רמב"ם

כ' בטבת יום פטירת הרמב"ם – רבי משה בן מימון
00:01 – הלכות דעות
1:15:56 – פנימיות הלכות עבודה זרה
1:35:56 – הלכות יסודי התורה
2:15:56 – הלכות תשובה
2:45:56 – נבואה
3:15:56 – פנימיות הלכות עבודה זרה
3:30:56 – הלכות עבודה זרה בפנימיות
3:50:56 – מתקשרים
4:00:56 – מכשפים
הצטרפו כחברי מועדון לתמוך בהפצת התכנים וקבלת הטבות:
https://bit.ly/3MH1YE2

לכל הערוצים:
https://linktr.ee/kab10

1. מי היה הרמב"ם? רבי משה בן מימון נולד בשנת ד´תתצ"ה (1135) בעיר קורדובה שבספרד לאביו רבי מיימון, שהיה דיין בקורדובה. הוא נפטר במצרים בכ´ טבת ד´תתקס"ה (1204). על-פי מספר מסורות, שושלת היוחסין של הרמב"ם הגיעה עד לרבי יהודה הנשיא, חותם המשנה.

3. מדוע בעצם נתפס הרמב"ם כדמות חשובה במיוחד? נראה שהיקף הפעילות וההשפעה שלו הם שיצרו את מעמדו האיתן. הרמב"ם היה איש מדע ורופא, מחשובי הפילוסופים בימי-הביניים, ואף מנהיג קהילות מצרים וסביבתה. הוא היה הדמות היהודית המפורסמת ביותר בדורו, ונחשב לאחד מגדולי הפוסקים בכל הדורות.

2. הרמב"ם החזיק במשנה שכלתנית מובהקת וחדשנית אשר הגיעה גם מחוץ לתחומי היהודים, עד כדי כך שהוא הוכר כפילוסוף גם בתרבות הערבית והאירופית. רבי משה בן מימון מוכר בערבית כמוסא בן מימון, או בשמו הערבי המלא: אבו עמראן‏ מוסא בן מימון בן עבדאללה אל-קרטבי אל-אסראא´ילי (איש קורדובה הישראלי)..

4. בעודו בן 13 עקרה משפחתו של הרמב"ם מקורדובה שבספרד, בעקבות רדיפת היהודים, והיטלטלה ברחבי ספרד ללא מנוחה. בהמשך הגיעה המשפחה לעיר פאס שבצפון אפריקה. גם שם הקנאות המוסלמית גברה, ורבי יהודה הכהן אבן שושן, רבו של הרמב"ם, אף נהרג במהלך הפרעות על קידוש השם. משם עלה הרמב"ם לארץ ישראל. כעבור זמן ירד למצרים והשתקע בה.
5. בזמן שהתגורר בעיר פוסטאט (קהיר העתיקה) נשא הרמב"ם את בתו של ר´ מישאל הלוי בן ר´ ישעיהו החסיד הלוי אלתקא (חתנו של רבי דוסא בן יעקב). זמן קצר לאחר מכן נולד שם נולד בנו היחיד, אברהם (1186 – 1238).

1. מי היה הרמב"ם? רבי משה בן מימון נולד בשנת ד´תתצ"ה (1135) בעיר קורדובה שבספרד לאביו רבי מיימון, שהיה דיין בקורדובה. הוא נפטר במצרים בכ´ טבת ד´תתקס"ה (1204). על-פי מספר מסורות, שושלת היוחסין של הרמב"ם הגיעה עד לרבי יהודה הנשיא, חותם המשנה.

2. הרמב"ם החזיק במשנה שכלתנית מובהקת וחדשנית אשר הגיעה גם מחוץ לתחומי היהודים, עד כדי כך שהוא הוכר כפילוסוף גם בתרבות הערבית והאירופית. רבי משה בן מימון מוכר בערבית כמוסא בן מימון, או בשמו הערבי המלא: אבו עמראן‏ מוסא בן מימון בן עבדאללה אל-קרטבי אל-אסראא´ילי (איש קורדובה הישראלי).

כיצד נוכל גם אנחנו לקבל את כל הברכות שקבל אברהם אבינו? איך עושים צדקה ומשפט? ומהי החשיבות של עבודת המידות?

3. מדוע בעצם נתפס הרמב"ם כדמות חשובה במיוחד? נראה שהיקף הפעילות וההשפעה שלו הם שיצרו את מעמדו האיתן. הרמב"ם היה איש מדע ורופא, מחשובי הפילוסופים בימי-הביניים, ואף מנהיג קהילות מצרים וסביבתה. הוא היה הדמות היהודית המפורסמת ביותר בדורו, ונחשב לאחד מגדולי הפוסקים בכל הדורות.

4. בעודו בן 13 עקרה משפחתו של הרמב"ם מקורדובה שבספרד, בעקבות רדיפת היהודים, והיטלטלה ברחבי ספרד ללא מנוחה. בהמשך הגיעה המשפחה לעיר פאס שבצפון אפריקה. גם שם הקנאות המוסלמית גברה, ורבי יהודה הכהן אבן שושן, רבו של הרמב"ם, אף נהרג במהלך הפרעות על קידוש השם. משם עלה הרמב"ם לארץ ישראל. כעבור זמן ירד למצרים והשתקע בה.

5. בזמן שהתגורר בעיר פוסטאט (קהיר העתיקה) נשא הרמב"ם את בתו של ר´ מישאל הלוי בן ר´ ישעיהו החסיד הלוי אלתקא (חתנו של רבי דוסא בן יעקב). זמן קצר לאחר מכן נולד שם נולד בנו היחיד, אברהם (1186 – 1238).

הרמב"ם, הנשר הגדול: תכנית מיוחדת לרגל יום פטירתו, כ' בטבת:

6. הרמב"ם שימש כמנהיג הדתי של קהילת קהיר, אך התפרנס שנים רבות מהשקעת כספים בידי אחיו, דוד, שעסק במסחר באבנים ירקות, והיה בעל ספינה. בשנת 1,177 נהרג האח לאחר שספינתו טבעה, מה שהביא את הרמב"ם לאבל כבד שאף לווה בנפילה למשכב לאורך שנה תמימה. בהיעדר מקור הכנסה חלופי התמחה הרמב"ם בתחום הרפואה, והפך תוך זמן קצר לאחד מבכירי הרופאים בקהיר. בשנת 1,185 החל לשמש כרופאו של הווזיר אל-אלפאצ´ל (המשנה למלך) וכעבור זמן נוסף הפך לרופאו של המלך צלאח א-דין ובנו אלפאצ´ל.

7. למקרה שתהיתם מדוע יהודי תימן הולכים לפי פסיקת הרמב"ם למרות שמעולם לא התגורר במקום, דעו כי הרמב"ם נהג להשיב לקהילות רבות ביהדות התפוצות על שאלות רבות בהלכה ובאמונה. אחת הקהילות ששמרה על קשר מתמיד עם הרמב"ם הייתה יהדות תימן, שאף קיבלה אותו כפוסק וכמנהיג. בעקבות הפרעות שנערכו בתימן הוא אף כתב לקהילה את "אגרת תימן" המפורסמת.

8. "משנה תורה", "מורה נבוכים" ועוד מספריו של הרמב"ם: רובנו מכירים את חיבוריו ההלכתיים המפורסמים "מורה נבוכים", "משנה תורה" וכמובן פירוש המשנה וספרים נוספים, אולם לא רבים יודעים שבצעירותו כתב הרמב"ם מספר חיבורים שלא הספיק להגיהם ולהוציאם לאור. רובם אבדו, ונותרו רק חלקים מהם. בין החיבורים הלא גמורים של הרמב"ם: "פירוש הלכות קשות שבכל התלמוד" (על רוב מסכתות התלמוד הבבלי), "הלכות הירושלמי" (ליקוט הלכות מתוך התלמוד הירושלמי, בדומה לחיבורו של הרי"ף על התלמוד הבבלי), קונטרסי השגות על הרי"ף בסוגיות בודדות בתלמוד, "מאמר העיבור" – על נושא עיבור השנה והלוח העברי ועוד. בנוסף הוא כתב גם 11 ספרי רפואה שראו אור, ביניהם "ספר הקצרת", "פרקי משה", "מאמר הטחורים", "שמות התרופות", "על קץ החיים" ועוד.