שלום ברכה יסודות בלימוד פנימיות
התורה פרשת יתרו התורה האדם מה
שביניהם מאבקים באדם בעת ההליכה
בדרך אומר הזוהר מדרך הכלב שמקים אותו
באבן הוא בא ונושך חברו יצר הרע נקרא כלב
הנובח אב אב אב לי מהעולם הזה זה אבלי
מהעולם הבא זאת אומרת אומר הז ללקה שתי
בנות אב אב אבל אותר דעל מדן אבן אותרה
דעל
מדעתי זאת אומרת המפגש הראשוני של האדם עם
המציאות היא בבחינת יצר לב האדם רע מנ
עורב זאת אומרת הכל ברצון לקבל שלו ברצון
לקבל
לעצמו אז גם שהוא רוצה את הרוחניות שזה
האב השני זה כדי לקבל
לעצמו הוא רוצה רוחניות אנוכית עם זאת זה
נקרא התפתחות זה נקרא גם באופן כללי משפיע
על מנת
לקבל כמובן משפיע על מנת לקבל מתבטא גם
בגשמיות במדרגות נמוכות אבל המשפיע על מנת
לקבל הרציני זה דווקא ברוחניות שתה רוצה
את הרוחניות לעצמך אבל זה שלב
מעבר גם שלב עבר מוכרח האמת השאלה אם
טובעים שמה או שזה חומר גלם להתקדמות וזה
גבול מאוד מאוד דק תכונתו של יצר הרע
מופיע בצורות שונות יצל האדם מ כאשר
מוכחים לו שהוא טו בדרכו דהיינו כאשר
המקים מסתרים אותו את האנוכיות המבקשת רק
תמורה פרטיית היא
נושכת הפרטיות משולה לטהור שנושר מהגוף
אבל אנחנו לא רואים את זה ככה אנחנו רואים
אותה כדבר החשוב כי אנחנו לכודים בזה
במצרים
אבל לא רואים אותנו אפילו על המפה מבחינה
פרטית רק אגב ההתחברות שלנו לכלל ההקאה
היא באבן דיין בהבנות הסותרות את
האנוכיות תכונות תכונת האנוכיות היא נשיכה
עשיית חיסרון בחברו בהקדוש ברוך הוא
בבחינת
השפעה כן זא אומרת לאו דווקא אבנים גשמיות
אלא אבנים בתודעה
שמחשבות הבנות שגומרות את האדם את התודעה
של האדם לא רק מחשבות טכניות
אבל צורות מחשבה צורות של תודעה שפשוט
הופלה גומרות את את האדם יש לי זקן לבן או
שאני בגלל האפקטים של התאורה פה מה אתם
אומרים קצת ביכות של תלמידי
חכמים
הופלה לא אין לי עדיין זקן של השפעה אלא
זה
היה משהו אחר
אוקיי כל אחד
ראוי שיראה את הכלב הזה בליבו כיצד בכל
פעם שמגיעה הבנה הסתרת אחת מתכונותיו
האוהבות הסתרות את האמת הסתרת את האמת
מתיל ו דופי בהקדוש ברוך הוא ברבו בחברו
באשתו והכל כדי להצדיק את עצמו אם יהיה
נאלץ להצדיק את ההבנה שעלתה מליבו במחשבתו
ה צריך להיחלץ מהכלב שכל כך קשה להיפטר
ממנו כן הפרטיות משולה לכלב איך אתה מדבר
מה למה אנחנו לא אוהבים בעלי חיים למה
התורה כזאת
אנוכית נסביר לא בעיה אבל ההסברים שלי לא
באו להיות נחמדים אנחנו לא אומרים לכם מה
שאתם רוצים לשמוע פה זה לא
בספרנו אתם יכולים לעבור ללי יוטיוב אחר
אין לי
בעיה u זה צינור כן u זה זאת אומרת טיוב
זה צינור u זה אתה מה אני שלך איזה צינור
הפוך רצון תמצא צינור אומר ארי הקדוש איזה
אני אתה בונה אני של השפעה או קבלה שאלה
מכשילה בכל אופן
[מוזיקה]
אה אז איך אתה מדבר למה התורה הזוהר מדבר
נגד כלבים מה תהיה נחמד למה כלבים כל כך
חמודים למה להעליב
אותם
שאלה פשוטה נענה
עליה אז קודם כל לא מעניין אותנו כלב גשמי
אלא מדובר על ה
הופלה הרי אומר אסור להרוג
אבל אני גם ככה בעל מנת לקבל מדובר הה פה
איזה יתוש הארי אומר א גם את זה הרי אומר
כן הזוהר
אומר מושל את האנוכיות לכלב וזה לא סתם
אני אסביר למה א כשהכלב יש בו קונפליקט
זאת אומרת יש בה גם את צד
הטורף שזה בעצם כשאין לו מה לאכול והוא
סגור עם הבעל הבית הוא יכול לאכול אותו
בהרבה מקרים לא אומר תמיד כי כל עוד הוא
מדמה שבעל הבית הוא בעל הבית שלו אז זאת
אומרת הוא לא יאכל אותו אבל כפי שרואים
כלבים שננעלו עם בעלת הבית שלהם בלי אוכל
תקופה מצאו את הגופה של החולה אבל זה לא
משנה זאת אומרת אין לנו בעיה עם כלב התורה
מדברת על הכלב שבאדם כלב צריך להיות כלב
זה התפקיד שלו האמת הוא חמוד אפילו אבל
הכלב שבאדם א זה דבר גרוע כי אדם הוא לא
כלב לכן
התורה מדברת בשפת הענפים אבל שבאדם אז
נתתי משל פעם עצלן האמת שאני רואה את
היצור עצלן מה זה מתוק מה זה חמוד באמת
למה כי זה התפקיד שלו גם תינוק הוא מתוק
הוא חמוד כי זה התפקיד שלו אבל אדם בוגר
שמתנהג כמו תינוק זה כבר לא טוב זה כבר
משהו
אחר לכן כל פרט כפוף לכלל בו נמצא כמו
שהרב אומר אז התורה מדברת בגינוי על כלב
זה על הכלב שבאדם למה אמרתי את זה כי יש
יותר מדי אוהבה בעלי חיים שלא אוהבים את
המשלים של הזוהר עם זאת תבינו שאי אפשר
לאהוב כלב אפשר לחבב כלב זה לא באמת אהבה
גגם אם אתם קוראים לזה
ככה אהבה זה יכול להיות רק לאדם זה כמו
לאהוב דגים אתה אוהב לאכול את הדג אתה לא
אוהב את הדג אבל למה אין אהבה עם כלב כי
זה לא ישות שלמה ישות שלמה אהבה שלמה
יכולה להיות רק עם אדם אבל אנחנו אומרים
אהבה זה שם מועל אבל באמת אין אהבת בעלי
חיים אבל אפשר להגיד ככה כדי לסבר את
האוזן שזה כאילו מעין אהבה אבל אהבה במושג
הרוחני יכולה להיות רק עם בני
אדם אבל אפשר לאהוב את הבריאה הי כן אבל
זה כללי זה לא זה לא מדרגת האהבה מדרגת
החוכמה המדוברת הרבה אנשים גם מעדיפים
להתחבר עם בעלי חיים כי זה פחות עבודה
פנימית כי אדם הוא אדם יש הרבה קלקולים
והם צודקים בעניין הזה אבל חייב
לתקן חייב לתקן לכן חייב להתחבר עם בני
אדם אחרת באמת מצד ההגיון בעי לכל הבני
אדם תגור עם כלבים לא באמת כאילו מה למה
לך את הבני אדם הרעים האנוכיים עם הרצון
לקבל הגדול זה באמת נכון אבל זה לא דרך
התיקון כי אנחנו חיייבים לתקן באנו להתחבר
ורק ככה נגיע לאהבה אז אי אפשר להתחבא
מאחורי כלבים אבל
ענייננו הכוונה כלב שבאדם שאדם מתנהג כמו
כלב זה לא טוב למה כי אדם צריך להתנהג כמו
אדם שאדם בא ומתנהג כמו טורף שהוא רק רוצה
לטרוף את הפרטיות אז זה לא
טוב לכן זה משהו לכלב וכמובן יש עוד הרבה
הסברים אבל זה כלב זה כמו לב אבל זה לא
המקום להעריך זה הה משהו צדדי להבנת
הלומדים כל אחד אהוב שיראה את הכלב הזה
בליבו כן אז הכלב הזה מרמה
אותנו הוא כלב הוא לא באמת לב בבחינת לב
נתיבות החוכמה אלא זה לב שהוא מזוייף
ואנחנו כאילו מקדשים את הלב הזה המזוייף
שיש לנו שזה הלב של הנפש
הבהמית וזה לא דבר שהוא הפ אמיתי צריך
להיזהר מזה
ואלה עוד יש להבין שאדם מחפש כל העת
קיצורי
דרך קליפה זה קל ויפה כאשר אדם הלך בדרך
של אמת מעורבת בכך הליכה מגבילה ברצונותיו
הכשלים אחרים המעשה מקדים את המחשבה
שצריכה להיוולד האדם צריך ליצור כל העת
התפתחות בצורה הבה הוא תופס את המציאות
שסביבו אם יפעל רק לפי התפיסה המציאותית
העכשוית שלו אם המעשה יהיה רק תוצאה של
המחשבה העכשווית כיצד תהיה
התקדמות אוקיי אז בואו
נראה בדרך אמת המחשבה מקדימה את המעשה
הפנימיות מקדימה את החיצוניות
התכלית מקדימה את ההרגש של החיסרון
החיצוני הדם צריך ליצור כל העת התפתחות
בצורה בההוא תופס את
המציאות אם יפעל רק לפי האובה לפי הרגש
החיסרון המיידי הזמני הוא לא תקדם זה
התקדמות של דרך ייסורים ההתקדמות האמיתית
היא דרך התודעה דרך העבדה הפנימית דרך
הבחירה שבאדם
שבאדם דרך השכל הישר דרך האמונה דרך האמת
זה נקרא דרך
תורה זה שאמרו חזל לא המדרש עיקר אל
המעשה קשה להבין עניין זה אך אם נשפו דבר
בהבנה שהמעשה הוא סיבת המחשבה הבאה אז
ניתן להבין שיש לו חשיבות מכרעת ועיקרית
ליצירת מקום בנפש האדם כדי להתקדם צריך
ללכת מעבר לעצמנו
המורגש העכשווית היא הנתפסת באופן מיידי
אצל האדם היכולת להתקדם תלוייה ביכולת
להוליד את הצעד הבא זה דרך תורה לעבוד
בצורה מחושבת מטרתית עניינית תיקונית כדי
לא לדרוך במקום צריכה להיות התחדשות
ההתחדשות מחייבת את האדם ללכת מעבר
לעצמו זה המקום שבו אסור לו להתעצל היות
שלשם שלשם התקדמות צריך יגיעה החיסרון
שהגוף לא אוהב להתייגע זה נגד טבעו כי הוא
רוצה
מנוחה המנוחה שלו אבל היא
בתנועה אבל בזמן תיקון בגלל הקלקול אז
המנוחה הייא מאוד כאילו גורמת סבל התנועה
גורמת סבל רב גם מנוח אגב כי א אפשר
להישאר במנוחה המציאות מכריחה אותנו
להתקדם ואז ייסורים אפילו יותר כואבים כמו
אדם ששוקל 2000 קילו והוא חייב לזוז זאת
אומרת אם לא הוא ימות ועכשיו עוד יותר קשה
לו לזוז והוא צריך להוריד את כל השומן וזה
רק הצטבר בריבית וזה לא נעלם לאף
מקום יש לנו הרבה שומנים רוחניים דיינו
עודפים אי אפשר לדחוף את המכונית קדימה
מתוך המכונית אי אפשר לדחוף את האדם מתוך
ההרגש העכשווי שלו הפוטנציאל הנפשי שלו
שהוא הבסיס העתידי שלו הוא שצריך לדחפור
קדימה כן זאת אומרת המטרה השאיפה
הפוטנציאל התמונ בי שזה הנקודה הפנימית
השורשית שבתוכי השורש נשמה ממנה לקבל את
אחריות כמו אדם שרוצה לעשות ספורט הרבה
אין להם כוח לא מאמינים שזה אפשרי מה נגיד
נותן מוטיבציה בספורט דבקות במטרה לחשוב
על המטרה על ה להחזיק את המטרה חזק זה
נותן את הכוחות להוריד במשקל נגיד אז אותו
דבר במשקל הרוחני של לקבל לעצמו שהוא
מכביד על האדם הוא חומר דלק רעיל עם הרבה
פסולת והוא דורש תחזוקה כי הוא תופס מקום
בתודעת האדם אבל התחזוקה שלו עולה לגוף
בריבית למה כי גם הוא מייצר הרבה פסולת
וגם הוא לא תורם לכלל הוא רק מחמיד על
הכלל אם הוא הה יכול מר גלם לכלל אז זה
בסדר אבל אם לא זה בעיה ובדרך כלל החומר
גלם שהוא חלק מהכלל הוא לא שומן ב זה רק
משל אם כי מדויק אבל זה משל הוא לא שומן
בעייתי אלא אפילו הוא מגן על הגוף מקיים
אותו הבעייה היא שזה עובר מעבר
להכרח אז מה לקבל כוח מהעתיד מהמטרה אם
אני לא רואה את המטרה בעיה צריך כאילו
לחזק את היסודות את ההשקפה האמונה עוד אמר
פה לא המדרש קר על המעשה אנחנו יכולים
להוסיף שאומר הרבה זאת אומרת למה המעשה
הרי המעשה בכלל לא עיקר באמת מעשה זה רק
גירוי לנקודה הפנימית הפנימיות הי העיקר
אז איך אתה אומר לי שמה עה הוא
העיקר אלא אומר יפה הרבש לא
כתוב המעשים כתוב המעשה למה כי הכוונה
המעשה של מצוות האמונה זה הכוונה לכן כתוב
לא המדרש עקר אלא מעשה מה שתה צריך לזכות
לאמונה לא להיות בשכל אתה צריך להוריד את
האמונה ללב זה העיקר למה זה מעשה כי זה
התפשטות אור
לגוף עוד פירוש שמעשה הכוונה למעשה האמיתי
מה להשפיע נח תוח לבורא זה
העיקר לא הכוונה למעשה הגשמי הדמייתי צד
שני אבל בתורה ומצוות היות ואנחנו פועלים
ממטה למעלה אז אם נדבר במסגרת החיצוניות
דוממת הקדושה אז כן העיקר שלימוד ההלכה
הוא לא בשביל הלימוד הוא בשביל לקיים את
ההלכה אבל זה במסגרת הפשט זה נכון לעניין
הפשט אבל אם נדבר בפנימיות אז לא הכוונה
למעשה הדמייתי ממש לא אלא הפוך לגמרי כמו
השל נעליך מעל רגליך זה הפוך לגמרי
מהפירוש הרגיל שאנחנו
חושבים אלא תוריד את הנעליים דהיינו כדי
לקבל את האור תוריד את
הנעילה זה הפירוש לא בגלל בגלל שהמקום
קדוש תוריד את את הנעליים שתוכל לקבל את
האור כי הנעליים מוצרים את האור לא בגלל
שזה קדוש אוי לא לא לא איל הפוך תוריד את
הנעליים כדי לגלות את
התורה אז אותו דבר פה
הפירוש האמיתי הוא אם נדבר בפנימיות וזה
לא סתר זה כמו שאני לומד פיזיקה קלאסית
ותורת הקוונטים סותרות אחת את השנייה
לגמרי ואני חייב לקיים את שניהם אותו דבר
פה יש את ההלכה הפשטת ועד הרבה אם לא
המדרש עיקר אז למה ללמוד גמרא כל היום
תלמד קיצור שולחן ערוך אבל בעל שלר עדיף
ללמוד מהמקורות כמובן ולא מה הקיצורים אבל
אם כלם אתה למד הלכות ולא נוגע בפנימיות
זה חמור מאוד אל העיקר זה הפנימיות עיקר
המעשים לא כתוב עיקר המעשה מה איזה מעשה
מצוות האמונה מה זה
אמונה מצווה נגיד את זה במילים כאלה
יותר
ענייניות המצווה להשתוות הצורה השוואת
הצורה גם אמונה למעלה מהדעת זה העיקר כ כי
זה מה שאנחנו צריכים
להשיג אוקיי אני אולך לפרשת הייתי בשלח יש
פה הרבה מה לדבר אני קופץ
לפרשת אולי נקרא עוד משהו
קטן משהו קטן מה ההבדל בין מדע
לאמונה המלחמה בעמלק היא המלחמה בספק
שבאדם ספק זה נקרא על מנת לקבל היות
והוא בא נגד הכלל סותר את הכלל מסתיר את
הכלל מנסה לחלק את
הכלל אשר מתעורר ספק אצל
האדם אמונה זה נקרא ודאי הדרך היחידה
להתגבר על הספק היא על ידי ודאי דהיינו
איך
אני מתגבר על החלק על הנפרדות על הפירוד
על ידי האמונה על ידי הכלל על ידי
הוודאי אבל אם אני לא מחובר
לוודאי ואני לא נכון תתחיל להתחבר
השכל הוא הספק ביחס לאמונה
כאשר רוצים לפתור את הספק השכל הכוונה
לשכל החיצוני כי יש גם את השכל האלוקי
שהוא נביעה של האמונה כמו פרצוף אריך
אנפין שהוא חתה תחת יק אבל מדובר על השכל
החיצוני הגופני של האדם או המדעי
היווני כאשר רוצים לפתור את הספק השכל
יוצרים ספק חדש כך מתקדם מדע בהגדלת
הספקות כלל העת מגלה המדע שאה יכול לבוא
על סיפוקו לעולם המדע הא הרשע כן מדובר על
המדע שבאדם אבל גם גם
כמשל זאת אומרת חשבו הגלו את האטום ישלטו
על העולם פתאום הבינו שבכלל הגיעו לעיקרון
היא הוודאות לא מבינים
כלום איך אפשר להתיר את הספקות בחיים
הוודאי הוא
האמונה הספק חייב להיפטר על ידי
אמונה ריבוי הספקות אינו מתיר את הספקות
רק ריבוי הוודאי מתיר את הס
וקוד מה אני יכול להרבות את הוודאי הרי
אמרתי שוודאי זה הכלל
האמונה הכוונה שצריך להגיד שזאת אומרת
ריבוי הודאי מצד הפרטים שהפרטים באים כדי
לחזק את
הוודאי אבל אם הפרטים באים לעצמם זה נקרא
ספק היות ומלק הוא בחינת הספק שבאדם למה
הוא ספק כי כל הזמן בספקות איך לקבל לעצמי
אבל זה ספק למה כי אי אפשר לקבל ככה טהור
אז הוא כל הזמן
בבלאגן על כן אחד ההסברים כמובן יש הרבה
הסברים על כן ההתגברות עליו יכולה להיות
רק על ידי אמונה למעלה מהדעת היא הנקראת
הירת ור ממות
כן ביחס לאהבה זה עירת הרוממות אמונה
למעלה מהדעת כי הדעת זה הגוף אבל היות
והגוף לא שותף מלא עדיין כי הוא
מקולקל אז האמונה למעלה מהדעת מתפרשת
כעיירת ורוממות אבל כשהגוף יכול להיות
שותף ולהגיע לאהבה אז זה כבר דבר עוד יותר
גדול אפילו זה נקרא דעת
קדושה אבל תמיד ישאר את הבחינה של האמונה
למעלה מהדעת שזה היראה שמחזיקה את האהבה
הוא שכתוב כאשר משה ירים ידיו וגבר ישראל
ירים מלשון רוממות ברוממות השם תלוי הדבר
ברוממות השם אפשר להתגבר על הספק נקודת
הספק הגדולה שבאדם היא חוסר ביטחון האדם
אינו בטוח
בחייו במשפחתו בחבריו בעמו פרנסתו כמעט
בכל דבר אסו אותו האם האמונה בהם תפתור את
הספק התשובה היא לא כן יש לנו הרבה
חרדות בגלל הספקות שלנו
באמונה אבל זה לא דבר טכני זה עניין
תודעתי דהיינו צורת השקפה מחשבה ותפיסת
מציאות אבל אני מתחיל מהטכני אנחנו
מתרגלים את זה
מהטכני האמונה בדברים הזמניים הללו יכולה
לתת מענה זמני רק האמונה בדרך רוממות השם
או בכל דבר שמייצג רוממות זו יכול להתיר
את הספק א לו לאדם להאמין לדברים
הזמניים שבנט נקודת הזמן או המצב או המקום
התלויים בזמן גשמי יחזור הספק כי כאילו יש
הערה זמנית בספק כדי לאפשר מקום אימון אבל
ברגע שזה מסתלק אנחנו מתפרקים לחלוטין למה
כי ודאי אין לנו אנחנו רק כלואים בספק וגם
הספק נעלם
עכשיו כל הגשמיות אגב אם נלך לרובד יותר
נמוך היא ספק למה כי אי אפשר לקבל בטהור
אתה בא לקבל בטהור זה לא נמצא שם אתה
בדיכאון או שזה זמני חולף כרף עין למה למה
היא ספק כי היא מייצגת את הכלים הנפרדים
האלוקות אייך אמרנו בליקוטי מאורן פעם
צריך להפוך את הספק לפסק הלכה דהיינו
לאמונה דינו לקבל מנת להשפיע על האדם אם
כך להעמיד בדברים הנצחיים הדבר הנצחי
היחיד שקיים הוא
הבורא ישאל האדם הנעור איך אין אני מכיר
את הבורא אך אין אני מכיר את הבורא מה
נאמר
לו איך אאמין בבורא אם אני לא מכיר או כל
פרט כפוף לכלל הוא מייצג אותו הוא מייצג
כל הזמן שהוא כפוף אליו על האדם לבחור לו
בארץ דבר שהוא
מכיר כמו רב המייצג את האמונה ברמות השם
או ספרים וסופרים כל אחד מדרגתו כאשר יהיה
לך אחריו המייצג את רוממות השם ולא את
רוממות עצמו כמו אבירם אביא הגאווה של
ירמה אלא אברהם
אברים אז גם הסרת הספק תוכל להישען על
ודאי נצחי זאת אומרת
תתחיל ממה שאתה
יכול למשל פקיד של חברה גדולה מוכר לך
מוצר של החברה כל שומר לך מייצג את החברה
כל הסתמכות עליו אינה פרטיית אלא הסתמכות
עליו בהסתמכות על החברה אם כך בדיקתך
היחידה היא האם ייצגו בנאמנות את אותה
חברה ם לאו על דרך בדיקה זה נדון במקומות
אחרים וכן לגבי הבורא יתברך חפש מה ש
מייצגו אין אתה חייב לראות את הבורא או
לבוא עמו במגע ישיר גם אתה לא יכול זה
תהליך והתפתחות ועליית
מדרגות לכן בקיצור אם אתה לא ממין בבורא
איך אתה מכיר אותו
תתחיל ממה שאתה משיג ותתפשט לאט אבל תשתמש
בזה כאמצעי להגיע לוודאי שאתה מאמין בו
אוקיי פרשת יתרו יסודות בלימוד פנימיות
התורה ידוע שהתורה הבאה ללמדנו כיצד עלינו
לנהוג מבחינה
חיצונית כדי לעורר את
פנימיותם על מנת להגיע לתכליתו שדקות
בבוראו על כן גם בדברים נל כמו בתורה כולה
צריכים אנו לראות
סימן דרך בדרכנו לקראת
תכלית שפיטה הנה הדיון של האדם בתוך עצמו
האם הדבר ה מובא אליו אין המעשה ואין
מחשבה נכון הוא עם ליו האם עליו לעשות את
המעשה או שמה להיבטל מהעשייה
זו כיצד על אדם להחליט לגבי נכון ולא נכון
בחיים כל אדם דתי ממוצע באופן ברור שהתורה
תורה לי מה נכון ומה לא נכון רשית אנו
מדברים לפני שאדם קיבל על עצמו את התורה
ואף לאלו שקיבלו על עצמם את התורה אין
תפיסתם המודעת מכילה את כל פרטי
ההתנהגויות בדך התורה על כן שאלה זו
רלוונטית מאוד לגבי האדם אז הרב שואל איך
להחליט מה נכון ומה לא נכון בחיים שש זה
כל כך הרבה השלחות על כל תזוזה שלנו ימין
ושמאל כולם אומרים אוקיי התורה אמרה אבל
כמה אנחנו באמת חיים את זה בתודעה בנפש
דווקא מי שאומר התורה אמרה הוא צריך לבדוק
את עצמו אפילו עוד יותר כי הוא מלאה
הוא
בסכנה אם כך עלינו לשאול מה היא דרך
אמיתית לשפוט דבר כלשהו האם נכון הוא עם
לאו ובכן פשוט הדבר אז איך אני אדע מה
נכון בחיי איך תדעו מה נכון בחייכם איך
אני בודק את זה מה לפי אריסטו לפי מה
שמענה אותי לפי
מה
כל פעולה ומחשבה המקרבת את האדם לתכליתו
הינה נכונה כל פעולה מחשבה או מחשבה
המרחיקה אותו מ מתכליתו הנה שגוייה עוד
פעם כל פעולה או מחשבה המקרבת את האדם
לתכליתו הנה נכונה כל פעולה או מחשבה
המרחיקה אותו מתכליתו הנה שגוייה אז אני
בודק לפי התכלית מה
התכלית אז התכלית שלנו זה להגיע לאהבה עם
הבורא להגיע שועת
הצורה להגיע לגילוי אלוקות לשם שמיים
עכשיו צריך לראות איך אנחנו מחליטים על זה
בחיים זה יכול להיות לפי עם מי אני אתחתן
באיזה עבודה אני אעבוד מה אני אעשה ביום
יום מה אני אחשוב מה אני אלמד מה אני
אקרא יכול להתבטא בהרבה אופנים דרך פעולות
חיצוניות
שמגרות את התודעה שלי כי יכול להיות שאני
מקיים את הפעולות החיצוניות הולך כל ום
בית כנסת אבל התודעה שלי לא באמת במקום
הזה כי הבית כנסת זה רק גירוי להתכנס
פנימה לבית הפנימי שבי שדרכו אני מגלה את
אהבת
השם
לכן החיצוניות חשובה אבל כגירוי לפנימיות
רוב העבודה היא דווקא בכוונה בתודעה
בהנפשה
הפנימית וזה יותר ניכר כשאדם כבר בעולמות
העליונים אז פתאום הוא רואה שמעשה זה רק
פתח קטן למציאות מאוד מאוד עמוקה אבל
בהתחלה אנחנו מתאמנים דרך החיצוניות
כמו באהבה המשל שאני תמיד מביא אפשר
להזדווג בלי אהבה שזה מאוד ירוד נמוך גם
אם משתוקקים לרגע או אותו זיווג עם אהבה
זה אל ש אלף שנות אור הבדל ויותר למרות
שהפעולה בדיוק אותה פעולה אפילו פה אתה
עושה פחות אתה רק במבט אבל בגלל שזה מבטא
נשמה וזה פינוקיו בלי נשמה וזה פינוקיו עם
נשמה למה אתה אומר זה
פינוקיו כי אתה עדיין בעולם בתחתית עולם
העשייה אבל אתה יכול להעלות את ה פינוקיו
הזה לעולם העשייה רוחני זה כבר פינוקיו
משודרג אבל יש גם פינוקיו בלי נשמה בכלל
בלי נשמה יכול להיות דבר
כזה אנחנו מדברים מצד המודעות של האדם יש
שמה ניצוץ נשמה קטנטן קטנ טן טנטן אחרת לא
היה לזה קיום אנחנו מדברים מצד העבודה אז
בתאווה הזאת אין נשמה לכן היא
חולפת אותו דבר בעבודת השם ובקיום המצוות
ממש אתה יכול לק מצו מבחינה חיצונית או
מבחינה
פנימית טוב לו לאדם שייבחן בתוך עצמו מהיא
אותה תכלית שאליה רוצה הוא להגיע יכול
להיות שהוא ראה שיש לו תכלית נמוכות
בתוכו תכלית של
תחתית לעיתים אנשים מגיעים לגיל מאוד
מבוגר מבלי שיודעים הם לאן מועדות פניהם
לאן הם מציידים את חייהם ברור הדבר לכל בר
דעת שהשגת התכלית המקוה ודאי שבת נפשו של
האדם היא כן דהיינו בפנימיות בנשמה ולא
בדבר חיצוני חולף נפסד
וזמני אפילו אדם שאינו מאמין בתורתנו
הקדושה או בדבר רוחני כלשהו יסכים ודאי
שהגשמת החיצוניות הינה רק אמצעי לדבר נפשי
יותר כאשר כל אחד מבטא נקודה פנימית זו
בשם אחר כן אפילו בעלי התאוות הכי גדולים
מסוף הם רוצים חיבור פשוט הם מלבישים את
זה בדבר מאוד מאוד נמוך כי הם עדיין לא
רועים לפשט את זה מדבר יותר זך
ועמוק זה כמו תהליך התפתחות של ברברי בטבע
לעיר י לקח תמוה עובדה זו בעיניי שאנשים
מוכנים לעשות מאמצים אדירים בתחום המעשי
ובלבד שלא לגשת לתחום הנפשי כי התחום
הנפשי זה תשלום כבד והתחום החיצוני זה
תשלום של צעצועים אבל גם האור שאתה מקבל
שם הוא של צ צמים מוכנים הם להיות עסוקים
יום שלם במעשה אחרים צריכים 10 דקות ביום
ולחשוב או לנסות לחוש דבר מה מוגדר קשה
להם הדבר עד למאוד רואים את זה מאוד ניכר
בדרך האמת שאדם קיים תורה מצות בחיצוניות
רק ויש לו הרבה כוח אבל אם הוא בא לכוון
קצת לשם שמיים מקום מאוד פנימי דקה הו
בקושי מחזיק אבל ככ מתקנים גם
באמת מוכנים אנשים לעשות מאמץ אדיר בקיום
מצוות באופן חיצוני אה יפה אך כאשר צריכים
הם לעשות מאמץ נפשי לפעול בתוך נפשם פנימה
להתגבר על האגו שלהם
לוותר על העולם הבא על כל הדמיונות שהתורה
תיתן להם להדמיה
הגשמית לבקש סליחה מחבריהם יש להם הרבה
תירוצים מה צריך וכדאי שיה אחרת האם זו
סיבת אי התעסקות בחפירה
פנימית בחיפוש חיפוש אחר תכלית נפשית
רוחנית האם עצלות היא שם הבורות
רוחנית גם וגם אז מצבי ההתפתחות רק צריך
להכיר את חלקי הפאזל והמערכת כדי שנדע לאן
להתקדם אם יש בור
בדרך מלשון בורות
אז איך אומרים בחיצוניות ש בבורות יש הרבה
שדים ורוחות צריך להיזהר
מה זה
אומר אולי אני אגלה לכם שיעור
הבא אם יהיה הרבה לייקים לייק רשות תיבות
לייש קליפות או לייש יותר
קליפות אז אומרים לך פה יש בור תדע להיזהר
ממנו מספרים לך על המציעות אבל אתה חייב
לעשות את התנועה כדי שתהייה שותף אם הבורא
יעשה את זה עבורך אז מה עשינו בזה מה
הועילו חכמים
בתקנתם לכן אתה צריך לעבור את המסע בעצמך
רק השאלה איך לעבור אותו כמה זמן זה
הבחירה
שלך
אוקיי סיימנו את היסודות אני את השאלות
בדרך כלל לא קורה אבל אני אקרא כמה
נקודות מה נכון להיות מחושב
וספונטני השכל שתפקידו לבדוק ולברר מה
נכון ומה לא גורם לקריירות מאוד גדולה אצל
האדם פעולת הבדיקה המתמדת לא נותנת לאדם
את האפשרות לחיות להרגיש מצד שני מבקש
האדם לחיות דינו לנטרל את השכל מכל פעולה
ולחיות רק את הרגש אז יהיה במצב של חוסר
בדיקה של נכונות מעשיו
ייתכן שהוליכו אותו הללו למקום שהוא אינו
רוצה בו כלל על כן יש לאדם את ההתלבטות
האם להיות מחושב או ספונטני אנו אוהבים את
הטיפוסים
הספונטניים אך סומכים יותר על המחושבים
למה כי
אדם ספונטני אבל הוא גם תקל לך הסכין בגב
בצורה ספונטנית צריך חיזון הוא יהיה לך
נחמד כל החיים ברגע
האמת אם ילחצו לעל הנקודה שלו כל התפר כל
הבניין התפר כמו רידה אדמה זה אחד הסימנים
אגב לרדות אדמה להראות לאדם שהיסודות שלו
הם לא כאלה יציבים כמו שהוא
חושב יש לו הרבה לכלוך בתת עמודה שהוא
קובר וזה צריך לצאת
החוצה אבל שזה לא יצא בצורה מבוקרת של דרך
תורה
זה יוצא בבת אחת בספונטניות בזעזוע נוראה
אדם צריך למצוא את השילוב הנכון בין שפיטה
לחיים בין זרימה לעצירה בין חום לקור שזה
בעצם קו אמצעי עד שהוא יגיע לגמר תיקונו
בוא יהיה במצב שהוא בסי תנועתו ויחד עם
זאת בשי מנוחתו איך זה באמת פלא זה כמו
לחבר חומר ואנטי חומר אנחנו לא מבינים את
זה
כרגע לעתיד לבוא נבין שילוב בית ההפכים
בנושא אחד לא ייתכן אלא כאשר אותו אדם סד
בת ההפכים התעלה מעל מציאות הזמן
יפה וזה רק יכול לקרות שהוא כבר יהיה במצב
מתוקן כפי שמופיע בגשמיות דאינו מציאות
הזמן מכיוון שזה לא מציאות ישימה לגבי
האדם וצריך הו לחיות היכן שמצוי הוא ואיפה
הוא מצוי במקום התיקון אז מגישה לנו התורה
בצורת יתרו דרך אחרת להסתכל על המציאות
יתרו באותו מייצג את ה שר בין מלך הזקין
זקן וכסיל לבין הנבראים דהיינו בין יצר
הרע שבאדם לבין רצונותיו למה איך אתה מדבר
על איתרו בחור
נחמד אם הוא מתכופף למשה אם לא הוא היה
כהן של עבודה זרה יתרו זה הרצון לעוצמה
שבאדם זה רצון טוב אבל מאוד מאוד מסוכן אם
הוא לא מתכופף
לאמונה בא בקנייה מוחלטת לפני משה שר
האמונה בעל נכון כאשר זה נכנע כאשר הכהן
הון כהן יצר הרע לא סתם כהן של יצר הרע
נכנע לפני הקדושה אז ניתן אף במעשה לקבל
ממנו עצה אמיתית כן
למה כי זה כבר משמש את האמונה זה משהו אחר
הוא שכתוב ויבוא יתרו חתן משה ובניו ואשתו
אל משה אל המדבר אשר וחנה שמר האלוהים אשר
ביאה הוא לשון חיבור
וזיווג גם חתן מלשון החו דרגה דהיינו שבא
יתרו לצורתו של משה לדעתו שיהיה האמונה
יתרו בא ומציג למשה דרך פעולה
אחרת כח לך עמות שביטה יסודיות קבועות כבע
לך עקרונות התנהגות שעל פיהם תנהג ובהם
תקבע מדרג לפי כושיות
הדבר זאת אומרת אני לא ארחיב תקראו את
הספר אם תרצו לראות את
ההרחבה אבל
בעצם כאשר איתרו עובר את הזיכוך הזה אז
הרצון לעוצמה השכל יכול לשמש את האמונה
יתרו ספק אבל אם הוא מתכופף לוודאי אז
במקום פרד הוא הופך לפרט ואז הוא אפילו
יכול לעזור להגדיל את גילוי הוודאי למה כי
דרך הפרטים אני מגלה את
הכלל אני לא רוצה להיכנס עוד זה תקראו
תראו את השיעור של הרב א תרכשו את הספר
אולי יש פה איזה נקודה שאני יכול
להגיד אני אקרא את
הסיכום אולי זה גם עונה למה בעצם הרב דיבר
פה ביסודות על נכון ולא
נכון כי אני יכול להשתמש
ביתרו כאילו לראות מה נכון ומה לא נכון
אבל אם יתרו לא עובד בשביל משה אז זה
מיותר לגמרי למה כי השכל בא לבדוק לפי
האמונה אבל אם הוא בודק לי לפי עצמו זה
עבודה
זרה לכן גם הרב הביא פה את הסודות
בפנימיות על
יתרו ראינו דרך בדיקה של כל דבר לגבי
אמיתותו דהיינו היותו מקרב אותנו אל
תכליתו ראינו שיש בעיה להיות כל הזמן במצב
של שפיטה פתרנו זאת על ידי קביעת עקרונות
הנובים מהתכלית המשמשים האמצעים לשפיטה
יותר מהירה ונגישה מאשר העיקרון המרכזי או
מאלו הכוללים יותר בכך השה גנו את שתי
המטרות חיות וזרימה אמיתות
במעשינו בעזרת השם נלמד כולנו להפעיל את
כו ימין לרוב שהוא הזרימה החיות והשמחה
בעשייה ולא נשכח גם את כו שמאל השפיטה של
מעשינו מפעם לפעם כל אחד על פי דרגתו כדי
שנוכל ליצול על שתי הרגליים לקראת דבקות
אמיתית בוראנו כך בעזרת השם נסדר את מערכת
השפיטה שבתוכנו בבחינת השיב שופטינו
כבראשונה ויצאנו כבתחילה
במרא בימינו
אמן נשאל את השאלה כיצד לבנות את מדרג
עקרונות על כך אנו מקבלים מדרכה בהמשך
הפרשה ר הדיברות ובפרשה הבאה
המשפטים אך צריך להכיל זאת גם על
ההתנהגויות
היומיומיות ראוי שלאחר שמיע דברים אלו תשב
אתה הכואב ותרשום לך מדרג של עשרה או יותר
מעקרונות
חייך יש תרגיל תראו בספר יתכן שתגלה שהדבר
אינו ק פשוט כפי שנראה לך כתחילת
מכן אשה להצמד לחיים על פי עקרונות אלו
קבל משב ולאחר שבוע עשה בהם סדר נוסף כך
נחייה בעזרת השם נכון
סיכום
אמרנו אמרנו בפרשת
בשלח שאדם צריך להיזהר מהכלב שבו שזה נקרא
הרצון שלו לאכול גם את הגשמיות וגם את
הרוחני לטרוף גם את הגשמיות וגם את
הרוחניות עוד אמרנו שלא המדרש של העיקר אל
המעשה דהיינו השינוי הפנימי המעשה הכוונה
כלים דגוף הפנימיות שבאדם או המעשה האמיתי
מעשה מלשון עשו שזה צד הלב שהוא עשוי כי
הבורא ברא את הרצון לקבל והעיקר זה לתקן
את הרצון לקבל כל ההשקפה היא באה שזה נקרא
מדרש כל ה דרש בא לא בשביל השכל בשביל
לדרוש את הלב אבל צריך
תיקונים עוד
אמרנו שאני בודק
מה א אמרנו כן על הוודאי שהאמונה זה
הוודאי וכל הספק
בא
בשביל לחזק את הוודאי לא כדי לסתור את
הוודאי איך אני מתיר את הספק על ידי ריבוי
ודאי דהיינו שהספק הוא לא פועל לעצמו
והגוף מטיבו ספק אלא הוא פועל לכלל ואז
הספק יכול להיפסק כחלק וודאי אם הוא בא
בשביל הפנימיות אז כל ספק נפטר בכלל שלו
בתוך עצמו לא יכול זה כמו הבריאה היא לא
יכולה לפתור את עצמה היא חייבת להיות
קשורה לבורא ואם הבריאה מנותקת מהבורא זה
ספק זה בחינת
עמלק לכן איך אני פותר את הבריאה על ידי
חיבורה על
הבורא אבל כאילו הטבע של האלוקות הפוך
מטבענו המורגש ופה כל המלחמה עם
עמלק כמו שהיה בפרשה עכשיו הרחבנו בזה גם
במראה לנשמה תראו את זה שמה אמרנו ביתרו
שאני בודק מה נכון מה מקרב אותי איך אני
בודק כאילו מה טוב לפי הקרבה
לתכלית מה שמרחיק אותי מהתכלית זה שגוי מה
שמקרב אותי לתכלית זה אמת כל אחד והתכלית
שלו אבל יש תכלית לכולנו מה להידבק
בבורא מה נכון להיות ספונטני וחושב צריך
למצוא את האיזון אבל לעתיד לבוא נוכל לחבר
את בית ההפכים האלה בצורה מלאה כמו חומר
ואנטי חומר אבל במצב שאנחנו לא מתוקנים
אנחנו לא יכולים לחבר אותם אנחנו חיייבים
לעבוד דרך מציאות הזמן אנחנו מתקלים כל
חלק כל שעה לבד בפני עצמה וכאשר הכל יהה
מתוקן נוכל לחבר את כל החלקים האלה בבת
אחת
אמרנו דבר יפה
שיתרו זה צד השכל צד ה צד הגוף גם צד
הפרטים שהוא חייב להתכופף למשה זה גם
הרצון לעוצמה כמו שהרבה אומר פעם הוא חייב
להתכפר למשה ואז גם אפשר לקבל ממנו צאות
אנחנו לא נגד הגוף אנחנו לא תורות המזרח
אב צריך קודם לטאר את
הגוף בעזרת השם שני אזכה לקבל את עשרת
הדיברות
בפנימיות אנוכי השם אלוקיך זה הודאי
הראשוני הכלל של
הכל
ונעלה מעלה מעלה יש גם שיעור על עשרת
הדיברות תראו את זה עשרת הדיברות לפי
הקבלה ובעזרת השם נעשה ונצליח שבת שלום
ותודה רבה אמן ואמן
