הדף היומי בתיקוני הזוהר

הקדמת תיקוני הזוהר אותיות כ-כב

הדף היומי בתיקוני הזוהר עם פירוש מעלות הסולם

אות כ
זהר
כ) אמר ליה בריך אנת בוצינא קדישא, דהכי הוא ודאי, ובנים אינון ודאי תחות אימא עלאה. חסידים. גבורים. מארי תורה. חוזים. נביאים. צדיקים.

פירוש מעלות הסולם
כ) אמר ליה בריך וכו': אמר לו הזקן לר' שמעון ברוך אתה המאור הקדוש היינו ר׳ שמעון, דודאי כך הוא, ובנים הם ודאי תחת אם העליונה במוחין דאו״א עלאין, ומקבלים מו״ס תחתונות שלהם, ולכן הם חסידים. גבורים. בעלי תורה. חוזים. נביאים. צדיקים.
ואין להקשות למה לא חושב גם מלכים ממלכות כי בעת שמלכות משפיעה מוחין דחיה ועומדת במקום אימא עילאה אז הקשוטין הם במאני דדכורא בסוד הנה ארון הברית שהוא מלכות אדון כל הארץ. ואינה נקראת בשם אדני שהוא בחינת נקבה ובחינת מלכות, אלא בשם אדון שהוא זכר והיא כמו מדרגת יסוד שממנו צדיקים. (עיין בהקסה״ז אות י״ז)..

אות כא
זהר
כא) חסידים מסטרא דחסד דרגא דאברהם, ואוקמוה עליה, אין חסיד אלא המתחסד עם קונו דעביד ליה קן, דאיהו אכסניא דיליה ודא שכינתא. דאיהי קן דיליה. בית דיליה. היכל דיליה. מלון דיליה. ובארעא קדישא איהי יחודיה וביתיה. ולאו מלון ואכסניא אלא כפום ההוא בר נש דתקין לה ובגין דא יהיב מדת חסד לאברהם.

פירוש מעלות הסולם
כא) חסידים מסטרא דחסד וכו': ומפרש חסידים מצד ספירת חסד מדרגת אברהם. ובארו חז״ל עליו, אין חסיד אלא המתחסד עם קונו. שעשה לו להקב״ה קן, שהוא אכסניא שלו, וזוהי השכינה שהיא קן שלו. בית שלו. היכל שלו. מלון שלו. וארץ הקדושה היא יחידו וביתו. ואין השכינה נעשית למלון ואכסניא אלא כפי אותו אדם שתקן אותה ומשום זה ניתנה מדת החסד לאברהם.
ביאור הדברים: כי מלכות נקראת שכינה מבחינת הגילוי שאינה מסתלקת מאתנו אפילו בזמן שאנו רחוקים ממנה, בסוד בכל מקום שגלו שכינה עמהם. ומבחינה זו נקרא ז״א שוכן, והנוקבא שכינה, וגילוי זה הוא רק בזמן היות זו״ן פב״פ, והצדיקים ע״י מעשים הטובים הגורמים לזווג גדול זה, זוכים שהארת הזווג תתפשט עד לעולם הזה והם נעשים למרכבה אליה אשר הארת הזווג שוכנת בהם, ואברהם הוא שורש החסד שבנשמות ישראל, כי הוא תיקן השכינה הקדושה לבחינת בית קבול לאור החסד, וקבלה החסדים בעד כל נשמות ישראל בכל מלואן. וידוע שבדרך כלל השלימות מתחלקת לה׳ מדרגות נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. המתלבשים בה׳ כלים כח״ב תו״מ ומטעם ערך ההפוך שיש בין כלים לאורות מתלבש תחילה אור נפש בכלי דכתר, וכשבא אור רוח יורד אור הנפש לכלי החכמה ואור הרוח מתלבש בכתר, וכן בבוא אור הנשמה יורד אור הנפש לכלי הבינה ורוח לחכמה ואור הנשמה נכנס בכתר, וכו'. וע״כ תמיד אנו מכנים להכלים ממעלה למטה כח״ב תו״מ, מתחילים בכתר עד מלכות לבסוף. ובאורות מתחילים ממטה למעלה נרנח״י נפש בראשונה ואח״כ רוח ואור היחידה הוא האחרון, כי כן סדר ביאתם של האורות שהתחתונים נכנסים תחילה, ובכלים העליונים מקבלים תחילה.
וז״א חסידים מסטרא דחסד דרגא דאברהם וכו' כי אברהם תיקן את השכינה הקדושה לבחינת כלי ובית קבול לאור החסד בכל ה׳ המדרגות, וז״א ודא שכינתא דאיהי קן דיליה שהוא אור הנפש בכלי דכתר, והארת נפש נקרא קן שהיא הארה לפרקים בסוד כצפור נודדת מן קנה. ואח״כ זכה יתיר והמשיך לאור הרוח ונכנס בכלי הכתר והנפש ירדה לכלי החכמה וז״א בית דיליה בסוד בחכמה יבנה בית. ואח״כ המשיך את אור הנשמה שהוא כבר אור ג״ר ואז המלכות נקראת היכל, בסוד היכל ה׳ כי אין המלך נמצא אלא בהיכלו, ורואי פני המלך שם הם. ואח״כ המשיך את אור החיה, והיות אשר בשתא אלפי שני אין אור החיה מאיר בקביעות רק בשבתות ועת רצון, ולכן אומר מלון דיליה שלא מאיר בקביעות כדרך בית והיכל. ואח״כ זכה לאור היחידה שה״ס ארץ הקודש בסו"ה ונתתי לך וגו' את ארץ מגריך. וז״א וארעא קדישא איהי יחודיה וביתיה כי מלבד מעלתו של אור היחידה שהוא אור הגדול יותר, יש עוד מעלה כי בביאת אור היחידה כל אור בא לכלי שלו, אור יחידה בכתר וחיה בחכמה וכו' עד אור הנפש בכלי מלכות.
ואין להקשות הלא חיה ויחידה אחר השתוף דמדה״ר בדין הרי נעשו למקיפים ואינם מאירים לתוך הכלים. כי המדובר הוא בנר״ן דחיה ונר״נ דיחידה, המאירים אפילו לפני גמר התקון.
ולפי שאברהם תיקן את השכינה לבלי שום אפשרות של פגם לאור החסדים, דהיינו שהעלה אותה לבחינת השפעת נ״ר ליוצרנו ית׳ ולא לקבל לעצמנו כלום, כי זוהי המדה והבית קבול לאור החסד כמ״ש חז״ל (אבות פ״ה) האומר שלי שלך ושלך שלך חסיד. שאינו רוצה להנאת עצמו כלום, לכן אומר ולאו מלון ואכסניא וכו' כי כל הצמצומים וכל אחיזת ס״א הוא רק בבחינת קבלה לעצמו, ואברהם הסיר בזה כל חלאת הקליפות והס״א ונתקנה השכינה בתכלית הטהרה, ובגין דא יהיב להיות מרכבה אל מדת חסד לאברהם.

אות כב
זהר
כב) גבורים מסטרא דגבורה, דיהבין תוקפא למאריהון לכבוש עבד תחת רבו. ושפחה תחות גברתה, בקשורא דתפילין. דמאן דלית ליה תפילין בשעת קריאת שמע, מסטרא דיליה שליט עבד ושפחה על עלמא, ובההיא שעתא רוגזא שכינתא, הה"ד תחת עבד כי ימלוך ושפחה כי תירש גבירתה.

פירוש מעלות הסולם
כב) גבורים מסטרא דגבורה וכו': גבורים מצד ספירת גבורה, שנותנים תוקף לאדונם לכבוש עבד תחת אדונו. ושפחה תחת גבירתה, בקשר של תפילין. כי מי שאין לו תפילין בשעת קריאת שמע, מצדו שולטים העבד והשפחה על העולם. ובשעה ההיא השכינה מתרגזת, זה הוא שכתוב תחת עבד כי ימלוך ושפחה כי תירש גבירתה.
פירוש. כי בתקונו של אברהם עוד לא נגמר מחשבת הבריאה, כי מחשבת הבריאה היתה בעיקר להנות ולהיטיב לנבראיו, אשר מדת ההנאה תלויה ושקולה בשעור החשק וההשתוקקות לקבל, אשר כפי מדת גדלות החשק כך מדת התענוג, ולכן אחר אשר נתקנה השכינה רק בכלי של השפעה בלי לקבל משהו, רק להשפיע הרי לא הגיע מזה שום תיקון למחשבת הבריאה השורשיית שהיא באה רק בגדלות החשק לקבל. לכן צריכים למדת הגבורה, שה״ס יצחק, אשר תיקן את השכינה לבית קבול, באופן שתהיה ראויה לקבל כל השלימות הנרצה והכלולה במחשבת הבריאה, והוא שעורר גם את החשק לקבל הימנו ית׳ אבל רק בבחינת קבלה ע״מ להשפיע. כלומר, אשר חושק מאד לקבל אבל רק מטעם שהמשפיע רוצה בכך ולולא שהמשפיע היה רוצה כן לא היה בו שום רצון של קבלה. ונודע שקבלה כזו נחשבת להשפעה גמורה ממש. וצריכים לדעת אשר מה שאומרים אברהם קו ימין ויצחק קו שמאל, ויעקב קו אמצעי. אין הפירוש שאברהם היה בקו ימין לבד בלי קו שמאל ואמצע, וכן יצחק שמאל לבד בלי קו ימין וקו האמצע, כי זה לא יתכן כלל במדרגות הקדושה, כי בכל מדרגות הקדושה, כל ג' הקוין כלולים זה בזה תמיד. והמדובר הוא רק בהשליטה כי אברהם הוא שליטת קו הימין וקו השמאל והאמצע נכללים בו. וכן יצחק הוא בשליטת קו השמאל וקו הימין והאמצע כלולים בו וכן יעקב כולל ב׳ הקוין ימין ושמאל בשליטת קו האמצע.
והנה סוד קריאת שמע ותפילין ה״ס אברהם ויצחק כמבואר בז״ח דף ק״ח ט״ד וז״ל ורמ״ח תיבין אינון בקריאת שמע, ואתייהיבו מרחימו דאהבה. ובג״ד תקינו הבוחר בעמו ישראל באהבה, ואינון כלילן באברהם דאתמר ביה זרע אברהם אוהבי. תפילין אינון עז דאתייהיבו מיראה דאיהי לשמאלא, ודא פחד יצחק דתמן כל מקטרגין סלקין למתבע כל דינין. ובג״ד ובזרוע עוזו דא תפילין י״ה ביראה ו״ה באהבה. הה״ד אהבו את ה׳ כל חסידיו עכ״ל.
וענין עבד ושפחה הוא רצונות הקבלה של שלא לשמה, המשמשים את הקדושה בבחינה שמתוך שלא לשמה בא לשמה ומכניעים את הרצונות האלה ע״י ק״ש בקשורא דתפילין, אשר הם נקראים עז ועליהם נאמר וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך ויראו ממך. ובזה נעשה בית קבול להשכינה הקדושה להארת ג"ר בסוד י׳׳ה ביראה.
וז״א גבורים וכו' דיהבין תוקפא למאריהון ע״י מדת הגבורה בסוד ופחד יצחק, לכבוש עבד תחת רבו וכו' המכניע כל כוחות של קבלה אשר יקבלו רק מפני אשר המשפיע רוצה בכך. וממליך את הגבירה בהארת ג״ר ושלימות, בקשורא דתפילין הנקראים עוז וכל החיצונים בורחים מפחד הארתם כמ״ש ויראו ממך. דמאן דלית ליה תפילין וכו' ומשאיר את השכינה רק בהארת ו"ק, מסטרא דיליה שליט עבד ושפחה ובההיא שעתא רגזא שכינתא למה שאינו מעלה מ״ן במצות תפילין להכניע את העבד והשפחה ביראה דאיהי י״ה.

תגיות

תוכן קשור

כתיבת תגובה

Back to top button
Close