הסבר פנימי: מה ששלך שלך- לא מדובר על צעצועים חיצוניים בהכרח בתודעת האשליה. אלא על מדרגות וחלקים בנשמה בתודעה ובהרגשת האדם וחוויתו הפנימית את המציאות, דהיינו מה שנמצא בנפשו.
כפי שאומר בעל הסולם "מופת גלוי, אין חיסרון בעולם קבוע בגשמיות כלל, אומנם כל החיסרון ושלמות טבוע ברוחניות" (דהיינו בנשמה של האדם בכלים הרוחניים, הנפשיים)
מה ששלך שלך הכוונה מה שיש לך מסך עליו, (שזה אומר שלך, בעלות מלשון בעל) השתוות הצורה, דעת – בבחינה וידע אדם את חווה, חיבור והתאחדות רוחנית.
היות ויש שני תנאים לקבלת האור:
א. השתוקקות אמיתית ושלמה.
ב. השתוות הצורה לאור (רצון להשפעה, רצון לדבקות בבורא)
באופן רגיל השתוקקות לבד מנתקת מהמאציל כמו חור שחור שרוצה רק לקבל בצפיפות אנוכית בלי מקום משותף להשפעה.
לכן מה ששלך שלך, אם יש לך עליו מסך, שזה אומר שהוא שלך, כי יש לך את כוח ההתנגדות לקבל, וגם היכולת לקבל נכון בסוד ג' הקווים.
אבל יש תנאים נלווים: ביטחון אמיתי בה', תקווה אמיתית, ולהאמין בסיכוי להצליח, ואז זה לא יחמוק כי יותר ממה שהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להיניק, היות והמאציל רוצה שנקבל את ההטבה, רק בצורה ראויה ואמיתית, שנזכה (מלשון זיכוך) על מנת להשיג את המדרגות המחכות לנו ולהגיע לדבקות ושלמות של אין סוף, אמן.
אבל מה זה אין סוף? כל מה שאנחנו מכירים זה נהירו דקיק, פירורים דפרורים גשמיים של אורות.. אומנם מאמנים אותנו בגשמיות בהתחלה כדי שלא נפגום, וככה לאט לאט פותחים לנו את הנפש הנשמה והתודעה ומתקדמים כדי לעלות ברום המעלות. שנזכה, אמן

הרבה פעמים זה ברור לנו, אבל ביום יום אנחנו לא תמיד חיים את זה, ובעיקר כי אכפת לנו מה אחרים חושבים, וגם אם כולם אומרים את המשפט הזה כי הוא נחמד ומקבלים על זה כבוד, אך בפועל בגלל שבמציאות המעשית הם לא מסתכלים על הלב, אלא בוחנים את החיצוניות, בסוף אנחנו באמת נופלים לתפיסה החיצונית בגלל השפעת הסביבה.
אין עני אלא בדעת, האושר האמיתי בנפש. זה לא אומר שצריך להיות פקיר, אבל גם לא לסגוד להצלחה הגופנית החיצונית.
העושר האמיתי הוא המילוי הרוחני בנשמה (לא שמתים או בעולם הבא או בכוכב אחר, אלא בתודעת האדם בכל מצב נתון כאשר הוא מחובר לזה)

המקובלים אומרים שכאשר אדם לא חש את העולם הרוחני והנשמה שלו אז הוא נקרא עני, וכאשר האדם חש וחי את הרוחניות הוא נקרא עשיר.
אומר רבי נחמן אין אני אלא בדעת.אבל האמת שאנחנו צריכים גם את העשיר שבתוכנו וגם את העני, גם את קו שמאל וגם את קו ימין, אבל צריך להגיע לקו אמצעי, יעקב, שמצד אחד הוא עקב, הכי למטה, מצד שני הוא ישראל, לי ראש, ישר אל, הכי למעלה.

שנזכה להתחבר ולהעריך את העושר האמיתי, ולא החיצוני היות וכל הגשמיות הדמיה חולפת וממילא לא משנה כמה יש לי בחוץ זה לא ממלא את הנשמה, אלף גרגירי חול לא ירוו את צמאוני.. ואני לא מדבר על זה שההדמיה נאבדת, כמו למשל יופי חיצוני אחרי 20 שנה..(אני לארג במספר) אלא אפילו כאשר ההדמיה בשיאה, שהנפש, הרגש, הנשמה מסתלקת החיצוניות ריקה לגמרי גם בשיאה..
היות וההדמיה הגשמית היא רק גירוי לפנימיות האדם, הגירוי מצד עצמו חסר חיות.
מצווה בלי כוונה (פנימית) כגוף בלי נשמה, וכל שכן נהירו דקיק דדקיק)

שנזכה לחיות ולהבין זאת, ולא לתת לאחרים לשבש את דעתנו ולהוזיל את המשמעות של המשפט כי הוא נשמע מגניב, אבל משמש בפועל כמו הספר שיושב בבוידם ולא בלב..
בהצלחה לכולנו🔯😇👍

נשמח לשיתוף לייק ותגובה כדי שתמשיכו לראות ממני בפייס חלק קטן מהתוכן, אחרת את הרוב כמעט לא תראו. 🔯👍