שלום רב!

שמי ישראל לויטן ואני מאמן אישי (קואצ'ר) מומחה לילדים עם ADHD ומורה במערכת לקידום נוער נושר בישראל.

סדנת הילוכים היא סדנה שפותחה לראשונה לנוער בסיכון –
אותם נערים שעומדים לעזוב את המסגרות הנורמטיביות,
כי מרגישים שלא מתקדמים והתייאשו.

אני מבין אותם! זה אכן מייאש…
כשאתה צריך להשקיע המון מאמץ כדי להבין הקשרים חברתיים
כשהריכוז כל הזמן בורח בגלל דחפים שמסיתים אותך
כשקשה להבין מה סתם 'דחוף' ומה 'דחוף וגם חשוב'

זה כמו לצאת לשטח הררי עם אופניים שבנויות לכביש – מהר מאד מתעייפים ונתקעים.
ולמרות הכישרון ומנועים חזקים של דמיון ורצון, כמעט בעל כורחם, מתחילים להתנתק מהמסלול.

הפתרון שאני מביא בסדנת "הילוכים" הוא פשוט: אני קורא לזה "להעביר הילוך". הנערים לומדים שיטה פשוטה לקרוא את מפת המציאות – ומשם כיצד לנהל את עצמם.

אנו נעזרים בטבלה קלאסית של ניהול זמן, ולומדים אותה בצורה מקיפה ויסודית מאד –
1. לומדים להבחין בין "דחוף" לבין "חשוב"
2. מזהים את ה"מלכודות" – התנהגויות שנוצרות כשאנחנו לא לוקחים אחריות

בצורה חווייתית ומוחשית מאד, אנחנו לומדים את משמעות הטבלה – מדגימים את ה"מלכודות" דרך תרגילי קרטה,
ומנגישים את הלקחים דרך דינמיקה קבוצתית ודרמה-תרפיה.

מה לומדים המשתתפים בסדנה?
– תיעדוף מול מטרות חשובות
-כיצד לקחת החלטה מאוזנת
-הכרת שיקול דעת הפנימי
-לשחרר ולצחוק קצת על המצבים "הדחופים" בחיים
-ובעיקר – להעריך יותר את ה"חשוב"תוך מפגשים בודדים:
-דימוי העצמי עולה
-מפסיקים להאשים ולדרוש מהסביבה
-מתחילים לקחת אחריות אישית
-הנערים מגלים בתוכם את הכוחות להפעיל שיקול דעת, לבחור ולקחת אחריות.
-מרגישים מנצחים, כי כבר יודעים איך לנסוע

משהו אישי….
אני מאמין שהחוויה הכי בריאה ומבריאה לכל ילד באשר הוא – היא חוויה של התקדמות. אשתף אתכם ש כשנכנסתי לתחום לפני 13 שנה כמורה למתמטיקה, הצבתי לעצמי מטרה:
כל ילד אצלי ירגיש התקדמות מטורפת – אני אנער את הנערים האלו 🙂!

וכך היה – הוכחתי להם בכל דרך שמצאתי (והרבה שהמצאתי),שהם מסוגלים! הוציאו 80-90 בבגרות – דבר שלא חלמו עליו!

אבל בשבילי, זה היה אמצעי למטרה יותר גדולה – חוויית ההצלחה פתחה בפניהם את היכולת לתפוס יוזמה אישית ואחריות על ההתקדמות שלהם בחיים.

מוזמנים לקרוא סיפורים אישיים ועדויות מהורים באתר >>
www.kidum-kid.com

דחוף הוא לא תמיד חשוב! 
הכרת טבלה לניהול זמן, הדגמת ההבדל בין דחוף וחשוב דרך תרגילי קרטה.תרגול לניהול עצמי: לדחוף את הדחוף. תרגילי נשימה, בניית תגובה קבועה מראש

ללחץ שבאה מבחוץ. הדגמה קרבית.

להחשיב את החשוב: שישה ממדים של החלטה מאוזנת.
המחשה דרך איזון בגוף והיכרות עם טבלה לבניית החלטה שקולה.

תרגיל הגנה עצמית: לדחוף את הדחוף ומרוויחים זמן לחשוב.
שכלול התמודדות עם תחושת הדחיפות. עבודה בעיניים עצומות מול איום מסכין/נשק.

הגבול הוא לטובתי:  סיכום ביניים – הדגמת יכולת להתנהל ולהתקדם במצבים מלחיצים.

שטח פריצת הדרך – חשוב ולא דחוף:  מה אני מחשיב בחיים ומה חשוב בי?  חקר חוזקות אישיות (איבחון ממוחשב של מכון Gallop).

קח יוזמה ותפנה במה: התנהלות בציבור הרחב. לקיחת רשות הדיבור, לקיחת רשות לעשות תנועה פיזית, דרך דרמה-תרפיה.

הכוח ליצור שלום: כיצד להתנהל במקום שיש בו קונפליקט? המחשה דרך תרגילי קרטה.
איך לעמוד מול לשון הרע, או "גם כשזה לא דחוף ולא חשוב אני מחוייב לאמת". דרמה-תרפיה

החשבת הפרטים הקטנים: "לא דחוף ולא חשוב" – ההתקדמות הנסתרת שבכל תנועה.

 בניית חזון  לחיים: עיצוב האני העתידי – מה ה"לא דחוף וחשוב" שלי?

 "מבחני בגרות": הצגה קבוצתית של החזון, חלוקת תעודות.
כל מפגש 90 דקות.

כל התרגילים מבוצעים באמצעים מקצועיים ובצורה בטיחותית
מחיר למשתתף בסדנה: 1350 ש"ח, כולל מע"מ
לקבוצה של בין 7-10 משתתפים, 7800 ש"ח כולל מע"מ

שלום לכם הורים יקרים!

אם הגעתם לכאן, אתם מחפשים פתרון מעשי ואמתי
איך לעזור לילד שלי להצליח בחיים?

אולי גם אתם כמוני התייאשתם משיטות של פרסים ועונשים…
אולי גם אתם נרתעים מריטלין ותרופות אחרות,
שעוזרות לרגע אבל פוגעות במקום אחר.
אולי גם אתם, כמוני, מאמינים שחייבת להיות דרך אחרת!
דרך שהילד יצמח, יתפתח ויגלה את הכוחות הפנימיים שלו,
מבלי לכפות עליו?

רק מה?
אם היה פתרון "פשוט" , הרי לא הייתם בחיפוש.
אני מכיר מאות ילדים כאלה – כישרוניים, חכמים, רגישים ויצירתיים, ועם רצון פנימי חזק מאד.
רק שה-ADD, ה-ADHD, קשיי הלימוד כמו איזה אויב נסתר יושב ומחבל בילד
שלא מצליח להביא את כל הטוב שבו לידי ביטוי.
במקום זה, חווה אוסף של קשיים קטנים בכל יום.
עוד קושי ועוד תסכול, איזה שבר בתקשורת, תגובה רגשית חזקה מדי, פגיעות ועלבון, כעס והתפרצות…
עד שכולנו – ההורים והילדים יחד – כמו בעל כורחנו מוצאים את עצמנו פגועים ופוגעים.
כואב לראות את הילדים הללו מוצאים מפלט בהתנהגויות אגרסיביות או מתנתקות,
לעתים אפילו מוזרות או מסוכנות.

נדמה לי שהפתרון הרצוי הוא ברור מאד.
שהילד ירצה בעצמו לפתח משמעת עצמית פנימית.

השאלה היא – איך???
בעבודה שלי עם בני נוער מנותקים, עם ילדים עם ADD/ADHD ועוד רבים ניסיתי את שיטת הכללים הנוקשים, וניסיתי את גישת ההכלה והזרימה.

השיטה הנוקשה עובדת עם תזכורות, שעונים, טבלאות וניקוד –
כלים שכן עוזרים – ואפשר להקנות לילד את יכולות של לניהול עצמי, לאט לאט.

מה החיסרון? הילדים החכמים האלה בדרך כלל שונאים כשמנסים "לנהל אותם".
הם תופסים את זה כחוסר כבוד ורק מעמיק את תחושת התסכול ומביא לרצון
להאשים ואפילו להעניש את הסביבה.

הבנתי שכך אי-אפשר באמת לבנות אישיות שיודעת לנהל את עצמה כי הרצון לא שלו.

השיטה הזורמת אומרת – ניתן לילד להתנהל לבד. הוא יחווה את התוצאות הטבעיות למעשיו, וכך ילמד בעצמו את הלקחים –
יש בשיטה הזו משהו מאד טוב כי אנחנו כמו משדרים לו כבוד והערכה למי שהוא.
אך גישה זו גם מזיקה, כי רף התסכול בדרך-כלל נמוך. קשה ללמוד מתוך הכישלון!

לכן, גם אם בהתחלה מרגיש משוחרר ובעל שליטה בחייו, מהר מאד יחווה קשיים מול מסגרות של בית-ספר וחברים, ירצו לרסן אותו בכיתה, יתרחקו ממנו ולבסוף, יהיה מתוסכל עוד יותר.

וגם אם מתחיל קצת לרכוש משמעת פנימית, הקשיים מבחוץ והלחצים מבפנים יוצרים קצר – ושוב לא מגיעים ליכולת ניהול עצמי.

אישית, המצאתי, בדקתי, חקרתי וניסיתי המון שיטות וטכניקות.
והגעתי למסקנה חשובה:
יש מעט מאוד מסגרות שבהן נערים וילדים עם קשיי ריכוז ולימוד מסכימים לכך שינהלו אותם.

אבל בלי המקום הקריטי הזה, הם יתקשו ללמוד בצורה מיטבית איך לנהל את עצמם.

ואז חיברתי 1 ועוד 1…
והבאתי גם את הרקע שלי באמנות לחימה לתוך זירת העבודה עם ילדים.

שם, בני הנוער רוצים ללכת אחר מורה, רוצים לראות בו מנהיג חזק.
כן! אפילו בעידן המודרני שלנו, כשנהוג לא לכבד את המורים –
במקום הזה, נשמרים היחסים האותנטיים בין מורה לתלמיד כמו שהיה לפני מאות שנים.

גיליתי שאימון אישי ורגשי בעזרת אמנות לחימה נותנת כמה יתרונות מאד חזקים:
הכיף של אמנות לחימה מגייס בני נוער לבוא עם מלא מוטיבציה לשמור על הכללים
העבודה הפיזית נותנת דרך חזקה מאד ללמוד תכנים רגשיים:
אפשר ממש לחוות בגוף את היתרונות של ניהול רגשי ועצמי מאוזן.
העבודה בקבוצות נותנת לי כמאמן אפשרות לייצר דינמיקה, ולתלמידים ללמוד בזמן אמת איך שינוי בהתנהגות יוצרת שינוי בתגובה של מי שעומד מולו.
כך, כל נער שמגיע אלי לסדנאות אימון מגלה
עד כמה הוא רוצה וגם אוהב לנהל את עצמו!

אני שמח להכיר לכם את שיטת החממה
כאן, אנחנו בונים משמעת עצמית, באהבה!

הפך למנהיג…
איתמר, בן 11, מגבעת  שמואל, הגיע  עם חוסר הערכה עצמית, תלותיות, עדישות מוחלטת ללימודים, "אחרי שלושה חודשים בקבוצה הפך לאחד המובילים בכיתה,  בעל יוזמה, התחיל לקחת אחראיות אישית לא רק על עצמו אלא סובבים"

הפך לחברמן
זוהר מאלעד, הגיע עם סימנים  מדאיגים של חרדה,  סרב ללכת לבית הספר.. משפחה פספסה קצת זמן והילד היה לקראת אישפוז כפואי במועדונית יום בבלינסון. " אחרי סדרה של 12 אימונים, זוהר לא רק הצליח לצאת מהמועדונית, מהפחדים וחולמנות, אלא חזר לכיתה מעוצם, מלא מצב רוח טוב וכיום התקבל לישיבה!"

"בני בן השלוש עשרה התפרץ בכעס בכל מיני הזדמנויות, בבית ובמסגרת הלימודית. זה הגיע עד כדי כך שהשעו אותו מהלימודים. חיפשנו עבורו עזרה ובסייעתא דשמיא הגענו לישראל.במפגש הראשון ישראל דובב אותו לספר על עצמו ולבחור על מה הוא רוצה לעבוד. הוא בחר לעבוד על שליטה בכעס.

במשך הטיפול הוא היה מגיע אל ישראל פעם בשבוע, שם הוא היה עובר אימון קרטה, כאשר ישראל מכוון את האימון לעבודה נפשית על מידה מסוימת הקשורה לכעס. למשל: איפוק, סבלנות, התמדה, שימוש מדוד בכוחות וכן הלאה.

כעבור כעשרה מפגשים ראינו שיפור מאד דרמטי. כעת הוא בשליטה עצמית גבוהה, גם בסיטואציות שבעבר הוא היה מסיים אותם בהתפרצות חזקה מאד, הוא יודע לזהות כשהוא נכנס לסכנת כעס ומסיט את עצמו לתגובה אחרת.

לדעתי זהו כלי מצוין, וישראל מאמן מדהים. הוא יצר קשר של אמון וחברות עם הבן שלי ובזכות זה הטיפול היה משמעותי עבורו.

ממליץ בחום".

דביר בן אחיה, מחנך כיתה , אבא של יוסי מפתח תקווה.