בעל הסולם: מאמרי הסולם כרך ב' – מאמר ה' | הדרך לשלימות האהבה | קבלה וחסידות למתקדמים
הדרך לשלימות האהבה

(שנת תרע"ט)

השנאה מאיש לאחיו תלויה ונמשכת בתנאי הסיבה שהולידהּ, וכשבטל הסיבה, נעשה שלום ביניהם, אבל אז ישישו באהבה גדולה, ובושים באותה הסיבה שיכלה להפריד אהבתם, ואין צריך לומר שלעתיד כשתהיה נכפלת אותה הסיבה אפילו, לא ינתק עוד קשר אהבתם ו'על כל פשעים תכסה אהבה' (משלי י, יב), והגבול של אהבה הקודמת שנשלם בהגעת הסיבה בטל בשורשו, וכשיכפיל הסיבה, לא ישלים ויופסק חוט אהבתם. ובאמת אנו רואים שאחר כך תבא סיבה אחרת ועושה גבול חדש, כי מפסיק חוט אהבה, אלא שזו סיבה חדשה שלא עלה על דעתם בעת השלום שנמצא כזו, ולכן לא נבטלה אותה הסיבה, ויש לה כח לגבול חדש.

ובאמת כל הפרשיות אלו דהיינו סיבות הנ"ל, אינם ענין אלא להתגלות כל אפשרות שנמצא בעולם להפריע ביניהם, ואחר התגלות כל הבחינות נעשה שלום בלי הפסק, כי לא נמצא סיבה להפסיק אותם, כי הכל כבר היה שולט באיזה זמן והובטל ויתחבר האמת לאהבה גדולה, והוא יחוד אמת ואמונה, ובטלים כל התנאים של מעשה בראשית.

בעל הסולם: מאמרי הסולם כרך ב' – מאמר ד' | כיתרון האור מתוך החושך | קבלה וחסידות למתקדמים
כיתרון האור מתוך החושך

'כיתרון האור מתוך החושך' (קהלת ב, יג), כי אם לא נברא מקודם מציאות החושך, לא היה כלל להאור מקום להאחז שם, ועל דרך אם לא היה מתפעל מתחילה ענין הרעבון, לא היה לתענוג האכילה מקום להיגלות, על דרך אותו שמן אפרסמון שאין ריחו ניכר בשלימות אלא במקום שיש שם מתחילה איזה מציאות של ריח רע ועב, שכל זה מיתרון האור וגו'.

שלום וברכה מאמרי הסולם מאמר ד' כרך ב

כתרון האור מתוך

החושך כתרון האור מתוך החושך כולת בת יג

כי אם לא נברא מקודם מציאות החושך לא היה

כלל לאהור מקום לאחז שם ולדרך אם לא היה

מתפעל מתחילה עניין הרי עוון לא היה לה

תענוג הכילה מקום להגלות על דרך אותו שמן

אפרסמון שאין רחו ניכר בשלמות אלא במקום

שיש שם מתחילה איזה מציאות של ריח רע ואב

שכל זה מטרון האור וגומר

הסבר הסבר בסכ להרגיש את זה זה קצת יותר

מורכב אז נקרא ונסביר כאם לא היה נברא

מקודם מציאות החושך לא היה מקורם לא היה

כלל לאור מקום ליחס למה למה כי הנברא הוא

תופס דרך החיסרון זה הטבע שלו

בלי כלי אין השגה ויותר מזה צריך להרגיש

את הכלי שהכלי יהיה נפרד

מהאור אז אם לא היה נברא מציאות

החושך מבחינת הנברא זאת

אומרת זה לא לאו דווקא בלשון עבר זאת

אומרת אלא זה מציאות תמידית אם לא

נברא מקודם באדם אם הוא לא מגלה את

החיסרון שזה כל

הבריאה אז אין השגה באור

כלי אין מקום לאור לאחז כי תפיסת האור היא

דרך כלים היות ואנחנו

נבראים אבל דרך זה אם לא היה מתפעל מתחילה

עניין

הרבון זה כמו רעב

לסעודה לא היה על התענוג האכילה מקום

להגלות למה כי אין השגה באור בלי כלי אני

צריך חיסרון והשתוקקות כדי ליהנות זה הטבע

הבריאה אני צריך פוטים כדי להרגיש את הכלל

על דך אותו שמן אפרסמון שאן רכון ניכר

בשלמות אלא במקום שיש שם מתחילה איזה

מציאות של רח רב ועב שכל זה מיתרון האור

זה אומר שבשמן

אפרסמון לא ניכר הריח שלו בצורה

שלמה אלא דווקא אם יש ריח גס לפני זאת

אומרת אני יכול להכיר את העדינות של ריח

ההשפעה

דווקא

מהריח הגס שהערכתי לפני

כמו אדם הריח ריח לא טוב פתאום מרגיש שזה

ריח עדין

זח או אפילו משל

נוסף קר לנו אנחנו נהנים יותר מהחום קר לך

תדליק מזגן אתה נהנה יותר למה כי יש לך

כלי או הפוך חם לך אתה מדליק מזגן אתה

נהנה למה כי יש לך כלי יש לך

רעב גם אפשר להגיד שהפרסומות זה מדרגת

טבינה אז אתה יכול להכיר את מעלת ההשפעה

דווקא מתוך שהיית רחוק ממנה כמו שאומר רבי

נחמן ה רוצה אפרסמון אומרים לו

אמתן דווקא מתוך

המקום של הגסות אתה יכול

להכיר

בזכות זה זה לאו דווקא אוטומטי צריך לעשות

עבודה בשביל זה זה לא אומר שמי שיכול לשמע

רק כל רעש גס יש לו בכלל כלים להנות

מדברים

זקים אבל ניקח את זה

לעבודה

וא אמצעי כמו

משאבה אז הוא יוכל

להנות מתוך החושך הוא יכיר את

האור הוא גם יכול להנות הרבה יותר עכשיו

אם יהיה מציאות שנוכל לעורר את החושך

במסגרת האור כמו שיהיה במצב השלם אז זה

כמו שדיברנו במאמר ג' על ה מעלת הייסורים

הרוחניים זה כמו השנה הבוער זה מצב טוב

אבל כרגע בבית זמנים זאת

אומרת בזכות זה שאני מכין תאבון חיסרון יש

לי מקום לקבלת האור אם ככה העבודה שלנו

צריכה להיות להכין

כלים וזה יתרון הור מתוך

החושך שאני אזכה