אות לה
זהר
לה) ועל קן דצפורא דא, אתמר וסוכה תהיה לצל יומם וגו'. ואיהו לשון סכך, שמסככת בה אימא על בניה. אפרוחים דילה, תלת הדסים, ותרי בדי ערבות, ולולב. או ביצים, דא אינון אתרוגי דכל חד שיעורא בכביצה. ואילין דרשימין בהון, כתיב עלייהו לא תקח האם על הבנים.
פירוש מעלות הסולם
לה) ועל קן דצפורא וכו': ועל קן צפור זה, אשר נאמר כי יקרא קן צפור עליו נאמר וסוכה תהיה לצל יומם וגו'. וסוכה, היא לשון סכך, אשר אמא מסככת על בניה. אפרוחים שלה הם, שלשה הדסים, ושני בדי ערבות ולולב. או ביצים, הם אותם האתרוגים אשר כל אחד שיעורו כביצה. ואלו הרשומים בהם היינו בד׳ המינים, עליהם כתוב לא תקח האם על הבנים.
אות לו
זהר
לו) דתלת הדסים רמיזין לתלת אבהן. תרי בדי ערבות לתרי נביאי קשוט. לולב, צדיק כתמר יפרח אתרוג, רמיז לשכינתא. סוכא רמיזא לאימא דמסככת עלייהו. הא אינון תמניא לקבל יאקדונק״י, דאיהו חושבן סוכה, כ״ו, ה"ס.
פירוש מעלות הסולם
לו) דתלת הדסים רמיזין וכו': ומפרש כי ג׳ הדסים רומזים לשלשה אבות שהם חסד גבורה תפארת. שני בדי ערבות רומזים לשני נביאי אמת שהם נצח הוד. לולב, רומז לצדיק כתמר יפרח, שהוא יסוד. אתרוג, רומז אל השכינה שהיא מלכות. סוכה רומזת לאמא, היינו בינה המסבכת עליהם. הרי הם שמונה ספירות נגד שמונה אותיות אשר בשני השמות יאקדונק״י, שהם בחשבון סוכה, כ״ו חשבון הוי׳׳ה. ה״ס, חשבון אדנ״י.
אות לז
זהר
לז) ואלין דלא נטלין אלין סימנין בידיהון כתיב בהון שלח תשלח, כת״ר חכמ״ה. דלא שריין אלין, באלין תמניא. למהוי כלהו עשר ספירן בכל נענוע ונענוע דנענועי דלולב ומיניו בכל פקודא ופקודא.
פירוש מעלות הסולם
לז) ואלין דלא נטלין וכו' ואלו אשר לא נוטלים סימנים אלה בידיהם כתוב בהם שלח תשלח, כתר חכמה. כי אין שורים אלו היינו כתר חכמה, באלו השמונה, היינו בינה וז״א הכולל חג״ת נה״י ומלכות. כדי להיות כל עשר הספירות בכל נענוע ונענוע של הנענועים דלולב ומיניו בכל מצוה ומצוה.
פירוש, כי אותיות הם כלים, ובהם מתלבשים האורות ובכללות אין כלים רק לבינה, ז״א ומלכות. שבהם מתלבשים אורות נשמה רוח נפש. ולחיה יחידה, אין כלים, ואור החיה מתלבש באור הנשמה, ואור היחידה בתוך אור החיה ובכלל נחשבים חיה ויחידה השייכים לכתר חכמה למקיפים. והסוכה עם ד׳ המינים, הם בינה, ז״א, מלכות.
והנה יש מצוות התלויות בדבור, הממשיכות פנימיות, שהוא סוד חסדים, אבל אינן ממשיכות חכמה מקו השמאל, להיותה חיצוניות. ויש מצוות התלויות במעשה, הממשיכות חיצוניות, דהיינו הארת חכמה מקו שמאל, שהיא מוחין דו״ק וחיצוניות. ובז' ימי חג הסוכות אנו צריכים לתקן את החיצוניות שה״ס המשכת חכמה משמאל, וע״כ אנו צריכים למצות מעשיות המסוגלות לעורר את זאת ואחר שהמשכנו הארת החכמה בז׳ ימי סוכות לחג״ת נהי״ם, מספיק זה לכל ימות השנה. באופן אשר החסדים שאנו ממשיכים ע״י המצוות התלויות בדבור בכל ימות השנה, מתברכים בהארת חכמה מז' ימי הסוכות והם נעשים בזה לחסדים מגולים, ואין צריכים יותר למצוות התלויות במעשה לענין הזה, אלא לשאר דברים, כמו שיתבאר כל אחד במקומו.
וזה אמרו הא אינון תמניא וכו' כי הסוכה וד' המינים שהם בינה ז״א הכולל חג״ת נה״י, ומלכות, הם שמונה אותיות אשר הם כלים, ובהם מתלבשים אורות נר"ן פנימיים וחיה יחידה שורים בהם. ואלין דלא נטלין וכו' שלח תשלח כתר חכמה וכו' דלא שריין אלין וכו', כי לא המשיכו את הארת חכמה המאירה לנו בכל ימות השנה ע״י הנענועים של הלולב בימי חג הסוכות, בכדי לגלות החסדים שיאירו בג״ר. כי הארת חכמה אינה מתגלה רק בזמנים של נסיעות ונענועים, בסוד הכתוב ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה׳, וביאורו הוא המשכת חכמה לתוך החסדים, אשר אז מאירים ג״ר, בקומה שלימה, בדומה לאדם הקם ועומד על רגליו ומתגלה כל קומתו. ועיין בזהר פרשת צו אות קי״ג וז״ל בגין דבזימנא דא מברך לכל שתא. וזה דומה להאיסור של אכילת חמץ בפסח שע״י אנו מקבלים שמירה לכל ימות השנה כמ״ש בשער הכוונות דרושי הפסח דרוש ד׳ סוף ד״ה ונרחיב ומותר לנו לאכול חמץ ולא מזיק לנו. ומי שלא המשיך הארת חכמה בימי חג הסוכות, אינה מאירה לו בכל פקודא ופקודא של כל ימות השנה.
