פורים אסתר
שלום וברכה, שושן פורים שמח! להלן סיכום מפורט ביותר של דבריך, תוך שמירה על ענייניות ובהירות, ללא כותרות משנה, ללא סימונים כמו ### או כוכביות, כפי שביקשת, עם התייחסות מלאה ומעמיקה לכל הנקודות שהעלית, תוך שמירה על הרוח והפרטים של דבריך המקוריים, וללא ציון ישיר של "פתחת" או "אמרת" בכל משפט:
שלום וברכה נאמר לכבוד שושן פורים, עם איחול לשושן פורים שמח, תוך תקווה שכולם שתו והשתכרו בפורים כמנהג החג, ושאלה אם הכל טוב איתנו, מה שמראה חיבור אישי וחם לקהל. הובע כוונה לומר דבר תורה קטן, אך הנושא התרחב כי הוא עמוק ומעניין, והפך לשיחה מפורטת ומשמעותית. הוזכר פרט מהמגילה שכתוב על אסתר שהיא "ירקרוקת הייתה", ונשאלה השאלה מה המשמעות של "ירקרוקת". הוסבר שירקרוקת באה מלשון ירוקת, שפירושה דבר מאוס, משהו שדוחה את העין או התחושה, ונקשר למילה יריקה. נשאלה שאלה מדוע יריקה נתפסת כמאוסה בעינינו, בין אם זו יריקה של מישהו אחר או שלנו עצמנו, והחלה חקירה של המשמעות הרוחנית שמאחורי זה.
הוסבר שיריקה היא הוצאה של החיות הפנימית החוצה, כאשר המים, שמייצגים חיים וחיות אלוקית בתוך האדם, הופכים למשהו מאוס כשהם יוצאים מהפנימיות לחיצוניות. נאמר שכשהחיות האלוקית הזו נפרדת מהמקור הפנימי שלה, הקליפות אוחזות בה, או שבגשמיות חיידקים מזהמים אותה, והיא נהיית דבר דוחה. הובא המשל הזה כרעיון רוחני: כשהפנימיות של האדם יוצאת החוצה בלי הקשר נכון, היא מאבדת את ערכה והופכת למשהו לא טוב. נקשר הדבר לאסתר, ונאמר שהיא נקראת ירקרוקת כי המלכות, ספירת המלכות שמיוצגת על ידי אסתר, היא "בית יריקות", לא במובן של חליצה כמו בהלכה, אלא במובן של מחיקה של הידיעה וההרגשה. הוסבר שיש שתי יריקות – אחת על הידיעה, השכל, ואחת על ההרגשה, הלב – שמייצגות מצב שבו האדם נמצא בהסתרה ומנותק מהפנימיות האמיתית שלו.
נאמר ש"אסתר" באה מ"אסתרתי פניי", הסתרתי פניי, כפי שכתוב בתורה, ונקשר הדבר לעבודה רוחנית גבוהה, לא מדרגת מתחילים כמו כיתה א', אלא מדרגה מתקדמת יותר כמו כיתה ג'. הוסבר שמי שבא לעבוד את אסתר, כלומר לעבוד לשם שמיים, עושה זאת כדי לזכות להשוואת הצורה עם הבורא, דבקות ויראת שמיים, ולא כדי לקבל תמורות חיצוניות כמו עולם הזה, עולם הבא, סגולות, ברכות או דמיונות של שפע גשמי ורוחני. במצב כזה, העבודה הזו קשה מאוד לאדם, והיא נראית לו ירוקה ומאוסה. נשאלה השאלה: למה לי לעבוד אם לא אקבל עולם הזה או עולם הבא? למה לי להדליק נרות לכבוד אסתר אם זה לא סגולה לפרנסה או לבריאות? הוסבר שכשאדם נכנס לדרך האמת, שמיוצגת על ידי אסתר, ומטרתו היא לבנות את בית המקדש הפנימי, כלומר להתגבר על האהבה העצמית ולהגיע לעבודה לשם שמיים, המלכות הזו נראית לו מאוסה ודוחה. הסיבה לכך היא שהיא לא מבטיחה תמורה מיידית כמו יותר פרנסה, יותר בריאות או יותר סגולות. הובאו דוגמאות כמו "תתרום ותקבל פי מאה שפע" או "תן מחצית השקל ויהיה לך כפליים כפליים", שמפתות את האדם בעולם החיצוני, אך הודגש שזה לא העיקר. נאמר שצריך לתת מחצית השקל, אבל להתכוון לדבר הפנימי, לעבודה לשם שמיים, ולא להישאר ברמת הסגולות החיצוניות.
נוסף שבמצב כזה, כשאדם מתחיל לעבוד לשם שמיים, המלכות נראית לו ירוקה ומאוסה, ואפילו ושתי, שמייצגת את הקליפה, נראית לו יותר יפה, למרות שיש לה צרעת ופגמים, כפי שהוסבר בסרטונים קודמים על ושתי והמגילה. אך אם האדם מתמיד בעבודה הזו מתוך ההסתרה, מתוך המלכות הירוקה הזו, קורה נס: חוט של חסד נמשך עליו מהקדוש ברוך הוא. הבורא נותן לו כוח ומגלה לו את היופי האמיתי של אסתר, המלכה שמסתירה את עצמה, והיא נהיית הכי יפה בעיניו, כמו בסיפור "היפה והחיה". הובא המשל הזה: הנסיך נראה מכוער ורע לב, והזקנה הזהירה שהיופי החיצוני עלול לטעות, והיופי האמיתי נמצא בפנים. כשהנסיך התעקש, הוא הפך לחיה, אבל בסוף, כשלמד את הלקח, נגלה לו היופי האמיתי של היפה. נאמר שזה דומה לאסתר: כשהאדם מתמיד בעבודה לשם שמיים למרות הקושי וההסתרה, הוא זוכה לראות את היופי הפנימי של המלכות, שהיא הכי יפה מכל.
הוזכר שכל הסיפורים האלה, כמו "היפה והחיה" או אמרות של חכמים סינים על כלי מלא שלא מתמלא, מגיעים מהיהדות, מהקבלה, כי הכל נובע מהמקור האמיתי של התורה. לדוגמה, המושג של כלי מלא שלא מתמלא דומה לאור אינסוף בקבלה, שבו הכלי לא יכול להכיל את האור בלי תיקון, וזה לא שייך לתורות המזרח אלא ליהדות במקור. נאמר שאם האדם מצליח לעבוד לשם שמיים, החסידות ופנימיות התורה עוזרות לו מאוד, והוא זוכה לראות את היופי האמיתי של אסתר המלכה. הוסבר שיש לה שלושה שמות – הדסה, אסתר ושושנה – ונרמז לסרטון על שושנה שבו דובר על ההבדל בינה לבין ורד. נאמר שהזוהר מתאר את שושנה כמשובחת דווקא בגלל הקוצים, השאלות, הספקות והאתגרים, כי כשאדם עובד לשם שמיים בלי תלות בדבר, הוא מתמודד עם קושי גדול, אבל זה מה שמביא אותו ליופי האמיתי.
נוסף שמי שבא לעבוד לשם שמיים, ולא לשם סגולות או אורות, מתמודד עם אתגר גדול, אבל אין חוכמה בלעבוד בשביל תמורה, כי כולם ייבחנו במוקדם או במאוחר וחייבים להגיע לאהבה שלא תלויה בדבר. הודגש שאין הנחות בזה, וכפי שאומר הזוהר, חוזרים בגלגולים עד שמשיגים את כל סודות התורה, שזה סוד האהבה. הוזכר שיש הרבה מדרגות באהבה רוחנית, לא כמו אהבה גשמית של חיידקים או דברים דקיקים, והוסף בצחוק שהיד תפוסה מלהחזיק את הטלפון מפורים תוך ניסיון לתפוס את הנוף של העיר.
נאמר שצריך לעבוד גם כשהמלכות ירוקה, כמו שנאמר "לכתי אחריה במדבר בארץ לא זרועה", ובזכות זה, כשמסירים את ההסתרה, זוכים לתמונת השם. הוסבר שדווקא כך ניתן לראות את היופי של מלכות שמיים, שהיא הכי יפה. נקשר הדבר לאסתר כקרקע של עולם, כמו הלבנה שמחזירה את אור השמש, והובא הסבר מקבלי ששושן פורים קשור ללבנה שראינו, כפי שמובא בהלכות שבת. נאמר שאסתר מחזירה את כל האור האלוקי, ודווקא כך מתגלה האנרגיה, כמו פוטונים שמייצרים חום בכדור הארץ על ידי החזרה, מה שמאפשר חיים. הובא משל מהטבע: בחלל קר בין השמש לכדור הארץ, אבל הקרקע מחזירה את האור ומייצרת חום, וזה סמל לאור חוזר ברוחניות, שבו החלקיקים בתנועה כמו אלקטרונים וגרעינים מראים שצריך להחזיר אור.
נקשרו שלושת השמות של אסתר לקווים: הדסה היא קו ימין, אמונה; אסתר היא קו שמאל, הסתרה; ושושנה היא קו אמצעי, שושנה בין החוחים. נאמר שצריך לשמוח למרות שמרגישים לפעמים יריקה מהקדוש ברוך הוא, כאילו הוא דוחה אותנו מהחיים ומהאלוקות, ורע לנו בחיים. הובעה תפילה שיזכו לנס פורים, לחוט של חסד, וכך אסתר תהיה הכי יפה, כי דווקא בהסתרה מתגלה היופי האמיתי. סיום בברכת אמן לכל הברכות.
שושן פורים שמח לכולנו, שיזכו לעבוד לשם שמיים ולראות את יופייה של אסתר מתוך ההסתרה!
שלום וברכה, שושן פורים שמח! להלן סיכום מפורט ביותר של דבריך, תוך שמירה על ענייניות ובהירות, ללא כותרות משנה, ללא סימונים כמו ### או כוכביות, כפי שביקשת, עם התייחסות מלאה ומעמיקה לכל הנקודות שהעלית, תוך שמירה על הרוח והפרטים של דבריך המקוריים, וללא ציון ישיר של "פתחת" או "אמרת" בכל משפט:
שלום וברכה נאמר לכבוד שושן פורים, עם איחול לשושן פורים שמח, תוך תקווה שכולם שתו והשתכרו בפורים כמנהג החג, ושאלה אם הכל טוב איתנו, מה שמראה חיבור אישי וחם לקהל. הובע כוונה לומר דבר תורה קטן, אך הנושא התרחב כי הוא עמוק ומעניין, והפך לשיחה מפורטת ומשמעותית. הוזכר פרט מהמגילה שכתוב על אסתר שהיא "ירקרוקת הייתה", ונשאלה השאלה מה המשמעות של "ירקרוקת". הוסבר שירקרוקת באה מלשון ירוקת, שפירושה דבר מאוס, משהו שדוחה את העין או התחושה, ונקשר למילה יריקה. נשאלה שאלה מדוע יריקה נתפסת כמאוסה בעינינו, בין אם זו יריקה של מישהו אחר או שלנו עצמנו, והחלה חקירה של המשמעות הרוחנית שמאחורי זה.
הוסבר שיריקה היא הוצאה של החיות הפנימית החוצה, כאשר המים, שמייצגים חיים וחיות אלוקית בתוך האדם, הופכים למשהו מאוס כשהם יוצאים מהפנימיות לחיצוניות. נאמר שכשהחיות האלוקית הזו נפרדת מהמקור הפנימי שלה, הקליפות אוחזות בה, או שבגשמיות חיידקים מזהמים אותה, והיא נהיית דבר דוחה. הובא המשל הזה כרעיון רוחני: כשהפנימיות של האדם יוצאת החוצה בלי הקשר נכון, היא מאבדת את ערכה והופכת למשהו לא טוב. נקשר הדבר לאסתר, ונאמר שהיא נקראת ירקרוקת כי המלכות, ספירת המלכות שמיוצגת על ידי אסתר, היא "בית יריקות", לא במובן של חליצה כמו בהלכה, אלא במובן של מחיקה של הידיעה וההרגשה. הוסבר שיש שתי יריקות – אחת על הידיעה, השכל, ואחת על ההרגשה, הלב – שמייצגות מצב שבו האדם נמצא בהסתרה ומנותק מהפנימיות האמיתית שלו.
נאמר ש"אסתר" באה מ"אסתרתי פניי", הסתרתי פניי, כפי שכתוב בתורה, ונקשר הדבר לעבודה רוחנית גבוהה, לא מדרגת מתחילים כמו כיתה א', אלא מדרגה מתקדמת יותר כמו כיתה ג'. הוסבר שמי שבא לעבוד את אסתר, כלומר לעבוד לשם שמיים, עושה זאת כדי לזכות להשוואת הצורה עם הבורא, דבקות ויראת שמיים, ולא כדי לקבל תמורות חיצוניות כמו עולם הזה, עולם הבא, סגולות, ברכות או דמיונות של שפע גשמי ורוחני. במצב כזה, העבודה הזו קשה מאוד לאדם, והיא נראית לו ירוקה ומאוסה. נשאלה השאלה: למה לי לעבוד אם לא אקבל עולם הזה או עולם הבא? למה לי להדליק נרות לכבוד אסתר אם זה לא סגולה לפרנסה או לבריאות? הוסבר שכשאדם נכנס לדרך האמת, שמיוצגת על ידי אסתר, ומטרתו היא לבנות את בית המקדש הפנימי, כלומר להתגבר על האהבה העצמית ולהגיע לעבודה לשם שמיים, המלכות הזו נראית לו מאוסה ודוחה. הסיבה לכך היא שהיא לא מבטיחה תמורה מיידית כמו יותר פרנסה, יותר בריאות או יותר סגולות. הובאו דוגמאות כמו "תתרום ותקבל פי מאה שפע" או "תן מחצית השקל ויהיה לך כפליים כפליים", שמפתות את האדם בעולם החיצוני, אך הודגש שזה לא העיקר. נאמר שצריך לתת מחצית השקל, אבל להתכוון לדבר הפנימי, לעבודה לשם שמיים, ולא להישאר ברמת הסגולות החיצוניות.
נוסף שבמצב כזה, כשאדם מתחיל לעבוד לשם שמיים, המלכות נראית לו ירוקה ומאוסה, ואפילו ושתי, שמייצגת את הקליפה, נראית לו יותר יפה, למרות שיש לה צרעת ופגמים, כפי שהוסבר בסרטונים קודמים על ושתי והמגילה. אך אם האדם מתמיד בעבודה הזו מתוך ההסתרה, מתוך המלכות הירוקה הזו, קורה נס: חוט של חסד נמשך עליו מהקדוש ברוך הוא. הבורא נותן לו כוח ומגלה לו את היופי האמיתי של אסתר, המלכה שמסתירה את עצמה, והיא נהיית הכי יפה בעיניו, כמו בסיפור "היפה והחיה". הובא המשל הזה: הנסיך נראה מכוער ורע לב, והזקנה הזהירה שהיופי החיצוני עלול לטעות, והיופי האמיתי נמצא בפנים. כשהנסיך התעקש, הוא הפך לחיה, אבל בסוף, כשלמד את הלקח, נגלה לו היופי האמיתי של היפה. נאמר שזה דומה לאסתר: כשהאדם מתמיד בעבודה לשם שמיים למרות הקושי וההסתרה, הוא זוכה לראות את היופי הפנימי של המלכות, שהיא הכי יפה מכל.
הוזכר שכל הסיפורים האלה, כמו "היפה והחיה" או אמרות של חכמים סינים על כלי מלא שלא מתמלא, מגיעים מהיהדות, מהקבלה, כי הכל נובע מהמקור האמיתי של התורה. לדוגמה, המושג של כלי מלא שלא מתמלא דומה לאור אינסוף בקבלה, שבו הכלי לא יכול להכיל את האור בלי תיקון, וזה לא שייך לתורות המזרח אלא ליהדות במקור. נאמר שאם האדם מצליח לעבוד לשם שמיים, החסידות ופנימיות התורה עוזרות לו מאוד, והוא זוכה לראות את היופי האמיתי של אסתר המלכה. הוסבר שיש לה שלושה שמות – הדסה, אסתר ושושנה – ונרמז לסרטון על שושנה שבו דובר על ההבדל בינה לבין ורד. נאמר שהזוהר מתאר את שושנה כמשובחת דווקא בגלל הקוצים, השאלות, הספקות והאתגרים, כי כשאדם עובד לשם שמיים בלי תלות בדבר, הוא מתמודד עם קושי גדול, אבל זה מה שמביא אותו ליופי האמיתי.
נוסף שמי שבא לעבוד לשם שמיים, ולא לשם סגולות או אורות, מתמודד עם אתגר גדול, אבל אין חוכמה בלעבוד בשביל תמורה, כי כולם ייבחנו במוקדם או במאוחר וחייבים להגיע לאהבה שלא תלויה בדבר. הודגש שאין הנחות בזה, וכפי שאומר הזוהר, חוזרים בגלגולים עד שמשיגים את כל סודות התורה, שזה סוד האהבה. הוזכר שיש הרבה מדרגות באהבה רוחנית, לא כמו אהבה גשמית של חיידקים או דברים דקיקים, והוסף בצחוק שהיד תפוסה מלהחזיק את הטלפון מפורים תוך ניסיון לתפוס את הנוף של העיר.
נאמר שצריך לעבוד גם כשהמלכות ירוקה, כמו שנאמר "לכתי אחריה במדבר בארץ לא זרועה", ובזכות זה, כשמסירים את ההסתרה, זוכים לתמונת השם. הוסבר שדווקא כך ניתן לראות את היופי של מלכות שמיים, שהיא הכי יפה. נקשר הדבר לאסתר כקרקע של עולם, כמו הלבנה שמחזירה את אור השמש, והובא הסבר מקבלי ששושן פורים קשור ללבנה שראינו, כפי שמובא בהלכות שבת. נאמר שאסתר מחזירה את כל האור האלוקי, ודווקא כך מתגלה האנרגיה, כמו פוטונים שמייצרים חום בכדור הארץ על ידי החזרה, מה שמאפשר חיים. הובא משל מהטבע: בחלל קר בין השמש לכדור הארץ, אבל הקרקע מחזירה את האור ומייצרת חום, וזה סמל לאור חוזר ברוחניות, שבו החלקיקים בתנועה כמו אלקטרונים וגרעינים מראים שצריך להחזיר אור.
נקשרו שלושת השמות של אסתר לקווים: הדסה היא קו ימין, אמונה; אסתר היא קו שמאל, הסתרה; ושושנה היא קו אמצעי, שושנה בין החוחים. נאמר שצריך לשמוח למרות שמרגישים לפעמים יריקה מהקדוש ברוך הוא, כאילו הוא דוחה אותנו מהחיים ומהאלוקות, ורע לנו בחיים. הובעה תפילה שיזכו לנס פורים, לחוט של חסד, וכך אסתר תהיה הכי יפה, כי דווקא בהסתרה מתגלה היופי האמיתי. סיום בברכת אמן לכל הברכות.
שושן פורים שמח לכולנו, שיזכו לעבוד לשם שמיים ולראות את יופייה של אסתר מתוך ההסתרה!
