קבלה – חכמת הקבלה #קבלה #חכמת #הקבלה #חסידות | 📌 הירשמו לערוץ בקליק והפעילו את הפעמון 🔔 לקבלת עדכונים | שיעורים | ושידורים חיים | הצטרפו לטלגרם לעדכונים נבחרים ותוכן יחודי: http://telkb.net | אתר הבית: https://kabbalah.pw | פייסבוק: https://bit.ly/3JVlHvk
הצטרפו כחברי מועדון לתמוך בהפצת התכנים וקבלת הטבות:
https://bit.ly/3MH1YE2
והנה מדת הבינוני היא מדת כל אדם, ואחריה כל אדם ימשך, שכל אדם יכול להיות בינוני בכל עת ובכל שעה. כי הבינוני אינו מואס ברע, שזהו דבר המסור ללב, ולא כל העתים שוות. אלא סור מרע ועשה טוב, דהינו בפעל ממש במעשה דבור ומחשבה, שבהם הבחירה והיכלת, והרשות נתונה לכל אדם לעשות ולדבר ולחשב גם מה שהוא נגד תאות לבו והפכה ממש. כי גם בשעה שהלב חומד ומתאוה איזו תאוה גשמיית בהתר או באסור חס ושלום, יכול להתגבר ולהסיח דעתו ממנה לגמרי, באמרו ללבו: אינני רוצה להיות רשע אפלו שעה אחת, כי אינני רוצה להיות מבדל ונפרד חס ושלום מה' אחד בשום אפן, כדכתיב1: "עונתיכם… מבדילים" וגו'. רק אני רוצה לדבקה בו נפשי רוחי ונשמתי, בהתלבשן בשלשה לבושיו יתברך, שהם מעשה דבור ומחשבה בה' ותורתו ומצותיו מאהבה מסתרת שבלבי לה', כמו בלב כללות ישראל שנקראו אוהבי שמך2. ואפלו קל שבקלים יכול למסר נפשו על קדשת ה', ולא נופל אנכי ממנו בודאי. אלא שנכנס בו רוח שטות, ונדמה לו שבעברה זו עודנו ביהדותו ואין נשמתו מבדלת מאלהי ישראל, וגם שוכח אהבתו לה' המסתרת בלבו. אבל אני אינני רוצה להיות שוטה כמהו לכפר האמת.
מה שאין כן בדבר המסור ללב, דהינו שיהא הרע מאוס ממש בלב ושנאוי בתכלית שנאה, הנה זה אי אפשר שיהיה באמת לאמתו, אלא על ידי גדל ותקף האהבה לה' בבחינת אהבה בתענוגים להתענג על ה', מעין עולם הבא. ועל זה אמרו רז"ל3: "עולמך תראה בחייך" כו'. ואין כל אדם זוכה לזה, כי זהו כעין קבול שכר, וכדכתיב4: "עבודת מתנה אתן את כהנתכם" וגו', כמו שנתבאר במקום אחר.
ולכן אמר איוב5: "בראת צדיקים" כו', וכדאיתא בתיקונים6, שיש בנשמות ישראל כמה מיני מדרגות ובחינות: חסידים, גבורים המתגברים על יצרם, מארי תורה נביאים כו', צדיקים כו' עין שם.
ובזה יובן כפל לשון השבועה, "תהי צדיק ואל תהי רשע". דלכאורה תמוה, כי מאחר שמשביעים אותו "תהי צדיק", למה צריכים להשביעו עוד שלא יהיה רשע? אלא משום שאין כל אדם זוכה להיות צדיק, ואין לאדם משפט הבחירה בזה כל כך, להתענג על ה' באמת ושיהיה הרע מאוס ממש באמת. ולכן משביעים שנית: אל תהי רשע על כל פנים, שבזה משפט הבחירה והרשות נתונה לכל אדם למשל ברוח תאותו שבלבו ולכבש יצרו שלא יהיה רשע אפלו שעה אחת כל ימיו, בין בבחינת סור מרע בין בבחינת ועשה טוב. ואין טוב אלא תורה7, דהינו תלמוד תורה שכנגד כלן.
אך אף על פי כן צריך לקבע לו עתים גם כן לשית עצות בנפשו להיות מואס ברע, כגון בעצת חכמינו ז"ל8: אשה חמת מלאה צואה כו', וכהאי גונא. וכן כל מיני מטעמים ומעדנים נעשים כך חמת מלא כו'. וכן כל תענוגי עולם הזה, החכם רואה הנולד מהן, שסופן לרקב ולהיות רמה ואשפה. וההפך, להתענג ולשמח בה' על ידי התבוננות בגדלת אין סוף ברוך הוא כפי יכלתו, אף שיודע בנפשו שלא יגיע למדרגה זו באמת לאמתו כי אם בדמיונות, אף על פי כן הוא יעשה את שלו, לקים את השבועה שמשביעים "תהי צדיק", וה' יעשה הטוב בעיניו. ועוד, שההרגל על כל דבר שלטון, ונעשה טבע שני. וכשירגיל למאס את הרע, יהיה נמאס קצת באמת. וכשירגיל לשמח נפשו בה' על ידי התבוננות בגדלת ה', הרי באתערותא דלתתא אתערותא דלעלא, וכולי האי ואולי יערה עליו רוח ממרום, ויזכה לבחינת רוח משרש איזה צדיק שתתעבר בו לעבד ה' בשמחה אמתית, כדכתיב9: "שמחו צדיקים בה", ותתקים בו באמת השבועה שמשביעים, "תהי צדיק".
לכל הערוצים:
https://linktr.ee/kab10
