קבלה – kabbalah

כמעשה לבנת הספיר – בעל שם טוב

בעל שם טוב

### סיכום שיעור תורני – "נעשה ונשמע" ופרשת תצווה

השיעור התורני עוסק בפסוק "ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע" (שמות כד, ז), תוך התמקדות במושג "נעשה ונשמע" כעיקרון רוחני החל על כל אדם ובכל זמן. השיעור משלב פרשנות פשטית וקבלית, ומחבר את הרעיון לעבודת ה' ולתפקיד התורה בחיי האדם. להלן עיקרי הדברים:

#### 1. **משמעות "נעשה ונשמע"**
– "נעשה ונשמע" משקף תהליך דו-שלבי: "נעשה" – עשייה פשוטה וכפויה כביכול, ו"נשמע" – הבנה והשגה רוחנית. התהליך מתחיל בעשייה טכנית, גם ללא כוונה מלאה, וממנה נובעת השמיעה – גילוי השכל האלוקי.
– השיעור מדגיש שזהו עיקרון אוניברסלי: בכל תחום (תפילה, תורה, ואף עניינים גשמיים כמו בריאות), העשייה המעשית מכשירה את האדם להבנה עמוקה יותר.

#### 2. **כוח התורה כסגולה**
– התורה נתפסת ככלי מרכזי המאפשר "נעשה ונשמע". על פי הבעל שם טוב, כאשר היצר הרע מקשה על קיום מצוות עשה או הימנעות מלא תעשה, העיסוק בתורה הוא סגולה להתגברות. התורה נותנת כוח לעשייה, שמובילה לשמיעה.
– דוגמה מעשית: לימוד תורה בכוונה פשוטה (אפילו לא רוחנית עמוקה) יכול לעורר רצון לפעולה – כמו אכילה בריאה או חזרה בתשובה – ומשם לגילוי רוחני גבוה יותר.

#### 3. **נעשה – עשייה מעל השכל האישי**
– "נעשה" אינו חוסר שכל, אלא פעולה הנובעת מהשכל האלוקי של התורה, מעבר לשכל האנושי המוגבל. זו בחירה מודעת להתגבר על התנגדות הגוף, מה שמוביל ל"נשמע" – השגת האור האלוקי.
– במונחים קבליים: "נעשה" קשור ל"תרג איטין" (הכנה חיצונית למצוות), ו"נשמע" ל"תג פיקודין" (פנימיות המצוות, שבה מופקד אור אלוקי).

#### 4. **לבנת הספיר והשגה רוחנית**
– השיעור מפרש את הפסוק "ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמיים לטוהר" (שמות כד, י) כתיאור השגה רוחנית. "לבנת הספיר" מסמלת את ספירת המלכות, שמתוקנת על ידי עשייה טהורה ושיתוף גוף ונפש.
– התורה, כ"פטיש יפוצץ סלע" (ירמיהו כג, כט), שוברת את הקליפות ומאפשרת לאדם להפוך למרכבה לאלוקות, כפי ש"המשכילים יזהרו כזוהר הרקיע" (דניאל יב, ג) – תוצאה של השפעה טהורה.

#### 5. **תנאי ההשגה: ענווה ועשייה טהורה**
– כדי לזכות ל"לבנת הספיר" (השגה גבוהה), יש להסכים להיות "תחת רגליו" – במדרגה נמוכה וענווה, ללא רדיפת כבוד או תועלת אישית. התורה מכינה את האדם לכך דרך העשייה, שמובילה לגילוי האור.

#### סיכום מעשי
השיעור מלמד ש"נעשה ונשמע" הוא תהליך רוחני יסודי: העשייה הפשוטה, גם אם נראית טכנית, היא מפתח להשגת השכל והאור האלוקי. התורה משמשת כסגולה לכוון את האדם לעבודת ה' טהורה, ובאמצעותה ניתן להתגבר על היצר ולהגיע מהמלכות (התחתון) אל החוכמה (העליון). השיעור קורא לעסוק בתורה בכוונה, גם פשוטה, כדרך לחיבור לאלוקות ולתיקון הנפש.

סיכום שיעור תורני – "כי אני ה' רופאך" ובירור ניצוצות קדושה

השיעור עוסק בפסוק "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך" מתוך שמות טו, כו, תוך התמקדות בפרשנות רוחנית-קבלית של מחלה וריפוי כחלק מתהליך בירור ניצוצות קדושה. השיעור משלב את תורת הבעל שם טוב ומדגיש את העבודה הפנימית על פני הגשמית. להלן עיקרי הדברים:

השיעור שואל: אם ה' הוא רופא, מדוע הוא גורם למחלה? התשובה היא שהמחלה, או החיסרון, היא חלל המאפשר בירור ניצוצות קדושה השייכים לתיקון נשמת האדם במידת ההשפעה. החיסרון מתגלה בעיקר ברובד התודעתי והנפשי, ולעיתים גם בגשמי, כדי לעורר את "הנקודה הפנימית" ולדחוף את האדם לתקן את שורש הבעיה.

הבעל שם טוב מפרש את הפסוק "וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך" כך: הלחם והמים מכילים ניצוצות קדושה השייכים לנשמת האדם, גם אם הם מבולעים בקליפות. התיקון אינו דורש ירידה עמוקה לקליפות, אלא בירור "קוונטי" – מרחוק, דרך התורה. כאשר האדם מברר את הניצוצות ומעלה אותם לשורשם, ל"מחסן התיקונים", החלל מתמלא, המחלה שהיא החיסרון נעלמת, והקליפות מאבדות אחיזה.

השיעור מבחין בין בירור חיצוני לגשמי, כמו אכילת לחם מסוים, לבירור פנימי בתודעה. הלחם הגשמי מכיל ניצוצות, כמו אנרגיית שמש וקלוריות, אך עיקר העבודה היא בנפש – להפריד את הקליפה, לב האבן, ולהעלות את הנקודה הפנימית. במדרגות נמוכות כמו דומם, הבירור הגשמי פחות משמעותי, ואין להתעסק בו יתר על המידה, שכן הדגש הוא על התודעה.

התעסקות יתר בגשמיות, כמו ניסיון לתקן את הלחם או הבהמה עצמם, עלולה להפוך לעבודה זרה או "שבירת כלים", במיוחד אם האדם נתקע בדמיונות חיצוניים. השיעור מזהיר מפני "גירוד", שהוא קליפה, במקום "גירוי" חיובי שמעורר תיקון פנימי. לדוגמה, מקובלים גדולים עשויים לברר פרטים עדינים, אך עבור רוב האנשים, הדגש הוא על העבודה הפנימית ולא על החיצוניות.

צדיקים גבוהים, כמו רבי שמעון בר יוחאי, פועלים בדמיון אלוקי ומעלים ניצוצות ללא תלות בסימנים גשמיים. לעומתם, רוב האנשים זקוקים לסימנים, כמו תפילה ומצוות, ככלי לעבודה בעולם העשייה. השיעור מדגיש שפסיקה הלכתית נקבעת לפי חכמים, כמו בית הלל, ולא לפי הזוהר או מקובלים כמו רבי מאיר, שדיברו ממדרגות גבוהות שאינן מתאימות לכלל העם.

השיעור מלמד שהמחלה היא כלי לתיקון, והריפוי מגיע דרך בירור ניצוצות קדושה בתודעה, כפי שמורה הבעל שם טוב. התורה מאפשרת תיקון "מרחוק" ללא ירידה לקליפות, והדגש הוא על עבודה פנימית ולא חיצונית. יש להיזהר מהתמקדות יתר בגשמיות, שעלולה להפוך לקליפה, ולפעול לפי המדרגה המתאימה לכל אחד, תוך שימוש בסימנים ככלי לעלייה רוחנית.

כמו שאומר כל המחלה אשר שמתי במצרים לא

אשים עליך כי אני י שם רופאך אז למה עושה

אותי חולה כדי שהוא רפא אותי אל תעשה אותי

חולה וזהו אבל החלל הזה מאפשר לי לברר

ניצוצי קדושה ששייכים לתיקון שלי במידת

ההשפעה לכן החיסרון שמתגלה לנו בעיקר

מבחינה תודעתית ונפשית ולעיתים זה מתבטא

גם בצורה הגשמית במקרה שלנו בדרך כלל כדי

לגרות את הנקודה הפנימית אבל זה כדי שאני

אעלה את הדבר לשורשו זת אומרת שאני אקח את

החלק המקולקל שמתגלה ליי בנפש יפריד ממנו

את הקליפה את הלב אבן ויוציא את הנקודה

הפנימית ועלה אותה לשורשה למחסן של

התיקונים לבוידם וזה פירש הבעל שם טוב

הפירוש שברך את לחמך ואת ממך והסירות עם

מחלה מקרבך ששם תברך אגב טוב אוקיי נקרא

ונסביר לחמך וממך שכל הניצוצות הקדושים

משייכים לנשמתך אפילו אותן שהיו מבולען

בסמי תרופה שהיית על ידי זה מוכח חלילה

שתהייה נחלה בשביל לשתות מהם להעלותן כולם

ישלח השם שהו בתוך ממך או בתוך ממך ממילא

וסירות עם מחלה מקרבך עד כאן ודברי פי חכם

חן זאת אומרת שבדרך תורה האדם לא צריך

לרדת יותר מדי לקליפות ולחסרונות אלא

כאילו הוא מברר את

הניצוצות בדרך קוונטית אם תרצו ואז הוא לא

כאילו צריך לרדת ל לקליפות לחלל הפנוי אלא

מתקן אותם בריחוק

מקום ואז ממילא זה מסיר את המחלה שהמחלה

זה החלל הפנוי עמה התיקונים ואם עשיתי את

התיקונים ממילא החלל מתוקן ואז אין אחיזה

לקליפות עוד משו שנגיד הרבה עושים קצת

עבודה זרה מהעניין הזה מהבור צוצ קדושה

בחיצוניות חשוב להבין שזה רק תרגיל זאת

אומרת נגיד יש לחם גשמי אז יש שם צוץ יש

שם כלורי גם אנרגיית השמש והכל סבבה אבל

עיקר הבירור זה בעצם הנפשה הפנימית של

הדבר עכשיו בדרגות שלנו האמת זה דבר דק

אבל במדרגת הדומה זה לא כזה משנה אכלתי את

הלחם הזה את הלחם משמה כאילו במדרגות שלנו

אין לזה כל כך משמעות

[מוזיקה]

אין לזה משמעות כמעט גם לא צריך לעסק עם

זה יותר מדי כי במדרגת הדומם אז כאילו הכל

זה נפש הזה אין שמה תנועה מיוחדת לפרטיים

אז תברר את עליכם הזה זה הכל סבבה לא

להתעסק בזה אלה שמתעסקים בזה ונהיו

מקובלים וחיים בדמיונות זה זה אפילו סוג

של עבודה זרה לפעמים כי הם נתקעים בגשמיות

אבל מה שכן מבחינה פנימית כל דבר יש בו

הנפשה שהוא גורם לי הוא מגרה בי הלחם מגרה

בי משהו מסוים החבר מגרה בי הלימוד המסוים

מגרה בבי הטעם המסוים תכונה מסויימת אז

צריך לראות איך אני לוקחת את הגירוי הזה

שהוא לא יהי גרד לי גירוי זאת אומרת כמו

שהחושים תגרים על ידי המציעות אני מדבר

מצד החיוב אבל הגירוי יכול להפוך גם

לגירוד שזה מצד הקליפה אני צריך לקחת את

הגירוי שהוא יעורר בי את הצד הפנימי שאני

צריך לתקן והתיקון הזה זה נקרא הבירור

שאני עושה בתודעה שלי לא בחוץ בחוץ זה כמו

מראה בכלל זה הכל קורה

בתוכי א אז להיזהר לא לנסות לתקן הרבה

מתקנים כאילו את הבהמה או את הוב שהם

שוחטים והם בהזיות אתה כל כולך בהמה אתה

צריך לתקן את עצמך לא תעוף אתה רק משתמש

בו כתרגיל עכשיו יכול להיות שמקובלים

עצומים וזה הם יודעים יותר לרדת לפר אני

מדבר על האמיתיים לא על מדומיינים לרדת

יותר על הפרטים של מה שצריך לתקן בין העוף

לשניצל לחלבה ומילא גם אדם שעוסק ברוחניות

הוא אפילו על מקולה הוא מסתכל הוא רואה

שמה עולמות שלמים אבל זה לא השך כאילו

לעניינים שלנו אנחנו צריכים להתעסק בעיקר

בפנים וב בעבודה הפנימית ועוד עניין שגם

צדיק המתי הוא גם לא צריך בכלל כמעט את

הסימנים הוא משתמש בהם אבל הוא מעלה כבר

הוא כאילו מצד הדמיון האלוקי הוא כבר

מעורר את מה שהוא צריך לכן כאילו רבי

שמעון בר יוחאי כביכול פטור מתפילה אנחנו

לא למה כי אנחנו חיייבים את הסימנים אנחנו

חיים בעולם הזה אבל בדרגה שלו הוא באמת

מעל הסימנים אז יש לו מסגרת שונה אבל

אצלנו זה יהיה קליפה גמורה רבי מאיר יכול

לתאר את השרצים אבל אם אנחנו נתאר אותם זה

יגרום לנו לשבירת כלים גמורה לכן כל דבר

במקומו גם לא פוסקים הלכה לפי הזר זאת

אומרת אם זה להחמיר מצווה וסבבה אבל כמובן

בתניא שמצרפים זה כונה פנימית אבל לכולה

לא מצרפים לא פוסקים הלכה לפי הזור וזה

נכון למה כי הזור יכול להיות מדבר מדרגות

גבוהות יותר שהם לא שייכים להמון העם

למדרגה של עולם העשייה ואז אם אני מנסה

להכל במקום הקליפות זה טוב ובואו לכן אני

לא יכול לפסוק לפי רבי מאיר אלא לפי חכמים

שהם דיברו מכלל העם מצד בית הלל מצד כללות

המדרגה אז לכל דבר יש לו סיבה אוק

בעל שם טוב – וברך את לחמך ואת מימיך

בעל שם טוב על התורה

קבלה – kabbalah

did you know a simple process like

photosynthesis cannot exist without

Quantum tunneling what seems like a

simple process of producing sugars and

oxygen apparently contradicts regular

laws of nature additionally our sun

cannot initiate Fusion without tunneling

since it doesn't have enough mass and

temperature it would need at least 100

times more mass to burn with fire or

more precisely to maintain nuclear

fusion its temperature isn't high enough

according to regular laws of nature and

physics the only explanation for its

burning is quantum

tunneling Quantum tunneling means that a

particle can pass through a potential

barrier which cannot happen under

regular laws of

nature what does this hint

at the external physical

reality namely The Matrix is not

spirituality it's merely a symbol of the

spiritual a subtle

hint for spirituality one needs

spiritual senses see our clip about

Consciousness for more details also

visit our YouTube channel for additional

materials on the subject so what do

these subtle laws of nature

hint at they teach us that precisely

what's hidden what we don't attribute

importance to and seems non-existent is

actually what constitutes sustains and

maintains all reality even the Matrix

why

even because the Matrix the physical

world isn't true reality although

initially as Consciousness as children

we consider it the only reality balh

hasulam light of Israel rabby ashlag

provides a beautiful metaphor a person

cannot see oxygen with their eyes yet

without it there's no life exactly like

spirituality initially invisible to the

eye yet clearly essential for life this

was exactly the miracle of the oil flask

in Hanukkah like spiritual Quantum

tunneling but the Greek within

person as humans are a small world says

the Zohar doesn't accept Faith only

pride and what's perceived through

animal senses Aristotle Aristotelian

Consciousness and perception says the

world stands on three things on nature

on pride and on

desire the holy Torah say the world

stands on three things on Torah on

service and on acts of kindness by the

way atoms also stand on three electron

proton and neutron does the human brain

operate Quantum mechanically too science

hasn't discovered and researched enough

yet but we should say that the spiritual

human mind definitely works Quantum

mechanically hence the brain has such

potential however true cabala doesn't

focus on developing the Mind rather on

nullifying Pride but a person who truly

progresses spiritually naturally opens

various channels and tunnels

incidentally though this isn't the goal

at all as the rabbi of cabala for

beginners says knowledge is power and

faith is the source of power may we

Merit proper development refinement and

discovery of the spiritual world and the

coming of messiah speedily in our days

amen

בעל שם טוב על התורה כישוף

לבטל כישופים

סיכום שיעור תורני – "מכשפה לא תחיה" ופריקת עול

השיעור עוסק בנושא פריקת עול מצוות והכישוף, תוך התמקדות בפרשנות הבעל שם טוב לפסוק "מכשפה לא תחיה" (שמות כב, יז) ובתיקוני הזוהר על עבודה לשם שמיים לעומת עבודה לסגולות חיצוניות. השיעור מבאר את המושגים "שם טומאה" ו"שם טהרה" ואת ביטול הכישוף דרך כוונות נסתרות. להלן סיכום מורחב:

השיעור פותח בהגדרת פריקת עול כחמורה מאוד. ברמת הפשט, זו עזיבת מצוות חיצוניות, אך הפריקת עול האמיתית היא זריקת העבודה הפנימית לשם שמיים והחלפתה בעבודה למען סגולות, ברכות חיצוניות ופרנסה. זו פריקת עול רצינית שמופיעה גם בתיקוני הזוהר בנוגע לתפילין וקריאת שמע, שבהם המחשבה הלא נכונה מובילה לכישוף.

הבעל שם טוב דרש על כך בפרק "המוציא" במסכת שבת, בהקשר של רב חסדא ורב בר בר אונה. השניים התמודדו עם מטרוניתא (דמות נשית המייצגת כוח רוחני) שביטלה כישוף באמירת דברים מסוימים. הש"ס מציין שהיא אמרה "מילתא" (מילה) שהיא שם טומאה, אך לא נכתב מה אמרה כשאמרה "מילתא" שהיא שם טהרה. הסיבה לכך היא להסתיר את הכוונות הנסתרות, כדי שנדע כיצד ביטלו הכישוף מבלי לחשוף את הסודות בפירוט. השיעור מוסיף שבגמרא במסכת גיטין יש לחשים לביטול תחלואים, ושם נאמר שביטול הכישוף נעשה דרך הפסוק "מכשפה לא תחיה" עם כוונות נסתרות.

השיעור מבאר ש"מכשפה לא תחיה" מכיל סודות נפלאים לביטול כל סוגי הכישוף בעולם. רב חסדא ורב בר בר אונה ביטלו כישוף באמירת הפסוק הזה עם כוונות נסתרות, כפי שמופיע בש"ס. המילה "מילת" היא ראשי תיבות של "מחשבה לא תחיה", כלומר ביטול הכישוף נעשה על ידי הריגת המחשבה הלא טהורה. הש"ס לא מפרט את "מילתא" של שם טומאה (כי היא קשורה לקליפה), אך מציין את הכוונה הטהורה כמפתח לביטול.

מהו כישוף? השיעור מגדיר אותו כחוכמה ללא חסדים – רצון עז להשיג אורות עליונים בדרך לא מתוקנת. בגימטריה, "כישוף" שווה 400, רומז לרצון הגדול לחוכמה מצד הקליפה. "שם טומאה" הוא השגה של רצון לקבל לעצמו, בעוד "שם טהרה" הוא רצון להשפיע על מנת להשפיע, בזמן התיקון. ביטול הכישוף נעשה כשהאדם אומר "מכשפה לא תחיה", כלומר מבטל את הספק (שגם הוא בגימטריה עמלק) והופך אותו לפסק – החלטה ברורה לא לתת חיות לרצונות הלא מתוקנים שבו.

השיעור מרחיב שגם קיום מצוות לשם שכר או פרנסה הוא סוג של כישוף, כי זה רצון לחוכמה ללא חסדים וללא כוונה לשם שמיים. זו דרך דמיונית שלא עובדת באמת, או עובדת זמנית בזכות כוחות שמושכים לקליפה, אך אינה דרך אמת. לדוגמה, תיקון חצות כסגולה לעסקה טובה הוא הפך מדרך האמת, וכך גם המצאת סגולות כמו שתיית מים של הבבא סאלי למטרות חיצוניות. השיעור קורא לעבודה פנימית אמיתית על פי ספרים כמו "אהבת ישראל", ולא להמצאת סגולות חיצוניות.

רב חסדא ורב בר בר אונה מייצגים שני צדדים: חסד וריבוי (גבורה). הם ביטלו כישוף דרך "המוציא" – שלב ביניים בין מחשבה למעשה, שבו הכוונה הנסתרת מגלה את מה שצריך ומסתירה את היתר. השיעור מסכם שהקליפה של הכישוף נפוצה מאוד, והיא קשורה לרצון למשוך אורות בדרך לא מתוקנת, כפי שהוסבר בפרשת בלק על בלעם. אדם שלא מתקן את עצמו לא יקבל אורות עליונים, ולכן חייב לעבוד בדרך אמת.

השיעור מזהיר מפני סיפורי ניסים שלא מבינים את עומקם, כפי שרש"י אומר שפשוטו של מקרא הוא התפשטות הגשמיות. יש להתמקד בעבודה פנימית, להרוג את הקליפה שבתוכנו, ולקיים מצוות לשם שמיים ולא לסגולות חיצוניות.

בעל שם טוב על התורה