ספר התניא פרק י"א | רשע ורע לו קבלה – חכמת הקבלה #קבלה #חכמת #הקבלה #חסידות | 📌 הירשמו לערוץ בקליק והפעילו את הפעמון 🔔 לקבלת עדכונים | שיעורים | ושידורים חיים | הצטרפו לטלגרם לעדכונים נבחרים ותוכן יחודי: http://telkb.net | אתר הבית: https://kabbalah.pw | פייסבוק: https://bit.ly/3JVlHvk
הצטרפו כחברי מועדון לתמוך בהפצת התכנים וקבלת הטבות:
https://bit.ly/3MH1YE2
לכל הערוצים:
https://linktr.ee/kab10
שלום וברכה
אנחנו נלמד טיפה טניה
בפנימיות ברוכים הבאים מי ש בטיקטוק
בעזרת השם נעשה
ונצליח אני בפרק יא מי שרוצה לראות את כל
השיעורים מוזמן לערוץ יוטיוב אם אתם
שומעים אותי טוב תרשמו לי כי זה
מיקרופון ניסיוני כדי שיהיה אכות טובה
לשידור
א
אוקיי אני מתחיל אם אתם רוצים תרשמו לי
שאלות בצ'אט ואני
אסתכל מדי פעם
כן
אוקיי פרק יא ספר
התניה וזה לעומת זה רשע וטוב לו לעומת
צדיק ור
ו כמובן רשע וטוב לו צדיק ורע
לו לא מדובר רק על כל מיני אנשים אלא זה
בעצם מצבים של תודעה
באדם בתוך אותו אדם יש את כל הבחינות
תודעה האלה בתוכו פעם הוא
צדיק פעם הוא רשע וטוב
לו שזה בעצם כנגד העולמות
כנגד העולמות העליונים שנייה
אחת לכן צדיק
וטוב לו צדיק ורע
לו זה בעצם מצבים בתודעה של
האדם שהוא נמצא בהם בחיים בתפיסת הבורא
בתפיסת המציאות זה לא רק על אנשים מסוימים
זה כן מתבטא גם בכל מיני בריות
ואנשים לפעמים תקויים באיזה כמה גלגולים
בתודעה הזאת אבל באופן כללי האדם יכול
לחוות את המצבים
האלה בתוכו מלא
פעמים אוקיי וזה לעומת זה רשע וטוב לו
לעומת צדיק ורע לו דהיינו שהטוב שבנפשו
האלוקית שמוחו
ובחלל הימני שבליבו כפוף ובטל לגבי הרע
מהקליפה שבחלל השמאלי
וזה מתחל גם כן לרבבות מדרגות חלוקות
בעניין כמות ואיכות הביטול וכפיפה הטוב
לרע חס
ושלום אז מה הוא אומר
לנו כמו שיש רשה וטוב לו יש בחינת צדיק
ורע
לו ההבדלים ביניהם הם בין היחס לטוב והרע
מה זה הטוב והרע לא מדובר על פעולות כאלה
או אחרות רק אל רע זה
נקרא שהרצון שלו לקבל תענוג מתורה ומצוות
הוא מוכן לעבוד את הבורא כדי לקבל תמוה
כדי לקבל אורות בין בעולם הזה בין בעולם
הבא זה נקראת בחינת הרע ראשי תיבות רצון
עצמי והטוב זה נקרא שוא עובד לשם שמיים
כדי להגיע לדבקות בבורא שלא על מנת לקבל
פרס כמובן יש את כל ההבחנות האלה גם
בבחינת ה
לשמה אבל אנחנו מדברים פה
ברמה האמיתית שלשם צריך
להגיע ויש בזה הרבה מדרגות בעניין כמות
ואיכות ביטול וכפיפה הטוב לרע חס ושלום מה
זה הטוב לרע הטוב זה הנפש האלוקית הרצון
לעבוד לשם שמיים שלא על מנת לקבל פרס אהבה
שלא תלוייה בדבר והרע זה הרצון העצמי
שמוכן לעבוד רק בשביל האורות זה
ר לוקה שתי בנות אומר הזוהר אב אב אבלר
דעל מדן אבלר דעל מדעתי רק מה הבעיה שאדם
עובד בצורה כזאת כמ פטריה הוא מוכן רק
בשביל האור אבל הוא לא באמת רוצה קשר של
אהבה עם הבורא באותו מצב זא אומרת הנקודה
של היהודי שבו צה אבל בחינת הקליפה שבו
היא רוצה רק את האור כמו נגיף שהוא רק
רוצה לינוק לקחת לא אכפת לו מהמערך לא
אכפת לו
מכלום כך בחינת הרע שבאדם שבאופן כללי הרע
זה הרצון לקבל
לעצמו הרצון העצמי של האדם זה נקרא הרע
שלו אבל הבורא הוא השפעה טהורה הנפש
האלוקית היא מייצגת את צורת ההשפעה באדם
לכן אמה שמחברת אותו לבורא בכל מקרה יש
בזה הרבה מדרגות
יש מי ש הכפיפה וביטול אצלו מעט מזהר ואף
גם זאת אינו בתמידות ולא תדיר לפרקים
קרובים אלא לעתים רחוקים מתגבר הרע על
הטוב וכובש תאיר קטנה או הגוף אך לא כולו
אלא מקצתו לבד שיהיה שר
למשמעתו
למשמעותו ונעשה לו מרכבה ולבוש להתלבש
בו אחד משלושת משלושה לבושי הנעל דהיינו
במעשה לבד לעשות עבירות קלות ולא חמורות
חס ושלום או בדיבור לבד לדבר הבק לשון הרע
וליצנות כ הגבנה או במחשבה לבד ערורי
עבירה קשים
עבירה זאת אומרת האדם נקרא עיר קטנה האדם
עולם
קטן יש מלחמה באדם בין הנפש האלוקית ל
בהמית בפשט זה הנפש האלוקית רוצה תורה
ומצוות חסד פנימיות ו הנפ שבאמת רוצה
תאבות זמניות של העולם החיצוני של המטריקס
או כמו שאנחנו אומרים של הטריק
סמ אז התודעה של האדם בעצם כל המלחמה היא
בתודעה של האדם בין הפנימיות לחיצוניות
עכשיו ברמה טיפה יר גבוה הרון להשפיע
שבאדם נלחם עם הרצון לקבל עשיו הרצון לקבל
רוצה לעבוד את הבורא רק כדי לקבל את האור
והרצון להשפיע רוצה השוואה צורה לבורא
אהבה שלא תלוייה בדבר ואז נלחמים על הגוף
שהגוף זה החומר הרצון הכללי
הטבע זה ההשתוקקות השאלה אם אני נותן לה
צורה של אהבה עצמית או צורה של השפעה ופה
כל המלחמה
בעצם אז לעיתים הרע מתגבר על הטוב מה זה
הרע הרצון העצמי האדם נופל
לגשמיות נופל
לחיצוניות או שהת מנצח ומתקרב לקדושה
לתורה ומצוות למאור שבתורה שלא על מנת
לקבל
פרס אבל כמו שכתוב
על רבקה שהיא עוברת בפתחי עבודה זרה עשו
מפרכס
לצאת עוברת בבתי מדרשות יעקב מפרכס לצאת
זאת
אומרת שני לאומים בבטנך האדם הוא מורכב יש
בו גם גם אתה הרצן לקבל וגם אתה הרצן
להשפיע למה כי במקור אנחנו צריכים לתקן את
הרצון לקבל את יצר הרע רק בהתחלה אנחנו
מתחילים מלתקן את הרצון להשפיע אבל המטרה
האמיתית היא לתקן את ההשתוקקות את הרצון
ליהנות אבל יש הכנה לזה קודם צריך לתקן את
הרצון להשפיע מה זה נקרא לתקן את הרצון
להשפיע שאם אני משפיע זה לא יהיה כדי לקבל
פרס כי אדם משפיע
זה לא השפעה טהורה אומר רבי שמעון בר יוחי
כל חסד דאבדין לגר ו דאבדין הוא משפיע כדי
לקבל תמורה אם מלמעלה יראו לו שלא יקבל
תמורה הוא לא יהיה מוכן לעבוד ועושים את
זה כשאדם מתקדם בתודעה מכבים לו את האורות
מכבים לו את השלטר כמו שאדם חוזר בתשובה
כמו הוא בא רואה מסוף העולם עד סופו רואה
אורות מרגיש רצון להתקרב לבורא לקיים תורה
ומצוות אחרי כמה שנים או שנה או דקה מכבים
לו את זה לוקחים לו את הגלגלי עזר עכשיו
הוא צריך לעשות עבודה בעצמו ופה המבחן
מתחיל כי כשזה בא מצד הרותה דל אלה זה
הקדוש ברוך הוא בעצם מטעין את הסוללה של
האדם דיינו את הרצון שלו ל יש לו הרבה כוח
לעשות אבל זה בכלל הכוח שהבורא נתן לו זה
לא שלו שאדם הולך לעבודה הוא עובד הוא
חושב שבזכות העבודה שלו הוא מתפרנס אבל
בעצם מי נתן לו את הכוח ללכת לעבודה הרי
יש מצבים שאדם בדיכאון או שהוא לא מחובר
לנפש אין לו כוח לעשות
כלום מי מי מתאיין לו את
האנרגיה זה נקרא צד הנשמה זה אנרגיה נפשית
זה לא קשור לקלוריות אפשר לאכול ולשתות
כפאן כל היום והבן אדם מרוסק ובדיכאון כי
האנרגיה היא בנפש זה נכון שהחיו מגרה לנו
את ה את הגוף ואת הנפש אפילו קצת כי ככה
העולם הזה בנוי אין מה לעשות אבל זה נהיר
הוא דקיק
נקרא זה רק העולם הזה נקרא העולם המדומה
למה כי התענוג הגשמי הוא מדומה זה כמו
שאדם רוצה תהווה היי ערב טוב זה כמו שאדם
רוצה תהווה נגיד תאוות נשים לא אהבה תאוה
חיצונית ואז הוא קיבל את זה והוא ורק למה
כי כל הגשמיות זה תענוג מדומה אבל
ברוחניות דווקא יש תענוג
אמיתי כי זה תענוג שהוא מחובר לבורא לכן
הוא אמיתי לכן הוא לא נגמר יש עליו הסתרה
בשלב מסוים כדי שהאדם ימשיך להתקדם להעלות
עוד מדרגות ולא יעמוד
במקום אבל התענוג הגשמי לא צריך לחכות 70
שנה ליום המיתה תוך שב דקות האדם מרגיש
כבר בדיכאון היום מרגיש
ריק
לכן נחזור לעניין יש מלחמה בין הפנימיות
לחיצוניות שבאדם בין הרצון להשפיע לרצון
לקבל בין הקדושה לטומאה
הם נלחמים על התודעה של האדם מי
ישלוט עכשיו מה שאומר פה התניה בעל
התניה אז למשל בזמנים של תפילה יכול להיות
שהטוב
מתגבר ואז האדם מתחזק או בזמנים של לימוד
והתעוררות אבל אחר כך פתאום הקליפה הבאה
יכול להיות הוא שוכח מזה נופל עוד פעם
לרצון העצמי אל עושים את זה מלמעלה כי זה
מאין מכון כושר מן את האדם לברר את המצב
שלו וזה נקרא העבודה של הרותה דלתת פה
העבודה אמיתית
מתחילה
עכשיו אומר לעיתים רחוקות מתגבר הרע על
הטוב וכובש את העיר קטנה זה נקרא בצדיק
וטוב
לו הוא הגוף אך לא כולו גוף אגב לא הכוונה
לגוף
הגשמי אם כי גם זה חלק מה ליפה גוף זה
נקרא התודעה של
האדם גוף זה נקרא כלי השתוקקות
א כמו שהגוף זה כאילו אנחנו מזדהים עם זה
בתור העני שלנו הרצון שלנו בעולם הגשמי אז
ככה יש גוף רוחני אז המלחמה העיקרית היא
על הגוף הרוחני לא הגוף הגשמי אבל בהתחלה
מאמנים אותנו דרך הגוף הגשמי אבל אחרי
שאדם עובר את השלב הזה אז המלחמה על הגוף
הרוחני זה מלחמה יותר קשה כי ברוחניות יש
אורות יותר גדולים וגם הקליפה יכולה לינק
יותר
למשל אפשר להילחם אם לקום לתפילה או לאכול
שניצל או את זה או את זה אבל ברוחניות
המלחמה היא על אור רוחני אור שמגיע לנשמה
שהוא הרבה יותר מאיר מכל התענוגים הגשמיים
אז בהתחלה בכלל לא מראים לנו את זה כי אם
יראו לנו נרצה תורה ומצוות רק כדי לקבל את
האור לעצמנו אז אולי נותנים טיפה לטעום
לאדם שהוא חוזר בתשובה או קצת בבר מצווה
אחר כך לוקחים לו הכל תתחיל לעבוד לשם
שמיים וזה
תהליך אז הם נלחמים על הגוף אז לפעמים הוא
נעשה מרכבה ולבוש להתלבש בו אחד משלושת
לבושי אנל דהינו או במעשה לבד לעשות
עבירות קלות ולא
חמורות חס ושלום
או בדיבור לבד לדבר אבק לשון הרע וליצנות
וכי גבנה
או במחשבה לבד ערורי עבירה הקשים מהעבירה
זה בעצם לבושי הנפש זה נקרא מחשבה דיבור
ומעשה זה כנגד ראש תוך
וסוף זה לא רק מחשבה דיבור ומעשה של הגוף
הפיזי אלא זה זה בעצם ג
מצבי צבירה של התודעה של האדם כמו
שיש אוויר נוזל ומוצק ככה המחשבה דיבור
ומעשה
זה כמו
המופשט
הביניים
והגמר מעשה שזה המוצק אבל גם בתוך המחשבה
יש מחשבה דיבור ומעשה זאת אומרת בתוך
המחשבה עצמה בתודעה של האדם גם היא מתחלקת
למחשבה דיבור
ומעשה לכן ערורי עבירה הנה אומר פה קשים
עבירה למה כי אדם הוא הפנימיות עולה
חיצוניות אז אם ככה למה אנחנו מחשיבים גם
את את העבירה החיצונית
האמת מצד האמת מחשיבים יותרר את העבירה
הפנימית רק מה העניין העבירה החיצונית היא
כשאני פועל אותה היא מחזקת לי את הערעור
היא מחברת אותי יותר
לערעור ללכן זה חמור אבל לא בגלל העבירה
עצמה אלא בגלל שהעבירה עצמה מחברת אותי
לערעור לא אמיתי בתודעה כי אם נגיד הרקת
כדי להציל מישהו אז זה לא עבירה למה אבל
עשית מעשה של רציחה או פנחס למשל הוא
איך הוא מקבל כהונה בכלל כי הכוונה שלו
הייתה אחרת לגמרי זה הולך לפי התוודעה אבל
במובן הרגיל אנחנו זייף אין לנו את היכולת
אנחנו הולכים אחרי המעשים לכן כל מעשה
מבטא גירוי לתודעה מסויימת אבל מצד האמת
האירועי עבירה הקשים מהעבירה כי זה
הפנימיות זה הדבר הגבוה ודאי שזה יותר
משפיע זה הולך לפי הכוונה אבל היות והמעשה
מעורר לי את הכוונה לכן אסור לי גם לחטוא
כי אז זה מחבר אותי מגרה אותי לתודעה של
החטא אבל מה הפגם הגדול לא החטא עצמו הרי
זה כמו דמיון זה נגמר בשנייה אלא מה שזה
חיבר אותי לתודעה לא טובה כי זה נשאר
בי אוקיי אז זה המחשבה דיבור
מעשה ברוחניות זה נקרא ראש הפרצוף תוך
הפרצוף וסוף
הפרצוף כמו שאמרנו זה כמו שיש אוויר נוזל
ומוצק אז זה ג' מצבים בתודעה של האדם
מעשה זה לא רק המעשה חיצוני מעשה זה נקרא
מלשון עשו עשוי זה נקרא הכלי של הדבר מה
זה כלי השתוקקות מעשה זה נקרא שיש לי
השתוקקות
לדבר יכול להיות שאני פועל מעשה רק במחשבה
ככה צדיקים יכולים אגב אנחנו לא יכולים כי
אנחנו חלשים מדי יותר מזה אנחנו פועלים את
המעשה וזה גם לא מספיק כי התודעה שלנו
רדומה צדיק יכול על ידי דמיון להתחבר לאור
הרוחני אנחנו צריכים גם את המחשבה גם את
הדיבור וגם את
המעשה בצורה הכי טובה שאפשר כדי להתחבר
נכון
לתודעה
אוקיי מה שלומכם בטיקטוק שומעים
טוב אומר דהיינו או במעשה לבד לעשות
עבירות קלות ולא חמורות חס ושלום או
בדיבור לבד לדבר וק לשון הרע אגב לשון הרע
לדבר לשון הרע זה לא רק לדבר ב בשפתיים
א לדבר בתודעה יכול להיות שאני לא מדבר
בשפתיים כי לא נעים לי שיגידו שאני מלכלך
על אחרים אבל בפנים אני כל היום חושב לשון
הרע וגם לא דוחה את המחשבה אלא נותן לה
להתפשט לתוכי אז ודאי שזה נקרא שדיברתי
לשון הרע יותר מזה זה משפיע בצורה קוונטית
אפילו יותר אם ככה למה ההלכה מדברת כל כך
על ה לא לדבר לשון הרע בפה קודם כל ההלכה
היא מתעסקת ברובד המעשה לכן היא מדברת על
זה אבל כי אם אני אזלזל בזה אז ודאי שאני
אפום גם בכוונה למה כי אם את הבסיס אני לא
עושה אז ממילא אני אעורר בתוכי ויעמיק את
התודעה שלי לתוך ה לשון הרע הזה
לכן אסור לדבר ולהשתדל לא לדבר לשון הרע
בדיבור אבל זה לא הנקודה אלא לא לדבר
בתודעה עם עצמך
דיבור זה גוף
המחשבה לכן אדם שכל היום חושב לשון הרע זה
נקרא שוא מדבר לשון הרע בתודעה שלו על
המציאות על הבורא על
אנשים אבל בעצם אנחנו עושים את הפעולה
שללא לדבר לשון הרע בפה אבל לא סתם טכנית
כי אוי אוי אוי יענישו אותי אלא אני עושה
את זה כדי שזה יגרה אותי בתודעה לא לדבר
לשון הרע
בלב וזה המטרה וזה התיקון גם לא בפה בלב
אבל אנחנו מתאמנים דרך הפה כדי לעורר את
הלב
אוקיי וליצנות צנות זה צד של
הקליפה יש צל שזה נקרא אמונה וליצנות זה
ההפך
מצל הליצנות אגב הרי גם חזל יש צחוקים קצת
יזה הומור זה דבר טוב כן אבל כשהוא נהפך
למטרה
אז האדם מאבד את ה הוא פשוט לא לא ממוקד
במטרה שלו בחיים אלא הוא כל הזמן בצחוק
בליצנות
ואז הוא מסיח את האטום מהמטרה מהעבודה ממה
שצריך
לתקן ויש הרבה מה לעבוד
ולתקן ועוד דבר שהל נות היא בעיקר מצד
הקליפה זאת אומרת שהוא לץ על הקדושה על
האמת על
הפנימיות על האהבה וזה דבר שהוא רע
וק גבנה אוקיי או במחשבה לבד ערורי עבירה
הקשים מהעבירה הסברנו למה וגם אם אינו
מערר בעבירה על הוסטה אלא בעניין זיווג
זכר ונקבה בעולם שעובר על אזהרת התורה
ונשמרת מכל דבר רע תכף אני אסביר את זה
קצת בפנימיות שלא יער ביום
וכולי אגב מה זה זיווג זכר ונקבה
בעולם לא מדובר רק על זיווג איש ואישה גם
כי אנחנו פועלים דרך הענפים אבל זיווג זכר
ונקבה שזה נקרא עירור עבירה זה נקרא זיווג
של הקדוש ברוך הוא והשכינה
מה זה עירור עבירה שהוא רוצה שכל הזיווג
של הקדוש ברוך הוא והשכינה יהיה בשביל
הרצון לקבל שלו בשביל לקבל אורות זה נקרא
שהוא מערר בזיווג זכר ונקבה שזה הזכר
העליון והנקבה העליון
ערב
טוב זכר זה נקרא בחינת ההשפעה ונקבה זה
בחינת הכלי זכר זה הקדוש ברוך הוא גילוי
של הקדוש ברוך הוא שהוא בחינת משפיע ונקבה
זה נקרא השכינה הקדושה אני הכללי שמקבלת
אז מה זה נקרא שאדם מערער בזיווג זכר
ונקבה
בעולם שוא שכל העירור שלו איך לקבל אורות
מהקדוש ברוך הוא
כמובן יש גם את העירעור של איש ואישה
בצורה של טומאה אבל זה לא רק מדובר על זה
זה רק
הענף אלא לא לערער על זה שאני רוצה את כל
האלוקות לעצמי זה נקרא ונשמר אותה מכל דבר
רע רע זה נקרא רצון העצמי הרצון לקבל שכל
מה שאני רוצה את הבורא זה בשביל עצמי
בשביל למלאות את הצרכים שלי בשביל לקבל
אוראות ואם לא לא מעניין אותי אז זה נקרא
לא ערר ב זיווג זכר ונקבה שעובר על הזהרת
התורה ונשמר אותה מכל דבר רע שלא יהרהר
ביום יום זה נקרא זמן הגילוי אם האדם מארר
בזמן כמו שהשמש מאירה את היום ואת
המציאות אז ככה השמש הרוחנית אם היראה את
העולם הרוחני את ההשגחה
האלוקית אבל אם האדם מערער כל הזמן על זה
מה אני אקבל מזה מה יצא לי מזה איזה תמורה
יהיה לי מהעבודה זה נקרא שהוא מארר ב יום
אבל אז הוא יבוא לידי מקרה לילה מה זה
לילה זמן ההסתרה כשהוא יהיה בהסתרה הוא
יפול למה כי כל העבודה שלו היא מבוססת רק
על האור רק על התענוג רק על היום ממלא
שיגיע הלילה לא הלילה בשעון זה רק סמל
הלילה בתודעה שלו שהוא יתחיל להרגיש
שהאורות
מסתלקים אז פתאום לא היה לו כוח לעבוד כי
הוא לא עשה את ההכנה כי כל העבודה שלו היא
רק י לקבל לעצמו
זה נקרא נעשת לו סם
המוות
לכן צריך להישמר מזה מהדבר רע מה זה הדבר
רע שאני מערר על הזיווג של הקדוש ברוך הוא
והשכינה אבל לתועלת עצמי רע ראשי תיבות
רצון עצמי מפנה ליבו וכולי כתוב מפנה ליבו
לבטלה מה זה בטלה שהוא לא עושה את זה לשם
התיקון וגם מבחינ מלשון זרע לבטלה אגב לא
סתם שזרע לבטלה זה נקרא חוכמה בלי
חסדים זה לקבל את האור האלוקי כאילו לעצמו
יש את הזרע לבטלה הגשמי מה שיש בהלכה אז
זה קודם כל בפשטות אבל אני לא מדבר על זה
רק זה ענף אלא זרע ל הבטלה זרע זה מלשון
רז עין זאת אומרת שכל מה שהוא רוצה את
האור הרוחני זה רק לעצמו אז ה נקרא לבטלה
למה כי זה לא בא לקשר עם הבורא לתיקון
לאהבת הבריות אלא זה בא כדי להגדיל את
האגו שלו ואחת מכל אלה וכיוצא בהן נקרא
רשע בעת ההי
שהרע שבנפשו גובר בו הוא מתלבש בגופו
ומחטיא
אוקיי לתגובות א לא מכובדות אני לא
התייחס זה כן שב אחת מכולל וקצה ב נקרא
הרשע בעת ההי שרש בנפשו גובר בה ומתלבש
בגופו
ומחטיא
ומטמא ואחר כך גובר בו הטוב שבנפשו
האלוקית הוא מתחרט ומבקש מחילה וסליחה
מהשם והשם יסלח לו םשב בתשובה הראויה על
פי עצת חכמנו
זל
רגע בשלושה חלוקי כפרה שיה רבי ישמעאל
דורש זאת אומרת הרבה פעמים שאדם חוטא יש
לו אחר כך חרטות גדולות למה כי הוא באמת
רוצה את הנקודה
הפנימית את הנשמה את הדבקות בבורא אבל יצר
הרע מפריע לו גורם לו להסתר פנים למניות
לקשיים אבל מה זה יצר הרע יצר הרע זה חלק
ממנו כי האדם הוא מורכב יצר הרע זה לא
איזה מישהו מבחוץ זה משהו בפנימיות שבי
שאני צריך לתקן למה הוא נקראה צרה כי הוא
מצייר לי את המציאות בצורה
רעה מה זה ה שלושה חלוקי
כפרה אפשר לראות את זה ברמבם גם לכות
תשובה שהאדם צריך
להתוודע חרטה קבלה לעתיד
וכולי ויש מי שרע גובר בו מה זה הרה הרצון
לקבל
לעצמו יותר וא
מתלבש
בו כל שלושה לבושים של הרע הו מכתו
בעבירות חמורות יותר ועיתים קרובים
יותר הרבה פעמים הרצון לקבל של
האדה או אם נהייה כנים רוב הפעמים הוא
משתלט על התודעה של האדם בצורה שגורם לו
לחתור גם במחשבה גם בדיבור וגם במעשה או
חט בפשטות שזה תורה או מצוות ועבירות או
ברמה הפנימית שהוא עושה את הכל כדי לקבל
לעצמו ולא כדי להשפיע נחת רוח
לבורא או להשפיע על הזולת זאת אומרת אם
הוא משפיע על הזולת הוא עושה את זה כדי
לקבל תמורה אבל ההשפעה היא לא טהורה אם
יקחו לו את התמורה באמת אז הוא לא ירצה
להשפיע לא לו כוח להשפיע או אם הוא לא
יקבל כבוד על זה אז לא יהיה לו כוח לכלום
זאת אומרת מה שהוא רוצה זה את
הכבוד אבל הוא מתחרט על זה למה כי הנשמה
שבו כן רוצה להידבק בבורא רוצה את הנקודה
הפנימית זה נקרא הנפש האלוקית
שבו אך בינתיים תחרת באם לו יורה
תשובה ארור זה מלשון ארגע מלשון הריון כי
זה רק רור אבל זה לא מספיק זה כמו צריך
להוליד מזה לדע זה דבר שאני מוציא אותו
מהכוח אל
הפועל מגלה דבר חדש את הערעור הזה אני
צריך להפוך אותו להריון בתוכי בתודעה
ולהוציא אותו החוצה להרגשה וזה תהליך כרגע
זה רק ערעור זה דבר
כללי זה נקרא ערעור
תשובה מבחינת הטוב
שבנפשו שמתגבר קצת בינתיים אלא שאין לו
התגברות כל כך לנצח את הרע לפרוש מחטאיו
לגמרי להיות מודה
ועוזב יצר הרע גם ניתנה לו רשות בעצם שהוא
כאילו מגביר לאדם את התענוג
בחיצוניות בגשמיות דווקא אדם שעובד
מגבירים לו שם את התענוג כדי לאמן אותו
יותר קשה כי זה מכינה כדם צבאית לעולם
הרוחני כי ברוחניות התענוגים הם מאוד
גדולים ברגע שפותחים את זה ה אדם אבל אז
הוא יקח אותם לעצמו ואז הוא יתנתק מהבורא
כי הוא ירצה רק את
האור ואז הוא לא יתקן את הפגם של הבושה
ואת התיקון של הבחירה ואת האהבה שלא
תלוייה בדבר עם כל מה שהוא עוסק בתורה זה
רק כדי לקבל גשמיות סגולות בריאות עולם
הזה עולם הבא כמובן הוא יחזר בגלגול עד
שהוא יגיע לאהבה שלא תלויה בדבר לנשים
וקטנים אומרים אוקיי תקבלו שמרתם שתי
שבתות תקבלו ככה וככה העולם הבא אבל מצד
האמת האדם צריך להגיע לשורש נשמה ועד שהוא
לא מגיע הוא חוזר בגלגול וכמובן כל דבר
שהוא עושה בשביל זה אז זה
מצטרף אז זה מצוין אבל ה כולם חייבים
להגיע לאהבה שלא תלויה בדבר זאת אומרת זה
התיקון של השורש נשמה כל אחד לפי המדרגה
שלו אבל אין קיצורי דרך זאת אומרת כולם
חייבים לעשות את התיקון חוזרים בגלגול עד
שהם משלימים את
התיקון גלגולים
כי לזה בעצם ירדנו לעולם
הזה כי העולם הזה מאפשר לנו להתאמן על
הנקודה הפנימית על הבחירה על האהבה שלא
תלוייה
בדבר אז מתחרת באים להורות תשובה מבחינת
הטוב
שבנפשו שזה נקרא הנקודה הפנימית שלו
שמתגבר קצת בינתיים אלא שאיין לו התגברות
כל כך לנצח את הרע לפרוש מחטו לגמרי להיות
מודב
עוזב ועל זה אמרו רבותינו ל רשעים מלאים
חרטות שהם רוב הרשעים שיש בחינת טוב ש
בנפשם
עדיין כן רשע אגב זה מדרגה כשאנחנו מדברים
בפנימיות כי האדם מרגיש שהוא
רשע כואב לו שהוא רשע מה זה
רשע יש את הפשט רשע אבל רשע זאת אומרת
שהוא רוצה רק ליהנות לא הוא לא רוצה באמת
להשפיע נחת רוח לבורא או לזולת כשהוא כן
בא להשפיע להם זה כדי לקבל לעצמו אז נשאל
שאלה אנחנו רואים הרבה אנשים שכן משפיעים
לזולת אז קודם
כל יכול להיות במדרגה שהם נמצאים הם באמת
תיקנו אותה והם משפיעים שמה אבל שייתנו
להם עוד חלק מהרצון שהם צריכים לתקן הם
עבדו על 10 גרם רצון רוחני שיתנו להם קילו
רצון רוחני אז כבר לא יהיה להם כוח לעשות
את זה לשם שמיים והם
יתפרקו או שהם עושים את זה בשביל כבוד
עולם הזה עולם הבא
אבל בעצם זה לא רק אנשים כאלה א אחרים אלא
כל המצבים האלה הם קיימים באותו אדם
בתודעה
שלו אז
הרשע וטוב לו זה שאדם במצב תודעתי זה נקרא
עולם העשייה בעולם העשייה הרוחני רובו רע
זאת אומרת יש שם הסתר אלוקות גדול בתחתית
עולם העשייה
כמעט כולו
רע אנחנו לא אומרים שכולו רע אלא כ כמעט
כולו למה כי לא יכול להיות שיש רק רע פשוט
הטוב מוסתר כמו שראיינו נגיד ה השביעי
באוקטובר מצד תחתית עולם העשייה אי אפשר
לראות פה את הבורא איך בורא עושה נותן יד
לדבר כזה אי אפשר להבין את זה ב במקום
הגשמי חייב לצאת מהמטריקס ורק שמה אפשר
להבין את זה לכן עולם תחתית עולם העשייה
כולו רע עולם העשייה זה
תודעה שרובו ומותו טוב אבל
מעט אור דוחה הרבה מן
החושך
לכן המצב התודעתי הזה בעולם העשיה הרוחני
שנקרא רשע וטוב לו זה שהאדם רשע כי
הקליפות אוחזות בו
חזק
אבל הטוב
שבו מתחרט על זה זה מדרגה דווקא כי יש רשע
ורע לו ש הוא כבר לא מתחרט שכאילו הנקודה
הפנימית נרדמה לו לגמרי לכן הרשע וטוב לו
זה מדרגה אך מי שאינו מתחרט לעולם ואיין
באים לו ערורי תשובה כלל נקרא רשע ורע לו
רגה שרה שבנפשו ו לבדו נשאר בקרבו כי גבר
כל כך על הטוב עד הסתלק מקרבו ועומד
בבחינת מקיף עליו מלמעלה ולכן אמרו
רבותינו זל הכל בי השרה שכינתי שריה מה
הוא אומר
פה
ש רשה וטוב לו יש לו ערורי
עבירה
וכשהוא נופל לעבירה יש לו המון המון חרטות
למה כי הוא כן רוצה להצליח הוא כן רוצה
להידבק בבורא הוא כן רוצה להשפיע פשוט יש
הרבה קשיים הרבה הסתרות הרבה מניות זה
מדרגה יפה כמובן זה מתחלק להרבה הרבה
בחינות כי יש הרבה דרגות של רשע וטוב לו
בכל מדרגה ומדרגה אבל באופן כללי רשה וטוב
לזה כנגד עולם העשייה
הרוחני שזה סוג של תודעה של תפיסת
המציאות אנחנו אגב במטריקס הרגיל זה
בתחתית תחתית עולם העשייה זה כאילו הבסיס
שממנו מתחילים הסברתי את זה בקורס קבלה
למתחיל ול המתקדם עכשיו יש מצב שזה נקרא
רשע ורע לו מה שהרע שבו כל כך
התגבר עד שהטוב הסתלק
ממנו נהיה מקיף כאילו מקיף זה אומר שזה
דבר כמו הגלקסיות מקיפות אותנו זה כאילו
דבר שהוא רחוק ממני אני לא מרגיש אותו
ולכן אמרו רבותינו זל כל בשרה עשרה שכנתי
שריה
למה כי למרות שרשה
הוא אבל היות וטוב מקיף אותו אז ברגע שיש
השרה שזה נקרא כלל דבר שלם אז יש לזה כוח
שהטוב המקיף הזה יהיה יותר מורגש אבל
כשאדם
לבד אז הטוב הזה
בגלל שהוא מקיף ההשפעה שלו חלשה מדי אבל
ששרה מקפצים זה כוח זה כלל אל אני אשאל
שאלה אומר רבי שמעון בר יוחאי בתיקוני
הזוהר תיקון
ל שמי שעוסק בתורה המצוות שלא
לשמה ולא לומד פנימיות ורק רוצה לקבל פרס
לעצמו ולא לומד חוכמת הקבלה אומר רשבי
הקדוש שהוא מרחיק את רוחו של המשיח
רוח המשיח מסתלק והולך לו מהעולם ככה הוא
כותב רשבי הקדוש אז איך זה מסתדר עם מה
שאנחנו אומרים שכל עשרה יש ביניהם שכינה ם
רשבי הקדוש כותב בתיקוני הזוהר שאם עוסקים
בתורה ומצוות רק כדי לקבל לעצמם ולא
לומדים פנימיות וחוכמת הקבלה אז מרחיקים
את רוחו של המשיח והשכינה
מסתלקת איך זה מסת ר מ מה שכתוב פה וגם
בהלכה שבכל עשרה השכינה
שורה הרי אים הם ערה
רשעים ורשעים אני מתכוון עם זקן יכול
להיות שם מקמים תורה ומצוות אבל כל מה
שמעניין אותם זה רק לקבל את האור ורק
החיצוניות אז איך זה
מסתדר וככה רשבי כותב אז התשובה היא
ככה מה שכתוב ש
יש
ב עשרה
שכינה אז בזה שתי הבחנות קודם
כל שאנחנו מדברים אנחנו מדברים ע התודעה
של האדם ממה הוא תופס בתודעה לא מצד האור
כי באור אין שינויים אני הווייה לא שניתי
אלא אנחנו מדברים על התודעה של
האדם אז מה זה נקרא מקיף שהוא פשוט לא
מרגיש את
הקדושה לא מרגיש את
הקדושה למרות שהיא קיימת היא מקיפה רחוקה
מדי הוא פשוט לא מרגיש אותה יכול להיות
שזה גם אדם שמקיים תורה ומצוות אבל הוא לא
מרגיש את העור האלוקי את החיבור אלא הוא
עושה את זה כמצוות אנשים מלומדה בצורה
יבשה או בגלל החינוך או כי הוא מפחד מעונש
וכדומה אבל עם זאת ברגע ש מתקפ
רה בגלל ש1 מייצג דבר
שלם אז יש להם פוטנציאל
ביחד להרגיש את השכינה
הקדושה לכן יש כוח בחיבור של
הסרה עכשיו מה שרשביל
שהם מוסכים בתורה ומצוות רק כדי לקבל פרס
ולא עוסקים בפנימיות וחוכמת הקבלה מרחיקים
את רוח המשיח כל זה נכון אז איך אנחנו
מחברים את בות ההפכים
האלה אז ככה יכול להיות שאדם עכשיו יושב
בתפילה והוא לא מרגיש כלום מרגיש דיכאון
אין לו שמחה אבל הוא מתפלל כי צריך להתפלל
כי זה הלכה
כי לא
יודע אז באמת אותו
אדם לא מרגיש את השכינה לכן זה נקרא שהיא
מקיפה ממנו מה זה השכינה את האור האלוקי
את האחדות את החיבור את
האינסוף מרגיש אולי את הכוש קפה גם זה לא
בטוח
אבל אם ניקח רה ש מתקבצים יכו להי שהם ג
לא
מרגישים אז אם ככ מה התועלת בעשרה
שמתים הרי ההתקבצות היא לא חיצונית זה
התפצות צריכ להיות פנימית גם אלא
הפעולה מעוררת את הלבבות אם אני מכוון
מתוך שלא לשמ בא לשמע לכן צריך לקום בבוקר
להתפלל במניין לעשות כל מה שצריך אבל זה
רק תרגילים לעורר את הנקודה
הפנימית
עכשיו רשבי אומר שאם אתה עוסק בתורה
ומצוות רק כדי לקבל פרס ואתה לא יסג בחמת
הקבלה זה מרחיק את ה רוח המשיח מרחיק את
השכינה אז אם ככה מה הטעם בכלל להתפלל אלא
מה אנחנו עושים את עבודת
התפילה אנחנו
מתפללים כדי לצאת מהגלות לגאולה הגלות זה
לא בארץ הגשמית זה בארץ הרוחנית הארץ זה
רצון זה נקרא רצון ארץ ישראל זה נקרא רצון
ישר עלעל יכול להיות שאדם בארץ ישראל אבל
מבחינה תודעתית הוא בכלל בחול כי במקום
שאדם חושב שם הוא אומר הבעל שם
טוב לכן כל בעשרה שורש שכינה מדובר על
השרה
ש הם רוצים להרגיש את האחדות את הדבקות
אבל עם
זאת גם אם השרה מתכבסים
סתם יש בזה סוג של כוח
למה כי זה
מגיע בסופו של דבר מהמקום העליון אבל זה
לא יהיה מורגש לכן יכול להיות מניין תפילה
אבל לא מרגישים את השכינה שמה אבל בגלל
שהם כן תקפצו עשרה יש להם פוטנציאל
והזדמנות כן להרגיש אותה אם הם יעשו את
העבודה הנכונה לכן התפילה מרגילה אותנו
להתפלל בלשון רבים ולהיות
במניין הרי אדם אומר הרבה דברים בתפילה ש
לא מתכוון אליהם נפשי כעפר לכל תהיה מי
רוצה שנפשו תהיה כעפר לכל שיזהר שלא ישמעו
אותו בתפילה ויבדקו אותו מחר אחר כך יאמנו
אותו יעשו לו מבחן כמו
אברהם או שאדם התפלל על רפואה לאחרים
אבל כי המצפון לא נותן לו שלא לעשות את זה
או כי הוא צריך רפואה אז הוא מתפלל עליהם
כדי שזה יעזור לו אבל תפילה נקיה לשם
שמיים זה מאוד קשה אבל לשם צריך להגיע כי
ברגע שאדם חבר לזה אז הוא מרגיש את
האלוקות כי האלוקות נמצאת במקום ההשפעה
הטהור זה התדר של
הבורא לכן כל בי עשרה שכינתי שריה דהיינו
כל עשרה שורה בהם שכינה זה לא מדובר רק על
רה גופות אלא צריך גם להביא את הלבבות אבל
היות
והמעשה הוא יכול להכין
לכוונה לכן יש חשיבות גדולה גם למניין
הגשמי אבל לא כמטרה כאמצעי כדי להרגיל את
האדם לפעול בתוך כלל בתוך אחדות בתוך
הסרה גם הסדר של התפילה היא בנוייה בצורה
שהיא מגרה את התודעה של האדם כל הבקשות גם
ב-18 ומזמורים זה מגרב ומכין את האדם לאן
לכוון את התודעה שלו כי כל הבקשות שם הם
אמיתיות אבל יכול להיות שאדם אומר אותם
אבל הוא לא באמת אין לו כלי בלב אמיתי
לבקשות שהוא אומר הוא פשוט מוציא אותם
מהפה אבל אם הוא יגיד אותם מתוך כוונה
לעורר את הלב וגם יעשה את העבודה הנכונה
אז זה יעזור
לו לכן יכול להיות שיש השרה בתפילה ואני
לא לא מרגישים אור למה כי באמת השכינה היא
מקיף כי הם בבחינת רשע ורע לו שזה נקרא
עולם העשייה אבל אם הם יעשו עבודה
פנימית או
אפילו חלק מהם ויעלו מהתודעה של עולם העש
אז הם בוודאי ירגישו את השכינה המקיפה
עליהם עכשיו מה שרשביל שמרחיקים את רוח
המשיח כי אנחנו מדברים מהכלים זאת אומרת
כשאדם לא עוסק בפנימיות רק
בחיצוניות אז פשוט הוא מכוון את הוויפי
למקום אחר ממילא זה מרחיק את רוח המשיח
שזה נקרא גדלות ההשגה האלוקית הדבקות
והאהבה שלא תלוייה בדבר משיח זה גימטריה
נחש כי זה בא גם כנגד הקליפה הקשה של
הרצון
לקבל אוקיי
נסכם הוא אמר שלעומת רשע שיש רשע וטוב לו
לעומת צדיק ורע
לו
ש בצדיק וטוב לו ורע לו הצדיק שולט רוב
הזמן והרע מאותו שולט
ובראשה וטוב לו זה הפוך שהטוב מעט שולט
והרע הרבה פעמים שולט ויש רשה ורע
לו שהרע כל כך שולט שהוא בכלל לא מרגיש את
הטוב הטוב כאילו נהיה מקיף ואפילו אין לו
חרטות כבר אבל מה זה חרטות זה לא רק חרטות
בעצם חיצוניות חרטות זה נקרא שאדם מתכנס
בתוכו פנימה עם המחשבות עם התודעה וצר לו
וחסר לו האמת
הפנימיות הוא כואב לו שהוא נכשל
והוא רוצה להצליח והוא לוקח את עצמו אז
החרטות שהם דבר טוב כי החרטות האלה מקרבות
אותו
לאמת אבל הרשע ורע לו וצדיק ורע לו וצדיק
וטוב לו זה הכל מצב מצבים של תודעה באדם
אחד לפי העולם שהוא נמצא
בו רשה ורא לו ו רשה וטוב לא זה באופן
כללי בעולם העשייה
בינוני באופן כללי זה בעולם
יצירה צדיק וראה לו וצדיק וטוב לו באופן
כללי זה בעולם
הבריאה בעל תשובה או צדיק גמור לגמרי זה
בעולם
האצילות יש בזה המון תתי מדרגות וברמה
הכללית זה
החילוק עולם העשייה הרוחני אגב זה מדרגה
מאוד גבוהה
רובנו בדרך כלל מתחילים מהמטריקס זה נקרא
תחתית עולם העשייה למה כי אנחנו מתעסקים
כאילו רק עם הדברים הגשמיים עם החושים
החיצוניים עם המטריקס אבל אדם שהוא עבר
והתפתח למציאות רוחנית לא שהוא מת הוא
מרגיש את זה ביות ובעונה אחת הכל מתקיים
תמיד כמו שאקון
והאלקטרוניקה ובונה אחת פשוט עובדים
שונים אז האדם מתעסק עם הרצונות והחושים
שבעולם הרוחני אבל שמה האורות גדולים לכן
לא נותנים לנו לגשת לזה אלא קודם צריך
להתאמן טוב בגשמיות לפעמים על ידי סמים
האדם תואם טיפה מזה נעיר הוא דקיק מזה אבל
זה כמובן בצורה לא נכונה ולא מאוזנת לכן
הוא נשבר אחר כך כי זה כמו למשוך חוכמה
בלי חסדים נשבר מבחינה רוחנית אבל גם
מבחינה גשמית זה לא טוב כי זה פוגע בנפש
החיונית אבל הפגם היותר בעייתי שזה פוגע
בנפש
הפנימית כי אדם יכול אולי לקחת כמה טיפים
מהאינדיאנים ולחזק את מערכת העצבים ואז
הוא יכול לקחת סמים בסבבה בלי שזה יפגע בו
וגם אולי מדיטציה להן את זה ככה לשמור על
איזון אבל זה יפגע בנפש הרוחנית עדיין למה
גם בגשמי בסוף אבל ברונית למה כי הוא
מרגיל את הנפש לקבל אור בצורה לא נכונה אז
מצד אחד הוא יחווה תענוג נעיר הוא דקיק של
הסמים אבל שמה הוא ישאר הוא לא יכל להתקדם
משמה לתענוג רוחני אמיתי למה כי הוא יהיה
חייב לוותר על זה כדי לעלות מדרגה ואין לו
את הכוחות לא רק את הכוחות הפיזי אין לו
את הכוח התודעתי הזה
בכלל אז זה הבחן בין
העולמות
שאלנו אמרנו שיש מחשבה דיבור ומעשה שזה
כמו ראש תוכ סוף כמו אוויר נוזל ומוצע זה
מצבי צבירה של התודעה בגשמיות זה ברור לנו
מה זה יש את המחשבה את הדיבור ואת המעשה
זה כמו שלושה
רובדים ברוחניות זה נקרא ראש הפרצוף תוך
הפרצוף וסוף הפרצוף שזה מצבת סבירה של
התודעה אבל מחשבה דיבור ומעשה זה לא רק
בגוף הגשמי זה רק
התרגול שהוא חשוב אגב מחשבה דיבור ומעשה
זה משהו בתודעה גם המחשבה עצמה ק למחשבה
דיבור ומעשה לכן לדבר לשון הרע אז לא רק
בשפתיים יכול להיות שאני סוגר את השפתיים
אבל אני כל היום מדבר עם עצמי בתודעה לשון
הרע וחושב רע על אחרים אז ודאי זה נקרא
שדיברתי לשון
הרע רק מה אני עושה את הפעולה כדי לעורר
את הכוונה כמובן ואז זה מציין עוד
אמרנו
ש רשה טוב לו מתחרת וזה מדרגה גבוהה
דווקא זאת אומרת רובנו
רשעים גם אם לא במעשה בכוונה למה כי אנחנו
מקמים תורה ומצוות רק כדי לקבל את האור
מבחינה רוחנית זה נקרא רשע מבחינת המעשה
אז רשע וצדיק זה לפי המצוות אבל זה רמה של
כיתה א' צריך את כיתה א' אגב היא גם חשובה
אבל ברמה הרוחנית רשע וצדיק זה מה הסוג
התודעה שאני נמצא בו יכול להיות שאני
מקיים מצווה או נותן צדקה אני עושה את זה
בשביל כבוד או בשביל עולם הבא אז אולי
מבחינת המעשה אני צדיק או בינוני מבחינת
הכוונה אני נקרא רשה למה כי עשיתי את זה
לעצמי אבל אני יכול להיות רשע וטוב לו למה
כי אני כן רוצה לתקן אני כן רוצה להגיע
לטוב אז אז אני זה נקרא מתוך שלא לשמ בא
לשמה כתוב אבל מתוך שלא לשמה גם נעשת לו
סם המוות צריך להיזהר למה כי א הוא משתמש
בתורה רק כדי
רק כדי להגדיל את הרצון לקבל אז הוא יושה
הפוך מהמטרה של התורה כי המטרה של התורה
לתאר את הרצון לקבל ולהביא אותך להיות
משפיע כדי להידבק בבורא לכן זה סם המוות
כי אותו שסם בא לו למוות לרצון לעצמי
לרצון לקבל זה יכול להיות ם חיים שחיים זה
נקרא דבקות
בבורא לכן אומרים לחיים בקידוש כדי שנזכור
שהתענוג בא לחיים ולא למיתה כי רשעים
בחייהם נקראים מתים למה
כי הם מתים מה הכוונה כי הם לא מרגישים את
התענוג האמיתי רק את התענוג הגשמי החיצוני
שנגמר ומתכלה וכהרף עין דמיוני אבל את
התענוג האמיתי הם לא מרגישים לכן הם
נקראים מתים מבחינת הרוחניות יכול להיות ש
בגשמיות הם עוד חיים קצת אבל זה
חיים שהם
לא מצד האמת הם לא נספרים כי זה חולף אבל
היום גם מרגישים את זה זה בגשמיות לא צריך
לחכות לרוחניות הגשמיות לא ממלאת את האדם
היא נגמרת היא חולפת במיוחד ג כאם התפתחנו
מאוד רוחנית והרצון גדל זה גם לא מספק
אותנו יותר זה לא ממלא את האדם
פשוט אז רשע וטוב לו זה
יפה הרבה מה מתוך שלא לשמה בא לשמה נאמר
על הרשע וטוב לו והרשה וטוב לו צריך לחזק
את הטוב שבו כמה
שיותר טוב שבו זה נקרא מידת ההשפעה שבו
הרצון שלו לעבוד את הקדוש ברוך הוא
לשמע ולהגיע לדבקות
בבורא ורשע ורע לו זה שהוא מקיים את התורה
ומצוות רק כדי לקבל לעצמו הוא בכלל לא
חושב על העניין של
לשמה
ובפשטות לו זה שהוא רק רוצה עבירות רק
רוצה תענוג חיצוניות מסיבות זה גם נכון
אבל הפירוש היותר פנימי שהוא העיקרי זאת
אומרת שתי הפירושים נכונים אנחנו צריכים
גם את הפיזיקה הקלאסית וגם תורת הקוונטים
אבל יש פירוש לכיתה א' דהיינו לתודעה של
כיתה א' ויש פירוש לתודעה של כיתה י או יג
אהבה אז אנחנו עוסקים בתניה בפנימיות אז
הפירוש האמיתי רשע ורא לו זה שהוא מקיים
תורה ומצוות רק בשביל עצמו לכן הוא רשע
ורע לו ועכשיו וטוב לו שכואב לו שהוא לא
הגיע לל שמה שכואב לו שהוא משפיע על הזולת
לא שם שמיים עכשיו ברוחניות יש הרבה
מדרגות במטריקס נותנים לנו כל פעם חתיכה
קטנה מהפאזל
שלנו לתקן לכן יש את המציאות של הזמן אתה
כל שעה היא בשעון בפני עצמה אבל זאת אומרת
זה לא רק שכל הרגשה כל חווייה היא מצומצמת
היא מוגבלת אבל ככל שאדם מתפתח נותנים לו
חלקים יותר גדולים של רצון לעבוד עליהם
לכן יכול להיות ש פעם האדם היה לו הרבה
אנרגיה לעשות ולהשפיע ופתאום אין לו קשה
לו
למה הוא חושב שהוא הלך אחורה או שהוא לא
יודע למה האמת שהוא התקדם מלמעלה שמו לו
יותר כוח משיחה אבל עכשיו הוא גם מתקן כוח
משיחה גדול יותר כשההוא סיים לתקן את כל
החלקים הוא ייראה אותם מתחברים לשבת הוא
יראה את הכל כדבר שלם ואז הוא גם יגלה את
האור אמרנו כל השרה יש ביניהם שכינה איך
זה מסתדר עם מה שרשביל שמי שעושה בתורה
ומצוות רק כדי לקבל פרס ולא לומד חוכמת
הקבלה מרחיק את השכינה מרחיק את רוח המשיח
ככה כתוב בתיקוני הזר איך זה איך מתרצים
את בית ההפכים האלה אז
הסברנו
ש כל בשרה שורה שכינה מדובר בבחינה
פוטנציאלית זאת אומרת ברגע ששרה מקפצים זה
נותן פוטנציאל לגילוי שכינה אבל זה לא
אומר שהיא תתגלה כדי שהיא
תתגלה האדם צריך
מבפנים להיות
מתוקן להרגיש את האלוקות את ההשגה הפנימית
לכן זה מסתדר עם מה שרשביל כי כי בהלכה
הפשוטה מדובר על המסגרת איזה מסגרת אני
צריך כדי להתחיל את העבודה כדי לגרות את
עצמי ורשבי מדבר מצד המציאות של האור עצמו
שאני לא ארגיש פשוט את האלוקות היא תתרחק
ממני כי אני לא באותו תדר
אבל מי שרוצה להרחיב בזה שיראה בתיקון
לעמד לכן יכול להיות שאדם בתפילה והוא
מרגיש עייף חסר חיות ולפעמים גם קשה
להוציא לו את המילים
מהפה קשה לו כי השכינה היא מקיפה הוא לא
מרגיש אותה היא מקיפה גם רחוקה כי זה מקיף
פוטנציאלי אבל אם הוא יצליח
להתחזק ולתאר את עצמו
זה יהיה מקיף קרוב אליו זה כבר לא יהיה
מקיף פוטנציאלי אלא זה יהיה מקיף מורגש מה
זה
מקיף זה כמו דבר שהוא מחוצה לי מסביבי אבל
הוא מעיר לי זה כמו דבר עתידי למה הוא
נקרא מקיף כי הוא עתיד
כמו עיר מוקפת חומה כי אתה המטרה אחרי זה
להיכנס לעיר כי הוא עתיד להתקבל לכן הוא
נקרא מקיף אבל יש מקיף שהוא כל כך רחוק
שכבר זה לא עתיד נגיד יש אנשים שחוו
טראומות קשות בזוגיות אז אהבה מבחינתם זה
כבר לא מקיף כאילו באותו מדרגה למה כי הם
כבר לא מאמינים באהבה או יש אדם שעוד
מאמין באהבה מאמין שהבורא לא שכח אותו אז
האור מקיף הזה הוא לא מקיף רחוק או
פוטנציאלי הוא מקיף ממש למה כי הוא כן
מרגיש את התקווה מרגיש את ה את
העתיד אזני אור מקיף עור פנימי זה כשאני
מקבל אותו ממש בפועל בהווה זה כמו שאני
נגיד אדם עתיד להתחתן אבל בוודאות אז זה
נקרא עור מקיף ועור פנימי זה שהוא יבוא
לחתונה שההוא יתחתן אז ככה זה בעולם
הרוחני יש אורות מקיפים
ופנימיים אז
המקיף זה דבר כללי יותר והפנימי זה כבר
העומק של הדבר שאני מרגיש את זה בחווייה
עמוקה פרטיית ו מקיף זה גם הרגשה כללית
כזאת אבל יש מצב שאתה כבר לא מרגיש שאתה
מקיף זה נקרא רש
עלו אוקיי פה נגמר פרק
יא מקווה ששמעו טוב בטיקטוק אני אבדוק את
זה אחר כך הייתי מרוכז טיפה בטיקטוק האמת
פחות בהקלטה אבל בסדר בעזרת השם נעשה
ונצליח
ושנזכה
לצאת מהרשע ורע לו שזה
נקרא הרצון לקבל בעל מנת
לקבל רשה וטוב לו זה נקרא משפיע בעל מנת
לקבל אבל זה יכול להיות טוב בבחינת מתוך
שלא לשמע בעל לשמה שנזכה אמן ואמן