קבלה
1. "רבות רעות צדיק" (תהילים לד, כ): הזוהר הקדוש מפרש שהייסורים של הצדיק אינם עונש, אלא סימן שהבורא חפץ בו, ומתוכם הוא ניצל.
2. שאלת הייסורים: אם הבורא מציל את הצדיק, מדוע הוא סובל מלכתחילה, ומה מטרת הקשיים הללו?
3. עבודת הצדיק: הצדיק שואף להתעלות מעל טבעו – הרצון לקבל לעצמו – ולהפוך כלי קבלה לכלי השפעה, להשיג השתוות צורה עם הבורא.
4. התנגדות הטבע: הגוף, המייצג את הרצון לקבל, מתנגד לשינוי זה ומעורר מכשולים כשהצדיק פועל בטהרת הכוונה.
5. מקור הייסורים: היצר הרע מתגבר ושואל "מה העבודה הזו לכם?", וזו הסיבה לסבלו של הצדיק.
6. תכלית הייסורים: הרע נחשף בהדרגה לפי יכולת ההתמודדות; חשיפה מלאה תהיה בלתי נסבלת, ולכן הסבל מאפשר צמיחה רוחנית.
7. עזרה אלוקית: הייסורים הם כלי לבקשת סיוע מהבורא, ככתוב "בא לטהר – מסייעים לו", והעזרה מגיעה כדרגה רוחנית גבוהה יותר.
8. תהליך מתמשך: הצדיק רואה עצמו תמיד כחצי זכאי וחצי חייב; ככל שדרגתו עולה, היצר מתחדש ומתגבר, דורש התמודדות עמוקה יותר.
9. בניית הכלים: הצדיק בונה כלי על ידי זיהוי הטוב (ימין) והרע (שמאל); רק כשהכלי שלם, הבורא ממלא אותו באור, כעובר שמוכן להיוולד.
