קבלה – חכמת הקבלה #קבלה #חכמת #הקבלה #חסידות | 📌 הירשמו לערוץ בקליק והפעילו את הפעמון 🔔 לקבלת עדכונים | שיעורים | ושידורים חיים | הצטרפו לטלגרם לעדכונים נבחרים ותוכן יחודי: http://telkb.net | אתר הבית: https://kabbalah.pw | פייסבוק: https://bit.ly/3JVlHvk
הצטרפו כחברי מועדון לתמוך בהפצת התכנים וקבלת הטבות:
https://bit.ly/3MH1YE2
לכל הערוצים:
https://linktr.ee/kab10
שלום וברכה
נקרא על ענייני קריאת ים סוף מהרב
ברנדוין האבא תלמידו הגדול של בעל
הסולם זכרונו לברכה מתוך הספר צבי
הצדיק היה ההילולה יום הפטירה של השבוע
שמה למדנו גם מאמר על פסח פה נקרא בקצרה
על ים סוף
במעמד קריאת ים סוף כתוב ראתה שפחה על הים
מה שלא ראה יחזקאל הנביא בחילת בשלח כולה
ובני ישראל זכו אז לאור הגנוז שהאיר לנו
בגמר כל התיקונים זכו בבחינת מקיף לכן
כתוב אז יפשיר שר לא נאמר אלא יפשיר כתוב
בגמרא לעתיד לבוא
דיינו וכולם היו כאיש אחד בלב אחד ואפילו
התינוקות אמרו שירה כי השכינה הקדושה שרתה
עליהם ונ התלבשה בהם ושרה מתוך קונם אבל
כן היה להם טעימה שלור מקיף מזה שזה דבר
מאוד גדול כמו שאדם תואם מהשמחה של החתונה
שתהייה לו אז הוא עוד לא התחתן אבל הוא
טעם מזה והוא יודע שהוא הולך להתחתן זה
כבר הערה עצומה
ביותר מה זה מגרונה מה שמחבר בין הראש ללב
שהיה להם חיבור המוחין בצורה מאוד גדולה
ודבקות כזו היא כדוגמת אדם מע מחשבתו שמה
שאדם חושב כל איבריו מוכנים ועושים מבלי
שיגיד להם מפני הקשר שהשם יתברך קשר בין
אור השכל והמחשבה שהיא רוחניות עם איברי
הגוף שהם גשמיים והם דבוקים יחד כל כך שלא
מרגישים את זרימת המחשבה לתוך איברי הגוף
סוגריים הקדמת הזוהר בהקדמת תיכוני הזוהר
נות לסלה כן וגם יש במאמר לסיום הזוהר
דוגמה כזאת דהיינו במצב תקין במציאות
הגשמית אדם חשוב להזיז את האצבע ישר זזה
למה כי יש דבקות בין אור השכל לגוף בין
המחשבה לגוף אבל ברוחניות באמת זה מוסתר
לכן אם האדם רוצה להזיז את האצבע הרוחנית
הוא לא מזיז אתה הוא מזיז רק את הגשמית
למה כי הוא לא מחובר לגוף הרוחני שלו אבל
צדיקים שהם בהשוואת הצורה למדרגות
הרוחניות ומחברים את התודעה שלהם לגוף
הרוחני אז הם כן
מרגישים את האחדות הזאת ובאמת העת הטעימה
הזאת בקריאת ים סוף לכן שכינה דיברה מתוך
גרונם וישנה מדבקות אחרת במדרגה יותר
נמוכה כמו אדון עם עבדיו ואפילו אם העבדים
יהיו מאוד נאמנים
ומסורים עם כל זה לא יעבור אדון בטענה
אליהם למה לא עשו מה שהוא חשב כי הם עבדים
נאמנים ועושים מה שהאדון מצווה להם
בשלמות אבל מה שהוא חושב אינם יודעים ואי
אפשר להם לעשות זאת אומרת יש מדרגה יותר
נמוכה
כי שכאילו הם משיגים רק את חיצוניותו לא
את
מחשבתו במעמד קריאת ים סוף וכן מעמד קבלת
התורה בהר סיני היו בני ישראל דבוקים בהשם
יתברך כאדם
ממחשבתו ואזה אמרו חזל שהקדוש שאמר הקדוש
ברוך הוא מי גילה רזה לבני על שמרו נעשה
ונשמע סוד שהמלאכים משתמשים בעושה דברו
ודר לשמוע דהינו הם נהיו בבחינת בנים כי
הם השיגו גם את פנימיות
המחשבה ולא רק את חיצוניות המלך למדרגה ז
על ידי מסירות נפש על קדושת שמו
יתברך מה זו מסירות נפש לא שאני מוכן
למסור את עצמי כדי לקבל תענוג בעולם הבא
המסירות של הנפש הימית למסירות נפש אמיתית
לפעול לשם שמיים זה לא קל
בכלל קדושת שמו דהיינו הבדלה בעל מנת
להשפיע בזה שאמר השם יתברך למשה דבר על
בני ישראל
ויסאו ובני ישראל קיבלו עליהם אז שיותר
טוב להת בים מלהיות תחת השיבות של המצרים
וזה מדרגה מאוד גבוהה להגיע להבנה הזאת
והיא גם הפתח והכלי לעבור על המדרגה
הבאה פה זה מסתיים אנחנו נעיין אולי גם
בספר של
הבן של הרב
ברנדוין
א חזון למועד שהוא גם הביא שם דברים שלמד
מאביו דברים שהשיג מעצמו דברים מאוד יפים
בוא נראה אם יש משהו שאנחנו יכולים גם
לקרוא ככה כדי להתכלל וטובים השניים
מהאחד קריאת ים סוף התותה דלתתא חזון
למועד מתוך שיחה ל הבחורים במדרש על הפסוק
אז ישו משה וזה לשונו הדהוד הכתיב נכון
כיסח מאז וכולי אמר רבי חיה בשם רבי עבו
אף על פי שמעולם אתה לא נתיישב כסאך ולא
נדת בעולמך עד שאמרו בניך שירה לכך נאמר
נכון כסאך מאז
משל למלך שעשה מלחמה
וניצח ועשה אותו
אוגוסטוס אמרו לו עד שלא עשית מלחמה היית
מלך עכשיו
עשינו אוגוסטוס מה יש בין כבוד המלך
לאוגוסטוס אלא המלך עומד על הלוח
ואוגוסטוס
יושב אוגוסטוס מה זה כיסה רומאי כך אמרו
ישראל באמת עד שלא באת א עד שלא בראת עול
למך היית אתה מי שבראת אותו אתה הוא אלא
כביכול ומד שנאמר עמד ומדוד ארץ אבל מי
שעמדת בים ואמרנו שירה לפניך באז נתיישבה
מלכותך וכסא נכון הוה נכון כסאך מאז באז
ישיר עד כאן לשונו כמובן יש להבין מדוע
נכון כיסא השם רק באז
ישיר אז שואל שאלה למה נכון כיסא השם רק
באז ישיר ולפני זה זה לא היה נכון ושלם
ומתוקן
עדיין בעניין הוא ידוע שישנם בית מיני
התעוררויות התערות ד אלה והת הרותה דלתתא
דללה זה כוח שהעליון נותן ומסייע דלתתא
שהתחתון באסתר פנים הוא צריך מצד עצמו
לפעול בהסתרה אמיתית
בתודעה זה עבודה קשה ושם מתחילה העבודה
אמיתית אבל אין דילוג על זה אם לא בגלגול
הזה בגלגול הבא אנו נמצאים בתוך שליטת
הרצון לקבל ואין לנו כוח לצאת ממנו כי אין
חבוש מתיר עצמו מבית האסורים ולפי כך
תחילת היציאה חייבת להתחיל מלמעלה בבחינת
התרות דל אלה כמו למשל אדם רוצה לפתוח עסק
הוא מבקש מהבנק אשראי בכדי שיהיה לו במה
להתחיל ואחרי שהוא מצליח הוא מחזיר את
ההלוואה לכן גולת מצרים הייתה בטעותה דל
אלה שכן עם ישראל היה שקוע במט שערי טומ
מה זה מט מט שתומה שהוא הגיע לדרגת תודעה
שהוא גילה את כל הרע לא הצליח לצאת ממנו
אבל גילה אותו וזה מדרגה גבוהה כי אנחנו
מדברים מצד העבודה זאת אומרת שאדם האדם
הוא כבר מת שעה רתומה אבל הוא לא יודע את
זה אז כאילו שהוא לא אלא כשהוא מגלה את
הממת שערי תומה זה נקרא שהוא בממ שערי
טומאה אם הוא חושב שהוא צדיק הוא בכלל לא
בממ שערי תומ אז אין לו גם הכנה ותיכון
לשערים
האלה יגעת לא יגעת ומצאת אל תאמן
ולכך מכונה חודש ניסן החודש אשר הישועות
בו מקיפות כן הלוואה בהקפה אומנם אם לא
היו מוסיפים אתתי הרותה דל תתה התרות דל
אלה לא
נשארת כמו שאמר בעל הסולם יש הזדמנות של
נתינה מלמעלה צריכה להיות גם קבלה מלמטה
אומר במאמר לסיום הזוהר כי אם לא מנצלים
את ההזדמנות אין שום ביטחון שתישאר
ההתעוררות העליונה כך כתוב אלמלא משמרין
ישראל שתי שבתות חתן מיד נגעלים מה זה שתי
השבתות לא מדובר על שבת גשמית זה תרגיל
תרגיל חשוב אבל הכוונה לשבת הרוחנית מה זה
שבת רוחנית הת אומר פה יפה שתי השבתות הן
התותה דל אלה והת הרותה דל תתה כמו בינה
ומלכות כי שבת בראשית שהייתה תכב אחר לידת
אדם הראשון לא היה הכנה אליה לכן בשבת
בלילה שהיא כנגד שבת הראשונה אומרים
בתפילה וינוחו בה אבל שבת שנייה שהיא שבת
שקיבלו במתן תורה
מתנה בבית גנזי אליה כבר התכונן האדם וטרח
בששת ימי השבוע ומי שטרך בערב שבת יוחל
בשבת ערב זה מלשון רעב זה מצב
ההסתרה שהיא כבר מבחינת רותה דלתתא התערות
דלתתא ולכן צריך שתי שבתות וגאולת מצרים
התה מבחינת התותה דל אלה כי השם אלוקיך
אשר הוצאתיך מהרץ צים אחר כך בקריאת ים
סוף כבר מתחיל העניין של התרות
דלתתא כמו שכתוב דבר על בני ישראל וישובו
ויחנו על פי החירות ומבאר ברשי שה הם שבו
כל אותו היום לכיוון מצרים שם יעזו אל כך
פרעה אמר על בני ישראל נבוכים הם בארץ
מבאר בעל השפת אמת שהה זה כדי להשלים את
הגאולה מצד התותה
דלתתא למה הם נבוכים כמו שכתוב גם ועיר
ששן נבוך שם לא יודעים מי הצדק זה מצב של
בירור אבל זה בא מלמטה וזה דבר טוב
נמצא שעניין היום טוב של פסח הוא כן בית
השבתות הנל יום הראשון של החג הוא כנגד
שבת ראשונה טעותה
דללה מכונה גם כן בתורה ממחרת השבת ולא
סתם כי זה כנגד השבת הזאת והוא כנגד התותה
דל אלה אבל שביעי של פסח היא השבת שלאחריה
שהיא בחינת התרות דלתת שזה נעשה בבום לפי
החירות כתב רשי על הפסוק לפני פי החירות ו
פתאום ועכשיו נקרא פי החירות על שם שנעשו
שם בני חורין וכתוב בגמרא שפתאום הוא
מלשון פי תאום שזה כנגד האנוכיות שבולעת
במצרים פתאום המקום הכי נמוך והכי
עווה שזה מצב שאדם רגיש בתאום נפשי קשה
מאוד בעבודת השם זה יכול להתבטא בדברים
אחרים אבל עיקר התאומה המדובר הוא בעבודה
הרוחנית אבל ידוע העיקרון שדווקא המקום
החייב ואם יש לו מסך והתגברות אז ה הוא
מגיע למדרגה הכי גבוהה לכך תאום הוא
אותיות המוות ואמרו בזוהר והנה טוב מאוד
זה מוות משום שכאשר עושים על פי התאום
התגברות במסירות נפש זה נהפך לפי החירות
מלשון חירות דווקא שאני מתקן את המקום הגס
ביותר אני מגלה את המקום הזך ביותר
הופכיות כלים ואורות נמצא שנעשה כאן בפי
החירות העניין של התותה דלתת המשלים את
הגאולה השלמה אז דווקא התאום הזה שאדם
מרגיש נמוך ומדור ר וקשה זה הזדמנות
לגאולה אם הוא מצליח לעשות את המעבר
מחלקיק לגל מפרוד לאחדות ממלכות
לבינה לכן חשוב לנו בפרט אלו שקשורים
לספרי בעל הסולם זצוקל שידוע כמה הואר
להביא את האור הגדול לדורות
האלו אין תפיסה בזה איזה העולם היה בחשכה
נוראה ממש גילה לנו הצלה מדהימה כל זה הה
מבחינת נתינה והתות מלמעלה כדבריו הנזכרים
במאמר לסיום הזוהר ואתה עלינו ליצור את
רותה
דלתתא וכפי ששמעתי מרבי שמואל מינצברג
שהוא אמר בפירוש אני עשיתי את שלי עכשיו
הכל תלוי בכם זאת אומרת ה כבר מוכן יש
ספרים רק מחכים ליגיעה שלנו תרות דלתת
שלנו כן והיגיעה זה ללמוד להתייגע לעשות
את העבודה הפנימית זה הגיעה לא קלה בכלל
אבל זה מחוייב אין דילוגים שנזכה להיות
ראוים להתייגע שיפתחו לנו את האפשרות
להתייגע
זה לא
פשוט בזת הפח אתכל לחם זה לא פשוט אבל רק
ככה נגלה את הלחם את החמימות האלוקית
ועכשיו ברוך שם בחורים צעירים שעדיין יש
להם כוחות שבעזרת השם ישקיע אותם בספרים
הללו אז נזכה באמת לגאולה שלמה כמו שכתוב
כי מלא הארץ דה את השם נזכה לבניין בית
המקדש במרה בימנו אמן
ואמן יפה
מאוד אולי נקרא עוד משהו
יאללה אוקיי המלכת הקדוש ברוך הוא על ידי
השיירה
וקצת ארוך אני אקרא את הנקודות
העיקריות כוונת המדרש שעד השיירה היייתה
מלכות הקדוש ברוך הוא עומדת כלומר שלא
היייתה
מבוססת מאז השירה הרי זה כקיסר היושב על
כיסאו כעין הכתוב ותיכון מלכותך
מאוד וצריך להבין מדוע ה מלכות אינה
מבוססת מבריאת העולם אלא דווקא מהש
על קריאת ים
סוף עוד במדרש אנו רבותינו הקורא את שמע
צריך להזכיר קריאת ים סוף
מכת בכורים באמת
ויציב ואם לא הזכיר אין מחזירין אותו אבל
אם לא הזכיר יציאת מצרן מחזירין אותו
שנאמר למן תזכור את יום צדך מארץ מצרים גם
כאן יש להבין את ההבדל בין הגאולה ש
ביציאת מצרים שהזכרת חובה ומעכבת לבין
הגאולה בקריאת ים סוף שהזכרת אינה מעכבת
אגב מחזירים אותו בתפילה
לא הכוונה רק בנוסח התפילה גם מבחינת
ההלכה אבל מבחינת התודעה ש התפילה זה מסע
פנימי שאדם עובר ואם הוא לא
מזכיר את יציאת מצרים דהיינו זוכר את
הנקודה הזאת בתיקון אז ממילא יחזיר אותו
אחורה למצרים כדי שיברר את מה שהוא לא
בירר בכדי לבהר זאת נקדים בהבנה של מהות
עניין השבת יש בת הבחנות של שבת שבת
בראשית ושבת מתן תורה דיני בקידוש היום
אנו מזכירים את המובא בעשרת הדיברות
שבפרשת יתרו זכור את יום השבת לקדשו שש
ימים תאבות ועשית כל מלאכתך וכולי כי ששת
ימים עשה השם את השמיים ואת הארץ את הים
ואת כל אשר בם ונח ביום השביעי על כן בברך
השם את יום השבת ויקדשהו נמצא שבמצוות שבת
שורשה בשבת
בראשית ונימקה כי השם נחל זה ביום השביעי
ממלאכתו לעומת זאת בעשרת הדיברות ש בפרשת
ויתחנן כתוב וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים
והוציאה השם אלוקיך מישם בעד חזקה ובזרע
נטוייה על כן צוח השם אלוקיך לעשות את יום
השבת נמצא לכאורה נימוק אחר למצוות
השבת כמו כן כתוב ת שבתותי תשמורו בית
שבתות לשון רבים ואמרו חזל אל מלה משמרין
ישראל שתי שבתות כ הלכתן כ הלכתן הכוונה
בעל מנת להשפיע על שמה מיד נגלים נמצא שבת
השבתות שבת בראשית שזה אמרנו כנגד התערות
דל אלה ושבת מתן תורה כנגד התרות דל תתה
נדרשים בכדי להגיע לשלמות וצריך להבין
המשמעות
בזה והעניין הוא יש בחינה שנקראת התערות
דל אלה התעוררות שבאה מלמעלה ולא על ידי
מעשה בני
אדם ויש בחינה של התותה דל טטה אבל זה גם
קורה בכל מדרגה יש את שתי הבחינות האלה
לפעמים התרות דללה באה בזכות ההכנה שעשיתי
במדרגה הקודמת אבל המקור כמובן זהת הרותה
דללה השלמות האמיתית מגיעה רק על ידי
טעותה דלתתא למה כי התחתון שותף וככה אנו
מוצאים לאורך כל הדרך ובכל המובנים והסיבה
לכך היא כי בכל דבר שאנו רוצים שיבוא
אלינו לכלל קבלה צריך להיות לו בחינת כלי
וההגדרה של כלי היא רצון וחיסרון להדבר זה
תלוי במקבל ולא בנותן אין בגשמיות ואין
ברוח
למשל אדם נותן לחברו סר הספרים מפוארים
אבל המקבל לא מתעניין כלל בלימוד תורה או
אין לו את החיסרון והסקרנות אז ממילא הוא
לא נהנה מזה הוא יהנה מלראות
סדרות הוא מניח את הספרים כמו שם בארגזים
במקרה הרע או שמניח בארון כאבן שאין לה
הופכין במקרה הטוב אי זה נחשב שהוא אכן
קיבל את הספרים המונחים בביתו כי המושג של
קבלה הוא כשיש לו רצון וחיסרון
לספרים כשהוא מקבלם הוא יודע עריכה לשמור
עליהם ולהתבונן
בהם כמו בגשמיות שאם אין לי תאבון אני לא
נהנה ככה ברוחניות אם אין לי תאבון אני לא
יהנה לכן כל דבר שבא רק ביתרות דל אלה הגן
שהייתה פה
נתינה שזה גם מדרגה גבוהה עצם זה
ש נפתחה האופציה לקבל הזדמנות אבל הקבלה
אמיתית הוא לא הגיע ולכן צריך אחר כך לבוא
על ידי רותה
דלטה ו ואז זוהי
שלמות אבל היתרות ה דלתת ה מחייבת הגיעה
והכנה וייסורים או
תיקונים ופה הקושי בסדר זה הוא חוק בבריאה
היכן שנתבונן נראה שכך
הוא הבאתי משל יפה על זה תראו בקליפ על
מכון כושר רוחני או ספורט ברוחניות או
בגשמיות למשל אמרו חזל שהוא בר במי אמו נר
דלוק על ראשו סופה הו מביט מסוף העולם עד
סופו מלמדים אותו את כל התורה כולה נשאלת
אם כן השאלה הרי כל כך טוב לו שם בשביל מה
הוא צריך להיוולד
אלא שות בבחינה זו הייתה רק נתינה מצד
העליון ללא פעולה של העובר אין זה עיקר
מציאות ולא מדובר רק על העובר הגשמי אלא
עובר זה נקרא מצב שהאדם מקבל התעוררות
מלמעלה לכן הוא כמו עובר כי זה לא מחמת
עצמו הכוחות אלא זה ניתן לו מאימו
הרוחנית אבל אין זה עיקר המציאות כי צריך
שהוא תיגע ושתוק לזה זה נקרא שהוא יצא
לאוויר העולם למקום הזמן והמקום לתקן לכן
תכף בעת לדתו בא המלאך וסתר על פיו ו משכח
את תלמודו כי כעת זה יבוא מצידו וי זה
חלקו כמו שאמרו חזל זהו עשיר השמח בחלקו
חלקו דייק שהוא הבעלים לדבר כמו כמשל אדם
שחוזר בתשובה או אפילו מתקרב לקבלה בהתחלה
הוא מרגיש הורות התעוררות חשק דביקות
ובאמת הוא מרגיש ככה אומנם זה טעימה מאוד
מאוד מאוד קטנה מהאור הרוחני האמיתי אבל
עדיין אור קטן ברוחניות הוא כנגד כל
הגשמיות לכן זה דוחף מאוד את האדם ונותן
לו כוח א אחר כך בא מלאך סתרו על פיו
משכיח לו את הטעם הזה מהתודעה נגיד שנה
אחרי ש חזר בתשובה שנתיים במיוחד שהוא בא
לעבוד בדרך האמת ואז פתאום קשה ללמוד תורה
קשה לקום לתפילה בבוקר פתאום הכל נהיה קשה
והוא לא מבין למה אבל רק כאן יכול להייות
לו תרות דילטה
אומר פה עוד דבר יפה זהו השיר השמח בחלקו
דהיינו חלקו שהוא שותף לתיקון שהוא הבעלים
לדבר וכן זה נלמד גם בסדר לימוד חוכמת
הקבלה שלמרות שאת הזיווגים בפועל עושים
הפרצופים למטה עם זאת ההתעוררות לכך באה
רשמות שעלו למעלה
יפה כן ככה בעולמות הפרצופים נבנים
מהרשימות של העליון
וכן מה שכתוב הבא להטהר משעין בידו ומה
הביא אותו לכך שירצה להטהר מהי הנקודה
ההתחלתית זה התרות דלתתא וזה באמת נס זה
מתנה מלמעלה זה דבר פלאי אבל זה חלון
הזדמנויות אם האדם לא מנצל אותו זה יאבד
לו ולפעמים הוא גם ירגיש שהוא יורד יותר
וכן עצם המציאות של האדם בריאת האדם
בגשמיות באה על ידי ההורים כי הוא בכלל לא
היה במציאות לור חיסרון ורק לאחר שנולד
ישנה התעוררות מצידו לגדול ולהתפתח וכן
הוא בצומח ההתעוררות שיש לו לצמוח באה רק
אחרי שבראו את המציאות שלו מבחינת התערות
דל אלה לכן כתוב אשר ברא אלוקים לעשות
שאחרי שברא אותנו ביתרות דל אלה השאיר לנו
מקום לעשות בעבודת האדם בזעת הפה כן כי
אנחנו נבראים אנחנו
שניות הבחירה שלנו זה להיות שותפים אולם
אין די ביתרות דל אלה כי אפילו שמצד נותנו
עשה הכל למשל אם הדפיס ספרי לימוד המגלים
את החוכמה או לחלופין הכין סעודה גדולה
במידת האפשר וגם מוסיף דברים הפותחים את
התיאבון בשביל להשלים את המלאכה הוא צריך
אורכים שיבואו לאכול או אנשים שירצו ללמוד
וזה כבר לא תלוי בו מה זה לא תלוי בו הרי
הכל מהבורא נכון אבל הוא עשה שהצד של
החיסרון יהיה ביד
הנברא עם זאת זה נכון שגם בחיסרון הבורא
עוזר זה נקרא תפילה על תפילה שגם את
החיסרון את הכלי הבורא נותן זה נקרא האור
שבכלי אבל את ההכנה שבכלי זה צריך לבוא
מצד התחתון זה נכון שהכוח של הבורא מהווה
ומזיז ונותן כוח להכל אבל הבורא החליט
שכדי שהוא יגלה את הכוח הזה התחתון חייב
לעשות יגיעה בהסתרה אומנם יש גם תהליך
הפוך הגמרא אומרת על הפסוק ויה אמונת אתך
חוסן ישועות חוכמה ודעת אמונת זה סדר
הזרעים ומדוע סדר הזרעים מרמז על אמונה
דבר גולמי כי זריעה היא פעולה מצד האדם
האדם חורה זורה ומשקע הוא משקע ועושה את
כל הפעולות מצידו אך יש בפניו מחסום שהוא
אינו יודע אם יצמח משהו א אם יצליח האם
ירצו פירות טובים ומתוקים ועל זה הוא עומד
עם ידיים פרושות לשמיים הוא מתפלל לשם
ואומר אני עשיתי את כל ההשתדלות עכשיו אתה
הקדוש ברוך הוא אנה השם הושיענה אנה השם
מצליח הנה זה שטכנולוגיה התפתחה על ידי
השכל והדימיון של האדם שזה כוחות רוחניים
והוא יכול אם הוא יחקור במעבדה לדעת מה
יצא מהזרע זה לא
משנה כי זה רק משל שכמו שבאופן
רגיל האדם בעיניים הרגילות שלו לא יודע מה
יצא זה פלא אנחנו התרגלנו לפלא הזה כי זה
מובן לנו מאליו אבלל שהזרע פתאום צומח
ומגדל זה בגלל שתמו בו כוח נסתר רוחני או
אפילו גשמי אבל שהרוחניות מאבה אותו
שמאפשרת לו לצמוח ולהתפתח כמו שהוא מתפתח
אחרת איך הוא התפתח וייווצר כמו שהוא יש
לו איזה
תוכנית צופן שמאפשר לו לגדול כמו שמאפשר
לו זה לא אדם עשה את זה עצם זה שיש חומר
והחומר בנוי ומולקולות מסדרות וצירופים
שלהם יוצרים זה זה וא זה זה לא אדם עושה
את זה אם הוא מחבר עכשיו אטומים הקדוש
ברוך הוא נתן לו את היכולת הזאת אבל זה לא
הוא רק מג את מה שקיים על ידי צרוף מסוים
אבל זה לא תלוי בו
בכלל אותו דבר פה אבל עיקר הכוונה
לרוחניות זאת אומרת האדם
זורע את הרצון לקבל שלו כדי שירב ויצמח
למידת ההשפעה שזה נקרא צומח אבל זה ביד
השם לעזור לו כי זה באמת משו מעל הטבע אז
בגשמיות זה כילו בה אוטומטית ככה עשו לנו
את זה אבל ברוחניות זה לא אוטומטית
נמצא שקודם האדם עשה פעולה מצדו ואחר כך
מחכה מחכה לעזרה מלמעלה וכן יש עוד משמעות
לעניין של של זרעים קשור לאמונה כי מי שלא
יודע את התהליך של העתיד ואינו רואה את
התמונה השלמה הוא רואה בשלבי התפתחות
דברים שליליים למשל שהזרע אותו אותו זרעו
באדמה בכדי שיגדל נרכב לא רק נרכב חייב
להיות בחושך אחרת הוא גודל פחות טוב והוא
לא גודל בכלל וזה סוד זה
רמז
הוא רואה בת הבוסר שהתפוח על העץ צמר כן
הרבה פירות בזמן הכנתם הם מרים מאוד אבל
דווקא אז בגמר בישולם הם מתוקים ביותר
ולכן הוא כפו זורקו הוא לא יודע שלב שזה
שלב בהתפתחות ואדרבה דווקא מה שיותר מר
בהתחלה יוצא בסופו יותר מתוק זה יכול לתת
לנו נחמה דווקא לכן זרע הוא טריקון זרע
כי בשלבי ההתפתחות הוא רואה רע ה הה צריך
להאמין ולהתבונן שבסוף המר הופך
למתוק ואמונה אין פירושה לשבת בחיבוק
ידיים ולהגיד שהכל מאת השם ממילא הדבר
יבוא
מאליו זה אמונה של
קתנות אלא האמונה פירושה שעושה את
ההשתדלות מצידו ואז מגיע לאמונה כאשר
הקדוש ברוך הוא רואה שכאן גמר האדם את
התפקיד שלו ויותר הוא לא יכול לעשות ואז
הוא בא לידי תפילה זה הקשר בין זרעים
אמונה כן האמונה האמיתית זה שאני מתייגע
ואני אומר זה בא מהשם לא כשאני לא עושה
כלום כמו יעקב אבינו שחיזר אחר פחים קטנים
אומר בעל הסולם יעקב עם כל כך אמונה מה יש
לו לחזר אחרי פחים קטנים אחד כזה שמאמין
לא דווקא בגלל שהוא מאמין הוא יכול לרשות
לעצמו לחזר אחרי הפחים הקטנים ועם זאת
להאמין שהכל מהשם ובית ההפכים האלה זה
התיקון האמיתי
כלומר אנו רואים כאן שבת העניינים היתרות
דל אלה ויתרות דלתתא צריכים לבוא במשולב
ומשלימים זה את זה למרות שמצד השכל
החיצוני הם סותרים זה את זה מצד התיקון הם
משלימים זה את זה כידוע שהסימן של היהודים
הוא הצורה של מגן דוד אומר בפו דבר יפה
מגן דוד מורכב משני סגולים והייתם לי
סגולה יש סגול של טעמי המקרא ונקודה
אמצעית למעלה ושתי נקודות מתחתיו בימין
ושמאל ויש גול של ניקוד האותיות ושם זה
להפך הנקודה האמצעית למטה ושתי הנקודות
מלמעלה ימין ושמאל כאשר מחברים סגול דל
אלה עם סגול דלתתא לא כמו פירמידה אלא
צריך גם התותה דל אלה וגם דלתתא זה יוצר
את צורת המגן דוד פירמידה זה כאילו רק חצי
רק צד הנברא זה לא טוב שש קצוות כלומר הת
הרותה דל אלה והת הרותה דל תתה המתחברים
ביניהם תה נבוא ל את עניין שתי השבתות שבת
בראשית ושבת מתן תורה אני טיפה
אדלג משום כך אנו אומרים בקידוש לל שבת
ושבת קודש בהבה ורצון נחילה זיכרון למעשה
בראשית תחילה למקרי קודש זכר ליציאת מצרים
דאינו רמז לבית השבתות השבת הראשונה מורה
הא תותה דללה בשבת השנייה מורה טעותה דלטה
זו שבא אחרי שהאדם הכין כבר את השבת
אחרי ההקדמה זו נבוא לבאר את החילוק בין
גאולת מצרים לקריאת ים סוף על יציאת מצרים
כתוב שבני ישראל היו במט שערי טומאה לכן
הקדוש ברוך הוא מיאר לגלם הכל בא מטרות דל
אלה ויש ל זה אמרה
נפלאה ג ויש על זה עמרה
נפלאה
מהגאון הקדוש רבי ברוך מז ממז בוז בוסינה
דנור פרשת בו על ה כתוב ביציאת מצרים שפסח
השם על הפתח דיני תמיד הסדר צריך להיות
פיתחו לי פתח של מחת ואני אפתח לכם פתח
כפתחו של עולם אומר בעל הסולם הקדוש אין
מחת אלא לתפירה
ועבודה דנו לתפור את יצר
הרע ולתקן את הבגד את
הבגידה כלומר התשובה צריכה להתחיל מלטה
ורק אחר כך מקבל סיוע
מלמעלה זה סדר התיקון
הרגיל אבל כאן היה דילוג על הסדר והשם פסח
על הפתח כפתחו של מחת והגאולה התחילה בהת
הרותה דל
אלה מפני שאם היו ננשכים בשער הנ לא
היייתה חס ושלום לעם ישראל
תקווה לכן היה חייב לדלג על
הסדר דבר זה מלמד אותנו השלכה מעשיית
לעבודת השם
שכאשר אדם חלילה במצב של יאוש ואומר איך
אני יכול לצאת מהמצב שלי עליו לדעת שהקדוש
ברוך הוא יש בכול לדלג על סדר ולתת לו
אפילו בהשלה כלים הקדוש ברוך הוא כל
יכול כוחות שהוא לא ראוי להם כמו הבחינה
של יציאת מצרים בעזרת השם גם שאני אזכה
לקבל את הכוחות האלה ולשלם עליהם ולם אחרי
שבני ישראל כבר יצאו ממצרים אומר הכתוב
דבר על בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי
החירות בין מגדול וובין הים לפני בעל צפון
נכחו תכנו על הים פרש רשי וישובו לאחוריהם
לצד מצרים היו מקרבים כל היום השלישי
כלומר הם הלכו הפוך במקום לברוח מהמצרים
הם פנו בחזרה למצרים כדי להטעות את פרעה
שומר טועים הם בדרך כמו שכתוב ואמר פרעה
לבני ישראל לווחים הם בארץ סגר עליהם
המדבר פה מראה את החיוב ש בזה שהם
דווקא רצו להראות את את את הרותה דלתתא
לכן הם באו כאילו להיפגש עעם מצרים ועל
הפסוק ויחנו לפני פי החירות מפרש רשי הוא
פתאום ועכשיו נקרא פי החירות על שם שנעשו
בני חורין היינו פתאום שהיא העיר של
השעבוד של בני ישראל
ליבה קיבלה השם חדש בפי החירות מבאר ה שפת
אמת שגאולה אמיתית צריכה לבוא מצד עצמם
כלומר מהצד של בני ישראל ועד עכשיו הגאולה
לא הייתה מצידם אלא שהקדוש ברוך הוא הוציא
אותם
ממצרים מסיבה זו היום הראשון של פסח נקרא
שבת כמו שאנו אומרים בספירת העומר וספרתם
לכם ממחרת השבת שהכוונה על מוצאי יום טוב
ראשון של פסח וזו היייתה שבת מעין שבת של
מעשה בראשית דיינו הרותה דל אלה שהכל
בבחינת הרותה דל אלה לכן זו עדיין לא
הייתה גאולה
אמיתית לכן הגאולה האמיתית זה דווקא שאדם
מרגיש את הירידה אבל עולה
ממנה ומשום כך תכף אחרי היום הראשון
אומרים כבר רק חצי
הלל בפסח אומרים מלא מלא בליל פסח בלילה
לא ביום
בלילה אפילו איך זה יכול להיות כדי להראות
על ההתעוררות הגדולה והעור
מלמעלה אבל אחר כך חוזרים לחצי הלל כי זה
היתרות
דלתתא אז פה ובנים
בחלקים מתחילים לספור ספירת העומר בספירת
העומר מתחילה כבר העבודה של התותה
לתתה שבכל יום מתקנים עוד מדרגה ועוד
מדרגה כמו שאומרים שבזכות ספירת העומר
שספרתי היום יתוקן מה שפגמתי
בספירת חסד שבחסד ולמחרת אומרים גבורה ש
בחסד וככ הלאה עד שמגיעים ליום השביעי של
זה שביעי של פסח שבו היה קריאת ים סוף אז
מתחילה הגאולה השלמה כן השבת השנייה כיוון
שזה בא מצד
ישראל שהם כבר עשו את המסירות נפש מצד
עצמם אוק מכיוון שהקבלה צריכה להגיע מצד
התחתון כי אם יבוא רק מצד העליון הנותן
הוא לא יודע להעריך את הדבר שקיבל ואבד
אותו כמו אדם שקיבל פתאום ירושה גדולה ולא
ידע להעריך אותה
ועיבדה כמו ילד שרוצה גולות אבל לא מחשיב
יהלום לכן קבלת התורה יכלה להיות רק בחג
השבועות ולא תכף מיד אחרי פסח אלא רק על
ידי טעותה
דלתתא מעשה מסירות נפש של עם ישראל שלחו
לפי החירות כנגד
הכיוון ולפי
זה אפשר להבין את המיד שובה בתחילת המאמר
נכון כסאך מאז ממתי כסאך נכון דווקא מאז
ישיר ובאמת מאז בריאת העולם הקדוש ברוך
הוא היה מלך ואזה היה רק מהבחינה הזו שהוא
ברא את עצם המציאות אבל לשבת נכון על
כיסאו זהו רק אחרי שמצד הנבראים המליכו
אותו וישפכו אותו בעת שירת הים שזוהי
פעולה מצד התחתון ואז הוא נחשב לקיסר
היושב מפני שיושב פירושו שהמליכו אותו ולא
שהוא המליך את עצמו כמובן מדובר מצד ה
הנבראים את השגחת הבורא זה לא שהוא היה
מלך לפני ואחרי הוא לא מלך הכוונה הם לא
ידעו לפני זה שהוא באמת מלך עד שהוא לא
ישב על כיסאו דהינו נתקן הדבר בשלמות כי
לא היה להם את הכלי להשיג את זה כן זה
אמרו מה שאמרו חזל ההבדל בין אלופי עשו
לבין מלכי ישראל אלוף פירושו כמין הנקרא
בזמננו דיקטטור דיקטטור מי שממך את עצמו
בכוח בלי רצון העם מלך אמיתי הוא שבני
ישראל ממליכים אותו ועניין זה של המלכת
הקדוש ברוך הוא הוא גם העניין של ראש השנה
אמן
ואמן אוקיי אז בעזרת השם ש אזכה לקריאת
יסוף
אמיתית להתרות דל אלה ודל תתה ושנהיה
ביתרות דלתתא הקדוש ברוך הוא יעזור לנו
לעשות את יגיעה הנצרכת לגלות את פני המלך
לגלות את התיקון לגלות את האהבה וגם
שאנחנו בירידות מאוד קשות והסתר מאוד קשות
שהם מחובות כדי לתקן באמת את הרצונות
העמוקים של מצרים של
המצרים נעלה אותם נברר אותם באמונה בכוח
בגבורה ונעלה מעלה מעלה אמן ואמן תודה רבה
שיש י של פסח שמח ונזכה להתעוררות
מלמעלה ובמקרה הזה
מלמטה ולגאולה אמיתית וקריאת ים סוף אמן
ואמן תודה רבה חק סן
