70 שאלות ותשובות על קבלה

נכתב ע"י אהרון.

70 שאלות ותשובות על קבלה

 מהי חכמת הקבלה?

חכמת הקבלה, מייצגת את פנימיות תורת ישראל כאשר היא מגדירה לנו את החוקים של העולמות העליונים.

נביא את לשון בעל הסולם

"על מה סובבת החכמה? שאלה זו כמובן עולה על כל בר דעת, וכדי לתת תשובה מספקת לשאלה זו אתן הגדרה נאמנה ומשומרת, כי חכמה זו היא לא פחות ולא יותר אלא סדר של שרשים המשתלשלים על דרך קודם ונמשך בחוקים קבועים ומוחלטים המתחברים וקולעים למטרה אחת מאד נעלה, הנקובה בשם "גילוי אלקותו ית' לנבראיו בעולם הזה".

דהיינו חכמת הקבלה מגלה מלמדת ומבארת לנו את המפה הרוחנית,  את הסדרים והתהליכים להגיע מתחתית העולם הזה המקום הכי מרוחק ונמוך בחזרה לקשר של אהבה ודבקות הבורא.

הלימוד אינו לימוד טכני כמו חכמה חיצונית, אלא הלימוד מבטא דבר פנימי, תהליך שהאדם עובר כדי להגיע לאהבת ה'

אומר בעל הסולם שחכמת הקבלה היא חכמה "ניסיונית ומעשית" דהיינו אין זו חכמה בלבד, אלא היא פרקטית לגמרי

זו דרך חיים שלמה המיושמת בכל חייו והליכותיו של האדם בדרך למסע לדבקות בבורא.

מהי קבלה מעשית?

קבלה מעשית, היא צד הסוד שבתורה, צד הקדושה העליונה.

לקבל בעל מנת להשפיע זו קבלה מעשית – אהבה זוהי קבלה מעשית.

אנו טמאי מתים (טמאי הרצון לקבל לעצמנו) על כן אין לנו אפשרות להתעסק בקבלה מעשית.

כמו כן אנו נמצאים בתיקון הבריאה ולא במטרת הבריאה, ותיקון הנפש (רצונות השפעה) קודם לתיקון הגוף (רצונות דקבלה).

מבחינתו קבלה מעשית זה יהיה לקבל בעל מנת לקבל בבחינה ד', מה שגורם למוות.

כל תורת הקבלה עוסקת בבחינת טעמי התורה, ולא סתרי התורה. שמצווה לגלותם ובזכות זה תלויה הגאולה.

האם הקבלה המעשית היא משו גשמי?

קבלה מעשית היא לא משהו גשמי, הקבלה המעשית המדוברת בפי ההמון הקמעות וכן הלאה, הם רק סימן שמייצג את הפנימיות שמאחורי הדברים. הסימן החיצוני מצד עצמו אינו משפיע. בכל מקרה מי שכן מבין בזה ויודע לעסוק אומר האר"י הקדוש שבדורנו אנו טמאי מתים ואין לנו רשות להשתמש בזה, ואף מי שיודע  ומשתמש בזה נענש.

האם הקבלה יכולה להועיל לי בגשמיות?

אין חכמת הקבלה עוסקת בגשמיות אלא בנפש האדם, אם אתם מרגישים יאוש מהגשמיות אם אתם מחפשים מה הטעם בחייכם? כיצד להתקרב לבורא ולהגיע לתכלית לשמה נבראתם- דבקות בבורא שזה האושר והתענוג האמיתי, אז הגעתם למקום הנכון – לקבלה, אם אתם רוצים להיות יותר גבוהים מבחינה גשמית, או לקבל פרנסה טובה יותר, אין זו מטרת חכמת הקבלה, אלא החכמה מלמדת כיצד לאהוב את הבורא ולהיות אדם יותר טוב.

להגיע להרמוניה ושלמות רוחנית פנימית.

מהו החוש השישי בקבלה?

אין חוש שישי בקבלה זה מושג מוטעה ויסוד לא נכון.

יש חמש חושים שהם ד' בחינות דאור ישר ושורשם, ראיה שמיעה ריח טעם ומישוש. ושורשם שהוא הכלל.

הכלל הפלאי שהוא מעבר לחושים לא מיוצג כחוש או כפרטים אלא הוא הכלל שמכיל את הכל מתחיל את הכל ומעבר לכל הפרטים.

על כן הכלל אינו נמנה, לכן זו הנחת יסוד שגויה.

חמשת החושים ראיה שמיעה ריח טעם ומישוש. אפשר להגיד שהשכל שלא נמנה כחוש כי ביחס לחושים הוא כלל. ניתן להגיד שהוא כביכול מה שמכנים החוש השישי העולם או העין השלישית אבל אין זה הגדרה נכונה כי הכלל לא נמנה.

לכן מי שלומד קבלה יזכה לחוש השישי וכל ההנחות האלה הם לא מדויקות ולא נכונות.

כמו כן המושג לעבור את המחסום ועוד מושגים שמשתמשים בהם לא מדויקים.

אם נדייק, יש שלב שהאדם מתעורר מעולם הצעצועים מהבבואה הגשמית לנקודה שבלב הנקודה הפנימית ואז הוא מתחיל את עיקר המסע. המעבר העיקרי בין העולם הגשמי לרוחני קורה כאשר האדם זוכה למדרגת לשמה ומתחיל להתעסק באורות רוחניים. עד אז עיקר העבודה היא בבחינת עצות "עיטין" כדי להתאמן ולהכין אותנו לעולם הרוחני- ששמה האמת עיקר העבודה.

אז שורה תחתונה אם לומדים קבלה יש חוש שישי או אין?

כאשר האדם לומד קבלה המאור שבה מחזירו למוטב ומשיג את הכלל שנקרא אמונה, ולא מדע.

זוכה לתפיסת הכלל שמעבר לפרטים- להשגה. על כן אם ננסח את השאלה נכון

מהו הכלל של חכמת הקבלה?

הכלל של חכמת הקבלה הוא הצד הפלאי צד האמונה צד הבורא שבבריאה.

האם המדע ימצא אי פעם את החלקיק האלוקי?

הבריאה היא שְׁנִיּוֹת , יש מאין, על כן היא מורכבת, הבורא הוא הישות היחידה שהיא אחדותית. וזו אחדות אמונית, כפי שהרמב"ם אומר הוא הידוע והוא היודע והוא הדעה עצמה, אבל כל זה עדיין מתפיסת הבורא שבנו, ואין תפיסה והגה בעצמותו.

בכל אופן, הבריאה היא מורכבת, היא בר, באופן כללי מורכבת מד' בחינות ושורשם שמתפרטים עד אין קץ.

על כן לעולם לא ניתן למצוא את החלקיק האלוהי מכיוון שאין דבר כזה חומר שהוא אחדותי, רק הבורא הוא אחד והרי אין לנו תפיסה והגה בעצמותו, על כן המדע לעולם לא ימצא את החלקיק האלוקי, מכיוון שאין דבר כזה, וכל חומר במסגרת הבריאה הגשמית ואפילו הרוחנית הוא בר, והוא מחולק.

מעבר לזה, כל מה שאנו תופסים או משיגים הוא במסגרת הבריאה, ועל כן כל דבר שנשיג או נתפוס נחלק אותו.

רק בנקודת האמונה צד הבורא שבבריאה יש לנו את היכולת לראות את הדברים בצורה אחדותית.

על כן המדע צריך לחפש את הכלל האמוני, ולא את החלקיק האלוקי כי זה סתירה.

חלק נפרד שהוא אחד, לא הולך ביחד.

מה שכן הבורא נתן לנו את האפשרות במסגרת החוסר שלמות שלנו להיות מאוחדים איתו ע"י השוואת צורה ולא השוואת חומר וככה ניתן להיות פרט שמאוחד עם הכלל, ולהיות באחדות עם הבורא ית', אך לא כמו בתורות המזרח שמתיימרים להיות הבורא, אלא אחדות אמונית אחדות צורתית- אהבה.

האם חכמת הקבלה עוסקת בחיים בכוכבים מחוץ לכדור הארץ?

אני מצוטט את תשובת כבוד הרב שענה על שאלה זו בפינת "שאל את הרב" באתר.

האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ?

תשובת הרב:

"נראה שכן, אך לא חיים של בני אדם. כדור הארץ הוא המקום היחיד המהווה את הסימן לסביבה הראויה לחיי בני אדם.
כל הנתפס במסגרת זמן ומקום יכול להיות מדובר ונחשב על ידינו במסגרת החושים.
היות והמשך שאלתך מערבבת זמנים אין אני יכול לענות עליה, אך יש לומר שכדאי להתעסק במובנים הרוחניים והנפשיים ולא הגשמיים שהם רק בבואה מעוותת של הרוחניות
היות והאדם הוא רוחניות כדאי שנתעסק במציאות זו של האדם מעבר לזמן ומקום ולא בצורות זמנים אחרות שאף הן גשמיות.

זה אולי נשמע מעניין , רוחני וגבוה, אך לא אמיתי באופן שמוביל למטרה הרצויה.

בכבוד רב
הרב אדם סיני"

האם הקבלה היא מדע או דת?

נשאל על כך שאלה, האם אהבה היא מדע או דת? האם אהבה היא חוק או דבר פלאי?

אם נתתי למישהי שאהבתי את כל רכושי האם זה מחייב שהיא תאהב אותי?

אם מישו הכי יפה בעולם מבחינה מדעית חיצונית, האם זה מחייב שיהיה נאהב?

את התשובה אני משאיר לכם.

על כן וודאי שהקבלה היא לא מדע, כיצד אהבה יכולה להיות מדע… טכניקה וחוק סגור?

אומנם יש לציין כמו שכבוד הרב אומר הרבה פעמים, "בתוך הכלל של חכמת הקבלה במסגרת האמונה

יש הקשרים של סיבה ותוצאה (מדע) מאוד מדוייקים, אבל הם רק פרט בתוך הכלל שנקרא אמונה"

דהיינו, צריך להביא לאשתי פרח, להגיד לה אני אוהב אותך, לזכור את היום נישואין צריך לפעול מבחוץ

צריך את החוק אבל הוא רק פרט תחת הכלל של האהבה האמונה.

האם צריך ללמוד חכמת הקבלה?

יש להבין שעיקר התורה נקראת חכמת האמת, וכמו כן גם פנימיות התורה. חכמת האמת שהיא עיקר התורה נמצאת בכל התורה ובכל הלשונות, פשט רמז דרש וסוד. נקראת גם לעיתים חכמת הקבלה מכיוון שחכמת הקבלה היא הקרובה ביותר לחכמת האמת.

על זה נשאל

מה ההבדל בין חכמת הקבלה לפנימיות התורה?

התורה מחולקת לפרד"ס – פשט, רמז, דרש, סוד. סוד זה חכמת הקבלה, אומנם יש משהו מעל כולם שכולל את כולם.

פנימיות התורה, חכמת האמת דרך העבודה.

חכמת הקבלה זה אחד הדרכים המסוגלות ביותר, ללמוד את פנמיות התורה, את חכמת האמת.

שהיא הכלל שמעבר לפרטים.

חז"ל וכל הצדיקים גם אלה שלא עסקו בקבלה תמיד עסקו בחכמת האמת, כפי שאמר המרח"ו "כי לא על חנם כפי רצונם פסקו טמא טהור אסור והיתר כשר ופסול אלא מתוך פנימיות התורה כנודע"

כמו כן כל סיפורי הגמרא חזל לא למדו אותם רק בחיצוניות חס ושלום לא למדו על שור וחמור חיצונים בלבד כמו שלומדים רק היום אלא עיקר הלימוד שלהם היה חכמת האמת שבגמרא, הם ידעו להפיק והפיקו את פנימיות התורה מתוך הגמרא.

שלמדו על שור וחמור לא למדו על שור וחמור גשמי רק, למשל שור זה בחינת ידיעה "ידע שור כונהו וחמור אבוס בעליו וגו"

מאמתי קוראים קריאת שמע? דהיינו מאימת ה' יראת הרוממות אפשר וכו'.. כאשר המיקוד הוא רק על המעשה שבתורה על צד הגוף ללא הנשמה יוצא שכרנו בהפסדנו.

לכן ראוי לזכור ולהפנים שהכלל הוא חכמת האמת, השאלה עכשיו מה הדרך הטובה ביותר לפשוט את חכמת האמת? האם לימוד פיזיקה קוונטית? לימוד גמרא הלכה או מה? כמו כן ראוי לשאול למי ניתנה מלמעלה הרשות או הזכות להוריד אלינו את חכמת הקבלה בצורה הכי טובה מבוארת ופרקטית.

אנו רואים שהיו יחידי סגולה בדורות קודמים שכן הגיעו להשגה ותפסו את חכמת האמת ללא חכמת הקבלה, כמו למשל הרמב"ם, ועוד גדולים רבים. השאלה אם זה תקף לגבינו לגבי כלל העם או רק לצדיקים יחידי סגולה? והאם זה תקף בכלל בדור הזה?

בקצרה נענה שאין אפשרות בדורנו ככלל להגיע להשגה להגיע ללשמה או להשיג את חכמת האמת ללא חכמת הקבלה.

מכיוון שאין באפשרותנו את הכוח או היכולת או הזכות לעשות זאת אלא ע"י חכמת הקבלה.

מהי רוחניות?

אומר בעל הסולם

"וזהו מה שהמקובלים מגדירים בשם רוחניות ועליהם מדברים אשר אין לה כל תמונה מזמן ומקום וכל ערכי הגשמיות אלא שהיא בחינת כוח בעלמא, כלומר לא כוח המלבוש בגוף בעולם הזה אלא כוח בלי גוף"

רוחניות מייצגת את מה שנתפס מעבר לזמן ומקום מעבר לחושים החיצוניים הגשמיים. שנתונים לזמן ומקום העדר חילוף ותמורה.

רוחניות אם כך היא מה שמעבר לחומר.

אומר הרב אדם סיני תמצית דבריו מתוך אחד השאלות בשיעורים בבית המדרש.

"שברוחניות אנו לא צריכים להפסיק את החושים, אבל החושים רק מסמלים לנו היכן הדבר הפנימי , ובתוכנו יש משהו שיכול לפרש את הרוחניות מתוך זה, כמו כוח שלא מצוי בחומר.

שזה כמו המופשט שנמצא במוחש, למשל יש בן אדם שהוא שחקן מצוין או חכם, אם כך מהי חכמה? אם אני לא משייך את זה לשום דבר גשמי שנתפס בחושים זה נקרא רוחניות. אם נגדיר את זה בפשטות מה שמעבר לחושים זה רוחניות. יש לשים לב שרוחניות יכולה להיות רוחניות טובה ורוחניות לא טובה, רוחניות לא טובה זה שעשינו צורות לא טובות.

אז זה לא סתם להיות רוחניים, אנשים מרגישים רוחניות במיסטיקה ברצון שהוא מעבר לחומר, איך רוחניות היא לא סתם מיסטיקה, אלא היא לבנות את הצורה הטובה מעבר לחומר בעזרת החומר."

מה ההבדל בין מיסטיקה לרוחניות? (תמצית דברי הרב מתוך אחד השיעורים)

מיסטיקה היא רוחניות אך רוחניות שהיא לא מומלצת.

במילים פשוטות, לבוא מלב אל לב, דהיינו לחוש את המופשט בלי לעבור דרך דבר מובנה וישר.

אני רוצה שהשעון יזוז לצד השני רק ע"י כוח המחשבה, אך על זה אשאל אתכם, בשביל מה אנו צריכים את זה? אתה רוצה להזיז תשעון אז תזיז תשעון , למה צריך מיסטיקה בשביל זה? וכן הלאה.

יש בעיה במיסטיקה, המיסטיקה דומה לרגש ספונטני שהוא לא מוגדר וכבול בתוך שכל ישר, בחכמת הקבלה הלבנה משולה למיסטיקה והשמש לשכל הישר, כאשר רוצים רק את הלבנה רק את הירח

זה כמו מיסטיקה, שרוצים את ההרגשה בלי שכל ישר זוהי מיסטיקה, רוצים לעשות תדילוג על השכל הישר על הצורה שבה אפשר להכניס את אותה רוחניות. הרוחניות צריכה להיות בצורות והתבניות המתאימות.

אסור לה לבוא רק כמיסטיקה, לכן אמר ללבנה "לכי מעטי את עצמך", אמר אפשר להשתמש בכוח המיסטי אך רק אם הוא מכוון באופן הנכון.

להתרגש זה כוח מיסטי , לאהוב זה כוח מיסטי, כל ההרגשה היא מיסטיקה רק אסור לנו שהרגש יעבוד מצד עצמו בלי בקרה, לכן ספונטניות ומיסטיקה זה דבר מצוין אבל היא צריכה להיות בתוך מסגרת.

מהם תורה ומצוות?

החוקים הרוחניים של נפש האדם, המסודרים על פי העולמות העליונים.

האם תורה ומצוות זה פעולות גשמיות?

תורה ומצוות זה לא פעולות גשמיות, זה פעולות רוחניות בנפש האדם.

האם צריך לקיים תורה ומצוות מבחינה גשמית?

כן, מכיוון שהגשמיות היא מקום האימון, והדרך לעורר ולגרות את הנפש בעולם הזה שנתון לזמן ומקום,  היא דרך החושים הגשמיים שמייצגים את תפיסת מקום האימון, והמעשה הגשמי הוא השימוש בחושים הגשמיים המייצגים את התפיסה המחלקת של זמן ומקום המאפשרת לאדם להתאמן להגיע לאהבת הבורא , אך אם כל זאת השימוש הוא רק כנקודת גירוי לנפש,  השינוי צריך להעשות בפנימיות.

הרבש זצוקל חזר הרבה פעמים בכתביו על חשיבות קיום תורה ומצוות מבחינה גשמית ממש, בכל אופן למי שמבין את יסודות הפנימיות, הרי זה פשוט שההתפעלות שלנו בעולם שנתון לזמן ומקום היא דרך הגירוי החיצוני, וכמו שהאוכל הגשמי מגרה את הנפש לתת חיים גשמיים כביכול והרי האר"י הקדוש אומר איך חתיכת בשר מת יכולה לתת חיים וכו'), כך התורה ומצוות מגרים את נפש לנקודה הפנימית, כל עוד האדם נמצא בזמן ומקום הוא מחויב לחוקים החיצונים ויותר מזה אין דרך אחרת. כל גדולי ישראל כולל הרבש בעל הסולם וכל תלמידיו מורים כך, אם זאת כמובן על לנו להישאר רק בנקודה החיצונית, אך היא הפתח לגרות ולעורר את הפנימיות. בדרכ הרצון שלנו לגשת לפנימיות בלי תורה ומצוות הוא כמו הרצון לקבל את אור האהבה ללא היראה והיגיעה שדינו מוות רוחני, לכן ראוי ורצוי למצוא את השילוב.

האם המעשה הגשמי מצד עצמו מספיק?

למעשה הגשמי מצד עצמו אין שום חשיבות, עם כל זה, מכיון שיש במעשה הגשמי כוונה בסיסית מובנת יש לו השפעה בסיסית ברמה של דומם דקדושה על הנפש, אך רק כמסגרת ששומרת, כאינפוזיה, כעור ששומר על הגוף, אך כדי להתקדם צריך לחדור מעבר למעשה, אל הכוונה הפנימית.

מה ההבדל בין הזדהות להשוואת צורה?

הזדהות זה השוואת חומר להיות השני, אין שום עניין להיות בהשוואת חומר, הבורא ברא בריאה, נתן לכל אחד את הטבע הפרטי שלו שבו הוא צריך להשתמש.

על כן לא צריך לבטל את החומר.

השוואת צורה זה לא לבטל את החומר, אלא להשתמש בו בצורה נכונה.

מכך אנו למדים שהחיבור לבורא הוא לא על ידי השוואת חומר, כי לעולם לא נוכל להיות בחומר של הבורא,כי הרי אנו נבראים, וכל שכן כאשר אין חומר לבורא… אומנם הצורה היא באה על דרך היצירה ולא הבריאה, ואנו יכולים לשנות אותה, ואז להידמות לבורא, במסגרת הרצון שלנו, בלי לבטל אותו, להיות נברא, חומר פרטי עם צורה כמו של הבורא, ואז להתקשר אליו, כי השוואת הצורה עושה הרוחניים לאחד.

האמת שזה יסוד חשוב מאוד, בתורות המזרח חושבים אם אבטל את החומר שלי את הרצון לקבל אני יהיה הבורא.

אבל זה יסוד שגוי ביותר מכיוון שאין לנו אפשרות לבטל מה שהבורא ברא.

על כן כל הסיגופים המזוייפים וביטול הרצון או ההשתוקקות, לא מה שיחבר לבורא, אלא רק תיקון הצורה – השוואת הצורה

היא העושה רוחניים לאחד, ואין חיבור בין חומר לחומר, חיבור חומר לחומר = קצר.

הצורה היא מייצגת את צד הבורא שבבריאה, את הצד האמוני תיקון הצורה יביא לדבקות הראויה בבורא.

העבודה מחולקת לשתיים, א. תיקון המושכלות. ב. תיקון הגוף, תיקון צד הנשמה וצד הגוף, אך גם תיקון הגוף הוא תיקון הצורה של הבעל מנת לקבל שהחומר של הגוף מייצג אותה, ולא החומר מצד עצמו, האמת היא שאנו לא תופסים את החומר מצד עצמו כי הוא נמשך יש מאין מהבורא, ואין תפיסה בעצמותו.

תיקון הצורה ברמה קצת יותר פרקטית בשלב הראשוני מתבטא בהתגברות על הגאווה והאנוכיות, כשור לעול וכחמור למשא.

מה ההבדל בין חומר לצורה?

כמו מעשה וכוונה, ראש וגוף, כלל ופרט, בורא ונברא, אור וכלי, פנימיות וחיצוניות.

נביא כן תמצית מדברי הרב שנאמרו באחד השיעורים:

"כאשר אנו רואים כוס, יש צורה לכוס ויש חומר שמרכיב את הכוס, החומר זה הגשמיות הרוחניות זה הצורה, אנו רואים שאת האור אנו מקבלים בצורה, אנו מוזגים מים? איפה הם מתקבלים? בחלל שיוצרת הכוס, הצורה שיוצרת הזכוכית זו הרוחניות, אנו לא יכולים לתפוס אותה, אם אנו מוצאים את החומר אנו לא חשים אותה, אבל היא קיימת. כמו השאלה המפורסמת של הפילוסופיה מה זה בייגלה? קעח עם עיגול, שאכלת את הקעח לאן העיגול נעלם? ואם שמנו קעח בלי עיגול אז זה כבר לא בייגלה בשבילנו, לכן אנו חייבים להגדיר גם את הצורה שאנחנו רוצים לתפוס את החומר, הצורה היא הרוחניות. שימו לב ששם מתקבל האור לא במקום אחר, דווקא בצורה."

מה ההבדל בין הצורה הפנימית שבלועה ברצון לצורה הכללית שמחוץ לרצון?

הצורה הפנימית מבטאת את סוג הרצון, דרכה תופסים את החומר, דהיינו סוג השתוקקות שלי.

הצורה הכללית מבטאת את הכוונה של הרצון, לשם מה הוא פועל, דהיינו אני פועל מחוץ לעצמי, בעל מנת להשפיע. (מחוץ לעצמי הכוונה, לא מחוץ לרצון, כי אחרת אין ממה לדבר) אלא מחוץ לרצון הפרטי של עצמי, האנוכיות שעומדת כשלעצמה. כי הצורה הפרטית שלי נשארת, רק היא נעשית חומר עבור צורה יותר גבוהה, דהיינו היא משמשת לא כמטרה אלא כאמצעי.

מדוע צריך לקבל את ההטבה דרך קשר של אהבה?

ג' תשובות.  ממעלה למטה, וממטה למעלה.

א.    כי מלכות דאין סוף בחרה ביתר דביקות, בלי סיבה, ככה הבורא טמן בה במחשבת הבריאה.

ב.    יש חוק במציאות שכל ענף טבעו להידמות לשורשו, כמו שהבורא בקשר איתנו ללא תנאי, כך אנו צריכים להיות בקשר איתו ללא תנאי.

ג.     טבע הרצון לקבל, שברגע שהוא מתמלא הוא נכבה, נסתם, אם משתמשים בו בצורה של אהבה, אז הוא כמו צינור שתמיד זורם ולעולם לא נסתם, ואז ההנאה היא בלתי פוסקת.

מדוע הבורא לא ברא אותנו שלמים מהתחלה?

הבורא ברא אותנו שלמים מהתחלה, רק הוא נתן לנו לגלות את זה בשלבים

יש להוסיף שהשלמות שלנו היא שלמות שהיא תלויה, ושלמות הבורא היא בלתי תלויה.

מדוע הבורא לא ברא אותנו אוהבים אותו כבר?

מכיוון שאהבה אי אפשר לתת, אנחנו חייב לבנות אותה בעצמנו, זה חייב לבוא מאיתנו, הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. (כמובן שצריך להגיד שהבורא יכול הכל, רק הוא בחר שככה יהיה)

מדוע חייב שקודם תתגלה האנוכיות ורק אחר כך נבנה אהבה, מדוע לא הפוך? מדוע עשו קודם ליעקב, מדוע צריך קודם שיהיה יצר הרע עד גיל יג' ורק אחר כך יבוא יצר הטוב?

כי כדי לבנות אהבה לבורא, אני חייב לתת לו משהו מהפרטיות שלי, וכדי שאני יתן לו משהו מהפרטיות שלי אני חייב להרגיש אותה, שהיא שלי.

מדוע צריך שהרצון יהיה מורכב מד' בחינות ולא מספיק אחת?

מכיוון שזה נותן את האפשרות, שאני ירגיש שהרצון שלי, מצד עצמי, ולא יהיה כמו רובוט, שתהיה לי השתוקקות מלאה עם מודעות מלאה.

הד' בחינות הם התהליך שבונה את ההשתוקקות המלאה של הנברא.

מה ההבדל בין בריאה ליצירה?

בריאה זה יש מאין,  יצירה זה יש מיש.

בריאה אי אפשר לשנות זה מה שבא מצד העליון, אומנם היצירה, בא מצד התחתון, ועל כן יכול לשנותה.

כיצד ד' בחינות דאור ישר מועילות לבניית השתוקקות?

באופן כללי:

כתר – יש מי שנותן, יש ממי לבקש

חכמה – יש מה לבקש

בינה – הרגש עצמי (מודעות)

תפארת- בחירה.

מלכות- השתוקקות מלאה.

מדוע אין השוואת צורה ברצון לקבל על מנת לקבל? הרי שנינו רוצים לקבל זה אותו צורה?

מכיוון שהשוואת צורה יכולה להיות רק דרך דבר שלישי, המשתף, הנקודה הסגולית.

אם היא בין שתי פרטים, זה השוואת חומר לא צורה, ועל כן זה יוצר פירוד, כי כל אחד רוצה לקבל לחומר הפרטי שלו (סוג הרצון שלו, הטבע שלו) ואז ממילא יש פירוד.

רק דרך הכלל , הנקודה האמונית שמחוץ לשניהם, האני המשותף ניתן להתחבר

 

מדוע מלכות דאין סוף בחרה ביתר דביקות?

ב' הסתכלויות ממעלה למטה ממטה למעלה.

א.    כל ענף טבעו להדמות לשורשו, בלי סיבה ככה זה טמון בה.

ב.    לית מחשבה תפיסה ביה כלל וכלל.

מכיוון שאין אנו מבינים מדוע לפעול, שלא מתוך חיסרון, אין לנו תפיסה איך מלכות דאין סוף בחרה ביתר דביקות והרי זה לא היה חסר לה. (מצד ההרגשה)

יש להוסיף שאם היא לא היתה בוחרת ביתר דבקות מלמעלה היו דואגים שהיא תגיע למצב הזה, כי זה היה טמון במחשבת הבריאה, אך מבחינתה היתה לה בחירה מלאה.

מה ההבדל בין יצר הרע ליצר הטוב בעבודת ה'?

יצר הטוב הוא רצונות של השפעה, יצר הרע הוא רצונות של קבלה.

שניהם יכולים לשמש בעבודת הבורא, רק בתחלה יותר קל להשתמש ביצר הטוב מכיוון שהוא רק התכללות של הרצון ולא עצם הרצון עצמו.

מדוע צריך גם יצר טוב וגם יצר הרע?

כי כדי לאכול סעודה צריך גם אוכל, אומנם כדי שיהיה טעם צריך גם תבלינים.

בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין. רק יצר הרע לא מספיק, אי אפשר לאכול סעודה בלי טעם, רק תבלינים לא מספיק, אי אפשר לטעום בלי רעב, צריך את שניהם.

א. האם יש הבדל בין שפחה לאשה?
כן, שפחה (לא לשמה) היא רק קליפה, שצריכה להכין את המקום, בשביל האישה (לשמה).

ב. האם תפקיד האשה למשוך את האור או לקבל אותו?

תפקיד האישה ביחס לבעל זה למשוך את האור, ומצד שני לקבל אותו דרך הבעל, לאני המשותף של שניהם, כפי הנצרך על פי סוג הרצון שלה.

ג. מה ההבדל בין הגר לשרה באשה שבך?
הגר היא בחינת שפחה שרוצה לרשת את הגבירה, ושרה היא בחינת לשמה.

ד. האם יש הבדל בין האישה שבאיש לאישה שבאישה?
כן, באופן כללי זה כמו הרגש שבשכל, ורגש שברגש, הצד המקשר.
ה. האם אישה צריכה להיות פעילה מבחינה פוליטית בבית, במדינה, בקהילה?
בהחלט בעיקר לקראת הדור הזה המייצג את גדלות והתפתחות הרצון, ועל פי תפקידה לצורך הכלל, אומנם אסור שההדרת נשים תעמוד בפני עצמה אלא תפעל במסגרת הכלל, הזכר, אסור ללבנה לעמוד בפני עצמה.
ו. האם צניעות האשה חשובה מצניעות הגבר?
שניהם חשובים, אבל על האדם להתייחס לצניעות האישה בצורה יותר חמורה, מכיוון שאישה דעתה קלה (אין לה חסדים מצד עצמה) על כן צריך להיזהר לקבל אור חכמה (גילוי ערווה)

האם הזמן הגשמי קיים?

הרב אומר כל שכל מושג הזמן מצד הבורא לא קיים, מכיוון שאין אצל הבורא היה, מצד הזמן.
הבריאה היא ניצחית, מבחינתנו הבורא תמיד רוצה להיטיב.
הבורא הוא לא זבוב חס ושלום, הוא לא בתוך הזבוב, הבורא מחוץ לבריאה, יותר נכון הבריאה מחוץ לבורא.
הזמן הוא גם נברא, הוא צד האור חוזר שברצון לקבל שהוא בכללו יש מאין.
לא יתכן שיש לרצון לקבל שלמות מצד עצמו וגם לבורא שלמות, כי עצם זה שאני אומר שהם שלמים זה מחייב אחדות, ואם יש שניים אז משו מפריד ביניהם, הפרדה היא רק על ידי הרצון לקבל דהיינו
חיסרון, אם יש חיסרון ממילא זה לא שלם, ממילא יש לו סיבה מוקדמת.

 למה שלמה המלך היה צריך את אשמדאי לבניית בית המקדש?

חייב את קדימת גילוי השלילה  טרם ביסוס החיוב.

האם הצמצום היה על האור או על הרצון?

על התלבשות האור, כי כבר אמרנו שמדברים רק מהכלים, רק מהסתכלות הבריאה, אין תפיסה בדבר כשלעצמו, כל שכן באור כשלעצמו.

על כן צמצום א' היה על הרצון להתלבשות האור, בצמצום ב' נוסף צמצום

על עצם ההשתוקקות.

האם הצמצום היה על השתוקקות ?

לא הצמצום היה על התלבשות האור בכלי.

אומנם יש גם צמצום מצד המקום,(בצמצום ב') ולא רק מצד הזמן (התלבשות אור בכלי)

(איך הכל מצד הרצון)

מה ההבדל בין זמן רוחני לזמן גשמי?

ברוחניות זמן זה קודם ונמשך, סיבה ותוצאה. אומנם שם הם מתקיימים בעת ובעונה אחת, כל ההפכים מתקיימים באותו זמן, אפשר להיות שמח ועצוב, מורה ותלמיד, כועס וצוחק באותו זמן.

בעולם הזה הזמן לא מורגש בעת ובעונה אחת, הוא מפריד ויוצר הסתרה.

ההפכים התחלקו, לב' הפכים בנושא אחד בב' זמנים.

מהי רוחניות שלמה ומהי רוחניות בלתי שלמה?

רוחניות בלי שלמה היא, ב' הפכים בב' נושאים בזמן אחד.

רוחניות שלמה היא ב' הפכים בנושא אחד בזמן אחד.

מדוע צריך זמן תנועה ומקום גשמיים על מנת לתקן את הרצון?

א.    על מנת לתקן את ב' ההפכים שלא מתוקנים מצד הטבע ,חייב שתהיה בחירה, כדי שתהיה בחירה חייב שתהיה מציאות של הסתרה, כדי שתהיה מציאות של הסתרה חייב שתהיה מציאות של זמן גשמי

ב.     ברוחניות אי אפשר לזייף, או שזה מתוקן או שלא, אין באמצע.

בעולם הגשמי אפשר לזייף, על כן זה נותן לנו אפשרות להתאמן ולתקן מלמטה וגם לפגום פחות, לעבוד בשלבים.

יש משל יפה של הרבש, שהמלך רצה להעביר זהב יקר במקום לתת הכל לאדם אחת שעלול להתפתה לגנוב, חילק את הזהב למלא חלקים בן הרבה עבדים, וכך אפשר לעבוד בחלקים, בלי להישבר מהר.

ג.לאחר שבירת הכלים הרצון הגדול ניתן לקליפות, נוצרה מציאות של טומאה שכביכול עומדת מצד עצמה, מציאות זו נותנת לנו את האפשרות להרגיש את הפרטיות שלנו ולתקן אותה בשלבים. אך האמת שנושא זה עמוק מאוד, ולא ניתן לענות עליו ברגל אחת.

מה ההבדל בין גשמיות לרוחניות?

יש ב' הבדלים.

רוחניות: א.למעלה מבחינה ד' (על מנת לקבל) ב. מעבר לזמן ומקום.

גשמיות: ב. בחינה ד' (על מנת לקבל) השתוקקות, ההתגשמות של הפרטיות ב. מציאות של זמן ומקום העדר חילוף ותמורה.

האם הגשמיות קיימת?

על פי ההגדרה שגשמיות זה זמן ומקום העדר חילוף ותמורה, אין הגשמיות קיימת כי הבורא לא ברא דבר לא שלם, כל שכן התודעה הגשמית שהיא רק מעטפת, שמאפשר לנו להתאמן, המעטפת הזאת היא סימן לחוסר שלמות שעומדת כמטרה בפני עצמה (שלא באמת קיימת כמו הקליפות), על כן כשנגיע לשלמות לא יהיה צורך יותר במעטפת הזאת והיא תתבטל.

האם הבריאה היא אשלייה?

לא הבריאה היא לא אשלייה, הבריאה היא דבר שלם ונצחי, כי הבורא שלם ונצחי, ועל כן פעולותיו על שמו נקראות, כפי הכתוב ממעשיך הכרנוך. על כן הבריאה היא נצחית שלמה וקיימת.

האם מצד הבורא הבריאה אשלייה?

מה זה משנה, אין תפיסה בעצמותו.

מדוע אנו מצווים להשפיע נחת רוח לבורא? הרי הוא לא בעל חיסרון?

זה כמו ילד קטן שמראה לאביו ציור ואביו שמח, על מנת שהילד ישמח יגדל ויתקדם, כך הבורא כלפינו, ואין זה כלל משנה אם הוא צריך את זה או לא, מצד ההרגשה הנשמה משפיעה נחת רוח לבורא, וזאת האמת שלה. וזה לא משנה באמת אם הבורא צריך את זה או לא, כי הבדיקה שלנו היא רק מצד התפיסה שלנו.

על ידי שאנחנו משפיעים נחת רוח לבורא, זה בעצם גורם לנו לגלות ולהיות שותפים בכלל הזה שממילא קיים, כי הרי הבורא תמיד בנחת רוח, ואין בו שינוי ח"ו

מהי בחירה?

היכולת לפעול מעבר לטבע המורגש שלי, מעבר לעצמי, למעלה מהדעת, בעל מנת להשפיע, מחוץ לעצמי.

ושוב אין זה לבטל את החומר שלי, אלא להשתמש בו בצורה שונה.

האמת כל נושא הבחירה הוא נושא עמוק, ולא יכול להיפטר על רגל אחת.

בכללי צד הנשמה, היכולת לפעול בעל מנת להשפיע, בהשוואת צורה, בחסד זה צד הבחירה שבאדם, צד הבורא שבבריאה.

האם יש בחירה?

יש ב' הסתכלויות.

ממעלה למטה, וממטה למעלה.

ממטה למעלה – יש בחירה, אומנם כל הבחירה שלנו היא איך להתייחס למציאות, ולא איך לשנות אותה, אם זאת ברגע שהיחס שלנו יהיה שונה, ממילא המציאות תשתנה, כי הכל תלוי בפירוש שלנו את המציאות.

כמו כן יש הבדל בין בחירת הדבר להכרעת הדבר.

ממעלה למטה – אין בחירה הכל קבוע מראש, אנחנו מגלים רק את מה שממילא כבר קבוע מראש, איך האמת היא שאין זה משנה, מכיון שניתנה לנו הרגשה של בחירה אז מבחינתנו יש בחירה וזאת האמת שלנו.

האם יש בחירה בגשמיות?

תשובה: הגשמיות לא קיימת על כן הדיון לא רלוונטי.

נכון להסתכל שהבחירה היא אך ורק בנפש.

האם יש בחירה לבורא?

הבורא הוא היחיד שיש לו בחירה מלאה, מכיוון שהוא לא תלוי בשום סיבה שמכריחה אותו.

 

מה ההבדל בין גאווה לאנוכיות?

כמו ההבדל בין רצונות של השפעה לרצונות דקבלה, שכל ורגש, יראה ואהבה, אור וכלי, הרגש החיסרון, הרגש המילוי.

מה ההבדל בין יראה לאהבה?

יראה מייצגת את ביטול הרצון את עבודת ביטול האגו הפרטי את עבודת ההתבטלות, שימוש ברצונות דהשפעה.

אהבה מייצגת את השימוש ברצון לקבל, שימוש בהשתוקקות במסגרת השוואת הצורה.

יש ביראה שלבים

א.  שאני עוד לא יכול להשתמש ברצון הפרטי שלי ומבטל אותו.

ב.    יש שלב שאני יכול להתחיל להשתמש ברצון שלי באופן חלקי, אומנם בשביל החבר שלי, בצורה של התכללות ולא באופן ישיר.

ג.     יש יראת שכלולה בתוך האהבה, כדבר אחד. שאני יכול להשתמש בכל הרצון שלי מתוך הפרטיות שלי, מתוך העצם שלי, ובאותו זמן גם לא לאבד את היראה, בבחינת שמור וזכור בדיבור אחד נאמרו.

מה הם ב' האמונות הבסיסיות של האדם?

א.    שיש בורא לעולם והוא רוצה להיטיב לנבראיו.

ב.    שהדרך לקבל את ההטבה היא דרך קשר של אהבה.

 

מהם ג' השלבים לבנות השתוקקות האמיתית לדבר?

א.    לשלם על הדבר

ב.    לפרגן על הדבר

ג.     וכשמגיע האור להתלבש בכלי להיות מוכן לוותר עליו.

מהם ד' כוחות הנפש?

שכל, רגש, דמיון, ורצון.

 

מהי נשמה?

ההגדרה העיקרית והמדויקת הינה – התלבשות אור בכלי.

באופן כללי היא מחולקת:

יש את הכלי שבנשמה (הרצון לקבל, השתוקקות, הרגש החיסרון)

ויש את האור שבנשמה (התלבשות אור בכלי, מילוי)

עוד הגדרה טובה- הנשמה היא מלשון לשום את הדבר- ליישם אותו לתת לו שם. (התגשמות)

נשמה היא מבנין נפעל- כמו השם, נפקד, נאשם, נאשמה, לתת לו ביטוי.

כפי שאמרנו הנשמה מורכבת מאור וכלי, ולא רק מהאור כמו שטועה העולם לחשוב.

הנשמה היא דבר מורכב- מאור וכלי.

בקצרה אם נרצה לדייק יש להגיד שהנשמה היא הנאה מהאמת- התלבשות אור בכלי.

מה ההבדל בין חכמת הקבלה, לשאר החכמות?

שאר החכמת הם רק ענף, רק חלק מהפאזל, ומכיוון שהם נתונות לזמן ומקום, בנוסף לזה שהם רק חלק מהפאזל, שעצם זה שהם חלק מהפאזל הם לא מראות את התמונה של האמת, והם נתונות לעולם הגשמי של זמן ומקום, שמשבש ומעוות את התמונה שלהם.

וחכמת הקבלה היא מעבר לזמן ומקום, ומראה את כל הפאזל באופן מדויק, מהרצון הכי גס, ועד למחשבת הבריאה.

מה ההבדל בין סימן לסיבה?

אחד היסודות החשובים ביותר בדרך העבודה.

א.    סיבה מחייבת תוצאה, והתוצאה מחייבת שהסיבה תהיה טמונה בה.

ב.    סימן לא מחייב תוצאה.

על כן הגשמיות היא רק סימן, ולא סיבה.

היא רק שלט שמראה לאן לנסוע, ולא זה שמחליט לאן לנסוע.

מהי אמונה?

אהבה בראש, כלים דהשפעה, על מנת להשפיע. השוואת צורה

מהי אהבה?

התפשטות האמונה לגוף, רצון לקבל בעל מנת להשפיע.

האם יש השגחה פרטית על כל הפרטים בבריאה באופן שווה?

יש ב' הסתכלויות ממעלה למטה, וממטה למעלה.

א.    ממטה למעלה- יש השגחה פרטית, ויש השגחה כללית, כל אחד על פי תפקידו ביחס למטרה הכללית. (זו הסתכלות הנברא, וזה היחס ודרך העבודה ותפיסת המציאות שלו)

ב.    ממעלה למטה- על הכל יש השגחה פרטית, אין גדול וקטן אצל הבורא.

האם הקבלה היא מדע?

המדע הוא רק פרט, מתוך הכלל שנקרא חכמת הקבלה.

אין הפרט הוא הכלל, הוא רק חלק בפאזל שבונה את הכלל.

וכשהחלק הזה עומד בפני עצמו הוא פרד, שמטשטש את התמונה של הפאזל.

מה ההבדל בין דרך ייסורים לדרך תורה?

א.    לפעול מתוך מושכלות, מתוך אמונה, מתוך הכרת החיסרון בבחינת מקפץ על ההרים מדלג על הגבהות.

ב.    לפעול מתוך הרגשת הסבל מהחיסרון.

מהי חכמת הקבלה?

החכמה השורשית, שמראה ביתר דיוק את המפה של נפש האדם, והדרך להגיע לקשר עם הבורא.

אם נולדתי לאמא יהודיה זה אומר שאני יהודי?

לא, אין זה אומר שאתה יהודי, אתה יהודי בגלל שיש לך נשמה של יהודי.

וזה שנולדת לאמא יהודיה אומר שניתן לך סימן, שיש לך נשמה של יהודי.

רק עכשיו צריך לפתח אותה.

 

מה ההבדל בין יהודי לגוי?

גוי –   על מנת לקבל.

יהודי –על מנת להשפיע

מה הקשר בין רוחניות לגשמיות?

אין זה משהו שכתוב באופן ברור בספרים, גם אי אפשר לכתוב, רק לרמוז.

על מנת לדעת את הקשר צריך ללמוד אצל מקובל שקיבל מפי רבו וכו'.

וצריך לעשות עבודה רוחנית, ולהגיע להשגה ודבקות בבורא.

על כן המקובלים שזכו להשגה, וגדולי ישראל לאורך ההיסטוריה, ממשה רבנו ועד בעל הסולם,  נתנו לנו מצוות, חוקים והנהגות, על פי המפה הרוחנית מתוך הכרתם והשגתם את העולם הרוחני והקשר בינו לעולם הגשמי.

האם התורה מדברת על היסטוריה?

אין התורה מדברת על היסטוריה גשמית, שנתונה לזמן ומקום, והרי התורה נצחית היא. התורה מדברת על העולם הרוחני.

האם בכל זאת זה גם היה מבחינה גשמית, המהלכים הרוחנים שבתורה?

מה זה משנה.

משל יפה לדבר:

לפני 5000 שנה מישו קפץ מבניין ולמדו העולם שיש כוח משיכה כאשר האדם התרסק

עכשיו נשאל מה באמת חשוב, זה שמישהו קפץ לפני 5000 שנה או זה שיש כוח משיכה ואם נקפוץ אנו

הוא יפעל עלינו?

את התשובה נשאיר לכם.

מה משמעות הזוגיות לפי הקבלה?

אישה היא צד הרגש, זכר הוא צד השכל. יש ליחסים בניהם משמעות מאוד חשובה, וכל היחסים בניהם צריכים להיות מותאמים לעולם הרוחני.

הנשמה מחולקת לראש וגוף, רצונות השפעה ורצונות קבלה, שזכר והנקבה משלמים אחד את השני

ותלויים זה בזה על מנת לעשות עבודה ולהגיע לדבקות בבורא.

יש לציין שלזכר מצד עצמו יש שלמות של קיום, והשלמות של הנקבה ביחס לזכר היא שלמות תלויה.

אך כדי להתקדם ולעלות במדרגות הקדושה הם מחוייבים ותלויים זה לזה.

 

מה ההבדל בין קורבנות לתפילה?

קורבן זה מצד האנוכיות.

תפילה זה מצד הגאווה.

מהי שבת לפי הקבלה?

שבת היא שלמות, תכלית הכל.

על כן אסור לעבוד בשבת, כי כשמגיעים לשלמות אין יותר טרחה.

מה התפקיד של הגשמיות?

לשמש לנו מקום אימון לרכוש אהבה לבורא.

מה ההבדל בין חכמת הקבלה לפנימיות התורה?

התורה מחולקת לפרד"ס – פשט, רמז, דרש, סוד. סוד זה חכמת הקבלה, אומנם יש משהו מעל כולם שכולל את כולם.

פנימיות התורה, דרך העבודה.

חכמת הקבלה זה אחד הדרכים המסוגלות ביותר, ללמוד את פנמיות התורה, את חכמת האמת.

שהיא הכלל שמעבר לפרטים.

כיצד ניתן לחבר בין אמונה לידיעה?

על ידי שהמדע ישמש את האמונה.

על ידי שרצון לעוצמה ישמש את הרצון לאמת.

מהו חוק השוויון ?

שכל אחד יפעל לפי הפרטיות שלו, ויקבל כפי צורכו, על מנת להשפיע לכלל.

מדוע הבורא מסתיר מאיתנו את אורו וטובו?

מכיוון שאסור שתהיה אהבה חלוטה, אם הבורא יתגלה אלינו, רק נרצה לנצל אותו.

האם מותר לי להתחיל ללמוד קבלה, בלי לקיים תורה ומצוות?

כן בהחלט אפשרי, רק צריך לדעת שבשלב מסוים כדי להתקדם באמת זה מסגרת הכרחית.

מה משמעות האמרה "אין כפיה ברוחניות?

א.    שאם אין רצון, אז אי אפשר לכפות עלינו לקבל את האור, לכן צריך לבנות רצון,  ואז ממילא נקבל את האור.

(או לפחות נוכל לבוא לבקש אותו, כי הרי הקבלה לא מדע)

ב.    רוחניות באה מתוך בחירה, לא מתוך חוק, אם זאת צריך לדעת שבגשמיות יש כפייה, וכל עוד אנחנו בגשמיות צריך לכפות את עצמנו, רק צריך שנבחר בכפיה.

מה ההבדל הרוחני בין הנצרות לאיסלם וליהדות?

האיסלם והנצרות הם רק חלק מהפאזל, חלק משובש מכיוון שעומד כפרט בפני עצמו. היהדות זה שילוב של ימין ושמאל שמתפקדים בצורה מתוקנת שמחוברת לפאזל, כמו קו האמצעי, כמו ג' האבות.

 

מה משמעות החוק הרוחני "אין תפיסה באור בלי כלי"?

שכל מה שמדברים הוא רק מצד פירוש הכלי את האור, ולא את האור בפני עצמו. כל הדיבור הוא רק ממה שהנשמה תופסת, ולא מהמציאות מצד עצמה.

מה ההבדל בין חופש לחרות?

חופש – זה להיות מעבר לרצונות הגופניים ששולטים עלינו ומפריעים לנו להגיע לאמת.

חרות – זה להשתמש ברצונות הגופניים בצורה נכונה כלפי האמת.

מה יהיה בגמר תיקון?

רצון לקבל בעל מנת להשפיע שלא תלוי בזמן תנועה ומקום, שמקבל את הטבת הבורא בקשר של אהבה, ממולא באושר ותענוג בלתי פוסק.

ב' הפכים בנושא אחד ובזמן אחד.

אה כן כמעט שכחתי, הגשמיות תתבטל לגמרי לגמרי…