הרב ברנדווין – יסוד האומה: אהבת הזולת

סיכום מאמר ד' – הדת והלאום מתוך צבי לצדיק

הרב יהודה צבי ברנדויין מבאר את מהות הדת כדרך להביא את האדם לאהבת הזולת ולדבקות בבורא דרך קיום תורה ומצוות, תוך תיקון הרצון לקבל. הוא מדגיש את הצורך בלכידות לאומית מבוססת אהבה, במיוחד בזמן קיבוץ גלויות, כבסיס לתיקון האומה והעולם.

1. מהות הדת – אהבת הזולת ודבקות:
   מטרת הדת אינה קבלת סגולות (בריאות, פרנסה, עולם הבא), אלא תיקון האנוכיות והרצון לקבל כדי להגיע לאהבת הזולת ולדבקות בבורא. דבקות היא חיבור מחדש של הנברא לשורשו האלוקי, כמו איבר שחוזר לגוף חי (כפי שבעל הסולם מבאר במאמר לסיום הזוהר). תורה ומצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו, מכוונות למטרה אחת: השוואת צורה לבורא דרך אהבה.
2. אחדות המצוות:
   המצווה "ואהבת לרעך כמוך" כוללת את כל המצוות, כי אין הבדל מהותי בין מעשים למען הזולת למעשים למען הבורא כאשר הם נעשים לשמה, ללא אהבה עצמית. אהבת הזולת היא אימון פרקטי לעבודה מול הבורא, אך חייבת להיעשות בכוונה לשם שמיים, אחרת היא נופלת לרצון לקבל (כמו סגולות או כבוד).
3. אנוכיות טבעית לעומת תיקון:
   אנוכיות טבעית (הרצון לקבל) היא חלק ממהות הנברא, אך הופכת לקליפה כאשר היא סותרת את אהבת הזולת. תיקון האנוכיות הוא שימוש ברצון לקבל כ"משאבה" להשפעה, תוך שמירה על הכרח מינימלי לקיום הפרט. פעולה מעבר להכרח למען הזולת היא לא טבעית ודורשת עזרה אלוקית, אך היא הסדר הרצוי לתיקון.
4. לכידות לאומית ואהבה חברתית:
   קיום עם תלוי בלכידות מבוססת אהבה טבעית, שבה כל יחיד רואה את אושרו באושר הכלל, כמו איברים בגוף. שנאת חינם, כפי שגרמה לחורבן בית שני, היא עבודה "בחינם" למען כבוד או תועלת עצמית. תיקון האומה דורש חינוך לאומי מחודש לטיפוח אהבה חברתית, במיוחד לאחר קיבוץ גלויות, כדי לבנות הרמוניה כמו בגוף בריא.
5. תיקון גלובלי ואור לגויים:
   אהבת הזולת באומה היא בסיס לתיקון האנושות כולה. עם ישראל צריך להיות "אור לגויים" על ידי תיקון הכרחו תחילה (כלים דפנים, כמו גלגלת ועיניים) ואז השפעה לעולם. תיקון זה דורש עבודה פנימית, חינוך, ולימוד פנימיות התורה, שמכוון לשם שמיים ולא לרצון לקבל.
6. פשרנים ולא חילונים:
   אין יהודי "חילוני", כי כל יהודי הוא חלק מהאומה. במקום דתיים וחילונים, הרב ברנדויין מציע את המונח "פשרנים" – מי שנמצא בין מקסימום ("ואהבת את ה' בכל לבבך") למינימום (קריאת שמע טכנית). פשרה אמיתית היא קו אמצעי שמחבר בין רצון לקבל להשפעה, תוך כוונה פנימית לדבקות.

קשר לסימני ליל הסדר:
כפי שדיברנו (20 באפריל 2025), סימני הסדר משקפים תיקון הרצון לקבל להשפעה. המאמר מתחבר לתהליך זה:

• כרפס: מייצג התחלה קטנה של חסדים (אהבת הזולת), שדורשת כוונה לשם שמיים, כמו הביטחון והאהבה במאמר.
• שולחן עורך: בירור ניצוצות בהסתרה, דומה לעבודה בחברה לשם תיקון, למרות רצון לקבל.
• נרצה: גמר התיקון, שבו אהבת הזולת והדבקות בבורא הופכות את הרע לטוב, כפי שהמאמר מבקש תיקון לאומי וגלובלי.