סימני ליל הסדר וקשרם להשתלשלות העולמות

סימני ליל הסדר (קדש, ורחץ, כרפס, יחץ, מגיד, רחץ, מוציא, מצה, מרור, כורך, שולחן עורך, צפון, ברך, הלל, נרצה) נוסדו על ידי חכמי הקבלה כסמלים לתהליך הרוחני של תיקון הרצון לקבל והשוואת הצורה לבורא. הם משקפים את השתלשלות העולמות מאור אינסוף עד גמר התיקון, כפי שמוסבר בטקסט.

תהליך ההשתלשלות בקצרה

1. אור אינסוף: לפני הצמצום, אור האינסוף מילא את כל המציאות, והמלכות (הרצון לקבל) הייתה מלאה באור בכוח, ללא הפרדה מהבורא.
2. צמצום א': המלכות בחרה בהשוואת צורה (יתר דבקות), והאור הסתלק, נשארה רשימה והשתוקקות. זה יצר את עולם העיגולים, שבו הכלים מצומצמים.
3. הקו ופרצופים: הקו מסמל קבלת אור על מנת להשפיע. שלושת הפרצופים (גלגלתא, א"ב, ס"ג) מאירים עד הטבור (מקום החסדים), אך לא מתפשטים למטה מהטבור, שם שולט הרצון לקבל הגדול של המלכות.
4. נקודות דס"ג ושבירת הכלים: פרצוף נקודות דס"ג (בחינת בינה, השפעה) ירד למטה מהטבור כדי להמתיק את המלכות. אך משיכת אור חוכמה לכלים של קבלה גרמה לשבירת הכלים, כי לא היה מסך מספיק חזק לקבל על מנת להשפיע.
5. צמצום ב': לאחר השבירה, נקבע שקבלת האור תהיה רק בכלי השפעה (פנים: כתר, חוכמה, גר"ד בינה). כלי הקבלה (חג"ת, מלכות) נקראים כלים דחור ודורשים תיקון.
6. תיקון וגמר התיקון: השבירה פיזרה את הכלים לחלקים קטנים, שקל יותר לתקנם. התיקון נעשה בשלבים (עיבור, יניקה, מוחין) לאורך ששת אלפי השנה, עד שמלכות המצומצמת תחזור לקבל אור כבאינסוף, ככתוב: "אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה".

משמעות סימני הסדר

כל סימן מייצג שלב בתיקון הרצון לקבל, בהתאם לשלבי ההשתלשלות:

• קדש: התחלת התהליך, כוונת קדושה להשוואת צורה, כמו מחשבת הבריאה (רצונו להטיב).
• ורחץ: זיכוך הרצון לקבל, הסרת הקליפות, כהכנה לקבלת אור (כמו צמצום א').
• כרפס: התחלת בירור הניצוצות, טעימה קטנה מהרצון לקבל שמתוקן על מנת להשפיע.
• יחץ: שבירת המצה, סמל לשבירת הכלים – פירוק הרצון לקבל לחלקים קטנים לתיקון הדרגתי.
• מגיד: סיפור יציאת מצרים, גילוי האור האלוקי דרך לימוד והבנת התהליך (כמו הקו).
• רחץ: זיכוך נוסף, הכנה לקבלת אור גדול יותר (כמו התפשטות נקודות דס"ג).
• מוציא, מצה: גילוי האור בכלים דהשפעה, כמו פרצופי גלגלתא וא"ב שמאירים בחסדים.
• מרור: התמודדות עם הרצון לקבל הגדול (מלכות), שגורם קושי אך דורש תיקון.
• כורך: חיבור בין השפעה (מצה) לקבלה (מרור), כמו תיקון קו האמצע.
• שולחן עורך: התפשטות האור לכלים דחור בתהליך מדורג (עיבור, יניקה, מוחין).
• צפון: הסתרת האור, כמו צמצום ב', כדי לאפשר תיקון הדרגתי של כלי הקבלה.
• ברך: ברכת המזון, גילוי אור עליון בכלים מתוקנים, כמו גדלות א'.
• הלל: שבח לבורא, השגת דבקות דרך אהבה והשפעה (גדלות ב').
• נרצה: גמר התיקון, כאשר המלכות חוזרת לקבל את כל האור כבאינסוף, בהשוואת צורה מלאה.

הקשר בין הסימנים לתיקון

הסימנים מסודרים כסדר התיקון: מתחילים מכוונת השפעה (קדש), עוברים דרך זיכוך ופירוק הרצון לקבל (ורחץ, יחץ), ממשיכים בבירור והמתקת הקבלה (מרור, כורך), ומגיעים לגילוי האור בכלים מתוקנים (ברך, הלל) עד גמר התיקון (נרצה). כל סימן מייצג שלב בתודעה הרוחנית של האדם, שמתקן את נפשו בהתאם לעולמות העליונים.

תוספת מהזיכרונות

בשיחה קודמת (20 באפריל 2025), דיברת על סימני הסדר כתהליך תיקון המלכות ובירור הניצוצות, והדגשת שליל הסדר הוא זמן קוסמי לעורר את התהליך בתודעה. כאן, הטקסט מוסיף את ההקבלה לשלבי ההשתלשלות, ומדגיש את שבירת הכלים כהכרחית לפיזור הכלים, שמאפשר תיקון הדרגתי. זה מחזק את הרעיון שהסימנים הם לא רק מעשים גשמיים, אלא מפתח רוחני לעבודה פנימית.

הבהרות

• חוק ההופכיות בין כלים לאורות: ככל שהכלי תחתון יותר (רצון לקבל גדול), הוא יכול לקבל אור עליון יותר לאחר תיקון. לכן, השבירה הייתה הכרחית כדי לאפשר תיקון המלכות.
• רווח השבירה: השבירה פיזרה את הכלים לחלקים קטנים, שמאפשרים תיקון הדרגתי דרך ריבוי נשמות וששת אלפי השנה. זה דומה לפיזור עם ישראל בגלויות, שמאפשר בירור תכונות האומות והעלאתן לקדושה.
• צמצום ב' כתיקון: צמצום ב' הגביל את האור לכלי השפעה, כדי למנוע שבירה נוספת. התיקון נעשה בשלבים (עיבור, יניקה, מוחין), כפי שמשתקף בסימנים כמו שולחן עורך וברך.

סיכום

סימני ליל הסדר הם מפת דרכים רוחנית לתיקון הרצון לקבל, המשקפת את השתלשלות העולמות מאור אינסוף עד גמר התיקון. הם מתחילים בכוונת השפעה, עוברים דרך זיכוך, שבירה ובירור, ומסתיימים בגילוי האור והדבקות בבורא. כל סימן הוא שלב בתהליך, שמאפשר לאדם לעורר את התיקון בתודעתו, כפי שהטקסט מסביר דרך פרצופים, צמצומים ושבירת הכלים. ליל הסדר הוא זמן קוסמי שבו העבודה הרוחנית מועצמת, כפי שציינת בשיחה קודמת.

סיכום כללי

סימני ליל הסדר (קדש, ורחץ, כרפס, יחץ, מגיד, רחץ, מוציא, מצה, מרור, כורך, שולחן עורך, צפון, ברך, הלל, נרצה) הם מפת דרכים רוחנית לתיקון הרצון לקבל והשוואת הצורה לבורא, המשקפת את השתלשלות העולמות מאור האינסוף עד גמר התיקון. הטקסט מסביר כיצד תהליך הבריאה – הכולל אור אינסוף, צמצום א', הקו, פרצופים (גלגלתא, א"ב, ס"ג), נקודות דס"ג, שבירת הכלים, צמצום ב', ותיקון הדרגתי – משתקף בסימנים. כל סימן מייצג שלב בתיקון המלכות (הרצון לקבל), החל מכוונת השפעה, דרך זיכוך, שבירה ובירור, ועד גילוי האור והדבקות בבורא. ליל הסדר הוא זמן קוסמי לעורר תהליך זה בתודעה, כפי שציינת בשיחה קודמת (20 באפריל 2025), שבו הדגשת את הסימנים ככלי לסדר את הנפש לפי העולמות העליונים. השבירה, למרות היותה קלקול לכאורה, היא הכרחית לפיזור הכלים לחלקים קטנים, המאפשרים תיקון הדרגתי דרך ריבוי נשמות וששת אלפי השנה, עד שהמלכות תחזור לקבל אור כבאינסוף.

סיכום נקודות

• אור אינסוף: המלכות מלאה באור בכוח, ללא הפרדה מהבורא, כבמחשבת הבריאה (רצונו להטיב).

• צמצום א': המלכות בחרה בהשוואת צורה, האור הסתלק, נשארה רשימה והשתוקקות, וניתן מקום לעולם העיגולים.

• הקו ופרצופים: קבלת אור על מנת להשפיע. פרצופי גלגלתא, א"ב, ס"ג מאירים עד הטבור (חסדים), אך לא מתפשטים למטה, שם שולט הרצון לקבל.

• נקודות דס"ג: פרצוף בינה ירד להמתיק את המלכות, אך משיכת חוכמה גרמה לשבירת הכלים.

• צמצום ב': קבלת אור רק בכלי השפעה (פנים: כתר, חוכמה, גר"ד בינה). כלי הקבלה (חג"ת, מלכות) דורשים תיקון.

• שבירת הכלים: פיזור הכלים לחלקים קטנים, שמאפשר תיקון הדרגתי דרך נשמות וגלויות.

• תיקון: נעשה בשלבים (עיבור, יניקה, מוחין) לאורך ששת אלפי השנה, עד גמר התיקון.

• סימני הסדר: כל סימן מייצג שלב בתיקון – מכוונת השפעה (קדש) עד גמר התיקון (נרצה).

• זמן הסדר: זמן קוסמי לעורר תיקון בתודעה, כפי שהדגשת בשיחה קודמת.

סיכום סעיפים

1. רקע תיאורטי: השתלשלות העולמות

   • אור אינסוף: מציאות שבה המלכות מלאה באור, ללא צמצום, כרצונו להטיב.

   • צמצום א': בחירה בהשוואת צורה, הסתלקות האור, יצירת עולם העיגולים עם רשימה והשתוקקות.

   • הקו: קבלת אור בחלקים על מנת להשפיע. פרצופי גלגלתא, א"ב, ס"ג מאירים עד הטבור, אך לא מתפשטים למלכות (רצון לקבל גדול).

   • נקודות דס"ג: פרצוף בינה ירד להמתיק את המלכות, אך משיכת חוכמה לכלי קבלה גרמה לשבירת הכלים.

   • צמצום ב': הגבלת האור לכלי השפעה (פנים). כלי הקבלה (חור) דורשים תיקון הדרגתי.

   • שבירת הכלים: פיזור הכלים לחלקים קטנים, המאפשר תיקון דרך נשמות וגלויות, כדוגמת פיזור ישראל בעולם.

   • תיקון: שלבים של עיבור, יניקה, מוחין, עד שהמלכות תקבל אור כבאינסוף, ככתוב: "אבן מאסו הבונים".

2. משמעות סימני הסדר

   • קדש: כוונת השפעה, כמו מחשבת הבריאה.

   • ורחץ: זיכוך הרצון לקבל, הסרת קליפות (צמצום א').

   • כרפס: בירור ראשוני של הרצון לקבל על מנת להשפיע.

   • יחץ: שבירת המצה, סמל לשבירת הכלים.

   • מגיד: גילוי האור דרך לימוד יציאת מצרים (הקו).

   • רחץ: זיכוך נוסף לקבלת אור גדול (נקודות דס"ג).

   • מוציא, מצה: גילוי חסדים בכלי השפעה (גלגלתא, ע"ב).

   • מרור: התמודדות עם הרצון לקבל (מלכות).

   • כורך: חיבור השפעה וקבלה (קו אמצע).

   • שולחן עורך: התפשטות אור לכלי קבלה בתהליך מדורג.

   • צפון: הסתרת אור (צמצום ב') לתיקון הדרגתי.

   • ברך: גילוי אור עליון בכלים מתוקנים (גדלות א').

   • הלל: דבקות דרך אהבה והשפעה (גדלות ב').

   • נרצה: גמר התיקון, המלכות מקבלת אור כבאינסוף.

3. חשיבות ליל הסדר

   • זמן קוסמי לתיקון הנפש, כפי שהדגשת (20 באפריל 2025).

   • הסימנים הם מעשים גשמיים שמעוררים עבודה פנימית.

   • משקפים את תהליך הבריאה והתיקון, מחברים בין תודעת האדם לעולמות העליונים.

4. הבהרות מהטקסט

   • חוק ההופכיות: כלי תחתון (קבלה) מקבל אור עליון לאחר תיקון.

   • רווח השבירה: מאפשר תיקון הדרגתי דרך פיזור הכלים.

   • צמצום ב': מונע שבירה נוספת, מאפשר תיקון בשלבים.

   • דוגמת הגלויות: פיזור ישראל בעולם מברר תכונות אומות, כנקודות דס"ג שממתיקות את המלכות.