שיר, יסודתו בהררי קודש

השיר מיוסד על יסודות קדושים ועליונים מחכמת האמת, הנובעים ממדרגות הקדושה העליונות ויסודות החומר הרוחני בקדושה ולא מחכמה או חומר גשמי נפסד. ודי לבא מן הדין להיות כנידון.

אור אצילות נעלה וברה

השיר עוסק באור עולם האצילות המתפשט לנשמות – האור העליון, הזך, הטהור והנקי מכל פגם,ומתגלה רק בלבושים הזכים.

מנצח עלי הוד הבריאה

אור האצילות מתעלה על כל הדר הבריאה, והוא המקור לכל היופי, השלמות והחיים שבכל העולמות. ומחבר את הבריאה לצורה הנצחית של האור. (כמובן אין שינוי באור אלא הכוונה להשגת האור בדרך עליה בדרגת אצילות)

נזון מזיו יקרו העשוי איתן

כל השפע והחיים ניזונים מן הזיו היקר של האור העליון, שהוא נצחי, יציב ואיתן. בבחינת איהו וחיוהי וגרמיהו חד הוא. כמו כן מלכות דאצילות מזינה את כל העולם. הגרסה שלי בלי ניקוד, אבל נראה שכתב בלשון נקבה בתחילה לגבי "נעלה וברה" שכנראה הכוונה למלכות דאצילות לכן זה מצלצל מלשון נקבה.

כרמו אלי נוטרים נתן

הבורא מסר את "כרמו" – כלומר את חכמתו ואוצרו הרוחני – לשומרים ונאמנים, אלו העוסקים בה ומגינים עליה ובוחרים באמונה. שכמו כרם יין הצריך שמירה מהשועלים, ככה צריכה החכמה האלוקית שמירה מהשאלות של הרצון לקבל לעצמו.

מושיבני ומקימיני בהודו

האור מרומם את האדם, מקים אותו מנפילתו ומעמיד אותו בכבוד ובהדר רוחני. כמו  ספירת הוד באור חוזר. כמו כן מי שיכול לעסוק באהבת הזולת למרות שמרגיש דוה בסוף מגיע להוד והדר לבושה.

ככל העומדים על סודו

כך זוכים כל מי שמשיגים את סודות החכמה ואת פנימיותה. וגם עומדים על סודו, מקבלים גדלות בדרך של השפעה.

כן שמעתיהו וראיתיו מתפאר

לא רק שמעתי על האור העליון, אלא גם זכיתי להשיגו ולראות את תפארתו בפועל.

טעום וראה כי־עתידותי אמהר

כשאדם טועם מעט מן האור הזה, הוא מבין את מתיקותו. בעל הסולם מביע תקווה שיזכה במהרה להשגות העתידות לו למען שמו. ועיקר הבחירה למהר את הזמן, כי רק לדבר החיזוק הוא צריך.

האח! מי נותן לי חבר

קריאת געגוע:  מי, בחינת כלים דהשפעה. מאפשר לקנות חבר אמיתי לדרך הרוחנית.

יודעי פשר כל דבר

היודעים את פנימיות הדברים ואת משמעותם האמיתית. וגם יודעים להפשיר דרך חסדים את החכמה האלוקית לדרי מטה.

הן הם עדיו, ואשריהם

אותם משיגים הם עדי אמת לחכמה, ואשרי חלקם בעולם הזה ובעולם הבא, בכלי השפעה ואף כלי קבלה. מוחא וליבא.

מכל מה ששאלו עיניהם

הם זכו לראות ולהשיג את כל מה שליבם השתוקק להבין. אומנם בדרך שאילה, כמו מרדכי והמן, עשו ויעקב, בני ישראל ומצריים, דהיינו אח"פ דעליה. כמו כן אפשר לומר, שהבינו שהכל שאול וכוח הבורא הוא היחיד במציאות.

הנעלם ונשגב מכל תעלומה
הבורא וחכמתו נסתרים ונשגבים מכל השגה רגילה ומכל מסתורין.

ועוד אפשר להגיד, שמכל תעלומה של הרצון לקבל לעצמו האור נשגב ונעתק מהשגתו. ואפשר גם להוסיף שברגע שפותרים את התעלומה, שהיא להפוך כלי קבלה לכלי השפעה, זוכים להכיר בנשגב ה' לבדו ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.

ראה ראיתי מקוה כל חכמה

זכיתי לראות את המקור שממנו נובעות כל החכמות – שורש כל הידיעות. ואולי גם אפשר לומר, טבל במקווה הרוחני בכוח הבינה שמאפשרת לקבל את החכמה.

אנא מלמד לאנוש בינה

בקשה אל הבורא: למד אותנו בינה והשגה אמיתית.

החכמה והמדע לך נתונה!

הכרה בכך שכל החכמה, הדעת והמדע, דהיינו חוקיות הרצון לקבל והבריאה,
שייכים לבורא ונובעים ממנו בלבד בכוח יש מאין. ובכוח היוצר, יש מיש.
האדם אינו ממציא את האמת, אלא מגלה את מה שהבורא כבר טבע במציאות.

המסר של השיר
השיר הוא שיר הלל לאור האצילות ולחכמת הקבלה. הוא מתאר את הדרך שבה האדם עולה מהסתר לגילוי, זוכה לטעום מן האור העליון, משתוקק לחברת משיגי החכמה, ומבקש מהבורא שיפתח את ליבו ובינתו. הוא מסתיים בהכרה שכל החכמה והמדע – הן הרוחניים והן הגשמיים – מקורם בבורא, וכל השגה אמיתית היא מתנה ממנו.