יום העצמאות – זמן נתינה וזמן קבלה

חזון למועד הרב ברנדוויין – לרפואת מרדכי הרב שיינברגר בן שרה מאשא
שלום וברכה, ויום עצמאות שמח! להלן סיכום תמציתי של המאמר לסיום הזוהר בהסבר הרב ברנדווין, תלמיד בעל הסולם, מתוך כתביו, כולל "חזון למועד". הנושא המרכזי הוא ההבחנה בין זמן נתינה וזמן קבלה ברוחניות לעומת הגשמיות, והקשר לארץ ישראל, עם ישראל וספר הזוהר.

עיקרי הדברים:
נתינה וקבלה בגשמיות וברוחניות:
בגשמיות, נתינה וקבלה מתרחשות יחד, כי הרצון לקבל (הכלי) קיים מראש, כמו תאבון לאוכל. לדוגמה, ילד יונק באופן אינסטינקטיבי ללא הכנה.
ברוחניות, זמן הנתינה (הזדמנות מאלוקים) וזמן הקבלה (הכנת המקבל) נפרדים. הנתינה היא פוטנציאל, והקבלה דורשת התקדשות והכנה. לדוגמה, ארץ ישראל ניתנה לעם ישראל, אך קבלתה תלויה בעבודה רוחנית.
זמן רוחני לעומת זמן גשמי:
ברוחניות אין זמן גשמי, אלא "זמן רוחני" – תנועה של סיבה ומסובב באחדות. בגשמיות, הזמן מפריד בין סיבה לתוצאה, כמו פאזל שמתחבר בהדרגה.
דוגמה: ספרי הזוהר והקבלה ניתנו (נתינה), אך המקבלים צריכים לפתח כלים רוחניים כדי לקבל את האור שבהם (קבלה). בעבר, ספרים אלו לא היו זמינים, וכעת יש הזדמנות חדשה.
חוק אחד לכל העולמות:
בעל הסולם מלמד שקיים "חוק אחד" (חותם ונחתם) לכל העולמות, אך בגשמיות הוא מעוות על ידי זמן ומקום, כמו תמונה במראה שבורה. לכן, יש ללמוד לקרוא את המציאות דרך שפת הענפים.
התורה והמצוות משמשות ככלי לעורר את הפנימיות הרוחנית, אך פעולה חיצונית בלבד אינה מספיקה – דרושה כוונה פנימית. גאולה ושלמות ההשגה:
גאולה אינה תלויה בכוח גשמי, אלא בשלמות ההשגה הרוחנית. כוח גשמי מוגבל, ואילו תיקון פנימי משנה את התודעה האנושית ומביא שלום.
ארץ ישראל ניתנה בזכות גילוי הזוהר, המאפשר לחברה להתבסס על אהבת הזולת ותורה. ללא עבודה זו, היא עלולה להפוך ל"ארץ אוכלת יושביה".
דוגמאות ומושגים:
ספירת העומר ממחישה את התהליך: בפסח מקבלים את האור (נתינה), ובשבועות מכינים כלים לקבלתו (קבלה).
צמצום א' וצמצום ב' מלמדים שאסור להשתמש ברצון לקבל לעצמו, ואף בעל מנת להשפיע יש סכנה ללא הכנה מתאימה.
מסקנה:
המאמר מדגיש כי ברוחניות, נתינה היא רק התחלה, וקבלה דורשת עבודה פנימית. ארץ ישראל וספר הזוהר הם הזדמנויות אלוקיות, אך מימושם תלוי בהכנת כלים רוחניים. גאולה היא תהליך של השגה פנימית, שדורש אהבת חינם ותיקון התודעה, ולא כוח גשמי.

שתף אותנו
מאמר קודםתורה אור פסח
המאמר הבאנשים צדקניות