שערי קדושה

ספר שערי קדושה – שער ד' – להשלים כל תרי"ג
+ הרחבות ללימוד
השער הרביעי – בביאור מדרגת הצדיק בפרטות:

והוא שיזדרז בכל כחו להשלים כל האפשר מתרי"ג מצות לקיימם בזמן הזה. ולפי שיש סברות רבות במנין המצות, אסדרם תחילה כפי דעת הרמב"ם ז"ל, ואחריהם אסדר מה שהוסיפו שאר מפרשים וספר הזוהר, בין במנין מצות עשה של תורה בין במצות עשה של דברי סופרים. ואחלקם לחמשה חלקים:

הראשון – במצות הנוהגות בזמן התפלה בכל ימי החול.
השני – במצות התלויות בזמן.
השלישי – במצות שצריך האפשריות להזדמן ליד האדם.
הרביעי – במצות שצריך האדם לחפש אחריהן לקיימן.
החמישי – במצות שאין ביד האדם לחפש אחריהם אלא אם כן יזמינם הקדוש ברוך הוא לידו.
הראשון
לידע שיש שם אלוה, בפסוק (דברים ו ד): "שמע ישראל ה' אלהינו".
לייחדו, באומרו (דברים ו ד): "ה' אחד".
לעשות ציצית ולהתעטף בו.
לקשור תפילין כסברת רש"י ורבנו תם, ושימושא רבא בשל ראש. לקשור תפילה של יד על דרך הנזכר.
לקרות קריאת שמע שני פעמים בכל יום.
להתפלל בכל יום תפלת שמונה עשרה.
לזכור בכל יום מה שעשה לנו עמלק כשאומר אמן יהא שמיה רבא, כמו שכתוב (שמות י"ז ט"ז) כי יד על כס יה, וכשאומר וקרבתנו מלכנו לשמך הגדול:
להתודות בכל יום אחר העמידה ובברכת שמע קולנו.
ולברך הכהנים את ישראל בכל יום:
השני
לקדש על היין בשבת בכניסתו ובהבדלה ביציאתו.
לשבות בשבת ממלאכתו.
לבטל חמץ בהשבתה בלב ליל ארבעה עשר בניסן.
לספר יציאת מצרים בהגדה ליל פסח הראשון.
לשבות ממלאכה ביום ראשון של פסח.
לאכול מצה בליל ראשון של פסח.
לשבות ביום שביעי של פסח.
לשמוח בשלש רגלים פסח שבועות וסכות, ולשמח אשתו ובניו והעניים כל אחד כראוי לו.
לספור ספירת העומר ארבעים ותשעה ימים שלמים מתחילת ליל ששה עשר של ניסן.
לשבות בחג השבועות.
לשבות בראש השנה.
לשמוע קול שופר בראש השנה.
לשבות ביום הכפורים.
להתענות ביום הכפורים.
לשבות ביום ראשון של סוכות.
לשבות ביום שמיני עצרת.
לישב בסוכה שבעת ימי החג.
לטול לולב ומיניו כשרים ביום טוב ראשון של סוכות:
השלישי
לכתוב ספר תורה.
לקבוע מזוזה.
לברך ברכות המזון.
ללמוד תורה וללמדה בכל יום.
לפרות ולרבות.
לבעול על ידי קדושין.
למול את הבן.
להפריש חלה מן העיסה בארץ ישראל.
לתן צדקה.
להלוות לעני.
להשיב משכון בזמנו.
לעשות מעקה.
לכבד כהנים.
לכבד תלמידי חכמים.
לכבד אב ואם.
ליראה מאב ואם.
לאהוב רעים.
לאהוב גרים.
לתת שכר שכיר בזמנו.
להאכיל השכיר.
לבדוק סמני בהמה וחיה.
לבדוק סמני עוף.
לבדוק סמני דגים וחגבים.
להתאבל על הקרובים.
הוכח תוכיח.
מוצא שפתיך תשמור.
לדבקה בו.
והלכת בדרכיו.
ליראה את ה'.
לפרוש מן החטא.
לאהוב את ה' בכל הפרטים שזכרו רבותינו ז"ל:
הרביעי
להפריש תרומה גדולה.
להפריש תרומת מעשר.
להפריש מעשר ראשון.
להפריש מעשר שני.
להפריש מעשר עני.
לתן פאה ולקט ושכחה ופרט ועוללות.
לתן לכהן בכור בהמה טהורה.
לפדות פטר חמור.
לערוף פטר חמור.
נטע רבעי.
זרוע לחיים וקיבה.
ראשית הגז.
להשיב אבדה.
להשיב גזל.
להלות לגוי בריבית.
לנגוש לנכרי.
לאבד עבודה זרה.
לצדק מאזנים ומשקלות ומדות.
עזוב תעזוב.
הקם תקים.
להשבע בשמו בבית דין.
לשלח הקן.
לשחוט בהמה חיה ועוף.
לכסות דם חיה ועוף.
לזעוק ולהתחנן בתפלה, ולהריע בחצוצרות או בשופר על צרות הצבור ח"ו.
לשבות מעבודת הארץ בשביעית.
להשמיט פירות הקרקע בשביעית, ובזה מחלוקת אם מדאורייתא או מדרבנן.
לגרש בגט.
לגדל הנזיר שערו.
להציל הנרדף.
לישא האונס את אנוסתו.
לישב מוציא שם רע עם אשתו כל ימיו.
לקדש את שמו יתברך במסירת נפש.
למנות שופטים ושוטרים.
להשוות בעלי דינים.
להעיד בבית דין.
לדון עדים זוממים.
לחקור העדים.
החמישי
לפדות בכור אדם.
ליבם אשת אחיו.
לחלוץ אשת אחיו:
חתן כל שנתו נקי יהיה לביתו.
לדון בכל דיני הפרת נדרים.
לשלם המזיק ממון חבירו או החובל בחברו,
לדון בנזקי בהמה כי יגוף שור,
ובנזקי השן הבור והאש,
ובנזקי שומר חנם ושומר שכר והשואל,
וכל מיני מקח וממכר.
וכל מיני טוען ונטען,
ודיני נחלות.
לדון הגנב בתשלומין.
לנטות אחרי רבים.