חזון למועד שלושת השבועות –
בשיעור קבלה וחסידות זה מוצג לימוד על ימי בין המצרים מתוך הספר "חזון למועד" של הרב ברנדוין, העוסק בפנימיותם של ימי האבל היהודיים, במיוחד תקופת שלושת השבועות (מיז בתמוז עד תשעה באב). הרב קבלה למתחיל מפרש את האירועים ההיסטוריים וההלכתיים סביב חורבן בית המקדש, תוך התמקדות במשמעות הרוחנית העמוקה של התקופה, הקשר בין האותיות בשם ה' לבין תיקון הנשמה, והחשיבות של לימוד תורה ועבודת ה' לשם שמיים ככלי תיקון וחיבור השכינה. נקודות מרכזיות כוללות את המשמעות של "מקל שקד" כסמל לשקידה רוחנית, הקשר בין שלושת השבועות ל"שלוש משמרות הלילה" ולמצב ההסתרה הרוחני, והסיפור על בר קמצא שממחיש את האופן שבו גאווה ואהבה עצמית יכולים להחריב גם חכמים גדולים וקהילות שלמות. הרב מדגיש את הצורך באיזון בין הפנימיות לחיצוניות, בין לימוד לעשייה, ובין כוונה למעשה, ומזכיר את חשיבות ההשתדלות האישית לצד ההכרה שהשליטה הסופית ביד ה'. בנוסף, הוא מדבר על סמליות העכביש (העכביש) כרמז לעבודת האדם מול הקליפות, ומסביר את ערך התיקון האישי והקבוצתי בתקופה זו, שמובילה לבניין הבית השלישי.
– 🌸 משמעות "מקל שקד" כסמל לשקידה רוחנית ותקופת שלושת השבועות.
– 🌙 הקשר בין שלושת השבועות ל"שלוש משמרות הלילה" ולמצב ההסתרה של השכינה.
– 🔤 החשיבות של תיקון שם ה' באמצעות חיבור האותיות י־ק־ו־ה בקונטקסט של נשמת עם ישראל.
– 🔥 סיפור בר קמצא כהמחשה לחשיבות האיזון בין כבוד עצמי לאהבה לשם שמיים, וכיצד גאווה מובילה לחורבן.
– 🕯️ תפקיד לימוד התורה ועבודת ה' לשם שמיים בתיקון הנשמה ובהעלאת השכינה.
– 🕸️ סמליות העכביש ) כתמונה של הקליפות והאתגרים בעבודת האדם.
– 🏗️ הייעוד של ימי בין המצרים כתקופה לתיקון רוחני שמוביל לבניין הבית השלישי.
– 🌟 **שקידה רוחנית כבסיס לתיקון:** "מקל שקד" מייצג את השקידה הנדרשת בתהליך תיקון הנשמה, המתרחש במשך 21 יום – המספר הסימבולי של ימי בין המצרים. השקידה אינה רק פעילות גשמית אלא עבודה רוחנית לעומק הלב, שמובילה לחיבור מחדש עם השכינה ולהשלמת השם ה' בקדושה.
– 🌒 **שלוש משמרות הלילה כמטאפורה למצב רוחני:** הגמרא מתארת שלוש משמרות לילה שבהן יושב הקב"ה ושואג כאריה – תיאור של מצב ההסתרה והכאב הרוחני של עם ישראל בתקופת החורבן. הלילה מסמל הסתרה, אבל גם הזדמנות לעבודה פנימית עמוקה, שבה האדם יכול לטהר את עצמו ולהתכונן לגאולה.
– 🔠 **תיקון האותיות בשם ה' – משימת עם ישראל:** החיבור בין האותיות י־ק־ו־ה מייצג את תיקון הנשמה וקירוב השכינה. כל אבי האומה מוסיפים אות בשם ה' בתהליך זה, ולבסוף משה רבנו משלים את התיקון. עבודת האדם היא להחזיר את האותיות למקומן, כלומר לתקן את הרצון לקבל שלא לשם שמיים ולהפוך אותו לקבל לשם שמיים.
– 👥 **הסיפור על בר קמצא – הלקח מהשלכות הגאווה והאנוכיות:** הסיפור ממחיש כיצד מחלוקות ואי סלחנות, גם בין חכמים, יכולות להוביל לחורבן. חוסר היכולת לראות את התמונה הגדולה ולהעדיף כבוד עצמי על פני טובת הכלל גורר אסונות. זהו קריאה למנהיגות טהורה, נטולת אינטרסים אישיים, שיכולה לראות את העתיד ולשפוט בצדק.
– 📚 **לימוד תורה ועבודת ה' לשם שמיים ככלי לתיקון:** לימוד התורה אינו רק ידע אלא עבודה פנימית שמחברת את האדם לשכינה. לימוד לשם שמיים מקרב את האדם לתיקון הנשמות, ובזכותו מתקבל תיקון רוחני שמוביל לגאולה ולבניין הבית.
– 🕸️ **העכביש כסמל לקליפות ולמכשולים בעבודת האדם:** העכביש וקליפתו מייצגים את הקליפות – כוחות שליליים ונסתרות שיכולים ללכוד את האדם בדרכם. למרות שהן נראות קטנות וחסרות משמעות, הכוח הכמותי שלהן גדול ומסוכן. לכן יש חשיבות לנקות את "קורי הכביש" בחיים הרוחניים, כדי למנוע התיישנות רוחנית ולשמור על טהרת הנשמה.
– 🕍 **ימי בין המצרים – זמן תיקון לקראת בניין הבית השלישי:** תקופת האבל היא גם זמן לריפוי ולתיקון רוחני, הזדמנות להעלות את השכינה ולהשיב את השלמות שהתהפכה בחורבן. באמצעות עבודה פנימית, תיקון המידות, והתחזקות בלימוד התורה, אפשר להגיע לגאולה שלמה ובניין הבית השלישי לשמחת עולם.
במעמדו המיוחד של ימי בין המצרים, תקופה של אבל וזיכרון החורבן, אך גם של הזדמנות לעמקה פנימית ולתיקון. הוא מציין את הקשר בין סיום חומש במדבר ותחילת ספר דברים לבין ההפטרה מפרק א' של ירמיהו, שבה מופיע "מקל שקד" – מטפורה לשקידה רוחנית, המייצגת את ימי בין המצרים. השקידה היא הלב של עבודת האדם בתקופה זו, והיא המקשרת בין האירועים ההיסטוריים לבין התהליך הפנימי של התיקון.
הזוהר ותיקוני הזוהר מתארים את התהליך שבו האדם, דרך תיקון האותיות בשם ה', מחזיר את השכינה למקומה ומתקן את ההפרדה שיצר החטא הקדמון של אדם הראשון. האותיות י־ק־ו־ה הן מפתח להבנת התהליכים הרוחניים, כאשר כל אחד מאבות האומה מוסיף אות, ומשה רבנו משלים את התיקון. העבודה של האדם היא להחזיר את האות ה' לאחדות עם שאר האותיות – תיקון הרצון לקבל.
סיפור בר קמצא מדגים כיצד גאווה, אנוכיות וחוסר סבלנות בין חכמים מובילים לחורבן הרוחני ואף הפיזי של עם ישראל. הרב קבלה למתחיל מדגיש שזוהי קריאה לכל אדם ולמנהיגות להיות נקיים משיקולים אישיים, ולפעול מתוך ראייה רחבה, מתוך אהבה לשם שמיים. זהו שיעור עמוק על חשיבות האיזון הפנימי והחיצוני, ועל ההכרה שכולנו אחראים לתיקון העולם והעצמנו.
הרב קבלה למתחיל מדבר גם על סמליות – העכביש והרשת שלו כמטפורה לקליפות – כוחות שליליים המנסים ללכוד את האדם בדרכם. למרות שהן נראות זעירות, הכוח הכמותי שלהן גדול, ולכן יש חשיבות לנקות את "קורי הכביש" בחיינו הרוחניים כדי למנוע התיישנות והידרדרות. אך מצד שני, יש לקחת את הניצוץ הקדוש מתוך הקליפות ולהפוך אותו לעזר בעבודת ה'.
הסיום הוא תקווה לעתיד – ימי בין המצרים הם זמן לתיקון, שיסיים בבניין ה
– 🕸️ יש להיזהר מקליפות ולנקות את "קורי הכביש" הרוחניים.
– 🕍 ימי בין המצרים הם זמן לתיקון עמוק לקראת גאולה ובניין הבית.
