שלום וברכה יסודות בלימוד פנימיות התורה
מהספר התורה עדה ממ
שביניהם העבר הובה העתיד והיחס הנכון
אליהם תמו הדבר עד
מאוד האם יש בכך תועלת למטרת האדם הרי
נכונות כל פעולה או אי נכונותה נבחנת
אצלנו על פי יכולתה לקרבו למטרת לתכלית
או שמה להרחיקו ממנה גם את השימוש
בהיסטוריה צריכים אנו
לבחון באותה עמת
מידה הרבש אומר ההבחנה בין אדם זקן לצעיר
היא בכך שאדם זקן מדבר כל הזמן על
העבר שם נמצאת
חיותו כמובן אין הוא יכול ליישמה לכן יכול
הוא רקל דבר
עליה אדם צעיר מדבר על
העתיד מתוך הכוח והרצון להתעלות ולכבוש
פסגות
חדשות מחכה הוא ושואף ליישומן של מטרותיו
על כן מה לו בעבר שלא ישוב עוד כאבן שאין
לה הופכין י עבורו שרי מי הוא שיכול לחזור
לעבר ולשנותו
יש בן 70 שצעיר הו ויש בין 20 שזקן הכל
לפי ההבחנה
הנל רואים באמת על בני העולם וגם
עלינו שהרבה פעמים נהנים מללכת
לעבר אבל זה מצב של בריחה למה כי בהוה לא
טוב העתיד לא כזה
מהיר אז נשאר לגרד דור מהעבר
נוסטלגיה מה שהייתי צעיר מהרשימות
זה גם סוג של סימן העבר זה כמו הרצון לקבל
שהוא אחורה שהוא
קודם אז הולכים אליו אבל בעצם אי אפשר
להנות מהרצון לקבל
לעצמו כי הוא מתקלה הוא נגמר על אותו דרך
שאי אפשר להנות מהעבר הגשמי שהוא גם נגמר
אפשר רק כאילו למשוך בדמיון ממנו אור
ובאמת הרבה פעמים
האדם כי הכלי מגיע לסופו ומתכלה ומתקלפת
הרצון לקבל אז באמת האדם הוא מרגיש רק
בחייו הוא כבר זקן נפשית ופיזית או רק
פיזית או רק נפשית או גם
וגם וכאילו נשאר לו לברוח לנוסטלגיה או
לברוח לכוח הדמיון על ידי רטים סדרות או
דברים
שמנתקים אותו מזרמי חיים זה לא מצב פשוט
באמת זה עובד גם הרבה בגשמיות ממש כי
היופי מתקלה הבריאות מתקל אז
כאילו אתה זקן אתה פועל פחות חוויות נגיד
מצד השלילה לא מצד החיוב אני מדבר אז אין
ברירה אלא ללכת ל
לעבר למה שאתה זוכר שהיה בך קצת כוח זה
כאילו מצב מאוד נמוך אבל לכאורה זה מצב
רגיל מאוד בגשמיות כי כי זה כל מה שנשאר
בה כי הכל בתוכה חולף אלו מתפרקים על העבר
הם בדרך כלל אנשים שאין להם את הכוח כפי
שהיה להם בעבר על כן הם רק מדברים על העבר
כדי לקבל ממנו את
חיותם באופן יותר פרטי אפשר
לומר שמדובר על מצב שאדם כבר לא נמצא
באותה סיטואציה ועל כן אינו יכול לפעול
אותה
יש גם עניין שבעצם בגלל שאנחנו חייבים
להתקדם קדימה
בתיקון ולגלות עוד רצונות חדשים
בתיקון לכן בעצם אין טעם ללכת
לעבר לא שלא צריך כאילו את העבר יש דרכים
להשתמש בה אבל אגב העתיד אגב התיקון ולא
בפני
עצמו
אה אבל ה בר הוא כאילו יש בו את הצד הטוב
והצד הרע מה זה הצד הטוב נגיד מה שכבר
תיקנתי מה זה הצד הרע שאני בורח לעבר כי
אין לי כלום בהוה ובעתיד או אין לי
מספיק אבל גם הצד הטוב שבעבר לבד הוא לא
טוב למה כי כאילו אני נשאר עם מה שמתוכן
כבר זה מהצד החיובי אני מדבר ואני בעצם לא
מתקדם קדימה לתקן דברים חדשים עכשו יש
הרבה מאוד דברים חדשים לתקן באדם לא
מבחינה חיצונית בנפש כשהוא פגש איתם בנפש
יכול להיות שזה גם התבטל לו בקושי רב
בחיצוניות של אותם דברים שפעם היה לו קל
לעשות אותם אבל
העבר בעניין המדובר זה בעצם כמו לברוח למה
שמתוכן אומר בפרי
חכם פעם כתבנו על אזה הסבר באתר
במאמר חוכמת הנסתר בכללה נתל של חוכמת
הנסתר בכללה בפרי חכם שהחכם חוזר לעבר
במידה ושכח משהו
לתקן והרשע כאילו בעל הרצון
החלש בורח לעבר כי הוא לא רוצה להתקדם
קדימה ולתקן
עוד אז כמובן יש הרבה הבחנות לעבר ואיך
להסתכל בנושא עד אפשר להוסיף למה אי אפשר
לחזור לעבר כעצם כמציאות ממש כי תכלי לית
הבריאה מטרת הבריאה היא תמיד מתקדמת כלפי
תכליתה לכן אתהה לא יכול
ללכת נגד התכלית של הבריאה לכן אתה לא
יכול לחזור
לעבר אוקיי נראה לי גם כתבתי פעם מאמר
פסיכולוגיה או מה שביניהם לפי הקבלה
הסברתי קצת מהנושא אמרתי העבר זה קו שמאל
ה t זה קו ימין וההווה זה כמו קו אמצעי
תראו את זה
במאמר כפי המשל שמביא הרבש על אותו אדם
שהלך לבית זקנים ושאל את אחד הזקנים על
עברו הזקן בהתלהבות סיפר לו כל מעשה
הגבורה שלו
בעבר וכמה הנאות היולו ממצבים אלו כאשר
שאל אותו אדם את הזקן האם אתה מעוניין
לעשות את כל מה שעשית
בעבר נאנח אותו זקן ביודעו שאין לו את
אותו כוח שהיה לו צהיר
אותו אם נתבונן היטב בעצמנו ומסובבים
אותנו ונסתכל על מה מסובבות שיחות האנשים
נראה לצערי שלרוב מדברים האנשים על העבר
כך במונולוגים אחד לאחד אחד לאחר האחר
מספרים על הברה מנסים לטעת תוכן ולעצב את
המיתם
החברתית כן כי זה סוג של בריחה למה שכבר
קיים זה נובע גם עצלות של האדם
לשמה אדם מדבר לשמה מדבר האדם על האבר יש
אומרו כי הם מספרים על העבר כדי ללמוד
ממנו כפי הכתוב אין חכם כבעל ניסיון היה
עלינו לכבד אמירה זו אלמלא היינו רואים
שבדרך כלל המדבר הוא מרכז העבר המדובר ולא
הנושא הוא מרכז השיחה
המדוברת דהיינו שאדם מדבר על עצמו ללא
תועלת יישומית ללא מעשיות הלך אלא מתוך
התפ רגשית וניסן לעשות רושם כזה או אחר על
השומעים כאשר הוא מספר באופן סלקטיבי מאוד
את מה שמעניין הוא שהי שומע לאוזן השומע
אם יעצור לרגע אדם וישאל את עצמו לשמה אני
מספר את זה לרוב לא תהיה לו תשובה או
שתהייה תשובה רגשית בלתי מונת לאף
אחד אלא רק לעצמו כך יאמר לפחות אך האמת
שהתשובה גם לעצמו אינה מובנת רצונו אינו
למידה אלא יצירת תדמית אישית בעיני הסביבה
או בעיני עצמו
גם או רצון לחוות זהיר מן העבר שבהווה
נהדר ו מהכוחות המאפשרים לו לחיות את
עברו מה מרוויח אדם המדבר על
העבר תשובה
תענוג האדם פועל מתוך מגמה נפשית המתבטאת
ברצונו ליהנות גם אם אינו מודע לכך גם
בדברו על מקרה לא טוב בעבר זוכר הוא את
הדבר באופן שאננה מהזיכרון שאם לא כן לא
היה מדבר על העבר כך ה תקוותו בכל אופן כן
גם דיבור על השלילה בעבר יש בזה סוג של
הנאה גם הדברים שליליים כי זאת אומרת אני
יכול למדוד איפה הייתי אז ואיפה אני עכשיו
ואז בעצם להנות מהמצב היותר טוב שלי
או גם מצד זה
ש האדם משתדל לזכור את החיוב הרבה פעמים
לא רק את
השלילה אז הוא מנסה לקחת את ה מהמקרה הרע
נגיד את הדברים
הטובים ומזה למצוא תענוג
ונחת וסוג של מרגוע
לנפשו יש מצבים באמת שהנפש לא מצליחה
להפיק מזה
תענוג אז קשה לאדם בעצם לחזור לעבר באופן
הזה כי באמת בדרך כלל אדם חוזר לעבר כדי
לקבל תענוג או כבוד או לא משנה מה יש
טראומות באמת שהוא נמנע מלחזור אליהם כי
באמת הוא לא מצליח לגרד מזה
תענוג אלא אם כן הוא יכול לקבל על זה כבוד
נגיד קרא לו איזה מקרה רע אבל הוא חזר
בתשובה אחר כך אז הוא מספר את
זה ודווקא מתוך הרצון בכבוד הוא מצליח
לדבר על זה יש בזה הרבה
הבחנות אבל אם באמת נלך לאיזה נקודה
שורשית אז כאילו העבר זה אדם בורח למה
שכבר מתוקן הוא מנסה לברוח לרצון לקבל שזה
באחור לכן הוא הולך
לעבר אם נראה אדם הנכנס לתסכול מתוך דברו
על העבר ומשום שחשבון המודע או התת מודה ה
היה שגוי יש נהנים
מהתו לא ברור יש נינים מהתו יש נענים
להראות את מסכנות כל אחד לפי מקומו הנפשי
כן גם מ להראות מסכנות יש תענוג לאדם כי
בעצם
ככה יחשבו עליו יותר או יגלו כלפיו יותר
אמפתיה
ורחמים יש חסרי בית למשל או חסרי בית
באופן חלקי ש לאו
דווקא בגלל שנשברו בחיים זאת אומרת זה גם
חלק מהמקרים אבל לאו דווקא מזה או מטעם
שאין להם בית א יש מצבים של חסרי
בית כי הם
רוצים בעצם שיה לאנשים אכפת מהם שישימו לב
אליהם אז הם דווקא יורדים למקום כזה
קיצוני אני אישית מכיר כמה כאלה אני גם
לפעמים מדבר איתם קצת מעודד
אותם
אבל יש בזה הרבה הבחנות
באמת ההנעה מהדיבור על העבר מועטת היא
מפעולת הדבר
המענה לדבר על ארוחה של אתמול בדרך כלל
פחות מהנה מלאכול את הארוחה אך לעתים אין
בריירה אלא הסתפקות במועד זה עיני אדם
נמצאים בקדמת פניו מסתכל הו הופלה כן
מצד
טבעו על העתיד מבט קדימה לעתיד ולא
באחוריו
בעורפו על העבר עוד אמר שיש אנשים המדברים
על העבר וממתיקים אותו בשקרים זה קורה
הרבה כדי שיוכלו להנות ממנו לעיתים השקרים
האלה הם שקרים מוסכמים בין השומע לבין
המדבר או בין כל קבוצת השומעים
ומדברים עד שהשקר הופך להיות הדבר נשאר
בזיכרון
כאמת כן סבא שלי היה החיית של
המלך כך הדיבור על העבר גורם לבני האדם
מתוך רצונם ליהנות מזיכרון חיובי עליו
להוות את המציאות וכך שוגים פעמיים א'
מעוותים את המציאות ב' פועלים רק כדי
ליהנות ולא להתקדם קדימה אז מה לכם
מהזקנים האם שבתוככם מזמן היה ראוי
להיוולד מחדש לכאורה מהנס נוסטלגיה הזאת
אבל
הרבה
מההנאה כביכול
הגשמית של אנשים בחיים היא באה על הדברים
האלה אז למה לזלזל
בזה כי בלי לזלזל בזה אי אפשר לעבור
למדרגה הבאה כדי להתקדם האדם חייב
שהמדרגות הקודמת תרכב אז כל עוד האדם לא
מצליח לראות את
השלילה של הבריחה וההתעסקות בעבר
ז לא יכול להתקדם באמת יש מצב שהוא רואה
את זה מבין את זה אבל אין לו כוח התגברות
אל זה כבר שלב
טוב כי זה מציק לו בתת
המודה כל מה שאמרנו מצד הדיבור נכון וגם
לגבי מחשבה או אם נקרא לה נכון יותר
פנטזיה אם תרצו דמיון
כוזב ההבדל הוא של הדמיון הכוזב אין תמיד
כל חיצוני הנותן לאדם את ההחזר המציאותי
המקבל את המחשבה כמציאות עבורו מצד זה
הדיבור עדיף לאותו אדם שבמצב זה אלא יכול
להבות את המציאות באופן קיצוני כמו שעושה
זאת רק עם
עצמו יש גם נטייה שאם פוגעים באדם בעבר
הוא הולך לשם
הרבה וזה גם דבר שצריך להיזהר
ממנו כי זה גם מונע ממנו להתקדם
וגם לקחת אחריות אישית או ישנה או חדשה על
המקום שהוא נמצא
בו כל מה שאמרנו מצד הדיבור נכון וגם לגבי
מחשבה או אם נקרא לה נכון יותר פנטזיה אם
תרצו דמיון כוזב אז זה קראנו
רגע איך נכון לדבר דיבור על העתיד הנעשה
מתוך אחריות הנעשה כדי לבדוק את המטרות
שאדם צריך להציב
לעצמו בדרך למטרת ל
שלו שוקות בהשם
הנעשה תוך רייה מפוקחת והשוואת כוחות
העבודה עם המטרות הנצפות זהו דיבור נכון
אם כך למה אנשים לא מדברים באופן
זה
תשובה כיוון שהצבת מטרות עתידיות מחייבת
פעולה יגיעה כל איכן שיצר הרע של האדם
מתערב מושכו את האדם למנוחה גופנית למנוחה
זמנית
מסוגר עם כוח הממשיכה של הרצון
קבל על כן רואים אנו עד כמה קשה להביא
עצמנו לדבר על העתיד התבוננו בשיחה עם
עצמכם או אעם מסובבים אתכם ראו על מין
נסובה לפיכך תוכלו
לשפוט היכן מצוייה נפשכם
או לפי כך יותר נכון זאת אומרת ראו על מהי
נסובה לפי כך תוכלו לשפוט היכן מצוייה
בנפשכם
אנו מזכירים שהדיבור צריך להיות תוך
אחראיות תוך מידת אמת מסויימת של המדבר כי
להפריח להעביר מטרות מתיאוריות
דמיוניות בלי החיוב
הפנימי לעמוד בנאמר ודאי שגם הוא לא טוב
זאת אומרת שלא יה גם עתיד מפונטה ישנם
אנשים שמדברים על עתיד רחוק מופשט דמיוני
נהדר מכל חוקי המציאות המעשיים זו לא
כוונתנו בדיבור על העתיד כן זה הרבה פעמים
בריחה גם לעתיד רחוק מדי שלא מחייב כי הוא
רחוק מדי הדיבור על העתיד צריך להיות תוך
התחשבות ברורה ביכולות ההוויות של הכוחות
המעשיים של
המדבר מהו העתיד בנפש
האדם העתיד הוא הפוטנציאל התמונ באדם
היכולת של האדם לחדור לתוך נפשו פנימה
יכולה לגלות לו את
עתידו העתיד יכול לצאת מהכוח שבעיקרו
מופשט בכמה אופנים אנו צריכים להוציאו
באופן המתאים לסוג החיים אותם אנו רוצים
לקיים הבחירה בסביבה היא הקובעת כיצד
נוציא את הפוטנציאל התמונ בנו ההסתכלות על
העבר שבנה
אותנו יכול לרמז על
עתידנו העתיד הוא התכלית הקיימת בתוך כל
בריאה וכל
בריאה לא כל בריאה יכולה להתעסק בעתידה על
כן הבורא נתן לה הוה המתאים
ליהודה כך הם בעלי החיים לעומת זאת האדם
באותו צריך להגיע למידת האהבה ניתנה לו
בחירה הבחירה היא בין לפעול את רצונו
המורגש לבין לפעול את
תכליתו הבחירה בתכלית היא הבחירה בעתיד
הבחירה בעבר או בהווה המורגש היא בדרך כלל
בחירה ברצון המורגש בצד הבהמי שלנו ובאמת
יש תכונה לאדם בשונה משאר הבריות ש יכול
לחשוב קדימה או יותר נכון לפעול מתוך
מטרות עתידיות הנמלים שמכינות את
ה מזון ואת האספקה
שלהם לחורף זה אינסטינקטים זה מובנה
בהם אבל
האדם יש בו צד שהוא יכול מעל האינסטינקטים
שלו לבחור בדבר עתידי זה נקרא חשבון מטרתי
כמו שקורא לזה בעל הסולם לא חשבון סיבתי
זה צד הנשמה
שבאדם כמובן אפשר לקחת את הצד הזה לקליפות
גם זה נקרא משפיע ב על מנת לקבל אבל זה
התפתחות כל מה שאפשר לאדם בכלל
להתפתח ולבנות
ולהתקלח הזה של ההסתכלות קדימה העתידית
הסברתי גם בקליפים המתאימים רעיון מאוד
יפה שכל הטכנולוגיה והשכל של האדם זה בא
מצד השכל ו דמיון שללו שזה כוחות רוחניים
אחרת הוא לא היה עושה את זה רק פה הוא
מלביש את זה בדבר גשמי אבל זה גם אין סימן
להתפתחות של האנושות דיברנו מ זה במקומות
המתאימים אוקיי
כ
כן מה ההוה בנפש האדם לאחר שדיברנו על
העבר והעתיד צריך אמנו לבחון העווה ההווה
הינו הווית הדבר הפנימית של הדבר עצמו
כאשר שני אנשים מתווכחים ויכוח אמיתי הם
מנסים להגיע לנוכחות הדבר ויכוח מהמילה
נוכח מנסים להגיע להוויה הדבר הווייה
מהמילה
העווה אם מתוך אמת עושים זאת וכל אחד מעיר
את המדובר מנקודת זווית שונה יכול האור
להעיר את האמת שבדבר להעיר את הווית הדבר
זאת בתנאי ששניהם מכוונים את דבריהם
כפרטים הפועלים למען הכלל הכלל הוא האמת
הפרטים הם ראיית הצד שכל אחד מייצג באמת
השילוב של שניהם אמור להציג את האמת באופן
ברור יותר היות ומקיים יותר פרטים של אותו
כלל כל בירור של שיחה בין השניים צריך
להיות ביחס לאמת שהיא הכלל ולא ביחס לדברי
האחר המדבר
כך שאם אני רוצה לבדוק את ם חברים מדבר
אמת לא אבדוק דבריו ביחס לדברי אלא ביחס
לתרומתו לכלל לאמת ואייך אדע מה האמת
אקשיב בהקשבה נדיבה אנסה לראות כיצד גם
דברי דברי חברי יכולים להועיל הכלל לראיית
האמת וייתכן שאם דברי חברי לא צודקים כל
כך בדבר מסוים נגיד בדרך של סידור בית
המדרש אבל זה יתרום יותר על הכלל
אם אני אתן לו מקום ביטוי בדבר הזה יכול
להיות שלא אבל נגיד במקרה שכן אז זה תורם
יותר על הכלל למה כי הכלל היותר גדול זה
לא אם מוסטי מסדרת פה או פה אלא
החיבור שיוצר בינינו מפעולה משותפת למען
הכלל ויש בזה אבל הרבה
רובדים עם צורת דיבור זו יש
בעיה צריך הופה
למשימה שהרי כל מה שנאמר יהיה בהכרח בעבר
שכן אפשר לדבר רק על מה שחווינו או חשנו
או חשבנו בהכרך שהדבר
בעבר כל רגע של מחשבה קודם לדיבור על אותה
מחשבה כל ניסיון לתאר הרגשת רגע הופך לרגע
שאחרי על כן את ההווה הרגשי עצמו אי אפשר
לדבר נקודה זו היה ראוי להרחיב אך לא כאן
המקום נדבר על כך בעזרת השם במקום
אחר אמר פה דבר מאוד
מעניין לכאורה כל פעם שאני מדבר על משהו
אמרתי רגע הרגע הזה כבר עבר אז על מה אני
מדבר אז לא ארחיב פה אני אגיד בקצרה
אפשר להגיד שההווה זה כמו הכלל הפנימיות
קו אמצעי לכן אני לא תופס איתו ישירות לכן
אני לא מצליח לאחוז
בו כפי שאמרנו על ההוויה התלויה בזמן לא
ניתן לדבר אך ניתן
לדבר את הווית הדבר שלא תלוייה בזמן כזאת
עושה התורה שנותנת לנו את הדרך להגיע ווית
הדברים עצמם לאמת שבכל מושג שבכל הליכה
שבכל נקודת מציאות באשר היא מעל הזמן
על כן תפיסה של התורה במושגים של זמן
מעוטת מעוטת אם הא יקרה רק תפיסה והסתכלות
נוכחת ובית מעבר לזמן ומקום יכולה לתאר את
האמת
שבתורה כן זאת אומרת אם אני לומד את התורה
בזמן זה בדיוק אפך התורה שהיא באה להראות
את המעבר לזמן והמקום ובאמת הזמן והמקום
הם גם מייצגים את
הכלים של הפרטיות הנפסד האלוקות לכן כל
לימוד התורה רק במונחים האלה מהוות את
מהות התורה מעצמה אבל מצד שני צריך להתחיל
מכיתה א' אבל לא להישאר
שמה סליחה מ
ממון והרחבנו על זה הרבה במקומות המתאימים
ומה ששבי אומר על זה
כיצד עלינו להבין זמן ברוחניות אבל אולי
נגיד עוד משהו שבעצם כשלומדים את התורה רק
בזמן
ומקום אז כל התיקון הוא רק בטכניקה ולא
מתעסקים בתודעה בפנימיות שהיא מעל
הזמן ואז נשארים בכיתה א' לא
מתפתחים המצוות מצה זה העיקר שהיהודי יאכל
את המצה
השמורה ואפילו שלא יברך העיקר שיאכל אותה
וחיברתי אותו לאלוקות וטוב מאוד אז זה גם
נכון לכיתה א' אבל לא ליותר
למה כי המצא היא רק באה לגרות את התודעה
של האדם ואם הוא לא עושה את הכוונה ואת
הפנימיות ואת ההתבוננות
אז ההשפעה היא מאוד נמוכה אז אם ככה למה
לאכול מצה בכלל הסברנו את זה בקורס קבלה
למתחיל כי לפחות זה שומר עליי
במקום אני לא מתקדם אבל אני גם לא הולך
אחורה אז יש עניין לעשות גם בלי כוונה
אבל באמת להתקדם חייב את הכוונה הפנימית
וגם יש המון המון מדרגות בכוונה לכן חייב
להתחיל המצד שאני צריך גם את כיתה א' אבל
שכל התורה היא כיתה א' זה
בעיה כי נשארים רק בתחתית השייה של
המטריקס ולא מתקדמים מעלה
מעלה וזה בדיוק הפך
הרוח מצד שני צריך גם להשתמש בגשמיות צריך
להחזיק את בת ההפכים האלה כיצד עלינו
להבין זמן ברוחניות באופן נפלא מתאר זאת
בעל הסולם בתלמוד 10
הספירות ויש גם מושגים בקבלה זמן הרחבתי
בזה שמה כדאי לראות
באופן שלשל את הזמן המצוייה לנו בעולם הזה
מבחינת היב והוה נמשך לנו עליונים מכוח
פנימיות וחיצוניות שמה שהיה נמשך מפנימיות
ו מה שהיא בהווה נמשך מהחיצוניות
דהיינו כל העבר הזה הוא פנימיות אחם תרצו
מבחינה פסיכולוגית הת מודע ואם תרצו יותר
אז זוהי בבואת התכלית של האדם מבחינת וו
הרוחני שהשורש המוקדם ביותר שלו הוא הרצון
ליתר
דבקות כן יש גם להבדיל בעצם בין העבר
הגשמי שהוא אשליה וסימן לתת מודה של הנפש
הבהמית לעבר הרוחני של האדם שהוא תת מודה
של העולמות
העליונים אז צריך לשים לב אבל בכל מקרה
שניהם באו לאמן את
האדם ישנם אנשים שבבוא הז משתקפת מתוך
מראה מוטת של אנוכיות אם ינקום מרה ז תוכל
המראה לשקף אף להם את האמת שפיותם בותה
קלוקלת אינה משקפת את התכלית העומדת מול
מראה זו אם ינקו את המראה אז יראו ללו את
האמת הניקוי של המראה זה על ידי לנקות
ממנה את הזמן והמקום את הגאווה ונוחיות
אדם הולך בדרך פנימית או בדרך פנימיות
מחוייב להתייחס לרצונות הפנימיים שבדרך
כלל לא מודעים לאדם או לא מורגשים לו כמנ
באופן
מיידי לשם כך צריך להתייגע מוכנים בעל
הסולם נותן תוכנית הגיעה מסדרת
למדי אוקיי אז למדנו את היסוד
שנקרא ההב הובה העתיד והיחס הנכון אליהם
עשו בפרשת ויקרא יש עוד דיבור מנין הזמן
אוקיי תודה רבה בשורות טובות