האר"י
–
תולדות האר"י ז"ל הקדוש:
רבי יצחק לוריא מכונה האר”י הקדוש
ראשי תיבות: אשכנזי רבי יצחק, האלקי רבי יצחק.
מגדולי חכמי הקבלה, נולד בירושלים, חי תקופה במצרים ובאחרית ימיו התגורר בצפת. למד במצרים אצל רבי בצלאל אשכנזי (מחבר השיטה מקובצת), חי בתקופת מרן רבי יוסף קארו.
נולד בירושלים בשנת רצ”ד, בגיל שמונה נפטר אביו רבי שלמה, והוא ירד יחד עם אימו אל דודו במצרים, שם למד תורה אצל הרדב”ז, בגיל חמש עשרה נשא את בת דודו, במשך זמן ארוך התבודד. בגיל שלושים ושש הגיע לצפת והלך אל המקובל האלוקי רבי משה קורדבירו שהיה נשיא הדור ומשיח שבדור באותו דור ולמד אצלו תורת הנסתר ולאחר הסתלקותו של רבי משה קורדבירו נתגלה האר”י בצפת כצדיק וקדוש ונהיה נשיא הדור ומשיח שבדור ויורשו הרוחני של הרמ”ק והחל ללמד את תורת הקבלה בצפת, כשהוא מקים עשרות תלמידים המכונים גורי האר”י בין הבולטים שבהם היו: רבי חיים ויטאל, רבי ישראל סרוג, ועוד רבים.
לפי מסורות שמסרו תלמידיו, עד גיל 36 חי בבית דודו רבי מרדכי פרנסיס שהיה ממונה על המכס במצרים והיה סמוך על שולחנו במצרים, שם הקדיש את עיתותיו להגייה ליד הנילוס בספר הזוהר, עד נגלה אליו שוב אליהו הנביא והורה לו לעלות לארץ ישראל ולחיות בצפת וללמד את הרב חיים ויטל את כל אשר הוא יודע כי לשם כך הגיע לעולם וזה כל יעודו בחייו. מצד שני בגניזה בקאהיר נמצאו תעודות מהן עולה כי האר”י התפרנס ממסחר בפלפלים. האר”י הגיע לצפת בשנת 1570 (שנת הש”ל) ובמשך שנתיים חי שם עד שבתאריך ה’ אב ה’של”ב (שנת 1572) הוא נפטר והוא בן 38.
חידושו ופעולתו בעולם הקבלה:
האריז”ל הקים דרך בלימוד תורת הקבלה, כשהיא מכונה קבלת האריז”ל, לעומת שיטת הרמ”ק, בעל מחבר ספר פרדס רימונים ועוד מקובלים שקדמו לו.
המיוחד בתורת האר”י כמו שמביא בעל הסולם, שכל המקובלים שקדמו לו, התעסקו בחכמת הקבלה רק דרך ג’ הלשונות – פשט, רמז, דרש.
כנגד דומם צומח חי, והיו חסרים את מדרגת החכמה, שהיא שפת הקבלה, מדרגת המדבר, בחינה ד’ מצד ההמשכה; שרק דרכה באמת אפשר להבין את חכמת הקבלה על בורייה בצורת המלאה והאמיתית ולא זולת;
השפה הזו הייתה גנוזה ונסתרת מהעולם, עד שבא האר”י וחידש וגילה אותה בחזרה לעולם. על כן כל המקובלים הקודמים להאר"י היו חסרים השגה מהותית בעצם החכמה, לכן כולם קיבלו אותו כמפרש היחיד, כפי שמביא בעל הסולם בלשון קודשו:
"וכל ישישי ארץ אבירי הרועים חברים ותלמידים של החכם האלקי הרמ"ק ז"ל, קמו עמדו לפניו, כתלמידים לפני הרב, וכן כל חכמי הדורות אחריהם, עד היום הזה, איש מהם לא נעדר, משכו ידיהם מכל הספרים והחיבורים שקדמוהו, הן קבלת הרמ"ק, והן קבלת הראשונים וקבלת הגאונים, זכר כולם לברכה, וכל חיי רוחם הדביקו בחכמתו הק' ביחוד:".
מחידושיו הגדולים: האר"י הקדוש חידש וגילה בעולם את כל הסוד של האור חוזר בתורת הקבלה.
ואת כל הסוד של הד' בחינות ושורשם, שבד"כ נלמדו כעשר ספירות, בא האר"י הקדוש וחידש וגילה שספירת התפארת מתחלקת לשש בחינות בבחינת המגן דוד.
תורתו:
תורתו של האר”י נכתבה בעיקר על ידי תלמידו המובהק רבי חיים ויטאל (מהרח”ו) בספרים הבאים: (נקראים “כתבי האר”י”)
עץ חיים, שער הכוונות ,שער מאמרי רשב”י, ליקוטי תורה, שער מאמרי רז”ל, מבוא שערים. ספרים של עוד מתלמידיו מובאים בחסידות, אך בעיקר סומכים על מה שכתב הרח”ו.
יחסית בית מדרשו היה בזמן קצר כי"ז חודשים, אך בזמן זה שינה בית מדרשו את כל העולם כולו.
סידור האריז”ל – האר”י לא ערך סידור, אבל חיבר כוונות וייחודים לתפילה. תלמידיו ותלמידי תלמידיו ערכו סידורים עם הכוונות שמסר והתאימו את נוסח התפלה לכוונות.
פיוטיו:
בין השאר חיבר את הפיוטים אסדר לסעודתא ואזמר בשבחין ובני היכלא הנאמרים אצל חסידים בליל וביום שבת קודש בסעודה שלישית, בפיוטים אלו נרמז שמו בראשי החרוזים כשהוא חותם “אני יצחק בן שלמה לוריא”.
אתרי האר"י
באיזור בצפת קיימים שלש מוקדי כינוס יהודים שקשורים לאר"י: בית כנסת האר"י (האשכנזי והספרדי), מקוה האר"י וקבר האר"י.
מקום קבורתו:
מקום קבורתו בבית העלמין העתיק בצפת, סמוך לבנו ולרבותיו.
קדושתו:
האר"י נמנה ביחד עם עוד שלושה רבנים אחרים שהוצמד להם התואר 'הקדוש': האלשיך הקדוש, ה"אור החיים" הקדוש והשל"ה הקדוש.
בהקדמה לספר "פרי עץ חיים" מתאר רבי חיים ויטאל את רבו הקדוש:
"לא היה מי שישיג חכמה זו על אמיתתה כמוהו כי היה יודע במשנה ותלמוד ואגדות ומדרשות על כל דבר ודבר כמה פנים בפרד"ס ומעשה בראשית ומעשה מרכבה בשיחות עופות ובשיחות דקלים ואילנות ועשבים … היה רואה נשמות בעת צאתם מהגוף ובבתי הקברות ובעלותן בכל ערב שבת לגן עדן. והיה מדבר עם נשמת הצדיקים שהם בעולם הבא והיו מגלין לו רזי תורה. וגם היה יודע חכמת הפרצוף ושרטוטי הידיים ופתרון חלומות על אמיתתם ובגלגולים ישנים וגם חדשים. והיה מכיר במצח אדם מה מחשב ומה שחלם ומה פסוק קרא בעליית נשמתו לגן עדן בלילה והיה מלמד פירוש שורש נשמתו. והיה קוראו במצחו זכיות ועבירות שחישב. והיה נותן לכל אחד ואחד תיקון כפי הבחירה המיוחדת או לשורש נשמתו האחוזה בשורש של אדם הראשון … והיה מלא חסידות ודרך ארץ וענווה ויראת ה' ואהבת ה' ויראת חטאו וכל מידות טובות ומעשים טובים היה בו… וכל זה השיג מרוב חסידותו ופרישותו אחר התעסקו ימים רבים בספרים ישנים גם חדשים בחכמה זו. ועליהן הוסיף חסידות ופרישות וטהרה וקדושה וזהו הביאו לידי רוח הקודש והיה אליהו נגלה לו תמיד".
סיפור:
פעם אחת אמרו לו חכמי ספרד: רבינו נר ישראל, כל כך חכמה מסר השם יתברך ביד מעלתך, למה לא יחבר הרב חיבור אחד נחמד כדי שלא תשתכח תורה מישראל? השיב להם: אילו היו כל הימים דיו וכל הקנים קולמוסים וכל הרקיעים גוילים, לא יספיקו לכתוב כל חכמתי. וכשאני מתחיל לגלות לכם סוד אחד מן התורה נתרבה עלי כל-כך שפע כמו נחל שוטף ואני מבקש תחבולות מהיכן אפתח לכם צינור דק וקטן לגלות לכם סוד אחד מן התורה כפי אשר תוכלון שאת…
כמו כן, ידוע הסיפור המפורסם שפ"א ישן האריז"ל בשבת, וראהו אחד מתלמידיו המובהקים בתוך שנתו ששפתותיו ממללות, לאחמ"כ שאלו מה אמר בעת שנתו, השיב לו האר"י: "דע כי אף אם אשב במשך שמונים שנה ברציפות ואדבר ללא הפסק, לא אספיק לומר לך מה שהשגתי ונתגלה לי בשעה זו שישנתי בשבת".
סיפור נוסף:
"ספר לי הרב רבי יצחק הכהן ז"ל, כי בעת פטירת מורי [רבינו האר"י] ז"ל, כשיצאתי אני מאצלו, נכנס הוא אצלו, ויבכה לפניו ויאמר, וכי זו היא התקוה שהיינו כלנו מתאוים בחייך, לראות טובה ותורה וחכמה גדולה בעולם, והשיבו אילו מצאתי אפילו אחד בלבד צדיק גמור בכם, לא סלקוני מן העולם הזה קודם זמני. עודנו מדבר עמו, שאל עלי ואמר היכן הלך חיים, וכי בשעה כזאת הלך מאצלי, ויצטער מאד, והבין מדבריו כי היה ברצוני למסור לי איזה דבר סתר, אז אמר לו רבי יצחק ומה נעשה מכאן ואילך, ויאמר תאמר לחברים משמי שמהיום והלאה לא יתעסקו כלל בחכמה זו שלמדתים, כי לא הבינו אותה כראוי, ויבאו ח"ו לידי כפירה ואיבוד נפש, אמנם רח"ו לבדו יעסוק בה לבדו בלחישה בסתר, ויאמר רבי יצחק וכי ח"ו אין עוד לנו תקוה, ויאמר לו [רבינו האר"יפ אם תזכו אני אבוא לכם ואלמדכם, ויאמר לו איך תבוא ותלמדנו, אחר שאתה נפטר עתה מן העולם הזה, ויאמר לו אין לך עסק בנסתרות, אך תהיה ביאתי לכם, אם בחלום, אם בהקיץ, אם במראה, ותכף אמר לו קום צא מהר, כי אתה כהן, ואני הגיע זמני, כי אין פנאי להאריך בשום דבר, ויצא מהר, וטרם שיצא ממפתן הבית, פתח פיו ויצאה נשמתו בנשיקה זלה"ה" עכ"ל.
רואים שהאר"י הקדוש קיים את הבטחתו שחזר בעיבור נשמתו בבעל הסולם המכונה
"האר"י החי" וגילה את החכמה מחדש ונתן את הסולם לספר השמים.
הרחבות וסיפורים:
רבי יצחק לוריא (מכונה "האר"י הקדוש", "האר"י ז"ל" ולעתים "האריז"ל החי"; ה'רצ"ד – ה' במנחם אב ה'של"ב), היה ממקובלי צפת ומחשובי המקובלים שבכל הדורות. שיטתו – קבלת האר"י – היתה לשיטה המרכזית בלימוד הקבלה, ועליה מבוססים גם חלקים נרחבים בתורת החסידות.
תולדות חיים
רבי יצחק לוריא נולד בירושלים בשנת ה'רצ"ד. בגיל שמונה נפטר אביו רבי שלמה, והוא ירד יחד עם אימו אל דודו במצרים, שם למד תורה אצל רבי בצלאל אשכנזי (מחבר השיטה מקובצת), וכן אצל הרדב"ז. בגיל חמש עשרה נשא את בת דודו. במשך זמן ארוך התבודד.
בשנת ה'ש"ל, בגיל שלושים ושש, עלה לארץ ישראל והגיע לצפת. למשך תקופה קצרה היה תלמידו של רבי משה קורדבירו, ולאחר הסתלקותו בכ"ג בתמוז ה'ש"ל, התקבל האר"י אצל כל גדולי צפת כיורשו הרוחני של הרמ"ק והחל ללמד את תורת הקבלה בצפת, כשהוא מקים עשרות תלמידים המכונים גורי האר"י. בין הבולטים שבהם היו: רבי חיים ויטאל, רבי ישראל סרוג, ועוד רבים.
האריז"ל הסתלק בה' במנחם אב ה'של"ב, בגיל שלושים ושמונה, ונקבר בבית העלמין העתיק בצפת. כמה וכמה פעמים הורה הרבי לעלות לקברו, ובמיוחד ביום ההילולא. בשנת ה-400 לפטירתו, ה'תשל"ב, כתב הרבי מכתב כללי מיוחד לרגל ההילולא שלו. כמה פעמים התוועד הרבי ואמר שיחות לרגל יום זה, והסביר את ההוראות שיש ללמוד מהאריז"ל.
קבלת האריז"ל
האריז"ל הקים דרך בלימוד תורת הקבלה, כשהיא מכונה קבלת האריז"ל. בשיטה זו חידושים רבים על פני המקובלים שקדמו לו, ביניהם הרמ"ק.
על אף חשיבותה של קבלת הרמ"ק והשפעתה הגדולה על הקבלה עד היום, השיטה העיקרית יותר היא קבלת האריז"ל. רבי חיים ויטאל העיד כי אחר פטירת רבותיו, הרמ"ק והאריז"ל, התגלה אליו הרמ"ק וגילה לו שלמרות ששתי השיטות בקבלה הן אמת, בכל זאת "דרכי הוא על פי הפשט למתחילים בחכמת הקבלה, ודרך רבך [האריז"ל] היא פנימית ועיקרית, וגם אני עתה למעלה איני לומד אלא בדרך רבך". בתורת החסידות הוסבר שההבדל בין השיטות הוא "שקבלת הרמ"ק היא בספירות דתהו (בעניני תהו בתיקון גופא), ואילו קבלת האריז"ל היא בתיקון"; גם קבלת הרמ"ק היא אמת, אבל קבלת האריז"ל היא אמת לאמיתו, ובכל מקום שנחלקו המקובלים ההכרעה היא כשיטתו.
פיוטיו
בין השאר חיבר את הפיוטים "אסדר לסעודתא", "אזמר בשבחין" ו"בני היכלא" הנאמרים (גם למנהג חב"ד) בסעודת ליל שבת קודש, בסעודת יום השבת ובסעודה שלישית. בפיוטים אלו נרמז שמו בראשי החרוזים.
האריז"ל בתורת חב"ד
חסידות חב"ד, הבאה כהמשך ישיר לחסידות הכללית, הינה בעצם תנועה המתנהגת על פי הנהגותיו של האריז"ל, ומהווה המשך ישיר לתורתו. אך בעוד שהאריז"ל היה עוסק רק עם תלמידיו בלימוד תורת הקבלה, וכמו כן היה זה רק לבעלי מדרגה, אך תורתו הייתה גבוהה מהשגת האנשים הפשוטים, ענינה של תורת החסידות הוא לגלות את העומק שבתורת הקבלה גם בקרב יהודים פשוטים שאינם מסוגלים להגיע לדרגות נעלות כתלמידי האריז"ל.
בחסידות חב"ד מובאים בנוסף על תורתו של האר"י, גם סיפורים רבים מחייו וממעשיו המהווים משלים ודוגמאות להסברת ענינים עמוקים בתורת החסידות. למשל, מוסבר בחסידות שעל מנת שאור הקו יוכל להתלבש בנבראים זהו בהכרח על ידי צמצום באור עצמו, כמשל על כך מסופר אודות האריז"ל שהיה צריך 'למצוא' בעצמו "צינור דק" על מנת להעביר מתורתו לתלמידיו.
כמו כן מובאת פעמים רבות הדוגמא שהאריז"ל השיג בתנומה קלה בשבת בצהריים, בפרשת בלעם ובלק, מה שלבאר היה צריך 70 או 80 שנה, כדוגמא להשגה באופן של ראיה שהוא בכמה רגעים מה שבשמיעה לוקח זמן רב.
האריז"ל והגאולה
הפצת פנימיות התורה על ידי האריז"ל, היא שלב בהכנת העולם לגאולה, שתגיע בזכות לימוד פנימיות התורה בהבנה והשגה. לכן נרמז שמו בפסוק המדבר על הגאולה: "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", שתרגמו אונקלוס "ובני ישראל נפקו בריש גלי" – שבמילה "בריש" נרמזים ראשי התיבות של שמו, רבי יצחק בן שלמה, בתור אחד מהמקרבים את הגאולה.
כמו כן מסופר, שבאחד מערבי השבתות כשיצא האר"י עם תלמידיו לקראת קבלת שבת, שאל את דעתם לנסוע לירושלים לשבת, מהלך של שעות ארוכות. התלמידים הסכימו שברצונם לנסוע יחד עם רבם לירושלים, אך חלקם ביקש לגשת ולשאול רשות מנשותיהם לפני הנסיעה. כששמע זאת האריז"ל אמר שבזאת הפסידו הם עת רצון להבאת הגאולה השלימה, כי אם היו מתרצים כולם ללכת יחדיו לירושלים היתה אז ביאת גואל צדק.
רבי יצחק לוריא אשכנזי, האר"י הקדוש. גדול מקובלי צפת בתקופת הזוהר שלה (לפני יותר מ-450 שנה). האר"י נולד בירושלים בשנת ה'רצ"ד (1534) לאם ספרדייה ולאביו ממשפחת לוריא שהייתה מפורסמת באשכנז ומיוחסת לרש"י וממנו לדוד המלך.
בהיותו בן שמונה נפטר אביו, רבי שלמה, ולאחר מכן ירדה אמו אתו למצרים, שם התגורר בבית דודו העשיר שאהבו ואף נתן לו את בתו לאשה. במצרים למד רבי יצחק תורה מפי הרדב"ז, רבי דוד בן זמרה, שהיה גדול בנגלה ובנסתר, ומפי רבי בצלאל אשכנזי מחבר ספרי "שיטה מקובצת" על הגמרא. האר"י אף השתתף בחיבור חלק מהשיטה-מקובצת.
אכן, כוחו היה רב בנגלה של התורה, בבקיאות ובחריפות בלימוד הגמרא והפוסקים.
באותן שנים טובות היה האר"י מתבודד ימים שלמים על שפת הנילוס, כשהוא חוזר לביתו רק לקראת השבת. שם זכה לגילוי סודות התורה.
בגיל עשרים ואחת נחשף לראשונה לספר הזוהר, ומאז החל להעמיק בו מתוך התבודדות.
בהיותו כבן 36 הצטווה על ידי אליהו הנביא לשוב לארץ ישראל ולהעביר את סודות הקבלה למספר תלמידים ובראשם רבי חיים ויטאל. האר"י לימד מספר מצומצם של תלמידים את תורתו, בהסבירו כי לשם כך הגיע לעולם וכי זהו כל ייעודו בחייו.
האר"י חידש דרך חדשה בתורת הנסתר ובהבנת דברי הזוהר הקדוש. כמו כן עסק בתיקוני נשמות, גלגולי נשמות, כוונות התפילה, ועוד.
הרמ"ק גילה לתלמידיו לפני פטירתו, שממלא מקומו יהיה האיש שבעת מסע לווייתו יזכה ויראה עמוד של אש ההולך אחר מיטתו ובהוסיפו כי אותו אדם שיבוא אחריו "יאיר עיני הדור בחכמת הקבלה". הרמ"ק ציין גם כי "הוא אדם גדול, ניצוץ של רשב"י". את העמוד המופלא ראה רק האר"י, ומאז הוכר מקומו בראש מקובלי צפת.
תלמידיו נקראו אחריו בכינוי "גורי האר"י". בין תלמידיו בקבלה: רבי חיים ויטאל – גדול תלמידיו, רבי משה אלשיך, רבי שלמה אלקבץ, רבי יוסף חאגיז, רבי יוסף קארו, רבי אליהו די וויראש, רבי אלישע נאלדוא ורבי משה באסולא ועוד. יחד הלכו למירון, מקום קבר רשב"י ובנו אלעזר, ישבו במקומות שישבו תלמידי רשב"י ושמעו את האידרא רבא. האר"י השתטח על קבר רשב"י, ייחד נשמתו עם נשמת התנא, ורשב"י גילה לו את הסודות שלמד בישיבה של מעלה.
תלמידו הקרוב, רבי חיים ויטאל, מספר שהאר"י יכול היה לשבת על מאמר אחד בזוהר במשך שבועות ארוכים. קיימת מסורת לפיה משמיים ביקשו לסייע לו לפרש את הזוהר, אך הוא סירב, ברצונו להשיג את מדרגותיו בעבודה אישית. רוב חידושי האר"י הם בלימודי הכוונות במעשה המצוות והתפלות, וייחודים ע"פ גימטריות וצירופי שמות קדושים.
חידושיו וחיבוריו המלוקטים על ידי תלמידיו
תלמידי האר"י מעידים כי הוא היה בקי במקרא, משנה, תלמוד, מדרשים, מעשה בראשית, מעשה מרכבה, שיחת אילנות, שיחת עופות, שיחת מלאכים, סודות שמספרים הדוממים והאש, חכמת הפרצוף והיד ופתרון חלומות. ידע את העתיד להיות, הכיר בריח הבגדים את מעשי האדם, ראה במצח האדם את כל אשר עשה (מסופר כי ארבעים שנה לאחר הסתלקות האר"י עדיין היו אנשים מסתירים את מצחם בכובע מחמת הפחד),ידע את מחשבותיו ומה היו חלומותיו, מה היו חטאיו בגלגול שעבר ואיזה עניין בא לעולם לתקן. ראה את נשמות הצדיקים ולמד עמן את סודות התורה, בשעת נעילה של יום הכפורים ידע מי יחיה ומי ימות באותה שנה, ראה את הנשמות בצאתן מהגוף ובעלותן בערב שבת לגן עדן.
אף על פי שהאר"י לא הותיר אחריו שום ספר מפרי עטו, הקפידו תלמידיו, ובראשם תלמידו הקרוב רבי חיים ויטאל, לתעד בכתב את שיעוריו. כתבים אלה מוכרים כ"כתבי האר"י". אלו מקובצים בתוך 18 כרכים המהווים מקור ידע עצום לתורת הקבלה ולהבנת ספר הזוהר. ביניהם: שער ההקדמות, שער מאמרי רשב"י, שער מאמרי חז"ל, שער הפסוקים, שער המצות, שער הכוונות, שער רוח הקודש, שער הגלגולים, לוח ראשי תיבות וקיצורים, הגהות ומראה מקומות.
האר"י חידש וסידר גם דרך חדשה בתפילה על פי הכוונות הנקראות על שמו "כוונות האר"י". גם בימינו ישנם מקובלים רבים המתפללים בקביעות מתוך "סידור האר"י" וכוונותיו (בגרסאות שונות).
ברוח קודשו גילה האר"י את מיקומם של רבים מקברי התנאים והאמוראים שנעלמו ברבות השנים. רבים מציוני קברי הצדיקים המוכרים לנו כיום התגלו על ידו.
פעם אחת אמרו לו חכמי ספרד: רבינו נר ישראל, כל כך חכמה מסר השם יתברך ביד מעלתך, למה לא יחבר הרב חיבור אחד נחמד כדי שלא תשתכח תורה מישראל? השיב להם: אילו היו כל הימים דיו וכל הקנים קולמוסים וכל הרקיעים גווילים, לא יספיקו לכתוב כל חכמתי. וכשאני מתחיל לגלות לכם סוד אחד מן התורה נתרבה עלי כל-כך שפע כמו נחל שוטף ואני מבקש תחבולות מהיכן אפתח לכם צינור דק וקטן לגלות לכם סוד אחד מן התורה כפי אשר תוכלו שאת…
מידותיו והשגותיו – בזכות השמחה
לאר"י היו מידות אציליות ונעלות, אך העיד על עצמו שכל מה שזכה היה בזכות שמחה של מצווה. לא די לקיים מצווה כי כך צריך, כ"מצוות אנשים מלומדה", מכיוון שללא השמחה המצווה אינה מאירה, ומי שחש את האור האין-סופי הגנוז בכל מצוה, את החיבור לקב"ה, אינו יכול שלא לשמוח.
באותה מדה, האר"י הזהיר מאד מפני העצבות ואמר שהיא ככפירה בה' ש"כל המאמין – שמח".
מידה נוספת מגונה ומהווה מכשול גדול היא מידת הכעס, שלדבריו אם היו לנו עיניים מאירות לראות איך נראית נשמת אדם כועס, הרי שהיינו נבהלים – נשמתו חשוכה והוא כמת ומאבד את השפע המוכן לו, השם יצילנו.
שבת קודש
עניין מיוחד היה אצלו כל הקשור לשבת קודש. תלמידיו מתארים כיצד כבר ביום שישי היה מתכונן לבוא השבת, "יוצא לקראתה" עם תלמידיו לשדות, ומשורר את הפיוט "לכה דודי" כשהוא לבוש בארבעה בגדים לבנים. לאחר מכן היה עורך את שלחנו בעניינים טמירים ובדקדוק גדול ומתנהל כך עד לצאת השבת – בשימת לב לפרטי פרטים ומתוך כבוד עצום לקדושת היום ושמחה גדולה מאוד מכל רגע ורגע של יום השבת. בחיבתו הגדולה לשבת חיבר את הפיוטים "אסדר לסעודתא" ו"אזמר בשבחין" הנאמרים בליל וביום שבת קודש, בפיוטים אלו נרמז שמו בראשי החרוזים כשהוא חותם "אני יצחק בן שלמה לוריא" (יש הסוברים שגם הפיוט "יום זה לישראל" חובר על ידו).
כך נהג גם בכל החגים – בשימת לב לכל פרט, לכל מעשה, לכל מילה היה נותן משמעויות נשגבות מתוך שימת לב לפרטי פרטים.
סגולה להצלחה בשם האר"י: כשהאב נכנס הביתה מביה"כ בערב שבת, ייכנס ברגל ימין, ויאמר בקול "שבת שלום", יביט על הנרות ומיד יתחיל בזמירות "שלום עליכם", תחילת אותיות הפסוק "ביום קודשי וקראת לשבת ענג" – אותיות "בקול".
פטירתו
האר"י הסתלק מהעולם בה' מנחם אב ה'של"ב, (1572) בהיותו כבן 38. קברו מהווה מקום תפילה ותחנונים לרבבות אנשים המגיעים אליו ממרחקים.
ימים אחדים לפני פטירתו נפל האר"י למשכב במגפה שפרצה בצפת. לאחר פטירתו נטמן במרכזו של בית העלמין העתיק בצפת, בסמוך לקבר רבו הרמ"ק, בנו רבי משה, רבי משה מטראני (המבי"ט),הרדב"ז, רבי שלמה אלקבץ, רבי אלעזר אזכרי ועוד.
בתחתית המדרגות הנכנסות לבית העלמין מוביל שביל גישה שמאלה אל עבר "מקוה האר"י", שמימיו מתחלפים ללא הרף ממי מעיין שנביעתו נמשכת זה מאות בשנים ממעבה האדמה. מקובל כי במקווה זה הוטבל גופו של הר"י לפני קבורתו, ויש הסבורים שגם בחייו היה האר"י טובל במקווה זה. ישנה מסורת לפיה מובטח כי הטובל במקווה זה לא יסתלק מהעולם מבלי לשוב בתשובה.
יום פטירת רבי נתן מברסלב
קבלה – חכמת הקבלה #קבלה #חכמת #הקבלה #חסידות | 📌 הירשמו לערוץ בקליק והפעילו את הפעמון 🔔 לקבלת עדכונים | שיעורים | ושידורים חיים | הצטרפו לטלגרם לעדכונים נבחרים ותוכן יחודי: http://telkb.net | אתר הבית: https://kabbalah.pw | פייסבוק: https://bit.ly/3JVlHvk
הצטרפו כחברי מועדון לתמוך בהפצת התכנים וקבלת הטבות:
https://bit.ly/3MH1YE2
לכל הערוצים:
https://linktr.ee/kab10
ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו #קבלה #שמות
קבלה – חכמת הקבלה #קבלה #חכמת #הקבלה #חסידות | 📌 הירשמו לערוץ בקליק והפעילו את הפעמון 🔔 לקבלת עדכונים | שיעורים | ושידורים חיים | הצטרפו לטלגרם לעדכונים נבחרים ותוכן יחודי: http://telkb.net | אתר הבית: https://kabbalah.pw | פייסבוק: https://bit.ly/3JVlHvk
הצטרפו כחברי מועדון לתמוך בהפצת התכנים וקבלת הטבות:
https://bit.ly/3MH1YE2
לכל הערוצים:
https://linktr.ee/kab10
חובת התלמידים – להגות בספרי חסידות – חובת התלמידים 53 – הרב גוטליב
אוהבים את השיעורים שלנו ?
הצטרפו אלינו לשיעורים עם הרב גוטליב :
יום חמישי בשעה 19:00 רחוב חזנוביץ' 1 תל-אביב , בסניף ברכת שלום ת"א.
לפרטים נוספים : ענת – 050-727-0886
יום ראשון בשעה 20:00 בית כנסת בית שערים , רחוב זבולון 9 , קרית טבעון.
לפרטים נוספים : ליאת – 052-693-7516
———————————————————————–
הרשמו כמנויים לערוץ וסמנו לנו לייק ,
גם זה השפעה גדולה !
———————————————————————–
קישורי הצטרפות ומידע שימושי בברכת שלום
/https://www.birkatshalom.org/useful-info
———————————————————————–
אתם מוזמנים להצטרף לניוזלטר של הרב גוטליב שליט"א
ולקבל במייל מאמרים, עדכונים ותכנים יחודיים כל שבוע לקראת שבת
הרשמה כאן :
https://link.birkatshalom.org/newsletter
ניתן להצטרף לקבוצת ווטאספ של בית המדרש בקישור הבא:
https://chat.whatsapp.com/CkoaqFH5me1BQy1lxVi6wb
יום עיון ולימוד לנשים למעוניינות להצטרף בקישור הבא :
==================
קול קורא אליך ואלייך
==================
אנו נמצאים בתקופה דרמטית ביותר, שכמוה לא היתה בתולדות עם ישראל.
צריך להפנים – ודאי שמנהיג כל היקום רוצה משהו מאיתנו, ולכן מביא את מצב הזה. השאלה – מה הוא רוצה מאיתנו? הוא רוצה שנחשב מסלול מחדש, הוא רוצה שנתחנך מחדש, כי המציאות הזו לא נוצר במקרה, אלא ניתנה מבורא העולם. א"כ צריכים להבין – מה רע במסלול הקודם, ואיזה מסלול חדש צריך למצוא?
התשובה היא – שכל איש וכל אישה צריכים לעסוק בלימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה, שם כלולה החכמה והבינה להבנת הדברים הנ"ל. בתוך הזהר הקדוש ובכתבי האר"י הקדוש והרמח"ל ובעל הסולם וכו', שם יש חדירה להבנת האדם, לרע שבו ולטוב שבו, איך הרע והטוב מתפקדים, איך מנטרלים את הרע ומגבירים את הטוב, ואיך בונים משפחה וחברה על בסיס של עקרונות הטוב, באופן שיחסים של אהבה ונתינה ישררו, ולא יחסים הפוכים. איך משנים את המודעות ואת התודעה של השתקפות המציאות במוחינו, שלא תשתקף בתוך מכונה של אהבה עצמית, אלא תשתקף בתוך אישיות אוהבת ומכילה את הזולת ואת המציאות. איך בונים אישיות רגועה בעלת בטחון ושמחה ולא אישיות עצובה ורוגזת. כל אלה ועוד בלימודי פנימיות התורה וחכמת הקבלה.
כולנו צריכים חינוך מחדש: הציבור החרדי, הציבור הדתי לאומי, והציבור החילוני. בל יחשוב מישהו שהוא פטור מזה, כי המהלך האלוקי הזה אומר שכולנו צריכים לחשב מסלול מחדש.
אני קורא לכולם לבוא לבית המדרש בקרית יערים וללמוד, ליסד שיעורים במקומות מגוריכם,אפשר גם ליצור שיעורים דרך הרשת .
אני קורא לכולם ליסד קבוצות המעונינות בלימוד תובנות החיים מחדש, בכדי לבנות את עצמינו, את משפחותינו ואת עמינו בצורה טובה ונכונה יותר. הגיע הזמן ליצור אלטרנטיבה חיובית יותר למערכות כולן, הן המערכות השלטוניות והן המערכות החברתיות.
להתראות יקרים ויקרות ,
ידידכם אברהם מרדכי גוטליב .
—————————————————————————————————————
* שאלות ובירורים ניתן לפנות ל 025334718
========================================================
תניא – פרק ה'
מקווה ששומעים אותי טוב אנחנו פה עוד
בנישואים ברמת האיכות סאונד
אז
אנחנו ממשיכים בספר התניה פרק
a זה עכשיו באמת חודש גם של
חסידות נהיה מנחה כזה של חסידות
בחבד אז
א אחלה זורם טוב הכל ביחד
אחד הגענו אנחנו לפרק a פעם קודמת אנחנו
לומדים את ספר התניה על דרך הקבלה החסידות
והפנימיות
ו לעילוי נשמע צבתי מידה בתחנה הייתה קורת
הרבה חיטת יש שם תניה זה הולך
טוב אוקיי אנחנו
נתחיל פרק a ולתוספת
ביאור בער היטב לשון תפיסה שאמר אליהו לת
מחשבה תפיסה
בך הנה כל שכל כש משכיל ומשיג בשכלו איזה
מושכל הרי השכל תופס את המושכל
ומקיפה
בשכלו והמושל נתפס מוקף ולובש בתוך השכל
כן זאת אומרת אם אני אסביר את זה פשוט ואז
אני אתקדם אם השגתי עכשיו איזה
מוסקל אז המושכל הזה נכנס לתוכי לתוך הכלי
שלי שזה השכל אז השכל כביכול כמו
שמקיפה את המים את התא כורכומין הזה אז
ככה השכל מקיף את
הידיעה הוא מלובש בתוך השכל שישיגו
והשכילו וגם השכל מלובש
במושכלות
ותפסו
בשכלו
כן יש גם מהצד השני ש המושכל מקיף את השכל
שלי בדרך שאני לומד אותו ועוד לא השגתי
אותו עדיין או שהוא רק בראש או שהוא רק
מקיף כשאדם מבין הוא משיג איזה הלכה במשנה
או
בגמרא לאושרה על בורייה
דהיינו בעל מנת להשפיע נחת רוח
ליצו זה נקרא לרשע על בורייה הרי סכל תופס
ומקיף
אותה
כן כי
השכל אתם רואים כמו המסיבה שיש פה אז
מקיפה את
השכל
וגם שכלו מלובש בה באותה
שעה והנה ההלכה זו היא חוכמתו ורצונו של
הקדוש ברוך
הוא מה זה אגב רצונו וחוכמתו של הקדוש
ברוך הוא רצונו להטיב לנבראיו
אמר דבר יפה
בהתחלה שאמר אליהו לת מחשבת סבך זה דבר
עמוק ביותר
כי הבורא אנחנו מתקשרים אליו משיגים אותו
דרך מחשבת הבריאה דרך רצונו להטיב לנבראיו
כפי שאומר בפתח אליהו ריבון אלמין שאתה
ריבון העולמים אנ וחד ולא
בחשבון אין לך שום חשבון אתה באחדות פשוטה
דהיינו הטבה רצון
להשפיע אפילו משפיע אפילו רצון להשפיע קשה
להגיד לת מחשבה זרך
כלל אנטו דפקט 10 תיקונן וקרינן 10 ספירן
להנהגה באון אלמין
דגלין ומ אלמין דלא גלין ולמין דגלין
וכולי וכולי עשית 10 תיקונים 10 כלים
לבושי מוחין שדרכם רצונו להטיב לנבר מתגלה
לנו הרי יש לבורא הרבה שמות שם בורא על
השגה בכללותם הם ערה שמות
שזה
קה הווייה
אלוקים הוויה בניקוד אלוקים
שקאי יקוק כמובן צבקות השם צבקות אלוקים
צבקות כל
עדנה וכולי וכולי מה זה כל השמות
האלה שם מורה על השגה וזה כינויים האמת
השם האמיתי שלו זה בורא אבל כבריאה אנחנו
קוראים לו בורא על זה שהוא ברא אותנו יש
מעין השם בורא אומר בעל הסול מתייחד רק על
החידוש דהיינו המצאת יש מעין שהוא בבחינת
חומר של הכלים בלבד המוגדר בבחינת רצון
לקבל שבכל מהות שבהכרח לא היה זה בעצמותו
תברח ביותרם הבריאה אז הוא נקרא בורא כי
הוא ברא אותנו אבל איך אנחנו מכירים או
מתקשרים לבורא דרך רצונו להטיב לנבראיו
דרך ההטבה אבל את ההטבה הזאת אנחנו לא
תופסים אלא דרך
תיקונים על פי הלבושה מוכין הבורא מתגלה
לנו דרך לבושי המוחין שהוא עשה בבריאה דרך
הכוחות שהוא עשה
בבריאה דרכם הוא מתגלה לנו לפי הסוג
ההנהגה שצריך אותנו כדי לתקן אותנו לתת
לנו להיות שותפים ולהגיע
לתכליתו
זה מיצג את דרכי קבלת השפע את דרכי
ההתקשרות לבורא כי ודעי הבורא נמצא בכל
דבר רק אין לנו תפיסה בזה כמשל גילו היום
בחלל יש אנרגיה אינסופית אבל בחלל זה רק
מבחינתי למה כי אין לי שם כילים הרי האור
שמגיע
מהשמש טיפה
צעו לוקח שה דקות מפני השטח של השמש
להגיע לפני השטח של כדור הארץ לאור
ה שמש למה בגלל המרחק מהירות האור 300,000
קילומטר
בשנייה כפול שמ דקות מרחק
רציני למה בדרך אין אור הרי הור מר בכל
דבר כי אין שם כלים אבל גם החלל זה כלי גם
החלל נברא אבל הוא מצומצם אי אפשר לקבל
בחלל כי החלל זה כמו הרצון לקבל ת לקבל
שמה צריך אמונה
אנחנו
מקבלים דרך התורה שהתורה זה הכלים שאנחנו
בונים מצידנו כדי לקבל את
ההטבה לכן לת מחשבת המסב כלל קודם כל כי
הוא אינסופי והוא מעל הבריה זה אח ב כי
התפיסה שלנו היא דרך את מחשבת הבריאה היא
דרך
התורה אם לא בריתי יומם
ולילה לא אם לא בריתי שמיים וא כן אם לא
בריתי יומים בלילה חוקות שמיים וארץ לא
שמתי למה כי את ההטבה אנחנו מגלים דרך
התורה שהתורה זה הדרך להשוות צורה עם
הבורא ולאהוב אותו מצידנו שנבחר בזה ונהיה
שותפים
לזה לכן את רצונו לטיב לנברא אני תופס דרך
התורה לכן הוא
אומר כפי שאמר לנו והנה הלכה זו הי חוכמתו
ורצונו של הקדוש ברוך הוא שעלה
ברצונו כשטען ראובן כך וכך דרך משל ושמעון
כך וכך איפה רצונו ברצונו לטיב לנבראיו
במחשבת הבריה יהיה הפסק
ביניהם כך וכך י סליחה יהיה פסק בעיניהם
פסק מלשון הפסק באמת ואף אם לא היה ולא
יהיה הדבר הזה לעולם לבוא למשפט על טענות
ותביעות
אלו מכל מקום מאחר שכך עלה ברצונו חוכמתו
של הקדוש ברוך הוא שאם עתון זה כך וזה כך
יהיה הפסק כך הרי כשאדם יודע המשיג בשכלו
פסג זה כהלכה ארוכה במשנה או גמרא או
פוסקים הרי זה משיג ותופס ומקיף בשכלו
רצונו וחוכמתו של הקדוש ברוך הוא דלת
מחשבות הפסה
בכלל כן אז אמר כמה דברים
א' גם אם ההלכה עצמה לא לא המקרה לא קרה
לי זה לא משנה
למה כי העניין הוא הפנימיות הכלל הצור
המקרה הפרטיים רק מגלים לי את הכלל לכן
כשאני עוסק בחוכמתו של הקדוש ברוך הוא לא
מדובר אגב על רק עסק לימודי חיצוני אני
ארחיב בזה בהמשך אם כי זה הפתח אבל שאני
עוסק בחוכמתו של הבורא שזה רצונו להטיב
לנבראיו אבל אני תופס את זה דרך התורה שזה
ה הבה והשוואת הצורה עירת הרוממות
אור חוזר וחוכמתו זה אור
ישר
אז עצם העסק בחוכמה אני מתקשר
לבורא אפילו אם לא קרה המקרה כי עצם
החוכמה היא גילוי רצונו של הבורא
בבריאה
לכן
רצה רצונו וחוכמתו של הקדוש ברוך הוא דלת
מחשבת פסה ב ולא ברצונו
וחוכמתו שזה רצונו לטיב לנבראיו חוכמתו זה
אור חוכמה אור החיים כי הם בלשם בהלכות
הארוכות לפנינו מה זה הלכה הלכה גימטריה
כלי הלכה זה עניין של המלכות שהיא צריכה
ללכת בעל מנת להשפיע לכן כתוב שמי שנחרב
הבית אין לקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ד
דמות של הלכה דהיינו רצון לקבל בענת
להשפיע לזה צריך להגיע שזה הלכה לשמה שזה
פנימיות ההלכה זה מה שנשאר לבורא כי רק
דרך זה אנחנו מתקשרים איתו לפני זה היה את
הבית בית המקדש אבל אין בית המקדש אז נשאר
הרצון הקטן שלנו אבל לפחות אותו צריך
לעשות בנת להשפיע שנהייה מספיק חזקים נוכל
גם לעשות את כל בית
המקדש לכן
אומר
כן
וגם כן במקום הנכון
כן כיים ב לפשתן בהלכות ארוחות לפנינו וגם
שכלו לפנינו דאינו לפנימיות שבנו פנימיות
ההלכות וגם שכלו מלובש
בהם דאינו מחשבת הבריאה והוא ייחוד נפלא
שאין ייחוד כמוה ולא כרכו נמצא כלל גשמיות
להות להיות לאחדים מיוחדים ממש מכל צד
ופינה כן כי בגשמיות כסימן כביכול מה זה
קרבה שזה קרוב לזה פיזית אבל ברוחניות זה
בכלל לא כך יכול להיות שיש 120 חברי כנסת
שהם מאוד מאוד קרובים וצמודים והם רחוקים
כרחוק השמש ממרכז
הגלקסיה
למה כי ברוחניות השוואת הנפשות הדעות
הנשמות זה הקירוב אם מחוברים צדיקים
יכולים להיות בעיר אחרת במדינה אחרת
ולהרגיש אחד את
השני כמו טלפתי כביכול טלפטיה זה דבר גשמי
אבל זה סימן להשוואת צורה רוחנית שזה
הטלפתיה
האמיתית זה
הטלפון בין הפיות טלפטיה משון תל פהו לא
יודע אם חשבו על זה אבל מצחיק בדיחה לא
משהו אבל בדיחה לא רעה אז הטלפון בין
הפיות בין
המחשבות זה הנשמה זה הפנימיות
לכן אומר לנו זה איחוד שאין כמו בגשמיות
כי הגשמיות נתונה לזמן ומקום בדרך הליף ו
תמורה לא משנה כמה אני אדביק אותם הם לא
באמת
יתחברו אבל ברוחניות החיבור הוא רוחני הוא
פנימי למשל שזה רק כמשל כי הקבלה לא מדברת
על גשמיות אבל הרבה תלמידים אמרו לי שמשל
עוזר להם להבין היום גילו ש מבחינה פנימית
החומרים אפילו הם בגלקסיות שונות הם
משפיעים אחד על
השני כי כמה שיותר נכנסים פנימה לחומר זה
כמו הצורה העדינה שלו יותר וככל שהיא
עדינה יותר היא יותר דומה לדבר
רוחני לכן אם מפשיטים את האיבו אפשר לראות
הרבה דברים מדהימים בטבע אם באים אליהם
נקיים כי כי חוק אחד לכל העולמות אבל צריך
להסיר את היוות של הזמן והמקום מקובלים
יודעים איך לעשות את את
זה
לכן זה איחוד נפלא שאין כמוהו היות
והשוואת הצורה מקרבת
הרוחניים ולא כרכו נמצא כלל בגשמיות כי כל
הגשמיות הטבע שלה זה
פירוד להיות לאחדים מיוחדים ממש מכל צד
ופינה וזאת מעלה ייתרה גדולה ונפלאה לאין
קץ אשר במצוות ידיעת התורה והשגת על כל
המצוות מעשיות ואפילו על מצוות התלויות
בדיבור ואפילו על מצוות תלמוד תורה
שבדיבור
כן למה
כי לא מדובר פה רק על לימוד חיצוני כמו
שאמרתי הלימוד זה הפנימיות של הדבר הנשמה
שבדבר לכן ידיעת תורה והשגת לא ידיעתה
בשכל ידיעתה ידיעה זה חיבור זה השוואת
הצורה לדבר זה שיש לי כלי בנשמה להתחבר
לדבר כל אחד לפי מידת הכלי שלו כמו אהבה
כל אחד אוהב לפי המדרגה שלו וזה
אינסופי לכן הוא אומר שידיעת
התורה היא עולה אפילו על המצוות למה כי
המצוות הם רק לבוש לתורה
עצמה כמו שכתוב נר מצווה ותורה אור מצווה
בלי כוונה כגוף בלי נשמה המצווה זה כמו
החומר זה כמו הענף והתורה זה כמו שורש
הנשמה הפנימיות
שבדבר זה כמו הפרטים וזה כמו הכלל כל
התורה כולה המותב של הקדוש ברוך
הוא לכן אומר כי על ידי כל המצוות שבדיבור
ומעשה הקדוש ברוך הוא מלביש את הנפש
ומקיפה אור השם מראשה ועד רגלה אור
מקיף ובידיעת התורה מלבד שהשכל מלובש
בחוכמת השם הנה גם כמת השם בקרבו מה שהשכל
משיג ותופס ומקיף
בשכלו מה שאפשר לו לתפוס ולהשיג מידיעת
התורה איש כפי שכלו וכוח ידיעתו והשגתו
בפרדס דבר מאוד חזק אמר
פה כי כל אחד משיג מהתורה על פי הכלי
הרוחני
שלו על פי הסכל שלו שהשכל לא מדובר על
השכל הגשמי זה רק סמל ענף זה גם אמצעי טוב
סכל הכונה לנפש
השכלית לצד החיבור שבאדם לצד הדעת
דקדושה כל אחד לומד את אותה פרשה את אותה
תורה וכל אחד משיג משהו אחר
לגמרי לכן
אומר ובידיעת התורה מלבד שהשכל מלובש
בחוכמת השם
כן כי החוכמה מקיפה את השכל והוא מלובש
בתוכה
מקיפה אותו ומעוררת אותו ומזכרת אותו גם
להשיג את ה אותה עוד יותר ועוד יותר הנה
גם חוכמת השם בקרבו מה זה בקרבו בפנימיותו
מה דיין הור פנימי מה שהשכל משיג ותופס
הוא מקיף בשכלו כמו שהכוס הזאת מקיפה את
הת זה כמו
כלי איש כפי שכלו וכוח ידיעתו דהיינו כמה
שהוא יכול לפעול במנת להשפיע כמה שיש לו
כוח של חיבור והשוואת צורה
לדבר ככה הוא משיג את הדבר והשגתו בפרדס
היות ויש הרבה הרבה מדרגות כמו שאני תמיד
אומר למה אנחנו תמיד חוזרים בגלגול רק
יענו את כל
המצוות
סליחה הייתם פה נגיד 100
גלגולים קיימתם את כל המצוות אפילו
התגרשתם חס
ושלום אז למה אתם חוזרים בגלגול מה חסרה
לכם איזה מצווה אחת באצבע כמו שכותב בשאר
הגלגולים
לא כמו שאומר בזוהר שיר השירים צעי לך
בעקבי הצון הורי את גדיי
דהיינו שהנשמה עולה למעלה אם היא לא השיגה
את סודות התורה אם הא לא הסג את הפנימיות
מחזירים אותה לא משנה אם יש לה הרבה תורה
מצוות ומעשים טובים וגמילות חסדים
למה כי עיקר התורה זה סודות התורה פנימיות
התורה הנשמה שבתורה את זה באנו להשיג אין
הבדל בין צדיק שמניח תפילין ב-100 שקלים
לא היום הכל יקר ב-100 דולר לרשע שהניח ב1
אל שק ההבדל היחיד ביניהם הוא בנשמה
בכוונה הפנימית לא בחיצוניות זה כמו ש
כדוגמה יש תאווה
מסויימת אפשר לעשות אותה בלי אהבה וזה רק
וזה
מתסכל או את אותה תאווה את אותו בשר את
אותו ריח מתוך אהוה עמוקה ונשמה הבדל
אינסופי אותו פעולה
בדיוק אותו דבר בתורה כל אחד מנפיש מהתורה
על פי הכלים הפנימיים
שלו על פי המדרגה הרוחנית שבו עכשיו
בתחתית עולם העשייה שזה המדרגה הכי נמוכה
שמשם
מתחילים ההשגה היא מאוד מאוד
נמוכה לכן צריך מאוד להיזהר
ולשאוף ולעלות לכל המדרגות שרק שם מתחילים
להרגיש את
האינסוף ולפי שידיעת התורה התורה מלובשת
בנפש האדם ושכלו ומוקפת
בתוכם לכן נקראת בשם לחם ומזון הנפש כי
כמו שהלחם הגשמי זן את הגוף כש מכניס
בתוכו וקרבו
ממש נהפך שם להיות דם ובשר כשרו והזה יחיה
ויתקיים כך בידיעת התורה והשגה בנפש האדם
שלמדה היטב בייון שכלו עד שנתפסת בשכלו
מתאחדת אמו ויהו לאחדים נעשה מזון לנפש
וחיים בקרבה מחיי החיים אינסוף ברוך הוא
הוא המלובש בחוכמתו ותורתו שבקרבה וזה
שכתוב תורתך בתוך מאי דבר מאוד עמוק אומר
פה מה אומר
לנו כסימן כמו שהמזון
הגשמי בונה את האיברים ואת הגוף הגשמי
מגדיל אותם ככה התורה היא המזון לנשמה היא
בונה את
הנשמה אבל יש בזה עומק שאני אוסיף שלא
לומדים אותו בלימוד הרגיל של
התניה אולי נתחיל ממשל גשמי רק אל תחשבו
שאני מדבר על גשמיות זה רק
משל
שיעור בבריאות טבעית יאללה מה אחת המחלות
הקשות שיש לבני העולם היום אז אומרים
סוקרת יותר לחץ דם אבל יחלה שהיא יותר
חמורה לא מדברים עליה
רבה מי שמכיר מומחה בבריאות לא יודע מה דע
על מה אני מדבר אז נקרא תסמונת איק מחלה
של חילוף החומרים יש קוראים לזה טרום
סוכרת מה
המחלה אתה אוכל הרבה אתה אוכל אפילו הרבה
ויטמינים מינרל לוקח 10 מולטי וויטמין
ואתה חלש אתה חולה למה כי הגוף לא ספג את
זה למה הוא לא ספג את זה כי אין לו כוח
עיכול וזה גורם לכל המחלות להשמנה ובעיות
כי זה הכל נהפך לפסולת כי הגוף לא מברר את
זה כמו
שצריך או שהחיידקים עושים את הבירור
בשבילו ומייצרים עוד יותר
פסולת או שהקנדידה אוכל את הסוכר שהוא
אוכל ואז חוסר לו סוכר למרות שיש לו יותר
מדי
סוכר לכן אותו דבר כ סימן ברוחניות התורה
וידיעות התורה הם המזון של
הנשמה אבל אין הבדל בין תורה דעשיה לתורה
דאצילות אלא במקבל זאת
אומרת כל אחד ניגש לתורה ואוכל ממנה משהו
אחר לפי הנשמה שלו אם אני אוכל רק את
החיצוניות שלבה זה כמו שאני אוכל רק סיבים
סיבים זה טוב זה בריא אבל אם נשארים בך
ולא יוצאים החוצה או עוזרים לך
להקל את האוכל שאתה צריך את הפנימיות אז
אין בהם תועלת אם תקו בבטן יהיה לך כב
בטן
לכן כל אחד אוכל משהו אחר מהתורה אז שהאדם
בא עם כלי אמיתי כמו שאמרתי תסמו נק א זאת
אומרת מה הבעייה של האנשים שכוח העיכול של
שלהם
חלש הם לא מאקלים את האוכל וזה גורם לכל
המחלות אותו דבר מבחינה רוחנית אם אני לא
יכול להקל את הידיעות
שלי להשיג אותם להתחבר איתם להיות איתם
בהשבת הצורה הם אפילו מזיקות לי לכן גם
נאמר נעשת לו סם המוות לכן על
פי כוח העיכול שלי שזה כוח האמונה שבי כוח
החסדים שבי כוח הידיעה דקדושה שבי כוח
השוואת הצורה שבי שאני אוכל את התורה שהיא
נקראת המזון היא המזון הרוחני שזה מחולק
לדומם צומח חי מדבר בדיוק כמו בגשמיות רק
כרמז
כסימן ככה שאני אוכל את התורה דהיינו לומד
אותה אז ככה אני מגדיל את האיברים ואת
הכלים הפנימיים שבי אבל אם אני אוכל אותה
ואני לא יכול להכל אותה כטוב אז היא נעשת
לי סממה
לכן כל אחד צריך לבדוק מה הוא אוכל
מהתורה לכן
אומר כי כמו שהלחם הגשמי זן את הגוף
כשמכניסים בתוכו
וקרבו ממש ונהפך שם להיות דם ובשר כבשר
והזה יחייה
ויתקיים כך בידיעת התורה והשגת בנפש האדם
דיוק יפה שלמדה היטב ביון שכלו דהיינו
בייון הנפש השכלית שבו ולא התאוות גוף שלו
חיצוניות שבו עד שנתפסת
בשכלו הוא מתאחד את עמו והיו לאחדים
דהיינו על ידי זה שאני לומד את התורה עם
כלי של אהבה והשוואת צורה ואמונה אז יש לי
השוואת הצורה עם הלימוד עם החוכמה עם הדבר
ואז אני יכול להקל אותו לתוכי ולבנות אותו
בתוכי ואפילו להגדיל אותי
דרכו מחיי החיים אין סוף ברוך הוא המלובש
בחוכמתו ותורתו ש
רבה וזה שכתוב ותורתך בתוך מא דהיינו
בפנימיות
שבי כמו שכתב בץ חיים וכולי שלבושה הנשמות
בגן עדן הן המצוות והתורה הי המזון לנשמות
שעסקו בעולם הזה בתורה לשמה הופה דיוק
יפה התורה היא מזון לנשמות שעסקו ב לשמה
למה כי אם אני לא עסוק ב לשמה אז אני לא
יכול להתאחד איתה אני בשינוי צורה איתה
שינוי צורה מרחיק הרוחניים מפריד הרוחני
שונה מלשון שונא מה זה שונא פירוד
גמור
לכן מסביר הרבה דברים אומר הזה אנום
אלימלך המאור ושמש הרבי אביר יעקב זה סוכה
סבא של הבבא סלי וישלח דיבר על זה הרבה
כמה חשוב לעסוק
לשמה תבינו שלא התירו את העסק שלא לשמה
אלא כ מתוך שלא בא לשמה וצריך להיזהר לא
להתקע שמה וכולנו שמה לכן כל כך חשוב
ללמוד פנימיות התורה היות ופנימיות
התורה כל הזמן מזככת אותנו ומראה לנו
ומחדדת בנו את הנקודה
הזו אבל חשוב להבין שאני עוסק ב לשמה אז
היא מזון אז היא בונה אותי ואת האיברים
שבי אם אני עוסק בה שלא לשמה היא בונה לי
את התאי שומן הרוחניים את החיצוניות שבי
אבל החיסוניות הזאת מכבידה עליי הופה כל
שחכמתו מרובה ממעשיו אין חוכמה תו
מתקיימת השמן החוכמה שמן זה גם אור חוכמה
הנשמה מלשון שמן נשמה זה שם
כללי שהיא זכה ותורה זה דבר עצום מדליקים
איזה חנוכייה אבל אם היא גסה והיא טמאה
כמו שמן של האבנים זה הדבר הכי רעיל ומזיק
שיש אותו שמן אלוקי נהפך לדבר הכי גס
כשיורד לארצי
הרי חלב של
תינו תינוק מה הוא שותה בחלב ם רוב החלב
הם מורכב
משומן אבל זה שומן זח אבל אם זה שומן של
ארציות זה הדבר הכי מסוכן
שיש לכן כל אחד צריך לראות טוב מה הוא ל
מהתורה דהיינו מה הוא מזין את התודעה שלו
מהתורה ועוד אמר פה דבר יפה איפה הוא אמר
את
זה אה אוקיי אני בסדר אחר
כך אז אמר יפה שלבושה הנשמות בגן עדן אין
המצוות והתורה היא המזון לנשמות נר מצווה
ותורה
אור מצווה בלי כוונה כגוף בלי נשמה רת
התורה לא מדובר על לימוד התורה רק זה
האמצע אלה התורה זה התודעה הפנימית
הרוחנית הכוונה הנפש שמלוב שת במצוות
החוכמה האלוקית שרק המצווה מגלה אותה אז
במצווה עצמה יש את התורה ש במצווה
כשמדברים בפנימיות אז אם אני עושה רק את
המצווה זה רק לבוש אבל מה החיות והפנימיות
והנשמה של בלבוש זה נקרא תורה נר מצווה
ותורה
אור שמי שיש לו מצוות ואין לו תורה זה כמו
ישו בבית עם נורות אבל אין ויך להדליק
אותם אז צריך את
שניהם כמו שכתוב בזוהר והקל דף רי ולשמה
היינו כדי לקשר נפשו להשם על ידי השגת
התורה איש כפי
שכלו דהיינו מה זה לשמה יפה מאוד לקשר
נפשו להשם להיות בהתקשרות בהשוואת צורה עם
השם להתחבר להשם לא כדי לקבל
לעצמו והמזון הא בחינת הור פנימי והלבוש
מבחינת מקיפים כן באופן כללי ולכן אמרו
רבותינו זל שתלמד תורה שקול כנגד כל
המצוות לפי שהמצוות הן לבושים לבד והתורה
היא מזון וגם לבוש לנפש המשכלת שמתלבש בה
ביונה
ולימודה וכל שכן כש מוציא בפיו בדיבור
שהבל הדיבור נעשה בחינת אור מקיף כמו
שכתוב נסביר את
זה אז אמר היינו לקשר נפשו להשם על ידי
השגת התורה איש כפי שכלו כפי כוח הנפש
השכלית שבו הפנימיות שבו יכולת ההשוואה
צורה שלו ככה הוא משיג ובלי זה לא משיגים
כלום יש אסתר יש
צמצום לכן הרבה פעמים נהנים יותר
מכפי מאשר מהתורה
למה כי יש צמצום יש הסתר אנחנו צריכים
לבוא עם הכלים
הרוחניים אמר לכן אמרו רבותינו זל שתלמד
תורה שקול כנגד כל
המצוות לפי שהמצוות הן לבושים לבד והתורה
היא מזון וגם לבוש לנפש המשכלת שמתלבש בה
ביונה
ולימודה כן עוד דבר חשוב
להבין הרי על ההבדל בין לבוש לעצם הדבר
לפנימיות הדבר וכל שכן לבוש גשמי הוא מדבר
פה על לבושים רוחניים אבל כל שכן לבוש
גשמי אבל הרעיון אותו רעיון לדוגמה הספר
התניה נכון ספר
התניה
החוכמה הפנימיות החיות התורה היא לא נמצאת
בספר הגשמי זה רק לבוש שמגרה אותי הידע
הזה נמצא בתוכי אחרת לא הייתי יכול אף פעם
ללמוד אותו הידע נמצא בנשמה בפנימיות רק
זה כמו מראה שהיא מפגישה אות בדיוק כמו
העולם הזה עם הפנימיות שבי וכמה שאני בא
עם כלים פנימיים רוחניים ותודעה עמוקה
יותר אני יכול להפיק יותר לגרות יותר
מהחיצוניות
ככה המציאות בנוייה מהסיבות שהסברנו
בשיעורים המתאימים אבל מה הרעיון פה הידע
של התניה לא נמצא בטניה למה לא נמצא
בטניה כי זה רק לבוש
למה לפנימיות של התניה אבל איפה הפנימיות
הזאת נמצאת היא לא נמצאת ספר היא נמצאת
בתוכי אם לא היית בתוכי אף פעם לא הייתי
יכול להשיג אותה שום דבר לא נמצא בחוץ זה
רק אור
פשוט אני עושה את ההבחנות על פי הכלים שלי
על פי הכלים שאני בא
ומגלה כמו האור בחלל הוא שקוף אין לי
תפיסה
בו למה כי צריך
כלים לכן והחלל זה בבריאה זה לא איזה משהו
שהוא מחוץ לבריאה רק זה כלי זח שאין בו
וביות שהוא צריך להיות באמונה שלמה שיש
עליו צמצום לכן עכשיו שאני לומד
מהספר מה קורה
פה הידע לא נמצא בספר הידע נמצא בספר
שבתוכי הספר הוא רק מראה של סלפי לנשמה
שלי וכל אחד קורא פרשה אחרת כל אחד מניח
תפילין
אחרות זה לא משנה אם הוא יקרא 100 ספרים
או 1000 ספרים מה שמשנה איפה התודעה
שלו לכן הידע החוכמה התורה היא נמצאת
בנשמה לא בספר הספר זה רק לבוש אותו דבר
המצווה המצווה היא רק לבוש שמגרה את
הפנימיות שבי אבל איפה הנשמה והאור
והחיבור
נמצא בפנימיות שלי בנשמה שלי זה הכלי
הרוחני אבל זה עובד ככה גם ברוחניות כי
החיצוניות זה כמו הפרט שמגרים את הכלל את
האני את
הנשמה לכן
אומר שתלמד תורה שקול כנגד כל המצוות לפי
שהמצוות הם לבושים לבד והתורה היא מזון
וגם לבוש לנפש המשכלת שמתלבש בה ביונה
ולמדה כן כמו באוכל אתם רואים שיש את
האוכל שנכנס ובונה את הגוף שלי ויש את
האוכל שגם יוצא לאיברים החיצוניים לאור
מקיף אותי לפי גמה שאני יכול לקבל פנימה
או מה שאני לא יכול לקבל יש גם דברים שאני
מוציא לגמרי
מתוכי לכן התורה זה כמו הנשמה הצורה הכלל
כמו הגר והמצוות זה כמו הזעת כמו הלבוש
כמו ה חיצוניות א החיצוניות ש בפנימיות
תלוי ע מה מדברים כמו
החומר אני צריך את שניהם אבל התורה היא
הכלל היא הדבר הגדול אבל תורה לא הכוונה
לידע ולימוד
חיצוני זה רק אמצעי לגרות את הנשמה שבי
תורה זה מושג של תודעה וחיבור
בפנימיות למחשבת הבורא אני יכול ללמוד
הרבה ואני לא מרגיש את מחשבת הבורא הלימוד
הוא רק מראה שמפגישה אותי עם התורה שבתוכי
שאני צריך לגלות אותה ולהשיג
אותה עוד אמר כל שכן שמוציא בפיו בדיבור
שבל הדיבור נעשה בחינת אור
מקיף מה זה
הדיבור לא מדובר רק על דיבור כזה כי אני
יכול לדבר איתכם הרבה ו או עם עצמי או
לדבר לקרו הרבה מהספר וזה לא
יכנס הדיבור יש את הדיבור הגשמי מחשבה
דיבור מעשה כמו שיש בגשמי מחשבה דיבור
מעשה יש גם בנשמה מחשבה דיבור ומעשה בנפש
יש בזה המון המון רבדים גבוה מעל גבוה
שומר
אמרתי איפה זה היה בתלמוד 10 ספירות שרוב
הידע עובר בתודעה במחשבה בנשמה לא במילים
בין צדיקים בין מקובלים בין תלמידי
חכמים דרך רגע שמעבירים את רוב הידע לא
דרך המילים החיצוניות דרך קצת מילים הם
מעבירים הרבה ידע כי הם מעבירים את זה
ישירות מהתודעה זה נקרא מפה אל פה הבאתי
משל שהדיבור זה כמו מהירות הכל והמחשבה זה
כמו מהירות האור זה פי מיליון לא ממחשבה
גשמית אם כגם במשל אז המחשבה מכילה המון
המון והדיבור רק מגלה חלק
מהמחשבה מה שאפשר
לגלות אבל ברוחניות זה גם ככה לכן דרך
המחשבה אני מעביר יותר ידע מהדיבור
ומהמשטרה את המעשה ואני צריך את הדיבור
אבל הם רק לבושים איפה עיקר הידע עובר
במחשבה הרוחנית והפנימית לכן זה נקרא קבלה
מפה אל פה כי הידע עובר לא במילים המילים
זה רק גירוי אני יכול לדבר איתכם עד מחר
וכלום לא יכנס לא לי ולא
לכם אבל אם אני יכול להעביר את הרגש
הרוחני ולכם יש את הכלים הרוחניים האלה או
הפוך בין רב לתלמיד בין האדם לתורה אז
אותם מילים הם נהפכים לנשמה נהפכים
למזון כל אחד ניגש אחרת לפרשה אחד שומע
סיפור פורים אחד מרגיש את ההסתר שהבורא
מסתתר בתורה דעשיה אחד מרגיש גילוי
אלוקות כל אחד לפי
מדרגתו לכן שאדם מעיין בתורה מעיין
בנשמתו
לגלות וגם הוציא את זה מהכוח אל הפועל
שהדיבור זה גוף המחשבה
מה שאני יכול לגלות מהמחשבה החוצה ולהעביר
הלאה למחשבות נוספות
בתוכי ולפרסים
נוספים אז כמו שבג שמיות אני מעביר לכם
ידע דרך הפה ככה ברוחניות מעבירים ידע דרך
הפה הרוחני שהפה הרוחני נקרא אור חוזר אבל
ניצוצות כל מיני שמות יש לו שחלק מזה הוא
מקבל פנימיותו כמו המזון חלק מזה הוא
מעביר הלאה למדרגה הבאה לתיקון הבא לשלמות
הבאה לבירור
הבא אז
נסכם אמר
לנו
ש קודם כל את מחשבת תפסה וכלל בבורא
ברצונות להטיב לנבראיו הו מעל הבריאה מעל
כל דמיון אבל אנחנו כן תופסים אותו דרך
מחשבת הבריאה אינסוף ברוך הוא רצונו להטיב
לנבראיו אבל גם את רצונו י לנבראיו
היות ורצה להוציא לאור שלמות פעולותיו
שמותיו וכינויו אנחנו תופסים את זה דרך
התורה שהתורה מייצגת את דרכי ההגיון
התיקון והצינורות להתקשרות לבורא מתוך
שוטפות
ואהבה לכן את רצונו להטיב לנברא ואנחנו לא
תופסים ישירות זה כמו חלל אלא דרך
התורה אמר שכאשר אני משכיל במשהו השכל
מקיף אותי ואני מקיף אות דהיינו פנימי
וחיצוני וכשאני עוסק בחוכמת
תורה אני בעצם עוסק בחוכמת השם למה כי
חוכמת השם זה רצונו להטיב לנבראיו גילוי
אלוקותו לנבראיו אבל דרך התורה אני משיג
את זה כי רצונו להטיב לנברא ור החוכמה
מלובש בתורה אני לא יכול להשיג אתור החכמה
את אור החוכמה בלי התורה יש צמצום זה כמו
חלל
אלא דרך התורה אני מגלה את זה כמו ש עושים
רים ואז מגלים את האור שתמיד נמצא אבל
צריך כלים כדי לראות
אותו עוד אמר
לנו
[מוזיקה]
ש החוכמה של הבורא מתלבשת בהלכות שהלכות
זה הרצון של האדם שהוא פועל אותו בענת
להשפיע ובאמת ההלכות של התורה בגשמיות הם
כאן ה הלכות בעולם העליון עוד אומר בעל
הסולם שההלכה מראה לנו את השורשים
הרוחניים ביתר דיוק ובעצם שאני פועל את
ההלכה אני מגרה את הנשמה שבי את הכלי
הרוחני שבי אבל המצווה היא בתוכי לא בחוץ
הלבוש מבחוץ רק מגרה אותי כמו הדוגמה
שהבאנו עם הספר שהידע לא נמצא בספר
הפיזי זה רק מראה לידע
שבתוכי לכן אם אני רק עוסק בחיצוני אני
כאילו מתעסק רק במראה ואני לא נכנס
פנימה עוד
אמרנו
ש כפי כמה שאני
משיג
לשמה את ידיעת התורה דיינו מתחבר לתורה
דרך השוואת צורה דרך הפנימיות שבה ככה אני
משיג אותה כל אחד כפי שכלו והשגתו עוד
אמרנו שהתורה מזון כמו שהמזון הגשמי בונה
את עברי הגוף ככה התורה בונה את איברי
הנשמה ה שכל התורה הלימוד בונה את
הנשמה רק זה מזון לנשמה זה לא עצם הנשמה
כי עצם הנשמה זה האני זה
הפנימיות אבל זה המזון שמגדיל את
הנשמה עוד
אמרנו
[מוזיקה]
ש דיק יפה שהתורה היא מזון הנשמות שעסקו
בתורה לשמה כי כי זה מזון שאני יכול להקל
שהוא בריא לנשמה שלי שהוא בונה את
הפנימיות שבי ולא את את התא שומן
החיצוניים הרוחניים
שלי כי אם אין לי כוח עיכול גם אם אני
אוכל הכי בריא אני אהייה חולה ואם יש לי
כוח עיכול אני יכול לאכול הרבה ולהיות
בריא מה זה כוח העיכול ברוחניות זה לא
קשור לכוח העיקול הגשמי זה רק משל זה כן
קשור בגשמיות אבל לאלא ברוחניות יש צדיקים
עם קולקול כבה שהם בהשגות
רציניות זה רק משל אם כי החוק אותו חוק רק
בחומרים ש
כוח העיכול זה המסך של האדם כוח ההתחברות
והאמונה שלו כוח הפירוק כדי לחבר באמת ככה
הגוף עושה עם המזן הוא מפרק אותו ומחבר
אותו לפי ההגיונות הפנימיים שהוא
צריך אז ככה עם התורה אנחנו עושים אנחנו
פורטים אותה ואז מחברים אותה
בתוכנו כפניות
לנשמה מה עושה מי שעוסק בתורה שלא לשמע זה
לא פשוט צריך ללמוד הרבה פנימיות התורה עם
הרבה תפי ורחמים מהבורא כי כל הלא לשמ זה
רק אמצעי צריך להיזהר ללא להיתקע שמה ומ
חורבן הבית אנחנו נכנסנו לבעיה אנחנו
נתקנו בלא לשמה תורת החסידות באה לתקן את
זה תורת הקבלה באה לתקן את זה להחזיר את
העולם למסלול ורק אז יבוא המשיח יש שבועה
בזוהר הקדוש אם תאירו ואם תראו את אהת
שתחפץ אתם יכולים להרחיב בזה בתיקוני
הזוהר כן אמרנו שתלמד תורה כנגד כל המצוות
למה גם כ זה בחינת הגר בחינת הראש בחינת
הפנימיות בחינת הנשמה של הכל וגם בצורה
פשוטה כי זה שאני עוסק בתורה זה מלמד אותי
מה ההשקפה מה ההגיון לאן לכוון את
עצמי זה בחינת הראש גם גדול תלמוד גם
שמביא לידי מעשה מה זה מעשה להשמיע חת רוח
לבורא זה נקרא
מעשה לא מדובר על המעשה החיצוני אם מדברים
כמו שאמרתי זה מי שמבין במדע הפיזיקה
הקלאסית ותורת הקוט הים סותרים לחלוטין
אחת את השנייה אבל צריך את שניהם אותו דבר
פה שאני מדבר על חיצוניות התורה אז אני
מדבר על פיזיקה קלאסית מה שצריך תעשו
עכשיו שאני מדבר פנימיות התורה זה תורה
אחרת לא אחרת אבל זה רובד אחר אז זה לא
סותר אנחנו מקיימים את שניהם בשני רובדים
לכן אותו דבר
פה אז מעשה בפנימיות
יהיה עשיית הכלים גדול תלמוד שמביא לידי
בניית כלים
דגוף גדול הזכר שמגלה את
הנקבה גדול המקיף שמביא לפנימי כי המטרה
לקבל בפנימיות ויש לוזה עוד הרבה
הסברים
ו כן אמרנו דבר יפה
שכל החיצוניות היא רק לבוש זה גם בעולם
הרוחני עובד ככה אבל אחת הטעויות של
הפילוסופים שהמשכת הם עצם הנשמה וזה לא כך
הם רק מזון
לנשמה כי הנשמה היא היא כלל היא דבר רוחני
פנימי היא לא הידע עצמו והבאתי משל כמו
הספר הידע זה לא הספר זה גם לא הנשמה שלי
הספר רק
מגרה ומפגיש אותי עם הפנימיות שבי אם לא
היה בי את הידע של התניה בחיים לא הייתי
יכול ללמוד את
התניה למה כי אין תפיסה באור בלי
כלי אנחנו לא לומדים חדש אנחנו רק מגלים
את הקיים את מה שה במחשבת הבריאה או את
הניצוצות שאנחנו
מבררים אנחנו רק מגלים את
הקיים לכן שאני לומד תניה או לומד תורה
הידע לא במי החיצוניות הידע בתוכי רק דרך
המילים אני מגרה את הפנימיות שבי כל אחד
מגרה משהו אחר כמו שריז אומר גם איך דבר
מת נותן
חיים גם
באוכל האוכל לא באמת נותן חיים זה רק
מגררה את הנשמה לתת חיים למה כי ככה המציא
דנונה ככה הבורא עשה ויש לזה הרבה סיבות
שזה לא המקום שלהם כאן אבל ככה זה באמת
עובד שהגירוי
מבחוץ מגדיל את הנשמה אבל הכוח האמיתי
מגיע מהנשמה הוא לא מגיע
מהחומר אבל אנחנו חיייבים לפעול את
החוקים אותו דבר בתורה אז כל אחד אוכל
תורה
אחרת על פי כוח העיכול שבו דהיינו כוח
האמונה שבו כוח המסך שבו וצריך להיזהר
מתסמונת איקס הרוחנית מסוקרת
רוחנית זה נקרא לאכול את התורה בענת לקבל
לחפש רק את ה קות החיצונית שבתורה שזה רעל
שהורג את האדם ונעשה לו סם
המוות מה זה סוכר לקבל תענוג בלי
עבודה אז בן אדם צריך להיזהר לא לאכול
סוכר בתורה אלא לאכול תורה שמזינה את
פנימיותו שזה ודאי פנימיות
התורה גם לא לאכול רק סיבים ש החיצוניות
זה הסיבים צריך את הסיבים הם עוזרים להקל
את הפנימיות אבל הסיבים לבד קו לך בבטן הם
לא באו בשביל עצמם אתה לא יכול להתקיים על
סיבים לכן אם האדם משתמש בסיבים שזה
החיצוניות צריך להבין שזה בא בסופו של דבר
בשביל שתוכל להקל את החיטה הם לא באו
בשביל עצמם צריך להיזהר
שלא ייתקעו לך בבטן והתנפחו ויפוצו
אותך עכשיו כל אחד ישאל את עצמו שהוא ניגש
לתורה
מה הוא הוכל ממנה עכשיו אם נהה אמיתיים
כמו שאומר הזוהר הקדוש אנחנו מרגישים טעם
של עפר בתורה זה קללת הנחש מה התיקון לזה
כמו שדיק יפה שעוסקים בתורה
לשמה לעסוק בתורה לשמה או כדי להגיע לשמה
זה
התיקון של כוח העיכול
הרוחני
של טעם האפר של הנחש הרי ה הכל אלוקות הכל
אינסוף אז איך אתה מרגיש מהתורה עם אפר
אני לא מדבר על בן אדם שחוזר בתשובה או
בהתחלה שיש לכם אורות או שאתם עובדים רק
בשביל העולם הבא א מדברים עכשיו בחסידות
בפנימיות לכן
בפנימיות
פנימיות כאשר אנחנו ניגשים לתורה וניגשים
לאכול אותה גם אם זה מתוך שלא לשמה אז יש
אורות מקיפים הנקרא גיטין שמעוררים ולאט
לאט מזככים את הכלים עד שי רועים להשיג
לשמה אבל כל אחד צריך לבדוק מה הוא אוכל
מהתורה מה הוא משיג מהתורה אחד אוכל רק
דומם אחד אוכל צומח אחד אוכל חי אחד אוכל
מדבר אחד אוכל
עופות כל אחד הרי הטעם של העוף זה רק
סימן לטעם רוחני מסוים סימן רחוק אגב אבל
סימן טעם של דגים זה
סימן למדרגה
רוחנית זה רק לבוש שבא לרמוז לנו על הדבר
רוחני אבל עיקר המזון זה ברוחניות בנשמה
בתודעה בתורה עצמה
אבל כל אחד הרי כמו שיש חלבו רק משל אל
תעשו לי מזה תורה כמו שיש חלבונים כאילו ב
ב שהם בונים גם את האיברים אגב במזון
הגשמי ככה יש חלבונים רוחניים שזה אותיות
שזה החסרונות שבונים לנו את הנשמה אבל כל
אחד אוכל אוכל אחר על פי מה על פי כוח
העיכול
שלו כי אמרנו בן אדם שיש לו כוח עיכול טוב
יאכל תורה דאצילות יקיא אותה חס ושלום למה
אם יש לו כוח עיכול רע סליחה כי אין לו
כלי
קבלה או אם נדייק כלי השפעה לכן רואים
אנשים אוכלים בריא והם חולים למה כי כוח
העיכול שלהם חלש אפשר לראות אפילו בן אדם
שהוא בכלל לא טבעוני והוא יותר ברא מ
טבעונים למה כי כוח העיכול שלו חזק מה
קובע את כוח העיכול הרוחני לא הגשמי אין
קשר בין כוח העיכול הגשמי לרוחני אני יודע
שיש רבנים שמסבירים את זה אבל זה לא באמת
ככה רואים הרבה צדיקים שהיה להם כוח עיכול
טוב ברוחניות ובגשמיות הם היו חולים
מאוד אין קשר של סיבה ותוצאה בין הרוחניות
לגשמיות יש ר קשר של סימן וסיבה ענף ושורש
רק כאשר הענף עובר דרך תחתית עולם העשיה
לעולם הזה הוא עובר איות שלא קיים בעולם
הרוחני שהוא נקרא זמן ומקום מהדרך אילוף
ותמורה
ואז הוא מתראה פה בצורה שונה עם הרבה הרבה
מרחקי שנות אור רוחניים לכן החוק הוא אותו
חוק מה החוק רעילות רוחנית שזה גבה
ואנוכיות וטומאה הורגת אז החוק הזה עובד
גם בגשמיות רק בגשמיות הרעילות היא גשמית
נכון שהנפש הבהמית המצב רוח משפיע על המצב
הגשמי לא אמרנו שלא אבל זה לא קשר של אחד
לאחד יש אנשים גפנים שהם
בריאים יש אנשים כעסנים שהם בריאים זה לא
תמיד עובד אחד לאחד למה כי הקשר הוא לא
סיבה בתוצאה אבל זה נושא בפני עצמו אבל
ברוחניות זה ככה לכן כפי כוח העיכול שלי
הרוחני שהעיקול של זה יכולת שלי לפרק
ולחבר את הדבר בפנימיות בקדושה בהשוואת
צורה באהבה היות והתפיסה שלי מהפרטים לכלל
לכן אני חייב לפרק ולהרכיב
מצידי כמו שהגוף עושה עם האוכל צורה
אוטומטית
אגב אותו דבר
ברוחניות אז השם ייזכה אותנו לטעום טעמים
שכל התורה המצוות זה בעצם תריג טעמים
רוחניים שהם גם מתפרים על פי איכות המדרגה
ל-125 מדרגות כנגד ארבע עולמות כנגד חמש
פרצופים בכל עולם וכולי
וכולי לכן אם אתם אוכלים תורה ואין לה טעם
ורוב הזמן אין לנו טעם אולי בשבת קצת אבל
רוב הזמן לא
קל אז אומר הרבא זה כמו ילד שהוא לא רוצה
לאכול אומר הנה אכלתי לא
גדלתי אז לא בדקים את זה על טווח אחד לאט
לאט עוד מקיף יעיר עוד מקיף יעיר יכנס קצת
יכנס
קצת עד
שנזכה טוב בעזרת השם שנזכה לאכול מזונות
אמיתיים שיבנו לנו את הנשמה
ואני מזכיר שידיעה והשגת התורה זה לא ידע
לימודי לא ידע טכני אלא להתאחד עם התודעה
והנשמה עם עצם החוכמה זאת אומרת אם התורה
מספת לי על יעקב אז כמה שאני דומה ליעקב
מבחינה תודעתית ונשמתי ככה אני
ניזון ממידת יעקב
כוח הרוחני של
יעקב שהשם יציל אותנו ויאיר לנו מזנות
אמיתיים שבונים את הנשמה ולא את הקליפות
ובאמת בהמשך התניה הוא מדבר על הנושא
המעניין הזה
תודה
