הרבה פעמים זה ברור לנו, אבל ביום יום אנחנו לא תמיד חיים את זה, ובעיקר כי אכפת לנו מה אחרים חושבים, וגם אם כולם אומרים את המשפט הזה כי הוא נחמד ומקבלים על זה כבוד, אך בפועל בגלל שבמציאות המעשית הם לא מסתכלים על הלב, אלא בוחנים את החיצוניות, בסוף אנחנו באמת נופלים לתפיסה החיצונית בגלל השפעת הסביבה.
אין עני אלא בדעת, האושר האמיתי בנפש. זה לא אומר שצריך להיות פקיר, אבל גם לא לסגוד להצלחה הגופנית החיצונית.
העושר האמיתי הוא המילוי הרוחני בנשמה (לא שמתים או בעולם הבא או בכוכב אחר, אלא בתודעת האדם בכל מצב נתון כאשר הוא מחובר לזה)
המקובלים אומרים שכאשר אדם לא חש את העולם הרוחני והנשמה שלו אז הוא נקרא עני, וכאשר האדם חש וחי את הרוחניות הוא נקרא עשיר.
אומר רבי נחמן אין אני אלא בדעת.אבל האמת שאנחנו צריכים גם את העשיר שבתוכנו וגם את העני, גם את קו שמאל וגם את קו ימין, אבל צריך להגיע לקו אמצעי, יעקב, שמצד אחד הוא עקב, הכי למטה, מצד שני הוא ישראל, לי ראש, ישר אל, הכי למעלה.
שנזכה להתחבר ולהעריך את העושר האמיתי, ולא החיצוני היות וכל הגשמיות הדמיה חולפת וממילא לא משנה כמה יש לי בחוץ זה לא ממלא את הנשמה, אלף גרגירי חול לא ירוו את צמאוני.. ואני לא מדבר על זה שההדמיה נאבדת, כמו למשל יופי חיצוני אחרי 20 שנה..(אני לארג במספר) אלא אפילו כאשר ההדמיה בשיאה, שהנפש, הרגש, הנשמה מסתלקת החיצוניות ריקה לגמרי גם בשיאה..
היות וההדמיה הגשמית היא רק גירוי לפנימיות האדם, הגירוי מצד עצמו חסר חיות.
מצווה בלי כוונה (פנימית) כגוף בלי נשמה, וכל שכן נהירו דקיק דדקיק)
שנזכה לחיות ולהבין זאת, ולא לתת לאחרים לשבש את דעתנו ולהוזיל את המשמעות של המשפט כי הוא נשמע מגניב, אבל משמש בפועל כמו הספר שיושב בבוידם ולא בלב..
בהצלחה לכולנו🔯😇👍
נשמח לשיתוף לייק ותגובה כדי שתמשיכו לראות ממני בפייס חלק קטן מהתוכן, אחרת את הרוב כמעט לא תראו. 🔯👍
