צבי לצדיק – מאמר א'

סיכום מאמר א' – הביטחון מתוך *צבי לצדיק*

**רקע**:
הרב יהודה צבי ברנדויין, תלמיד בכיר של בעל הסולם, מביא במאמר זה תובנה על הביטחון כמרכיב חיוני בעבודת ה', בהשראת תורת בעל הסולם ובנו, הרב ברוך שלום אשלג (הרב"ש). הביטחון מוצג ככלי לאמונה, כגורם לשמחה, וכחיבור לתכלית הבריאה – תיקון הנפש והעולם כולו.

**עיקרי המאמר**:
1. **ביטחון ואמונה – כלי ותוכן**:
הביטחון הוא כמו כלי לאמונה, כפי שהרב"ש מסביר: "הביטחון הוא כלי לאור האמונה". האמונה היא ההכרה ש"אין עוד מלבדו" ושהבורא מנהיג את הכל. הביטחון שומר על האמונה, כמו קד ששומר על יין, ומאפשר לאדם להחזיק בה גם במצבי הסתרה וקושי. ככל שגדלה האמונה, כך נדרש ביטחון רב יותר, ויחד הם מונעים פגיעה רוחנית.

2. **ביטחון ושמחה**:
הביטחון מביא לשמחה, שמכונה "שם ח" – מדרגת נשמה המבטאת אחדות, אהבה ושלמות. השמחה נובעת מהידיעה שכל עבודת ה' מובילה לתכלית התיקון, כפי שנאמר: "לא ידח ממנו נידח". גם במצבי קושי, כמו "מדבר" רוחני, הביטחון מאפשר לאדם להתחבר לתכלית ולשמוח כבר עכשיו.

3. **חיבור לתכלית**:
הביטחון מאפשר לאדם לעלות מעל הזמן ולקבל כוח מהתכלית – מחשבת הבריאה של "רצונו להיטיב לנבראיו". זה דומה לאדם שמתאמן בספורט מתוך ראיית המטרה (בריאות), גם אם התהליך קשה. לימוד קבלה ופנימיות התורה מחזק את הביטחון, כי הוא מבאר את התכלית ומאיר את החושך של העולם הזה.

4. **יגיעה ומציאה**:
מי שמתאמץ בעבודת ה' חייב להאמין ש"יגעתי ומצאתי", כדברי חז"ל. היגיעה, גם אם היא בהסתרה, מולידה פירות רוחניים, במיוחד כשהיא מכוונת לתיקון הכלל. הביטחון בדברי חז"ל מאפשר לאדם לשמוח בעבודתו כבר עכשיו, כי "סוף כל סוף יבוא הכל לחשבון".

5. **גדול המייגע כפיו**:
הגמרא אומרת: "גדול המייגע כפיו יותר מירא שמיים". הרב ברנדויין, בהשראת *פרי חכם* של הרב"ש, מסביר שיראת שמיים היא קו ימין (חסדים), ואילו יגיעה היא קו שמאל (גבורות, פירוד). מי שמגיע ליראה דרך יגיעה בקו שמאל משבח את החסדים ומגיע לקו האמצעי, שמחבר בין השניים. זהו תיקון גדול יותר, כי הוא כולל את עבודת ההסתרה.

**קשר לתיקון הנפש**:
בהקשר לשיחות הקודמות שלנו על סימני ליל הסדר, הביטחון משקף את התהליך התודעתי של סידור הנפש. כמו שסימני הסדר (כגון כרפס, יחץ, צפון) מייצגים שלבי תיקון המלכות מרצון לקבל לרצון להשפיע, כך הביטחון מאפשר לאדם להתמיד בתיקון גם בהסתרה. לדוגמה:
– **כרפס** (חסדים עם הערת חוכמה) דומה לביטחון שמעורר שמחה קטנה כהכנה לגדלות.
– **צפון** (תיקון כלים דצמצום א' לעתיד לבוא) משקף את הביטחון ש"סוף כל סוף" הכל יתוקן.
– **נרצה** (גמר התיקון) מקביל לשמחה של הבוטח בתכלית, שבה הרע הופך לטוב.

הביטחון מחבר את האדם למחשבת הבריאה, כפי שהזכרת בשיחה על עצמותו ומחשבת הבריאה (20 באפריל 2025), ומאפשר לו לעלות מעל תודעת הפירוד של העולם הזה, כפי שדיברנו על בירור ניצוצות בשולחן עורך.

—

### הערות נוספות

– **מקורות**: המאמר מבוסס על תורת בעל הסולם, במיוחד על מושגי האמונה והביטחון כפי שמופיעים ב"פתיחה לחכמת הקבלה" ובכתבי הרב"ש (כמו *פרי חכם*). אם תרצה, אוכל לחפש ציטוטים מדויקים.
– **הקשר לסימני הסדר**: הביטחון משקף את התהליך התודעתי של ליל הסדר, שבו האדם מסדר את נפשו לפי העולמות העליונים. זה מתחבר לרעיון של "נרצה" כגמר התיקון, שבו השמחה והאמונה הופכות את הרע לטוב.
– **התקללות בצדיק**: הזכרת את החשיבות של ההתקשרות לצדיק (הרב ברנדויין) ולמסירות נפשו בהפצת תורת בעל הסולם. זה תואם את הרעיון הקבלי של התקשרות ל"ראש הפרצוף" כדי לקבל אורות תיקון.