ליקוטי מוהר"ן – תורה כ' תשעה תיקונין יקירין – רבי נחמן מברסלב
תורה כ – תשעה תקונין יקירין.
אות א: כָּל מְפָרְשֵׁי הַתּוֹרָה מְקַבְּלִים מֵהַנְּשָׁמָה אֲשֶׁר כָּל דְּבָרֶיהָ כְּגַחֲלֵי אֵשׁ, בִּבְחִינַת" "הֲלא כּה דְּבָרִי כָּאֵשׁ" (ירמיה כג, כט). וְהִיא מְסֻבֶּלֶת בְּיִסּוּרִים 'פַּת בַּמֶּלַח תּאכַל וּמַיִם בַּמְּשּׂרָה תִּשְׁתֶּה כְּדַרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה' (אבות פרק ו). וּכְשֶׁהַנְּשָׁמָה הַזּאת נוֹפֶלֶת מִבְּחִינַת כּה דְּבָרִי כָּאֵשׁ כַּנַּ"ל וּדְבָרֶיהָ נִצְטַנְּנִין אֲזַי נִסְתַּלֶּקֶת. וְאָז נִסְתַּלְּקִין בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה הַנִּמְשָׁכִין עַל יָדָהּ וְהַמְפָרְשִׁים הַנַּ"ל אֵין יְכוֹלִים לְהַשִׂיג שׁוּם בֵּאוּר הַתּוֹרָה וְאָז בָּאָה מְרִיבָה עַל הַצַּדִּיקִים. וּמִזֶּה הִיא עִקַּר הַמַּחֲלקֶת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁחָסֵר הַבֵּאוּר שֶׁהוּא הַתֵּרוּץ עַל קֻשְׁיוֹת וּמְרִיבוֹת.
אות ב: מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה צָרִיךְ מִתְּחִלָּה לְהַמְשִׁיךְ לְעַצְמוֹ דִּבּוּרִים חַמִּים כְּגַחֲלֵי אֵשׁ כַּנַּ"ל, וְהַדִּבּוּר נִמְשָׁךְ מִלֵּב הָעֶלְיוֹן בְּחִינַת "צוּר לְבָבִי" (תהלים עג, כו). וְצָרִיךְ לִשְׁפּךְ שִׂיחָה בִּתְפִילָּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְּחִלָּה, וְעַל יְדֵי תְּפִילָּתוֹ נִכְמְרוּ רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלָיו וְנִפְתָּח לֵב הָעֶלְיוֹן. כִּי עִקַּר הָרַחֲמִים הוּא בַּלֵּב וְנִשְׁפָּע מִשָּׁם דִּבּוּרִים חַמִּים, וְעַל יְדֵי זֶה הַדִּבּוּר מַמְשִׁיךְ בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה גַּם כֵּן מִשָּׁם. וְעַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד מִמְּפָרְשֵׁי הַתּוֹרָה לְהִתְפַּלֵּל תְּחִלָּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּדֵי לְעוֹרֵר לֵב הָעֶלְיוֹן לְהַשְׁפִּיעַ עָלָיו דִּבּוּרִים כְּגַחֲלֵי אֵשׁ וְאַחַר כָּךְ יַתְחִיל לְבָאֵר.
אות ג: כְּשֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת דּוֹרֵשׁ בָּרַבִּים, אֲזַי קדֶם הַבֵּאוּר הוּא מְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם נִשְׁמוֹתֵיהֶם וְשׁוֹפֵךְ שִׂיחוֹ וּתְפִילָּתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וַאֲזַי תְּפִילָּתוֹ תְּפִילַּת רַבִּים וְנִתְקַבֶּלֶת בְּוַדַּאי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "הֵן אֵל כַּבִּיר לא יִמְאָס" (איוב לו, ה). וְעַל יְדֵי הַתְּפִילָּה נִתּוֹסֵף קְדֻשָּׁה לְמַעְלָה וּמְעוֹרֶרֶת לֵב הָעֶלְיוֹן, וְעַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיךְ בֵּאוּר הַתּוֹרָה שֶׁאוֹמֵר לָהֶם. נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד מֵהַנִּמְצָאִים שָׁם חֵלֶק בְּהַתּוֹרָה שֶׁמְּגַלֶּה לָהֶם אָז. כִּי כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ אָז יוֹתֵר אֲנָשִׁים שָׁם אָז תְּפִילַּת הֶחָכָם שֶׁמְּקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִמָּהֶם יוֹצֵאת מֵהַרְבֵּה נְשָׁמוֹת בְּיוֹתֵר. וּמוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה לְמַעְלָה בְּיוֹתֵר וּמְעוֹרֶרֶת בְּיוֹתֵר לֵב הָעֶלְיוֹן וְנִמְשָׁךְ מִשָּׁם הִתְגַּלּוּת בְּיוֹתֵר, הַכּל לְפִי רב הָאֲנָשִׁים, וְזֶהוּ הַחִלּוּק בֵּין הַלּוֹמֵד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר וּבֵין הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הֶחָכָם בְּעַצְמוֹ, כִּי הַשּׁוֹמֵעַ הַזֶּה בְּוַדַּאי נִתְקַשֵּׁר נִשְׁמָתוֹ עִם נִשְׁמַת הֶחָכָם בִּשְׁעַת תְּפִילָּתוֹ כַּנַּ"ל וְיֵשׁ לוֹ חֵלֶק בַּבֵּאוּר הַזֶּה כַּנַּ"ל. גַּם כָּל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים בִּשְׁעַת הַדְּרוּשׁ נִכְנָע רִשְׁעָתָם עַל יְדֵי הַטּוֹב שֶׁבֶּחָכָם הַדּוֹרֵשׁ. וּלְפִי הַהַכְנָעָה כֵּן נִכְנָעִים הָאוֹיְבִים, הַיְנוּ הַקְּלִיפּוֹת הַשּׁוֹכְנִים סְבִיב לֵב הָעֶלְיוֹן. וּבָזֶה מוֹצִיאָם מִתַּחַת רְשׁוּת הַסִּטְרָא אַחֲרָא וּמַכְנִיסָם תַּחַת רְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה.
אות ד: וּכְשֶׁמִּתְפַּלֵּל קדֶם הַדְּרוּשׁ צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּתַחֲנוּנִים, וִיבַקֵּשׁ מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתְּנַת חִנָּם וְלא יִתְלֶה בִּזְכוּת עַצְמוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁעַכְשָׁו נִתְעוֹרֵר מַטֵּה עֻזּוֹ שֶׁל עֲבוֹדָתוֹ, אֵין זֶה הַמַּטֶּה כְּדֵי לְהִתְגָּאוֹת חַס וְשָׁלוֹם אֶלָּא כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁבָּעֵדָה, כִּי בְּרַבִּים יֵשׁ בָּהֶם טוֹבִים וְרָעִים וְצָרִיךְ לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁבָּרָעִים כַּנַּ"ל. אֲבָל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲמד כְּדַל וְכְרָשׁ וִידַבֵּר תַּחֲנוּנִים וְלא יִתְלֶה בְּשׁוּם זְכוּת.
אות ה: וּבִשְׁבִיל זֶה אֵין לְאָדָם לִדְחֹק אֶת עַצְמוֹ עַל שׁוּם דָּבָר אֶלָּא יְבַקֵּשׁ בְּתַחֲנוּנִים. אִם יִתֵּן לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתֵּן וְאִם לָאו לָאו, וְלא יִתְעַקֵּשׁ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲשֶׂה לוֹ דַּוְקָא רְצוֹנוֹ.
אות ו: וּבִזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין זוֹכִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְכֵן עַל יְדֵי שֶׁנִּמְצָאִים אֵצֶל הַצַּדִּיק בְּשָׁעָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ תּוֹרָה וְדוֹרֵשׁ בָּרַבִּים, אֲזַי יֵשׁ לוֹ גַּם כֵּן חֵלֶק בְּהַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה גַּם כֵּן לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם" וְגוֹ' (תהלים קה, מד).
אות ז: אֲבָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִים עַל יְדֵי יִסּוּרִים (ברכות ה). וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּי אִם עַל יְדֵי יִסּוּרִים. וְעִקַּר הַיִּסּוּרִים הֵם הַמּוֹנְעִים הָרְשָׁעִים מוֹצִיאֵי דִּבַּת הָאָרֶץ. וְעַל יְדֵי הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל זוֹכֶה לְהַכְנִיעַ כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַיִּסּוּרִים. וּכְפִי שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה שֶׁזּוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ בְּתִקּוּן גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ כֵן הוּא זוֹכֶה לְהַכְנִיעַ הַמּוֹנְעִים וְהָרְשָׁעִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
אות ח: …
