ספר הזוהר עם פירוש הסולם
שעון נראה מוצק בעין רגילה, אך במיקרוסקופ רובו חלל, ורק חלק זעיר – אחד ממאה אלף – הוא חומר. תורת הקוונטים מראה שחלקיקים מתחלקים עד שאין חומר ממשי, והגשמיות היא אשליה. ברמה התת-אטומית אין זמן או מקום: חלקיק משפיע על זוגו בקצה היקום מיידית, ללא מגבלות מרחב או זמן. בגשמיות הפנימית המקום אינו ממשי, אלא תפיסה שטחית.
ברוחניות, המקום נקבע על ידי השתוות הצורה. שינוי בצורה מפריד בין דברים רוחניים: שינוי קטן פירושו קרבה, שינוי גדול פירושו ריחוק, והפריית צורה מוחלטת היא ריחוק מקסימלי. יש מדרגות רבות של קרבה וריחוק. שני אנשים ששונאים זה את זה רחוקים כמזרח ממערב, ושניים שאוהבים זה את זה דבוקים כגוף אחד. המרחק או הקרבה נקבעים על ידי חושים רוחניים, לא מרחב פיזי.
הגשמיות משקפת את הרוחניות דרך הצמצום, שיוצר פירוד לכאורה. בפנימיות החומר אין זמן ומקום, וברוחניות ניתן להשפיע באהבה למרות מרחק פיזי, כמו חלקיקים קוונטיים. אך רוב האנשים מוגבלים לחמשת החושים הגשמיים, הפועלים תחת חוקי זמן ומקום, ולכן לא חשים את הממד הרוחני, שבו יש חמש בחינות – כוחות תודעה המשתנים לפי דרגת האדם. אברהם, ששאף להתעלות מעל החומר, יכול היה לקפוץ לאש בזכות תודעתו הרוחנית.
