קריעת ים סוף

קבלה – חכמת הקבלה #קבלה #חכמת #הקבלה #חסידות | 📌 הירשמו לערוץ בקליק והפעילו את הפעמון 🔔 לקבלת עדכונים | שיעורים | ושידורים חיים | הצטרפו לטלגרם לעדכונים נבחרים ותוכן יחודי: http://telkb.net | אתר הבית: https://kabbalah.pw | פייסבוק: https://bit.ly/3JVlHvk
הצטרפו כחברי מועדון לתמוך בהפצת התכנים וקבלת הטבות:
https://bit.ly/3MH1YE2

לכל הערוצים:
https://linktr.ee/kab10

שלום לכולם מה שלומכם אנחנו במראה לנשמה

תובנות בפרשת השבוע על דרך הקבלה החסידות

והפנימיות נדבר קצת היום על כמה נושאים

נתחיל מקריאת ים סוף מה זה קריאת ים סוף

בכלל הרי לא מדובר על מים גשמיים כמובן אז

זה רק

סימן

אלא שלומדים את התורה יש בית כללים מעבר

לזמן ומקום בגוף אחד

בפנימיות

ומצד נשמת האדם לכן ים זה נקרא בחינת

מלכות בת גלים זה הרצון הגדול של האדם

לקבל את כל

החוכמה המים

מיצגים את האור האלוקי שהתמחתה לוק לכן

האור מקביל למים והרבה פעמים

המאורות העליונים ממי האור

העליון לענייננו האור זה בחינת

המים גם רואים כסימן שהמים זה החיות לכל

הדברים בכדור

הארץ אז אנחנו רואים פה

ש היייתה קריאת ים סוף זאת אומרת לפני

שאדם כשההוא מתחיל לצאת

ממצרים ואחרי שפרו חטף את כל המכות זה

עדיין לא מספיק יש פה עוד תיקון מיוחד

שהוא היה צריך לעשות מה היה התיקון הזה

קריאת ים סוף זאת אומרת הרצון הגדול של

האדם הוא צריך לחצות אותו לשתיים להשפעה

וקבלה זה נקרא להעלות את המלכות לבינה א

נקרא גם

להתגייר להיות מעברי ליהודי כמו שצריך

כי כל העבודה ו כון שלנו הוא בסוד התכללות

מלכות בבינה רות

בנאומי זה גם מה שבעצם מגדיר אותנו

כיהודים בשונה

מהגויים כמובן זה תהליך רוחני שצריך לעשות

האדם להתגייר זה לא רק דבר חיצוני זה גם

זה הבסיס וגם מי שמתגייר בדרך כלל ועבר את

התהליך היה לו נשמה של יהודי אחרת הוא לא

היה יכול בכלל להתגייר רק זה תגלגל מלמעלה

בצורה הזו אבל להתגייר זה מושג של להעלות

את הגר את המלכות

לבינה

כתוב ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים מה

זאת

אומרת ביבשה בתוך הים תכלית ביבשה או בתוך

הים אלא יש פה עניין אז קודם כל ים סוף זה

הרצון הגדול של האדם לקבל את החוכמה את

האור האלוקי אבל האדם צריך לחצות אותו לשת

ש לקדושה וומ להשפעה וקבלה הוא צריך לעשות

הבדלה

וברגע שהוא עושה את ההבדלה הזאת אז הוא

יכול לעבור ברצון הגדול כדי להגיע לארץ

ישראל לגילוי אלוקות ודבקות בהשם מה זה

הרצון הגדול

הזה הוא נקרא ים סוף מלשון סוף המדרגה שזה

בחינת המלכות אבל צריך להעלות את הסוף הזה

לבינה למקום ההשפעה עכשיו היות והתורה

מדברת באדם אחד אז המצרי

והיהודי זה בתוך האדם עצמו אם האדם בא

לחצות את ים סוף עם המצרי שבו הוא טובע

למה כי המצרי רוצה לקבל גר ד חוכמה את

התענוג

לעצמו ואז התורה עצמה מטביעה אותו כי היא

אפשר לקבל תורה בצורה כזאת אם אני בא

לתורה רק כדי לקבל תענוג רק כדי למשוך

ורות התורה עצמה נעשת לי סם המוות ומטביע

אותי אבל אם אני בא עם הישראלי שהוא בעצם

מוכן לעשות קו אמצעי לקבל רק וג ד

חוכמה במסגרת אהבה ויראה לאט לאט עד שהוא

יהיה מוכשר אז הוא יכול לעבור בתוך הים

באותה תורה באותו אור אחד משיג חושך והמים

הזידונים מטביעים אותו ואחד קונה אמונה

ומתחיל לשיר שזה שירה זה מדרגת

חוכמה

לכן זה עניין מאוד

מיוחד עוד עניין כתוב שקשיים זיווגים של

אדם כקריאת ים סוף

למה מה כל כך קשה

בזיווגים אז יש פה באמת סוד מיוחד מאוד אז

קודם כל דיברנו על זה קצת בליקוטי מארן

כדאי

להשלים זיווג לא מדובר רק על זיווג פיזי

או גשמי זה רק סימן ענף

זיווג זה מושג תודעתי של חיבור בין גוף

לנשמה בין אור

לכלי בין ענף לשורש בין פנימיות

לחיצוניות זאת אומרת זיווגים קורים בנשמה

כל הזמן בתודעה התחברות אתה רואה למשל אתם

רואים אתם רואות אם אוהבים מישהו אתה

מסתכל עליו או מסתכלת

עליו ומרגישים חיבור עצום שיש אהבה מצד

שני ם אין אהבה אפשר לעשות מלא תאוות

ומרגישים רקים בדיכאון כי הזיווג זה דבר

רוחני הזיווג הגשמי רק מגרה בי את התודה

את הזיווג הרוחני בבחינת וידע אדם את חווה

אשתו שדעת זה חיבור זה השתוות

הצורה מפגש בין אור לכלי ככה האדם בתוכו

צריך להשיג את המדרגות נשמה האלה אבל למה

קשן זיווגים קריאת ים

סוף היות וזה עניין מיוחד כמו שאמרנו הים

סוף זה מלכות ובינה יש פה בית הפכים

ואותו דבר

באדם הזיווג בין השכל ללב בין הנשמה לגוף

בין הרצון להשפיע על הרצון לקבל בין

המלכות לבינה הוא מאוד מאוד קשה למה כי זה

בית הפכים מאוד קשה לחבר אותם ביחד זה נגד

הטבע אנחנו גם לא כמו תורות המזרח פה זאת

אומרת אנחנו אומרים שאת הבורא והבריאה

מחברים דרך הצורה לא דרך החומר דרך החומר

זה עבודה זרה הבורא והבריאה הם בת פכים

גמורים לחלוטין

למה אפילו במסגרת מחשבת הבריאה כי הבורא

רוצה רק להשפיע מבחינתנו בצורה טהורה

והבריאה רוצה רק לקבל אז הצורות שלנו

שונים לחלוטין כרחוק מזרח ממערב כרחוק

א כרחוק חברי הכנסת אחד

מהשני במקרה הטוב אז מה נחבר איך איך איך

אפשר חבר בין הבורא לבריאה הרי הם הפוכים

לחלוטין בכל מהותם עד כמה שאפשר לדבר על

מהות הבורא כי מה זה מהות הבורא ש מושאל

מבחינתנו הבורא הוא השפעה טהורה אנחנו

מגלים אותו דרך רצונו לטיב לנבראיו

בעולם הזה יש הסטרה קליפות צריך לעלות כדי

לראות את ההטבה אבל באופן כללי זה

הבורא משפיע

עליון אז איך נתחבר איתו דרך אהבה דרך

אמונה אהבה לא צריכה לשנות את מהותנו אהבה

זה לא להשפיע אהבה זה לקבל אבל מתוך רצון

לשמח את הנותן אהבה אמיתית זה לקבל את

האור לא לתת אותו אם אני מקבל מתוך אהבה

אז זה נקרא שאני משפיע זה סוד מאוד מיוחד

שרק ביהדות

קיים אתה לא צריך לבטל את הרצון ההשתוקקות

היא לא מחלה לא הגשמית וודאי לא הרוחנית

אלא תעשה לה תיקונים

כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי

אנישם רופאך אולי נדבר על זה בהמשך

לכן זה הסיבה שקשה מאוד כי זה בית הפכים

זה משהו שהוא נגד

הטבע אבל שמחברים אותם זאת

השלמות וזה

העבודה כל העבודה זה לאיחוד קודשא בריחו

ושכינתה לברר ניצוצי קדושה כל היום אנחנו

אומרים את זה בתפילה למה אנחנו מתכוונים

לדבר הזה לקחת את הרצון לקבל ולתקן אות

בעל מנת להשפיע במילים פשוטות לקחת את

האגו את התאווה ולברר אותה שתהיה טהורה

וקדושה אנחנו אבל צריכים לעשות את זה אחרת

אין מקום לעבודה אם הכל מצד הבורא מה

אנחנו נעשה לא נהיה

שותפים עוד עניין למה קשים הזיווגים כי

בגלל צמצום ב' אין זיווגים אמיתיים אמיתי

זה אומר שורש הנשמה כי אם אתה את העלה אתה

לא מתקן איך ת קן את השורש מה קרה לך תגיד

לי אז זה גם קשה ואם נדבר יותר בפנימיות

קשה היות

ו הנישואין בין איש לאישה זה סימן לחיבור

בין

א לענף שנקרא חיבור בין גוף לנשמה ובשורש

זה נקרא חיבור בין הבריאה

לבורא

והתחלנו ואמרנו שזה בית הפכים לכן זה מאוד

קשה אבל זה גם קשה כי הקדוש ברוך הוא הכלל

השלם והטוב ומטיב ריבון אלמין רוצה לתת את

ההטבה אבל הוא לא יכול עד שאין כלים

מתוקנים לכן זה כביכול קשה למה כי רצונו

להטיב לנברא אבל לא יכול להתגלות אז זה

קשה כי זה מסתיר על מטרת הבריאה אבל אם

נדבר קצת

בגשמיות בגלל שיש הרבה מחסומים הרבה

קליפות הרבה תיקונים אז ההתבטאות הגשמית

של הדבר הזה שמאוד קשה בזוגיות מאוד קשה

למצוא בת זוג מתאימה מאוד קשה

למצוא השלמה וגם שמוצאים יש הרבה עבודה כי

זה מבטא את המהות של התיקון בעולם לתקן את

הרצון לקבל בנת להשפיע והזכר והנקבה

מייצגים את זה לכן כל העולם מסתובב סביב

אהבה רק מה אם אני לא משתמש בזוגיות בשביל

הנשמה אז זה כמו מכונית בלי

מנוע אני מה זה מכונית בלי מנוע מה אני

יכול לעשות איתה לאן אני אסה עוד דבר אם

אני מתחבר רק דרך זמן מק דרך אילוף ותמורה

דרך יופי דרך חיצוניות הרי זה חולף כרף

עין אז החיבור כמל אם אין

דבק חזק יותר מהמה שמדביק את הקוורקים אלא

דבק לא של גוננים אלא דבק של רצון ליתר

דבקות

בהשם זכו שכינה בעיניהם אבל זה קשה קשה יש

פה עבודה הרבה שואלים אותי בפרטי על

העניין הזה ואני גם בעצמי רווק ועובר

בירורים ותיקונים אבל זה האימון שלנו אבל

כדאי לכוון שכל האימון הזה גם מי שנשוי

ומי שרווק ואולי מי שנשוי עוד יותר צריך

לכוון שזה בא להפגיש אותו לזווג זיווגים

פנימיים אם הוא מצליח לחבר את זה הרוויח

כי הוא קנה רכוש לתודעה לנשמה אבל אם הוא

נשאר בחוץ אז הוא הפסיד

כתוב בעצב תלדי בנים משהו

כזה למה בעצב

כי בן זה מה שיוצא ממני החוצה זה הפרטים

שיוצאים מהכלל וכשזה יוצא לא תמיד אני

רואה את זה כחלק מהכלל ואז זה דבר עצוב

אבל אם אני משתמש בפרט כדי לבנות את הכלל

אם אני משתמש בפרטים כדי לעצב את הכלל

ולגלות אותו ולצייר אותו אז זה לא עצב זה

עיצוב עיצוב לנפש עיצוב לנשמה

לכן יש צד אחד של עצב בהולדת הבנים כי הם

כאילו יוצאים מהפנימיות החוצה אבל אם אני

מחבר אותם בחזרה לפנימיות אז זה השמחה הכי

גדולה לכן

אז זה עוד סיבה שקשים הזיווגים וזה מתבטא

גם בעולם

הזה לפעמים גם זה לא אחד לאחד אבל לפעמים

דווקא זיווג יותר עמוק אז הוא עוד יותר

קשה למה כי הוא בא לדבר יותר גדול זיווג

על במבה אתה מקבל ברגע אבל אם אתה רוצה

דברים יותר רציניים בחיים כנראה שזה לא

כזה קל אבל הרבה רווקים ורווקות כמובן גם

נישואים ונשואות כן נישואים זה מושג רוחני

דיברנו על זה בליקוי מרן זה השתוות הצורה

התחברות בין האור

לכלי הנישואין הגשמיים במיוחד על פי ההלכה

והתורה זה הענף והצינור מבין החשובים

ביותר להתחיל את התהליך הזה אבל מי שהתחתן

רק גשמית יש לו עוד הרבה עבודה זה לא אומר

שהוא עכשיו נשוי והוא בדבקות עם השכינה

ועם אשתו זה רק הפתח צריך לעשות עבודה אבל

אם נדבר על הרווקים

יותר כל אימון כל מפגש קחו את זה כאימון

לתודעה יכול להיות שהדייט הזה לא בא בשביל

עצמו בכלל הוא בא כדי לשכלל לכם את התודעה

הצלחתם לקחת את זה לנפש הרווחתם לא משנה

מה קרה בחוץ לא משנה

אמנת את הנפש חיזקת את הנשמה את הזיווגים

שבתוככם ולאט לאט יבוא הדבר

הראוי אתם תעשו את ההשתדלות

וכן קשים זיווגים כי זה בית הפכים זה לא

פשוט עוד

עניין אנחנו רואים שנתן ואבירם כל הזמן

עושים בעיות לעם ישראל גם מם משה שהלשינו

עליו גם גם שיוצאים ממצרים בכל מקום הם

באים אז כמו שאומר הרבש דתן מלשון

דתן אבירם מלשון אבי רם שאני רם בחינת

הגאווה לא בבחינת אברהם

כן ואלה כוחות בתודעת האדם גאווה ואנוכיות

שבאים לו כל הזמן בעבודת השם ועושים לו

קלקול גדול מאוד לוקחים את עבודת השם שלו

לפרעה מה זה פרעה תראו במראה הקודמת

דיברנו על זה האגו שבאדם שהוא מוכן לקיים

תורה ומצוות רק כדי לקבל

תענוג פרעה מדובר על פרעה שבאדם כל הפרעה

מבחוץ הוא רק בא לסמל לנו את הפרעה הפנימי

האדם צריך לראות אם איך הוא עובד את השם

עם פרעה או עם

משה אז זה גם עניין עוד עניין כתוב אומר

הרבש אומ אומר משה קודם כל ולא נחם אלוקים

דרך ארץ פלישת כי קרוב וגומר פן ינחם העם

ותה מלחמה ושבו

מצרימה מה זה העניין הזה למה ללכת בדרך

רחוקה מה זה נקרא דרך רחוקה או דרך קרובה

קרוב זה שהדבר קרוב לשכל לתענוג לדעת

הפרטית שלי ורחוק שזה זה רחוק מדעתי

הפרטית למה חייב ללכת בדרך רחוקה דהיינו

בדרך שאין תענוג בעבודת השם על ההתחלה אני

לא מדבר על עבודת פר

מי שעובד בשביל עולם הבא בשביל בריאות

גשמית פרעה נותן ל אורות כל הזמן אני לא

מדבר על זה אנחנו בכיתתה ב מי שרוצה לעבוד

כדי להשיג אלוקות ודבקות בהשם אז פרעו

מפריע

לו כי בשביל זה הוא בא

לעולם לכן מה זה דרך

רחוקה שהאדם לא מרגיש את התענוג עמידי ואת

האלוקות בעבודת השם וזה רחוק לו מהרצון

לקבל זה קשה אבל ככה הוא יכול לתקן כמו

שאומר פן ינחם העם בותה מלחמה ושבו מצרימה

אם אני אעבוד את הבורא רק לפי התענוג אז

מחר פרו יביא לי תענוג אחר אז אני אזרוק

את עבודת השם לכן יש פה תהליך פנימי עמוק

שאדם עובר בתורה

בחיים שאיין לו ישר תענוג אלוקי רק שהוא

חוזר בתשובה או בהתחלה אחר כך לוקחים לו

מי שכבר ותיק מכיר יודע על מה אני מדבר

כדי שהוא יתקן ויברר

מצידו לכן הדרך החוקה היא יותר טובה כי אם

זה קרוב מצד אחד זה בא אבל אז הקליפות ישר

ללקחות את זה אבל אם זה רחוק אתה בינתיים

מכשיר את עצמך ובונה כלים לקבל את זה

בצורה אמיתית בלי להישבר וזה חשוב הדבר

הזה עוד

עניין שעמלק בא כנגד משה רבנו משה רבנו זה

אמונה טהורה עמלק זה על מנת לקבל

נטו של אגואיזם וגאווה

כתוב

מביא איך הוא אומר את זה בפסוק והיה כאשר

הרים משה ידו וגבר

ישראל

דהיינו הפנימיות היא תמיד משפיעה על הכל

גם גם בעזרת השם גם

ש השיעור יהיה לזכות עם ישראל ולהגנתם אבל

המלחמה היא אף פעם לא בחיצוניות נעירה 100

טילים על האויב אז הוא יבוא מצד

שני אין ניצחון בחיצוניות זה מביא אקדח זה

מביא מכונת ירייה זה מביא מכונת ירייה זה

מביא פצצת אטום הדרך של הרצון לקבל אין בה

ניצחון אין התקדמות לאף מקום הניצחון הוא

בפנימיות לכן כאשר

הרים משה אדו שמשה זה בחינת

האמונה הוא מרים את כל הכלים שלו באמונה

גבר ישראל דהיינו כשעם ישראל מצליח לראות

את ידי

משה ולהתחבר אליהן

אז גבר ישראל למה כי האמונה שולטת אבל אם

יורדים ידי משה דיינו מצד עם ישראל גבר

עמלק לכן אדם תמיד צריך לראות שהוא הולך

לפי האמונה רק הבעייה או המשימה שהאמונה

לא מהירה בהתחלה כי אתה צריך לתאר את עצמך

לברר את עצמך לעשות תיקונים ופה הקושיא

אבל צריך להיות חזק עוד אומר כאשר הניח

ידו וגבר עמלק כן למה גבר

עמלק כי כשאני מניח את ידיי מעבודת השם

ישר הגאוה ואנוכיות אוכלות אותי ותבינו

שהתיקון הזה מול עלינו הבורא לא עושה את

העבודה במקומנו בעניין הזה

וחשוב לעשות את העבודה את התפקיד שלנו

אחרת לא יצי ממצרים תראו הם היו הרבה זמן

במצרים רק שהם זקו באמת והיו מוכנים אז

הוציאו אותם כי אין אין מקצת נוהג

ברוחני וזה עניין

חשוב וה ידו אמונה עד בא

שמש שהשמש זה הגילוי זאת אומרת הם נתנו

לאמונה להתגבר על הגילוי אבל למה אני רוצה

גילוי גילוי זה טוב רגע אני אשתה קצת קפה

שיהיה לי

גילוי

אלא גילוי בכלים של אמונה זה

טוב אבל כמו ה ריקוד של האלקטרון אבל

גילוי בכלים של פרעה זה חור שחור אז נכון

צריך את פרעה לא הורגים אותו אבל אבל

השאלה עם מי אתה מזדהה עוד עניין ובזה

נסיים אני לא רוצה להעריך יותר מדי בפעמים

הקודמות זה היה ארוך כי היה עניינים

מעניינים כתוב כל המחלה אשר שמתי במצרים

לא אשים עליך כי אני השם

רופאך מה

הכוונה אז קודם כל לא מדובר על מחלה גשמית

לא מדובר גם על הקורונה איך זה נקרא

קורונה יש הרבה הסברים יפים אני פה לא

מלמד

גשמיות 2000 שנה הם אכלו והם היו בריאים

אי אפשר ללמוד ממקרה אחד על הכל

בסדר זה הביא פסוק כזה אלא הביאו פסוקים

אחר הקורונה גימטריה עבר מן החי קורונה מה

שרשי כותב על הצלי של פסח בסידר יאללה

אפשר קצת להשתעשע אבל זה לא העניין למה זה

לא העניין כי אתה יכול להיות סופר בריא ע

מערכת חיסונית

טובה ולהיות טמא מבחינה רוחנית אני יודע

שיש הרבה

שמלמדים שהרוחניות גורמת למחלות גשמיות ו

זה לא נכון זה לא עובד בדיוק ככה תעשו

סטטיסטיקה זה לא עובד ככה עובדה היו

צדיקים שהם היו חולים ועובדה שזה לא עובד

הרבה מלמדים גם בשם בעל הסולם אומרים את

הדבר הזה שהמחלה מתחילה ברוחניות בתודעה

ואז היא משתלשלת לגוף זה לא נכון זה לא

נכון אין קשר ישיר בין הגשמיות לרוחניות

יש קשר כללי אני לא יכול ללמוד מגשמיות על

רוחניות רק בצורה של רמז מה זאת אומרת

היות וחוק אחד לכל

העולמות אז כל מה שבבחינת גבוה מעל גבוה

שומר בבחינת איין אדם נוקף אצבע מלמטה אלא

אם כן מכריזין עליו מלמעלה אז הכל פועל

בבחינת ענף ושורש רק שזה עובר דרך המציאות

הגשמית שהיא מעוותת בזמן ומקום מידי חילוף

ותמורה נפרדות

נפסדות אז זה כמו שזה רחוק 100 אל שנות

אור עם הרבה סליחה 100 קוודריליון שנות

אור עם הרבה הדוש כבידתי בדרך אז התמונה

משתנה אז אני לא יכול לראות באופן ישיר את

הקשר אבל אני כן יכול לראות את החוקים מה

זאת אומרת כמו שברוח אות גאווה ואנוכיות

דיכאון וכעס גורמים

לרעילות ומחלה בתודעה של דיכאון ובדידות

וניתוק מהאהבה

כסימן גם רעילות גשמית גורמת למחלה מה זה

רעילות גשמית זה יכול להיות עצבים בנפש

הבהמית זה יכול להיות אוכל שנהפך לפסולת

כי הגוף לא יכול להקל אותו זה כן אבל זה

לא אומר שאם אני חולה גשמית זה בגלל פגם

רוחני ולא הפוך אני לא יכול ללמוד

מהגשמיות לרוחניות אתה חולה גשמית תעשה

ניכוי רעלים תהיה בריא או תעשה את

ההשתדלות

אבל אתה יכול להיות הכי בריא

פיזית כל שכן עעם הטכנולוגיה היום

והידע ואתה לא בריא רוחנית ללמה כי התודעה

שלך פגומה ואז מסת שריר גדולה וכוח גוף

גדול והתחדשות פיזית כי אתה יודע את

החוקים של הבריאות

הטבעית לא עוזרים לך אז מה זה המחלה הזאת

שלא אשים עליך כי אני השם רופאך למה אתה

בכלל נותן לי מחלה אלא מחלה זה נקרא צד

הנפרדות נכון שגם תא הסרטני עובד ככה אבל

ברמה הגשמית אתה יכול להיות בלי סרטן

ולהיות חולה מאוד מאוד

רוחנית אפילו

יותר לכן זה נושא ארוך אז אני לא יכול

להיכנס לזה כאן אבל אני לא יכול להקיש

ישירות מהרוחות לגשמיות זה לא נכון היות

והגשמיות היא לא תוצאה של הרוחניות היא רק

סימן

רחוק לכן מה זה המחלה קורא לא קורונה זה

רק

סימן ויכול להיות שיסדרו את זה וימצאו

חיסון וזהו יש קורונה רוחנית שזה נקרא

גאווה זה יותר חמור זה גם אתה יכול להיות

בריא פיזית ולהיות חולה במחלת הכתר כביכול

במחלת הגאווה מה זה עבר מן החי בואו נסביר

את זה קצת בפנימיות

אולי כפי שאומר הזוהר הקדוש לא מדובר על

גשמיות סימן מבחינת ההלכה ודאי מדובר על

גשמיות כי אנחנו חיים בעולם הזה וזה

הצינורות אבל מה זה מבחינה

רוחנית חי זה מדרגת

החוכמה לכן היות והגויים שבתוכנו או מחוצה

לנו הנפש שלהם מגל קליפות הטמאות מה

שמגעיל בעיני יהודי כשר ונורמלי לאכול חיה

רוקדת על הצלחת את הגוי זה מדליק אפילו

איך כי יש לו צד של אגואיזם ול כמו טורף

שנהנה ציד כמו עשו שהיה איש ציד רצה לצוד

לעצמו את החוכמה אז שאני כאילו אוכל את

החייה כשהיא בחיים זה סימן לזה שכאילו אני

מקבל את הגר ד חוכמה אבל השחיטה

הריגה זה כמו וק ד חוכמה זה גם קשור

לעניין של ים סוף אגב שאני מוותר על הגר

אם לא אני טובע ואני מקבל את אווק זה קשור

לעקדת יצחק כל היהדות עובדת על זה כ זה כל

המשחק בין האהב לתאוה בן הרה

לאהבה

לכן האדם צריך להיזהר יכ לה שהוא לא אוכל

פירות ים אבל כל הפירות שלו הם של סטר אח

מבחינה פנימית ז הוא כן אוכל פירות מבחינ

רוחנית אמנם הוא שומר על זה בגשמיות וזה

ממש חשוב ומאוד מאוד עוזר האמת אבל מבחינה

פנימית

אם ניכנס לרובד של נגיד עולם העשייה

הרוחני לא של תחתית עולם העשייה אז הפירות

שלו הם של סתרא אחרה כי הוא מזין את

הקליפות וכל הזמן מנסה לקבל את הגרד חוכמה

ואת התענוג ממעלה למטה אז מבחינה רוחנית

לכאורה הוא כן יכול פרות יעם אז צריך

להיזהר לבדוק את עצמנו

כי הכל זה דברים ורודים

בתודעה לכן אם בן אדם רוצה לקבל את אור

החוכמה ממעלה למטה רק את התענוג האישי זה

נקרא שהוא רוצה לאכול פירות ים צריך

להיזהר מזה לאכול חזיר מלשון אור חוזר כי

הוא יחזור לעתיד לבוא אבל מה הבעייה עם

החזיר הוא

מזייף הוא מראה לך חיצוניות מתוקנת אבל

בתוך תוכו הוא כל כולו רוצה רק לקבל לעצמו

זה נקרא זה מהפרשה יראה השם מעבדי

פרעה שיש צד באדם שהוא עושה את החיצוניות

כדי לקבל תענוג אישי כדי לקבל עולם הבא

כמו חזיר לכאורה שהוא עושה את ה מה שצריך

בחוץ אבל הוא לא מעלה גרה הוא הוא מזייף

הוא לא עושה את זה לשם

שמיים צריך להיזהר מצד החזיר

שבתוכנו הוא לכאורה חוזר הוא אומר אני

דוחה את האור אבל לא הוא דוחה אותו כדי

לקבל אותו לעצמו לכן יש מאמר פעם כתבתי

עלים ירוקים ומה שביניהם פנינה החוכמה מי

שרוצה להתפלפל תרחיבו שמה הסברתי אפילו על

תולעים בפנימיות אבל לא משנה מה אני בא

להגיד הגשמיות היא סימן לא סיבה צריך

להשתמש בה כסביבה תומכת

לרוחניות לכן מה זה

המחלה לא המחלה הגשמית זה סימן אמרתי אתה

יכול להיות ברי גשמית ולהיות חולה רוחנית

זה לא עובד אחד לאחד בעל הסולם הארי הקדוש

רבי נחמן היו מאוד

חולים זה לא אומר שהם היו חולים בבחינה

רוחנית זה לא אומר גם שהם היו חולים כדי

לכפר על הדור אתה לא יכול דיברנו על זה

באצת הרמבם

ו אדמור הזקן אתה לא יכול לשלם עם גשמיות

על רוחניות זה לא עובד ככה אתה יכול לשלם

עם רוחניות על רוחניות אין הגרזן מכה

בארוח אתה יכול לשלם עם רוחניות על

רוחניות אז בשביל מה צריך בכלל את הגשמיות

כי היא מפגישה אותי עם הפנימיות שבי זה

כמו מראה שמאפשרת לי להתאמן

ולעבוד ולתקן אבל סוף סוף אני משלם עם

הלב כמו שאמרנו בחנוכה כל אחד מדליק חקיה

אחרת כל אחד נותן פרח לאשתו מרגש אחר

החיצוניות היא תמיד אותו דבר פחות או יותר

זה אותו ספקטרום של נעיר ו דקיק זמן ומקום

די חילוף ו תמורה זה לא משתנה ולעתיד לבוא

גם נראה שזה לא קיים מה המשתנה אני התודעה

שלי כל פעם שאני בא עם מוחים יותר עמוקים

עם פנימיות יותר גדולה לאותו פעולה אני

חווה אותה אחרת בתודעה לכן כל כך חשוב

ללמוד פנימיות התורה כי אם אני לומד רק

חיצוניות אני מתפלפל כמה החזיר עשה ככה

ככה או ככה אבל מה עם החזיר שבי מה עם

החמץ שבתוכי אני לא

מתקדם לכן חשוב מאוד לעסק בפנימיות כמו

שאומר רבי חיים ויטל כי לא ל לחינם כפי

רצונם פסקו אלא מתוך פנימיות התורה כנדה

הכל נובע מה

פנימיות

לסיום נדבר קצת על המן ולא מדובר על מנה

חמה מה זה המן לחם מן

השמיים אולי מלשון מי

נוקבין אבל מה זה מן משהו מיוחד

אגב זה לחם מאוד בריא זה מקמח מלא בקדושה

אתה אוכל אותו אתה לא צריך להתפנות כמו

פרעה אתה נהיה רק מצד הקדושה למה כי אין

בו פסול הוא מגיע מצד

העליון אנחנו אוכלים לחם מן הארץ כמו

שאומר הזוהר שנעשה את הבירורים מצידנו אבל

המן זה היה לחם מהשמיים כל אחד היה טועם

בו טעם אחר לחלוטין היות והאור הוא אור

פשוט הוא אינו משתנה מביא משל בעל הסולם

כמו הלבן

שבספר אני חייב להגיד בהכרח שכל הצורות

שמה אבל מצד שני אין לו שום צורה ואיין לו

שום חומר

אותו דבר שהלבן זה האור של מחשבת הבריאה

לא האור של הבורא אני לא יודע מה זה האור

של הבורא זה כמו עצמותו אין לי תפיסה בזה

הבורא אגב זה לא הנברא לא חווה את עצמו

דרך הבורא לא חווה את עצמו דרך הנברא זה

הנצרות אומרת זה עבודה זרה ואני יודע

שהרבה מלמדים של בעל הסולם אומרים את זה

וזה עבודה זרה מה

לעשות איך אומר הזוהר שאברהם שבר את

הפסלים וגם את המזונות שלהם לא את הפסלים

גם את המזונות שלהם כל מה שנובע

מהם הבורא הוא לא צמצום של הנברא והוא לא

ניצוצות של נבראים וזה עבודה זרה חמורה

ביותר השם בורא מתייחד רק על החידוש

דהיינו המצאת יש מעין שהוא בחינת חומר של

הכלים בלבד המוגדר בבחינת הרצון לקבל שבכל

מהות שבהכרח לא היה זה בעצמותו יתברך בטרם

הבריאה

הבורא אני תופס אותו דרך מחשבת הבריאה

שנקראת רצונו להטיב לנבראיו שזה נקרא

התפשטות

מעצמותו אבל היות והאור דינו עצמותו לפני

שמתפשט לתוך הנשמה למה כי אין לי הבחנה

בזה זה דבר אחדותי לחלוטין

מבחינתי כמשל כמו הספקטרום של האור פה יש

פה הרבה

חללים אבל אני לא רואה אותם זה אחד

מבחינתי זה רק משל אותו דבר האור אלוקי

הוא באכר

מגיע עם לבוש שנקרא מחשבת הבריאה אז זה

כבר לא האור של הבורא זה כבר התפשטות

מעצמותו זה לא הוא אבל היות וזה מה שמקשר

בינינו אז

מבחינתי אני מתייחס לזה כהוא כי זה המקום

המשותף בינינו אבל זה נושאים

עמוקים עשיתי סרטון של ארבע שעות על זה

קיבצתי כל מיני קליפים מי שרוצה להרחיב

שירחיב לענייננו

זה כמו האור שמגיע מלמעלה כל אחד היה טועם

בו טעם אחר כמו החשמל למשל שזה תנועה של

אלקטרונים תנועה של אנרגיה שעוברת דרך

הרגש דרך החומר אני מחבר את זה למקרר זה

מקרר אותי אני מחבר את זה למזגן זה מחמם

מחבר את זה למנורה זה עושה

אור הכלי נותן לזה את הצורה אותו דבר כל

אחד לפי התודעה

שלו זה עניין עמוק כי לא מדובר על לחם

גשמי רק זה סימן מדובר על מוחין רוחניים

שמגיעים מלמעלה לרצון של

האדם יזלו מים

דליו תל שזה בחינת

יק לחם

מהשמיים המציאות מורידה לי מוחין אני ניגש

לתורה

עכשיו מה אני רש ממנה אותו תורה אותו פרשה

אותו מגילה אותו

חנוכייה מבחינה חיצונית זה לא

משתנה לא משתנה ושים אל צציות גדל זקן עד

לפה זה לא משנה לעניין הזה רק כתרגיל אבל

זה לא משנה אז מה משתנה

פה אתה תבוא עם תודעה

רוחנית אתה תטעם מאותה תורה מאותו ספר טעם

אחר על פי מה על פי הכלים

שלך אבל הרשעים היות ואין תפיסה באור בלי

כלי

המן נרכב להם החיות האלוקית היה לה היייתה

נרכב להם לא היה לה

טעם ויבאש

תולים גרם להם לפירוד בכלל לקלקול קללה

נפרדות

רעלים

לכן זה דבר חזק ביותר שהמן זה כמו המוחין

האלוקיים שמתפשטים אלינו ואנחנו לא תואמים

אותם בכלל כי אין לנו

כלים לכן צריך להיות צדיקים

להתקל ולטעום את המן בקדושה וערה ואז גם

נשיג את החיות

שלו לסיום מה זה כל המחלה אשר לא שמתי

במצרים לא עשים עליך כי אני השם

רופאך המחלה זה המחלה של הנפרדות של

הגאווה

ואנוכיות למה צריך את המחלה הזאת בכלל אז

כתוב בראתי יצר הרע בראתי לו תורת תבלין

החלל נותן לי את

האפשרות לתקן ולהיות שותף אשלית הרה נותנת

לי מקום כי אם הכל מהבורא אז איפה אני יש

כאלה מלמדים שאין בחירה זה לא נכון יש

בחירה אבל מצד שני גם אין בחירה זה נכון

זה בית הפכים אבל מבחינת הנשמות יש בחירה

וזה האמת שלהן ואנחנו לא ה לא

האיסלאם שעל אקבר זאת אומרת אנחנו והיה

אור הלבנה כי אור החמה אנחנו רוצים בחירה

ושותפות מלאה של הבריאה עעם

הבורא

קלה לכן יש

בחירה בחירה מלאה יותר מזה הכל בדי שמיים

חוץ מיראת שמיים עד כדי כך לכן המחלה שזה

החלה שזה הרצון לקבל מנת

לקבל אומר

הבורא כל המחלה אשר שמתי

במצרים לא אשים עליך כי אני השם רופאך

דהיינו אם אתה מבין

שהמחלה שהחלל שהחיסרון הוא בא כדי לתקן

כמו בבריאות טבעית שאתה שם מנקה את הרעלים

ואז כואב לך הכתף אבל אתה מוציא את כל

הפסולת אז אני השם רופאך אם אתה מייחס את

המחלה כ כדי לתקן ולהיטהר אז זה עצמה

הרפואה אבל אם לא אז זה גורום לך לכעס

לבדידות

לדיכאון שזה צד מצרים צד הצרות לכן האדם

הבורא אומר לך בעצם איך אתה צריך להתייחס

למציאות אם אתה מסתכל על כל המחלה ועל כל

החלל ועל כל הנפרדות כאילו שזה מאוד קשה

מצד אחד בן אדם רוצה זיווג לא מוצא רוצה

פרנסה לא מוצא רוצה מוחין אלוקיים לא מקבל

אבל אם אתה מסתכל על זה תיקונים וברורים

אז זה עצמו הרפואה שלך למה כי זה מוציא

ממך את הרע מוציא ממך את הקלקול מוצאים

ממך את הגאווה ואז ממילא אתה יכול להתחבר

עם

הבורא אבל אם

אתה לא מבין את

זה

אז אתה בבעיה גדולה

לכן מחלה זה לא סתם אותיות החלמה

וכן על דרך

זה כי הכאב הוא האוהב והעונש הוא

התיקון לכן כדאי להחזיק בנקודה הזאת האמת

שלא קל אפילו בבריאות טבעית שזה משהו אחר

כן זה משל עכשיו כשה הרבה פעמים לראות את

זה אם בן אדם חולה עם עם יש לו

כאבים קשה כאילו לראות פה את ה כי בגדול

גם היות והחוקים אותם חוקים גם בגשמיות זה

עובד ככה אין סתם כאב מי שעוסק בבריאות

טבעית וכדומה זה בא להראות לגוף מה הוא

צריך לתקן איפה יש רעילות שהוא רוצה

להוציא אותה כאילו הכאב לא סתם כמו

שהרופאים מוכרים כדורים וכולי וכולי הכאב

הוא בא להראות לך מה אתה

מתקן אם אתה גם לוקח אותו לתיקון זה עצמו

הרפואה אבל לא הכאב הגשמי הכאב הגשמי זה

סימן

הכא כאב

הרוחני מה הכאב

הרוחני שרחוקים

מהשם זה הכאב

האמיתי שרחוקים מה אלוקות זה המחלה כי

המחלה מלשון חלל

פנוי מלשון חול זה מרחיק אותי מהבורא כי

אני

אנוכי אבל את החלל את החול הזה אני יכול

להפוך לחלל שזה נקרא

אמונה שזה נקרא כמו השלווה כמו הריק כמו

המרחב שדרכו

מתחברים אם אני עושה אותו חלל פנוי

לתיקונים לא חלל של חור שחור זה חלל שהוא

רע מאוד אלא חלל

לתיקונים כי אני השם רופאך בראתי יצר הרע

בראתי לו תורת תבלין אתה צודק ש מחלה

שנקראת רצון לקבל בענת לקבל ואני נתתי לך

אותה אגב לא באופן ישיר אבל שורה תחתונה

בא עליו בעלילה אבל נתתי לך גם תורת תבלין

נתתי לך גם את

הרפואה ותשתמש ברפואה וודאי תעלה מעלה

מעלה וגם תעריך מאוד מאוד מאוד את ההטבה

את הקשר האלוקי למה כי אתה תהיה שותף כי

אתה החלל נותן לך מקום לפעול מצד עצמך

אחרת אם הכל היה טוב אז הבורא עושה זה לא

אתה אתה רובוט לכן צריך להודות על זה

בעזרת השם שתהייה שבת שלום

לכולם שנזכה להכיר את הרע ואז גם לרפות

אותו אמן

ואמן תודה רבה

שלום לכולם בעזרת השם שיהיה בשורות

טובות לכולם רפואה שלמה

לכולם נלמד קצת על שביעי של פסח מהספר

נתיבות שלום יהיה שיעור קצר מחמת הערב

חג טיפה נדבר ממה שנספיק נקרא ביחד את

המאמר מאמר שנקרא ויאמינו בהשם ומשה

עבדו שלמות האמונה

בעומדם על הים

הופלה ל ישראל את היד הגדולה אשר עשה השם

במצרים וו עם את השם ויאמינו בהשם ומשה

עבדו יש להבין הלשון בתורה

הקדושה ויאמינו וגומר לאחר ויראה ישראל את

העת גדולה וגומר דיינו שהאמינו אחרי שכבר

ראו בעיניהם את הגילוי הנשגב של קריאת ים

סוף

הרי למין צריך כשאין רואים אבל אחר שראו

בעיניהם גילויים כל נשגבים מה המקום כאן

יש עוד ל ויאמינו בהשם משה עבדו הוא צריך

ביאור אז כן באמת

שאלה שנשאלת הרבה מה החוכמה להאמין אם

ראייתם את כל הניסים האלה שתם לא רואים

עמינו עוד צך ביור הרי מצינו ש כבר האמינו

עוד ביותם במצרים כדכתיב המן העם וגומר

כמו שאמרו חזל בזכות אמונה נגלו אבותינו

ממצריים ומה נוסף עכשיו בקריאת ים סוף

שנאמר עוד ויאמינו בהשם ומשה

עבדו אז כן

שאלה מובנת

ופשוטה אבל דורשת עומק להבנת התשובה ויש

לומר בזה על פי מה ש

שבארנו

בכמה מקומות שיש כמה מדרגות

באמונה יש אמונת המוח למעלה ממנה היא

אמונת הלב זאת אומרת יש אמונה בבחינת יראת

הרוממות ויש אמונה בבחינת ליבה זה כנגד

גאוה ואנוכיות כנגד מי השם אשר השמע בקולו

וכנגד מה העבודה הזאת

לכם כמו שכתוב בשם הצדיק רבי ליב מדוק זצל

תלמיד המגיד כי

מאמונתו לאמונת הלב רחוק יותר מרחוק שמיים

מארץ ויש עוד מדרגה גבוהה מהם היא אמונת

האיברים שאמונתם חדורה בכל איבריו כמו

שנאמר כל עצמותי תאמרנה השם מי

כמוך נסביר תכף דהיינו שכל האיברים ואפילו

העצמות מרגישים שאין עוד מלבדו אז זאת

אומרת הוא מחלק לנו בחילוק שלו את האמונה

ל אר עובדים יש את האמונה הכללית במוח את

האמונה גם שיורדת ללב ויש גם שמה הלב היא

מתפשטת לכל הפרטים לכל האיברים בתודעת

האדם כמו שרואים ד אפילו אדם שאמונתו

בעירה אם הא

הערה

שחס שחייה רעה מתנפלת עליו רורו נבהל מאוד

והסיבה לכך משום שהאמונה אינה חדורה

באיבריו דיו אם איזה חיות של טומאה באה

אליו או אם ענייני דיומא איזה נגיף קטן בא

אליו והוא כל כולו באיברים מלא

ברעלים אז הנגיף יאכל לו את

הצורה אבל פה כמובן אנחנו דוברים על חיות

רוחניות זה הה משל אבל זה שיש לו אמונה

בהירה מושרשת עד לאיברים שוב אינו מתיירא

משום דבר זאת אומרת האיברים הם כמו הפרטים

שבגוף

אז הלב זה יהיה במסגרת המדוברת כאן הלב זה

יהיה באופן כללי

האמונה של הליבה של אהבה כללית אבל כשזה

גם באיברים ובעצמות זה אומר שה כלל הזה

ירד

לפרטים שלשם צריך להגיע איברים מלשון מעבר

שכל הפרטים ישיגו את הכלל שהוא

מעבר אבל כל עוד זה לא

מחמת חולשת הגוף הרוחני אז זה אמונה חלקית

או אמונה

כללית ועל פי הדברים האלה יש לומר שאמונה

שהייתה לישראל בשעה שעמדו לצאת

ממצרים כמו שכתוב ויימן העם רק אמונת המוח

זה

שחז אמרו שמשה רבנו אמר לפני הקדוש ברוך

הוא ואין בני ישראל לא יאמינו לי והקדוש

ברוך הוא השיבו בני מאמינים בני מאמינים

משום שעצם האמונה מושרשת באיש יהודי מאבות

אבותיו כי היא הנשמה והאחיות של כל התורה

ותג המצוות ומושרשת בו מתולדות דיק יפה זה

כשורש אבל הוא צריך לגלות את השורש השורש

הפוטנציאל כמ אמר מרן

הרן מלכוביץ זיה שאם יהודי אינו מרגיש את

האמונה עליו להאמין שהוא מאמין אלא שו

מחסן את אור האמונה ו מאפילים עליו כדוגמת

אור השמש שאינו מתבטל ביום הדיבה אלא

שהאבי מכסים אותו ככ האמונה קיימת תמיד

בכל יהודי אלא שפעמים נחסה ממנו אור זה

באמת נקודה יסודית שאני צריך לחשוב מתוך

הפנימיות מתוך החיוב אם אני לא מאמין שזה

קיים בי איך אני אוציא את זה מהכוח אל

הפועל אז זה נכון שלפעמים השורש כל כך

רחוק שלא מאמינים בכלל שזה קיים וזה באמת

ככה בעולם העשייה בתחתית עולם העשייה

אבל אני חייב להאמין על זה נאמר אקש לחני

אליכם שר לראות משה שר גימטריה 10 פעמים י

כו כ כמו שאומר הארי הקדוש דהיינו הוסר כי

הוא לא הבין כי בשם הוויה באמת אי אפשר

לצאת ממצרים רק בשם אקה רק בשם של תקווה

לעתיד כוח של אמונה

ותקווה אז באמת לעתים ההווייה מ שון הווה

לא מורגש לנו אז צריך לעלות לכוח יותר

עליון של תקווה של אור מקיף וממנו לקבל את

הכוח להמשיך

קדימה עוד

נוסיף

ש על פי סדות

האמת השאלה אם הוא עונה על זה אני אחכה

טיפה אם הוא לא יענה על זה אז אני אדבר על

זה אוקיי אז נמשיך

לקרוא אז יפה

האבים

ההסתרה הפסולת העשן יש אבים טובים יש אבים

רעים גם כן מסתירים לנו עולים לנו עולה

עשן מהכלי קבלה למוח מסתיר את האמונה

דיינו פסולת של

פרטיות כדוגמה תור השמש כן האור תמיד מאיר

רק צריך כלי שייקה באור דהיינו שיבטא את

הרצון להתחברות על ידי זה שהוא דו האור זה

נקרא זיווג דעקה

בחוכמה כמו שסיפר מרן

האדמור בדס זיה על אחד שהיה רשע מרושע

כופר

ומגדף ופעם אחת נפל בידי גויים בקשו

להורגו ואמרו לו שאם

ינשק יראתם יראו בחיים אך הוא שרב ומסר

נפשו להרג על קידוש

השם בכל יהודי מושרש כוח האמונה בפנימיות

נפשו במוח ובלב זאת אומרת זה מושרש בנו

חייב להבין את זה אם זה מושרש בנו אנחנו

יכולים להוציא את זה מהכוח אל

הפועל אבל אנחנו חייבים להתחבר עם התודעה

לשורש הזה לכן כל כך חשוב לעסוק בפנימיות

כי היא מדברת על זה היא לא מדברת על ענפים

של ענפים של ענפים שכבר הם הרוח הפילה

אותם ה מדברת על

היסודות אם נפעל מתוך השורש דהיינו

מהפנימיות אז שום גוי גוי זה עניין של

מלשון גווייה שזה צד הגוף

המפריד ואם בן אדם יגידו לו מה אתה רוצה

תאווה או אמונה הוא יגיד תאווה ברוב

המקרים אם אין מישהו שמסתכל עליו כדי

שיקבל כבוד אז איך הוא אומר לנו פה את זה

הרבה יהודים אוכלים כלבים

אפילו אלא מה לא לפים אבל

כלבים אנחנו לא מדברים רק חיצוניות גם לא

הוא אם האדם מחובר לשורשים שלו אז ישמור

עליו

מהגוי אפילו אם עדיין לא בהווה בשורשים

אהיה אשר

איה בעזרת

השם וגם אם נדבר קצת בפשט גם אם יהודי

בוחר בתאוות ובוחר בצעצועים ובורח אם

יבדוק את זה עם עצמו באמת

בתוך תוכו אפילו בתת המודה שלו הוא מאמין

בבורא אפילו הכופר הכי גדול עצם זה שהוא

רוצה

לחיות

ורוצה כועס על הבורא כועס על הגח עצם זה

שיש בו רצון זה מעיד על זה שהבורא ברא

אותו רק זה אמונה אוטומטית הוא קורא לזה

משהו אחר אבל עצם זה שהלב שלו דופק שהוא

פועל בהקשרים של סיבה ותוצאה וכל התפיסה

שלו הגשמית אפילו עובדת ככה זה מחייב את

זה שיש סיבה ראשונית שזה הבורא רק זה פועל

עליו באופן תת מודה כל שכן יהודי אבל דיק

נו יפה צריך להתחבר לשורש שלו ואז זה ייגן

עליו א חשוב להגיד שיכול להיות שאם הוא לא

תחבר לשורש שלו אז הוא באמת יפול ביד

הקליפות וצריך להיזהר מכך

לכן גם אם אנחנו הרבה פעמים מפלים ליצר

הרע כש מפגישים אותנו בנקודת האמת אנחנו

כן

נרצה קשר של אהבה לבורא נרצה חיבור ולא

נרצה את הפרטיות שהיא נגמרת רק פשוט כדי

שנתמעט תוכנו אנחנו באמת רוצים פנימיות זה

השליה מה שאנחנו רוצים

חיצוניות אבל ז השליה חזקה כי אחרת לא

היינו מתקנים

באמת

הבורא חכם מתוחכם

הבורא כי בכל יהודי מושרש כוח האמונה

בפנימיות נפשו במוח ולב כמאמר

מרן

זיה אסתר ד גנזה המלך ביהודים שיש להקדוש

ברוך הוא עצר גנוז בכל יהודי הוא כוח

האמונה זה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה אף על

פי שישראל אינם מרגישים עכשיו את האמונה

בכל זאת מאמינים הם אכן כל זה עדיין רק

אמונת המוח אז בעצם את אמונת המוח הוא

מייחס לאמונה שורשית שצריך להוציא כוח אל

הפועל ויש בזה הרבה חילוקים מדרגות אני

אלך עם הקו שהוא מסביר

כאן עוד דבר שהוא אמר יפה מה שמשה רבנו

אמר אין לא יאמינו לי והקדוש ברוך הוא

השיבו בני מאמינים בני מאמינים אז גם

הרמבם אומר על זה ש בהלכות יסודי

התורה שהם לא יאמינו לי

או בספר המדע מה זה לא יאמינו לי לא

יאמינו לי אלא יאמינו באותות ובמופתים

וצריך שהם יאמינו בי באמונה בהשתאות

הצורה אז אמר לו בני מאמינים בני מאמינים

השורשים תמונ בהם ברגע שתיגע בהם בנקודה

הפנימית בעזרת השם אתה תראה שהם יאמינו כי

תמן בהם הנקודה שבלב שרוצה להגיע ליתר

דבקות כשושנה בין הכוכים כן ראייתי בין

הבנות אבל שוב שיהיה אימון

אמיתי בעזרת השם אז הבורא רוצה את ההת

הרותה דלתתא הוא לא מוותר על זה היום לא

נקרא עד ש השניים הצדיקים קפצו לשם ופתחו

לכולם

אגב כי ישראל ערבים זה לזה הלכו ביבשה

בתוך

הים לכן חשוב מאוד לעשות את ההשתדלות

הקדוש ברוך הוא לא מוותר על זה ממות

עולם ואז זה יתן גם את הכוח לגלות את

הטמון

בנו לכן אהיה אשר איה שר משה לראות ב אכן

בקריאת ים סוף כאשר ראו את כל הגילויים

והר ישראל את מצרים אתת על שפת הים דין

הוא ראה שהפרטיות מתה

בקצה הפנימיות ואר ישראל את היד הגדולה

אשר עשה השם במצרים אז הגיעו למדרגה

העליונה באמונה הא אמונת

האיברים שכל עצמותי תאמרנה השם מי כמוך

ועל זה נאמר בתורה הקדושה ומינו בהשם

ובמשה עבדו הכוונה שהשיגו ה זה דרגה

עילאית של אמונה באיברים דהיינו שזה

המדרגה היותר גדולה שזה יורד

לפרטים שהאיברים זה הריג מצוות דהיינו

שההרגשה הכללית וההבנה הכללית שלי התחילו

לרדת

לפרטים לא רק מדרגת הדומם אני כבר פה

במדרגת הצומח מדרגת החי יש תנועה פרטית של

קדושה לכל רצון

ורצון והנה מטעם זה כאשר יצאו ממצרים

שעדיין לא הייתה אמונה בתכלית השלמות הם

עדיין היו בתהליך לכן היה גם לפרעו כוח

לרדוף אחריהם כתוב אחר כך וירדפו מצרים

אחריהם כל סוס רחב פרעה ופרשה וכלו וכן

פרעה הקריב ושיאו בני ישראל את עיניהם

והנה מצרים נוסע אחריהם וייראו מאוד ויצקו

בני ישראל אל השם אבל אחרי ההתגלות קריאת

ים

סוף לא נשאר

בהם עד אחד והפירוש שכבר שברו לגמרי את

קליפת מצרים לפי שאז הגיעו ישראל לתכלית

השלמות של אמונה היא אמונת האיברים כי

באמת התיקון

האמיתי

לקליפות לקליפת מצרים לדת האנוכיות

זה דת ההשפעה אבל אני צריך להרגיש את

הקדושה לחיות אותה השלילה היא עדיין לא

תיקון רק החיוב כמו שלמדנו בזוהר במגפה לא

מספיק לבטל כו שמאל צריך גם כו אמצעי

התיקון האמיתי הוא להשיג את הקדושה כי

הקליפות אוחזות בחסרונות שבקדושה כל עוד

יש לי חיסרון יש אחיזה

לקליפות לפי שאז הגיעו ישראל לתכלית

השלמות של אמונה היא אמונת האיברים למדרגה

זה הגיעו על ידי שקפצו פנימה אל תוך הים

דהיינו קפצו לתוך פנימיות התורה מתוך

בהירות אמונתם בהשם יתברך זה קפיצה כי זה

דורש לצאת מהמקום הפרטי וללכת למקום הכלל

שהיה ברור ופשוט בעיניהם שינצלו שעל ידי

הזה הגיעו למדרגה עליונה בבהירות האמונה

שהחדירו האמונה גם באיברים וזהו שאמר

לקדוש ברוך הוא למשה מה תצ כלה ידבר על

בני ישראל וישאו כי אם ליציאת מצרים היה

די בזכות אמונת המוח והלב לקריאת ים סוף

זקוקים הם גם לאמונת

האיברים מידה כנגד מידה היינו לקפוץ אל

תוך הים שזו תכלית שלמות

האמונה ואיתה מה שכתב רבי

מנדל

מויטבסק זכרי גנ עלינו שאמונתם מזככת את

הנשמה ואמונת חכמים מזככת את הגוף ועל כן

בקריאת ים

סוף שהיה והאמינו בהשם במשה עבדו נזד גם

הנשמה וגם הגוף והשיגו גם את המדרגה

העליונה של אמונת

האיברים אה יפה הוא עכשיו מדבר על הנקודה

חשובה שרציתי לדבר עליה עוד יש לפרש

בעניין ויאמינו בהשם אחרי שכבר ראו

בעיניהם שהוא על דרך שאמר הבעל שם טוב

הקדוש אחרי כל מדרגות והשגות יראני מאמין

באמונה

פשוטה איך בן אנר און גלוב ולכאורה זה

למעלה מהשגת מה שך בחינת אמונה אחר גותי

הדושות של הבעל שם טוב אך האמת שמצות

אמונת השם נאמרה לכל ישראל והיא שייכת בכל

המדרגות לאלה מכל דרגין ותח כל

דרגין וגם משה רבנו עליו השלום אשר תמונת

השם יביט גם הוא כי מצוות אמונת השם דכמו

שהקדוש ברוך הוא אינסוף כך אמונתו יתברך

אינסוף ויש במדרגות לאינספור ואמונה עצמה

היא לאלה מכל דרגין שכן בכל המדרגות יש

לאדם השגה ואילו האמונה היא במה שאינו

מושג ו היא למעלה מכל השגה כי אם יש לי

כלי נגיד זה הכלי אז הכלי מגביל י את האור

אז יש לי כלי יותר גדול אבל עדיין הכלי

מקביל אבל אם יש לי אמונה שזה מעבר שזה

אינסופי אז הכלי לא

מוגבל אבל אנחנו צריכים לשלב בין הסוף

לאינסוף וזה ה שלמות

הרצויה

לכן ו למעלה מכל הסגה נמצא שבקריאת ים סוף

הגיעו ישראל למדרגה העליונה של

אמונה שלאחר העשה גודל לאחר כל מה שרו וכל

המדרגות שהשיגו האמינו במדרגה הגבוהה כמו

הברכה אחרונה והנה הייתה בספר הקדוש בבית

אברהם ובכל חג יש עניין מיוחד שבחג הזה

מסוגל להשיגו כן כל חג יש לו סגולה

מיוחדת לגרות בנו משהו בתודעה וגם כל

הקוסמוס מסודר בצורה הזאת זה אמנם סגולה

אבל סגולה חזקה עכשיו רק נשאר לחבר את

הפנימיות שבכל חג יש עניין מיוחד שבחג הזה

מסוגל להשיגו בבחינת מקדש ישראל והזמנים

ושביעי של פסח שבו היה ויאמינו בהשם משה

עבדו מסוגל לאמונה הנם כם ואר לאל כי חג

הפסח הוא ראש השנה

לאמונה ובאמת פסח הוא נחשב ראש לחודשים

מצד הנשמה מצד הגוף זה יהיה ראש

השנה שבזכות האמונה נגלו אבותנו ממצרים מה

זה אמונה הרצון להגיע להתחברות קשר

והשתאות הצורה עם השם לכן זה נקרא אמונה

כי זה מחוץ לדעת הגוף שרוצה רק לקבל עצמו

אבל שביב של פסח מסוגל לדרגת האמונה

העילאית ביותר זה כמו החתימה של הכל

לכן גם פרעה לרודף אחרי מחה כמעשה שהיה

אצל מרן עסק מסלונים זכרו יגונה עלינו

ששאל בשולחנו הקדוש בליל שביעי של פסח מי

חפץ בויזת הים ונענה אחד מזקני החסידים

ואמר אנו חפצים באמונה שהייתה לישראל בים

והיה מרן זיה מקלס מאוד תשובה זו והיינו

לפי שזו באמת התכלית וזוהי הביזה הגדולה

ביותר שיש לקחת מקריאת ים סוף זה השל

האמיתי השלל

הנפשי ואושר החיים הגדול ביותר הוא כעוזר

הקדוש ברוך הוא לאיש יהודי ויש לו בהירות

האמונה במדרגה עליונה של אמונת האיברים

שאפילו איבריו מרגישים ב בחינת כל עצמתי

תאמר נ השם מ

כמוך שזו תכלית שלמות האמונה נמשכת מהלילה

הזה בקריאת ים סוף

יפה עוד עניין ש

אפשר להוסיף

וחשוב עבודת האמונה היא בזמן

ההסתר אבל האמונה

עצמה דווקא שיש לך גילוי כמו שאמר הבעל שם

טוב ואתה בוחר באמונה פשוטה פשוטה הכוונה

לא אמונה תפלה אמונה פשוטה שהיא מגיעה

מהרבה עומק לא אני מאמין וזה אמונה מתחת

לדעת כמו למשל הישמעאלים לאלא אמונה למעלה

מהדעת אבל אמונה פשוטה היא שיש לך דעת

ואתה בוחר באמונה לכן למרות שם ראו את כל

הניסים האלה הם בחרו

באמונה זה המדרגה הנעלה לכן יותר קשה

להאמין כשאתה

רואה מצד האמת אנחנו חושבים שיותר קשה

להאמין בהסתרה אבל זה לא

נכון דווקא שיש לך גילוי ואתה בוחר באמונה

זה מדרגה רק בגלל שזה כל כך קשה ונשבר יש

שבירת כלים לכן אנחנו עושים את עבודת

האמונה בהסתרה וזה מאוד קשה נכון וזה

מכשיר אותנו לקנות את הכוח של האמונה

ושיהיה לנו את הכוח של האמונה נוכל להרים

גם משקל

גדול לכן זה

מעלתם

מה שהאמינו למרות מה שראו אבל כל זה היה

רק בגלל העבודה שעשו לפני כמובן קודם צריך

התותה דלתתא

אולי נעשה את זה

קצר אוקיי נקרא עוד עוד משהו ונסיים שיהיה

קצר כי אנחנו אין לנו הרבה זמן גם רק אני

אוסיף אולי אז קריאת ים סוף זה עניין מאוד

מיוחד ים זה מלכות סוף זה סוף המדרגה זה

הרצון הגדול של

האדם שבעצם קריאת ים סוף זה אומר להעלות

את המלכות לבינה להפריד בין רצונות השפעה

לקבלה לכן קשים זיווגים של הקדוש ברוך הוא

כקריאת ים סוף כי זה חיבור של בית הפכים

בנושא אחד רצון להשפיע ורצון לקבל וגם

האדם לא מקבל את לפגוע אמיתי היות ואנחנו

בזמן תיקון לכן זה מאוד קשה בגלל שזה בית

הפכים בנושא

אחד לכן כשהם יצאו

ממצרים הם קיבעו בעצמם את ההפרדה בין

הטומאה לקדושה או בין הרצונות קבלה

לרצונות השפעה ורק שהגיעו להפרדה הזאתי אז

יכלו לצאת ממצרים כל עוד לא הית ההפרדה

הזאת קליפת מצרים שולטת בהם עכשיו אם האדם

לא מרגיש אמונה כללית במוח לא אמונה בלב

יכול להיות שהוא ו מתורה הרבה יכול להיות

שהוא יודע הרבה יכול להיות שהוא מקיים

הרבה מצוות חיצוניות אבל אם הוא יבדוק עם

עצמו חוץ מזה שהוא מדמיין עולם הבא הוא

מרגיש לא טוב מרגיש רחוק מרגיש בודד מרגיש

בדיכאון לא מרגיש קרוב להשם או שהוא מרגיש

אבל הוא רוצה

יותר הוא רוצה לגלות את מה שהמלך רוצה

לגלות את המגדל מלא כל טוב לא רוצה להישאר

במקום מה יעשה זה אומר שהוא עדיין במצרים

אז הוא צריך הוא לא יכול לקרוא את ים סוף

עדיין הוא צריך קודם להתקין את

המוח את משה רבנו את

האבות טוב טוב לרדת למצרים ולצאת ממצרים

היות והיה סדר מדרגות אבל לא חייב לגור

במצרים כל החיים צריך לעבור שמה אבל זה

יכול להיות בצורה של דילוג זה כמו שאני לא

חייב א להיות חולה כדי לחזק את המערכת

החיסונית פשוט יהיה

בריא תשמור על הבריאות אל תחכה ש הרעלים

הגנוזים בך יאכלו אותך ואז נגיף קטן יוציא

אותם החוצה ואתה תמות על המקום אלא תנקה

רעלים בעצמך מתוך בחירה מתוך ספורט מתוך

בריאות מתוך מוד ות מתוך מדיטציה מתוך

התבוננות דמיון מודרך מה שתרצו ואז מרעלים

יצו בצורה חיובית ואז מלא הנגיף לא יכול

להוציא אותם כי אין רעלים ואין לו אחיזה

זה משל אותו דבר בנפש הנגף שזה הפרטיות

שמחלה את

האדם היא מפריעה לו לראות את האמונה

להרגיש את האמונה בלב זה התפיסה הגשמית גם

אזה מה זה מגפה מגפה לא מדו על קורונה זה

סמל הסברתי את זה בשיעור המתאים מה זה

מגפה מגפה זה תפיסה של פרטיות של נפרדות

של גוף שהיא מפרידה את האחדות האלוקית השם

יצילנו וזה המגפה האמיתית שהא יכולה אגב

לעבוד עכשיו יותר בגלל הזמן של הנגיף

הגשמי שכל אחד נפגש עם עצמו ויהיה חסר זה

יהיה חסר זה דווקא צריך מאוד להיזהר מהנגב

הרוחני שהוא יכול לשלוט יותר בזמן הזה

בעזרת השם שנזכה באמת לחצות את הרצון

הגדול את גדלות כלי הקבלה ולתקן אותם

בצורה מתוקנת

ויעברו בני ישראל ביבשה בתוך הים התורה

מדברת באדם אחד כמובן אם האדם עובד עם

עובר את הים את הרצון הגדול להידבק בהשם

עם המצרי שבו אז הוא טובע זה הורג אותו מה

זה המצרי צרות שהוא רוצה רק לקבל את

התענוג לעצמו את הגר ד חוכמה את עצם

התענוג לפרטיות שאכפת לו רק מעצמו כל

עבודת השם שלו היא רק בשביל מה שהוא יקבל

מזה אבל אם הוא עובר עם הישראלי או עם

העברי שרוצה להשיג או בני ישראל כבר עם

הרצון שלו ליתר דבקות אז הים הגדול הזה לא

מטביע

אותו למה שניהם עברו ביחד אבל זה טבה וזה

היה לו יבש איך זה יכול להיות כי המצרי

שבאדם טובע והישראלי שבו עובר אבל אם הוא

מחובר רק למצרי שלו ולא לשורשים אז הוא

ירגיש שהתורה מטביעה אותו ולא נותנת לו

חיות וחונקת לו את האוויר הרבה יותר מנגיף

קורונה כי אם הוא בא קצת לקרוא הוא כבר

מרגיש חלש ואם הוא בא להתפלל או לקיים

מצווה כל כולו

חלש התורה מחלישה אותו כל כך אז איך הוא

איך הוא יעבור את ים סוף במבה הוא לא חוצה

לשתיים את ים

סוף צריך הרבה תפילה הרבה התבודדות הרבה

התבוננות התבודדות פנימית זאת אומרת על

הדבר האמיתי לא על

במבה כמו שרבי נחמן היה מתבודד על זה שהוא

רוצה להתקרב

להשם והרבה רחמי שמיים ועבודת נפש עמוקה

אמיתית בלי זיופים

והב לתאר מסייעין לו והב לי תמה פותחין לו

לראות את האמת שהוא טמא כמו שהשארנו בחד

גדיה איך שרנו בחד

גדיה יש לנו פה איזה

הגדה כן

אז יש לנו את הקדוש ברוך הוא מלאך המוות

שוחט שור מים

אש מקל חוט כלב חתולה

גדי אוקיי אז חד גדיה חד גדיה

אז זבין אבא זה המאציל תרה זו זה זה הרצון

לקבל והרצון להשפיע

שהם מזיזים את האדם בינ מלכות פנימיות

חיצוניות וכן על דרך זה הגדי זה בחינת

הנשמה ש איך הם כל הזמן עושים קולות כאלה

זועקים להשם יתברך כמובן זה סימן מדובר על

הקדיש באדם מלשון גד

גם גומל דלים אני יודע יש הרבה פירושים לא

משנה שונרה זה החתול הלילי האנוכיות נושכת

את ה את הנשמה ש זועקת להשם יתברך ואז

הכלב אב האב אב ל נותרי דעל מהדן אב נותרי

דעל מדעתי ה קליפת

הלוקה שזה

הגאווה אבל יש את החוט שזה דרך ייסורים שם

מקים את הגאווה בבחינת מלכות שמיים שפתך ו

משנתך עם

נחמוני ויש תנורה שזה אש התורה ש ר לאדם

שהוא בלא

לשמה שזה מדרגה גבוהה ויש את המיה שזה

המים שזה החסד שהיא מביאה אותו

לשמה ויש את

הטורה שזה השור דווקא שהגיע לשמה פתאום

מגלה את ה את הכו שמאל דווקא שקיבלו את

התורה פתאום בעגל הזהב ויש את השוחט שזה

משה רבנו שזה צד האדם משה רבנו הוא

האדם או רשבי שניהם אז הוא שוחט את השור

את עגל הזהב את הרצון לקבל לעצמו בבחינת

גדלות

להקבלה אבל אז בא מהלך המוות ושוחט אותו

למה כי אנחנו בזמן תיקון ואי אפשר לתקן את

כל הרצון אז השחיטה של האדם המיטה של האדם

מבטאת את זה ששומר את הרצון שלו לתחיית

המתים

ואז שזה מלך המוות שחת אותו הרצון לקבל

למנת לקבל היות ואי אפשר לתקן את הכל אבל

אז בא הקדוש ברוך הוא מתחיל חיית המתים

בגמר תיקון ושוחט את מלאך המוות יבולה

המוות לנצח בעזרת השם אבל צריך להגיד

שאנחנו עוברים את הסדר הזה בכל מדרגה

ומדרגה עד כמה שאפשר יש את הסדרים הכלליים

שמ תקפים לכולם למעט צדיקים כמו הרי בעל

הסולם שהם הגיעו ל לגמר תיקון בחייהם אבל

בכל מדרגה יש לנו את כל הבחינות

האלה אז בעזרת השם שני אזכה לשיר אחד גד

יחד

גדייה ואולי נקרא עוד קטע אחרון כמה זמן

יש לנו נו הזמן קצר לצערי אבל אם תעשו

הרבה לייקים אנה מי שרואה ביוטיוב

שירשם לפעמון בערוץ לקבל התראות על

שידורים ובכלל סאבסקרייב

מנוי מה שאתם רוצים מי ש בפייסבוק שיכנס

ליוזר שלי בבקשה יסמן

איפה שכתוב לשלח לי הודעה מצד ימין יש

עקוב או חברים ללחוץ על זה ואז לסמן הצג

תחילה ראה תחילה ובשידור שלי לסמן למעלה

בשלוש נקודות קבל התראות על שידור חי אם

לא תעשו את זה לא תראו ממני תוכן כמעט

ואני מעלה כל יום תראו ממני 5% מהתוכן

וחבל

מאוד לא רק פוליטיקה וחדשות עדיף לראות גם

דברי תורה אבל אם לא תסמנו אז האלגוריתם

השמאלני לא ייראה לכם את התוכן שלי אז אתם

חייבים

לסמן אוקיי בעזרת

השם נעשה ונצליח ואולי אני אקרא קטע

קטן לסיום ויש לבאר עוד בזה דנה יש

להתבונן בסדר הפסוקים האלה ושע השם ביום

ההוא ואר ישראל את מצרים מת על שפת הים

ורי ישראל את היד הגדולה אשר עשה והאמינו

בהשם משה עבדו יש להתבונן בסדר הפסוקים

האלה שלכאורה הגדים המאוחר דזכי ראשית ואר

ישראל את מצרים מת על שפת הים ואחר כך ואר

ישראל את היד הגדולה אשר עשה השם במצרים

ועלו את היד הגדולה רו

תחילה כמו דכתיב וינער השם את מצרים בתוך

הים וישבו המים וכסו את הרכב ואת הברש לכל

חיל פרעה שזו היייתה היד הגדולה אשר עשה

השם במצרים ורק אחר כך ראו את מצרים את ע

שפתים ויש לומר דעני עניין גלות מצרים היה

בבית העניינים של קליפת מצרים הכפירה כמו

שאמר פרעה מי השם וענייני טומאה זה מוחה

וליבה שמצרים היייתה ערות

הארץ ובית עניינים אלו הם העניינים

העיקריים של איש יהודי אמונה וקדושה עיירה

ואהבה מוחה

וליבה והם ה הבה טליה שכל כמה שיהודי יותר

טהור אמונתו בהירה יותר נכון מאוד כי

התערה

מייצגת את הסרת הרע והכרת הרע כמו כמו

אפילו בבחינה גשמית ככל שהמערכת ה ככל

שהאיברים של האדם יותר תהורים

אז הכוח שלו יותר בריא יותר חזק בהרבה

יותר וההתחדשות שלו

חזקה והחולים לא אוחזים בו שהחולים זה כל

ה החולאים הגשמיים זה לא צריך להסביר

חולאים הרוחניים זה כל הדיכאון הכעס

הנפרדות מהאלופות החלל הפנוי מאהבה ומילה

בור ק אין בו מים אבל יש בו נחשים ועקרבים

והנה גאולת מצרים היייתה כמו שאמרו חזל

בזכות האמונה האמונה האמיתית כמובן יאמינו

במשה בהשם ובמשה עבדו מתה משה עבדו לא מתם

דתן ואבירם עובדו דתן ואבירם גאוה

ואנוכיות הכן בעת שייצאו ממצרים הייתה רק

התחלת הגאולה ולא היייתה עדיין הגאולה

בשלמות מפני שעוד לא שברו את קליפת מצרים

וטרם הגיעו לבחינת עם קדוש כי עוד לא קראו

את

הרצון צריך ל לקרוע לעשות הפרדה ברורה ורק

אז אין אחיזה יותר לטומאה וממילא לא יכלו

להשיג שלמות האמונה כל עוד זה אחיזה עדיין

לקליפה לכן גם הוא רדף אחריהם למרות שהוא

הוציא אותם זה כמו איזה קורונה שחוזרת

ואתה מתרפא והיא עוד פעם חוזרת כי לא לא

תפסת את הכלל עדיין לא לא עשית ניקוי

פנימי באמת או עשית ניכוי חלקי כמו

האנטיביוטיקה שלוקחים נגד חיידקים כל הזמן

ואז חולים כל שנה כי לא טיפלת בבעיה בכלל

אבל פה זה דווקא חיוב הם טיפלו אבל לא עד

הסוף כמבואר ש בהירות האמונה תלוי במידת

הקדושה וכל שלא השיג שלמות האמונה אינו

זוכה

לשלמות דגאולה שהיא בזכות האמונה ולכן

יכלו לרדוף אחריהם כל סוס רכב פרעו וחוללו

ושרו של מצרים ראש הקליפה שם רק בקריאת ים

סוף שהגיעו לתיקון מידת הקדושה היות וזה

מבטא את הפרטים את הגוף את המלכות עצמה

שעולה

לבינה כמו דכתיב ום רה ונוס אמרו חזל מה

ראה ארונו של יוסף רע דהיינו כוח הקדושה

של יוסף בכוח הקדושה והטהרה שברו לגמרי את

קליפת

מצרים כמאמר מרן האדמור זכרונו יגן עלינו

שקריאת ים סוף הייתה ביום השישי לספירה

שהוא כנגד מידת היסוד ועל ידי זה הגיעו

לשלמות האמונה בתכלית הבהירות וממילא זכו

לשלמות

הגאולה כמו ד כתוב לא נשאר בהם עד אחד

וכתיב לא אשר ראיתם את מצרים היום לא

תוסיף לרותם עוד עד עולם בעזרת השם והנו

שבקריאת ים סוף בטלה הקליפה לגמרי קליפת

מצרים יש קליפות אחרות אבל זה הקליפה

היסודית לתחילת האלוקות

ולכן גם לא אמרו שירה ביציאת מצרים ועדיין

לא שרתה עליהם שכינה כיוון שעוד לא הגיעו

אז לתכלית שלמות האמונה מחמת קליפת מצרים

שעדיין הייתה קיימת בהם וזה היה הגילוי של

קריאת ים סוף שישראל הגיעו אעז לתכלית

המדרגה של אמונה וכיוון שהגיעו לתכלית

שלמות האמונה שרתה עליהם שכינה ואמרו

שירה ועל פי אמור התבאר סדר הפסוקים

ומתחילה ים וכתב וער ישראל את מצרים את על

שפת הים היינו שקליפת מצרים נשברה לגמרי

ורק לאחר מכן כתוב וער ישראל את היד

הגדולה אשר עשה השם במצרים דבר גדול מאוד

אומר לנו אם אנחנו לא רואים את היד הגדולה

של השם בעזרת השם משמע לא שברנו את קליפת

מצרים עדיין כי רק לאחר ששברו את קליפת

מצרים הגיעו לתכלית של ויה ריסה אתת

הגדולה בבחינת ראייה שזה גילוי שאז בחינת

אמונה שאדם מאמין בשכלו ו בחינת אמונה כל

כך חזקה כדבר הנראה לעיניים שזה אמונה

שלמה ולדרג הגו ר רק אחר שמרים מת על שפת

ה ונשבר כוח הומה מהשמים אני לא מרגי את

האמונה כי המר עוזבי כי לא שברתי אותו ועל

ידי זה ואר ישראל את היד הגדולה ויאמינו

בהשם במשה עבדו דהיינו מטע משה עבדו הינו

שהגיעו לשלמות האמונה בבחינת ריה ושרתה

עליהם שכינה ואז ישעו משה ובני

ישראל בעזרת השם

שנזכה גם טוב אולי אני אגיד את זה בסוף אז

אני אקרא את הקטע האחרון שנשאר אני אקרא

את זה מהר כי הזמן קצר ואנחנו חייבים

להתכוונן לחג ני הגילוי הזה של קריאת ים

סוף בשביעי של פסח שנקראו אז כל המסכים

המבדילים בין ישראל והם שבשמיים ויגיעו

למדרגה העליונה של בהירות האמונה עד שראתה

שפחה לם שלא ראה יחזקאל

הנביא כי זה היה גילוי מצד הכלל גילוי חזק

מאוד כמו שבכל דור ודור חייב אדם לראות את

עצמו כאילו הוא יצא

ממצרים למה כאילו כי הוא יצא רק בשורש הוא

צריך לגלות את זה לכן זה כאילו כך בכל דור

ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו היה

בקריאת יים סוף וכשם שהלילה הראשון של פסח

שבו היה גילוי האמונה בעת יציאת מצרים הור

ראש השנה לאמונה וממנו השפעת האמונה לכל

השנה בכל הדורות כך גם ליל שביעי של פסח

שהוא ליל קריאת ים סוף אשר בני ישראל

הגיעו בו לתכלית המדרגות של האמונה מכוח

הקדושה ונקראו כל המסכים

המבדילים ממנו וההשפעה של המדרגות

העליונות

של האמונה לכל

השנה ומרן האמור זיה אמר שהלילה הזה מסוגל

לכל העניינים הקשים כקריאת ים סוף דהיינו

כל העניינים הקשים בעבודת השם בכלל זה גם

ענייני אמונה וקדושה שללי הזה מסוגל

להיוושע בו בעניינים האלה כי התורה הקדושה

היא נצחית ותמיד בכל דור ודור יש את הכוח

של קריאת ים סוף כן אין הדר ברוחני נצח

ישראל לא ישקר שיהודי מבקיע את כל מסכים

המבדילים דיינו מבחינת מסך המפריד כיוון

שנקרו המסכים הם לה בטלים ונעלמים כל

העניינים הקשים שהגילוי שנתנו לישראל

בלילה זה הם הנצחיים ומתחדשים בכל שנה

ושנה אוקיי סיימנו מאמר אחד ברוך השם את

מאמר ומינו בהשם משה עבדו אז אם ככה מה כל

אחד צריך לקחת

מזה לחג ש שביעי של פסח זה כוח מאוד חזק

מאוד מיוחד

ואנחנו

חיייבים להתקל בכוח הזה לקבל את הכוח

לשבור לחלוטין את קליפת מצרים שהיא מצרה

לנו את תפיסת האחדות ולקות ואהבה שלמה

להשם והיא פשוט מנגבת לנו את הצורה ואנחנו

לא רואים אלוקות אמיתית אלא רואים צעצים

ופירורים ודמיונות

עד שנצא מהקליפה הקשה הזאת אז שכולנו נקבל

את הכוח של קריאת ים סוף בן אם זה מהמרפסת

בין אם זה בסלון ובעיקר בתודעה לקרוא את

ההפרדה הברורה בין הטומאה לקדושה בין

הרצונות קבלה לרצונות השפעה בין הרצונות

שאני יכול לעבוד איתם לרצונות שאני לא

יכול ושנזכה לרחמי שמיים

עצומים לצאת ממצרים בחתימה הסופית של

קריאת ים סוף ונזכה גם לקבל את זיווג

הרוחני האמיתי ש זה זיווג קדשה בריך הוא י

שכינתה כמובן וגם בענפים לרווקים ולי ולכל

עם ישראל אבל

בעיקר את הזיווג

הרוחני שזה ההתחברות עם האלוקות עם בורא

עולם ואהבה בינינו וובין כולם אבל האהבה

אמיתית מטעם משה עבדו ולא מטעם דתן

ואבירם ושנזכה לזה תבוא הגאולה כי יש ברוך

השם הרבה חסד בעם ישראל וגם בעולם כי

העולם התפתח כמו שהסברנו בשיעורים

המתאימים אבל זה בעל מנת לקבל זה עדיין

ברצון לקבל רק שנעשה את זה מטעם אהבת השם

כמו שדיברנו בתיקוני הזוהר שהיא נצחית

שהיא רוחנית שהיא אמיתית אז אוו כל סדנות

ייהפכו לזכויות עיקר סדנות אגב זה המצוות

שהוא עושה בעל מנת לקבל זה הזדונות

האמיתיים אבל למה זה סדנות כי הוא לא

מרגיש את האלוקות אבל בזכות זה שהוא עשה

אותם גם שהוא לא רגיש כדי להרגיש אז כמו

שאמרנו בתיקוני הזוהר הסתר הוא סיבת

הגילוי כפתי לאור הנאחז בה כגודל ההסתר

האמיתי כך גודל

הגילוי שנזכה לקראת ים סוף דחוף אמן חג

שמח לכולם תודה רבה אמן אז ישור משה ובני

ישראל את השירה הזאת לשם ויאמרו לאמור

‏isad

[מוזיקה]

‏a

[מוזיקה]

the ack

[מוזיקה]

[מחיאות כפיים]

[מוזיקה]

‏you know this song boy it goes on a

long journey so we give you all the good

stu right now are you guys ready then

cameos destroyed the angel of death

kch drank

‏burn stick

[מוזיקה]

doar very

[מוזיקה]

nice get at fks

[מוזיקה]

שלום וברכה

נקרא על ענייני קריאת ים סוף מהרב ברנדוין

האבא תלמידו הגדול של בעל הסולם

זכרונו לברכה מתוך הספר צבי

הצדיק היה הילולה יום הפטירה של השבוע שמה

למדנו גם מאמר על פסח פה נקרא בקצרה על ים

סוף במעמד ריאת ים סוף כתוב ראתה שפחה על

הים מה שלא ראה יחזקאל הנבי בחילת בשלח

וכולי ובני ישראל זכו אז לאור הגנוז שיאיר

לנו בגמר כל התיקונים זכור בבחינת מקיף

לכן כתוב אז ישיר שר לא נאמר אלא השיר

כתוב בגמרא לעתיד לבוא

דינו וכולם היו כאיש אחד בלב אחד ואפילו

התינוקות אמרו שירה כי השכינה הקדושה שרתה

עליהם ונ התלבשה בהם ושרה מתוך כהנה אבל

כן היה להם טעימה שלא המקיף מזה שזה דבר

מאוד גדול כמו שאדם תואם מהשמחה של החתונה

שתהייה לו אז הוא עוד לא התחתן אבל הוא

טעם מזה והוא יודע שהוא הולך להתחתן זה

כבר הערה עצומה

ביותר מה זה מגרונה מה שמחבר בין הראש ללב

שהיה להם חיבור המוחין בצורה מאוד גדולה

ודבקות כזו היא כדוגמת אדם הי מחשבתו שמה

שאדם חושב כל איבריו מוכנים ועושים מבלי

שיגיד להם מפני קשר שהשם יתברך קשר בין

אור השכל והמחשבה שהיא רוחניות עם איברי

הגוף שהם גשמיים והם דבוקים יחד כל כך שלא

מרגישים את זרימת המחשבה לתוך איברי הגוף

בסוגריים הקדמת הזוהר בהקדמת תיכוני הזוהר

ות לסנה כן וגם יש במאמר הסיום הז א דוגמה

כזאת דהיינו במצב תקין במציאות

הגשמית הדם חושב להזיז את האצבע ישר זהזה

למה כי יש דבקות בין אור השכל לגוף בין

המחשבה לגוף

אבל ברוחניות באמת זה מוסתר לכן אם האדם

רוצה להזיז את העצב הרוחנית הוא לא מזיז

אותה הוא מזיז רק את הגשמית למה כי הוא לא

מחובר לגוף הרוחני שלו אבל צדיקים שהם

בהשוואת הצורה למדרגות הרוחניות ומחברים

את התודעה שלהם לגוף הרוחני אז הם כן

מרגישים את האחדות הזאת ובאמת העת הטעימה

הזאת בקריאת ים סוף לכן שכינה דיברה מתוך

גרונם

וישנה מדבקות אחרת במדרגה יותר נמוכה כמו

אדון עם עבדיו ואפילו אם העבדים יהיו מאוד

נאמנים

ומסורים עם כל זה לא יעבור אדון בטענה

אליהם למה לא עשו מה שהוא חשב כי הם עבדים

נאמנים ועושים מה שהאדון מצווה להם

בשלמות אבל מה שהוא חושב אינם יודעים ואי

אפשר להם לעשות זאת אומרת יש מדרגה יותר

נמוכה

כי שכאילו הם משיגים רק את חיצוניותו לא

את

מחשבתו במה במעמד קריאת ים סוף וכן במעמד

קבלת התורה בהר סיני היו בני ישראל דבוקים

בהשם יתברך כאדם

ממחשבתו ואזה אמרו חזל שהקדוש בר שאמר

הקדוש ברוך הוא

מי גילה רזה לבני על שמרו נעשה ונשמע סוד

שהמלאכים משתמשים בעושה דברו והדר לשמוע

דיינו הם נהיו בבחינת בנים כי הם השיגו גם

את פנימיות

המחשבה ולא רק את החיצוניות המלך ומדרגה

הזו זוכים על ידי מסירות נפש על קדושת שמו

יתברך מה זו מסירות נפש לא שאני מוכן

למסור את עצמי כדי לקבל תענוג בעולם הבא

המסירות של הנפש הימית למסירות נפש אמיתית

לפעול לשם שמיים וזה לא קל

בכלל קדושת שמו דהיינו הבדלה בעל מנת

להשפיע בזה שאמר השם יתברך למשה דבר על

בני ישראל

וישאו ובני ישראל קיבלו עליהם אז שיותר

טוב להיתבע בים מלהיות תחת לשבות של

המצרים זה מדרגה מאוד גבוהה להגיע להבנה

הזאת והיא גם הפתח והכלי לעבור למדרגה

הבאה פה זה מסתיים אנחנו נעיין אולי גם

בספר של

הבן של הרב ברנדויין

א חזון למועד שהוא גם הביא שם דברים שלמד

מאביו דברים של סיגמה עצמו דברים מאוד

יפים בוא נראה אם יש משהו שאנחנו יכולים

גם לקרוא ככה כדי להתכלל ותובעים השניים

מהאחד קריאת ים סוף היא טעותה דלתתא חזון

למועד

מתוך שיחה על הבחורים במדרש על הפסוק אז

ישו משה וזה לשונו הדוד הכתיב נכון כי

שיחה מאז וכולי אמר רבי חיה בשם רבי עבו

אף על פי שמעולם אתה לא נתיישב כסאך ולא

נדת בעולמך עד שאמרו בניך שירה לכך נאמר

נכון כי שכה מאז משל למלך שעשה מלחמה

וניצח ועשה אותו

אוגוסטוס אמרו לו עד שלא עשית מלחמה היית

מלך עכשיו

הסינכה אוגוסטוס מה יש בין כבוד המלך

לאוגוסטוס אלא המלך עומד על הלוח

ואוגוסטוס

יושב אוגוסטוס מה זה כיסה רומאי כך אמרו

ישראל באמת עד שלא באת עוד שלא בראת עולמך

היית אתה מי שבראת אותו אתה הוא אלא

כביכול ומד שנאמר עמד ומדוד ארץ אבל מי

שעמדת בים ואמרנו שירה לפניך באז נתיישבה

מלכותך כסאך נכון או נכון כסאך מאז באז

ישיר עד כאן לשונו כמובן יש להבין מדוע

נכון כיסא השם רק באז ישיר אז שואל שאלה

למה נכון כיסא השם רק באז ישיר ולפני זה

זה לא היה נכון ושלם ומתוקן

עדיין בעניין הוא ידוע שישנם בית מיני

התעוררויות

התרות דל אלה ויתרות דלטה דל אלה זה כוח

שהעליון נותן ומסייע ודל טטה שהתחתון

בהסתר פנים הוא צריך מצד עצמו לפעול

בהסתרה האמיתית

בתודעה זה עבודה קשה ושם מתחילה העבודה

אמיתית אבל אין דילוג על זה אם לא בגלגול

הזה בגלגול הבא אנו נמצאים בתוך שליטת

הרצון לקבל ואיין לנו כוח לצאת ממנו כי

אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים ולפיכך

תחילת היציאה להתחיל מלמעלה בבחינת הרותה

דללה כמו למשל אדם רוצה לפתוח עסק הוא

מבקש מהבנק אשראי בכדי שיהיה לו במה

להתחיל ואחרי שהוא מצליח הוא מחזיר את

ההלוואה ללכן גולת מצרים היייתה בטעותה דל

אלה שכן עם ישראל היה שקוע במט שערי טומה

מה זה מט שר אומה שהוא הגיע לדרגת תודעה

שהוא גילה את כל הרע לא הצליח לצאת ממנו

אבל גילה אותו וזה מדרגה גבוהה כי אנחנו

מדברים מצד העבודה זאת אומרת שאדם האדם

הוא כבר ת שערי תומא אבל הוא לא יודע את

זה אז כאילו שהוא לא אלא כשהוא מגלה את

הממת שערי תומא זה נקרא שהוא בממ ת שערי

טומאה אם הוא חושב שהוא צדיק הוא בכלל לא

באמת שערי טומה אז אין לו גם הכנה ותיקון

לשערים

האלה יגעת לא געת ומצאת אל

תאמן ולכך מכונה חודש ניסן החודש אשר

הישועות בו מקיפות כן הלוואה בהקפה אומנם

אם לא היו מוסיפים אתה הרותה דל תתא

היתרות דל אלה לא נשארת

כמו שאמר בעל הסולם יש הזדמנות של נתינה

מלמעלה צריכה להיות גם קבלה מלמטה אומר

במאמר לסיום הזוהר כי אם לא מנצלים את

ההזדמנות אין שום ביטחון שתישאר ההתעוררות

העליונה וכך כתוב אלמלא משמרין ישראל שתי

שבתות כחתן מיד נגעלים מה זה שתי השבתות

לא מדובר על שבת גשמית זה תרגיל תרגיל

חשוב אבל הכוונה לשבת הרוחנית מה זה שבת

רוחנית התרות אומר פה יפה שתי השבתות הן

התרות דל אלה רותה דל תתה כמו בינה ומלכות

כי שבת בראשית שהייתה תכב אחר לידת אדם

הראשון לא היה אכנה אליה לכן בשבת בלילה

שהיא כנגד שבת הראשונה אומרים בתפילה

וינוחו בה אבל שבת שנייה שהיא שבת שקיבלו

במתן תורה מתנה בבית גנזי אליה כבר התכונן

האדם וטרח בששת ימי השבוע ומי שטרך בערב

שבת יוחל בשבת ערב זה מלשון רעב זה מצב

ההסתרה שהיא כבר מבחינת תעירות דלתתא

התערות דלתתא ולכן צריך שתי שבתות וגאולת

מצרים היתה מבחינת התערות דל אלה כי השם

אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצים אחר כך

בקריאת ים סוף כבר מתחיל העניין של התרות

דלתתא כמו שכתוב דבר אל בני ישראל וישובו

ויחנו על פי

החירות ומבאר שה הם שבו כל אותו היום

לכיוון מצרים שם יעזור אל כך פרעה אמר עעל

בני ישראל נבוכים הם בארץ מבאר בעל השפת

אמת שהה זה כדי להשלים את הגאולה מצד

התותה

דלתתא למה הם נבוכים כמו שכתוב גם ועיר

ששן נבוכה עשם לא יודעים ממי הצדק זה מצב

של בירור אבל זה בא מלמטה וזה דבר טוב

נמצא שעניין היום טוב של פסח הוא כאן בית

השבתות הנעל יום הראשון של החג הוא כנגד

שבת ראשונה טעותה

דלילה מכונה גם כן בתורה ממחרת השבת ולא

סתם כי זה כנגד השבת הזאת והוא כנגד התותה

דל אלה אבל שביעי של פסח היא השבת שלאחריה

שהיא בחינת התרות דלתתא שזה נעשה בבם לפי

אחרות כתב רשי על הפסוק לפני פי אחרות

ופתאום ועכשיו נקרא פי החירות על שם שנעשו

שם בני חורין וכתוב בגמרא שפתאום הוא

מלשון פי תאום שזה כנגד האנוכיות שבולעת

במצרים פיתאום המקום הכי נמוך והכי

עובה שזה מצב שאדם מרגיש בתאום נפשי קשה

מאוד בעבודת השם זה יכול להתבטא בדברים

אחרים אבל עיקר התאו מה המדובר הוא בעבודה

הרוחנית אבל ידוע העיקרון שדווקא המקום

הכיב ואם יש לו מסך והתגברות אז הי הוא

מגיע למדרגה הכי גבוהה

לכח תאום הוא אותיות המוות ואמרו בזוהר

והנה טוב מאוד זה מוות משום שכאשר עושים

על פי התאום התגברות במסירות נפש זה נהפך

לפי החירות מלשון חירות דווקא שאני מתקן

את המקום הגס ביותר אני מגלה את המקום הזך

ביותר הופכיות כלים ואורות נמצא שנעשה כאן

בפי החירות העניין של טעותה דלתתא המשלים

את הגאולה השלמה אז דווקא ום הזה שאדם

מרגיש נמוך ומדרדר וקשה זה הזדמנות לגאולה

אם הוא מצליח לעשות את המעבר מחלקיק לגל

מפרוד לאחדות ממלכות

לבינה לכן חשוב לנו בפרט אלו שקשורים

לספרי בעל הסולם זצוקל שידוע כמה הוא טרח

להביא את האור הגדול לדורות

האלו אין תפיסה בזה איזה העולם היה בחשכה

נוראה ממש גילה לנו הצלה מדהימה כל זה הה

מבחינת נתינה ותורות מלמעלה כדבריו

הנזכרים במאמר לסיום הזוהר ואתה עלינו

ליצור את טעותה

דלתתא וכפי ששמעתי מרבי שמואל מינצברג

שהוא אמר בפירוש אני עשיתי את שלי עכשיו

הכל תלוי בכם זאת אומרת הכל כבר מוכן יש

ספרים רק מחכים ליגיעה שלנו לטרות דלתת

שלנו כן והיגיעה זה ללמוד להתייגע לעשות

את העבודה הפנימית זה הגיעה לא קלה בכלל

אבל זה מחו

איין דילוגים שנזכה להיות ראויים להתייגע

שיפתחו לנו את האפשרות להתייגע

זה לא

פשוט בזת הפח תח לכם זה לא פשוט אבל רק

ככה אנגלה את עליכם את החמימות האלוקית

ועכשיו ישים ברוך השם בחורים צעירים

שעדיין יש להם כוחות שבעזרת השם ישקיע

אותם בספרים הללו אז נזכה באמת לגאולה

שלמה כמו שכתוב כי מלא הארץ ד את השם נזכה

לבניין בית המקדש במרה בימנו אמן

אמן יפה מאוד אולי נקרא עוד משהו

יאללה אוקיי המלכת הקדוש ברוך הוא על ידי

השיירה וקצת ארוך אני אקרא את הנקודות

העיקריות כוונת המדרש שעד השירה הייתה

מלכות הקדוש ברוך הוא עומדת כלומר שלא

הייתה

מבוססת מאז השירה הרי זה כקיסר יושב על

כיסאו כאין הכתוב ותיכון מלכותך

מאוד וצריך להבין מדוע מלכות אינה מבוססת

מבריאת העולם אלא דווקא מהשירה על קריאת

ים

סוף עוד במדרש אנו רבותינו הקורא את שמה

צריך להזכיר קריאת ים סוף

מכת בכורים באמת

ויציב אם לא הזכיר אין מחזירין אותו אבל

אם לא הזכיר יציאת מצרים מחזירין אותו

שנאמר למן תזכור את יום צדך מארץ מצרים גם

כאן יש להבין מה את ההבדל בין הגאולה ש

ביציאת מצרים שהזכרת חובה ומעכבת לבין

הגאולה בקריאת ים סוף שהזכרת אינה מעכבת

אגב מחזירים אותו בתפילה לא הכוונה רק

בנוסח התפילה גם מבחינת ההלכה אבל מבחינת

התודעה ש התפילה זה מסע פנימי שאדם עובר

ואם הוא לא מזכיר

את יציאת מצרים דהינו זוכר את הנקודה הזאת

בתיקון אז ממילא החזיר אותו אחורה למצרים

כדי שיברר את מה שהוא לא

בירר בכדי לבאר זאת נקדים בהבנה של מהות

עניין השבת יש בית הבחנות של שבת שבת

בראשית ושבת מתן תורה דנה בקידוש היום אנו

מזכירים את המובא בעשרת הדיברות שבפרשת

יתרו זכור את יום השבת לקדשו ששת ימים

תעבוד ועשית כל מלאכתך וכולי כי ששת ימים

עשה השם את השמיים ואת הארץ את הם ואת כל

אשר בם ונח ביום השביעי על כן בברך השם את

יום השבת ויקדשהו נמצא שבמצוות שבת שורשה

בשבת

בראשית ונימקה כי השם נחס ביום השביעי

ממלאכתו לעומת זאת בעשרת הדיברות בפרשת

ויתחנן כתוב וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים

והוציאה השם אלוקיך מישם ביד חזקה ובזרע

נטוייה על כן זוך השם אלוקיך לעשות את יום

השבת צא לכאורה נימוק אחר למצוות

השבת כמו כן כתוב ת שבתותי תשמורו בית

שבתות לשון רבים ואמרו חזל אם אל משמרין

ישראל שתי שבתות כ הלכתן כ הלכתן הכוונה

בעל מנת להשפיע לשמה מיד נגלים נמצא שבת

השבתות שבת בראשית שזה אמרנו כנגד התרות

דללה ושבת מתן תורה כנגד התרות דלתתא

נדרשים בכדי להגיע לשלמות וצריך להבין

המשמעות בזה

והעניין הוא יש בחינה שנקראת התערות דל

אלה התעוררות שבאה מלמעלה ולא על ידי מעשה

בני

אדם ויש בחינה של התותה דלטה אבל זה גם

קורה בכל מדרגה יש את שתי הבחינות האלה

לפעמים התותה ד אלה באה בזכות ההכנה

שעשיתי במדרגה הקודמת אבל המקור כמובן זה

הרותה ד

אלה השלמות האמיתית מגיעה רק על ידי טעותה

דלתתא למה כי התחתון

שותף וכך אנו מוצאים לאורך כל הדרך ובכל

המובנים והסיבה לכך הייא כי בכל דבר שאנו

רוצים שיבוא אלינו לכלל קבלה צריך להיות

לו בחינת כלי וההגדרה של כלי היא רצון

וחיסרון להדבר בזה תלוי במקבל ולא בנותן

אין בגשמיות ואין

ברוחניות למשל אדם נותן לחברו צר ספרים

מפוארים אבל המקבל לא מתעניין כלל בלימוד

תורה או אין לו את החיסרון והסקרנות אז

ממילא הוא לא נהנה מזה וא ינם לראות

סדרות הוא מניח את הספרים כמות שהם

בארגזים במקרה הרע או שמניח בארון כאבן

שאין לה הופכין במקרה הטוב אי זה נחשב

שהוא אכן קיבל את הספרים המונחים בביתו כי

המושג של קבלה הוא כשיש לו רצון וחיסרון

לספרים שהוא מקבלם הוא יודע להעריכו לשמור

עליהם ולהתבונן

בהם כמו בגשמיות שאם איין לי תאבון אני לא

נהנה ככה ברוחניות אם אין לי תאבון אני לא

יענה לכן כל דבר שבא רק בתותה דל אלה ן

שהייתה פה

נתינה שזה גם מדרגה גבוהה עצם זה

ש נפתחה האופציה לקבל הזדמנות אבל לקבלה

אמיתית הוא לא הגיע ולכן צריך אחר כך לבוא

על ידי טעותה דל טטה ואז זוהי

שלמות אבל התותה דלתתא מחייבת הגיעה והכנה

ויסורים או

תיקונים ופה

הקושי בסדר זה הוא חוק בבריאה היכן

שנתבונן נראה שכך

הוא הבאתי משל יפה על זה תראו בקליפ על

מכון כושר רוחני או ספורט ברוחניות או

בגשמיות למשל אמרו חזל שהוא בא במי אמו נר

דלוק על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם עד

סופו מלמדים אותו את כל התורה כולה נשאלת

אם כן השאלה הרי כל כך טוב לו שם בשביל מה

הוא צריך להיוולד

אלא שות בבחינה זו הייתה רק ינה מצד

העליון ללא פעולה של העובר אין זה עיקר

מציאות ולא מדובר רק על העובר הגשמי אלא

עובר זה נקרא מצב שהאדם מקבל התעוררות

מלמעלה לכן הוא כמו עובר כי זה לא מחמת

עצמו הכוחות אלא זה ניתן לו מאימו

הרוחנית אבל אין זה עקר המציאות כי צריך

שהוא התייגע ושתוק לזה זה נקרא שהוא יוצא

לאוויר העולם למקום הזמן והמקום לתקן לכן

תכף בעת לדתו בא המלאך וסטרו על פיו ו

משכח את תלמודו כי כעת זה יבוא מצידו ו זה

חלקו כמ שאמרו חזל אזה הוא עשיר השמח

בחלקו חלקו דיק שהוא הבעלים לדבר כמו כמשל

אדם שחוזר בתשובה הוא אפילו מתקרב לקבלה

בהתחלה הוא מרגיש אורות התעוררות חשק

דביקות ובאמת הוא מרגיש ככה אמנם זה טעימה

מאוד מאוד מאוד קטנה מהאור הרוחני האמיתי

אבל עדיין אור קטן ברוחניות הוא כנגד כל

הגשמיות לכן זה דוחף מאוד את האדם ונותן

לו כוח א אחר כך בא מלאך סרו על פיו משכיח

לו את הטעם הזה מהתודעה נגיד שנה אחרי

שחזר בתשובה שנתיים במיוחד שהוא בא לעבוד

בדרך האמת ואז פתאום קשה ללמוד תורה קשה

לקום לתפילה בבוקר פתאום הכל נהיה קשה

והוא לא מבין למה אבל רק כאן יכול להיות

לו תרות

דלתתא אומר פה עוד דבר יפה זהו השיר השמח

בחלקו דהיינו חלקו שהוא שותף לתיקון שהוא

הבעלים לדבר וכן זה נלמד גם בסדר לימוד

חוכמת הקבלה שלמרות שץ הזיווגים בפועל

ושים הפרצופים למטה עם זאת ההתעוררות לכך

באה מהרשומות שעלו למעלה

יפה כן ככה בעולמות הפרצופים נבנים

מהרשימות של

העליון וכן מה שכתוב הבא לתאר משעין בידו

ומה הביא אותו לכך שירצה להיטהר מה היא

הנקודה ההתחלתית זה התרות דלתתא וזה באמת

נס זה מתנה למעלה זה דבר פלאי אבל זה חלון

הזדמנויות אם האדם לא מנצל אותו זה יאבד

לו ולפעמים הוא גם ירגיש שהוא יורד

יותר וכן עצם המציאות של האדם בריאת האדם

בגשמיות באה על ידי ההורים כי הוא בכלל לא

היה במציאות לור חיסרון ורק לאחר שנולד

ישנה התעוררות מצידו לגדול ולהתפתח וכן הו

בצומח ההתעוררות שיש לו לצמוח באאה רק

אחרי שבראו את המציאות שלו מבחינת התותה

דל אלה לכן כתוב אשר ברא אלוקים לעשות שכש

ברה אותנו בתותה דל אלה השאיר לנו מקום

לעשות בעבודת האדם בזעת פה כן כי אנחנו

נבראים אנחנו

שניות הבחירה שלנו זה להיות שותפים אולם

אין די ביתרות דל אלה כי אפילו שמצד נותנו

עשה הכל למשל אם הדפיס ספרי לימוד המגלים

את החוכמה או לחלופין הכין סעודה גדולה

במידת האפשר וגם מוסיף דברים הפותחים את

התיאבון בשביל להשלים את המלאכה הוא צריך

אורכים שיבואו לאכול או אנשים שירצו ללמוד

וזה כבר לא תלוי בו מהמה זה לא תלוי בו

הרי הכל מהבורא נכון אבל הוא

עשה שהצד של החיסרון יהיה ביד

הנברא עם זאת זה נכון שגם בחיסרון הבורא

עוזר זה נקרא תפילה על תפילה שגם את

החיסרון את הכלי הבורא נותן זה נקרא האור

שבכלי אבל את ההכנה שבכלי זה צריך לבוא

מצד התחתון זה נכון שה של הבורא מהווה

ומזיז ונותן כוח להכל אבל הבורא החליט

שכדי שהוא יגלה את הכוח הזה התחתון חייב

לעשות יגיעה בהסתרה אומנם יש גם תהליך

הפוך הגמרא אומרת על הפסוק ויה אמונת אתך

חוסן ישועות חוכמה ודעת אמונת זה סדר

הזרעים ומדוע סדר הזרעים מרמז על אמונה

דבר גולמי כי זריה היא פעולה מצד האדם

האדם חורה זורה ומשקע הוא משקע ועושה את

כל הפעולות מצידו אך יש בפניו מחסום שהוא

אינו יודע אם יצמח משהו אם יצליח האם ירצו

פירות טובים ומתוקים ועל זה הוא עומד עם

ידיים פרושות

לשמיים הוא מתפלל לשם ואומר אני עשיתי את

כל ההשתדלות עכשיו אתה הקדוש ברוך הוא אנה

השם הושיענה אנ שמצליח הנעה זה

שהטכנולוגיה התפתחה על ידי השכל והדמיון

של האדם שזה כוחות רוחניים והוא יכול אם

הוא יחקור במעבדה לדעת מה יצ מהזרע זה לא

משנה כי זה רק

משל שכמו שבאופן

רגיל האדם בעיניים הרגילות שלו לא

יודע מה יצא זה פלא אנחנו התרגלנו לפלא

הזה כי זה מובן לנו מאליו אבל שהזרע פתאום

צומח ומגדל זה בגלל שתמו בו כוח נסתר

רוחני או אפילו גשמי אבל שהרוחניות מאוה

אותו שמאפשרת לו לצמוח ולהתפתח כמ שהוא

מתפתח אחרת איך הוא יתפתח ויווצר כמ שהוא

יש לו איזה תוכנית

צופן שמאפשר לו לגדול כמו שמאפשר לו זה לא

אדם עשה את זה עצם זה שיש חומר והחומר

בנוי ומולקולות מסדרות וצירופים שלהם

יוצרים זה את זה ואת זה זה לא אדם עושה את

זה אם הוא מחבר עכשיו אטומים הקדוש ברוך

הוא נתן לו את היכולת הזאת אבל זה לא הוא

הוא רק מגלה את מה שקיים על ידי צירוף

מסוים אבל זה לא תלוי בו

בכלל אותו דבר פה אבל עיקר הכוונה ל

הרוחניות זאת אומרת

זורע את הרצון לקבל שלו כדי שירקב ויצמח

למידת ההשפעה שזה נקרא

צומח אבל זה ביד השם לעזור לו כי זה באמת

משהו מעל הטבע אז בגשמיות זה כילו בא

אוטומטית ככה עשו לנו את זה אבל ברוחניות

זה לא

אוטומטית נמצא שקודם האדם עשה פעולה מצדו

ואחר כך מחכה ל מחכה לזרע מלמעלה וכן יש

עוד משמעות לעניין ש שזרעים קשור לאמונה

כי מי שלא יודע את התהליך של העתיד ואינו

רואה את התמונה השלמה הוא רואה בשלבי

התפתחות דברים שליליים למשל שהזרע אותו ב

אותו זרעו באדמה בכדי שיגדל נרכב לא רק

נרכב חייב להיות בחושך אחרת הוא גודל פחות

טוב והוא לא גודל בכלל זה סוד זה רמז

הוא רואה באת הבוסר שהתפוח על העץ מר כן

הרבה פירות בזמן הכנתם הם מרים מאוד אבל

דווקא אז ב גמר בישולם הם מתוקים ביותר

ולכן הוא כפו וזרקו הוא לא יודע שלב שזה

שלב בהתפתחות ואד הרבה דווקא מה שיותר מר

בהתחלה יוצא בסופו יותר מתוק זה יכול לתת

לנו נחמה דווקא לכן זר הו טריקון זה רע כי

בשלבי ההתפתחות הוא רואה רע אבל צריך

להאמין ולהתבונן שבסוף המר הופך

למתוק ואמונה אין פירושה לשבת בחיבוק

ידיים ולהגיד שהכל מאת השם ממילא הדבר

יבוא

מאליו זה אמונה של

קתנות אלא האמונה פירושה שלס את ההשתדלות

מצידו ואז מגיע לאמונה כאשר הקדוש ברוך

הוא רואה שכאן גמר האדם את התפקיד שלו

ויותר הוא לא יכול לעשות ואז הוא בא ליידי

תפילה זה הקשר בין זרעים לאמונה כן האמונה

האמיתית זה שאני מתייגע ואני אומר זה בא

מהשם לא כשאני לא עושה

כלום כמו יעקב אבינו שחיזר אחר פחים קטנים

אומר בעל הסולם יעקב עם כל כך אמונה מה יש

לו לחזר אחר פחים קטנים אחד כזה שמאמין לא

דווקא בגלל שהוא מאמין הוא יכול להרשות

לעצמו לחזר אחרי הפחים הקטנים ועם זאת

להאמין שהכל מהשם ובית ההפכים האלה זה

התיקון

האמיתי כלומר אנו רואים כאן שבית העניינים

היתרות דל אלה והיתרות דלתתא צריכים לבוא

במשולב ומשלימים זה את זה למרות שמצד השכל

ה הם סותרים זה את זה מצד התיקון הם

משלימים זה את זה כידוע שהסימן של היהודים

הוא הצורה של מגן דוד אומר בו דבר יפה מגן

דוד מורכב משני סגולים והייתם לי סגולה יש

סגול של טעמי המקרא ונקודה אמצעית למעלה

ושתי נקודות מתחתיו ימין ושמאל ויש גול של

ניקוד האותיות ושם זה להפך הנקודה האמצעית

למטה ושתי הנקודות מלמעלה ימין ושמאל כאשר

מחברים סגול דל אלה עם סגול ל

לא כמו פירמידה אלא צריך גם התערבותה דללה

וגם דלתתא זה יוצר את צורת המגן דוד

פירמידה זה כאילו רק חצי רק צד הנברא זה

לא טוב שש קצוות כלומר הרותה דל אלה והת

הרותה דל תתה המתחברים

ביניהם ואתה נבוא לבהר את עניין שתי

השבתות שבת בראשית ושבת מתן תורה אני טיפה

אדלג משום כך אנו אומרים ב בקידוש ל שבת

ושבת קדשה בעב רצון נחילה זיכרון למעשה

בראשית תחילה למקראי קודש זכר ליציאת

מצרים דינו רמז לבית השבתות השבת הראשונה

מורה התותה דל אלה ושבת השנייה מורה על

התותה דל תתה זו שבא אחרי שהאדם הכין כבר

את

השבת אחרי ההקדמה זו נבוא לבאר את החילוק

בין גאולת מצרים לקריאת ים סוף על יציאת

מצרים כתוב שבני ישראל היו במט שערי טומאה

לכן הקדוש ברוך הוא מיאר לגלם הכל בא

מטעות דל

אלה ויש על זה אמרה

נפלאה רג ויש על זה עמרה

נפלאה

מהגאון קדוש רבי ברוך ממז ממז בוז בוסינה

דנור פרשת בו על הכתוב ביציאת מצרים שפסח

השם על הפתח דיני תמיד הסדר צריך להיות

פתחו לי פתח של מחת ואני אפתח לכם פתח

כפתחו של עולם אומר בעל הסלם הקדוש אין

מחת אלא לתפירה

ועבודה דינו לתפור את יצר הרע ולתקן את

הבגד את

הבגידה כלומר התשובה צריכה להתחיל מלתת

ורק אחר כך מקבל סיוע

מלמעלה זה סדר התיקון

הרגיל אבל כאן היה דילוג על הסדר והשם פסח

על הפתח כפתחו של מחת

והגאולה התחילה ביתרות דל

אלה מפני שאם היו נשכים בשער הנ לא היייתה

חס ושלום לעם ישראל

תקווה לכן היה חייב לדלג על

הסדר הדבר הזה מלמד אותנו השלכה מעשיית

לעבודת השם שכאשר אדם חלילה במצב של ייאוש

ואומר איך אני יכול לצאת מהמצב שלי עליו

לדעת שהקדוש ברוך הוא יש בככל לדלג על סדר

ולתת לו אפילו בהשלה כלים הקדוש כל

יכול כוחות שהוא לא ראוי להם כמו הבחינה

של יציאת מצרים בעזרת השם גם שאני אזכה

לקבל את הכוחות האלה ולשלם עליהם ולם אחרי

שבני ישראל כבר יצאו ממצרים אומר הכתוב

דבר על בני ישראל וישבו וחנו לפני פי

החירות בין מגדול ובין הים לפני בעל צפון

נכחו תכנו על הים מפרש רשי וישובו

לאחוריהם לצד מצרים היו מקרבים כל היום

השלישי

כלומר הם הלכו הפוך במקום לברוח מהמצרים

הם פנו בחזרה למצרים כדי להטעות את פרעה

שאומר תועים הם בדרך כמו שכתוב ואמר פרעה

לבני ישראל נבוכים הם בארץ סגר עליהם

המדבר פה מראה את החיוב של בזה שהם

דווקא רצו להראות את את את הרותה דלתת לכן

הם באו כאילו להיפגש עם מצרים ועל הפסוק

ויחנו לפני פי החרות פרש רשי הוא פתאום

ועכשיו נקרא פי החירות על שם שנעשו בני

חורין היינו פתאום שהיא העיר של השעבוד של

בני ישראל

ליב קיבלה השם חדש פי החירות מבאר ה שפת

אמת שגאולה אמיתית צריכה לבוא מצד עצמם

כלומר מהצד של בני ישראל ועד עכשיו הגאולה

לא הייתה מצידם אלא שהקדוש ברוך הוא הוציא

אותם

ממצרים מסיבה זו היום הראשון של פסח נקרא

שבת שאנו אומרים בספירת העומר וספרתם לכם

ממחרת השבת שהכוונה על מוצא יום טוב ראשון

של פסח וזו היייתה שבת מעין שבת של מעשה

בראשית דהיינו הרותה דללה שהכל בבחינת

הרותה דללה ולכן זו עדיין לא היייתה גאולה

אמיתית לכן הגאולה האמיתית זה דווקא שאדם

מרגיש את הירידה אבל עולה

ממנה ומשום כך תכף אחרי היום ה אומרים כבר

רק חצי

הליל בפסח אומרים מלי מלא בליל פסח בלילה

לא ביום

בלילה אפילו איך זה יכול להיות כדי להראות

על ההתעוררות הגדולה והאור

מלמעלה אבל אחר כך חוזרים לחצי הלל כי זה

הת עותה

דלתתא אז פה ובנים

בחלקים מתחילים לספר ספירת העומר בספירת

העומר מתחילה כבר העבודה של התותה תה שבכל

יום מתקנים עוד מדרגה ועוד מדרגה כמו

שאומרים שבזכות ספירת העומר שספרתי היום

יתוקן מה שפגמתי

בספירת חסד שבחסד ולמחרת אומרים גבורה

שבחסד וכך הלאה עד שמגיעים ליום השביעי

שלזה שביעי של פסח שבו היה קריאת ים סוף

אז מתחילה הגאולה השלמה כן השבת השנייה

כיוון שזה בא מצד ישראל שהם כבר עשו את

המסירות נפש מצד עצמם

א מכיוון שהקבלה צריכה להגיע מצד

התחתון כי אם יבוא רק מצד העליון הנותן

הוא לא יודע להעריך את הדבר שקיבל ויאבד

אותו כמו אדם שקיבל פתאום ירושה גדולה ולא

ידע להעריך אותה

ועיבדה כמו ילד שרוצה גולות אבל לא מחשיב

יהלום לכן קבלת התורה יכלה להיות רק בחג

השבועות ולא תכף מיד אחרי פסח אלא רק על

ידי טעותה

דלתתא מעשה מסירות נפש של עם ישראל שלחו

לפי החירות כנגד

הכיוון ולפי

זה אפשר להבין את המדרש שובה בתחילת המאמר

נכון כסאך מאז ממתי כסאך נכון דווקא מאז

ישיר ובאמת מאז בריאת העולם הקדוש ברוך

הוא היה מלך וא זה היה רק מהבחינה הזו

שהוא את עצם המציאות אבל השבת נכון על

כיסאו זהו רק אחרי שמצד הנבראים המליכו

אותו וישפכו אותו בעת שירת הים שזוהי

פעולה מצד התחתון ואז הוא נחשב לקיסר

היושב מפני שיושב פירושו שהמליכו אותו ולא

שהוא המליך את עצמו כמובן מדובר מצד השגת

הנבראים את השגחת הבורא זה לא שהוא היה

מלך לפני ואחרי הוא לא ה מלך אל הכוונה הם

לא

ידעו לפני זה שהוא באמת מלך עד שהוא לא

ישב על כיסאו דהיינו כן הדבר בשלמות כי לא

היה להם את הכלי להשיג את זה כן זה אמרו

מה שאמרו חזל ההבדל בין אלופי עשו לבין

מלכי ישראל אלוף פירושו כמין הנקרא בזמננו

דיקטטור דיקטטור מי ש ממליך את עצמו בכוח

בלי רצון העם מלך אמיתי הוא שבני ישראל

ממליכים אותו ועניין זה של המלכת הקדוש

ברוך הוא הוא גם העניין של ראש השנה אמן

ואמן אוקיי אז בעזרת השם

שנזכה לקריאת ים סוף

אמיתית להתערות דל אל הו דלתתא ושנהיה

ביתרות דלתתא הקדוש ברוך הוא יעזור לנו

לעשות את יגיעה הנצרכת לגלות את פני המלך

לגלות את התיקון לגלות את האהבה וגם

שאנחנו בירידות מאוד קשות והשטרות מאוד

קשות שהם מחוייבות כדי לתקן באמת את

הרצונות העמוקים של מצרים של

המציירים נעלה אותם נברר אותם באמונה בכוח

בגבורה ונעלה מעלה מעלה אמן ואמן תודה רבה

שיש שעי של פסח שמח

ונזכה

להתעוררות מלמעלה ובמקרה הזה

מלמטה ולגאולה אמיתית וקריאת ים סוף אמן

ואמן תודה רבה חג סמ

שלום

וברכה ערב שביעי של פסח

מבורך בעזרת השם

שיהיה קריאת ים סוף ראוייה ברוחני בפרט

ברוחני וגשמי לכולנו אמן

ואמן נלמד טיפה כן אני קצת עייף נלמד

טיפה ממאמרי אדמור הזקן על ענייני קריאת

ים סוף

כדי טיפה

להתכלל בשביעי של

פסח אין לנו הרבה זמן אבל מה

שנוכל זה מובא מליקוי תורה פרשת צו

וכולי קריאת ים סוף לעתיד לבוא השגת

אלוקות עד לבחינת

ראיה ששת ימים תאכל

מצות וביום השביעי הצרת

להשם אלוקיך לא תעשה

מלאכה הנה

מצינו ששלושה ימים טובים נקראים הצרת חג

השבועות זמן מתן

תורה ושמיני

הצרת שהוא זמן שמחת

תורה ושביעי של

פסח

וגדול מה שנאמר שביעי של פסח יותר ממה

שנאמר

בכולן שנאמר בו להשם אלוקיך ולא לכם כבשאר

ימים טובים שיש בהם

חציו להשם וחציו לכם כי אם כולו להשם זאת

אומרת בשבי של פסח הוא גדול מבחינה

מסויימת בבחינת ה ימין שבו

היות וזה

מצב של התבטלות מלאה התמסרות מלאה ביטול

החמץ ביטול הכעס

והאגו ובחגים

האחרים חצי עו לחם חצי עו להשם לא הכוונה

בתחתית עולם העשייה או בעולם העשייה

ש בעצם האדם עושה מסחר עם הבורא חצי לך

חצי לי אלא הכוונה שחצי לתיקון הרצון לקבל

חצי לתיקון מידת היראה וחצי לתיקון מידת

האהבה כי סוכות זה קו שמאל זה חגי תשרי

ושבועות זה כנגד קו

אמצעי אבל בפסח שזה חג של בחינת הימין יש

תיקון מאוד מיוחד שזה אמור להיות התבטלות

מלאה לכן יש איסור על חמץ

במשהו כדי להראות את התיקון

הגבוה של ההתמסרות והתבטלות של הרצון כי

רק ככה אפשר לצאת ממצרים לכן כולו להשם

ובעניין הזה הוא גדול מהחגים האחרים ויש

בו כוח מיוחד וזה גם כוח שצריך אותו בשביל

קריאת ים סוף נראה

בהמשך העצרת היא שונה

ב בפסח מ

מסוכות כי בסוכות השמיני יצרת זה מעין חג

בפני עצמו ב

סוכות סליחה לא בתוך סוכות בתוך הג תשרה

לכן כבר לא נמצאים בסוכה אבל הוא

כן מצטרף אליהם אבל הוא מיוחד בפני עצמו

אבל שביעי של פסח הוא כן חלק מפסח אבל אם

זה יש בו משהו מיוחד גם בפני עצמו לכן הוא

כנראה דימה אותו

להצרת כי השביעי של פסח מראה דווקא על

הרותה דילטה שזה כבר הבחינה של שמאל יש

בזה משהו

מיוחד ונראה פרק א' והוא יום קריאת ים

סוף וגדולה הייתה ביזת

הים כתוב ש וכולי כתוב שגדולה ביזת הים הא

בזת מצרים אני תכף אסביר למה שהוא עניין

העלאת ניצוצין וכולי וראתה שפחה על הים

וכולי מה שלא ראה יחזקאל בין בוזי כחם על

זרועותיו כחם על זרועותיו כמשל התינוק שנו

יכול לראות למרחוק

וגבו אביב לראות הוא מדבר בשפה מאוד מאוד

קצרה גם הפסוקים אפילו הם בקיצור אבל

אנחנו

נסביר אז שביעי של פסח זה יום קריאת ים

סוף יש שיעור מיוחד שהסברנו על קריאת ים

סוף כדאי לראות אותו זה ביוטיוב

נקרא שביעי של פסח קריאת ים סוף דברים

מאוד יפים ים סוף מלשון סוף ים זה

המלכות סוף זה

הסיום של המדרגה למה גדולה ביזת הים מ

ביזת מצרים מה זה ביזה לא מדובר על כסף

וזהב חיצוניים זה לילדים בכיתה א' לבזוז

את הניצוצות קדושה שנפלו לקליפות ולקחת

אותם לקדושה בחזרה זה כמו פדיון שבועים זה

השורש גם לעניין של השבועיים במציאות

שהניצולים בידי הקליפות באמת אפשר לכוון

וראוי

שהביורוקרטיה

באמת ברמה קוונטית יכול מאוד

להשפיע עם הכוונה הרצויה

אבל בכל מקרה למה הגדולה ביזת הים מזת מבז

מצרים כי במצרים הם בראו ניצוצות אבל בביז

הים ברגע שהם כבר התחילו לצאת ממצרים אז

הם יכולו התעסק עם הערת

חוכמה ושמה הביזה האמיתית ברצון לקבל אבל

במצעים הם עוד לא יכלו לעשות את זה לכן

ביזת הים גדולה כי בביז הים התחילו להתעסק

באורות חוכמה זה גם עניין של קריאת ים סוף

לחצות את הים את הרצון הגדול לשתיים זה

כמו העלאת מלכות

לבינה שזה סוד מאוד גדול בחוכמת הקבלה בכל

המציאות גם כל המציאות בנוייה בסוד צמצום

ב

וכל התיקון

שלנו למה ראת שפחה על הים שלא ראה יחזקאל

בן

בוזי כי היה שם גילוי אלוקים מאוד גדול

מצד העליון

אמנם באופן כללי אבל היה פה כבר התרות

דלתתא לכן

הביזה יותר גדולה כי פה הם בזזו מצד התרות

דיל תתה ולא מצד התרות דיל אלה זה הבדל

גדול ביציאת מצרים היה הרבה התרות ד

ב בהתחלה של יציאת מצרים היה הרבה הטרות

דיל אלה כי מצד עצמם לא היה להם את הכוח

לצאת ממצרים לכן כתוב שהם ייצאו בחיפזון

לא בצורה מסודרת בצורה מסודרת זה אומר שם

מבררים את כל הניצוצות קדושה שבמצרים

ומתקנים אפילו את המצרים עצמם זה יקרה

לעתיד לבוא למדנו את זה בצבי הצדיק אבל זה

היה בחיפזון

כי הם לא יכלו לתקן את המצרים ואם הם לא

יוצאים בחיפזון הםם היו נופלים בשער הנ של

הקליפות לכן זה היה בחיפזון אבל לעתיד

לבוא זה יהיה בצורה

מסודרת אבל במז את הים הם השלימו עוד הרבה

בירורים של רותה דיל טטה ולכן זה מזה יותר

גדולה כי הבירור שהוא בא מצד התחתון זה

הרבה יותר גדול דיברנו גם בסוכות אגב

בהקדמת פרי חכם הקדמת בן המחבר על הרבה

עניינים מיוחדים

[מוזיקה]

של שיטל ישנה ו1 שביעי בסוד חת חרוב מסביר

הרבה את העניין הזה שם מצד חוכמת הקבלה

אומר כמשל התינוק שה יכול לראות למרחוק

וגבו אביב לראות דיינו הרותה דלאלה סיוע

מלמעלה לעשות את התיקון פרק ב ונ כתיב עד

יעבור וכולי עד יעבור בית פעמים למה בית

פעמים דיני לעתיד

כתיב והניף ידו על

הנהר בהים רוחו וקאו לשבעה נחלים והדריך

בנהלים וכתיב בתרי עודך השם כי נפת בי

ישוב אפך ותנחמני

וכתיב כמצ אתך מארץ מצרים הראנו נפלאות

דהיינו כמו שעברו בני ישראל בעלותם ממצרים

את מי ים סוף שהוא בחינת סף ה דכל דרגין

כן לעתיד לבוא יעברו את הנהר להיות בבחינת

עבר הנהר כמו שכתוב בעבר הנהר ישבו

אבותיכם

מעולם זאת אומרת למה כתוב בת פעמים עד

יעבור להראות את התיקון העתידי שהוא מאוד

מאוד משמעותי העתיד זה נקרא אור מקיף אבל

העתיד הוא מאיר בהווה אחרת הוא לא נחשב

בגדר עתיד כי העתיד זה בעצם עתיד

פוטנציאלי שאני מרגיש אותו כמשהו שיכול

לצאת מהכוח אל הפועל אחרת זה גם לא אור

מקיף כי זה מוסתר

ממני כי זה רחוק מדי כאילו אנחנו מדברים מ

תפיסת הנברא

מתפיסת התודעה שעושה עבודה רוחנית ופנימית

לכן עתיד זה נקרא שאני מרגיש את העתיד

בהווה אחרת גם לכאורה אין לי עתיד כי אני

לא מרגיש אותו

בהווה אז הם הגיעו למדרגה שאלה להם תאור

פנימי מצד זה שהם חצו את הים ואמרו את

השיירה אבל גם ראו את העתיד בזה זה דבר

גדול כי בעתיד יהיה התיקון השלם ים סוף זה

ה כאילו ה הסוף דכל דרגין לכן גם אחרי שהם

חצו את הים הוא אמר להם לא תראו יותר את

מצרים עכשיו לא מדובר על מהלכים

פיזיים אלא זה מהלכים בתודעה של

האדם שנמצא בעולם הרוחני מה קורה עם מי

שנמצא בתחתית עולם העשייה פה אנחנו

מתאמנים זה נקרא תרג איטין טרג אטין

מתאמנים ונתמנה טוב יגלו לנו את המציאות

הרוחנית אז נתנים לנו קריית יסו בדברים

קטנים בחינוך ילדים בזוגיות בדם בין אדם

לחברו אבל צריך לעשות את זה מטעם מצוות

השם אחרי שמכשירים את עצמנו בזה טוב לאט

לאט גם מתחילים לעבוד על זה ברוחניות ששם

העבודה הרבה יותר קשה ואם אדם מגיע לשביעי

של פסח עולה לסדר והוא לא מרגיש שורות זה

בסדר למה כי בתחתית עולם העשייה הרבה

פעמים זה פועל בצורה לא מודעת לכן אם אדם

מגיע לשבי של פסח ולא מרגיש את קריאת ים

סוף צריך לדעת שזה פועל על המזל שלו על

התת מודה גם אם הוא לא מרגיש והוא צריך

לעשות את הפעולות עעם הכוונה לעורר בתוכו

את הפנימיות וזה בסדר אם הוא לא מרגיש

לוקחים לפעמים את ההרגשה לאדם א בהתחלה

חוזר בתשובה מרגיש אורות בשביל של פסח

לוקחים את זה אחר כך כדי שימשיך לתקן ולא

יתקע עם מה שיש לו אז זה בסדר אם לא

מרגישים את הדברים האלה להבין שזה זמן

מסוגל פוטנציאלית שמעוררת הנשמה להרגיש את

הדברים ולפעול ולהשתדל לפעול בעזרת השם

אחרי המעשים נמשכים

הלבבות מה זה אמת חם מארץ מצרים ארנו

נפלאות נפלאות זה גילוי עורות החוכמה שזה

נקרא

פלא אז זה באמת סוף כל דרגין האדם מגיע

למצב שהוא בסוף שלו כבר כי דווקא שהוא בא

לצאת ממצרים באמת מהצרות מהנוחות מהרצון

לקבל הוא מרגיש שהוא בסוף שהוא מפורק

לגמרי שמה צריך לתת הפוש האחרון כמו במכון

כושר צריך להרים את

ה המשקל האחרון

שהחזרה האחרונה

נגיד היא הכי קשה אבל היא גם מה שתגדיל את

השריר זה נקרא גירו מין אומר אבל לעתיד

לבוא הם יעברו את הנהר הוא יסביר בהמשך מה

זה הנהר אני חושב עבר

הנהר שזה מדרגה יותר

גדולה בעבר הנהר ישבו אבותיכם העולם הנהר

זה בינה כ כי הוא משקה את החוכמה האלוקית

בשביל

הבנים א יש עליו הגבלות לעתיד לבוא

ההגבלות האלה

יוסרו כי הור חוכמה יוכל להתגלות

במלאו והנה הוא הנער היוצא

עדן עדן זה נקרא מדרגת חוכמה וידוע שעדן

הוא בחינת חוכמה וזהו חכם הרואה את

הנולד שלדה זה גם התחדשות זה עניין של

רצון לקבל של חוכמה בבחינת ראייה ונער

יוצא מעדן הו בחינת בינה רייה זה

חוכמה נער יוצא מעדן זה אומר בינה שיוצאת

מחכמה הפרטים שמתגלים דרך

הכלל שהו בחינת שמיעה והבנה בהתבוננות

בגדלותו

יתברך שמיעה לא מדובר על שמיעה גשמית רק

אלא הכוונה עעל שמיעה

רוחנית שמיעה נפשית אם ככה ניתן משהו

ממוצע לדוגמה אתה יכול לשמע הרבה שיעורי

תורה אבל אתה לא מתפעל בזה

בפנים כי צריך להפעיל משהו רוחני אתה צריך

איזה נס שהנפש הלב הרוחני יפתח מלשון ל

בתיבות החוכמה ואז תרגיש את הדברים אתה

יכול לשמוע לקרוא קשה לך אתה סובל אפילו

שאתה לומד תורה בזמנים מסו ממים כי התודעה

סגורה את צריך שהקדוש ברוך הוא יאיר לך

יפתח לך את

זה בגדלות

הבורא והנה ים סוף נגזר ליוד בית גזרים

למניין שבטי בני ישראל למה כי זה הסדר של

התיקון 12 פרצופים בעולם האצילות 12 שבטים

12 מזלות 12 חודשים וכולי כדכתיב לגוזר ים

סוף לגזרים כיל עולם

חסדו בכדי שכל שבט ושבט ב לתו יכוון כל

אחד לפום שיעור הדילה כל אחד לפי שיעור

התיקון שהוא צריך

לעשות דהיינו יש 12 תכונות באדם שהוא

שמייצגות תפילה מסויימת שלו תיקון מידה

מסויימת

שבו זה כנגד הספירות כנגד

הפרצופים ולעתיד כתיב וקו לז החלים כנגד

בחינת ז רועים מלות וד

ימאות לעתיד שזה מצמצם

לז לשבעה זה

כנגד דומה לבחינת הגוף שזה שבע שזה כנגד

הימים ש שב רואים ג א ד אמאות שזה תיקון

כמו של אורות חוכמה כי ה1 מראה את

האלכסונים זה צמצום ב זה ממעט דווקא אמנם

זה מיוט שמאפשר לגלות ולתקן אבל לעתיד

לבוא זאת אומרת שזה בבחינת אהבה זה כבר

כאילו ספירה אחרת כנגד שבע אבל

ביראה זה ספירה של 12 כי זה זמן

תיקון בזמן תיקון עובדים באלכסונים ב זאת

אומרת שילוב של השמאל והימין אבל כשהקו

האמצעי תגלה במלאו אז כמו חוזרים לספירה

של

שבע אתה בזמן דעכשיו לא נתגלה בחינת עבר

הנער

הנעל דהיינו עבר הנער זה יהיה כמו חוכמה ש

מעבר

לבינה אבל לעתיד לבוא כטיב ראנו נפלאות

ראנו בחינת רייה קנל ונפלאות זה אור חוכמה

כי זה פלא שזה מתגלה בצורה של חידוש

ומיוחדות כי זה בא ל הרצון לקבל למדרגת

האהבה כמו שאהבה היא

מתחדשת מדובר על אהבה אמיתית ולא אהבה של

דגים וזה אודך השם כי נפת בי דהיינו

ייסורים קושי השיעבוד פרנסה לכן ישוב אפך

ותנחמני שעל ידי שסבלנו העוני והדוחק נזכה

לבחינת התגלות בחינת בעבר הנהר הקנה נדייק

דיוק

חשוב אז קודם כל אמר שלעתיד

דהיינו עתיד זה אומר אחרי שאדם מסיים את

הבירור ניצוצות קדושה שצריך

לעשות אז מתגלה לו הדבר השלם עתיד זה ו זה

נקרא גרד בינה זה הדבר

השלם אומר נפת בי

מלשון אולי ענפים שהם יכולים להפריע לתת

מכות או מלשון ניאוף גם או חרון אף

דהיינו יסורים קושי השיעבוד פרנסה הרבה

חושבים שהכוונה לשיעבוד של הפרנסה הגשמית

אבל האמת שלא זה רק תרגול תרגול שהוא מאוד

כבד על ככולנו זה נכון אבל זה תרגול מה זה

הפרנסה המדוברת פרנסה זה נקרא

פרנס פר זה גימטריה

מנצפך מנצפך זה האותיות הסופיות זה

הדינים כמו שיש פ יש פ סופית נ נ סופית

וכולי אז בא להראות את הדין כי זה הסוף

כמו ים סוף שזה אמרנו זה הסוף אז פר פרר

זה גם מלשון שור שזה דין

אז מה זה פר נסה זה

פר

נס אמרנו מנספח זה הדין אז מה זה הפרנסה

זה להמתיק את הדין הדין זה הרצון של האדם

הפרנסה המדוברת אבל זה לא הפרנסה הגשמית

זה בכיתתה א' מדברים איתנו ברמה של כיתה

א' כי זה מה שאנחנו מבינים

אבל האמת גם אני מתפלל על פרנסה לא שלא

אבל זה זניח זה לא הפרנסה המדוברת הפרנסה

המדוברת זה הפרנסה הרוחנית של האדם מה זה

פרנסה רוחנית לא הכסף שיהיה לו

בבנק פרנסה רוחנית זה נקרא פרנסה בעבודת

השם שלו פרנסה זה הרווחים שיש לו בעולם

הרוחני הרווחים האמיתיים הבירור ניצוצות

קדושה

והמתקדם הפרנסה של האדם דהיינו שהוא עשיר

בתורה

ומצוות לא חיצוניים אלא בגילוי האלוקי

שבתורה ומצוות זה נקרא הפרנסה אבל איך זה

יכול לקרות רק על ידי הנס שזה מידת ההשפעה

מלשון ניסן רק זה

יכול לגלות את האלוקות וזה הפרנסה האמיתית

מה הרווחים לא בעסק החיצוני זה לילדים

קטנים הרווחים בעולם הרוחני בדבקות בהשם

זה הפרנסה הכתובה

בספרים לזה מכוון אז מה לא הכוונה לפרנסה

גשמית אפשר להתפלל על זה אבל זה לא הנקודה

כי אחרת אתה נשאר במטריקס

עיקר צריך לכוון סליחה על הפרנסה

הרוחנית אבל אז הרוחניות לא תעניין את

האדם כי מה שמעניין אותו זה גשמיות הוא

מוכן להשתמש בגשמיות בשביל הרוחניות זה

נקרא לטבוע בים

סוף המצרים טבעו בים סוף ביבשה בתוך הים

מה יבשה לישראלים לעוורים

וים שמטביעים זאת אומרת הסברנו את זה גם

בשיעור ה על קריאת ים פתיר את זה שמה

שבעצם אותו אדם שניגש לתורה האם הוא בא

כדי לקבל את התורה רק לעצמו הוא טובע

בתורה אבל אם הוא בא כדי להשפיע לתקן אז

זה נהפך לו ליבשה מה זה הבשם מקום

לתיקון אז בזכות שסבלנו את היגיעה של

הפרנסה מה שקשה לגלות את האלוקות כשה

להרגיש את הדקות בבורא כשבאים לתקן באמת

לא שאתה בא לעסוק בתורה כדי לקבל עצמך זה

גם קשה בהתחלה אבל זה קל למה כ זה כמו

הגריט איך קוראים למכשיר הזה המשקל שמוסיף

הוא עושה לך עבודה יותר קלה כי זה הכל

ברצון

לקבל אבל שאתה בא באמת לברר לצאת מהאהבה

העצמית לצאת מהאגו אהבה שלא תלוייה בדבר

זה מאוד מאוד קשה כי זה הפוך מהטבע זה

נקרא לשמה האמיתי אז אתה מרגיש סבל ועוני

עניות הדעת

זה עבודה לא קלה בכלל ובגלל שיש הרבה

מדרגות בעולם הרוחני זה יכולה להיות עבודה

סופר קשה בזמן

התיקון אבל דווקא בזכות זה יתרון האור נכר

מתוך החושך הדוחק הזה שאתה דחוק אתה לא

מרגיש את השם אתה מרגיש הסתרה אלוקית אתה

לא מוצא את הזיווג שלך לא הרוחני לא הגשמי

אתה אתה מנסה דווקא בזכות זה אתה זוכה

בכלל לעבר הנהר למדרגה יותר גדולה

בעזרת השם וזהו שש ימים תאכל מצות

ולא ז ימים כי הפסוק הזה נאמר על העתיד

שיום הז יהיה עצרת הביה ל אלוקיך יפה

העצרת זה עניין עתידי כי באמת זה לא עצרת

כרגע זה חלק מפסח מבחינת עבר הנער ה יוצא

מעדן שאין בו לא אכילה לכן לא יהיה בו

אכילה מצת לכם עוני ולכן כתיב לא תעשה

מלאכה סתם ולא מלכת עבודה כדכתיב בשאר

ימים טובים שהותרה בהם אוכל נפש תכף אני

אסביר אבל ביום הזן הנל לעתיד לבוא לא

תיעשה מלאכה סתם אפילו מלאכת אוכל נפש נמה

במשמע לפי שאין בו לא אכילה וכולי קנל קצת

סתום מה שהוא אומר פה אבל נסביר בקצרה ומר

לעתיד לבוא פסח שהוא יום טוב כרגע שביעי

של פסח שמותר באוכל נפש לעתיד לבוא לא

יהיה מותר באוכל נפש אז למה זה לכאורה

מראה על מיות לא דווקא זה בא להראות ות

תרמה שדומה לשבת שאסור אכי מלאכת אוכל נפש

למה כי זה מדרגת חיה ולא מדרגת נשמה אז

לעתיד לבוא שפסח יהיה בחינת עדן שביעי של

פסח

סליחה אז הוא יהיה כמו בחינת חוכמה ממילא

אסור בו כבר אוכל נפש כמו בשבת מה שמותר

אוכל נפש בשבת כי זה מדרגת נשמה אבל שבת

שזה מה שמותר אוכל נפש ביום טוב כי זה

מדרגת נשמה אבל בשבת שזה מדרגת חיה אסור

אוכל נפש אז כי זה משהו אחר לגמרי אבל

לעתיד לבוא שבי של פסח שיתגלו בורות חוכמה

אז הוא יה דומה לשבת בעניין הזה לכן גם לא

יהיה בו אכילה דהיינו מלאכת אוכל נפש אבל

זה בא להראות דווקא על המעלה שיש בורות

חוכמה והנה הגם שבלילות הראשונות של פסח

נתגלה בחינת מוכין דגדלות

כידוע כן

מאוד גדולה בליל הסדר לא לפי סדר המדרגה

אגב מתחילים מקטנות ב וגדלות ב שזה שונה

מסדר התיקון

הרגיל רק שזה היה לפי שעה בבחינת דילוג

שלא כדרך

הטבע דהיינו הרותה דל

אלה ולכן צריך לומר ספירת העומר אחר בחינת

התגלות הנעל היום יום אחד וכולי היינו כדי

להמשיך במעט מעט אגרשנו

ולמשל כמו אחד שנתן מתנה לחברו כיס מלא

זהובים שמתחילה מקבל המתנה בפעם אחת בכלל

ואחר זה הוא סופר אומנה הזהובים מעט מעט

בפרט יפה מאוד משל

טוב זאת

אומרת היה גדלות בפסח אבל זה היה מצד

התרות דל אלה לא מצד התרות דלתתא ויש חוק

ברוחניות

שאין חינם אלא בזכות זה חוק שמאוד קשה לנו

להבין ולכאורה כל חיצוניות

התורה לא באמת אבל כפי תפיסה החיצונית של

תחתית עולם העשייה לאחר חורבן הבית כאילו

עובדת על מסחר עם הבורא שזה ממש עבודה זרה

מצד האמת זאת אומרת מותר להתחיל מזה אבל

ממש קצר היום זה נהיה עיקר התורה וזה

הסיבה לגלות לגלות לייסורים לחורבן כמו

שאומר תיקוני הזוהר תיקון ל מי יעז לצץ

נגד רשמי אבל שמים אותו בקרן זווית

זה מצבים של התפתחות בכל

אופן לכן רק בזכות הזוהר הוקון במן גלותי

ברחמה דהינו תודעת הזוהר שמדברת על התיקון

האמיתי של בחינת הפנימיות ולא

החיצוניות אז אומר

ש זה חוק מאוד יסודי שקשה לנו להבין

שהקדוש ברוך הוא לא נן בחינם אנחנו אומרים

הבורא טוב הוא יתן לנו כתוב כל ה אומר

הקדוש ברוך הוא רחמיו יוותרו מאו דהיינו

כלי הקבלה שלו תפרקו לגמרי אלא מה הוא

נותן הלוואה אבל צריך לשלם ופה קשה לנו

מאוד עם התשלום מה זה התשלום אבל לא תשלום

מסחרי אני קיים מצוות ן לי עולם הבא לא זה

לא מצטרף לחשבון ה 400 שנה אבל זה כן הכנה

או איימון די אימון ד אימון אלא כשאדם בא

באמת לפעול מטעם השואת הצורה מטעם

התיקון אז זה נקרא הרותה דלטה אבל זה קשה

למה זה קשה כי הוא באמת מתקן הוא באמת

מראי משקל כשזה ברצון לקבל זה לא בעיה

שהוא באמת בא לתקן אז זה מאוד קשה אז יש

משקל אבל רק שם התיקון

האמיתי לכן כל מה שהם קיבלו בפסח מוכים

דגדלות

והכל לקחו להם את זה אחר כך למה כי עכשיו

אתם צריכים לשלם אבל אז אם ככה למה לתת אם

אתה לוקח

לי כי זה כמו אדם שהיה בחדר חשוך אבל

הדליקו לו

נר ראה פתאום מה

היש אז גם אם חבות הנר כבר לא אותו אדם ש

היה הוא גילה פה עולם חדש זה כבר השפיע לו

על התת מודע עורר לו את התת מודע עכשיו

הוא כבר יכול להתחיל להתקדם אבל עדיין הוא

צריך

לשלם ולכן יש את השבי של

פסח מה מה תצחקו מה תצחק אליי דבר עם בני

ישראל תצחק עליהם זה שהם הם צריכים לעשות

את

התנועה אבל החלק הזה מאוד קשה כי הנפש

הבהמית הגוף תודעת רצון לקבל

היא לא רוצה שנשלם היא כאילו וזה התפקיד

שלה כאילו האדם פשוט כשהוא בא לשלם באמת

פשוט אין לו כוחות הוא מתפרק ועל זה נאמר

אלמלה הקדוש ברוך הוא זרור אנו יכול לו

אבל חייבת הת הרותה דלתתא אין הנחה על זה

חשוב להבין את זה כי עד שאדם לא מבין את

זה הוא לא יצא ממצרים מצד שני אבל כתוב

אין עוד מלבדו זה נכון אבל אם אתה לא פועל

את התותה דלתת אם אתה לא תפעל בימי החול

לא יתנו לך לראות שיש השגחה פרטית זה בת

חים כמו חומר ואנטי חומר אם תתנסה לערבב

אותם לא נכון אתה מאבד את השפיות את

המציאות הכל מתבטל כמו שקורה שמחברים חומר

ואנטי חומר הם א נהפכים לאנרגיה מתמיינים

מתיי איך שקוראים לזה כי אתה לא יכול

להכיל את זה באת ובעונה אחת אז אומר הבעל

שם טוב לפני המעשה אם אין אני לי מי לי

לאחר המעשה אין עוד מלבדו מי שטרך בערב

שבת יאכל בשבת באמת בת הפכים זה סתר את

השכל החיצוני וזה בכוונה ככה וזה נכון אבל

שהכל בא מהבורא גם המדע אומר את זה רק הוא

לא מבין את זה מה שאין אנרגיה חדשה

במציאות יש אנרגיה אחדותית הוא מחפש את

האנרגיה אחת זאת אומרת הכל ה הכוח של

העליון אבל העליון עשה שאנחנו חייבים

לפעול מצידנו כדי לגלות את

זה אבל הוא נותן את הכוח לכן התרות דלתת

זה דבר מאוד מאוד קריטי ו אבל לוקח לפעמים

שנים ואלפי שנים כדי להבין את זה כי כדי

שיהיה בחירה והתפתחות של הת תון אז חייב

כאילו שיה את ההסתרה ואת הכל עיקר הבחירה

של האדם צער אני מאוד עיף זה למהר את הזמן

של התיקון וכך לעלות מעלה מעלה אוקיי אז

נסכם את

המאמר אמר

לנו שבשביל של פסח לעתיד לבוא יש פה עניין

שהוא עצרת כי הוא יהיה מיוחד ושונה

מפסח אבל כרגע הוא כן חלק מפס

פסח בשונה משמינית הצרת בסוכות הוא אומר

כרית יים סף

גדולה מבזות מצרים כי פה מבררים ניצוצת

קדושה של חוכמה כבר כי ברגע שהמלכות עלתה

לבינה יש את התיקון של צמצום ב אפשר

להתעסק עם חוכמה אמנם חוכמה ממועט אבל

עדיין חוכמה הערת חוכמה זה דבר מיוחד אבל

זה דווקא כשיש תרות דלתת לכן הם היו חיבים

לצאת ממצאי לחצות את

הים אמר לעתיד לבוא התגלו ורות חוכמה

אלוקיים מאוד

גבוהים עוד

אמר

ש כתוב גוזר ים סוף

לגזרים דהיינו ל-1 שבטים כנגד 12 השבטים

גם לכל שבט היה שם איזה מסלול מיוחד כנראה

אבל לעתיד לבוא זה יהיה דווקא כנגד

שבע שזה בא להרות דווקא על תיקון של הרצון

לקבל אבל כרגע עובדים דרך הרצון להשפיע

דרך צמצ בת לכן 12 אלכסונים זה תיקון

מיוחד הריבוי פה מראה על מיות לא על

יותר יש בחינת עבר הנער שזה כמו הנהר מעדן

שזה גילוי ור חוכמה גדול וזה גם יהיה

לעתיד לבוא כי פה הם גילו חוכמה ממעטת

אומנם זה חוכמה אלוקית זה דבר מטורף אבל

זה ממועט אבל בלי הכנה אז הם לא זגו גם

לחוכמה לעתיד לבוא לכן גם אמרו את השיירה

לעתיד אגב גם למדנו בצבי הצדיק למה אומרים

ליל הסדר הרי הם יצאו בחיפזון לא בסדר

אומרים את זה גם לבחינת העתיד לבחינת

התיקון שאנחנו רוצים להגיע אליו אוקיי בוא

נראה רגע נשים לכם

משהו שנייה

אחת נחפש עוד איזה מאמר מעניין

אוקיי שלום ברכה שביעי של

פסח ערב שביעי של

פסח מאמרי אדמור

הזקן הפיכת הים ליבשה גילוי העצמות

ובחירתו ישראל דווקא מובא מתורה או פרשת

בשלח פתיחה אז ישאיר משה ובני ישראל את

השירה הזאת על השם ויאמרו לאמור השיר על

השם כי גו גא סוס וחבור רמה בים

הנה להבין עניין קריאת ים סוף וללא

גם וגם הלא לפי דרך בני ישראל

ממצרים לארץ

ישראל לא היה להם דרך ל הים

אלא שציווה השם וישובו ויחנו

וכולי וגם לא

עברו את הים מעבר לעבר אלא באותו צד

שירדו באותו צד עצמו

עלו והתם כתיב ודו מצרים כי אני השם וצריך

להבין ד כתיב ויחסו מים צריהם אחד מהם לא

נותר

אז הוא

שואל אומר כדי להבין את עניין קריאת ים

סוף

לו בני

ישראל שייצאו

ממצרים לא היה להם דרך על הים אלא הקדוש

ברוך הוא אמר להם ישבו

ויחנו הרי היה דרך ארוכה וקצרה ודרך

קצרה

וארוכה ואומר

שהטעם שידעו מצרים כי אני

השם וצריך

להבין מה זה אומר ויכסו מהם צריהם אחד מהם

לא

נותר אז הוא שואל פה שאלות וננסה להבין

אותם אן העניין כי הנה יש מצרים בכל אדם

ובכל

זמן בהחלט זה נקרא קליפת מצרים תודעת

מצרים יותר מזה זה עיקר

המצרים ולכן אמרו בכל דור ודור חייב אדם

לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים מה זה

דור

ודור דור זה עניין של ירידה אב זה יכול

להיות גם דירה לגילוי

האלוקות כל ירידה שבאדם הוא נפגש עם קליפת

מצרים יש שלב שהוא

יצא ממצרים והוא מתעסק עם קליפות אחרות

אבל בעבודה הראשונית זה ביטול העבודה זרה

ויציאה ממצרים שזה הבסיס ללהיות יהודי

ולקבל את

התורה למה כאילו הוא יצא ממצרים כי הוא

השיג את זה מצד השורש אבל לא מצד הענף

אבותינו יצאו ממצרים זה השורשים התמונים

בנו זה הפוטנציאל שלנו לצאת ממצרים אבל

להוציא אותו הכוח אל הפועל בכל ירידה

וירידה וכתיב למען תזכור את יום צדך מארץ

מצרים כל ימי חייך וית

בתוספתא שצריך לזכור גם כן קריאת ים

סוף מה זה תזכור שכירה זה עניין של זכר זה

האור של

הפנימיות לא מדובר על זיכרון טכני אלא

זיכרון

הלב האדם צריך שיהיה לו גילוי

כזה בכל גילוי וגילוי שיזכור את יציאת

מצרים כי אם לא הגילוי ילך לקליפות אלא

שיזכור שהגילוי בזכות זה שהוא יצא מהאנוי

מהרצון לקבל

לעצמו במאמרים שלו השפה מאוד מאוד קצרה פה

ונקודתית כי הוא כותב את זה כרשימת

וית בוות ספתה שצריך לזכור גם קריאת ים

סוף אז זה לא מספיק לזכור את יציאת מצרים

צריך גם לזכור את קריאת ים סוף נראה

ועניין כנ אמרו רבותינו זל על ג דברים

העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל

גמילות חסדים תורה זה קו אמצעי עבודה זה

כו שמאל גמילות חסדים זה כו ימין זה ג

הצורות

של העבודה הפנימית ועבודת

הבורא כנגד הרצון להשפיע הרצון לקבל

והשילוב

ביניהם עבודה אין הקורבנות שהיה אש

שמלמעלה יורד על גבי

המזבח

מזבח למה השולחן של האדם גם נקרא מזבח כי

השולחן זה המקום כאילו שמקבלים בו את

הסעודה את התענוג ודווקא שם האדם צריך

לזבוח את היצר לא לקבל את זה זה מטעם הנפש

הבהמית אלא מטעם הדבקות בבורא שולחן גם

מלשון

שליח זה צריך להיות שליח לקדושה ולא שליח

לנחש אומר שהאש יורד מלמעלה על גבי המזבח

הרי יהד הכיל קורבני משכרו בית המקדש תקנו

תפילה כנגד הקורבנות

דהיינו למסור נפשו הבהמית שתוכל באש של

מעלה אש זה התורה זה ההשתוקקות

א' זה גם אותיות כמו אלופו של עולם האור

ש' זה ג

קווים כל המציאות מתקיימת על ידי

אש אבל יש לו

מבוקרת זה גורם

לבלאגן רואים בסיר יש את ה אש כו שמאל את

המים כו ימין את הסיר כו

אמצעי לכן החולם על על סיר

יזכה לשלום שזה בחינת

האמצע אז האדם צריך למשור למסור את נפשו ה

באמית שתוכל באש של מעלה זה האש של התורה

האש של ההשפעה אבל האדם בכלל לא רוצה את

זה הוא רוצה להגדיל את התענוג רק הוא אומר

אני אשתמש בתורה כדי שיהיה לי יותר טוב זה

לא נקרא

קורבן קורבן פסול אבל צריך להתחיל מאיפשהו

א של מעלה בחינת האהבה הרבה הבאה מלמעלה

וית הרותה דל אלה יש מאמר שעשינו על אהבת

עולם אהבה רבה ואהבה בתענוגים תראו את זה

במקום המתאים זה גם כן נגד ימין שמאל ומצ

צריך

להגיד אז יש הת הרותה דל אלה שזה כמו האש

שבאה מלמעלה ולהבין כיצד הוא מרומז בתפילה

איך שיורד בחינת אש

מלמעלה התפילה זה במקום הקורבנות

כי

בעצם זה תיקון שונה קורבן זה יותר נגיד

במקום גוף והתפילה זה כאילו בפה יותר

עובדים על כלים אחרים שיהיה לנו בית מקדש

א זה צד הלב צד הגוף נוכל להקריב קורבנות

בתיקון השלם לא יהיה קורבנות אדם שזה היום

אנחנו מקריבים במקום להקריב את האגו אנחנו

מקריבים את האדם שבנו את הפנימיות אלא זאת

אומרת לא יהיה קורבנות בעלי חיים אלא יהיה

קורבנות מהצומח רק קטורת הסמים כמובן מי

שמקטר את הקטורת מחוץ למקדש זה חטא חמור

ביותר ל לא מדובר על תורת גשמית רק אבל זה

מתבטא גם בגשמיות הרבה מצטטים מהתורה קח

לך סמים לא מדובר עליך מדובר על הכהן

בקודש הקודשים זה משהו אחר זה גם לא הסמים

גשמיים אבל לא משנה כרגע אבל גם בפשט זה

מסתדר ושיעור שלם על סמים שהסברנו מה

העניין בסמים אני לא יודע אם אני אספיק

לקרוא את כל המאמר אבל מה שאני אספיק אך

העניין זה אשר תקנו ב-18 לומר כל הברכות

ברוך אתה וא על דרך מה שכתוב ברוך השם

אלוקי ישראל מן העולם ועד העולם

פירוש מאלמה דת קסיה לאלמה דת

גליה דהיינו מבחינת סובב כול על

מין לממלא כול על מין כי הוייה הוא

האלוקים כמקשר נפשו הבהמית להשם אחד אז גם

בחינת אש שמלמעלה מבחינת סובב כל עלמין

שורה ומתגלה בנפשו וזהו ברוך לשון המשכה

מעלם ל הגלוי להיות בחינת אתה לנוכח יש את

הצד הנסתר בכל דבר ויש את הצד הגלוי כמו

חסדים

מכוסים

והערת חוכמה למעלה מחזה ולמטה מחזה יראה

ואהבה כמו לאה

ורחל אז אנחנו עובדים על שני הבחינות

אנחנו לא תורות המזרח ואנחנו לא האיסלאם

ואנחנו לא הנצרות אנחנו קו אמצעי

אז ה זה נמשך מהמקום הנסתר מהמקום הפנימי

מאל מדת קסייה לאל מדית גליה עוד אפשר

להגיד לדך החסידות בזכות הכיסוי שאני מקבל

את הכיסוי בזכות ואסתר משה פניו זכה

לתמונת השם יביט מגיעים גם לגילוי יש גם

מאמר של חוכמת הנסתר הסברנו את זה

שמה היבשה זה מקום התיקון המקום הגלוי

והים זה המקום הנסתר כמו תת עמודה כמו

המקום הגולמי לכן כאילו הבריות נסתרות שמה

כמו הובר במאי

אמו שאור והכלי באים כאחד לכן הים זה סימן

לדבר לא מדובר על הים הגשמי אלא על הים

בעולם הרוחני אבל הים הגשמי הוא בנוי

כדמיון

ל ים הרוחני עם המגבלות של הגשמיות לכן מי

שעל ידי שפת הענפים אפשר לפשוט רעיון

פנימי מהגשמיות וזה הרכבנו בקורס ל המתחיל

ול המתקדם וביאור העניין כנה אמרו רבותינו

זל כל מה שיש ביבשה יש

בים למה כי זה המקום

הגולמי ים הוא בחינת אלמ דקסיה ויבשה הוא

בחינת אלמ דית גליה אגב כתוב חוץ מן החולד

למה כי החולד זה כמו

קליפה כמו לב

האבן מלשון חולדה

במקום האלוקי שיש אחדות אין את החול דע

הזה כי שמה הכל בחינת

אצילות הים הכוונה כמובן לעולמות

העליונים לא לים הגשמי זה סמל כמו

שאמרנו ויבשה הוא בחינת עלמה דת גליה למה

זה בחינת ים כי זה דבר גולמי כלפי האדם

בהתחלה זה כמו בתת המודה שלו זה כמו המקום

הנסתר מתחת לקרקע מתחת לים

תחת לפני

השטח ים של מים כי הרי גם האוויר זה ים

פשוט ים של חמצן אוקיינוס של

חמצן חמצן זה חסדים ים זה דווקא הערת

חוכמה המים יש הבדל לכן זה גם נסתר כי

צריך לפעול בחסדים מכוסים

שמה אבל מצד שני העבודה היא ביבשה במקום

הגלוי יבשה בבחינת ל דיגלה הבינה הפרש

שבין יבשה לים בגשמיות הוא שהבור שבים

אינם נראים לחוץ כי הים מחסה עליהם וגם

חיותם קיומם הוא בתוך הים דווקא ואי אפשר

להם לחיות ביבשה שמיד מתים אלא אם כן זה

בריאות ממוצעות אבל עדיין הם

צריכים לחזור ל למקומם

בסוף מה שאין כן ברואים שיבשה הנה הארץ

תוציא שמחה ועושה פרי למעלה והגם

שנוקם ממנה הם נראים כאילו אין יש ודבר

בפני עצמו מכל שכן שאר הבורים אשר בהם נפש

חיה למינה כן ביבשה זאת אומרת נכרים יותר

הפרטים אבל בים זה כאילו הכל תחת אותו

מעטה תחת אותו

ים אבל

ביבשה ניכר גמורים יש להם ידיים ורגליים

ולדגים באופן כללי הידיים והרגליים אין

להם בדיוק זה חלק מהם הם כמו ראש כל הדגים

ז אומרת יש להם ידיים ורגליים קטנים כאילו

א סנפירים אבל זה כאילו חלק מהראש כי זה

מקום מקום גולמי וגם ראש זה דבר גולמי וזה

לא סתם זה בא להראות מדרגות רוחניות הדגים

זה כמו בחינת המלאכים שבים זאת אומרת בכל

דבר יש סוד מלאך הכוונה שליח שניה

אחת אה

סליחה

כן וזאת אומרת מדובר על מצבי תודעה הים זה

כמו תת המודע של האדם מקום הנסתר והיבשה

זה המודע שלו המקום הגלוי שעושה את

העבודה אפשר להגיד אוקיי אבל יש טלסקופ

אני יכול לראות מה שיש בים נכון כי טלסקופ

זה כמו השכל שמשמש את האמונה שעל ידו האדם

יכול להגדיל את התפיסה שלו ולראות דברים

שבחושך הבהמית הוא לא רואה א אנחנו מדברים

במצב

הרגיל שאתה מסתכל עליהם אתה לא רואה את

הדגים הם נסטרים

ומה כמו שאמרנו זה רק סמל זה רמז הים

הכוונה לתת העמודה הרוחני של האדם גם

השמים הם כמו סוג של ים מים עליונים ומים

תחתונים יש גם ים של חלל אבל פה מדובר על

הים בבחינה שאנחנו מכירים שזה

הים שעם מים שזה תכונה מיוחדת לכדור הארץ

אגב שזה מקום התיקון

ועל דרך זה יובן ההפרש ברוחניות למעלה

ההפרש בין אלמה דית קסיה לאלמ דית גליה

כנה מבשרי החזה שיש בנשמה שכל ומידות השכל

נחלק לג

והמידות

לז כן גר וזת ויש עליהם ג לבושים מחשבה

דיבור ומעשה אפשר להגיד שזה כנגד ראש תוך

סוף שזה ככה הפרצוף הרוחני

בנוי הדיבור הוא מקשר בין המחשבה למעשה

וגם הם מתחלקים לפרטים רבים בכללן הם אי

בחינות שכל

ומידות מחשבה דיבור ומעשה גם שכל רגש

דמיון ורצון ו גם מתחלקים לפרטים רבים

וכולי כנגד נפש רוח נשמה חיה יחידה שזה

דרכים של התפעלות הרצון מהאור העליון

האלוקי וגם יכול כנגד עומם צמ החי

מדבר

א כנגד דד

יסודות זה מדובר על מדרגות רוחניות של

תודעה כנגד חמשת החושים

גם לא הגשמיים גם זאת אומרת כסמל אבל

הכוונה לחושים הרוחניים כמו שכתוב מי ורק

עבדי וחרש ק

מלאכי זאת אומרת מי שיכול להסתיר את

הקליפות ולהיות חרש ללשון הרע הוא זוכה

להיות עבד אשם ואז הוא רואה את הרוחניות

ושכר וסתר מ שפניו זח לי תמונת השם יהבית

וכמה מינ מדרגות גבוה מעל גבוה וגבוהים

עליהם יש הרבה מדרגות בעולם הרוחני היות

והרוחניות היא דבר שלם דבר אלוקי ולא נפסד

אבל צריך להתחיל להתאמן מהגשמיות אבל

בשביל הרוחניות כולם הם בבחינת נפש רוח

נשמח היחידה כל אחד יש לו בחינה בפני עצמו

מה שאין

בחברו מה שאין כן בחברו יש מי שעובד

מדרגת כלות הנפש וכולי וכן הנשמה בפני

עצמה בגן הדין יש כמה בחינות מדרגות שונות

אך יש מהן בבחינת למדת

גליה שנראים המדרגות מפורדים בגלוי ויש

מהם שהם למדת קסיה שהם בטלים במציאות

במקורם שהוא בחינת סובב כול אלמין דכולה

כמה כלא

חשיב ומר בעבודה הפנימית יש את ה נרן

הנסתרים ויש את נרן

הגלויים שזה כנגד חוכמה וחסדים חסדים

ייחוסים והמקום של גילוי חוכמה אבל הם

תלויים אחד בשני אם אין את הים לא יהיה את

היבשה מה זה סובב כול אלמין לכולה כמה כלא

חשיב שמצד זה ה כלי בטל

האור אבל מצד העבודה זה אומר שאדם צריך

ככה להיות עוב

שהוא רוצה מה שהאמא רוצה הוא בטל לרצונה

וזה לא

פשוט מוכנים להתבטל לבורא אם הוא יתן לי

מה שאני רוצה זה לא התבטלות זה משחק זה

משחק בנטפליקס אנחנו ברים ע לא על

סדרה על ספירה אמיתית בבחינה זו הייתה

מדרגת משה רבנו עליו השלום שנאמר עליו כי

מן המים משיתי הוא כי הוא החומר גלם

למדרגת האדם מבחינת ים למדת קס

לכן היה כבד פה שבחינת דיבור והתגלות נמנע

ממנו לפי שהיה לו ייתרון ומעלה בבחינת

ומדרגת ביטול במציאות מאוד כמו שכתוב

אנחנו מה וכולי זאת אומרת הנשמה שלה

היייתה שייכת לנשמות מאוד גבוהות לעבודה

של חסדים מכוסים אדם זכה לגילוי אבל זה

בזכות הרבה כיסוי שהיה לו ולא כל נשמה

יכולה להיות בדרך עזות רק נשמות מאוד

גבוהות אבל בכל נשמה יש את בחינת משה שבה

הוא חייב ללכת בחסדים מחו

לכן הוא גם לא עלה לארץ שזה כמו

היבשה כי אם הוא היה עולה לארץ זה מה ש

צריך לבוא משיח והעולם והארץ לא הייתה

מוכנה לזה זה היה

כמו ביקוע גרעיני שבירת כלים אבל לעתיד

לבוא הוא יעלה והוא יגל לת העם אין גתי

אתכם אחרית כראשית זאת אומרת הגואל הראשון

הוא האחרון מי ה הגואל משה רבנו אבל עם

שדרוגים

מה משיח ב בין דוד ובין יוסף יהיו כלולים

בו והוא האמצע מחבר ביניהם לימדנו את זה

פעם מהזוהר כדאי לראות את

זה וזה עניין הברכה ברוך אתה מן העולם ועד

העולם שהיה בחינת למ דת קסייה בחינת סובב

כל למיין שהוא בחינת ביטול כולה כמ כו

חשיב זא אומרת ככה אדם צריך להרגיש ומצד

שני הוא גם צריך להרגיש את ישותו זה בית

עבודות יראה

ואהבה שח בגלוי גם באלמה דת גליה וור כל

בשר זאת אומרת שהאור מקיף

והדבר הגדלות הזה שמקבלים אותו באמונה

בהקפה זה גם לעתיד לבוא גם תגלה

ביבשה

אוקיי

אוקיי אנחנו נדלג טיפה כי אין כל כך

זמן אני מדלג קצת ולכן סוס ורוחבו רמה

הבעייה

הנה כתיב כי תרכב על סוסיך ומרכבות ישועה

ביאור הדבר דיני האותיות נקראים סוסים למה

כי הם כמו דבר

הגה זה כמו דבר שמניע את המחשבה כאילו

מגלה את

המחשבה כמו שסוס בטל לגבי רוחבו והרוחב

מנהיגו ככה הדיבור צריך להיות בטל כלפי

המחשבה כלפי הפנימיות ולגלות אותו כך הנה

האותיות דיבורו הם בטלים לגבי השכל והשכל

מנהיגו לכל

אשר יחפוץ ייתנו אך מכל מקום יש יתרון

מעלה בסוס שיכול להוליך את הרוכב למקום

שאין הרוכב יכול ללך שם

בגשמיות לכאורה הסוס יכול להוביל אותי

למקום שאני לא יכול להגיע באופן

רגיל כמו למשל למרחק גדול

אז מביא את זה כמשל למה וכך יש יתרון מעלה

באותיות הדיבור שיכולים להגביה את השכל

למדרגה מאוד

נעלה מה שאיין ביכולת השכל

להשיג מצד עצם

השכלתו כמו שנראה בחוש שעל ידי הדיבור

התווסף השפעת שכל בשכלו אז אני אסביר את

זה השפה היא פה מאוד קצרה מאוד דקה מאוד

חדה עם הרבה עניינים גם מסועפים אני אסביר

את הרעיון מה אומר לנו פה כי לכאורה

המחשבה הרבה יותר נעלה מהדיבור היא לא

צריכה בכלל את הדיבור על ידי מחשבה אני

יכול לקפוץ בכלל למקום אחר עכשיו הרבה

יותר מהר מהדיבור אז מה אתה אומר לי שאני

צריך את המחשבה כסוס אז נעשה סדר קודם כל

לא מדובר על מחשבה גשמית לא מדובר על

דיבור גשמי אבל דרך זה מתרגלים מתאמנים כי

החיצוניות מעוררת אותנו

אלא נעשה סדר המחשבה זה

הפנימיות ל הפנימיות היא מופשטת היא צריכה

משהו איזה

מרכבה שתגלה אותה זה נקרא אותיות התפילה

שהוא המשל אותם

לסוסים עכשיו יותו המחשבה שלנו לא שלמה

ואנחנו במציאות של

תיקון ואם היא הייתה שלמה באמת לא היינו

צריכים את הדיבור

הוא היה חלק ממנה אז אנחנו צריכים להעזר

בדיבור כי הדיבור יכול לקחת אותי למקום

גבוה יותר ממחשבת למה כי אני נאזר בדיבור

של התורה של צדיקים והדיבור שלהם הוא גדול

מהמחשבה שלי כי המלכות דעליון היא כתר ד

תחתון לכן על ידי דיבורי התורה אני לוקח

את מחשבתי הפנימית למקום יותר

גבוה וגם זה מסייע לי לגלות את הפנימיות

שבי כי הפרטים מגלים את הכלל הסוס מגלה את

הרוכב ווד אנחנו פועלים מהחיצוניות

לפנימיות אני צריך את העזר של הדיבור כי

אני בזמן תיקון המחשבה שלי היא לא

אחדותית אני צריך את

הפרטים צריך את האותיות את החסרונות

לכן הדיבור הוא אמצעי מאוד חשוב והוא

מסייע לי למחשבה אבל לא מדובר על הדיבור

הגשמי אם כי זה

גם סוג של ענף של סימן כמו שרואים שדרך ה

אנחנו לא יכולים לתקשור דרך המחשבה כי

אנחנו לא רוחניים מספיק אנחנו צריכים את

הדיבור כדי לגלות את המחשבה הרבה פעמים

אדם מדבר והוא מתכוון למשהו אחר כי זה מצד

הקליפה אבל מדובר על הדיבור הרוחני שמה זה

הדיבור הרוחני הוצאה מהכוח אל הפועל של

פנימיות

המחשבה דיבור זה עניין של גילוי גילוי

פנימיות לכן יש בעשרה מאמרות נברא

העולם דיברנו על זה גם מתניה בלבושה הנפש

לכן

הדיבור יכול לשכלל את

המחשבה אבל הדיבור זה גם שאני חושב על

הדיבור זאת אומרת לא רק הדיבור שאני מוציא

בפה הדיבור זה הוצאה מהכוח אל הפועל של

המחשבה דרך הפרטים אני מג את הכלל יש בזה

הרבה הבחנות הרבה לבושים הרבה רובדים לא

מדובר רק על דיבור גשמי אל תתבלבלו

אבל כסמל כשאני מדבר זה מחדד לי את המחשבה

אז זה רק תרגיל הדיבור הכוונה לדיבור

הפנימי כך הוא העניין בנפש האדם המדברת

בתפילה הם שהדיבור הוא רק מלבושי הנפש

ואיין לו עורך כלל לגבי מהות הנפש עצמה

למה כי זה חיצוניות ביחס לפנימיות פרטים

ביחס לכלל שהרה ממנה בלבד הי מתפשטת להיות

שכל ומידות וכולי מכל מקום מבחינת הדיבור

נ סור מקיף לנשמה שמקיפה מראשה ועד רגלה

להיות צרעה בצורך החיים את השם ממש וכולי

כמו שנתבאר

בליקוי המרים מה שלא היה כוח בנשמה מצד

עצמה זאת אומרת על ידי הדיבור אני מעורר

מגרה את פנימיות המחשבה כל שכן אם אני

מדבר דברי תורה כי זה דרך התיקון בעולם

הזה דרך הפרטים אני מגלה את הכלל צריך גם

את המעשים אבל רואים שהרבה זה גם בדיבור

כי זה צד מאוד גבוה והוא גם בין הראש

לגוף הדיבור זה יהיה תוך הפרצוף מבחינה

רוחנית לכן זה

בפה הדיבור הוא גם מגשר בין המחשבה

למעשה למה הדיבור נעשה או מקיף לנשמה כי

הרבה פעמים אני גם מדבר את מה שעוד לא

השגתי

בפועל אבל אני מדבר את זה כי אני רוצה

להגיע לזה כמו סגולת שירת הים הרבה קוראים

אחרי חצות הים את סגולת שירת הים אבל זה

דקלום צריך גם לדקלם אבל זה כיתה

א' צריך כיתה א' אבל להיות אלף בגולים

בכיתה א' לא כדאי יחזירו אותנו עוד פעם

חבל על אל חת מה זה נקרא נקרא לקרוא את

שירת הים להיות בה פנימיות של שירת הים

שזה יהיה המדרגה ג של תפילת הים להיות

בהשוואת הצורה ללמה שכתוב שם זה נקרא

לקרות שירת הים לא הכוונה למלמל את זה בפה

אבל אם אני ממלמל את זה בפה כמו שכתוב

החיות

ממללות מל זה מלשון גם להסיר את העורלה

שבפה ובלב

כן יש חש ומעל אז אני עושה את זה כדי

לעורר את הלב כדי לחזק את המחשבה את

התפילה וזה דבר מצויין כי אז הסוס משמש את

הנשמה אבל אם הוא לא אז כתוב לא בגבות

הסוס חפץ לו בשוקי שירצה ככה

כתוב א והנה כתיב לא בגבורת הסוס אכפת ל

בשקו שרצה אנחנו צריך לשיים כי זה ערב חג

רוצה ש מתירה

וכולי עדיין הוא לא בכוח של

העוצמה ש נקרא גבורות

הסוס ולא בשוקה מלשון השתוקקו

שזה אנוכיות הוא רוצה אלא הוא רוצה הראת

הרוממות הדבר דק כי אנחנו משתמשים בתורה

תבדקו את עצמכם למה אני אומר שירת הים כי

אני רוצה סגולות רוצה ברכות האם אני באמת

רוצה לבטל את הגאווה ואנוכיות שבי להיות

משפיע באהבה שלא תלויה בדבר לא אוקיי בוא

נתחיל זה נקרא נס קרית ים סוף שאתה יוצא

ממצרים לרצות את התורה רק לעצמך או לרצות

את הגשמיות כי כתוב אה אשר אה זאת אומרת

יש יציאה ממצרים הגשמית שזה שאדם בכלל לא

קשור לתורה ומצוות ולדרך השם ואיפ שהו כבר

קשור אבל הוא עושה את זה כדי לקבל לעצמו

וצריך לצאת ממצרים הרוחנית גם יותר מזה זה

עיקר יציאת המצרים אבל באמת צריך להתחיל

ממצרים הגשמית לכן יש חשיבות ללא לשמע אבל

לא להישאר שם כל החיים כי בחינת אותיות

שהם בחינת סוסים הם בחינת גבורות ו כעניין

גבורותיך ידברו גבורותיך יגידו להודיע

לבני אדם

גבורותיו ש בחינת צמצומים מכים רבים מנ

מינים שונים כדי תות עולמות ליים ותחתונים

הגבורות ממעטים וזה חלק מהתיקון וההתפתחות

של הכלי שבאמת אין הם גבורתה וכולי דכולה

כמה כלא

חשיב והוא צפו מביט את כל

הדורות וקורא הדורות מראש ובמחשבה אחת ברא

העולם מצד העליון אין צמצומים קשה לנו

להבין את זה אבל מצד העליון אין צמצומים

ואין הגבלות אלא ישל מחשבה אחת מה רצונו

להטיב לנבר שאותה אנחנו תופסים דרך אותיות

תורה שזה נקרא יתר

דבקות בחסידות זה נקרא הרבה פעמים תוספות

דהיינו גירו מין זה

הקישוט שהמלכות אינסוף רצתה להוסיף שזה

נקרא דבקות במציל באהבה שלא תלוייה בדבר

כמ שנתבאר במקום אחר וזהו יש קונה עולמו

בשעה אחת פירוש שכל בחינות תענוגי הנבראים

מה שיכול להיות נמשך לנברא בעל גבול להיות

מקבל תענוג מזה ואפילו תנוגן וגן עדן

העליון נקרא בחינת י אש מה זה השעה אחת

הזאת זה כמו המחשבה היחידה שעה מלשון

תשועה תפילה מחשבה יחידה שבה כלול הכל כל

רצונו להטיב לנבראיו אז אם האדם קונה את

המדרגה הזאת הוא בעצם רואה שכל המציאות הי

הטבה או לפעמים הוא תואם את זה ומסתירים

לו את זה כמו שאמרנו התרות דיל אלה ודל

תעתה בחסידות אומרים במדרגות שלנו יתר כי

זה מדרגה גבוהה ממה שהוא מדבר פה אבל צריך

לשוף לזה שהשעה הזאתי צריך עור הרבה שנים

כדי להגיע לשעה הזאת אבל שאתה מגיע אליה

תפילה עמוקה שעה זה מלשון תשועה גם זה לא

על השעון כמו שכתוב לפעמים בסדר כמו שכתוב

להנחיל אוהבה יש למה יש צריך להיות

בביטול והנה בחינת יש זה קונה עולמו שכשל

בבחינת שעה אחת שהוא בחינת מחשבה אחת שבה

ברא את העולם אלא צריך רצו השוב את היש

תהפוך

לביטול זה נקרא קדושים טיו כי קדוש אני

וזהו לא בגבורת הסוס כפת הסוס זה כוח

הגאווה או התאווה תלוי איך מסתכלים על זה

פירוש אינו מאיר חפץ השם בגבורות וצמצומים

בחינת האותיות לבדם כי אומר אין לי אלא

תורה גם תורה אין לא וכן לא בשוקי האיש

שוק זה מלשון השתוקקות מלשון שוקיים שזה

הכלי קבלה לכן הם גם אבים המחזיקים מבחינת

הסוסים דהיינו הדעת והמחשבה ה צריך דיבור

מעשה לבד

בלבד בזה אין חפץ ורצון השם מעיר כל

כך למה כי תורה שמבוססת על ההשתוקקות שלי

ול התאווה שלי ול הגאווה ולא חפץ השם

האמיתי זה לא לשמה אלא רוצה השם שמאיר

חפצו ורצונה בפנימיותו את יראו מה זה יראו

מיש רוצה ם דבקות השוואת הצורה אהבה שלא

תלויה בדבר וזה בסדר להגיע לזה בתהליך

פנטסטי אבל אבל לשם

לכוון וזה לא רק כוונה שכלית זה כוונה

נפשית פנימית אבל זה נקרא המר שבתורה

המחזיר על המותב זה בא לעניין הזה לא

לדברים

אחרים מה

זה אכפת זאת אומרת אכפת זה נקרא חפץ

חסד אבל שהחפץ חסד לא יהיה לו סוס זה נקרא

משפיע על מנת לקבל

אלא לנקודה הפנימית יש את המשל הזה היה

כומר והיה רבי אני אשנה טיפה את המשל

שהתאים לכתוב והכומר התגאה הנה תראה יש פה

סוסים לימדתי

אותם אוקיי נשאיר את זה

במקוריות זה זה סיפור אחר עם סוסים

ומלאכים א נסיר את זה ככה היה איזה רב

כומר התגאה לימד את הח תולים לשרת בני אדם

להיות מלצרים להגיש אוכל תראו איזה חזק

אני איזה חכם אני איזה צדיק

אני הרה את זה לרב אמרו הרב אתה יכול

לעשות ניסים

כאלה בוא

נראה מה

עשה הוציא קופסת טבק מהטבה יצא עכבר פתאום

החתולים זרקו את הבגדים שלהם זרקו את

המלצרות ורדפו אחרי העכברים מהנ

ל אם לא תיקנת את הפנימיות שום דבר לא

יעזור ברגע האמת לכן מעיר חפצו ורצונו

בפנימיותו את יראו יראה זה נקרא יראת

הרוממות זה נקרא אור

חוזר זה כוח שקיים בנשמה אבל זה נקודה

קטנה אדם צריך לפתח אותה על ידי התורה כי

זה גם מלמעלה זה צד האלוקות שבו אבל זה

כרגע נקודה

קטנה כי יצר לב האדם רע מנ עורב וה בוא

נגיד יציאת מצרים שלנו והקרית ים סוף שלנו

זה להעיר את הנקודה שבלב הזאת ואז להעלות

אותה למעלה מהקליפות אם נגיע לזה זה גם

דבר

גדול דהיינו מישהו בבחינת ביטול שוא מבטל

את האהבה עצמית את הרצון רק לקבל לעצמו

תענוגים מהתורה והמצוות או מהעולם הזה זה

לא ב ש צריך להיות פקיר הכוונה שזה לא מה

שיניע אותו אלא שיחפש את הפנימיות את

הנשמה כמו שאמר משה רבנו עליו השלום

ונחנו

מה והוא מצד התפעלות הנפש בפני עצמותו

מהותו יתברך וזהו המיכלים לחסדו למה הם

יכלים להשיג את החסד כמו שאומר הבן של בעל

הסלם את השוואת הצורה פירוש שאיין להם

בחינת אהבה מצד עצמם להיות שו כתם לדבקה

בו תברח לערבות סימונם

בלבד אלא להיות המשכת חסדו חסד עולם מעולם

ועד עולם ומייחלים כאשר ירד והמשך מלמעלה

ולא שהדבר נוגע לעצמם אמר פה דבר חזק

ביותר מדבר פה כבר ל מתקדמים אז אני טיפה

יקדים יש את הלא לשמה של העולם הזה עולם

הבא כמו שאומר הזר עירה חיצונית של הינשו

בניו

וכולי זה אפילו לא שורש לעיר אבל זה גם

צריך לעבור דרך זה באבולוציה הרוחנית אבל

הוא מדבר פה כבר למתקדמים מה הוא אומר אתה

רוצה להידבק בהשם אתה לא רוצה כבוד בכלל

אנחנו כן רוצים כבוד אנחנו מזייפים בסדר

אנחנו במיצים עדיין צריך לצאת ממצרים ל

הוא אומר אתה לא רוצה כבוד זה בן אדם כבר

במדרגה גבוהה הוא רוצה להדבק בהשם רק זה

מעניין אותו אבל למה כי זה אור אלוקי עצום

ותענוג אדיר להידבק במלך וזה אדם גם שהוא

במדרגה שגילו לו את גדלות המלך כי הוא

באמת התגבר על הכבוד על התאווה אז באמת

נתנו לו את היכולת לראות אור יותר גדול

שזה נקרא גדלות למלך א אומר גם הוא אם הוא

עושה את זה כדי לרבות צמאונו זה אהבה

שלויה בדבר דיברנו על זה בתניה זה גם לא

טוב אלא המשכת חסדו עולם מעולם ועד העולם

דהיינו הוא רוצה הוא מייחל החסד כמו שאומר

פה ולא שהדבר נוגע לעצמם אלא לקמה שכינת

מהפרה וזה נקרא משפיע על מנת להשפיע בהמשך

גם מקבל בעל מנת

להשפיע עכשיו כולנו חיייבים להגיע למדרגה

הזאת זה קצת מפחיד לשמוע את זה כן זה לא

שקים שמור שתי שבתות תקבל עולם הבא תעשה

ככה מצוות תקבל חצי פנטה אתה חייב להגיע

לאהבה של לוות בדבר כמה גלגולים תגיע לזה

זה בחירתך כולם חייבים להגיע לזה כולם קטן

וגדול כל אחד לפי השורש נשמה שלו זה נכון

כולם חיייבים לכן המשיח לא יבוא כמו שאומר

זוהר שיר השירים אם תאירו ואם תרו את אהבה

שכפץ אמר תיקוני הזר אומר הז השיר השירים

שיש שבועה שעד שלא יהיה אהבה בבחינת חפץ

חסד לא יתגלה המשיח אז כולם אומרים משיח

נאו משיח נאו זאת הדרך לעסוק בתורה ומצוות

לשמה או לפחות בבחינת שמתוך של לא לשמע

יבוא לשמע רוב בני העולם מסקים ההפך כדי

להגדיל את הלא לשמע וזה שם מוות הם לא

מרגישים את זה

בהתחלה לכן כל כך חשוב להפיץ פנימיות

חסידות אבל בפרט על עדני חוכמת הקבלה שהיא

מדייקת את האמת וזהו סוס ורוכבו רמה בים

פירוש שבחינת האותיות דיבור מחשבה אני

אקרא מהר כי צרים בזמן מקור דאלמה דאת

גליה שהן בחינת צמצומים וגבורתו בהת גליה

זה מצומצם כי צריך לגלות במיו שהקליפ לא

יחמס הרמה והגביע עד בחינת ים ולמ תקס זה

כמו שהמלכות עלתה לבינה למקום הנסתר והינו

מפני כי גאו געה שאתה שאתה הוא השם לבדך

כולה כמ כלא חשיב זאת אומרת הם הגיעו למצב

שב המלכות עלתה

לבינה העלו כאילו את הנשמה מהקליפות למקום

גבוה למקום

נסתר ולפניו חשכה כהורה דלמי דקסיה ולמ

דגלי שווין זה דבר אדיר שכאילו הפנימיות

והחיצוניות יתאחדו זה הנס המיוחד של קריאת

ים

סוף כי המלכות עלתה לבינה והם נהיו דבר

אחד ולכן הפך ים ליבשה דהיינו הים שזה

המקום הנסתר נהיה גלוי פתאום לישראל לא

למצרים כי הם רצו גר לכן הם טבעו אבל עם

ישראל הסכים לעבוד ב בוג במיו

חוכמה כדי להידבק במלך אז לא תבעו אותו

תורה יכולה להיות ים שמביע או יבשה שמביע

או יבשה שלא מטביע שנותנת חיות זה תלוי

איך האדם ניגש לתורה מדובר על המצרי

שבתוכו כמובן בעיקר וזהו בנר יעברו

ברגל שם נסמך הבור פירוש בעצמותו ומהותו

כביכול אהבתי את הדיוק שלה כביכול מה זה

פירושו בעצמותו כאילו הכוונה שאני רוצה את

עצמות המלך ולא את המתנות יפה

יאללה אולי נקרא גם ד בוא

נראה

נקרא אשמח אם תצטרפו כחברי מועדון לערוץ

או לחצו על כפתור התודה לתרום להפצת

השיעורים ולזכור רבים ההוצאות הם אדירות

לכל השרתים

וכל הדברים והפרסום כל אזרה יכולה מאוד

לסייע פרק ד' אני אקרא מהר כי זמננו תם אך

מפני כי בבחינת ז גם האוייב אמר ארדוף שגם

אומות רוצים להיות יניקת ואחיזת משם מאחר

שלפניו יתברך השכה כהורה וסוס ורוחבו רמה

בים ולזה אמר עיניו בגוים תצפי

והסורים אל ירומו למוס אלה שאין להם

התרוממות זו אלא ויחסו מים צריהם ואין להם

אלא ירידה מבחינה זו עצמה כירם על כל

גויים השם וזהו סיבת נפילתם כן הם כרגע

הגויים שבאדם מעניינים אותם רק התענוג לכן

התענוג הדבי

אותם אבל בני ירל הלכו בשה בתוך הים כי

המים להם חומה מימינם ומשמאל והם הולכים

בקו אמצעי פירוש כינה אמרו רבותינו זל על

גמל דברים העולם עומד על תורה ועל העבודה

ועל גמילות חסידים שהוא בחינת ימין ושמאלה

פ ישראל עלו במחשבה מה איזה מחשבה של היתר

דבקות לככה אומרים אשר קידשנו במצוותיו

שעל ידי המצוות המתלים בקודש העליון שמשם

שורש נשמתם בל קידשנו דהיינו הבדיל אותנו

מאהבה עצמית ורוח איתי רוח והמשיך רוח לקח

צלם סוס ורוחבו רמה בים והלכו ביבשה מה

שאין כן הסורים אל ירומו וכולי כי הם

השתמשו בסוס לגילוי האלוקות והמצרים רצו

את הסוס לעצמם לכן הם טבעו רוכבו מרכבה

ואופן מרכבה זה דבר מקשר בין העליון

לתחתון השאלה איך אני משתמש במרכבה לעצמי

או לדבקות בבורא גם עניין של מעשה מרכבה

אוקיי נגמר זמננו אני שמח שזכית כינו קצת

ללמוד לקרוא הלוואי נזכה לקריאת ים סוף

בגשמיות וברוחניות דחוף אמן ואמן חג שמח