פרשת תרומה – וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָהשלום וברכה חנוכה שמח לכולם זאת
חנוכה נלמד משהו
קטן מעניין זאת
חנוכה ממה שקוראים בתורה בזאת
חנוכה את העניין של המזבח
והמנורה אנחנו נלמד את זה מדרגות הסולם
ברכת שלום על התורה כל אחד והגרסה שלו א
אז נקרא קצת את הפסוקים
חנוכת
המזבח ונקרא את דרגות הסולם ובעזרת השם ש
נזכה להעיר את המנורה ולהדליק
אותה כן אז
אומר וידבר אדוני אל משה לאמור דבר אל
אהרון ואמרת אליו בעלותך את הנרות אל מול
פני המנורה יאירו שבעת הנ הנרות ויס כן
אהרון אל מול פני
המנורה יעירו שבעת הנרות והיה סכן אהרון
אל מול פני המנורה אלא נרותיה כאשר ציווה
אדוני את
משה וזה מעשה
המנורה מקשה זהב עד רך עד מקשה היא
כמראה אשר הרא אדוני את משה כן עשה את
המנורה
אל מול פני המנורה יאירו שבעת
הנרות פרש רשי כדי שלא יאמרו לאורה הוא
צריך אמנם אנחנו
בחנוכה בחנוכה יש שמונה נרות שמונה קנים
למנורה אבל היות וחנוכה מייצגת את מדרגת
נשמה את העבודה על הרצון להשפיע אבל
המנורה המקורית זה כנגד מדרגת החוכמה כנגד
הרצון לקבל וזה שבעה
קנים והתורה מדברת מצד
העליון מצד
המקדש ושם המנורה היא שמונה א שבעה לא
שמונה כי זה כנגד הגוף כנגד הזעת כנגד
הרצון לקבל פה זה תיקון
מיוחד
לכן זה עניין של שמונה אבל כאן התורה
מדברת
איתנו על המנורה של בית המקדש וגם יש פה
קשר
לחנוכה רק זה סוג עבודה שונה אבל מפה
אנחנו לומדים את המקור של
המנורה כי זאת המנורה שבסופו של דבר צריך
להשתמש
בה אז נקרא מחוץ לפרוכת העדות י
ארוך אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות
ופירש רשי כדי שלא יאמרו לאורה הוא צריך
מחוץ לפרוכת העדות יערוך בגמרא וכי לאורה
הוא צריך ועלא כל 40 שנה שהלכו בני ישראל
במדבר לא הלכו אלא לאורו של שכינה אלא
דותי לבאי העולם שהשכינה שורה ישראל מה
ידות המערב זו נר
מערבי שנותן בשמן כמידת חברותיה וממנה היה
מדליק ובה היה מסיים ותוספות שם הקשו תמה
ה נקת ממשנה לעולם כל העולם כולו לאורו של
מקום
הולכין ויש לומר שואל הרבש איזה שוטה ישנו
בעולם שיחשוב שטות
כזו הלו אנחנו מאמינים והוא אחד מיג
העיקרים שהקדוש ברוך הוא אינו גוף חס
ושלום מה יש לו רצון
לקבל ואיך שיך לומר וכי להורה הוא
צריך
דיינו זה קודם כל אין לו רצון לקבל ומה
אני יכול לתלות אותו בחיסרון של הרצון
לקבל חס
ושלום עד שצריכים להביא ראיה על זה ועל כל
40 שנה וכולי לא הלכו אלא לאורו כמו כן
קושיית התוספות שכל העולם כולו לאורו של
מקום
הולכין ובלי הראיות האלה אח יעלה לדעת
מישהו לחשוב שהקדוש ברוך הוא צריך לאור
הגשמי לא מובן בכלל למה אתה שואל את השאלה
הזאת כי הוא צריך את הורה של
המנורה
והעניין ד תכלית הבריאה היא להטיב לנבראיו
זה
התכלית וחדש שלא י נעמה דכיסופא צריכים
לעשות מעשה המצוות כדי שעל ידם נגיע
שתהייה כוונתנו על מנת להשפיע היות והיה
בחירה ביתר דבקות ומזה נובה הצמצום ומפה
יש חוק של לחם
ביזיון אז אנחנו חייבים לפעול בעל מנת
להשפיע לשם שמאי זה גם נותן מקום לבריאה
להיות
שותפה
והמנורה היא
רמז על אור השם המתגלה
לתחתונים ואנחנו בתותה דלתתא מאוררים את
התרות דל אלה כמו שכתוב בזוהר
הקדוש וזה פירוש כדי שלא יאמרו ל רא הו
צריך היינו שאין הקדוש ברוך הוא יכול לתת
לנו כל טוב בלי שום מעשים טובים וזה אינו
כמו שכתוב אם צדקת מה תיתן לו אלא כל מעשה
המצוות הוא לצרב בהם את ישראל לכן מעשה
המנורה בא לרמז על עבודתנו היינו כדי
שנשיר את עצמנו שתהיה כוונתנו
להשפיע ובאמת יש פה בכל זאת כן קושיה היות
והיה את הבחירה ביתר
דבקות אז צריך שיהיה לנו מקום להיות
שותפים אז לכאורה המקום שלנו של
השותפות מכריח את זה
שאנחנו חייבים להיות שותפים כדי שהבורא
יתן לנו את האור ואגב זה אמת מבחינתנו אבל
אם זאת הוא אומר לך רגע
רגע זה תרגיל בשבילך לצורך התחתונים אבל
האמת שהוא לבדו עושה ויעשה לו כל המעשים
מצד הבורא הוא יכול לתת לך גם את ההטבה
בלי זה למה הוא החליט שזה יהיה ככה ככה
הוא רה לנכון פרה גזרה היא מלפניי ואין לך
רשות להרר אחריה אבל מצד כוחו של העליון
הוא לא מוגבל עובדה גם במלכות אינסוף
קייבלה את הכל למרות שאיין לנו השגה בזה
איך קיבלה אם אין שם הרגש כלי וגם דהיינו
אין הרגש מצד זה שהוא היה נפרד מהאור כי
מבחינתנו הרגש כלי זה כשהכלי נפרד מהאור
וגם לא ה השתוות
הצורה היה אומנם בכתר במחשבה העתידית
אבל או אפשר להגיד שכן היה
העבר עובה ועתיד היו באחדות אבל לא ניכנס
לחומר מסובך אבל מצד מלכות ד אינסוף היה
שינוי צורה ובכל זאת היה דבקות איך הבורא
לא כפוף לחוקי
הבריאה וזה שמביאה הגמרא וכי לאורה הוא
צריך היינו וכי עלה על דעתך שאין הקדוש
ברוך הוא יכול לתת לנו כל טוב בלי שנעשה
מעשים
טובים הרי ישראל שהלכו במדבר 40 שנה ואכלו
מן שנקרא לחם מן השמיים היינו רק התעוררות
מלמעלה ואף על פי כן היה להם כל טוב שהרי
הם נקראים דור
דעה שאין תואר כזה לשום
דור והתוספות יגשו אמ הי נקת
ממשנה לו כל העולם כולו סליחה לא כל העולם
הולכים לאורו של מקום היינו שכלות העולם
היינו בין יהודים בין אמות העולם ניזונים
בלי שום
התעוררות שזה מראה שאין הקדוש ברוך הוא
זקוק למעשה המצוות אלא זה רק בשבילנו
היינו להכשיר את עצמנו שתהיה כוונתנו אך
להשפיע וזזה היהיה שלמות בקבלת ההטבה של
הקדוש ברוך הוא אבל עדיין יש פסוק של
כושיה כי במדבר אומנם זה לחם מן השמיים
אבל זה לא לחם מן הארץ סוף כל סוף כמו כן
כתוב הכל בדי שמיים חוץ מיראת
שמיים אז יש פה עדיין ם לקושיה אבל נראה
בהמשך זה שאמר הדוי לבאה העולם שהשכינה
שרה בישראל היינו שבאמת הקדוש ברוך הוא
הפועל כמו שכתוב שהוא לבדו עשה ועושה
ויעשה לכל
המעשים אפילו בלי שום עבודתנו מפרש רב מה
ידות זו נר מערבי שנותן בשמן כמידת
חברותיה וממנה היה מדליק ובה היה מסיים
דהיינו שאם ההטבה של הקדוש ברוך הוא
תלוייה דווקא במעשה ידנו היינו כפי
עבודתנו הזין הר המערבי לא היה צריך להאיר
יותר משיעור השמן שנותנים בו היינו כפי
שעור עבודתנו וזה מראה שהקדוש ברוך הוא
יכול ליתן לא לפי שעור מעשינו שהוא כל
יכול וכל מעשינו הוא רק כדי להשיג שלמות
במתנות
המלך אני אסביר עוד מעט יותר וזה עניין ר
מערבי שהוא סוד השכינה במערב שזה עניין
אמונה ש בבחינת ערב ולא יום וזה שנקרא
השכינה בשם
מסכנה וזהו עניין צדקה
לעניים דאינו הכלל
ה האהבה האני האמיתי הוא בעפר
היחד וזה אסר בשביל שתתעשר
הינו שמבחינה זו אין צורך לעבודת האדם
שיוכל להשלים את הרווחים שלו על ידי
עבודתו כי בדרך כלל לפי עבודתו כך שכרו מה
שאין כן חשבון ה כ
ע י ע שכן ער השם הר
ת אוקיי
נסביר אז יש פה ענין עמוק מני ים זה יותר
מסובך מלבר חומר עם אנטי חומר אני אנסה
קצת
להסביר מצד אחד אנחנו
אומרים
שחייב התרות דלתת ויותר מזה אומר בעל
הסולם כי לא שילם עוון האמורי האדם חייב
לעשות את ההגייה שלו ועד שהוא לא עושה
אותה הוא לא
זוכה מצד שני אבל הכל מצד העליון
ועובדה גם במנורה אנחנו רואים את זה וכי
לאורה הוא
צריך עובדה נתן להם גם מן במד
וזה היה לחם מן השמיים לא לכם מן
הארץ אז יש פה קושייה ואנחנו כי מצד אחד
אנחנו אומרים שצריך
שותפות ובחירה ואת היגיעה של האדם אבל מצד
שני אנחנו רואים שזה לא תלוי בהגיעה של
האדם אז תחליט זה ככה או
ככה אז באמת זה נוסע עמוק מניים אני
אסביר לפי משהו שהרב שומר במקום אחר וזה
יעזור לנו לחבר את העניין
הזה כתוב יגעתי ומצאת
מצאתי
תאמין
יגעתי ולא
מצאתי אל
תאמין
יגעתי ולא מצאתי אל תאמן
יגעתי ומצאתי
תאמין לא הגעתי
ומצאתי אל
תאמין אולי אני קצת אף אולי אני אסתכל על
הלשון המדוייקת להסביר את זה טוב רק
רגע אמר רבי יצחק אם אמר לך אדם יגעתי ולא
מצאתי אל תאמן
לא יגעתי ומצאתי על תאמן יגעתי ומצאתי
תאמן השואל ה זה הרבש אנחנו מדברים מבעלי
השגה מבעלי
עבודה דיברו חזל מאנשים בעלי מדרגות אז אם
האדם
אומר לא יגעתי ומצאתי אז בתחתית עולם
העשייה זה כי הוא עצלן כי הוא בורח
מהעבודה כי הוא רוצה ל לדלג על ההגייה זה
אומר לא הגעתי ומצאתי אבל מדברים פה עם
בעלי מדרגות אז משמע שיש פה אמת בדבריהם
אז איך נכון להבין את
זה
אלא אומר הרבש מצד
אחד הגעתי ומצאתי תאמין
למה
כי מצד הבחירה ביתר דקות מצד עבודת התחתון
מצד המקום של
השותפות אני חייב להתייגע אבל אם אני
חושב שבזכות היגיעה שלי
מצאתי מצד האמת זה שקר למה כי אין עוד
מלבדו המציאה הבורא נותן זה מגיע מלמעלה
כמתנת חינם
כפלא
לכן אם אני אומר
יגעתי
מצאתי זה כשאני
מחבר את שתי הדברים האלה כי הוא אומר שיש
הגיון בהגעתי ולא מצאתי כי מצד הכלי זה
אמת אתה מתייגע אבל מצד התלבשות האור זה
לא בזכות היגיעה
שלך לכן לכן האדם
אומר
יגעתי לא הגעתי ומצאתי מצד המילוי למה כי
הוא רואה שמצד הבורא
באמת הוא לא התייגע בכלל הוא קיבל את זה
כפלא כמתנת חינם מהעליון
אז הוא אומר לא הגעתי ומצאתי כי אני באמת
רואה שזה לא תלוי בי לכן אני לא תולה את
זה בהגיעה שלי אלא תולה את זה במציאה מצד
העליון אבל יש עוד מצב מה
המצב
יגעתי ולא
מצאתי למה כי באמת המציעה לא תלויה בהגיעה
שלי אבל מצד
העבודה אני חייב להתייגע
ובסוף אז כל המצבים האלה הם מיתיים הם
וצריך את כולם אגב הם מתחברים בסוף לאחד
מה להגעת מצאתי טעמן מה השילוב הזה גם של
ההגיה
וגם של המציאה בדרך פלא
מלמעלה זה הדבר השלם שמביא אותי לאמונה
אבל גם השלבים בדרך הם אמיתיים והם
מתקיימים בהגעתי
ומצאתי כי אם האדם תלה את המציעה ביגיעה
שלו בבחינת יגעתי
ומצאתי דהיינו שהיגיע הייסל המציאה אז זה
לא נכון כי המציאה באה כדרך פלא זה כמו
ששבת היא מעל ימי אח
אבל אם הוא
יגיד יגעתי ולא מצאתי
דהיינו הת יגעתי ולא מצאתי הוא צודק זה גם
אמת למה כי המציאה לא תלוייה בהגיעה
שלו אז אנחנו רואים שיש לנו פה
הפכים שהם כולם אמיתיים אבל הם מתחברים
בדבר השלם לכן יש פה עניין המוך מצד אחד
חייב את היגיעה מצד שני התוצאה לא תלוייה
ביגיעה וזה באמת לא מובן כי זה בית הפחים
איך אני מחבר אותם באמת בימי
החול אנחנו לא מבינים איך מחברים את זה
בעולם
האצילות השגחה פרטית אנחנו יכולים להבין
את
זה לכן אנחנו כמו שאומר הבעל שם טוב
פועלים את זה בבית זמנים לפני המעשה אם
אין אני לימי לי ולאחר המעשה אין עוד
מלבדו אבל במצב השלם זה מתחבר בעת ובעונה
אחת לכן אותו דבר גם פה
מה מצד
אחד אנחנו חייבים לעשות את העבודה אבל זה
לא שהקדוש ברוך הוא צריך את זה זה
לטובתנו אבל מצד שני רגע רגע אל תעשה יותר
מדי רעש זה לא תלוי בהגייה שלך גם הגיעה
שלך לא
משתווה לתוצאה זה רק אזה זה משהו סמלי לתת
לך מקום להיות שותף אבל באמת זה לא תלוי
בג שלך רק נותנים לך הזדמנות להיות שותף
למה שעובר ממילא דרך
הצינור אבל זה לא תלוי
בך אבל בזמן
העבודה כדי שלא יהיה לכם
ביזיון אתה חייב לעשות את המקסימום עבודה
אבל אם תחשוב שזה בזכות היגיעה שלך
ובזכותך אז הפסדת
וזה שיעקב אבינו חיזר אחרי פחים קטנים מצד
אחד הוא עשה את ההגיה שהוא צריך אבל הוא
האמין בהשם אמונה שלמה שזה לא תלוי
בו לכן אומר כאן
הרבש מה ידות שנותן בה שמן כמידת חברותיה
וממנה היה מדליק וב היה מסיים דהיינו שאם
ההטבה של הקדוש ברוך הוא תלויה דווקא
במעשה
ידינו היינו כפי
עבודתנו אז הי נר מערבי לא היה צריך להעיר
יותר משיעור השמן שנותנים בו היינו כפי
שיעור ה עבודתנו כפי שיור
העבודה ומה זה מראה לנו שהקדוש ברוך הוא
יכול ליתן לא לפי שעור מעשינו אבל אם זאת
זה חשבון של הבורא אנחנו מצידנו חיייבים
את ההגייה ואין הנחה גם בזה כדי שיהיה
מקום לשותפות אבל עם
זאת שים את האגו קצת בצד שלא תחשוב שבזכות
היגיעה שלך אתה
מקבל זה באמת סוג של פלא אנחנו לא מבינים
את
זה זה רצו השוב צריך להחזיק את בית ההפכים
האלה על זה נאמר שאילות הוא השגחה פרטית
למדנו את זה גם בדרגות הסולם
א' כי מצד אחד אני מי שלא טרח בערב שבת לא
יכל בשבת מצד שני שבת נותנ את הברכה לימי
החול לא ימי החול ממש לא אז איך אני מכיל
את בית ההפכים האלה הרי חול זה עניין של
מלאכה מה שבא
מצידי אבל אומרים לך בשבת לא אין
מלאכות אומרים לך שבת מביאה את הברכה לכל
השבוע אבל אני לא עובד בשבת אני מבין
שמלכה מביאה לי את הברכה זה שכל של ימי
החול ואנחנו צריכים את השכל הזה כדי שיהיה
לנו מקום
עודה זה עניין מאוד עמוק לא כל מוך סביל
דה על זה נאמר גם אם אין קמח אין תורה צד
שני אם איין תורה אין קמח אבל מה המוסר
השכל
פה
ש הקדוש ברוך הוא לא תלוי ביגיעה
שלנו ושנזכה להבין את זה אבל מי שנמצא
צ בקליפות צריך להיזהר כי אז הוא אומר
הקדוש ברוך הוא לא צריך את ההגייה שלי אני
לא אעשה כלום לא זה קליפת
האמורי זה לא מקובל אבל מי שבאמת מתייגע
כמו יעקב אבינו ואפילו מחזר על פחים קטנים
ואם זה רואה שזה לא תלוי בהגיעה שלו זה
חוכמה זה המדרגה האמיתית יותר מזה אומר
בעל השלום שכל ההגיה באה כדי להראות לנו
שזה לא תלוי ב
עבודתנו וזה גם מאפשר לנו את המקום של
השוטפות אבל זה דברים ארוכים אי אפשר
להעריך בהם
שנזכה בן אדם גם שבאמת עובד רואה את זה
שזה לא תלוי בהגיעה שלו כי הוא עושה הכל
והוא לא
מצליח כמו באהבה אתה יכול לעשות הכל אבל
אבל אתה לא מרגיש אהבה כי זה בא כפלא
מלמעלה אבל מצד שני אם לא תעבוד אם ירע
שמיים אז אז לא תקבל אבל זה גם לא תלוי
ביראת שמיים כי עובדה שמה שאתה עושה זה לא
מספיק בכל
מקרה
פלא גזרה היא מלפניי ואיין לך רשות להרר
אחריה אנחנו לא יכולים להבין למה זה ככה
ככה אליון החליט וגם הוא כל יכול לא יכל
להחליט אחרת נכון אבל אין לך השגה בזה אלא
אתה יכול לשאול עם המציאות שהוא נתן איך
אני יכול מתמן בצורה הכי טובה
שאפשר יש פה גם משהו מקוצר שהוא חוזר על
הדברים הז נקרא את הסוף הוא מביא ראיה
שאין הדבר כן שרי 40 שנה שהלכו ישראל
במדבר לא הלכו אלא לאורו היינו שהייתה רק
הרותה דילא אלה שזה נקרא לחם מן השמיים
שהשפע הגיע להם בלי החנה של מעשה
התחתונים ולכם מן הארץ נקרא שהש הב על
ידיי מעשה התחתונים וזה נקרא לחם
הקלוקל היינו בלי
הגיה ונפשנו קצה בלחם הזה עכשיו הוא מדבר
מצד
העבודה זה נקרא לחם עצלות לא תאכל מטעם
שדבר הבא בלי היגיעה אין מרגישים כל כך
טעם כמו בדבר הבא על ידי יגיעה כן כי אין
הרגיש של החיסרון
והגיעה מייצגת את זה שאני רוצה להגיע ליתר
דבקות
אז אומר פה עכשיו מצד זה הערות ורשימות
שהוא כתב לו אז אז יש פה לפעמים גם דברים
קצרים אבל הוא פה לוקח את זה לכיוון של
עבודה עכשיו מה הוא
אומר בלי יגיעה נפשנו קצה בלחם הזה זה לחם
עצלות אבל נאמר לחם עצלות לא תאכל מה
שאנחנו שרים בשבת אלא מה תאכל לחם
אבירים שזה לחם דקדושה מוכין בתורה ומצוות
מטעם לשמה ולא
מטעם מצרים שאוחזים בעבודת
השם אוקיי נמשיך עוד קטע בעלותך את הנרות
זה שאמר הכתוב השם חפץ למע צדקו יגדיל
תורה
ויעדיו אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה לא
בשביל שאני צריך לנרות עזרתיך על הנרות
אלא לזכותם שנאמר ונורא עמה שרה וכתיב גם
חושך לא יחשיך ממך ולילה כיום יעיר חשכה
כהורה בא ללמדך שאינו צריך לנרות של בשר
ודם וכולי ולמה ציווה אתכם לזכותכם לכך
נאמר בעלותך את הנרות ו השם חפץ למען סדקו
ויש להבין וכי יש שטה בעולם שחשב שהנרות
של בית המקדש יעירו להשם א צריך להביא
הוכחה מן התורה שאינו צריך לנרות שלנו אלא
רק כדי לזכותנו נתן לנו המצווה של של
הדלקת נרות ויש לפרש שהכוונה היא אפשר
לחשוב האדם שאיין הקדוש ברוך הוא יכול לתת
לנו כל הטוב הגנוז בלי עבודה מצידנו היינו
בלי הגיעה אלא הקדוש ברוך הוא יכול להשפיע
לנו כל טובו בלי שום יגיעה כי כוונת
הבריאה היא להטיב לנבראיו אלא משום שעל
ידי קבלת התענוגים האדם מתעבה מתעבה בביות
של שינוי תצורה לכן עכשיו הוא מדבר ממטה
למעלה לכן כדי שלא יבוא האדם לידי שינוי
צורה ניתן לאדם תורה ומצוות כדי לזכות
אותו וזה נקרא בחינת נרות היינו האדם צריך
ליתן את ההגייה אבל הקדוש ברוך הוא יכול
לתת בלי התותה
דלתת ורק לזכותנו מן ההויות נתן לנו
המצוות כדי לאפשר לנו מקום
שוטפות בעלותך את הנרות ופרש רשי על שם
שעליו עולה כתוב
בדלקן לשון
עליה שצריך להדליק עד שתהה שלבת עולם
מאליה אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות
משמע שכל שבעת הנרות יאירו אל פני המנורה
ויש לומר על דרך העבודה מה מרמז לנו הדלקת
המנורה והנה הכתוב נר מצווה בתור האור
הגוף נקרא בחינת נר שצריכים להדליק אותו
שיאיר איזה גוף הגוף הגשמי לא זה סימן
הגוף הרוחני הרצון של האדם ההשתוקקות
שלו ועל ידי מה מדליקים אותו על ידי התורה
היינו הגוף רצון לקבל לעצמו שזה הצורה
הרגילה שלו ועליה היה
צמצום שאין האור מהיר לנקודה
זו ונקודה זו נקראת יצר
הרע למשל הגוף של המצוות כשאני עושה אותם
ב על מנת לקבל לעצמי אז חוץ מהלחם הצלות
במצרים אבל אחרי
זה יש צמצום אני לא מרגיש את האור האלוקי
בתורה המצוות אני אפיל נהנה יותר מגלידה
גשמית חיצונית בעולם האשליה שנתונה
לפירורי פירורים של זמן ומקום אבל במצוות
אני לא נהנה למה בגלל
הצמצום ורק על ידי מאור התורה יכולים
להחזירו
למוטב שזה נקרא הטבת הנרות מה זה מאור
התורה שהיא מהירה לי לתאר את הרצון
לקבל ואז כשמתקנים את הכלים של
קבלה יש מקום לאור השם שיאיר בתוך הגוף
היות ויש השתוות
הצורה ואז נקרא הגוף שהוא נגף בכלל מצד
עצמו
מנורה והגוף נברא עם שבע מידות חגה נעים
דקדושה חסד גבור תפרת נצח עוד יסוד
מלכות ולעומת זה יש שבע מידות רעות
הנקראות שבעה עמים אולם לא יכולים להדליק
את הגוף בפעם
אחת אלא שיש עליות וירידות לכן כתוב
בהעלותך שכל פעם צריכים להדליק עד שתהה
שלבת עולם
מעליה היינו שכבר לא צריכים להגבות כל
פעם וזהו לאחר שאדם זוכה אונה בכיות שהכלי
מתוקן האור תבול להתפשט במהירות האור אבל
כשאני בונה את הכלים או מתאר אותם אז לאט
לאט אין מה
לעשות וזה בסדר ימי חול שבת ימי חול שבת
אבל צדיקים הם בשבת כל הזמן יש להם השראה
של שבת בימי
החול ו מטרם זה אומרים שאדם צריך
להתגבר גבר מלשון להתגבר בכל פעם הדלקה
מיוחדת כל בו בק כל לפנות בוקר כל אמונה
כל מצווה כל מערכת
יחסים כל הזמן אנחנו מתגברים כי אנחנו
בעבודת האמונה לא הגענו לאמונה בקביעות א
אומר את זה וזה שך כשיש אמונה חלקית שאז
שייך להתגברות והעבודה זו נמשכת עד ששלב
את עולם מאליה דהיינו שהוא זוכה לכלל שזה
נדלק מאליו שזה הוא דווקא לאחר שאדם זכה
לאמונה בכיות
כמו שאוהבים אז הכל זורם מאליו אתה לא
מרגיש
מאמץ אולם האדם צריך לדעת זה שרוצים שהגוף
הנקרא מנורה יאירו השב הנרות שלה שיהיה
ממולה עם שפע אין הפירוש שיאירו בשביל
הגוף חלילה אחרי זה
נגף אלא שש המידות יאירו אל פני אל מול
פני המנורה כלומר פנים של המנורה דהיינו
הפנימיות וזה שכתוב דה לפני מי אתה
עומד זאת אומרת שכל המנורה תאיר נגד הפנים
שזה נקרא פני השם כלומר לשם שמיים ולא
לעצמו עוד אפשר להגיד דע שזה צד
הידיעה בא בשביל האמונה שהיא תהיה
הפנים שנזכה דיינו תכח כי אין דרך אחרת
להעיר וברוחניות אי אפשר לזהב שלא כמו
בגשמיות נתתי לי מישהו חמאה חייכתי לו אבל
בלב אני שונה אותו אלא וזה נימוס חברתי
ברוחניות אם הכלי שלך הוא מקולקל אז האור
מסתלק אתה לא יכול להתאפר
ברוחניות אין אקמול
ברוחניות ברוחניות אמיתית אתה לא יכול זף
אם אין לך כלים אז אתה לא מרגיש טהור לא
משנה מה
תעשה פה אתה כאלו יכול גרד פירורי אור
בעולם האשליה אבל ברוחניות או שאתה אוהב
או שאתה לא אוהב
זהו אבל מה יש עבודה על
אהבה ושנזכה לעבוד ואז נראה שאהבה נמשכת
מאליה אל מול פני המנורה יעירו שבעת
הנרות עכשיו זה גם עובד מצד חנוקה
העניינים האלה רק מצד מדרגת נשמה
ומצד הנס הרוחני מצד
ה רצון להשפיע ולא מצד השימוש ברצון
לקבל שזה דווקא
במקדש אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות
פני המנורה זה
הבורא דהיינו הצד שהבורא מתגלה ליבו הפנים
הפנימיות שבעת הנרות היינו שבוע הימים
היינו ששת ימי המעשה ושבת
שכל ששת ימי המעשה הוא הכנה לשבת היינו
למלכות הם יעירו אל פני המנורה שהוא הבורא
שהוא הפנים של המנורה דהיינו הפנים של
המאור האר איננו בתורתך שהוא המהיר
למנורה ושבעת הנרות צריכים להעיר על מנת
להשפיע על הבורא יתברך שהוא פני המנורה
דינו שכל הפרטים יבואו בשביל הכלל כל החסר
יבוא בשביל השלם כל החלקים יבואו בשביל
האחד
בעלותך פירש רשי שצריך להדליק עד שתהה
שלבת עולם
מאליה על ידי ריבוי הכפיות שנקרא כופין
אותו עד שאומר רוצה
אני זה נקרא עד שתהה שלבת עולם מעלי דיינו
השל אבת זה
התלהבות בדרך השם ההערה האלוקית בהתחלה
אתה לא מרגיש את זה אתה במצרים
בכלל אבל על ידי כפייה מתוך בחירה מתוך
עבודה פנימית פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון
גדול עד שפתאום
ניצת הנשמה והיא
נדלקת עוד קטע קטן אני קצת מדלג על
חלג אלא לפי שדרך בעל הסולם זצל יוצא
שהעיקר הוא לצאת מתועלת
עצמו מה זאת אומרת זה הדרך האמיתית של כל
התורה מ רשבי מ משה רבנו מאז הוא מתמיד אז
למה הוא אומר רבי ברוך שלום הבי הלוי השלג
הקדוש צצו
קל לפי דרך בעל הסולם הרי זה הדרך של כולם
כן אבל בעל הסולם הדגיש את זה בצורה מאוד
ברורה לדור שלנו היות ומ חורבן הבית
ויילך מאז הגלות הרוחנית הגדולה בעולם
הנקודה הזאת לא מספיק ברורה לבני העולם
אבל בעל הסולם בא וחידש וחידד את הנקודה
הזאת בצורה מאוד מאוד
ברורה והתמקד בצורה מאוד מובהקת בדרך הזה
אבל ודאי זה דרך האמת של
כולם אין כל הצדיקים מדברים על זה כל
התורה כולה שמותיו של הקדוש ברוך
הוא אלא לפי דרך בעל הסולם זצל יוצא שעיקר
הוא לצאת מתועלת עצמו היינו שאדם יכול
לעשות מעשים של מסירות נפש
גם כן על בסיס של תועלת עצמו כן כל חסד
דעבדין לגרמי דאבדין לכן כשראש הוא מוותר
על תועלת עצמו על ידי מעשה של
צדקה לכן ידע שכל המסירות נפש שלו הוא על
בסיס של על מנת
להשפיע לכן אמר מ חלקך יה חלקי זה איזה
סיפור
שמובא על רבי יוסי בן
קיסמה ואין כוונה על מעשה הצדקה בלבד אלא
גם על המעשים שיושב ועוסק בתורה ומכיל
כילות ברבים כיוון שהכל היה על הבסיס של
על מנת להשפיע מה זה על מנת להשפיע לשם
שמיים לא לטול את
עצמו וזה הפירוש להגיד שבחו של הארון שלא
שינה במעשה המנורה כיוון שמעשה המנורה הוא
מדרגה גדולה שהתענוג הוא גדול ביותר וככל
שהתענוג יותר גדול יותר קשה לעשות על מנת
להשפיע וזה פירוש שלא שינה אלא הכל היה על
בסיס כאשר ציווה השם את משה לא שינה
דהיינו מלשון שינוי צורה שלא שינה לתועלת
הגוף אלא הכל היה לשם
שמיים גם קראנו היום וזה מעשה המנורה מקשה
זהב עד ירך עד מקשה כמראה אשר הרא
השם את משה כן עשה את
המנורה ויש לפרש על דרך
המוסר דניין מקשה פרש
רשי אשת של כיכר זהב הייתה ומקיש
בסס בקורנס וחותך בקשי לפשט איבריה
כתיקונן ולא נעשת איברים
איברים על ידי
חיבור היינו שהייתה כלל אחד
וממנו נעשה פרטים
הרבה והנה עיקר ההבדל בין דרך היהדות לדרך
אומות העולם מתבטא בזה ש יסוד צריך להיות
על בחינת
אמונה מה שאין כן אומות העולם הוא על דרך
ידיעה היינו שהם חושבים שעל ידי שיחקרו
חקירות ב יתברך על ידי זה הם ישיגו
אותו לכן הם הולכים על דרך פרטים
פרטיים היינו שכליות שמשכיל בו
יתברך וכל פעם הם חושבים שהם מבינים אותו
יותר כן רואים את זה גם במדע ש כל כך הרבה
גילויים מטורפים יש היום לא בזכותם אגב זה
רק עבר דרכם ועם זאת קשה להם לראות את
הבורא
למה כי הם מנסים הם לא מבינים שהכלל מעל
הפרטים שהאחד מעל החלקים שהשלם מעל החסר
הם מנסים לאנוס את השלם לתוך החסר ויותר
מזה הם דרך
הפרטים דרך השכל החיצוני דרך החומר דרך
הגשמיות מנסים להבין את האור את הכלל שהוא
מעל זה למה כי הם חושבים המחשבה של רצון
לקבל של
פרטיות אז ממילא הם נפרדים מהכלל במחשבה
הזאת אז הם לא רואים את
הכלל אבל הם חושבים שאם יהיה להם את כל
הפרטים אז הם הבינו את הכלל אם הם יבינו
איך החומר עובד הם יבינו את הבורא לא ממש
לא זה אפילו גורם להסתרה יותר גדולה לכן
רואים הרבה מדענים גדולים שהם אמורים
להיות הכי צדיקים עם התגליות ות המטורפות
שלהם והם בכלל לא מאמינים איך יכול להיות
דבר כזה לא כולם ברוך השם אבל לא
מעט בדיוק כמו אברהם אבינו שהוא חקר את
הטבע מספרים עליו שהוא היה חקרן אבל כדי
למצוא את האחד מה המדה עושה חוקר את הטבע
כדי להוציא את האחד מהמשוואה כדי לתלות את
הכל
בטבע וזה פירוש שלוקחים איברים איברים
ואחר כך הם עושים מהם מנורה אחת היינו שעל
ידי זה שבכל פעם הם ישכילו אותו יותר
ויותר תגדל השגתם עד שיהיה להם בחינת
מנורה אבל אנו אנחנו מדברים על מדענים זה
היה משל אל הצד היווני שבאדם צד המדען
שבאדם הוא חושב שאם הוא הבין את הבורא
ברצון לקבל בשכל במה יצא לי מזה
בפרטיות ככה הוא יגלה את הבורא ואנחנו
אומרים לו לא ממש לא זה לא הדרך זה דרך של
אומות העולם ז דרך היהדות מה גם שהם לא
משיגים אותו
באמת לכן הם אומרים מתוך זה שיהיה לי
תענוג ברצון לקבל אני אגלה את הבורא מתוך
זה שאני אבין את הבורא בפרטיות אני אגלה
אותו אנחנו אומרים ממש לא אנחנו רואים
גם גם התורות של העבודה
זרה מבוססות על זה תקבל עולם הזה תקבל
עולם הבא גם האלילים תקריב את הבן כדי
שתקבל תמורה זה אלילים של רצון
לקבל או גם מצד התיקון החלקי של הדתות שזה
קליפת הימין והשמאל שזה ישמעאל ועשו או
נצרות ואסלאם
זה עדיין במסגרת הבנת לקבל כי אין להם את
הקו האמצעי לכן מאברהם יצו קליפות וגם
יצחק עד יעקב שהוא שלם הוא בניף שלמ
אבל יש שם קליפות
עדיין אבל דרך היהדות
היא מתוקנת
מה מה שאין כן דרך הידות היא להפך שהדרך
היא שלוקחים את הכיכר זהב הנקרא רצון לקבל
מלשון זהב מלשון זהב שזה הדבר הנוצץ
לפרטיות שלי הוא מקיש בקור נס וכולי אינו
ש לכים בבחינת מוחה וליבה יש כושיות לאדם
וזה
נקרא
מקשה משום שהולכים על דרך האמונה הז יש לו
הרבה
קושיות כי עניין אמונה מתחיל דווקא במקום
שאין השכל מסכים ממילא קשה לו לקבל את
האמונה למעלה מהדעת כי מה השכל מסכים אם
אני רואה מה יוצא לי מזה מה לרצון לקבל
אני מבין ומרגיש אז אני מסכים לעבוד אבל
אם אומרים לי אמונה תעבוד לשם שמיים לא
בשביל תענוג ובאמת כדי שלא יהיה זיוף
מסתירים לאדם את
התענוג מרגיש
מדבר אז קשה לו לעבוד יש לו מלא קושיות אם
הוא רואה מה יצא לו מזה תהיה בריא תקבל
עולם הזה עולם הבא סבבה אבל בדרך האמת
בדרך כלל ישמע מלמעלה מסיירים לו את
זה ואז הוא בכושי גדול הוא לא יודע מה
לעשות קשה לקבל את האמונה ועוד הפסוק עד
ירחה עד ירחה נקרא בזמן שעדיין נמצא
בזמן של הסתרה גם מלשון
ירך לשון
ירח כף יריכו וכן על זה מלשון מה ירח בסתר
אף דברי תורה בסתר את היינו שכבר
מתחיל לפרוח ורוצה לקבל יסוד על עבודתו
מבחינת הבריחה גם זה אסור
דהיינו יש את המצב של הירך שקשה לו
יש לו קושיות אבל יש מצב שפתאום פורח לו
ממהיר לו בלשון רפח גם ניצוצין מהיר
לו פתאום הוא מרגיש תענוג עצום בעבודה
הרוחנית בזכות היגיעה שהוא עשה אבל מה הוא
מתחיל לבנות את היסוד שלו על זה שהוא נהנה
ואז זה מסתלק ממנו פורח
ממנו אם הוא עושה את היסוד
הזה כדבר עיקרי דיברנו על זה ם מעניין
חנוכה מה היה
הנס הנס היה רקדות שהדרך של האמונה למל
מהדעת היא הנכונה אבל אם
עושים את זה שמתגלה לי האור בתור יסוד
לעבודה אז האור מסתלק אם הוא רק עדות לזה
שהעבודה של האמונה היא נכונה אז זה דבר
טוב זה נקרא דעת קדושה אבל אם אני הופך
פתאום את זה שיש לי תענוג ליסוד עבודתי
אזח עזרתי לרצון לקבל אז הסתלק ממני אז
אותו דבר פה גם כשנתנו לך השגה אלוקית שזה
נקרא
פירחה גם זה
אסור למה כי אז אתה תיקח את זה לפרטיות
דהיינו אפילו שאני עובד בדרך האמת והאירו
לי את האור האלוקי בזכות העבודה האמיתית
שלי אסור לי לעשות את זה יסוד
לעבודתי אלא היסוד צריך להיות בעל מנת
להשפיע
תמיד מה זה אומר יסוד שאדם מחשיב את זה
שיש לו תענוג ואז הוא בועט באמונה ואז מה
עשה חזר לרצון לקבל אלא צריך להיות מקשה
מתחילה ועד סוף כמראה אשר הראה
השם וזה עניין מעשה המנורה שנתקשה בו משה
כי זה זה קשה זה הפוך מדרך
הטבע כי בדרך כלל הסדר הוא שבכדי להשיג
בחינת חוכמה אז הולכים על סדר המדרגה
היינו משכל קטן לסכן גדול ככה עובדת
האנושות גם במדע זה עובד ככה מהקטן הולכים
לגדול עד שזוכים לשכל האמיתי זה ההגיון
הגשמי דרך העולם ככה זה עובד לכן הוא נותן
סדר הפוך היינו כי הסדו אמונה למעלה מהדעת
אומרים לך פה אתה מתחיל
מהכלל מלמעלה אתה מתחיל אבל את הלמעלה אני
לא משיג נכון תקבל את זה באמונה אם תשיג
את זה זה יהיה ברצון לקבל אחרי שתקבל את
זה באמונה טוב אתה תשיג גם את ה למטה אחרי
שיהיה משה רבנו יהיה גם דעד דקדושה אל
תדאג אבל הגוף מה אומר תתחיל מלמטה ממה
הצל זה ממה שאני מבין זה גם האבנים הם הם
לא יכלו לקבל לא היה להם בעיה עם המצוות
אגב היה להם בעיה עם שבת ברית מילה
ו קידוש החודש כי זה מצוות
אמוניות הם רצו לפגוע בזה לא היה להם בעיה
עם הדברים האחרים ר כמובן אם זה יפגע הכל
פל אבל הבני גם צודק כי זה כמו קליפת נוגה
זה השכל צריך שכל אבל הוא צריך לשמש את
האמונה צריך גוף אמוני כמו שהרב
אומר לכן זה לא אמלק אנחנו לא רוצים למחט
אותם אנחנו רוצים אותם אבל הם צריכים לשמש
את האמונה ואם לא זה כליפה צריך להסיר
אותה היינו כי סוד הוא אמונה למעלה מהדעת
ודווקא על ידי זה זוכים לדעת הקדושה אבל
אנחנו אומרים כ תיתן לי להרגיש ואז אני
אעבוד כל יום אנחנו אומרים את זה האדם כל
יום בהתלבטות אין לי כוח לקום לתפילה אין
לי כוח ללמוד מה הוא אומר שהכוח הוא הסיבה
לעבודה אומרים לך לא למעלה מהדעת טיפה
למעלה מהדעת הכוח כבר יגיע אבל שהכוח יגיע
אל תתלה את העבודה בזה שקיבלת כוח כי אם
תעשה את זה זה יסתלק ממך וזה הקושי במדרגה
השלמה כמו משה רבנו אז הוא מקיים את האמ
אמונה וידיעה בבת אחת האמונה שלו כל כך
חזקה שהידיעה לא מכבה אותה אבל עד שנגיע
למדרגות
האלה אנחנו תמיד חיייבים לעמוד על
המשמר וזה עבודה לא קלה עכשיו נגיד אני
מלמד משל כי אני מלמד בשביל כבוד אבל
הייתי עייף רציתי ללכת
לישון עשיתי פה איזה סוג של
התגבות עכשיו מצד שני לימדתי אני יכול
לקבל כבוד אני רואה פה תענוג אני אתלה את
ה גם לא היה לי כוח לפני זה אז אני יכול
לתלות את העבודה שלי עכשיו שאני מלמד בזה
שקיבלתי פרגון קיבלתי כבוד קיבלתי פתאום
כוח אבל אם אני עושה את זה אז חזרתי לרצון
לקבל אז הפסדתי אבל מצד שני כבוד התורה
מותר אנחנו לא תורות המזרח ב אנחנו לא נגד
תענוג רק שהתענוג לא לא יהיה
הסיבה כי אם הוא הסיבה אז נשארתי עם
האנוכיות והגאווה שלי מה עשיתי בזה אלא
הוא צריך להיות לוואי הוא
אמצעי וברוחניות
יש מיקרוסקופים יותר טובים מ בגשמיות ש
רחמן לי בבעייה אתה לא יכול לעבוד על
הבורא אתה לא יכול לעבוד על הנשמה שלך
גם לכן עוד פעם כי היסוד הוא אמונה למעלה
מ דעת ודווקא על ידי זה זוכים לדעת דקדושה
אז אדם צריך לקום ללמוד תורה לפעול ואין
לו כוח בואו נקרא לצורך המחשה לעניין הדעת
את הכוח
לעשות אם הוא טול את זה בכוח לעשות דהיינו
בקבלת האור אז הוא הפסיד אבל אם הוא מוכן
לפעול בלי כוח למעלה מהדעת בדרך פלא כמו
שאומרים בחסידויות למעלה מסדר ההשתלשלות
אז הוא גם קבל את
הכוח עולה שלבת עולה
מאליה אבל אל תתלה את זה בתענוג וכל יום
זה נקרא פתאום ורעמסס וכל יום אנחנו עושים
את העבודה הזאת עד שנקנה אמונה בקביעות מה
זה אמונה בקביעות שזה יהיה קבוע וחרות
בנפשי שהאמונה היא הדבר החשוב היא היסוד
של
העבודה באמת כל החיכוכים האלה מרגילים את
האדם לעבודה כמובן יש בזה מדרגות יש אמונה
מצד עולם היצירה מצד עולם האצילות ישש ח
כר ועונס גח פרטית כל דבר במקומו אבל יש
את את הכלל הזה שאתה קונה שהאמונה הי
העיקר אבל עד אז אתה בהרבה עבודה של עולה
ויורד בירורים וימי
החול גם בחומת הקבלה אנחנו למדים את זה
אתה קודם למד את החוכמה שים את עצמך בצד
תלמד את החוכמה טוב אחר כך תראה איך זה
קשור אליך רוב האנשים לומדים איך זה קשור
אלם מנסים להבין את זה מצד האגו שלהם
הרצון לקבל הדברים הפרטיים שלהם זה
טעות ודווקא לכן היינו כי היסוד הוא אמונה
למעלה מהדעת ודווקא על ידי זה זוכים לדעת
קדושה היינו שמתחילה מקבלים את העבודה
בבחינת מקשה ואין שום חיתוך איברים במעשה
המנורה למה כי אני מקבל את זה
באמונה שלמה מתוך ויטור על הפרטים על האגו
ועל עצמי
מבין לא מבין בא לי לא בא לי מקבל את
זה היינו שאין לו שום עבודה אלא בחינת
אמונה ודווקא על ידי ההקאות הנקרא מקיש
בקורנס
וכולי על ידי זה באים להשגות בחינת פרטים
היינו שיש הבדל בין מצווה למצווה וכולי
נמצא מה שמתחילה
היייתה
אין פה
ניקוד סעת עשוית כיכר זהב מקשה בלי שום
אבחנות נעשה אחר כך להרבה פרטים ויש להם
חיבור
אחד מה שאיין כד חומות העולם היא להפך על
דרך שכתוב בהקדמת הזוהר שילוו אחד שאל
לרשבי וכולי זאת אומרת אחרי שהתחלתי מהכלל
השלם מהאמונה מהעבודה
הראשוני וממנו אני פועל את הכל אז גם גלים
לי כל הפרטים של המציאות ואני גם רואה שהם
שייכים לאחד בצורה פלאית
ומדהימה אבל אני בהתחלה צריך להתחיל
באמונה מהכלל כי זה
היסוד יש בורא לעולם יש כלל השתוות
הצורה השפעה זה היסוד של הכל אבל
הפילוסופים המדענים
היונים שבאנו מה היסוד שלהם מה יצא לי מזה
אז הם מתחילים לא מהבורא הבורא לא מעניין
אותם מתחילים מנמרוד
נמרוד מלשון מודרנה מגדל
בבל מה אני פה מה לי יצא מזה מה אני מבין
פה ואם נעמיק יותר בהתחלה אדם לא מרגיש את
התנוק במצוות אבל הוא מקבל את זה באמונה
למעלה מהדעת ופועל את זה ואז הוא לאט לאט
מתחיל להרגיש את הפרטים שבמצוות את ההרגש
ואת הגוון ואת הטעם של כל מצווה ומצווה
אבל אם הוא מנסה קודם להתחיל מה טעם קודם
מהפרטים קודם מהתענוג אז הוא ישאר גם לא
ישיג את הכלל וגם יהיה במכת ספרדה וערבוב
גדול כי זה זה יהיה בנגב זה מה זה נגף
שהפרטים נפרדים מהכלל הנגף הוא טוב גם כן
שלוקחים אותו לתיקון אבל אם לא נהיה גופה
לא
צחוק מה שאין כן דרך אומרות העולם היא
להפך אז דרך ומרות העולם שבאדם זה לבדוק
מהרצון מקבל והרבה יסורים עברה האנושות
להבין את זה שנזכה
להבין עוד
קטע וזה מעשה המנורה מקשה זהב דרכה פיחה
מקשה הי כמראה אשר הרה השם את משה כן עשה
את המנורה פרש רשי וזה מעשה המנורה רק
שנייה רוצה לראות פה
משהו
אני רוצה לזבות רגע את הפסוקים
פה וזה מעשה
המנורה מקשה זהב עד
ירך ע פירחה
מקשיי כמראה אשר הרא אדוני את משה כן עשה
את
המנורה פרש רשי וזה מעשה המנורה שרא הקדוש
ברוך הוא באצבע לפי שנתקשה בה לכך נאמר
וזה מקשה הסת של כיכר
זהב היתה הו מקיש בקורנס וכולי כן עשה את
המנורה מדרש הגדה על ידי הקדוש ברוך הוא
נעשת מאלי מחוץ
לפרוכת העדות באוהל מועד יערוך
אותו ר שרבותינו דרשו על נר מערבי שהדת
לכול בעולם שהשכינה שרה בישראל ויש להקשות
מהו שנתקשה משה במעשה המנורה למה המרמז של
כיכר זהב הייתה ומכה בקורנס מה הוא הפירוש
שעל ידי הקדוש ברוך הוא נעשת מאליה הנה על
דרך הרמז המנורה הכוונה על גופו של האדם
זה דומה למה שקראנו לפני אבל יש פה תוספת
אז נקרא את
זה כשאור השם מלובש בו האדם מאיר כמנורה
אדם גם שחוזר בתשובה בהתחלה או מתחיל דרך
רוחנית מרגיש את זה מאוד מאוד ממש שאור
השם האיר בו פתאום הפך שינ את חייב מהקצה
על הקצה אבל יש שלב שלוקחים את זה זה
מסתלק כי רוצים שתתחיל לעבוד זה נקרא
הרותה דל טטה לפני זה זה היה לחם מן
השמיים ובאמת ראית הקדוש ברוך הוא נת לך
הרגשות גדולות אל עכשיו הוא רוצה שתהייה
שותף תעשה עבודה ממטה למעלה בעל מנת
להשפיע ואז זה קשה ולזה נתקשה משה איך
גופו של האדם יהיה לו היכולת להלביש את
האור העליון בא בשעה שש שינוי צורה בין
האור לכלי שהוא גופו של האדם אז זה בא
התשובה של כיכר זהב היתה הגוף נקרא כיכר
של זהב היינו רוצם לקבל הוא מכה בו היינו
שהוא עניין של זיווג דעקה כלל הטבע עובד
בצורה הזאת אגב לא היה לנו אנרגיה בלי זה
על ידי ההקאות והתגברות האדם כי שני דברים
מנוגדים נקראים בשם
הכאה שכל אחד מכה לשני ורוצה לבטלו וזה
פירוש הוא מקיש בקורנס שהיה מקיש על הרצון
לקבל שלו בכדי
לבטלו אבל נתקשה בה היינו שאין זה בידי
אדם להפוך את הרצון לקבל שיהיה ממנת
להשפיע באמת זה לא
בזכותך ועל ידי זה באה התשובה כן עשה את
המנורה על ידי הקדוש ברוך הוא נעשת מאליה
וזה פירוש הבע לטאר מסיין אותו אבל זה אמת
מה שהגוף אומר לו שאין בידי אדם
להופכו נכון זה לא תלוי בך כמו שאמרנו
בהתחלה אבל אתה צריך לעשות את העבודה כדי
שיהיה לך מקום להיות
שותף אם כן
הכושיות
הכושיות לעשות את הדבר נקרא כלי שהוא
בחינת חיסרון ואחר כך יכול להבב שפע שנקרא
מילוי למלות את החיסרון כן אין תפיסה באו
בלי כלי מה שאיין כן אם אין לו הקושיות
עכשיו מדבר ממטה למעלה אין לו מקום לקבל
מילוי החיסרון שזה נקרא סיו מלמעלה על כן
משמע כאן שבלי הקושיות אין האד ה מתחיל
אין מקום למלו החיסרון זה נכון מצד אחד
אבל עם כל זאת ועל זה בא הפסוק מחוץ
לפרוכת העדות
והקשו וכי לאורה הוא צריך וללא כל 40 שנה
שלכו בני ישראל במדבר לא הלכו אלא לאורו
אלא עדותי לבה העולם שהשכינה שורה
בישראל אוקיי אז זה קראנו אז
אה אבל יש פה תוספת נחזור על
זה ויש לשאול וכי איזה ויש להקשות וכי
איזה טיפש יחשוב שהמנורה תעיר לקדוש ברוך
הוא מה זה טיפש שלא מבין שצריך להשפיע ולא
אחד מדג יקרים הוא שאין לו גוף על כן מה
שהך לומר שם נוה
לצורכו אלא הוונה שלא צריך לאורם של
התחתונים
היינו על ידי להתעוררות התחתונים על זה
מביא ראייה שבמדבר היה רק על ידי התערות
דיל אלה ולא על ידי מעשה התחתונים אלא
משום דות שגם שאמר שנעשה המעשה מכל מקום
היה נס שנס נקרא לא על ידי מעשה תחתוני
וזה באמת ככה אגב כי לא בזכות היגיעה אתה
מקבל גם כשאתה מתייגע אב אתה חייב להתייגע
ואין הנחות כי לא שילם עוון האמורי אבל עם
זאת זה לא תלוי בהגיעה שלך פלא כי באמת זה
לא משתווה לאין סוף לקבל על קצת
יגיעה אין פה פה השתוות נכון זה רק משהו
סמלי לאפשר לך להיות
שותף אם לא תעשה את זה נכון לא יהיה לך
כלי אבל מצד שני תעשה הכל זה לא תלוי בזה
ויותר מזה אם אתה עושה ואתה דורש האור מיד
מסתלק אם אתה עושה ואתה בא בענווה
ומבקש תמצא וזה פירוש זכו החישן
לא זכו בעיתה שכל החי שנה הוא לצורך
התחתונים שיחשבו שעושים משהו למה כי הוא
לבדו אין עוד מלבדו הוא לבדו עשה עשה ושה
לכל המעשים וזה בית בית תורות בית תפיסות
תורה של ימי החול תורה של
שבת אנחנו חייבים גזירה הי אין לך רשות
להרר אחריה חוקי הי
מלפניי שתוק בניק לה במחשבה אין לנו השגה
במחשבה ליתר דבקות אין לנו השגה צריכים
לעשות מה שצריך אבל אם תחשוב שבזכות יגיעת
קיבלת נפלת לגאווה הפסדת הכל אז זה
נאמר
ביום כי ביום פשעתי
לא תצילנו ביום
פשעו איך הוא אומר את זה בפרי חכם שיחות
קודש כי לא
צורנו
צורם ואויבינו
פלילים כי כל עובדי
אלילים צום
ברשותם כי
יוכלו לטאב
נפשם בכל
שקוצים וצורם
באדם מה שאין כן צורנו
אינו
ברשותנו
אלא
מזדמן ושוכן
עמנו באותה עת שאנו עושים
רצונו
היות ועובדי
אלילים הם חושבים שהכלל תלוי
בפרטים אבל אנחנו יודעים שזה לא תלוי
בפרטים אבל עם זאת
אנחנו צריכים לעשות רצונו צריך ירת שמיים
אבל הוא מזדמן עמנו כשהוא רוצה הוא לא
תלוי
בנו אבל הם חושבים כיוון
שנדו ככיוון שנדו
מרכושם לאלוקי לאלוהים הם חושבים בגלל
שנתתי את הפרטיות שלי נתתי
ועשיתי צורם ברשותם הבורא בכיס
שלי איך אומרים קבלה זה מדע תעשה תקבל
אנחנו אומרים
לא אולי אני אקרא את זה זה קטע חזק אני לא
זוכר את זה מספיק טוב זה
קר רק
שנייה קטע
מאוד אוקיי מצאתי את זה אם אתם רוצים יש
גם מאמר שכתבתי פעם באתר נקרא פנינה חוכמה
לא כצור צורם הסברתי קצת את הנושא הזה
כדאי להעמיק בזה לא צורנו צורם והבנו
פלילים כי כל עובדי הלילים צורם ברשותם כי
יוכלו תהב נפשם בכל שיקוצים וצורם בידם
דיינו שהם חושבים שהפרטים עושים את
הכלל כי כיוון שנטבעו מרכושם על אלוהים
פעם אחת נשאר אלוהים באדם לעולם אם עשיתי
אז אני צריך לקבל אם עשיתי מצוות הבורא
צריך לתת לי זהו הוא בכיס שלי הוא תלוי
בפרטים איך אומרים אנשים עד כדי כך זה
מצחיק במקום להגיד שהבורא ברא את הבריאה
הרבה אומרים שהנברא המציא את בורה כ הוא
צריך להאמין במשהו עד לשם
מגיעים מה שאין כן צורנו אינו ברשותנו אלא
מזדמן ושוכן עמנו באותה ע שאנו עושים
רצונו מקיימים מצוותיו בכל תנאם מה זה
תנאם תנאם החמור שיהיה בעל מנת
להשפיע ואפילו הזוכה לשלמות גמור באותו
רגע כששוכחים מצווה אחת דיינו מצוות
האמונה הרי נמצא מרוחק בתכלית הריחוק
דהיינו אפילו יש לו את כל הפרטים את כל
הגיות אבל אם הוא מאבד את הכלל אז כל
הפרטים האלה לא שווים כלום מצד עצמ זה כמו
נרות בית מלא בנרות בלי אש להדליק אז הוא
בחושך כמו שכתוב צדקת הצדיק לא תצילנו
ביום
פישו וזה עניין כל כך עמוק הרי תורות
המזרח לקחו את זה לקיצוניות הכל זה אור
הכל זה הוא הוא בכלל צמצם את עצמו הוא אתה
וצריך לבטל את השלי לחזור להיות אור לקחו
את זה לקיצוניות ויש הצד השני לקחו את זה
רק לחומריות הכל חומר אין רוח והיהדות יש
שיטת השניות היא עושה מיקס מהכל וזה בכלל
עבודה זרה אבל היהדות אומרת אין עוד מלבדו
הוא עשה עושה ויעשה לכל המעשים זה קודם כל
אבל בתוך זה הוא רוצה שתהיה שותף אבל שלא
תחושב שהשותפות שלך מחייבת
אותו זה נושא עמוק אבל שנזכה להבין את זה
כי אז יפתחו לנו מראות
השמיים כי זה לא עניין של הבנה טכנית רק
מחשבה זה לא מחשבה גשמית במוח זה רק תרגיל
מחשבה זה אומר מה צורת ההגיון הרוחני שלך
מו עכשיו איך אתה דוחה את תפיסת המציאות
ובונה כלי של הגיון אלוקי כדי לקבל
אותה
אוקיי
בואו נראה אם יש פה עוד
משהו יש פה דברים על
המשכן
רק
רגע
טוב בסדר זה יצא ארוך
אז לסיום
כדי לחבר את העניין הזה
עם החנוכיה בכל זאת אני אקרא אזה פוסט
שכתבתי א על
אח נוקיה אולי אני אגיד קודם משהו בעל פה
אז אם ככה
ה חנוכה וזאת חנוכה שזה מלכות או מלכות
דירנפלד את לניסים
במודים כמו שהארי גם אומר שעוד זה בחינת
חנוכה יש פה עניין מיוחד העניין שמ
מראה על בחינ הרצון להשפיע ע שמונה חסדים
של הבינה מדרגת נשמה וכן על דרך
זה חנוכה זה מלשון חניה חנוכה כי זה רק זה
לא פורים
עדיין זה רק אסור לנו להשתמש באורות האלה
דהיינו שהתפשטו לרצון לקבל אלא זה רק
לראותם בלבד רק בבחינת
השפעה רק בבחינת רצון להשפיע
ב בחינת משפיע בעל מנת להשפיע אבל זה רק
אומר מלשון הרבש מלשון חניה כי זה רק שלב
מעבר זה כמו יראה שבאהבה שבא להביא
לאהבה עוד
אומר שהשמן זה ההשתוקקות של האדם
הפתילה זה בחינת האור חוזר מלשון גם
תפל ביידיש
פסילה אומרים כ מלשון
פסול כי כשזה לא בא בבחינת הור חוזר אז זה
כמו צד הגוף שהוא פסול אבל אם זה בא בשביל
האמונה אז זה פתילה מלשון תפילין אז זה
יכול להיות מלשון פתלתל שזה
הנחש אז צריך לקחת את הרצון לעשות אותו
אור חוזר
פשוט וכל אחד מדליק משהו אחר בח כי עלפי
המדרגה הרוחנית
שלו השמן זה ההשתוקקות אני צריך לקחת את
ההשתוקקות שלי בשביל העליון שזה נקרא
הפתילה ואז בעזרת
השם שלב את עולם מאליה אז גם הקדוש ברוך
הוא יאיר לי את התענוג הרי מה זה השמן לא
מדובר על חנוכיה בחוץ רק שמן זה כל המעשה
מצוות שלי זה הנרות כל הפעולות שלי כל
הפרטים שבי
האם אני מרגיש בהם את האלוקות או לא ולשם
צריך להגיע אז שנזכה וזאת חנוכה זה הכלל
של חנוכה העוד הנקודה
הכלל שנזכה להרגיש את אור החנוכה את אור
הנשמה הזה שיאיר לנו את דרכנו ואת נשמתינו
לאורך כל השנה ויחבר אותנו לפורים ולסיום
אני קרא פוסט את הפוסט שכתבתי שמן חנוכה
שמן מלשון
נשמה מדרגת החוכמה הנשמה שם כללי לכל
המדרגות השמן שהוא זח הוא דבר טוב מאוד
ואפילו בריא מאוד
רוחנית אבל כשהוא עקור ויורד להתעבות
הגשמית של הפרטיות והנפרדות הוא הדבר הכי
מזיק שיש ות והכי רחוק ממקורו כמו שמן
רבוי בגאווה זה לא
בריא או שומן
טראנס השמן כפי שבעל הסולם מביא מייצג את
ההשתוקקות של הנשמה את הרצון הפתילה את צד
הקו צד האדם אור חוזר הרצון לדבקות
במציל כמו שכל ורגש באדם אם תרצו החיבור
ואור הנר עצמו המאיר מייצג את התלבשות
ההערה ברצון בלשון הקבלה זה נקרא עיגול
מסך והאור אי אפשר רק עם אחד מהם חייב את
שלושתם כדי שהכלי יהיה שלם ומאושר ר צריך
גם את ההשתוקקות גם את הרצון ליתר דבקות
וגם את הקדוש ברוך הוא שיעיר
לי בזמן
חנוכה האדם צריך לראות עם איזה חומר דלק
הוא מדליק את עבודת השם שלו האם בשמן טמה
שגורם לו להסתר האלוקות הוא מייצר הרבה
פסולת נפשית ומזון לקליפות שמסתתרות בתאי
הנשמה שלו ובכך מעלה הרבה עשן ופסולת
להשקפה של האדם ומסתיר לו את האמונה בשמי
האינסוף ואף גורם לאפקט
החממה של גיהנום בנפשו כעס וכאוס בכל
האוזון והאיזון הנפשי של
האדם או האם האדם משתמש בשמן זח של השפעה
וטהרה שגורם לו לגילוי
האלוקות ואהבה
לאינסוף כל אחד ניגש לאותה חנוקי וזה לא
משנה כמה היא
מודרת כל אחד מדליק משהו אחר בנפשו דרך
החנוכיה על פי הרצון המדרגה הרוחנית שלו
והשתוקקות
שבליבו החנוכיה מבחוץ היא רק מראה לנשמה
עיקר ההדלקה היא בנפש זה רק סימן שבא
להכניס להדלקה תודעתית בנשמה
אפשר להדליק חנוכיה עם שמן זית זח אפילו
בכבישה קרה ואתה יכול לקחת שמן אבוקדו אבל
זה לא הנקודה אבל עדיין ההדלקה ת הי אחורה
מבחינת צד הרע שבעולם העשייה וזה בדיוק מה
שהבנים שבאדם רצו לא היה להם בעיה שנדליק
חנוכייה רק רצו שנדליק אותה בהשתוקקות
טמאה זיכוך השמן בנפש ומלאכה לא קלה כפי
שאנו שרים בשבת בשרו של הרי הקדוש
למפצל ריפתא כזית כתה תריד נקת סמו פרשין
משך זית דחיה דתך נרי חיה ונגדיל
נחליה בגבה
בלכיש אבל בעזרת השם שנזכה לנס פח
השמן כוח הטהרה מהנקודה שבלב להעיר ולטהר
את ההשתוקקות כולה בכוח הקשר לבורא מעט
אור דוחה הרבה מן החושך ונזכה לחג האורות
וגילוי האלוקות
בליבנו אני קצת מדלג דווקא בכוח פנימיות
התורה והקבלה יש סיכוי יפה לחיטוב הקליפות
וגילוי רז השם לנפשנו שנזכה בעזרת השם
לאמונה שלמה הערה אלוקית
ולנס של חנוכה זה נס מאוד גדול כי הוא
נסתר בפורים הנס גלוי זה ל גוף אבל בחנוכה
נס הוא רוחני הוא על הרצון להשפיע ואני לא
מרגיש את החיסרון של הרצון להשפיע בכלל לא
מרגיש בזה
גלות ובלי גלות אין גאולה ה שנזכה לעשות
את העבודה של תיור
השמנים ולמצוא את פח השמן האמיתי את
הנקודה הפנימית שבאדם את הנקודה של במנת
להשפיע שממנה ראוי וצריך להדליק את הנרות
את המנורה את ההשתוקקות של
האדם והיא דווקא הנקודה הקטנה הזאת ה תר
קנקנים היגיעה של האדם שהאדם רואה אותה את
האמונה למעלה מדעת כ
מיותרת כ הם
מותרות והרי מותרות מצד הגוף זה פסולת
בכלל אבל דווקא בזכות האמונה למעלה מהדעת
היה
הנס שזה דלק לשמונה ימים דהיינו לכל הרצון
של האדם לכל מדרגת
הנשמה
בעזרת השם
שנזכה לזאת חנוכה להשיג את הכלל של
האמונה אולי אפשר להוסיף זאת חנוכה זאת
יסוד העבודה שלי הכלל האמונה חג שמח ושבת
שלמות
