יסודות בפנימיות התורה – לא תעשה לך כל פסל

קבלה היא

אהבה

אוקיי פרשת

וקל יסודות בלימוד פנימיות התורה לא תעשה

לך פסל בליות כל אוחזת את הנפש רותה את

הזיו המתנו מהתורה את החוקיות הנמשכת כחוט

של חסד בכל פינותיה אף הנפתרות ביותר

מהמראה המלבב של

השורשיות המסתעפת לכל מרכיביה באותה

מצביעה באצבע ברורה לנפשו של

האדם כל המבקש להסתכל פנימה מוזמן באין

מפריע אולם עליו תחילה לסלק מעצמו את כל

המעקפים

הנפשיים שאם חלקם נולד ואת חלקם צוואר

במשך שנות

חייו עיקר המעקפים הנפשיים נמצאים באדם

היות וסדר מחשבתו נתון בתוך גופניות

הדוחקת את מחשבתו לכדי תמונה גשמית ופיסול

הרעיון האלוקי חוסר ההתלהבות התלהבות האדם

בדרך טהרת מחשבת האמונה שבו מוליכה אותו

לעצבות המולידה ריחוק וחוסר יכולת למחשבה

אמיתית זו דורשת לעיתים את התמסמס

הגופניות

שבמחשבה מה אומר

הרב בקיצור קיצור

יש הרבה מה לגלות ואנחנו צריכים להסיר את

הקליפות בעזרת השם שמפריעות לנו לגלות את

הטוב חלק מהקליפות זה מה שבאנו מגלגולים

קודמים חלק צברנו

בריבית רוב הבעיות האלה והמקפיא בגלל

שאנחנו נתונים גופניות שזה אומר הבאמת

הזמן והמקום דרך חילוף והתמורה ו הדמיה

הגשמית והרצון לקבל לעצמו או הרצון להשפיע

לעצמו שנקרא משפיע על מנת

לקבל החוסר של ההתלהבות מהאלופות שזה מביא

אותנו גם לעצבות עיקרון ושבירה נובע

בגלל שהגופה יותר מדי מלובשת עלינו אנחנו

חייבים טיפה למוסס אותה כדי שהיא לא תפריע

לנו לראות את הכוכבים

מהו הפיסול שיש בעולם את עיקר הפיסול יש

ללמוד מחטא העגל עיקר החטא היה משום שראו

הערב רב שמשה שהוא בחינת האמונה בוששת

להגיע ללב האדם החליטו שחייבים לעשות משהו

שהוליך אותם

לאמת ראו הם שצריך להיות משהו גשמי שדרכו

נקשרים לבורא עגל הזהב הוא הבחינה הגשמית

דרכה רצו לפעול ולא כפי שחושבים שהיו

עובדי לילים

בחיצוניות כמובן הם הי בעלי מדרגות מאוד

גבוהות אז עגל זה הסיפור עגל זה מלשון

עיגול שהם רצו לעבוד את הבורא בתוך הדעת

וזה אתגר מאוד מאוד קשה לעובדי השם בדרך

כל

לשמה היות והם לא נשים וקטנים

כבר ורוצים לפתח אותם ולהגדיל אותם

ולהצמיח את הנשמה שלהם ניסיון מלשון

לנסה

אז אין בריירה אלא הם חיייבים לצאת מהתורה

ומצוות של נשים בבחינת מצוות הנשים מלומדה

ונשים וקטנים שבתוכם וחייבים לעבוד על ה

לשמה ושם העבודה היא

קשה לכן עגל שאני עובד את העיגול את הרצון

העצמי שלי או שאני עובד את ה בשביל הרצון

העצמי שלי ראוי לראות שגם היום יש מצבים

בהם האדם רואה שנו מגיע לאמונה בלב ומחפש

תחבולות מה לעשות כדי להגיע לאמונה זו

הוכנו לעשות הגשמות משונות כדי שדרכם תקשר

לבורא זונח את תורת

ישראל אף יורן שעשה בית הגלים במקום דן

ובית אל פעל בשל אותה סיבה למה ה עשה שני

העגלים שואל הזוהר הקדוש כי תיסה ומשיב

ראה ירבעם שבחא העגל היו בי דמויות זכר

ונקבה שור וחמור חיבורם יחד בעגל חד

שחיברו הם יחד בעגל אחד אמר ורבם אני אעשה

כראוי הפרידה לבית עבודות את בחינת

השור סם בבית אל ואת בחינת החמור שם בדן

ועליו היה עוון גדול ומנע ברחות מן

העולם בית בחינות אלו של שור וחמור הן בית

בחינות בנפש האדם המשול לידיעה והרגשה

למוח ולב בבחינת כמו שכתוב ידה שור קונהו

וחמור אבוס בעליו צד החטא הוא שאדם

מעוניין לעשות עבודה לפי מה שמתחשק לו שזה

נקרא

עיגול חישוק מלשון

חשק גם אם אומרים לו מה עליו לעשות אינו

מעוניין לא בליבו ולא

במוחו בחינת התיקון היא בהתגברות על בית

הבחינות הנגרמות בנפש האדם שהן גאווה

באנוכיות על האדם לל למעלה מהדעת אין

בבחינת מוחה ואיין בבחינת

ליבה האם ההגשמה בתורה דיינו עשיית

המצוות מבחינה חיצונית היא לא עשיית

פסל יש להבין ש אין התורה אומרת שלא צריך

לפעול בגשמיות אלא אפ הוא הנכון מותר

וראוי וחייב לפעול במקום הגשמי אך יש

להאמין שהתורה היא שנתנה לנו את הדרך

המדוייקת לפעול בגשמי כדי להוליד את

הרוחניים מתוכנו באמת ה אנחנו אומרים

שהגשמת זה זמן ומקום דרך אילוף ותמורה אבל

בזמן התיקון אנחנו לא אומרים שצריך לבטל

אותה או למחוק אותה לא להשתמש בה כגירוי

לעבודה רוחנית זאת אומרת הזמן והמקום

שמוות של האמת כמו דוש כבידתי שמאוד את

המציאות או את התמונה אנחנו אומרים שהם

טובים כאמצעי לעבודה אבל איך אני מפיק את

הטוב בהם על פי סדר של התורה ומצוות ואז

אני משתמש באבות הגשמי כדי לגרות את עצמי

לתקן את

הפנימיות לכן אנחנו לא נגד

העיבו אחרת בשביל מה הבורא עשה

אותו אלא רק אומרים להשתמש באבות בצורה

נכונה וזה כל מה שהתורה עושה לנו היא

נותנת לנו סדר חוקים בגשמיות כדי שיגרו

אותנו נכון לרוחניות היא לא אומרת לבטל את

הגשמיות היא אומרת תעשה שבת בשבת מצד שני

ה גם הא אומרת שלא תחושב ששבת זה רק בשבת

זהבת הפכים שננו צריכים את שניהם אבל

אנחנו חיייבים את האימון הגשמי לכן התורה

ומצוות מתבת גם

בגשמיות אבל רק כפתח צריך להשיג את זה גם

בפנימיות אז ית הפסל היא להמציא לבד תורה

מעשיית במקום הצד המעשי שבתורה כן שאדם

ממציא לו דרך משלו נפוץ הרבה היום אנשים

לוקחים את התורה אפילו ולוקחים מזה מה

שנוח להם זה ממש חמור

כל שכן מהקבלה על האדם להאמין לא רק בבורא

כי אם גם בתורה שהיא ההגשמה הראויה שדרכה

צריך לעבוד כדי להגיע לרוחניות המקוה כן

אורייתא כוש ברוך הוא וישראל חד הו יחד עם

כל ה נאמ ראוי לזכור שאדם בתוך נפשו חייב

להפשיט את התורה מעבר לזמן ומקום וקבלה

בנפשו פנימה שהיא ודאי לא גשמית האמת היא

לא

גשמית בעולם האמת אין

גשמיות למה היות גשמיות היא זמן ומקום דרך

חילוף ותמורה שזה מסמל את הנפרדות

מהאלופות כפי הכלים של הרצון לקבל ל עצמו

שהם בשינוי צורה

מהמציעים נפסדים וקלים היות והם לא

מחוברים למקורם והדמיה הגשמית היא מסמלת

את זה ומצד שני הסימול הזה הוא טוב כי זה

גם מאפשר להתאמן ולתקן את הרצון מצד עצמנו

כי אין אדם מתקן מה שאין

בו אבל יש תורה שהיא

לזמן שבו אנו מתאמנים כדי להגיע לאמת לא

צריך לחשוב שהיא האמת אבל אפשר וצריך

להאמין שההיא הדרך היחידה להבינו לאמת

נכון זא אומרת הרב אומר פם משהו עמוק שש

כל הזמן והמקום מצד עצמו הוא לא אמת הוא

לא יכול להיות אמת כי הוא הף אך האלוקות

כל הגשמיות זה פסל מצד עצם שהיא קיימת

ומצד שני אנחנו צריכים את הפסל הזה כדי

להתאמן אבל להתאמן בו במקום בצורה

הנכונה איך מותר לפשט

ידוע גם ידוע הדבר שפשטה ממחשבה גופנית

עלולה לבלבל את האדם הצמדות ליסודות מחשבה

קבועים הנלמדים מרבותינו מאפשרת לנו הליכה

בדרך הפשטת

המחשבה האמת היא שבלעדיה לא נוכל לתפוס

דבר אמת לא נוכל להגביה עצמנו מעל

הגופניות חומסת כל המפסלת אף את האלוקות

מה זה פסל שאני נותן צורה פרטיית לדבר

כנפרד מהכלל שאני מחלק את

השלם או שאני מלביש את הדבר בזמן ומקום

כסיבה מי שעדיין אנו רואה עצמו ראוי ו

מכשר לצורה זו של מחשבה דיינו מעבר להדמיה

הגשמית והרצון לקבל לעצמו אפשר שמעית

מהפשטות ניסה לתוך דמיון גופני כלשהו אך

זאת בתנאי ה ברור שידע שהדבר הזמני

הוא שממנו עליו להיפטר הוא בוא ימאס וידע

בנפשו פנימה שהבהיר הנובעת ממנו אסורה בלב

ברור שלא תעשה לחפש למשל אם אני רוצה

לראות את גדלות הבורא אני מסתכל על

הכוכבים שהוא עשה אבל זה טריקי למה כוח

הגבורה נתן בהם אבל זה לא הוא זה רק

איזה גירוי אז אני יכול להעזר בזה אבל

להיזהר לא להתבלבל אחרת זה פסל ותמונה מה

זה פסל ותמונה

למתקדמים שאני אומר שלא אלוקות יש רצון

לקבל חס ושלום או שאני לוקח את האלוקות

בשביל הרצון לקבל לעצמי זה גם פסל ו תמונה

או שאני לוקח את האלוקות את הרוחניות כמת

הקבלה בשביל לקבל תמורות חיצוניות בזמן

ומקום זה גם פסל כי לקחתי את הדבר האלוקי

שהוא בא לתאר לי את הרצון לקבל ולגלות את

הנשמה ובכלל הלבשתי אותו בחיצוניות למשל

משתמש בקבלה בשביל רפואה פיזית זה קליפה

זה עבודה זרה למה כי זה בא לרפואה רוחנית

רגע אבל כתוב פה לרפואת הארון בן מזל זה

אני

אגב זה תרגיל זה לא שאני עכשיו עושה את זה

כדי להתרפא בכלל לא סטטיסטית זה גם לא

עובד אלא מה אנחנו מייצרים תפילה

לבורא התפילה הבאה כדי לייצר נקודת קשר

להראות שאכפת לי השני זה הרפואה האמיתית

יכול להיות שעל הדרך תקבל גם רפואה גשמית

אבל זה לא העניין כי אם זה העניין עשית

פסל מה זה הרפואה החולי זה הרצון לקבל על

עצמו שהוא מפריד מהאלופות הוא מנגב מרית

הרוחניות יש גם כול גשמי כסימן נכון בעזרת

השם שנהה ברים גם הגשמיות כמה שאומר הרמבם

כדי שנוכל לעבוד את השם בנחת תתפללו

עליי

אז צריך להיזהר מפיסול האלוקות יש פיסול

יותר חמור אומרים

שהבורא הוא כאילו נברא הוא צמצום של

האדם או האדם הוא צמצום של הבורא זה מילים

מאוד

מסוכנות אבל כתוב בספרים אפילו הנם אלימלך

קורא אומר שהבור הקדוש ברוך הוא צמצם את

עצמו צריך להבין מה הוא אומר הוא מדברים ע

שפת ענפים תראו דיברתי על זה בארץ הנועם

אלימלך פניני

הנועם

מי שעדיין אינו רואה עצמו ראוי ומוכשר

לצורה זו של

מחשבה אפשר ש ימעיט מהפשטות וכניסה לתוך

דמיון גופני אוקיי זה קראנו חייב האדם

לדאוג תמיד להרכיב צורת מחשבה זו הגופנית

שלא ישאר בחטא חס ושלום עליו להגיע להפשטה

עליו להזכיר לעצמו מפעם לפעם את הצורך

בתפיסת האלוקות כפי שאומר הרמבם ללא דמות

וללא

תמונה

נו לא צורה גשמית ולא חומר גשמי איך זה

אתגר כי אנחנו באמת מאוד מאוד קלויים

במטריקס בעוביו ש בגשמיות ככל שהאדם

מתפתח הוא יודע להרגיש צורות מעבר לזמן

ומקום בלי ההלבשה הגשמית שלהם הוא עדיין

צריך את הגירוי הגשמי הוא גם יכול לחוש

אותם או להבין אותם גם כשזה לא מלובש לו

בעקירות ש בגשמיות זה דרגות של התפתחות

ילד קטן יכול להבין רק את הבמבה הוא לא

מבין

מעבר זה תלוי ב בחושים הרוחניים בכוחות

מסך הרוחניים בהתפתחות של

התודעה זה תהליך של צמיחה

והתבשיל מהר סיני לאחר יום הכיפורים מיד

מקיל את עם והדבר הראשון שהוא מספר להם

הוא מצוות השבת אליה מצרף במעבר חד בלתי

ברור את עבודת

המשכן שאלו בית מצוות הכוללות את כל התורה

כנגד עבירת עבודה הזהרה בחטא העגל הכוללת

את כל העבירות בתורה מספר דמיות עולות

מהכתוב המבקשות ליצור קשר אל תוכו ו

פנימיותו של האדם

אוקיי סיימנו את היסודות אך היות והערב

מביא פה בשאלות דבר חשוב שמחדד את היסודות

אני גם אקרא את זה אבל בכללי אם אתם רוצים

לראות את כל החומר אז תקנו את הספר ויש שם

או תראו את שיעור מודעות שבועית של הרב

שהוא גם נוגע בחלק

מהנקודות כאשר מדבר על השבת אומר אלה

ברבים הרי זה מצווה אחת למה אנו מדבר

בלשון

יחיד שואל הרב השבת ברבים למה למה לא ב ד

לעומת זאת כאשר דובר מהמשכן מבניית הרצון

של האדם כתוב לב טהו ברא לי אלוהים ורוח

נכון חדש

בקרבי לשון יחיד השבת הנה כין תכלית קיום

התורה בציבור על השבת אומר הכתוב ששת ימים

תעשה מלאכה התורה מציבה לנו כאן יסד חשוב

מאוד בעבודה אומר כאשר רוצים להגיע למטרה

צריך להשקיע יגיעה כפי שכתוב מצאת ולא

הגעת אל תעמ

עוד אומר הכתוב תעשה שאדם צריך לדעת

שניתנה לו אפשרות לעשות מתוך בחירה עצמאית

אולם אם לא יעשה מתוך בחירה עצמאית תעשה

עבורו הבחירה ותינתן לו הגיה זו שלא בדרך

של בחירה אלא בדרך של

הכרח בדרך של הכרח בדרך של יסרון דהיינו

תעשה תעשה מאליה אוטומטיק כמו שאומרים

אוטומטי אבל יש השלכות לאוטומטי הזה השבת

שהיא מטרת ההגיה

מחילה בתוכה את כל היגיעה שנצרכה כדי

להגיע למטרה זו אומר לנו התורה אומרת לנו

התורה י שכתוב בזוהר

הסולם יפה כי מטבע

הדברים הרוחניים הוא שכל סיבה מתלבשת בדבר

המסובב ממנו דהיינו שמקיים

אותו כך גם בשבת מלובש כל הגיות שנעשו

בששת הימים

דהיינו ברוחניות הסיבה תמונה בתוצאה אם

הסיבה

נעלמת התוצאה מתבטלת למשל כמו שאני מקרין

עכשיו עם הפנס אז ברגע שקבלתי את הפנס אז

האור

יפסיק בגשמיות כאילו יש

הסתרה זה גם עובד ככה אם נסתכל על פנימיות

הגשמיות על הרמה הקוונטית על חלקיקים נראה

שזה באמת עובד ככה אבל בחיצוניות כאילו אז

זה מוסתר כאילו הסיבה התוצאה כאילו יכולה

להיות מנותקת מהסיבה או לפחות לזמן מה כי

זה חלק מהעניין של השליה הגשמית ורוחניות

ברגע ש התוצאה התנתקה מהסיבה תוצאה

מתה גם בגשמיות זה עובד ככה פשוט הזמן

מסתיר ליום השבת מעלה מיוחדת מכל שאר ימי

השבוע מחשבה נוהגת בין אנשי העולם ש ששת

ימי השבוע מתקנים את השבת אך לא כך הוא

אלא השבת הברכה והקדושה שבה מתקנים את כל

ימי החול הכלל מתקן את הפרטים לא הפרטים

מתקנים את הכלל האחד מתקן את החסר השלם לא

החסר את השלם אבל אני צריך לעבור את החסר

כדי לבנות כלי שיגלו לי את השלם ימי החול

זה כמו הנהגת שכר

ועונש ושבת זה הנהגה של השגחה פרטית אבל

אם אני לא אפעל ב שכר ועונש לא יראו לי

שהכל פועל בעבודה בהשגחה פרטית וזה מאוד

מבלבל לכן הזמן הגשמי מאפשר לנו להתאמן על

זה כדי שלא נתבלבל

נראה הדבר תמו כדי להבין זאת יש לנו

להסתייע במשל של בעל הסולם שנכתב בפרי חכם

א' כמו הזורק מתהו לרקיע הרי מתהו פורח

כלפי מעלה ביות כוח הזורק מודבק בו ולכן

משך כל הפריחה מיוחס לכוח הזורק וגם חוזק

כוח הזורק מתגלה בזמן ההוא לעומת זאת כל

משך זמן חזרתו ליפול לארץ אין כוח הזורק

מיוחס לנפילה כלל ומעצמו שו לשורשו בלי

שום

עזר כוח הבורא בבריאה אינו מתראה בשלמות

אלא בצורה של העלמה אם האדם רוצה לראות את

השלמות של הבורא בבריאה כל שהצליחו לעשות

הוא להסיר את אותה העלמה ובנטל כוח העלמה

תכף תתגלה לו השלמות מעצמה והוא פירוש

המשל

ו למשל

ש נגיד השמש מקרינה אור ובחלל בחלל בין

כדור הרץ לשמש קר שמה ריק לא רואה את האור

למה אבל אם נגיד אני נשים שם איזה כלי או

איזה מראה פתאום יראה את האור או איזה

חומר או איזה כוכב אסטרואיד אפילו פתאום

נראה את האור

למה כי ברגע שיש כלי ראוי האור

מתגלה לא עשיתי משהו מיוחד האור היה שמה

רק נטלתי את מה שמעלים אותו במקרה הזה מה

שהעלים אותו שלא היה מה שמחזיר את האור כי

דרך האור חוזר אני מגלה את האור במסגרת

המשל במקרה שלנו הקליפות לא מאפשרות לנו

לעשות אור חוזר לכן יש עלינו

העלמה אבל העלמה היא לפעמים מאוד מאוד

קשה וצריך להאמין שזה בא כדי שהגילוי יהיה

בהתאם

צריכים להיות

חזקים כמו בעם חטא העגל צריכים להחזיק

חזק בתחילה הבורא מופיע בעלמה בששת ימי

המעשה מה זה הלמה השגחה של שכר ועונש

השגחה לא פרטיית לא רואים את ההשגחה

האלוקית במלואה יש הסתר פנים מאוד קשה

הרבה רע הרבה בלבול הרבה

בירורים זהו במשל כוח הזורק במתה ו לרקיע

כך כוח למה נראה בזמן העבודה אך האמת היא

ששם אין התגלות של השלמות אלא דווקא כאשר

מגיע לשי

גובאו אז מתבטלת העלמה וחוזר המטה לקרקע

דהיינו מתבטלת העלמה וללא כוח של מלאכה

מצד הנברא מתראה הבורא בנבר ויהיה שבת זאת

אומרת בעל הס לא מביא משל כמו שזרקתי את

המתה לרקיע וכשהוא הגיע לסוף אני לא צריך

להפעיל כוח יותר כדי שהוא יחזור אלא הכוח

שממלא קיים פועל עליו אבל מה זה הזריקה זה

כאילו הכוח

שלי שאני

פעלתי זה הזריקה אבל באמת לא מה שזרקתי

גרם לו לחזור לא יש בכלל כוח משיכה שלא

תלוי בי רק עכשיו הוא תגלה בגלל שהוא

התרחק מהארץ אז זה המשל הכלל ממלא

קיים

ברגע שהאל מתבטלת

פתאום אני רואה עולם שלם כמו למשל בעמדה

שהם גילו את הספקטרום של האור פתאום גילו

יקום אחר ברמות פתאום כוכבים חדשים מערכות

חדשות עולם ומלא יותר מזה יש גם עוד

רובדים במציאות

למשל תמיד יש לי את המשל עם ה עם האטום זה

לא בדיוק כתום זה סתם איזה כזה מגנטי לא

משנה אבל כוח קינטי כזה משל

אה שרוב האטום

הורק

ו כמעט אין חומר שם זה רק תנועה של

החומר 1 חלקי 100,000 אבל גם הגרעין של

האטום למשל שהוא הדומיננטי נגיד

במעסה האמת שהמסה שלו זה לא המסה שלו

האינטראקציה שלו עם הכוח החזק המסת מנוחה

שלו צריך לחלק אותה

ב-99 אז כאילו אם אנחנו מסיירים את העלמה

פתורים מציאות אחרת למשל כל האטומים

שאנחנו כאילו מחשיבים אותם כחומר זה בכלל

4% מהמסה של

הייקום אז אם אם פתאום ינטל מאיתנו כוח

העלמה ראה דברים אחרים אדם לקח סמים נגיד

שזה חוכמה בלי חסדים זה גורם גם לריבית

קשה בנפ א נגיד כבר לקח רואה כל מיני

דברים אומנם זה עובר את השיבוש של התודעה

הגשמית אז ה לא רואה אותם נכון כמו שרואים

אותם בקדושה ונבואה אבל

תגידו סליחה אז פתאום ניתן ככה

למה מתגלים דברים

מטורפים אז כשמגיעים לשבת שהם ממלה קיימת

רק הם מסתרת זה לא שאני בראתי את השבת

השבת קיימת אהבה קיימת הפנימיות קיימת אני

רק מגלה את מה שקיים אני לא ממציא כלום

אני מגלה את מה שקיים כדי להיות שותף

לגילוי וזה דבר מאוד מאוד עמוק ימי החול

זה הפרטים שבת זה הכלל ימי החול זה

החיצוניות שבת זה

הפנימיות אם אין קמח אין תורה אם אין תורה

אין קמח קמח זה הפרטים החיצוניות היגיעה

תורה זה הגילוי השלם המנוחה אני צריך את

שניהם

השבת

באותה שלמות מתקנת את ששת ימי המעשה

הנמצאים בה על דרך ריית העבר כ פנימיות

האדם כפי שאומר בעל הסולם

יפה אומנם הנהגת העולם הוא תמיד על ידי

המוחין הנוספים לאחרונה באופן ששל שלת

הזמן המצוייה לנו בעולם הזה בבחינת היה

והוה נמשך לנו מהעליון

דהיינו השורשים מכוח פנימיות וחיצוניות

שמה שהיה נמשך

מהפנימיות כך ששש ימי המעשה הנמצאים

בפנימיות השבת מתוקנים על ידי השבת בבחינת

כל סדנות נהפכו לזכויות מהזה מה זה

סדנות שהוא ראה את הרע על הבורא על עצמו

על המציאות שרע לו בחיים מה זה

זכות שהעדר נפך למילוי

ותענוג

שהקללה נהפכה לכלי שהקל אול נהפך ל לכלל

שמגלה את האלוקות כביכול לא שהוא נהפך אלא

שהוא מהווה

המצאי מה שהייתה הגייה הופכת על ידי

השלמות השבת לשמחה ביכל

המלך עד שלא מגיעים לזה לא מבינים את זה

זה כמו איזה אדם במדבר לא רעה מים לא ראה

כלום הוא מת עד שהוא לא מגיע למים הוא לא

במדבר השבת היא המצב שבו הגיע להכרה

שהבורא הוא טוב ומטיב ואוהבו בלב ונפש זאת

אומרת שבת זה דרגת תודעה בשבת הגשמית שהיא

סימן מופק ומחויב אנחנו

מתרגלים את השבת כאילו בגשמיות אבל זה בא

כדי לעורר בנו את השבת הרוחנית מה זה שבת

רוחנית מצב שאתה רואה שהבורא עושה את הכל

הוא הכלל של הכל הוא השלם הכל טוב אנחנו

לא באמת מרגישים את זה בשבת מה אנחנו

נהנים מבמבה וגלידה בשבת ם קצת שירים

פירורים גשמיים מה זה השבת מתחילים מזה

אתה מקדש על יין בשבת יין זה סימן למדרגת

החוכמה שתתאר את עצמך ותגיע לתודעה אלוקית

אז היין הזה במסגרת המצווה יעורר בך משהו

אחר הלימוד בשבת יעורר בך משהו

אחר אבל בשביל זה צריך שאנחנו נשתנה לא

השבת בחוץ היא תהיה פחות או יותר אותו דבר

קצת יותר קיגל פחות קיגל זה לא הישתנה וגם

אם תאכל יותר קיגל לא יהיה לך שבת יותר

טובה בהכרח אתה יכול לאכול קצת יותר זה

שבת זה בסדר אבל זה לא הנקודה אבל אנחנו

משתמשים בשבת הגשמית כדי לעורר את השבת

הרוחנית

אבל שנגיע לשבת הרוחנית אז נרגיש את הטוב

לא בשבת הגשמית אבל אם לא נתאמן דרך השבת

הגשמית גם לא נוכל להגיע לרוחניות אם

בכיתה א' אתה לא מתאמן אתה רוצה להגיע ל

לבריח

התיכון השבת היא המצב שבו האדם מגיע להכרה

שבורא הוא טוב ומטיב אבוא בלב ונפש מדרגה

אז ההתבטאות אהבתו לבורא היא באהבה גמורה

כאשר כך אדם שב מהאהבה רואהו שכל הייסורים

לא רק שקדים היו לו בעבר אלא מוכחים הם

בפנימיותו בהווה ממש לשם ריית שלמות הבורא

באהבה

גמורה כן זה זה יש גם תשובה מהירה זה

זדונות שגגות ויש תשובה מאהבה זה זדונות

זכויות מה זה אומר למשל בפשטות הרחבנו בזה

בהקדמה לתלמוד 10 הספירות קצת לא לא הגענו

לזה שם בעל הסולם הרחיב בזה תראו שמה אבל

ביום כיפור ובהרצאות על ראש השנה דיברנו

על זה אבל

פשוט שגגות זה אומר שאני לא מבין למה

הלירה עד עכשיו אבל פתאום אני רואה שזה

פתאום נהייה לי

טוב בזכות הרע הגעתי

לטוב אז אני עדיין זוכר שהיה לי רע אבל

אני רואה פתאום טוב ואני מודה ומחובר לזה

אבל מהאהבה הזה אני רואה שבכלל לא היה רע

הרע עצמו היה

טוב שבת נקראת מלכות הם מלכות מושכת אור

שלא דרך זירן פין שלא דרך מעשה של השפעה

מבחן שוברת על צמצום א' שחקק חוק שאסור

לקבל בעל מנת לקבל אלא שמותר רק לקבל בעל

מנת

להשפיע הזיווג השלם בין זיר אנפין למלכות

דיינו השפעה מלאה של זירן פין וקבלה מלאה

של מלכות מהווה את השלמות הרצויה

אך מלכות צריכה לקבל את תכונות ההשפעה

מזיר אנפין אומר הרבש כש שנתעורר חול ביום

הקודש הוא חיסרון למעלה הקדוש ברוך הוא

בני ישראל שואלים עליו מי הוא הרוצה

להפריד הזיווג שלנו מי הוא שצריך כאן חול

על כן ההתייחסות בכתוב לשבת היא בלשון

רבים היות וכל תכליתה שמכילה היא את כל

הגיות הרבות שנצרכו להכנתה מי שלא טרח

בערב שבת מה יאכל

בשבת כאשר מדו דובר על השבת מדובר מצד

התכלית רוחניות היא השבת באותה מחילה הרבה

פרטים באחדות

אחת הכתוב בא בלשון רבים מראה על רוחניות

על מופשטות מהעניינים הגשמיים הגופניים

הדוחקים לתוך הסתכלות היווצרת דמות ומסכה

של האמת מצמצמת את האמת להגבלה של זמן

ומקום בעניין הזה רבים בא להראות לשון

הרבים שהכלל הזה מכיל הרבה

פרטים

במצב של הימצאות בתכלית ריית הפרטים מתוך

מגמה של הכלל הנה היתרון כמו הדוגמה

הגשמית שהתמונה הולכת ומתבהרת ככל שרזו

יית המסך במחשב גבוהה יותר שמו נק רוצים

מדרגת נשמה

היום כך גם גם מסך לרוכב רוצים

חסדים לא כמו הסינים מלמעלה למטה סתם בדחה

כך גם בהגעה לתכלית וזה לא בגלל שהיה להם

מקלות שהם כתבו עליה

זה למה השפה הסינית הם כותבים ככה כי הם

כתבו פעם על מקלות אבל זה לא באמת הסיבה

זה משהו בתודעה שלהם שהם ביטאו את זה דרך

המקלות כך גם בעגל התכלית יהיו הרבה פרטים

ולא כפי שהיה בתחילה פרטים מעטים השון

יהיה בכך שכל הפרטים האלו ישמשו למטרה אחת

לעבודת הבורא ככה גם הסכל מפרק לפרטים כדי

שהרגש יוכל להנות מהדבר כאשר כל הפרטים

מתמזגים לרעיון אחד זה רעיון שש הימים

שבתוך השבת לעומת ששת הימים שהם פרטים

כהכנה לקראת הכלל בזמן ההכנה השישה

מפורדים כל אחד עומד בפני

עצמו בשבת כל השישה מאוחדים בזכות רשות

היחיד שבשבת חשוב הדבר כי הוא עניין עמוק

וכללי הגובל בתוכו אוריית עולם

שלמה

יפה מאוד אוקיי אתפשר תקראו בספר אני עובר

לפרשת

פקודי יסודות בלימוד פנימיות התורה אני

מזכיר שיעור לרפואת לו נשמעת מד

בתחנה ולילו נשמת רבקה בת תירשמו

לטלגרם ש אני אשמח מאוד ככה מקבלים

עדכונים שווים ותצטרפו לחברי המועדון של

הערוץ ונשמח ללחיצה על כפתור תודה לתמיכה

בהפצה

והפנימיות השגת האמת על ידי תיקון הכלי

ולא על ידי ביטולו פרשת פקודה ראוי

להבין שישנה רק ישות אחת כוללת לכל

המציאות היא כמובן הבורא

יתברך כאשר אנו מייחסים כוח רע בעולם אנו

מראש צים צריכים לסייג זאת וכך שאנו

מדברים מצד המציאות המורגשת ולא מצד

המציאות

המוחלטת כאשר האדם חודר לפנימיות של

הדברים עצמם מגלה הו שבפני מיות כל דבר

מושרשת הנקודה המאחדת הכל אין דבר המאחד

מלבד השפעה ההוויה מושרשת אפילו במה שנראה

רע מה שנראה חטא כן האמת זה גם מנחם האמת

הפנימיות האלוקות היא מקיימת מהבה את הכל

למרות שזה מאוד מאוד מאוד מוסתר בתחתית

עולם העשייה מלחמות מוות מחלות סבל בדידות

דיכאון לא חסר תיקונים או קלקולים כל אחד

גם חווה את זה בעוצמה אחרת לפי התודעה

שהוא נמצא בה אחד חווה שבירת לב ב-10 גרם

אחד ב100 גרם אחד בקילו אחד במיליון קילו

הנפ שהוא לא מוגבלת כמו הגשמיות כאב נפשי

יכול להיות מאוד גבוה כמו המשל שאני מביא

חלילה אדם בוחר להתאבד גשמי כדי לברוח

ממוות רוחני של דגאון פדיד ונפרדות עד כדי

כך מתאבד גשמית כדי לברוח ממוות

רוחני נפשי לעניין

שלנו ראוי להבין שישנה רק ישות אחת כוללת

לכל המציאות היא כמובן הבורא יתברך אני

יכול לקרוא לבורא ישות למה הרב כותב את זה

הבורא ישות

הרישות זה משהו שהוא מורכב לשון

מושאלת

הוא

מתכוון שזה בבחינת הכלל של

הכל ישות כללית לא ישות ברמה של

הנברא אלא זה לסבר את

האוזן שהבורא הוא הכלל של

הכל ואם נחדד רצונו להטיב לנבו שזה התפיסה

שלנו את הבורא ש שבת הבריאה היא כוללת את

כל

המציאות אם נחדר לפנימיות נגלה את הטוב

בכל דבר זה בזוגיות בחיים פרנסה בעיקר

בתורה ומצוות או גם בשלום אלה שנים את

הערבים אלה שנים אותם כ תראו את המאמר

פנינה חוכמה מלחמה לירושלים אות ההרצאות

של הרב

בנסה זה לא לא חודרים פה לפנימיות המלחמה

לא תיגמר זה לא

יגמר לא קשור לרביית ולא קשור לזה זה

לאיורים של ירת ורמות זה

קשור זה זה לא עניין של כוח האגרוף צריך

כמובן את ה להשתמש בגשמיות כמו

שאמרנו מה שצריך לקיים צריך אבל זה לא

יפתור 100 ימותו פה יבואו 2000 פה זה

לא צריך לראות את הפנימיות של הערבים מה

הם רוצים בפנימיות

רק דרך זה נגיע לשלום אין שלום בחיצוניות

כי טבע החיצוניות שהיא נפרדת א לא יכול

להיות

בחיבור אבל ככה בן אדם לעצמו גם שני אזכה

לגלות את זה אז בוא ניקח מפה כלל לחפש את

הפנימיות של בדבר כמו שאומר רבי נחמן

למצוא את השכל שבכל דבר שכל דאינו הנפש

השכלית הנקודה הפנימית הצואה שמעבר לחומר

האם אתה יכול לחיות את האמת שהכל הוא טוב

אה לא אני מנסה הסתכלות זה יכולה להביא את

אדם לשענות יכול האדם לומר אם הכל הוא טוב

אז למה אני צריך להתאמץ ממילא הכל הוא טוב

יש קצת של תודעה כזאת באדם שומר הכל טוב

גם הם טובים כולם

אוהבים וזה גם קליפת הימין ולפעמים נותנים

לו כפה מלמעלה להעיר אותו וזה מאוד כואב

ומסוכן עדיף לתת לתורה לפעמים גם לא

מהירים אותו וזה עוד יותר מסוכן כמו מחלה

פנימית שגודלת וגודלת שולחת גרורות ואז

פתאום בשלב הסופי מתגלה ואז כבר מאוחר

לאותו גלגול אם היינו אומרים לאדם כזה

ניקח את כל כספך הרי הכל טוב האם היה

מסכים לדעתנו האם אתה מסכים ברוב המקרים

השפויים התשובה היא לא לא כל מה שנמצא

בכוח אפשרי לפעולה לאדם באופן מיידי אנחנו

אומרים הרבה דברים אנחנו לא באמת מוכנים

לשלם עליהם בודקים אותנו

מלמעלה הכלל דהיינו ההשפעה נמצאת בכוח

בפנימיות כל דבר ינה מגולה לאדם היא חבויה

בפנימיות הדברי אפילו באטום הגשמי שלכאורה

הוא דומם

כמשל רואים ש בפנימיות שלו הוא בתנועה

דהיינו בהשפעה אחרת לא היה לו קיום אז משל

מאוד חומרני אבל אפילו הגשמיות בנוייה ככה

גילו לנו את זה קצת בדור הזה אני מניח שזה

חלק מה גילוי של האלוקות אבל זה להיזהר לא

לעשות גם פסע אני דווקא מביא הרבה משלים

כאלה אבל באמת צריך להיזהר לאלא לעשות פסל

כי עד עכשיו שתום הגשמי בכלל הוא עניין

והוא לא מה

העניין הרצון של האדם שיהיה בתנועה

לאלוקות אבל לא יעבור את מהירות ההור שלא

יכנס לגאווה קצת פחות שלא יחשוב שהוא ההור

אחרת הוא ישמין כמו במיץ חלקיקים הסברנו

את זה בקורס קבלה

למתחיל הפנימיות אבל לא מגולה וזה גם אתגר

למה כי צריך שלם כדי לגלות אותו והתשלום

הוא יקר אבל דבר יקר ולה יקר היא ח חבויה

בפנימיות הדברים תפקיד האדם להוציא מהכוח

אל הפועל נקודה זו האמת לכשעצמה היא אחת

היא מושלמת היא אינה ניתנת

לפרוד הרגשת האמת תלויה בכלי המקבל זאת

אומרת הרב מבדיל בין האמת לבין תפיסת האמת

היות ותפיסת

האמת יש בה גם קליפות דברים

זמניים וזה כמו שרואים אזה כוכב אבל זה

מאוד מאתגר אותנו למה כי מה שאנחנו

מרגישים אנחנו אומרים זה אמת אם אני רא לי

אז זה האמת שרא לי מה זה עוזר לי עכשיו

שטוב לא אבל אם אני מבין שזה תהליך וזה

שלב וכל ה עומד לגבות כ גבוי דמה אז אני

יכול להתנחם לקבל כוח מהשבת דהיינו אני

בימי החול עכשיו ורע לי רע לי מאוד אפילו

ימי החול שאתה מרגיש חול בנפש זה הכוונה

כן גילוי של

חול אבל אם אני מאמין שיש שבת שיש טוב

שמחכה זה מחזק אותי זה מנחם אותי אני יכול

לקבל כוח מהשבת לימי החול אפילו שהיא עוד

לא

הגיע אם הכלי הו זח אז בפנימיות הפנימיות

תתבטא באופן נקי ללא שינויים של הלבוש עם

הכלי אחור התבות התבטאות האמת ממנו תהיה

אחורה וא שאני אעביר אינטרנט עכשיו

ב במשהו מאוד גס איך זה היה פעם adsl לא

לפני מודם 56k כמה זמן לוקח להוריד סרט

חצי

שנה או בסיב אופטי חמש דקות יכול גם בפחות

פשוט

ה הספקים לא אוהבים לפתוח לנו את

הקו היכולת של האדם לגלות את האמת מתבצעת

בשלושה שלבים הפשטת הפנימיות מהלבוש באשר

הם שזה נקרא לפשוט את

הצורה הפנימי מהחומר הגשמי שמסתיר אותה ב

תיקון הכלים הרקים להופכם מהחורים

לזק לזכך את הכלי כדי שאני אוכל להלביש בו

את הצורה אבל אז הוא יתבטא בצורה

מתוקנת ג' האור האמת מתפשטים חזרה לתוך

הכלים

הזכים אם הצלחתי לתקן את הכלים תתפשט האמת

ותתבע על פי הערך הפנימי שלה התיקון נעשה

בשלבים רבים אין כאן המקום בתיקון הכלי זה

נקרא זיוק דעקה באופן כללי אך יש עניין

להבין ששם עיקר התיקון את צורת הרצון

עלינו לתקן מה זה הצורה בפשטות הכוונה של

הרצון התכונה של הרצון זה העבודה

שלנו כאשר מדובר על תיקון הכלי אין מדובר

על חומר הכלי אלא על הצורה של הכלי את

חומר הכלי אי אפשר לשנות היות והוא נברא

על ידי הבורא שזה נקרא רצון לקבל

מה שהבורא עשה לא ניתן לשנות צריך להפוך

את צורת הכלי מצורה של בעל מנת לקבל לצורה

של בעל מנת להשפיע זאת אומרת הבריאה לא

מתבטלת הנברא רוצה להיות מאושר ההשתוקקות

היא לא מחלה היא חמלה אבל רק שהיא מתוקנת

אבל התיקון הוא לא לבטל את הבריאה לא

כאילו לחזור להיות

אור

לא אלא לתקן את הצורה הרחבנו בזה רבות

בקורס שנקרא פתח לספר הזוהר מאוד מאוד

כדאי להשלים הקורס מדבר על מה ההבדל בין

היהדות לכל תורות העולם ויסודות להבנת

הזוהר והבנת דרכי התפיסה

הרוחנית מי נמצא באשליה דבר זה נשמע פשוט

אך הוא עיקר בסיסי ויסוד ויסודי של היהדות

הגויים מבקשים להיות האור עצמו מבקשים ם

לבטל את הבריאה הגויים דהיינו בבחינת

תורות

המזרח שמה הם הולכים על העניין הזה באסלאם

דווקא זה לא מה שהם מבקשים אומנם התיקון

שלהם לא שלם אבל זה לא עבודה זרה היות והם

לא אומרים שהם רוצים להיות ההור הם אומרים

הבורא הוא גדול ואני קטן אז זה לא עבודה

זרה וזה גם לא דבר שלם כמובן מדובר בתוכנו

על קליפת ישמעאל שב שבעדה וקליפת השמאל

שבעדה אדם זה עשו וישמעאל ש בתוכנו שמאל

וימין לכן הם הדתות המרכזיות כי מייצגים

את השמאל וימין

הכלליים יש אומרים שכל הבריאה י אשליה

ליעד היום לא ברור השליה של מי האם האור

יכול להיות באשליה וודאי שלא אני מניח

שהרב ידבר על זה בספר החדש שלו

החיפוש כיו קר את זה שהוא היה

צעיר יש בלבול הגשמיות היא אומנם השליה אך

לא עצם הבריאה זה דיוק מאוד

יפה עצם הבריאה ש הרצון לקבל תישאר קבועה

וקיימת תמיד כפי החוק הרוחני המובא בדברי

בעל הסלם בתס חלק ח כל הבע מתחילת אצילותו

אינו מקבל שום

שינוי היות והכלל לא משתנה והדבר הראשון

זה הראשוניות זה צד הכלל יש שני דברים שב

באו מתחילת אצילות עצם הבריאה הו בחירת

הנברא בדבקות של השוואת הצורה כך נדבר

בפרשות אחרות עצם

הבריאה זה שהוא ברא את הרצון לקבל זה בא

מלמעלה הבחירה בעתו דבקות זה כמו הכלל

הראשון שהתגלה מצד הנברא לכן שניהם לא

התבטלו

לעולם כי אם התבטלו הם לא כלל זה דבר עמוק

אוקיי סיימנו פה את היסודות הרב אמר בדיוק

יפה גם דיברנו בזה בקטע של

ובד ביד נביאים הדמה קבלה למתחיל מה ההבדל

בין הדמיון האלוקי לאשליה הגשמית אז תראו

את זה שמה הרחבנו בזה אבל בקצרה אני אגיד

שהשמות היא באמת השליה למה כי היא נתונה

לזמן ומקום ודרך אילוף ותמורה ואיות

הנובעים מהם שזה לא יכול להיות קיים

במציאות האלוקית שהיא שלמה ובאחדות עם

הבורא עם האלוקות לכן היא השליה גם החומר

שלה וגם הצורה

שלה

הרוחניות היא לא השליה היא אמיתית הרצון

לקבל הרוחני הוא אמיתי אבל יש עוד עניין

שהצורה של הרצון לקבל הרוחני בביד טומה

היא אשליה אבל החומר שם הוא אמיתי והחומר

לא תבטל רק יהיה לו צורה מתוקנת וזה נגלה

בגמר תיקון בעזרת השם אוקיי בעזרת השם

למדנו ברוך השם שהשיעור יהיה

לרפואה ומי שצריך ושנזכה

לגלות את הנקודה הפנימית ואת הערכים

הפנימיות הפנימיים שלנו אמן ואמן תודה רבה

ושבת שלום