הדף היומי בתיקוני הזוהר

הקדמת תיקוני הזוהר אותיות מה-נ

הדף היומי בתיקוני הזוהר עם פירוש מעלות הסולם

אות מה
זהר
מה) ועל תרין שמהן אלין אתמר אז ירננו עצי היער. ונענה מלאך מגו אשא משמיא ואמר הן הן מעשה מרכבה, והוו מתקבצין מלאכי השרת כבמזמוטי חתן וכלה.
פירוש מעלות הסולם
מה) ועל תרין שמהן וכו': ועל שני שמות אלו היינו הוי״ה אדנ״י, נאמר אז ירננו עצי היער. כי אז בגימטריא שמונה כמנין שמונה אותיות של ב׳ השמות. ונענה מלאך מתוך האש מן השמים ואמר הן הן מעשה מרכבה, כי המרכבה ה״ס היחוד של הוי״ה אדנ״י. והיו מתקבצים מלאכי השרת כבתענוגי חתן וכלה, שהם הוי״ה אדנ״י.
פירוש, כי יער עולה בגימטדיא ר״פ ומרמז על פ״ר דינים של אותיות מנצפ״ך הבאות בסוף המלים ומסיימות את המלה ואת המדרגה. וכאשר באים המוחין ומתגלים ע״י הדינים הללו בסוד היחוד של הב׳ שמות הוי״ה אדנ״י המרומזים בחשבון אז. המבואר לעיל אות ל״ג ד״ה ביאור הדברים ירננו עצי היער, (ועיין בזהר פנחס אות שמ״ח) אכלתי יערי דא צלותא דמיושב, ההוא יער לבנון, יוצר אור והאופנים והחיות הקודש כל הני אקרון יער אילנין ונציבין דביה עכ"ל וכן שר היער הוא המלאך סנדלפו״ן אשר גם הוא בחשבון יער.

אות מו
זהר
מו) אמר רעיא מהימנא, בריך יהא בוצינא קדישא, דאמר מלין אלין, ליחדא בהון קודשא בריך הוא ושכינתיה. קום אליהו נביאה, ליקרא דקודשא בריך הוא ושכינתיה, ויתערון עמך שאר נביאי. ועביד ליה קנא בהאי חבורא, ולכל משריין דאזלין מתתרכי בתר קודשא בריך הוא ושכינתיה. לחברא לון בהאי חבורא.
פירוש מעלות הסולם
מו) אמר רעיא מהימנא וכו': אמר רע״מ ברוך יהיה המאור הקדוש היינו ר׳ שמעון שאמר דברים אלו ליחד בהם הקב״ה ושכינתו. קום אליהו הנביא, לכבוד הקב״ה ושכינתו, ויתעוררו עמך שאר הנביאים. ועשה לו להקב״ה קן בחבור הזה, ולכל המחנות ההולכים ונודדים אחר הקב״ה ושכינתו, לחבר אותם לחבור הזה.

אות מז
זהר
מז) לאשתכחא ביה נייחא, לאלין משריין דנשמתין, דאזלין מתתרכין, משכינתא דאיהי יחידאה, איכה ישבה בדד. ולאשתכחא ביה נייחא למשריין דקודשא בריך הוא, דאתמר בהון הן אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון. ולית שלום, אלא קודשא בריך הוא.
פירוש מעלות הסולם
מז) לאשתכחא ביה נייחא וכו': למצוא בו בחבור הזה, מנוחה לאותן מחנות הנשמות ההולכות ונודדות מן השכינה אשר היא מבודדת, כמ"ש איכה ישבה בדד. ולמצוא בן מנוחה אל מחנות המלאכים של הקב״ה אשר נאמר בהם, הן אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון. ואין שלום אלא הקב״ה.

אות מח
זהר
מח) קום לחברא לון בהאי חבורא. דהא כד אית בישראל משכילים, מאלין דאתמר בהון והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע, דא דאתקרי ספר הזהר. דידעין למפלח למאריהון, ולאפקא אזכרות דשמהן דקודשא בריך הוא ושכינתיה בכונה. ולחברא לון בקול דקריאת שמע. ובדבור דצלותא, דאינון תרין שמהן יאקדונק״י, דבהון כלילן כל הווין, וכנויין, ועשר ספירן.
פירוש מעלות הסולם
מח) קום לחברא לון וכו': קום לחבר אותם בחבור זה, כי כאשר יש בישראל משכילים מאלו שנאמר בהם והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע, היינו זה הנקרא ספר הזהר, היודעים לעבוד את רבונם, ולהוציא את האזכרות של השמות של הקב״ה ושכינתו בכונה, ולחבר אותם השמות בקול דק״ש, ובדבור של התפילה, שהם ב׳ השמות יאקדונק״י, אשר בהם כלולים כל שמות הויות וכל השמות של הכינויים ועשר הספירות.

אות מט
זהר
מט) כמה מלאכין דאינון חיוון דמרכבתא, ושרפים ואופנים וכל עשר כתות דכלילן בהון, דמשמשין לעשר ספירות, כלהו, ופניהם וכנפיהם פרודות, לפומוי,לקבל אלין אזכרות דאינון יאקדונק״י, בין בקריאת שמע, בין בצלותא, בין בשירות ותשבחות והודאות.
פירוש מעלות הסולם
מט) כמה מלאכין דאינון וכו': הנה כמה מלאכים אשר הם חיות המרכבה היינו מרכבת מטטרו״ן שהם: מיכאל, גבריאל, אוריאל, רפאל. ושרפים, ואופנים, וכל עשר כתות מלאכים הכלולים בהם, המשמשים לעשר הספירות, על כולם נאמר ופניהם וכנפיהם פרודות לפיו של אותו המתפלל בכונה, לקבל אותם האזכרות שהם השמות יאקדונק״י, בין בק״ש, בין בתפילה, בין בשירות ותשבחות והודאות.

אות נ
זהר
נ) דבכל אזכרה דיפוק מפומוי, בכל אתר, ובכל ממלל, צריך לכוונא דבור באדנ"י, קול ביקו״ק, וליחדא לון כחדא, ביחודא דאיהו יחיד נעלם, דמחבר לון, ומיחד לון כחדא. וביה צריך הכונה, דלא תליא למימר ביה קול ודבור, אלא מחשבתא.
פירוש מעלות הסולם
נ) דבכל אזכרה דיפוק וכו': כי בכל שם המוציא מפיו, בכל מקום, ובכל דבור, צריכים לכוון הדבור בשם אדנ״י, והקול בשם הוי״ה, וליחד אותם כאחד, באחדותו של ההוא יחיד נעלם, המחבר אותם ב׳ השמות ומיחד אותם כאחד. ובו צריכים כוונה, שלא שייך לומר בו קול ודבור רק מחשבה.
פירוש הדברים: כל ברכה או תפלה היא העלאת מ״ן בכדי ליחד הנוקבא שהיא אדנ״י עם ז״א שהוא הוי״ה, כי זווג זו״ן אינם אלא בשעת התפלה, ואחר התפלה נפסק זווגם וחוזרים לבחינת קטנות. ולכן אנו צריכים בכל ברכה להמשיך להם גדלות מחדש בכדי שיחזרו להזדווג.
והענין הוא כי אחר שבכח השם מ״ב (המבואר היטב בהסלם פרשת עקב) נתבטלו הפרסאות לשעתם, ובינה ותו״מ שנפלו אל מדרגה שמתחתיהם הוחזרו למדרגתם ונתחברו עם כתר וחכמה שלהם, וישנם כבר ה׳ כלים לקבלת ה׳ האורות נרנח״י, הנה הם נבחנים לימין ושמאל, אשר כ״ח שנשארו תמיד בחסדים ולא נפלו למטה הם ימין, ובינה ותו״מ שנפלו ועלו הם שמאל, וב׳ קוין אלו הם במחלוקת, כי הימין שהם כתר חכמה להיותם שורש לקו השמאל שהם בינה ותו״מ רוצים להשליט את הארת החסדים במדרגה ולבטל את תקפו של קו השמאל ולהכניעו כיחס השרש אל הענף שלו. וקו השמאל להיותו נמשך מבינה שהוחזרה לראש א״א ומאיר בג״ר דחכמה ע״כ כחו רב ורוצה לבטל את הארת קו הימין שהוא חסדים, ואין קו השמאל נכנע להכלל בקו הימין זולת בב׳ ענינים הפועלים ע״י הקו האמצעי הנעשה ממדרגה התחתונה שעלתה ביחד עם הבינה ותו״מ של המדרגה העליונה. אשר בעת הנפילה היו מלובשים בה ונעשו למדרגה אחת, ובעת עלותם היא כבר כלולה בהם ועולה עמהם. פעולה א׳ היא המסך של התחתון הממעט את קו השמאל מג"ר לו״ק, בדינים שבו. ופעולה ב׳ היא המשכת קומת אור חסדים על המסך הזה, ונודע שקומת חסדים מאירה דוקא ע״י עליית מלכות לבינה, ואחר אשר קו השמאל נטהר מהמלכות, אי אפשר להעלותה אלא ע״י עזר מלמעלה, והיינו כי רדל״א התקין את עצמו שהמלכות שבו לא תרד מבינה שלו לעולם ואין בו בחינת הטהרה של קו שמאל כלל, וע״כ הוא נקרא רישא דלא אתיידע כי לא נודע בו הארת חכמה והוא כולו ימין שהוא חסדים. וע״י הכונה שאנו ממשיכים את החסדים מרדל״א שהוא בחי׳ אור א״ס יכול הקו האמצעי להכריע את הקו השמאלי אשר החכמה שלו תאיר רק ממטה למעלה, דהיינו ו"ק דחכמה, ואז משקל הימין והשמאל והשמאל שוים זה לזה ומתחברים שניהם ומשגיחים זה אל זה פנים בפנים.
וז״א באות מ״ח דידעין למפלח למאריהון וכו' בכונה היינו לכוון את לבו לא לנטות ימין ושמאל ולא להחשיב קו אחד על השני, ולחברא לון וכו', לחבר את הקוין היינו הקול דק״ש שהוא ימין, והוא הארת חכמה בשליטת החסדים, עם דבור דצלותא שהוא הארת חסדים בשליטת חכמה ולשלב את ב׳ השמות יחד. דבהון כלילן וכו', כי אור החכמה והחסדים כוללים כל השמות והספירות. ונודע שכל אור חדש בא מא״ס ב״ה ועובר את כל העולמות עד שבא לזה שהמשיך אותו, וכולם עולים ומתייחדים ע״י ההארה החדשה הזאת, כי האורות באים מא״ס ב״ה ועוברים דרך פרצופי א״ק ודרך כל פרצופי אצילות עד שבאים לזו״ן אשר מהם מקבלים נר״ן דצדיקים וזה גורם שכל העולמות העליונים נמצאים מתגדלים ע״י העלאת מ״ן של התחתונים, ולא עוד אלא שעיקר המוחין נשארים בעליונים ולתחתונים לא מגיע אלא ענף תחתון. כי ה׳ פרצופי א״ק נוטלים כל מה ששייך לבחי׳ א״ק ואח״כ הם נותנים את הנשאר לה׳ פרצופי אצילות, וה׳ פרצופי אצילות נוטלים השייך להם ומתגדלים, ואת השאר הם משפיעים לבי״ע, הרי שאי אפשר שהתחתונים יקבלו משהו מטרם שמתגדלים כל העליונים על ידם.
וזה אמרו כמה מלאכים דאינון חיוון דמרכבתא וכו' ופניהם וכנפיהם פרודות לפומוי לקבל את העלאת מ״ן אשר על ידו כולם עולים ומתגדלים בין בק"ש בין בצלותא וכו' וליחדא לון כחדא ביחודא דאיהו יחיד נעלם שהוא רדל״א אשר ב׳ כפות המאזנים מתייחדים על ידו במשקל שוה, ובו לא שייך קול ודבור שהם ימין ושמאל אלא מחשבתא היינו כוונה.

תוכן קשור

כתיבת תגובה

Back to top button
Close