האמת היא, אני אפילו לא יודע למה ואיך זה עובד… זה פשוט עובד!
אולי זה שילוב מיוחד של קואצינג וקרטה, אולי זה דמות שלי:  אדם דתי ששמח לעזור לכל ילד וילד באשר הוא, אולי זה משהו נוסף, שלא חשבתי על זה, אבל..ילדים שנכנסים לחממת ההתבגרות מתחילים להתבגר, נקודה.
תבינו, שכל הבעיות:  גם שהם אימפולסיביים, גם שהם לא קוראים מפה חברתית, גם שלפעמים קנאים למקום שלהם  ולפעמים שתקנים מידי, אלו  לא ממש בעייות כי אדם בוגר יכול לנהל ולהתמודד עם דחפים האלו ( אני בטוח שלכם יש גם תכונות  דומות והעובדה היא, שאתם הבוגרים, כן מסוגלים לנהל אותם!)

 אבל לא ככה הילדים!  הם חושבים שדבר הכי דחוף הוא גם הכי חשוב, הם בטוחים שאם הם משתוקקים ודורשים משהו מאוד חזק אז זה יגרום לאחרים לתת להם את זה מאוד מאוד מהם.. , טוב, נו, ילדים.

הרבה שואלים:  זה כבר מעייף, זה הרבה להתרוצץ וכל הזמן לנהל אותו, כל הזמן להיות מעורב, מה עושים?  ואני עונה:  מגיע לכם, הורים, שקט ונחת, מגיע לכם לראות אותו גודל ומתבגר באופן טבעי, בלי שאתם כל הזמן מחפשים איך לגרום לו להיות יותר אחראי, יותר בוגר…

אני אביא לכם עכשיו הקלטת השיחה שלי עם אחת האימהות ,  שפשוט שפחת את ליבה, מספרת איך בן שלה השתנה.. וזה לא אחד, ולא שניים, זה עשרות הורים כל שנה שרואים את הילדים שלהם חוזרים מחודשים לבית הספר, לחברים, למשפחה.

הפך למנהיג…
איתמר, בן 11, מגבעת  שמואל, הגיע  עם חוסר הערכה עצמית, תלותיות, עדישות מוחלטת ללימודים, "אחרי שלושה חודשים בקבוצה הפך לאחד המובילים בכיתה,  בעל יוזמה, התחיל לקחת אחראיות אישית לא רק על עצמו אלא סובבים"

הפך לחברמן
זוהר מאלעד, הגיע עם סימנים  מדאיגים של חרדה,  סרב ללכת לבית הספר.. משפחה פספסה קצת זמן והילד היה לקראת אישפוז כפואי במועדונית יום בבלינסון. " אחרי סדרה של 12 אימונים, זוהר לא רק הצליח לצאת מהמועדונית, מהפחדים וחולמנות, אלא חזר לכיתה מעוצם, מלא מצב רוח טוב וכיום התקבל לישיבה!"