הרב ברנדווייון – צבי לצדיק – חזון למועד קריאת ים סוף – דבקות עם ה'
תחשבו על זה: אנחנו זוכים לאור הגנוז, האור של גמר התיקון! השכינה ממש בתוכנו, שרה מהגרון שלנו את "אז ישיר"! אפילו השפחה הפשוטה רואה דברים שיחזקאל הנביא לא ראה. אנחנו לא רק רואים מעשים של ה', אנחנו ממש מבינים את הלב שלו!
השירה – אנחנו ממליכים את ה'
כשאנחנו שרים על הים, אנחנו מעירים מלמטה, התערותא דלתתא. לפני זה, המלכות של ה' כמו עומדת, לא יושבת. אנחנו שמים אותו על הכיסא כקיסר! זה קורה כי אנחנו מבטלים את עצמנו במסירות נפש. כמו שאמרנו: "נעשה ונשמע" – אנחנו לא עבדים, אנחנו בנים שחיים את ה'!
מסירות נפש – קופצים מעל הטבע
מסירות נפש אמיתית היא לעבוד לשם שמיים, בלי לחשוב על תענוג או שכר. זה כמו קסם: אנחנו קופצים מעל חוקי הטבע! תחשבו על חלקיק בפיזיקה קוונטית – הוא עובר מחסום בלי הסבר. ככה הנשמה שלנו, כשהיא בהשפעה, הופכת לגל ומדלגת מעל הרצון לקבל. זו אמונה מעל השכל!
למעלה ולמטה – שני חלקים לגאולה
מלמעלה (התערותא דלעילא): ה' נותן לנו מתנה, כמו ביציאת מצרים. היינו תקועים במ"ט שערי טומאה, והוא הוציא אותנו!
מלמטה (התערותא דלתתא): אנחנו עובדים קשה, כמו על הים. חזרנו לכיוון מצרים, הראינו מסירות נפש, והשלמנו את הגאולה!
צריך את שניהם – מתנה מלמעלה ויגיעה שלנו – כדי להגיע לשלמות.
פי החירות – מהתהום לגאולה
המקום שנקרא "פתאום" (תהום, המקום הכי נמוך) הופך ל"פי החירות"! זה מלמד שדווקא כשאנחנו בתהום, במרירות, שם אנחנו יכולים לקפוץ לגאולה. תהום זה כמו מוות, אבל כשאנחנו מתגברים במסירות נפש, אנחנו מגלים את האור הכי גדול!
מצר הגרון – מוח ולב מתחברים
על הים, המוח שלנו (השכל) והלב (הרגש) מתחברים דרך "מצר הגרון". האור של ה' זורם מהראש ללב, והשירה יוצאת! זה כמו שהגוף שלנו זז בלי לחשוב – ככה אנחנו חיים את ה' באופן טבעי.
יציאת מצרים לעומת ים סוף
יציאת מצרים: מתנה מלמעלה. היינו תקועים, וה' הוציא אותנו. חייבים להזכיר את זה בתפילה, כי זה היסוד של האמונה.
ים סוף: אנחנו שותפים! הראינו מסירות נפש, השלמנו את התיקון. לא חייבים להזכיר בתפילה, כי זו מדרגה גבוהה יותר.
שתי השבתות – מתנה ועבודה
שבת בראשית: כמו יציאת מצרים, מתנה מלמעלה, בלי עבודה שלנו.
שבת מתן תורה: כמו ים סוף, אנחנו עובדים, כמו בספירת העומר שמכינה אותנו לתורה.
שתיהן יחד, כמו מגן דוד, משלימות את התמונה!
אהבת ישראל של הרב ברנדוויין
הרב ברנדוויין זצ"ל חי מסירות נפש לא רק לה', אלא לכל עם ישראל! הוא הביא חמימות, קו ימין, והראה שאהבת ישראל היא חלק מהגאולה – להביא את האור לכולם!
"מה תצעק אליי" – תזוזו!
ה' אומר למשה: "למה אתה צועק? תגיד לבני ישראל לזוז!" זה לא מספיק להתפלל, צריך מסירות נפש, ללכת לתוך הים! המילה "אליי" מראה שזה מגיע למדרגה הכי גבוהה, זר אנפין, אבל צריך את הפעולה שלנו. בעתיקה טליה מילטא – הכול תלוי בה', אבל אנחנו מעירים את זה!
