לעילוי נשמת מיכאל רפאל בן אסתר בינה
השיעור זוהר עוסק בפירוש מעמיק לאות ט' בספר "הסולם", המתמקד במושגים קבליים מהותיים כמו עליית המלכות לבינה, ההבדלים בין ספירות תוך וסוף, והמשמעות של צמצום א' וב'. ההסבר מתבצע תוך התייחסות למבנה המדרגות הרוחניות והקשר ביניהן, כדוגמת גוף המדרגה, חזה, טבור, ופרסות. המחבר מדגיש את חשיבות ההבדלים בין הרצון לקבל לבין הרצון להשפיע, ומציג את צמצום א' כנקודת המוצא שבה אסור לקבל לשם קבלה עצמית, אך מותר לקבל לשם השפעה. צמצום ב' מדגיש את הצורך במידת זהירות ושמירה בעת שימוש בכלי קבלה גדולים, מפני שהאדם עלול "להישבר" אם לא מתאים לכך.

– עליית המלכות לבינה מסמלת שינוי מהותי במדרגת ההוויה, המשפיע על כל הספירות ומאפשר שינוי ברוחניות.
– צמצום א' מתאר רצון לקבל שאסור להיות לשם קבלה עצמית, אלא רק לשם השפעה.
– צמצום ב' מדגיש את הצורך בזהירות בשימוש בכלי קבלה גדולים, כדי לא "להישבר".
– חלוקה בין ספירות תוך (אצילות) לספירות סוף (בריאה ויצירה), עם הבדלים משמעותיים בתפקידן ובהשפעתן.
– הסבר על משמעות הפרסה כהשלמה ותיקון במדרגות העליונות.
– הקשר בין מידת הדין למידת הרחמים – שילוב הכרחי ליצירת האיזון הקבלי ולתיקון הרצון לקבל.
– ההבנה שהקבלה וההשפעה הן תהליכים רוחניים עמוקים, הדומים במקצת לחוויות יומיומיות אך בעלי שורש רוחני עמוק.

– 🔥 **עליית המלכות לבינה:
עליית המלכות לבינה אינה רק תהליך רוחני טכני, אלא מהותי שמשנה את כל מבנה ההוויה. היא מאפשרת מעבר ממידת הדין הקפדנית למידת הרחמים הגמישה, מה שמאפשר את קיומו התקין של העולם. התהליך מדגים כיצד יש לשלב גבולות והגבלות (צמצום) עם פתיחות והשפעה, כדי ליצור איזון בין הרצון לקבל לרצון להשפיע.

– 💧 **הבדל מהותי בין צמצום א' לצמצום ב': ההבדל בין קבלה לשם קבלה לבין קבלה לשם השפעה**
צמצום א' מגדיר את הרצון לקבל על מנת להשפיע, ואוסר על קבלה לשם תכלית עצמית. זוהי נקודת המוצא לעבודת האדם בעולם הרוחני. צמצום ב' מוסיף שכאשר משתמשים בכלי קבלה גדולים, יש להיזהר כדי לא להינזק. תובנה זו מדגישה את המורכבות והאתגר שבקבלת האור הרוחני.

– 🛡️ **הצורך בשמירה ובהגבלה על מנת לאפשר תנועת רוחניות תקינה**
ההגבלה – הצמצום – היא לא רק מגבלה אלא גם כלי המאפשר תנועה בתוך הרצון לקבל מבלי "לטבוע". זו דינמיקה של הגבלה ופתיחות בו זמנית, שמאפשרת לאדם לשוט "בים" של רוחניות מבלי לאבד את עצמו או להתייבש.

– 🌌 **חלוקה בין ספירות תוך וסוף: הבנה עמוקה של מבנה ההוויה**
ההבדל בין ספירות תוך לספירות סוף מתאר את הרמות השונות של הרצון לקבל והאור הנמשך. ספירות תוך קשורות לאור פנימי וקבלה מלאה, בעוד שספירות סוף הן יותר חלקיות ומכילות את הרצון לקבל בצורה שונה. הבנה זו היא קריטית ללימוד הקבלה ולהבחנת דרגות ההתקדמות הרוחנית.

– 🌿 **הקשר בין מידות הדין והרחמים בתהליך ההכנה והריפוי של הרצון לקבל**
הרצון לקבל כשלעצמו הוא בחינת דין – גבולות, הקפדה, וקורקטיביות. הרחמים מהווים את הכוח שממתיק ומרכך את הדין, ומאפשרים תיקון יסודי. התהליך הקבלי מתרכז בדיוק בשילוב זה, שמונע קריסה רוחנית ומאפשר צמיחה.

– 🌟 **הקבלה וההשפעה – לא רק תהליכים רוחניים אלא גם מעשים יומיומיים בעלי משמעות עמוקה**
ההסבר על קבלה לשם השפעה דומה למלצר שמשרת את האורחים בשמחה, ומדגים איך חוויות היומיום משקפות את העקרונות הרוחניים. זו המחשה שמקרבת את הקבלה לחיים, ומראה כמה העקרונות הרוחניים נוגעים בכל תחום.

1. **מבנה המדרגות הרוחניות – גוף, חזה, טבור, פרסה**
הווידאו מתמקד במבנה הרוחני של 10 הספירות, כשהמלכות היא הגוף המדרגה, ובתוכו יש חלוקה לאיברים שונים כמו חזה וטבור. המעבר מהמדרגה של הטבור לחזה מהווה שינוי פנימי עמוק, שמכונה "סיום חדש". הפרסה מסמלת תיקון במשולב עם עליית המלכות לבינה. המבנה הזה משמש כמטאפורה להבנת תהליכים רוחניים פנימיים.

צמצום א' הוא הרצון לקבל שמכוון להשפיע, אסור לקבל לשם קבלה עצמית. צמצום ב' מדבר על כך שאפילו לשם השפעה אסור להשתמש בכלים גדולים לפני שמגיעים למידת הכוח המתאימה, כדי לא להישבר. שני הצמצומים מייצגים את האיזון הקשה בין רצון לקבל לבין רצון להשפיע.

ההבדל בין כתר וחכמה (שממוקמים במדרגת התוך) לבין בינה, תפארת ומלכות (שיצאו למדרגת סוף) מדגים את ההבדל בין אור פנימי מלא לבין אור חלקי שמקבלים במדרגות נמוכות יותר. זהו הבסיס להבנת מדרגת ההתקדמות הרוחנית והקשיים שבה.

בתחילת הבריאה לא היה העולם יכול להתקיים במידת הדין בלבד, ולכן נדרשה שילוב של מידת הרחמים. זהו הבסיס להבנת תהליך התיקון הרוחני – הרצון לקבל מופעל תחת שליטה של מידת הרחמים, שמאפשרת לתקן את הרצון הזה מבלי שהעולם יתמוטט.

התהליך של עליית המלכות לבינה מתרחש בכל מדרגה בעולם האצילות ומטה, כמו תהליך אוניברסלי שמחדש ומאזן את כל הספירות. המחבר משווה זאת לתופעות קוסמולוגיות כמו סופרנובה, שמטלטלת את כל היקום ומשפיעה על כל חלקיו.

– 🔥 עליית המלכות לבינה כבסיס לתיקון רוחני עמוק
– 💧 הבחנה בין צמצום א' לצמצום ב' והמשמעות שלהן בעבודה הרוחנית
– 🛡️ הצורך בהגבלה ושמירה בעת קבלה רוחנית
– 🌌 הבדל בין ספירות תוך וסוף והשלכותיו
– 🌿 שילוב מידת הדין והרחמים בתהליך התיקון
– 🌟 הקבלה וההשפעה כמושגים רוחניים ויומיומיים
– 📚 חשיבות הלימוד והקהילה בתהליך הרוחני

– 🔥 עליית המלכות לבינה מסמלת שינוי מהותי המאפשר שילוב של דין ורחמים, ומקיימת את העולם.
– 💧 הצמצומים מראים את הקושי והצורך בזהירות בקבלת האור הרוחני.
– 🛡️ ההגבלות הן כלי חיוני שמונע קריסה רוחנית ומאפשר תנועה בתוך הרצון לקבל.
– 🌌 חלוקת הספירות מדגימה את מורכבות הדרגות הרוחניות וההבדל בגישה לקבלה.
– 🌿 שילוב הדין והרחמים הוא הבסיס לתיקון הרצון לקבל.
– 🌟 הקבלה וההשפעה הן לא רק מושגים מופשטים, אלא חלק מחיי היום-יום שלנו.
– 📚 הלימוד הוא תהליך מתמשך שדורש התמדה, הקפדה, ותמיכה קהילתית.

– התורה דומה למים הזורמים ממקום גבוה לנמוך, אך השורש שלה נשאר תמיד גבוה ורוחני.
– האור לא יכול לרדת מתחת לעולם האצילות, אך התורה יורדת לעולם העשייה כדי ללמד הלכה ומעשה.
– הקדושה והאור בתורה הם פנימיים ורוחניים, ואילו החיצוניות היא צורת המעשה וההלכה.
– המסירות נפש של עם ישראל היא הכנה לקבלת התורה ולגילוי האור הפנימי.
– הארי הקדוש והבעל הסולם הם שלבים מרכזיים בהבנה ובהוראה של חוכמת הקבלה לדורות.
– הצמצום והבחירה בהתר דבקות (הורדת הרצון לקבל לצורך ההשפעה) הם יסודות ההבנה של הבריאה.
– ההבדלה בין אור פשוט לאור מתעבה, בין יש מיש ליש מעין, היא מפתח להבנת תהליכי הבריאה והרוח.

– התורה היא תוכנת המציאות, וכל הפרטים בה משקפים את תהליך הבריאה וההשתלשלות הרוחנית.
– יש הבדל בין אור פנימי (החוכמה הפנימית) לאור מקיף (כוח השפעה חיצוני).
– האור חוזר (הניצוצות הנשארים לאחר השבירה) מהווים בסיס לתיקון הכלים ולגילוי המחודש.
– הגלות והמצוקות הן חלק מתהליך התיקון וההכנה לגילויים רוחניים גדולים.
– עבודת האדם היא להפוך את הרצון לקבל לצורת השפעה – לקבל על מנת להשפיע.
– יש צורך בלימוד חוכמת הקבלה בצורה נכונה, הדרגתית ומותאמת למדרגת התלמיד.
– קיום ההלכה והכוונה טהורה הם תנאי לקבלת האור וההשפעה.

– 📜 התורה היא אור רוחני שבא לידי ביטוי דרך כלים – הרצון לקבל – במדרגות שונות של מציאות.
– 💡 התורה מתגלית במדרגות פנימיות (חוכמה, אור) וחיצוניות (הלכה, מעשה).
– 🔥 שבירת הכלים והנפילה לעולם העשייה יוצרים רשימות – זיכרונות קדושים – שבתיקונם נחשף האור מחדש.
– 🕯️ גילויים רוחניים חשובים התרחשו בזמנים של מסירות נפש וגלות, כמו גילוי הזוהר, הארי והבעל סולם.
– 🧠 הלימוד האמיתי מחייב הבנה של עולם-שנה-נפש וכוונה טהורה, תוך שמירה על ההלכה.
– 🤝 שילוב בין הלב והמוח, חסידות וקבלה, הוא המפתח להבנת התורה הפנימית.
– 🌍 המציאות פועלת על פי תהליכים של סיבה ומסובב, שכל חידוש רוחני מגיע מראש מעולם האצילות.

– 🌊 אור התורה דומה לזרם מים הזורם ממקום גבוה לנמוך, אך שורשו נשאר תמיד גבוה וקדוש. התורה יורדת לעולם העשייה כדי להנחות במעשה ובחוק, אך האור הרוחני נשאר במדרגות עליונות. המשמעות היא שהעיסוק בתורה אינו רק למטרות מעשיות אלא גם לעלייה רוחנית.
– 🧬 הדמיון בין ההשתלשלות הרוחנית ל-DNA מדגים שכל פרט במציאות הגשמית מקבל את צורתו מהרוחניות, אך האיכות משתנה לפי רמת הכלי. זה מראה על הקשר ההדוק בין העולם הרוחני לעולם הגשמי ועל כך שהתורה חודרת לכל הרבדים.
– 💔 שבירת הכלים היא תהליך הכרחי שבו הרצון לקבל נפגע ונשבר, אך האור נשאר בעולם האצילות כרשימות. רשימות אלו הן נקודת התחלה לתיקון, ועל ידי התהליך הזה מתאפשר גילוי חדש של האורות והקדושה. זו גישה שונה המתמקדת לא בקושי אלא בזכותו של הכאב והשבירה בתהליך ההתפתחות הרוחנית.
– 🔥 ההיסטוריה היהודית משקפת את תהליך המסירות נפש, הגלות, והקבלה של התורה, כאשר זמנים של מצוקה מסמנים פתחים לגילויים רוחניים חדשים. כך לדוגמה, גילוי הזוהר של רשבי בעקבות חורבן הבית השני, או גילוי הארי בעקבות גירוש ספרד, והבעל סולם בדורנו. התהליך מתקדם ומעמיק לאורך הדורות.

– ⏳ מושג עולם-שנה-נפש מסביר את המבנה הפנימי של המציאות: העולם הוא הסביבה והמקום, השנה היא התהליכים והזמן, והנפש היא הפנימיות וההשפעה. זה מסייע בהבנה של ההשתלשלות הרוחנית והגשמית כאחד.
– ✨ חשיבות הכוונה הטהורה והקיום ההלכתי היא תנאי לקבלת האור והגילוי הרוחני. האדם צריך לעבוד מתוך רצון להשפיע ונחת רוח לבורא, ולא מתוך תועלת עצמית, כי רק כך ניתן להשיג את ההארה הפנימית ותיקון הכלים.

–

קמצא ובר קמצא וסוד העכביש של דוד המלך

הווידאו עוסק במשמעות העמוקה של הכותל המערבי ובית המקדש, תוך התמקדות ברעיון שמאחורי המקדש כבית של השפעה טהורה וקדושה לעומת הבית כרצון לקבל אנוכי. המסר המרכזי הוא שהבית והמקדש הם שני צדדים מנוגדים אך מחוברים, כאשר הבית מייצג את הרצון לקבל לעצמו (אגו ופרדות) והמקדש מייצג את הרצון להשפיע ולקדש. ההרצאה מדגישה את הצורך בהבנת ההבדל בין רצון לקבל לבין רצון להשפיע, ומדברת על כך שבית המקדש לא נחרב פיזית אלא ברוחניות, בגלל שנאת חינם וחוסר אהבת חינם, כלומר חוסר חיבור ואחדות.

הדובר מסביר כי הגאולה האמיתית תגיע רק כשנרגיש צער אמיתי על הפרידה מהקדושה, ונקנה אהבת חינם אמיתית. חשוב להבין כי המקדש הוא לא מבנה פיזי אלא תודעה רוחנית, וכלים רוחניים דרושים כדי לראות ולהבין אותו. לימוד הזוהר הוא הדרך המרכזית לבנות מחדש את בית המקדש, כי הוא מחבר אותנו לאור ולקדושה. הצער על מצב הגלות צריך להיות צער על האובדן של החיבור לקדוש ברוך הוא, ולא צער על הרצון לקבל עצמו.

הסיום מדגיש את חשיבות היום תשעה באב, יום אבל שבו צריך להרגיש את הצער על חורבן בית המקדש, ולקוות שדרך הצער וההבנה הזאת נוכל להתחבר מחדש לאור ולקדושה ולבנות מחדש את בית המקדש הפנימי.

### נקודות מרכזיות
– הכותל המערבי הוא מסך בין הבית לרצון לקבל, לבין המקדש שהוא השפעה טהורה.
– הבית מייצג את הרצון לקבל לעצמו (אגו), והמקדש מייצג את הרצון להשפיע ולקדש.
– בית המקדש לא נחרב פיזית אלא ברוחניות, בגלל שנאת חינם וחוסר אהבת חינם.
– הגאולה תגיע רק לאחר שנרגיש צער אמיתי על הפרדה מהקדושה ונקנה אהבת חינם.
– בית המקדש הוא תודעה רוחנית ולא מבנה פיזי, ויש צורך בכלים רוחניים כדי לראותו.
– לימוד הזוהר הוא הדרך המרכזית להתחבר לאור ולבנות את בית המקדש מחדש.
– צער אמיתי הוא צער על חוסר החיבור לקדוש ברוך הוא, לא על הרצון לקבל עצמו.

### הדגשים
– 🕍 הכותל והמקדש מייצגים שני כוחות מנוגדים אך משלימים: רצון לקבל לעומת רצון להשפיע.
– 💔 שנאת חינם היא הגורם המרכזי לחורבן בית המקדש ברוחניות.
– 📚 לימוד הזוהר הוא כלי מרכזי לבניין רוחני של בית המקדש.
– 😢 צער אמיתי הוא מפתח לתיקון ולגאולה.
– 🙏 תשעה באב הוא יום חשוב לתפילה ולהרהור על חורבן הבית הפנימי.
– 🌌 בית המקדש הוא מצב תודעתי ולא מבנה פיזי בלבד.
– 🔑 החיבור לקדוש ברוך הוא הוא דרך ההשפעה והאהבה, לא דרך הרצון לקבל.

### תובנות מרכזיות
– 🕯️ **הקונספט של הבית והמקדש כמטאפורה לרצון לקבל ולהשפיע:** ההבחנה בין הבית למקדש מדגימה את הקונפליקט הבסיסי בין האגו הפרטי לרוחניות. הרצון לקבל מייצג את האגוצנטריות האנושית, בעוד המקדש מייצג את הקרבה לקדושה דרך השפעה ונתינה. ההבנה הזו מאפשרת לראות את התהליך הרוחני כמאבק פנימי לעלות מעל האגו.
– 💔 **השפעת שנאת חינם על הרוחניות:** שנאת חינם היא לא רק שנאה פשוטה אלא חוסר אהבה חינם, חוסר אחדות שמפריד בין הנשמות ומונע את בניית בית המקדש הרוחני. זה מדגים כיצד כוחות שליליים ברוחניות יכולים להחריב מבנים רוחניים חשובים.
– 📖 **לימוד הזוהר ככלי מרכזי להארת הדרך:** הזוהר אינו רק טקסט תורה אלא כלי רוחני שמחייב השקעה מלאה של הנפש, המחשבה, והמאמצים, ומסייע בהבנת המציאות הרוחנית ובקירוב לאור העליון. רק בעיסוק רציני בזוהר ניתן לממש תיקון רוחני אמיתי.
– 😭 **הצער ככוח משחרר ומתקן:** הצער אינו רק רגש שלילי אלא תהליך הכרחי שמוביל להכרה במצב הרוחני, שממנו נובעת התשוקה לתיקון ולגאולה. צער אמיתי על הפרידה מהקדושה פותח את הלב לקבלת אור ותיקון.
– 🌟 **הבית והמקדש כמצבים תודעתיים ולא פיזיים:** ההבנה שבית המקדש הוא לא מבנה אלא תודעה רוחנית משנה את הגישה לחיים הרוחניים ומדגישה את החשיבות של עבודה פנימית ורוחנית לעומת פעולות חיצוניות בלבד.
– 🙌 **הקשר בין הצער על בית המקדש לאהבת השם:** הצער האמיתי על חורבן הבית הוא ביטוי של אהבת השם והכמיהה לחיבור ישיר עם הקדוש ברוך הוא, שמייצג את האחדות העליונה שממנה נובעת כל קדושה.
– 🔄 **המעגליות של בנייה והרס הרוחני:** יום תשעה באב מדגיש כי בניית בית המקדש היא תהליך מתמשך שדורש הכרה בכישלונות, צער עליהם, ומאמץ מתמשך לתיקון עצמי ורוחני, מה שמוביל בסופו של דבר לגאולה.

המסר המרכזי של ההרצאה הוא כי בית המקדש הפנימי לא נחרב אלא מנותק בגלל חוסר אהבה ואחדות, והחזון לגאולה טמון בעבודה רוחנית כנה שמבוססת על לימוד, צער ואהבת חינם. תשעה באב הוא הזדמנות להתחבר מחדש לאור ולקדושה דרך הבנת המציאות הפנימית והכמיהה לאחדות עם הבורא.

הילולת האריזל

בשיעור זה עסקנו בלימוד מעמיק בספרי הארי הקדוש, בעיקר מתוך "עץ חיים" – פנים מהירות ופנים מסבירות, המהווים בסיס להבנת יסודות הקבלה, בריאת העולמות ותהליכי ההתגלות האלוקית. הדיון התמקד בהבדל בין עצמות הבורא והאור המתפשט ממנו, ההבדלים בין "יש מיש" ל"יש מעין", מושגים מרכזיים בהבנת הבריאה, ובהבחנות בין עולמות העליונים והתחתונים. דובר על הצמצום, הרצון לקבל, התפקיד של הכלים, והקשר שבין הרצון לקבל לרצון להשפיע. הובהר כי כל המציאות היא התפשטות האור האלוקי מעצמותו, אך אין לנו השגה בעצמות הבורא עצמו, אלא רק באור המתפשט ממנו. כמו כן, הוסברו מושגים של בחירת הדבקות, התפתחות הנשמות, והחשיבות של שינוי הצורה כבסיס להבדלה בין ישויות רוחניות שונות. לבסוף, הובהר כי מטרת הבריאה היא להפוך את צורת הקבלה לצורת השפעה, וכי כל התהליכים והתרחשויות בעולם הם חלק מתיקון זה, שעליו ללמוד ולהעמיק מתוך כוונה ודרך התורה.

– ✨ ההבדל בין עצמות הבורא לאור המתפשט ממנו – עצמות הבורא היא ללא שינוי ותפיסה, האור המתפשט הוא מקור הבריאה והכלים.
– 🔄 מושגי "יש מיש" ו"יש מעין" – שני אופני התגלות והמשכה של האור, המייצגים יציבות מול חידוש.
– 🌌 הבריאה היא התפשטות האור מעצמות הבורא, הכוללת את האורות והכלים, כאשר הרצון לקבל הוא הכלי המרכזי.
– 🔥 הצמצום – תהליך בו האור מתעכב ומורכב עם הכלים, מה שמאפשר יצירת מציאות נפרדת ומגוונת.
– 🤲 בחירת הדבקות – הרצון לבחור בהשפעה מתוך הקבלה, המהווה את צורת התיקון העליונה.
– 💡 תפקיד הנשמה – נשמה היא אור אלוקי מתוקן המשולב בכלי, כאשר ההבדל בין נשמות נובע משינוי צורה ולא מהות.
– 🎯 מטרת הבריאה – להפוך את צורת הקבלה לצורת השפעה, להגיע לדבקות עם הבורא ולהשגת אלוקות.
– 🌟 [ההבדל בין עצמות לאור]: עצמות הבורא היא מעבר לכל תפיסה ושינוי, אין לה רצון לקבל ולכן אינה שייכת לבריאה. רק האור המתפשט מעצמותו משמש מקור לבריאה ולכלים, מה שמאפשר למושגי הבריאה להתקיים. תובנה זו ממקמת את גבולות ההבנה שלנו כלפי הבורא ומדגישה את הצורך להתמקד בלימוד האור המתפשט.
– 🔍 [יש מיש מול יש מאין]: ההבחנה בין שני מושגים אלו מבהירה את אופן ההתגלות של האור – "יש מיש" מתאר המשכה ישרה, ללא חידוש, של אור שהיה תמיד קיים, בעוד "יש מאין" מתאר את ההמשכה הבלתי ישרה, המקשרת בין האור לחומר הכלי, ומציגה את תהליך הבריאה כהתהוות חדשה. ההבנה של הבחנה זו מאפשרת לזהות את אופני הפעולה השונים של האור בעולם הרוחני והגשמי.
– 🌐 [כל המציאות כתהליך התפשטות]: הידע שכל העולמות העליונים והתחתונים הם התפשטות של אור הבורא נותן מסגרת אחידה להבנת המציאות. כל מה שאנו רואים הוא ביטוי של אור המתלבש בכלים, כאשר הכלים עצמם מייצגים את הרצון לקבל. מסגרת זו מחזקת את האמונה באחדות הכול ומדגישה את חשיבות התיקון הפנימי של הרצון לקבל.
– 🔧 [הצמצום ככלי יצירת המציאות]: הצמצום הוא המפתח להפרדה בין האור לעצמו, ומאפשר את קיומה של מציאות נפרדת ומגוונת. תהליך זה מסביר כיצד נוצר המקום והזמן, וכיצד אפשר להבין את הגלגולים השונים של הנשמה בתוך המציאות. הצמצום הוא גם נקודת המפנה בין אין סוף לבין מציאות העולם הנברא.
– 🤝 [בחירת הדבקות כבחירה חופשית]: הרצון לבחור בהשפעה מתוך הקבלה הוא ביטוי של בחירה חופשית שמאפשרת שותפות עם הבורא, ולא כפייה. הבחירה נעשית מתוך דבקות יתרה, לא מתוך צורך או כפייה חיצונית, ומכאן נובעת משמעותה העמוקה של העבודה הרוחנית.
– 👤 [שינוי צורה כבסיס להבדלה בין נשמות]: הנשמות הן חלק אלוק ממעל, אך ההבדלות ביניהן נובעות משינוי צורה בלבד, לא משינוי מהות. תובנה זו מסבירה את עקרון האחדות והמגוון בעולם הרוחני, ומדגישה שההבדלים הם ברמות ההשגה וההופעה, לא במהות האמיתית.
– 🎯 [מטרת הבריאה – הפיכת הקבלה להשפעה]: כל תהליכי הבריאה והקיום נועדו להביא את הרצון לקבל לצורת השפעה, תהליך שמבטא תיקון רוחני עליון. זהו המסר המרכזי של הקבלה, המבקש להוביל את הנבראים למצב של דבקות אמיתית עם הבורא, דרך השפעה עצמית ותיקון הרצון לקבל.

הדגש על "יש מיש" ו"יש מאין" מחזק את ההבנה שהמציאות היא לא רק יצירה חד פעמית, אלא תהליך מתמשך של גילוי והתקדמות רוחנית. הבחירה המודעת בדבקות ובהשפעה היא מה שמאפשר להמשיך את התהליך הזה ולהגיע לתיקון השלמות.

השיעור גם מבהיר נקודות קשות להבנה, כמו טבעו של הרצון לקבל, הקשר בין האור לכלי, והקושי של התפיסה האנושית להבין את מהות האינסוף והבורא. ההבנה שמה שאנו מסוגלים לתפוס הוא רק חלק מהאור המתפשט, ושעצמות הבורא עצמה היא מעבר להשגה, מחזקת את הצורך בעבודה רוחנית מתמדת ובהעמקה מתמשכת.

לבסוף, השיעור מזכיר את חשיבות ההליכה בדרך התורה מתוך כוונה ודרך עבודה פנימית, שכן רק כך ניתן להגיע להשגה אמיתית של האלוקות, לתיקון הנשמה ולדבקות האמיתית בבורא.

הנושאים שהועלו, כמו הצמצום, הבחירה בדבקות, ההבדל בין האור לעצמותו, והבחנה בין יש מיש ליש מעין, הם אבני יסוד להבנת הקבלה והעבודה הרוחנית, והם דורשים לימוד מעמיק ורציף.

ההבנה שהכלים והאורות הם חלק מתהליך ביקום המתפתח, ושכל תהליך הוא חלק מתיקון עליון, נותנת פרספקטיבה רוחנית רחבה ומעודדת התבוננות חכמה על המציאות והייעוד שלנו כבני אדם.

בסיכום, השיעור מהווה הזמנה ללמידה מעמיקה, להעמקת האמונה וההבנה, ולהתפתחות רוחנית מתוך עבודה עצמית, בחירה חופשית ודבקות אמיתית, כדי להגיע להשגת אלוקות ולחיים מלאים בתכלית ומשמעות.

– מומלץ להעמיק בספר "תלמוד עשר ספירות" ו"פי חכם" של האר"י, למען הבנת המושגים המורכבים יותר.
– יש ללמוד את ההבחנות בין אור לעצמות, בין יש מיש ליש מעין, ולהבין את השפעתם על העבודה הרוחנית הפרטית.
– חשוב להמשיך ללמוד את נושא הצמצום והבחירה בדבקות כדי להבין את תהליכי התיקון והגאולה.
– מומלץ לעיין בשיעורים נוספים של בעל הסולם והרב"ש להעמקת ההבנה.
– יש לשים לב להבחנות בין נשמות וצורות רוחניות שונות, ולראות את אחדות המהות מאחורי המגוון.

בשיעור קבלה זה מוצגת הבהרה מעמיקה על מושגים מרכזיים בחוכמת הקבלה, בעיקר ההבדל בין "יש מיש" ל"יש מעין" והיחס בין האור לבין הכלי בבריאה. מדובר בהבחנה יסודית שמסבירה כיצד האור, שהוא ישות נצחית ובלתי משתנה, מתגלה כ"יש מיש" – יש ממשי ויציב, בעוד שהכלי, שהוא הרצון לקבל שנברא ונוצר מתוך חידוש, הוא "יש מאין" – ישות שהינה מאין יש, כלומר מאין קיום שנובע מהאור אך אינו זהה לו. ההבדל בין אור לכלי משקף את המתח בין הבלתי משתנה לחדשני, בין מהות הבורא לבין הבריאה והנבראים. בנוסף, מובאת ההסבר שהאור עצמו אינו נתפס ישירות, אלא רק דרך ההתפעלות של הכלי ממנו, וכי אין לנו השגה במהות האור עצמו, אלא רק באינטראקציות בינו לבין הכלי, כלומר בין האור לבין הרצון לקבל. ההסבר מתייחס גם לאופן שבו הבריאה נתפסת כמערכת של אור וכלים, כאשר הרצון לקבל הוא הבסיס של הבריאה, אך אינו שייך מהותית לבורא. מובאים טיעונים שמפרידים בין תפיסות מזרחיות שונות לבין הקבלה היהודית, המדגישה את ההבדל בין הכלי לאור, ומדגישה את הצורך בהבנה נכונה של המושגים כדי למנוע בלבול. הסרטון מסתיים בהדגשה של חשיבות הלימוד המעמיק וההבנה המדויקת של מושגי הקבלה, תוך ציטוטים מבעל הסולם ומאמרים מרכזיים בחכמה הקבלית, שמבהירים כי השפע האלוקי הוא יש מיש, בעוד שהכלים הם יש מאין, ושהקשר ביניהם הוא הבסיס להבנת הבריאה והקשר בין הבורא לנבראים.

### נקודות מרכזיות
– 🔥 ההבחנה בין "יש מיש" ו"יש מאין" היא מפתח להבנת טבע הבריאה והאור בקבלה.
– 💡 האור הוא יש מיש – ישות נצחית, יציבה ובלתי משתנה, הנובעת מהבורא.
– 🌊 הכלי הוא יש מאין – יצור חדש שנברא מתוך הרצון לקבל, שהוא חידוש ולא קיים מראש.
– 🌟 אין השגה ישירה במהות האור, אלא רק דרך התפעלות הכלי ממנו.
– ⚖️ ההבדל בין אור לכלי משקף את הפער בין מהות הבורא לבריאה, ומנוגד לתפיסות אחרות שמבלבלות בין השניים.
– 🧩 השפע האלוקי נתפס כיש מיש, אך מתגלה ומשתקף רק דרך הכלים – הרצונות לקבל של הנשמות.
– 📚 הבנה מעמיקה של מושגי הקבלה דורשת לימוד והשקעה, כפי שהדגיש בעל הסולם.

### תובנות מרכזיות
– 🔥 **הבחנה יסודית בין "יש מיש" ו"יש מאין" –** הקבלה משרטטת הבחנה עמוקה בין שני סוגי קיום: האור (יש מיש) והכלי (יש מעין). האור הוא ישות נצחית ובלתי משתנה, ללא חידוש, ולכן נקרא "יש מיש". הכלי, לעומתו, הוא יצור שנברא מתוך רצון לקבל, כלומר חידוש, ולכן הוא "יש מעין" – מעין יש, לא יש ממשי. הבחנה זו מאפשרת הבנה עמוקה של מערכת הבריאה, בה האור מייצג את מהות הבורא והכלים את הבריאה עצמה. ההבחנה גם מסבירה מדוע לא ניתן לשלב את האור והכלי לאותה קטגוריה, וכיצד הם מתקיימים במערכת יחסים מורכבת אך מובחנת.
– 💡 **האור אינו נתפס ישירות אלא דרך הכלי –** הקבלה מדגישה שאין לנו השגה ישירה במהות של האור, שנחשב כ"עצמותו" של הבורא. ההבנה שלנו של האור מתאפשרת רק דרך ההתפעלות של הכלי ממנו. כלומר, האור עצמו הוא מעבר להשגה, וניתן לחוות אותו רק במגע עם הרצון לקבל, שמהווה את הכלי. זו נקודת יסוד בפילוסופיה הקבלית שמבהירה את ההבדל בין "מהות" ל"מראות".
– 🌟 **הכלי הוא הרצון לקבל, שמהווה חידוש בבריאה –** הרצון לקבל הוא מהות הבריאה, והוא החידוש שמבדיל את הבריאה מהבורא. הרצון לקבל נברא "בהמשכה בלתי ישרה", כלומר הוא לא חלק מהבורא עצמו, אלא יצור נפרד שנוצר מתוך מחשבת הבריאה. זהו המושג של "יש מעין" – ישות שהינה מעין יש, אך אינה זהה ליש המוחלט של הבורא.
– ⚖️ **ההבדל בין אור לכלי מנוגד לתפיסות מזרחיות וזרמים אחרים –** הקבלה מתנגדת לתפיסות שמערבות בין האור והכלי או רואות בהם דבר אחד, כפי שנפוץ במזרח ובדתות אחרות. הקבלה מבהירה שהאור הוא יש מיש, הכלי הוא יש מעין, ושניהם מהווים שתי ישויות שונות אך קשורות. הטעות הנפוצה הזו מובילה לבלבול בתפיסת הבריאה ויחסי הבורא והנברא.
– 🌊 **השפע האלוקי הוא יש מיש ומתגלם דרך הכלים –** השפע האלוקי, שהוא אור התענוג וההשלמה, הוא יש מיש ומגיע מהבורא בהמשכה ישרה. עם זאת, השפע מתקבל ומתגלם רק דרך הכלים – הרצון לקבל של הנשמות. כלומר, יש כאן מערכת של אור וכלים, שבה האור הוא המקור והכלים הם המקבלים והמשפיעים, וכך נוצרת מערכת של אינטראקציה בין השניים.
– 📚 **חשיבות הלימוד המדויק והעמוק של מושגי הקבלה –** בעל הסולם והחכמים הגדולים מדגישים שהבנת המושגים ההכרחיים בקבלה דורשת השקעה ולימוד מאמץ. יש להיזהר מבלבולים וערבובים במושגים, וללמוד אותם בשפה המדויקת של הקבלה, כדי להגיע להבנה נכונה של הבריאה והקשר בין הבורא לנבראים.
– 🧩 **הבורא לא נברא ואינו חלק מהבריאה –** מושג יסוד נוסף הוא שהבורא עצמו הוא יש מיש, לא נברא, ואינו חלק מהבריאה. הבריאה היא הרצון לקבל שנברא מתוך מחשבת הבריאה, שמכילה את השפע האלוקי. היחסים בין הבורא לבריאה מתקיימים דרך האור והכלים, אך אין לבורא חלק ב"העדר" של הרצון לקבל, שהוא מהות הבריאה החדשה.

סיכום זה מעמיק ומרחיב את ההבנה בקבלה על טבע הבריאה, הקשר בין האור לכלי, וההבחנות המהותיות בין "יש מיש" ל"יש מעין", תוך דגש על הצורך בלימוד מעמיק והבנת היסודות כדי להגיע להשגה נכונה של חוכמת הקבלה.

### סיכום
השיעור מדבר על ההבדל בין החיצוניות של התורה – ההלכות והמצוות – לבין הפנימיות שבה, שהיא רוחנית ומורכבת ממדרגות אור עמוקות. התורה דומה למים שזורמים ממקום גבוה לנמוך, וכך האור הרוחני שבתורה יורד לעולמות הנמוכים ביותר, לעולם העשייה, שם הכלים נשברים ומתחילים תהליכים של תיקון.

מוסבר כי קיימות שלוש תקופות מרכזיות בגילוי פנימיות התורה: תקופת רשבי, תקופת האר"י ותקופת בעל הסולם, שכל אחת מהן מביאה חידושים ותיקונים רוחניים בהתאם לזמן ולצרכי עם ישראל. כמו כן, מובאת חלוקה של המציאות לשלושה חלקים עיקריים: עולם, שנה ונפש, כאשר כל חלק מייצג רמות שונות של המציאות וההשפעה הרוחנית בה.

השיעור מדגיש כי המסירות נפש של עם ישראל לאורך ההיסטוריה היא חלק בלתי נפרד מהתהליך של גילוי התורה והארה רוחנית, וכי כל גילוי צריך לעבור דרך התמודדות והתגברות על קשיים, תוך קיום ההלכה והכוונה טהורה. בנוסף, מודגש תפקידו המרכזי של ארץ ישראל כתשתית חברתית ורוחנית לתיקון הכלים ולגילוי האורות.

לבסוף, מועלה חשיבות לימוד חוכמת הקבלה בשילוב עם חסידות כדי להגיע להבנת עומק של התורה ולחיבור אמיתי עם הבורא, תוך התמודדות עם הקשיים שבדרך והמעבר מהחומרי לרוחני.

### נקודות מרכזיות
– 🔥 התורה דומה למים שנוזלים ממדרגה רוחנית גבוהה לנמוכה, ומכילה חיצוניות ופנימיות.
– 🌟 יש חלוקה לשלוש תקופות מרכזיות בגילוי פנימיות התורה: רשבי, האר"י ובעל הסולם.
– 🧬 המציאות והעולמות מחולקים ל"עולם, שנה ונפש", המסמלים את החיצוניות, התהליכים והפנימיות.
– 💔 שבירת הכלים היא שלב הכרחי בתהליך התיקון והגילוי הרוחני, כאשר האורות נשארים בעולם האצילות כרשימות.
– 🛡️ מסירות נפש של עם ישראל היא תנאי לקבלת התורה ולגילוי האורות.
– 🌍 ארץ ישראל היא מרחב מרכזי לתיקון הכלים ולבניין החברה הרוחנית.
– 📚 שילוב של לימוד חכמת הקבלה עם חסידות מאפשר הבנה מעמיקה ויישום רוחני בחיי היום-יום.

### תובנות מרכזיות
– 💧 **התורה כמערכת אור וחומר:** התורה כוללת הן את ההלכה החיצונית – מעשים ומצוות – והן את הפנימיות הרוחנית העמוקה, שמקורה באור עליון שלא יורד מתחת למדרגה של עולם האצילות. התהליך שבו התורה יורדת לעולם הגשמי מזכיר זרימת מים ממקום גבוה לנמוך, אך האור הרוחני נשמר ברמות גבוהות יותר, מה שמדגים את העומק המורכב של התורה והקיום.

– 🕰️ **התפתחות פנימיות התורה בזמנים שונים:** שלוש התקופות – רשבי, האר"י ובעל הסולם – מייצגות התקדמויות רוחניות המותאמות לזמנים היסטוריים של עם ישראל, כאשר כל גילוי חדש מתרחש בעקבות זעזועים ומסירות נפש היסטוריים, כמו חורבן בתי המקדש, גירוש ספרד והשואה. כל תקופה מוסיפה שכבת עומק שמאפשרת הבנה רוחנית רחבה יותר ומותאמת לצרכי הזמן.

– 🧬 **עולם, שנה ונפש כמפתחות להבנת המציאות:** החלוקה לשלושה מימדים אלו מייצגת את המבנה הכולל של המציאות – "עולם" הוא הסביבה והחיצוניות, "שנה" הוא הזמן והתהליכים, ו"נפש" הוא ההשפעה והתודעה הפנימית. הבנת שלושת הממדים האלה מאפשרת ראייה רוחנית מתקדמת של איך המציאות מתגלגלת ומתפתחת ברמות שונות.

– 🔥 **שבירת הכלים והרשימות – תהליך תיקון וגלוי האור:** השבירה היא שלב קריטי בתהליך הבריאה והתיקון, בו הכלים נשברים, האור מתנתק מהם ונשאר כ"רשימות" בעולם האצילות. רשימות אלו הן זיכרונות של הקדושה, שמאפשרים גילוי האורות מחדש בתהליך תיקון הדרגתי. זוהי מטפורה רוחנית להבנת כאב, תיקון והתפתחות שנדרשים כדי להגיע לגילוי מלא של האור והקדושה.

– 🛡️ **מסירות נפש ככלי לקבלת התורה והארה רוחנית:** המסירות נפש, כפי שהייתה במצרים, בגלות ובשואה, היא תנאי הכרחי לקבלת התורה ולקבלת האורות הפנימיים. המסירות מבטאת את הקרבה האמיתית לבורא וההתגברות על הרצון לקבל לעצמו, לטובת השפעה ונחת רוח לבורא.

– 🌍 **חשיבות ארץ ישראל בתיקון הכלים:** ארץ ישראל מהווה את הכלי המרכזי לתיקון הכלים ולבניית הסדר החברתי הרוחני. המיקוד בארץ ובחברה מאפשר לקבוצה לנהל את האורות והתיקונים בצורה טובה יותר, וכאשר הכלים תוקנו, לא יהיה צורך לדאוג לעניינים הגשמיים והאנשים יוכלו לעסוק ברוחניות.

– 📚 **שילוב לימוד הקבלה והחסידות:** הקבלה והחסידות הן שתי פנים של אותה מציאות רוחנית – הקבלה היא הזכר המשפיע, החסידות היא הנקבה המקבלת. לימוד משולב ומאוזן בין השניים מוביל להבנה מלאה יותר ולעבודה רוחנית שמחברת את האדם לדרך האמת ולגילוי השכינה.

– 🔍 **חשיבות הכוונה והלב הטהור:** לא די בלימוד תורה בלבד, אלא הכוונה טהורה תמימה היא המפתח לקבלת האור וההארה. מצווה אחת עם כוונה טובה עדיפה על הרבה מצוות ללא כוונה, והעבודה הפנימית היא החשובה ביותר בתהליך הרוחני.

– 🌌 **הבנת סיבת הבריאה והתפתחות העולמות:** האר"י ובעל הסולם מדגישים שהכל מתחיל מסיבת הבריאה והצמצום, שממנה משתרשים כל העולמות והדרגות. הבנת זה מאפשרת ראייה רוחנית עמוקה של התהליכים בעולם ובתודעה, וכיצד האור והכלי מתפתחים ומתוקנים לאורך ההיסטוריה.

– 🔄 **התודעה וההשפעה ההדדית בין העליון לתחתון:** ישנו כלל רוחני שפועל בכל המציאות – אין כל פעולה מלמטה שלא מושפעת מלמעלה, וההפך. הדבר מראה את הקשר ההדדי בין המציאות הגשמית והרוחנית, ואת הצורך בהשתוות וצימוד בין הרצון להשפיע לרצון לקבל.

– 🌟 **העולם הגשמי והמטריקס כמשל למציאות רוחנית:** העולם הגשמי, עם כל התקשורת והטכנולוגיה, הוא רק כלי – אם לא משתמשים בו נכון ומכוונים אותו פנימית, הוא עלול להרחיק מאמת רוחנית. הפיתוח הרוחני מחייב עבודה פנימית על התודעה ועל ההתגברות על החומריות.

– 🕯️ **הזדמנות רוחנית בדורנו:** דורנו הוא הזדמנות גדולה משום שהאורות קיימים, הארץ קיימת, ויש אפשרות לתקן את הכלים ולגלות את האור השלם. עם זאת, נדרש ניהול נכון, עבודה רוחנית נכונה, והתגברות על הקשיים הגשמיים והרוחניים.