבודת ה'.
– 💧 "יזל מים מדליו" – דלות וצניעות של האדם הם המפתח לקבלת התורה וההשפעה הרוחנית.
– ⚔️ מלחמת היצר – תהליך מתמשך של התגברות פנימית, לא להניח ולהשקיט עד להשלמת התיקון.
– 🕯️ חשיבות קריאת שמע ותפילה – קושרת את האדם למקור העליון ומונעת את שליטתם של "בעלי הדין" – כוחות של ביקורת ושלילה פנימית.

### תובנות מרכזיות
– 🦁 **התגברות רוחנית עם ישראל כאריה:** הפסוק "אין עם כלבי יקום" מתאר את עם ישראל כאריה המתגבר על כל אויביו, לא שוכב ולא נח עד להשגת מטרתו. זוהי מטפורה לתהליך הרוחני של האדם המתמודד עם יצר הרע וקליפות הנפש. האריה מייצג את הכוח, הגבורה והמלוכה הפנימית שצריך האדם לפתח כדי להתקדם בעבודת ה'. האריה לא שוכב על הטרף אלא שומר ומתמיד, והעם ישראל אמור לפעול באותה נחישות גם במלחמות הפנימיות שלו.

– 🔥 **כלב כייצוג לאהבה עצמית והאתגר הרוחני:** הכלב, לעומת האריה, מסמל את הרצון לקבל לעצמו – אהבה עצמית, גאווה ועצלנות. הכלב נאמן אך גם עלול להפוך לטורף אם לא יזין את עצמו כראוי, כלומר אם האדם אינו מודע לרגשות האגו שלו, הוא עלול לפגוע בעצמו ובסביבתו. הבחנה זו מדגישה את הצורך בעבודה על האגו, והפניית הרצון לקבל לשם שמיים כדי למנוע את התפתחות הקליפות.

– 📜 **בלעם כמטפורה למדרגה גבוהה אך שגויה:** בלעם מתואר כדמות בעלת ראייה רוחנית גבוהה (חוזה בכוכבים), אך המוטיב המרכזי שלו הוא הרצון לקבל לעצמו את האור האלוקי – מצב של מחשבה גבוהה ללא כוונה טהורה. זה משמש דוגמה ל"אדם חכם" שאינו מנצל את הידע שלו לעבודת ה', אלא לשם עצמו בלבד. האדם חייב להשתמש בכוחותיו ברוח של עבודת ה' ולשמה, אחרת כל הידע והכוח הופכים לחומר ריק.

– 🌌 **עובדי כוכבים ומזלות כסמלים לתודעה שלילית:** הכוחות הפנימיים של האדם המתוארים כ"עובדי כוכבים ומזלות" הם ביטויים של גאווה, אהבה עצמית ורצון לקבל. לא מדובר רק בכוחות חיצוניים אלא בתהליכים פנימיים בתודעה האנושית, שמונעים התקדמות רוחנית. ההכרה והעבודה על כוחות אלו היא הכרחית לתיקון עצמי ולהתקדמות במדרגות הרוחניות.

– 💧 **דלות וצניעות כבסיס לקבלת ההשפעה:** ההסבר המדגיש את הפסוק "יזל מים מדליו" מלמד כי האדם חייב להגיע לעבודה מתוך דלות וצניעות – להכיר שאין לו מעלות מיוחדות ושאין לו זכות מיוחדת לקבל תורה והארה אלא רק בזכות הצניעות וההכנה הרוחנית. דווקא מתוך הדלות הזו זורמת התורה לאדם ומאפשרת לו התקדמות והארה פנימית.

– ⚔️ **מלחמת היצר איננה חד-פעמית אלא מתמשכת:** ההסברים שבזוהר מלמדים כי האדם לא שוכב על משכבו עד שאוכל את הטרף – כלומר, עד להשלמת התיקון. זו מלחמה יומיומית, לילה ולילה, של התגברות מתמדת על הקליפות, על יצר הרע ועל המחשבות השליליות. זהו תהליך ארוך ומעמיק של עבודה פנימית.

– 🕯️ **תפילה וקריאת שמע כמניעי הגנה פנימיים:** "בעלי הדין" אינן רק כוחות חיצוניים אלא כוחות פנימיים בתודעה שמבקרים ומשפטים את האדם. ברגע שהאדם מקדש שם שמים, קורא קריאת שמע ומפקיד את רוחו ביד ה', כוחות אלו נכבלים ואינם יכולים להזיק לו. תפילה וקריאת שמע הן כלי מרכזי בשמירה על האיזון הפנימי וההגנה הרוחנית.

– 🔄 **המעבר בין "לא לשמה" ל"לשמה" כאבן דרך רוחנית:** הדובר מתאר את המצב של האדם כמתנדנד בין "לא לשמה" – פעולה מתוך אנוכיות ורצון לקבל, לבין "לשמה" – עבודה מתוך כוונה טהורה להשפיע ולשרת את הבורא. המעבר הזה הוא קריטי ומסמן את העלייה במדרגות הרוחניות, כשהאריה מסמל את ההתגברות ל"לשמה".

– 🧩 **השלמת הירידות לטובת העליות:** כל הירידות, הקשיים והפגמים בעבודת ה' אינם כישלון, אלא שלב הכרחי בדרך לעלייה רוחנית. העבודה היא לראות את הפגמים, לתקן אותם ולהמשיך להתקדם. גם המדרגות הנמוכות ביותר הן חלק מהמסע לעבר השלמות.

– 🌟 **הבדל מהותי בין משה לבלעם:** משה, בניגוד לבלעם, הצליח לראות את הרע שבפנים ולתקן אותו. הוא רבי אמיתי שמשמעותו "מי שמלמד ומדריך", לא רק בעל ידע אלא מי שמיישם ומתקן. בלעם, לעומת זאת, היה בעל ידע אך ללא כוונה טהורה, ולכן נחשב כחלק מהקליפות. מסר זה מדגיש את החשיבות לא רק בידע אלא בכוונה ובמעשה רוחני אמיתי.

– 🔗 **הקשר בין הקורבנות במקדש והמאבקים הפנימיים:** הפסוקים והפרשנויות מתארים את הקורבנות במקדש כסמל להתגברות על העצמיות, כאשר האש יורדת בצורת כלב או אריה – המשקפת אהבה עצמית לעומת התגברות רוחנית

הסרטון קבלה עוסק בנושא הקעקועים מנקודת מבט הלכתית ורוחנית, ומסביר מדוע ההלכה אוסרת קעקועים. המסר המרכזי הוא שהאיסור אינו רק בגלל המעשה החיצוני של החקיקה על הגוף, אלא בעיקר בגלל המשמעות הפנימית והרוחנית של הפעולה. הקעקוע מסמל חקיקה חיצונית של חיסרון או עבודה זרה, בעוד שהעבודה הרוחנית האמיתית צריכה להיות נסתרת, פנימית, ולא בגלוי. הקעקוע החיצוני מייצג ניסיון להטמיע רוחניות בגוף הגשמי, דבר שנחשב לבלתי אפשרי ומנוגד לתיקון האמיתי, שהוא פנימי בנשמה. בנוסף, הוידאו מדגיש כי חשוב לא להיתפס רק לביטוי החיצוני של הקעקוע, אלא להבין את המשמעות הרוחנית והפנימית מאחוריו. גם אם כבר נעשה קעקוע, חשוב לא להתמקד במראה החיצוני אלא בעבודה הפנימית של התודעה והרוחניות. בסופו של דבר, העבודה הרוחנית האמתית היא נסתרת, פנימית ואינה צריכה לבוא לידי ביטוי גלוי בגוף.

### נקודות מרכזיות
– 🔯 הקעקוע אסור על פי ההלכה, לא רק בגלל החקיקה החיצונית אלא גם בגלל המשמעות הרוחנית.
– 🌟 העבודה הרוחנית צריכה להיות נסתרת, פנימית, ולא גלויה בחיצוניות.
– ✡️ הקעקוע מסמל חקיקה חיצונית של חיסרון, בעוד שהתיקון האמיתי הוא פנימי בנשמה.
– 🔍 העבודה הנכונה היא עבודה פנימית, נסתרת, ולא עבודה זרה גלויה.
– 🌀 ניסיון להטמיע רוחניות בגוף הגשמי הוא בלתי אפשרי ומנוגד לתיקון האמיתי.
– 🕊️ חשוב להתמקד בתודעה ובעבודה הפנימית ולא רק במראה החיצוני של הקעקוע.
– ✔️ גם אם כבר יש קעקוע, המפתח הוא העבודה הפנימית והשינוי הנפשי והרוחני, ולא הסרת הקעקוע החיצונית.

### תובנות מרכזיות
– 🔥 **האיסור ההלכתי על קעקועים אינו רק חיצוני אלא מהותי ורוחני:** האיסור נובע מהשפעת הפעולה על הנשמה והרוחניות של האדם, ולא רק מהפגיעה החיצונית בגוף. חקיקת הקעקוע בגוף היא ביטוי של חיסרון, אך החיסרון האמיתי צריך להיות פנימי, ברמה הרוחנית. לכן, הקעקוע החיצוני נחשב לעבודה זרה גלויה ומנוגד לעקרונות ההלכה.
– 🌌 **ההבדל בין עבודה זרה גלויה לעבודה רוחנית נסתרת:** עבודה זרה מתאפיינת בהפגנתה החיצונית, בעוד שהעבודה הרוחנית הטובה היא נסתרת, פנימית ואינה מחייבת ביטוי חיצוני. המושג "רז" (סוד) מסמל עבודה רוחנית גבוהה ונסתרת, אשר אינה נחשפת לעין הציבור.
– 🧠 **המשמעות של חקיקה בגוף לעומת חקיקה בנשמה:** הקעקוע חותם על הגוף במידה של חיסרון חיצוני, בעוד שהשינוי והתיקון האמיתי צריכים להתרחש בנשמה, בבינה וברוח. פעולה חיצונית כמו קעקוע עלולה להטעות ולגרום לאדם להאמין שהוא מבצע תיקון רוחני, אך למעשה התיקון האמיתי הוא פנימי ומופנם.
– 🕰️ **השלכות על תהליך התיקון והגאולה:** הקעקוע החיצוני עשוי להפריע לתהליך התיקון כי הוא מבליט את החיסרון במקום להסתירו ולתקן אותו פנימית. על פי בעל הסולם וספרי קבלה אחרים, החיסרון והשלמות אינם מתבטאים בגשמיות אלא ברוחניות, ולכן יש להיזהר מלהפוך את החיסרון לגלוי ומתועד פיזית.
– 🔄 **התייחסות לחוזרים בתשובה ולתהליך הסרת הקעקועים:** השיעור מדגיש שכל מה שכבר נעשה אינו משנה את מהות התיקון הפנימי. הסרת הקעקועים בלייזר היא אפשרית אך אינה מהותית לתיקון הרוחני. המפתח הוא השינוי בתודעה ובפנימיות, לא במראה החיצוני.
– 🎭 **הקעקועים כסמל וכמראה לעין:** הקעקועים משמשים לעיתים כסמל חיצוני של זהות או אמונה, אך על פי הוידאו, הסמליות הזאת עלולה להטעות כאשר היא באה על חשבון עומק פנימי ורוחני. העבודה הרוחנית האמיתית היא לא להראות אלא להרגיש ולשנות מתוך הנשמה.
– 🧩 **הקשר בין הגוף לרוח וההבדל בין פסל למציאות:** הגוף הגשמי הוא "הפסל האמיתי", כלומר הוא מראה את הרצון לקבל המנותק מהאלוקות. פעולה של קעקוע על הגוף מייצגת ניסיון להטמיע רוחניות בגשמיות, אך כיוון שהגוף הוא רק כלי זמני, הרוחניות האמיתית אינה יכולה להיות מוטמעת בו באופן פיזי.

הסרטון מדגיש את הצורך בעבודה רוחנית פנימית, נסתרת ועמוקה, ולא בהדגשה חיצונית של אמונה או חיסרון, ומציע להסתכל על הקעקועים לא רק כעניין הלכתי אלא כעניין רוחני עמוק, שבו העיקרון הוא תיקון פנימי ולא ביטוי חיצוני.