המילה "פור" מתייחסת לגורל, שמסמל פעולה מעל הטעם והדעת, מתוך דבקות טהורה בה' ללא רצון לקבל תמורה. בתקופת גזרת המן, שנמשכה כמעט שנה, בני ישראל היו במסירות נפש בכל יום, שעה ורגע, מוכנים למסור את נפשם להריגה ולא לעבור על דעת התורה, בלי שום מחשבה של אהבה עצמית. מסירות נפש אמיתית היא כזו שנעשית לשם שמיים בלבד, ללא כוונה לקבל שכר, כבוד, עולם הבא או תענוגות רוחניים. כל פעולה שמטרתה תמורה, גם אם היא נראית קדושה, כמו מסירת נפש על קידוש ה', אינה נחשבת למסירות נפש אמיתית אם היא נעשית כדי להשיג משהו, כי זה הופך אותה למסחר – ויתור על משהו קטן בשביל תענוג גדול יותר.
גזרת המן מסמלת אהבה עצמית, שמנסה לנתק את האדם מהאלוקות ולהפוך את התורה למכשיר לקבלת תענוגות אישיים, גשמיים או רוחניים. המן מייצג את קליפת עמלק, שרוצה שהעבודה שלא לשמה תהיה התכלית, בניגוד למרדכי ואסתר, שפעלו לשם שמיים. בני ישראל, בהנהגתם, עברו תהליך של תיקון, שבו התגברו על הניסיונות והגיעו למסירות נפש אמיתית, שהביאה לישועת פורים. הכוח של אותה מסירות נפש מתחדש בכל שנה בפורים, וניתן להתחבר אליו דרך עבודה פנימית.
עבודה שלא לשמה היא שלב הכרחי בהתפתחות, כי כולנו מתחילים מאהבה עצמית, אבל תקיעות בה היא החטא הגדול שגורם לגלות, כפי שרבי שמעון בר יוחאי מזהיר בתיקוני הזוהר. המטרה היא להגיע לעבודה לשמה, או לפחות לעבודה שמתוך שלא לשמה מובילה לשמה. מסירות נפש אמיתית דורשת עבודה פנימית עמוקה של תורה, תפילה והכוונת התודעה לשם שמיים. זו עבודה קשה, כי הגוף והרצון לקבל מושכים לכיוון ההפוך, אבל היא אפשרית בעזרת סיוע אלוקי. תפילה אמיתית מגיעה מהלב לאחר הכנת הכלי, דרך מחשבה, דיבור ומעשה מתוקנים. למשל, אדם שמקיים מצווה כמו הנחת תפילין או תרומה לצדקה צריך לבדוק את כוונתו – האם הוא עושה זאת לשם שמיים או כדי לקבל שכר, כמו כבוד או תענוג רוחני.
הדימוי הקוונטי ממחיש את העניין: פעולה לשם שמיים, ללא רצון לקבל, היא כמו גל – אינסופית וחסרת גבולות, כי היא מחוברת לאלוקות. לעומת זאת, פעולה שמכוונת לקבל שכר "קורסת" לחלקיק, מוגבלת על ידי האגו והרצון לקבל. סביבה טובה ולימוד פנימיות התורה, שמשלב קבלה וחסידות, מקצרים את תהליך התיקון. קבלה וחסידות משלימות זו את זו כמו זכר ונקבה, כאשר החסידות מבארת את הקבלה בצורה נגישה, אבל ללא קבלה, החסידות עלולה להישאר חלקית. תורה אור מלאה בסודות רוחניים שיכולים להעשיר את העבודה הרוחנית, ויש ערך גדול להמשיך ללמוד אותה, במיוחד דרך הסברים שמפשטים את שפת הענפים של בעל התניא.
העבודה לשם שמיים נראית קשה, כי האלוקות מסתתרת כדי לאפשר בחירה חופשית, כפי שכתוב "אנוכי אסתיר פני". עם זאת, דווקא ההסתרה מאפשרת לאדם לעשות עבודה פנימית ולזעוק לבורא, כמו במצרים, שם הזעקה הביאה לגאולה. התהליך דורש השתדלות, תפילה מהלב וסביבה תומכת, אבל הבורא נותן סיוע אלוקי, כמו "מתנת שבת" – כוח מיוחד לעבודה לשמה. אדם שמתחיל את דרכו, כמו שומר שבת ראשונה, מקבל סיוע אלוקי שמקל עליו, אבל לאחר מכן עליו להמשיך ולהתאמץ כדי להגיע למדרגת לשמה אמיתית.
### נקודות וסעיפים מרכזיים
1. **משמעות פורים והפור**:
– פורים נקרא על שם הפור (גורל), שמסמל פעולה מעל הטעם והדעת, מתוך דבקות טהורה בה'.
– הפור קשור לגימטריה של מנצפ"ך (דינים) ו"גר לו" (רצון להידבק בצדיקים ובבורא).
2. **מסירות נפש אמיתית**:
– נעשית לשם שמיים בלבד, ללא רצון לקבל שכר, כבוד או תענוגות רוחניים.
– פעולה שמכוונת לקבל תמורה, גם אם היא קדושה, אינה מסירות נפש אמיתית, כי היא הופכת למסחר.
3. **גזרת המן וקליפת עמלק**:
– המן מסמל אהבה עצמית, שמנסה לנתק מהאלוקות ולהפוך את התורה למכשיר לתענוגות.
– עמלק רוצה שהעבודה שלא לשמה תהיה התכלית, בניגוד לעבודה לשמה של מרדכי ואסתר.
4. **שלבי התפתחות רוחנית**:
– עבודה שלא לשמה היא שלב הכרחי, כי כולם מתחילים מאהבה עצמית.
– תקיעות בעבודה שלא לשמה גורמת לגלות; המטרה היא עבודה לשמה או עבודה שמובילה לשמה.
5. **עבודה פנימית וסיוע אלוקי**:
– מסירות נפש אמיתית דורשת תורה, תפילה והכוונת התודעה לשם שמיים, עם סיוע אלוקי.
– תפילה אמיתית מגיעה מהלב לאחר הכנת הכלי דרך מחשבה, דיבור ומעשה מתוקנים.
6. **דימוי קוונטי**:
– פעולה לשם שמיים היא כמו גל – אינסופית וחסרת גבולות.
– פעולה לקבלת שכר היא כמו חלקיק – מוגבלת על ידי האגו.
7. **סביבה והשתדלות**:
– סביבה טובה ולימוד פנימיות התורה (קבלה וחסידות) מקצרים את תהליך התיקון.
– קבלה וחסידות משלימות זו את זו כמו זכר ונקבה.
8. **ערך לימוד תורה אור**:
– תורה אור מלאה בסודות רוחניים שמעשירים את העבודה הרוחנית.
– הסברים שמפשטים את שפת הענפים של בעל התניא יכולים להפוך את הלימוד לנגיש ופורה.
1. מסירות נפש
2. פורים
3. תורה אור
4. בעל התניא
5. לשם שמיים
