בשיעור קבלה זה מוצגת הבהרה מעמיקה על מושגים מרכזיים בחוכמת הקבלה, בעיקר ההבדל בין "יש מיש" ל"יש מעין" והיחס בין האור לבין הכלי בבריאה. מדובר בהבחנה יסודית שמסבירה כיצד האור, שהוא ישות נצחית ובלתי משתנה, מתגלה כ"יש מיש" – יש ממשי ויציב, בעוד שהכלי, שהוא הרצון לקבל שנברא ונוצר מתוך חידוש, הוא "יש מאין" – ישות שהינה מאין יש, כלומר מאין קיום שנובע מהאור אך אינו זהה לו. ההבדל בין אור לכלי משקף את המתח בין הבלתי משתנה לחדשני, בין מהות הבורא לבין הבריאה והנבראים. בנוסף, מובאת ההסבר שהאור עצמו אינו נתפס ישירות, אלא רק דרך ההתפעלות של הכלי ממנו, וכי אין לנו השגה במהות האור עצמו, אלא רק באינטראקציות בינו לבין הכלי, כלומר בין האור לבין הרצון לקבל. ההסבר מתייחס גם לאופן שבו הבריאה נתפסת כמערכת של אור וכלים, כאשר הרצון לקבל הוא הבסיס של הבריאה, אך אינו שייך מהותית לבורא. מובאים טיעונים שמפרידים בין תפיסות מזרחיות שונות לבין הקבלה היהודית, המדגישה את ההבדל בין הכלי לאור, ומדגישה את הצורך בהבנה נכונה של המושגים כדי למנוע בלבול. הסרטון מסתיים בהדגשה של חשיבות הלימוד המעמיק וההבנה המדויקת של מושגי הקבלה, תוך ציטוטים מבעל הסולם ומאמרים מרכזיים בחכמה הקבלית, שמבהירים כי השפע האלוקי הוא יש מיש, בעוד שהכלים הם יש מאין, ושהקשר ביניהם הוא הבסיס להבנת הבריאה והקשר בין הבורא לנבראים.
### נקודות מרכזיות
– 🔥 ההבחנה בין "יש מיש" ו"יש מאין" היא מפתח להבנת טבע הבריאה והאור בקבלה.
– 💡 האור הוא יש מיש – ישות נצחית, יציבה ובלתי משתנה, הנובעת מהבורא.
– 🌊 הכלי הוא יש מאין – יצור חדש שנברא מתוך הרצון לקבל, שהוא חידוש ולא קיים מראש.
– 🌟 אין השגה ישירה במהות האור, אלא רק דרך התפעלות הכלי ממנו.
– ⚖️ ההבדל בין אור לכלי משקף את הפער בין מהות הבורא לבריאה, ומנוגד לתפיסות אחרות שמבלבלות בין השניים.
– 🧩 השפע האלוקי נתפס כיש מיש, אך מתגלה ומשתקף רק דרך הכלים – הרצונות לקבל של הנשמות.
– 📚 הבנה מעמיקה של מושגי הקבלה דורשת לימוד והשקעה, כפי שהדגיש בעל הסולם.
### תובנות מרכזיות
– 🔥 **הבחנה יסודית בין "יש מיש" ו"יש מאין" –** הקבלה משרטטת הבחנה עמוקה בין שני סוגי קיום: האור (יש מיש) והכלי (יש מעין). האור הוא ישות נצחית ובלתי משתנה, ללא חידוש, ולכן נקרא "יש מיש". הכלי, לעומתו, הוא יצור שנברא מתוך רצון לקבל, כלומר חידוש, ולכן הוא "יש מעין" – מעין יש, לא יש ממשי. הבחנה זו מאפשרת הבנה עמוקה של מערכת הבריאה, בה האור מייצג את מהות הבורא והכלים את הבריאה עצמה. ההבחנה גם מסבירה מדוע לא ניתן לשלב את האור והכלי לאותה קטגוריה, וכיצד הם מתקיימים במערכת יחסים מורכבת אך מובחנת.
– 💡 **האור אינו נתפס ישירות אלא דרך הכלי –** הקבלה מדגישה שאין לנו השגה ישירה במהות של האור, שנחשב כ"עצמותו" של הבורא. ההבנה שלנו של האור מתאפשרת רק דרך ההתפעלות של הכלי ממנו. כלומר, האור עצמו הוא מעבר להשגה, וניתן לחוות אותו רק במגע עם הרצון לקבל, שמהווה את הכלי. זו נקודת יסוד בפילוסופיה הקבלית שמבהירה את ההבדל בין "מהות" ל"מראות".
– 🌟 **הכלי הוא הרצון לקבל, שמהווה חידוש בבריאה –** הרצון לקבל הוא מהות הבריאה, והוא החידוש שמבדיל את הבריאה מהבורא. הרצון לקבל נברא "בהמשכה בלתי ישרה", כלומר הוא לא חלק מהבורא עצמו, אלא יצור נפרד שנוצר מתוך מחשבת הבריאה. זהו המושג של "יש מעין" – ישות שהינה מעין יש, אך אינה זהה ליש המוחלט של הבורא.
– ⚖️ **ההבדל בין אור לכלי מנוגד לתפיסות מזרחיות וזרמים אחרים –** הקבלה מתנגדת לתפיסות שמערבות בין האור והכלי או רואות בהם דבר אחד, כפי שנפוץ במזרח ובדתות אחרות. הקבלה מבהירה שהאור הוא יש מיש, הכלי הוא יש מעין, ושניהם מהווים שתי ישויות שונות אך קשורות. הטעות הנפוצה הזו מובילה לבלבול בתפיסת הבריאה ויחסי הבורא והנברא.
– 🌊 **השפע האלוקי הוא יש מיש ומתגלם דרך הכלים –** השפע האלוקי, שהוא אור התענוג וההשלמה, הוא יש מיש ומגיע מהבורא בהמשכה ישרה. עם זאת, השפע מתקבל ומתגלם רק דרך הכלים – הרצון לקבל של הנשמות. כלומר, יש כאן מערכת של אור וכלים, שבה האור הוא המקור והכלים הם המקבלים והמשפיעים, וכך נוצרת מערכת של אינטראקציה בין השניים.
– 📚 **חשיבות הלימוד המדויק והעמוק של מושגי הקבלה –** בעל הסולם והחכמים הגדולים מדגישים שהבנת המושגים ההכרחיים בקבלה דורשת השקעה ולימוד מאמץ. יש להיזהר מבלבולים וערבובים במושגים, וללמוד אותם בשפה המדויקת של הקבלה, כדי להגיע להבנה נכונה של הבריאה והקשר בין הבורא לנבראים.
– 🧩 **הבורא לא נברא ואינו חלק מהבריאה –** מושג יסוד נוסף הוא שהבורא עצמו הוא יש מיש, לא נברא, ואינו חלק מהבריאה. הבריאה היא הרצון לקבל שנברא מתוך מחשבת הבריאה, שמכילה את השפע האלוקי. היחסים בין הבורא לבריאה מתקיימים דרך האור והכלים, אך אין לבורא חלק ב"העדר" של הרצון לקבל, שהוא מהות הבריאה החדשה.
סיכום זה מעמיק ומרחיב את ההבנה בקבלה על טבע הבריאה, הקשר בין האור לכלי, וההבחנות המהותיות בין "יש מיש" ל"יש מעין", תוך דגש על הצורך בלימוד מעמיק והבנת היסודות כדי להגיע להשגה נכונה של חוכמת הקבלה.
