חלום וכוח הדמיון – כוכב הקופים כוח הדמיון והחלום הם יכולות רוחניות המאפשרות לאדם לעלות מעל המציאות החומרית ולאחד ניגודים, כמו גל וחלקיק או רוח וחומר. הדמיון, ככוח אלוקי, יוצר משמעות (כמו ערך הכסף) ומבדיל את האדם מבעלי חיים, בעוד החלום משחרר מהשכל ומחבר לנשמה. השכל (צד שמאל) מוגבל, הדמיון (צד ימין) מתעלה, ובאמצעות הבינה הם מתאחדים. חנוכה מוזכר כסמל להתבוננות רוחנית מעבר לגוף.
כוח הדמיון והחלום מוצגים כיכולות רוחניות מרכזיות שמאפשרות לאדם להתעלות מעל גבולות המציאות החומרית ולחבר בין היבטים מנוגדים, כגון הגל והחלקיק במכניקה הקוונטית או הרוח והחומר בתפיסה הקבלית. הדמיון נתפס ככוח אלוקי טהור, שמקורו בנשמה ובבינה, והוא זה שנותן לאדם את היכולת ליצור משמעות בעולם – לדוגמה, ערך הכסף, שהוא תוצר של הסכמה דמיונית קולקטיבית. יכולת זו מבדילה את האדם מבעלי חיים, כמו הקופים ב"כוכב הקופים", שאין להם דמיון מפותח המאפשר התפתחות תרבותית או רוחנית.
החלום, לעומת זאת, מתואר כמצב שבו השכל – המיוצג כצד שמאל – נכבה או נחלש, ומאפשר לכוח הדמיון – המיוצג כצד ימין – להתפרץ ולפעול בחופשיות. במצב זה, האדם יכול לחוות ממדים שמעבר לחוקי החומר, בדומה להתנהגות החלקיק בניסוי הסדק הכפול, שמראה אחדות ופירוד בו-זמנית. כוח הבינה הוא זה שמאחד בין השכל לדמיון, כמו גם בין הפכים אחרים כגון רוחניות וגשמיות, פנימיות וחיצוניות, ומאפשר לאדם לתפוס את המציאות כשלמות.
בהקשר זה, מוזכר גם חג החנוכה כדוגמה סמלית: אור הנרות, שאין להשתמש בו אלא רק להתבונן בו, משקף את הרעיון של התבוננות רוחנית טהורה שמתעלה מעל הרצון לקבל הגשמי, הקשור לגוף. זהו חלום בהקיץ, שבו האמונה והדמיון האלוקי מאפשרים חיבור לכוחות עליונים מעבר לדעת הרגילה. התהליך הזה מושווה גם לרעיונות מהרמב"ם, שדיבר על כוחות הנשמה, ולפרשת "מקץ", שבה השכל מתעורר ומגביל את הדמיון, אך דווקא השילוב ביניהם הוא שמוביל להתפתחות רוחנית אמיתית.
