מכת ברד ושלג

מכת ברד – כנגד כוח החסד שבא מלמעלה לתת חיים, מכת ברד היא שהחסד נהפך לאש ודין בגלל הרצון לקבל לעצמו ובאותו זמן גם מקפיא את הרצון, גיהנום של אש ושלג, יש אור וקפוא הלב, או קפוא הרצון ולא יכולים להנות מהאש. עם זאת נאמר באשת חיל, לא תירא לביתה משלג, כי כל ביתה לבוש שנים. אם היא מבינה שהיא באה לתקן ולעשות עבודה פנימית להגיע לדבקות בה', אין פחד מהקיפאון, אלא הוא מאפשר מקום לשנות עבודה לגילוי פנים בצורה מתוקנת, דומה מאוד לכיפורים ופורים. גשם גשם מטיפטף.. המילה גשמיות ששאולה מהגשם באה לסמן, שכאשר הדבר יורד לארציות ולרצון לקבל הוא נהיה ממשי, כמובן זה סמל בלבד, הממשות האמיתית בכלל לא באשליה הגשמית גם אם פינוקיו חושב ככה, אבל זה לא אומר שהוא ילד אמיתי, אלא אם כן יזכה לנשמתא קדישא.

ובכל מקרה, שהדבר מתגשם ויורד לרצון יש לנו ממשות בו, לכן את הארץ נתן לבני אדם. אבל צריכים גם את כוח האידוי ולא רק העיבוי, להשתמש בשני הכוחות לתיקון הנצרך. בחלק האוטומטי של הגשמיות זה קורה לבד עד רמה מסוימת, אבל בנפש זה דורש מודעות רוחנית ועבודה, אחרת המים מתעפשים ומזדהמים בארציות. תמיד צריך את כוח ההתחדשות כדי לברר ולהמשיך את התיקון. שנזכה שירדו עלינו גשמי ברכה, דהיינו מוחין רוחניים לנשמה ולתודעה שבונים בנו תולדות רוחניות מעבר לזמן ומקום, ומשקים גם את הנשמה ולא רק את הגוף של פינוקיו שעתיד להיות מנת שווארמה לתולעים, וגם לא בטוח בגלל כמות הרעלים הגשמיים הלא טבעיים שצבר