נודע כי התכלית הנרצית מהעבודה בתורה ובמצוות היא להדבק בהשם ית' כמ"ש ולדבקה בו. ויש להבין מה הפירוש של הדביקות הזאת בהשי"ת. הלא אין המחשבה תופסת בו כלל. אכן כבר קדמוני חז"ל בקושיא זו שהקשו כן על הכתוב ולדבקה בו ואיך אפשר להדבק בו הלא אש אוכלה הוא, והשיבו, הדבק במדותיו מה הוא רחום אף אתה רחום מה הוא חנון אף אתה חנון וכו'. ולכאורה קשה איך הוציאו חז"ל את הכתוב מפשוטו. הלא כתוב במפורש ולדבקה בו. ואם היה הפירוש הדבק במידותיו היה לו לכתוב ולהדבק בדרכיו, ולמה אומר ולדבקה בו.

והענין הוא כי בגשמיים התופשים מקום מובנת לנו הדביקות בקירוב מקום, והפירוד מובן לנו בריחוק מקום. אבל ברוחניים שאינם תופשים מקום כלל, אין הדביקות והפירוד מובנים בהם בקירוב מקום ובריחוק מקום, שהרי אין תופשים מקום כלל, אלא השוואת הצורה שיש בין שני רוחניים מובנת לנו כדביקות, ושינוי הצורה בין שני רוחניים מובן לנו כפירוד. וכמו שהגרזן מחתך ומבדיל בדבר גשמי לחלקו לשנים ע"י שמרחיק החלקים זה מזה, כך שינוי הצורה מבדיל את הרוחני ומחלק אותו לשנים. ואם שינוי הצורה בהם הוא קטן, נאמר שרחוקים הם זה מזה בשיעור מועט, ואם שינוי הצורה הוא גדול נאמר שרחוקים הם בהרבה זה מזה, ואם הם בהפכיות הצורה, נאמר שרחוקים הם זה מזה מן הקצה אל הקצה.

למשל כשב' אנשים שונאים זה לזה, נאמר עליהם, שהם נפרדים זה מזה כרחוק מזרח למערב. ואם אוהבים זה לזה, נאמר עליהם, שהם דבוקים זה בזה כגוף אחד. ואין המדובר כאן בקרבת מקום או ריחוק מקום, אלא המדובר הוא בהשוואת הצורה או בשינוי הצורה. כי בהיות בני אדם אוהבים זה לזה, הוא משום שיש ביניהם השוואת הצורה, כי מפני שהאחד אוהב כל מה שחבירו אוהב ושונא כל מה שחבירו שונא, נמצאים דבוקים זה בזה ואוהבים זה את זה, אבל אם יש ביניהם איזה שינוי צורה, דהיינו שאחד אוהב דבר אף על פי שחברו שונא את הדבר ההוא וכדומה, הרי בשיעור שינוי צורה זו, הם שנואים זה על זה ונפרדים ורחוקים זה מזה. ואם הם בהפכיות באופן שכל מה שאחד אוהב נמצא שנוא על חבירו, נאמר עליהם שנפרדים ורחוקים הם כרחוק מזרח ממערב. והנך מוצא ששינוי הצורה פועל ברוחניות כמו גרזן המפריד בגשמיות. וכן שיעור הרחקת מקום וגודל הפירוד שבהם, תלוי במדת שינוי הצורה שביניהם. ומדת הדביקות שביניהם תלויה במדת השוואת הצורה שביניהם.

ובזה אנו מבינים מה צדקו דברי חז"ל, שפירשו הכתוב ולדבקה בו שהוא הדביקות במדותיו: מה הוא רחום אף אתה רחום, מה הוא חנון אף אתה חנון. כי לא הוציאו הכתוב מפשוטו, אלא להיפך, שפירשו הכתוב לפי פשוטו בתכלית, כי הדביקות הרוחנית לא תצוייר כלל בדרך אחרת אלא בהשוואת הצורה. ולפיכך ע"י זה שאנו משוים צורתנו לצורת מדותיו יתברך, אנו נמצאים דבוקים בו. וזה שאמרו מה הוא רחום וכו' כלומר, מה הוא יתברך כל מעשיו הם להשפיע ולהועיל לזולתו ולא לתועלת עצמו כלל, שהרי הוא יתברך אינו בעל חסרון שיהיה צריך להשלימו וכן אין לו ממי לקבל. אף אתה כל מעשיך יהיו להשפיע ולהועיל לזולתך, ובזה תשוה צורתך לצורת מדות הבורא יתברך שזו הדביקות הרוחנית.

ויש בהשוואת הצורה האמורה בחי' " מוחא" ובחי' " לבא" וענין העסק בתורה ובמצוות ע"מ להשפיע נ"ר ליוצרו, הוא השוואת הצורה מבחינת מוחא. כי כמו שהשי"ת אינו חושב בעצמו, אם הוא נמצא או אם הוא משגיח על בריותיו וכדומה מהספיקות, אף הרוצה לזכות להשוואת הצורה אסור לו לחשוב בדברים האלו שברור לו שהשי"ת אינו חושב בהם, כי אין לך שינוי צורה גדול מזה. ולפיכך כל מי שחושב דברים אלו, נמצא בודאי בפירודא ממנו יתברך. ולא יבוא לידי השוואת הצורה לעולם. וזה מה שאמרו ז"ל, כל מעשיך יהיו לשם-שמים, כלומר דביקות בשמים, לא תעשה שום דבר שאינו מביא מטרה זו של הדביקות. דהיינו שכל מעשיך יהיו להשפיע ולהועיל לזולתך שאז תבוא להשוואת הצורה עם השמים, מה הוא יתברך כל מעשיו להשפיע ולהועיל לזולתו אף אתה כל מעשיך יהיו רק להשפיע ולהועיל לזולתך שזו היא הדביקות השלימה.

ואין להקשות על זה איך אפשר שהאדם יעשה כל מעשיו לטובת זולתו, הרי הוא צריך בהכרח לעבוד לקיום עצמו ולקיום משפחתו. התשובה היא, כי אותם המעשים שעושה מטעם ההכרח, דהיינו כדי לקבל המעט הנחוץ לקיומו, הנה ההכרח לא יגונה ולא ישובח ואין זה נחשב כלל שעושה משהו לעצמו.

והנה כל היורד לעומקם של הדברים בודאי יתפלא איך אפשר לאדם שיבוא להשוואת הצורה הגמורה, שכל מעשיו יהי' להשפיע לזולתו בשעה שכל הויתו של האדם אינה אלא לקבל לעצמו. ומצד טבע בריאתו אינו מסוגל לעשות אפילו מעשה קטן לטובת זולתו, אלא בשעה שמשפיע לזולתו, הוא מוכרח לצפות שבסופו ישיג ע"י זה תמורה המשתלמת יפה, ואם אפילו מסופק בתמורה, כבר ימנע את עצמו מלעשות המעשה. ואיך אפשר שכל מעשיו יהי' רק להשפיע לאחרים ולא כלום לצרכי עצמו.

אכן אני מודה שהוא דבר קשה מאד, ואין בכחו של אדם לשנות טבע בריאתו שהוא רק לקבל לעצמו, ואין צריך לומר שיכול להפוך טבעו מקצה אל קצה. דהיינו שלא יקבל כלום לעצמו, אלא כל מעשיו יהי' להשפיע. אבל לפיכך נתן לנו השי"ת תורה ומצוות שנצטוינו לעשותן רק על מנת להשפיע נ"ר להקב"ה. ולולא העסק בתורה ובמצוות לשמה, דהיינו, לעשות בהם נ"ר ליוצרו, ולא לתועלת עצמו, אין שום תחבולה שבעולם מועילה לנו להפוך טבענו. ומכאן תבין את גודל החומרה של העסק בתורה ומצוות לשמה. כי אם גם כוונתו בתורה ומצוות אינה לתועלת הקב"ה אלא לתועלת עצמו, הרי לא בלבד שלא יהפך טבע הרצון לקבל שבו, אלא אדרבה הרצון לקבל שבו יהיה הרבה יותר ממה שיש לו מטבע בריאתו. כמו שביארתי בהקדמה לביאור הסולם בכרך הראשון עי"ש באות ל' ל"א ואין להאריך כאן.

ומה הם מעלותיו של אותו האדם שזכה לדביקות השי"ת? הן אינן מפורשות בשום מקום, אלא ברמזים דקים. אבל כדי לבאר הדברים שבמאמרי אני מוכרח לגלות קצת לפי מדת ההכרח ואסביר הדברים בדרך משל.

הגוף עם אבריו אחד הם. וכללות הגוף מחליף מחשבות והרגשים על כל אבר פרטי שלו. למשל, אם כללות הגוף חושב שאבר אחד ממנו ישמשו ויענג אותו, מיד אותו האבר יודע מחשבתו, וממציא לו התענוג שחושב. וכן אם איזה אבר חושב ומרגיש שצר לו המקום שהוא נמצא בו, מיד יודע כללות הגוף מחשבתו והרגשתו ומעבירו למקום הנוח לו. אמנם אם קרה ואיזה אבר נחתך מן הגוף, אז הם נעשים לשתי רשויות נפרדות וכללות הגוף כבר אינו יודע צרכיו של אותו האבר הנפרד. והאבר אינו יודע עוד מחשבותיו של הגוף שיוכל לשמש אותו ולהועיל לו. ואם יבוא הרופא ויחבר את האבר לגוף כמקודם לכן, הנה חוזר האבר לדעת מחשבותיו וצרכיו של כללות הגוף, וכללות הגוף חוזר לדעת צרכיו של האבר. לפי המשל הזה יש להבין ג"כ מעלת האדם שזכה להדבק בהשי"ת, כי כבר הוכחתי בהקדמה שלי לספר הזהר אות ט' שבכרך הא', (וכן בחוברת להאדרא זוטא שהוצאתי ביחוד לכבוד ל"ג בעומר), שהנשמה היא הארה נמשכת מעצמותו ית' והארה זו נפרדה מאת השי"ת ע"י שהשי"ת הלבישה ברצון לקבל, כי אותה מחשבת הבריאה להנות לנבראיו בראה בכל נשמה רצון לקבל הנאה, ושינוי צורה זו של רצון לקבל הפריד אותה הארה מעצמותו ית', ועשה אותה לחלק נפרד ממנו. ותעיין שם במקור כי אין כאן המקום להאריך בזה.

היוצא מזה, שכל נשמה היתה מקודם בריאתה בכלל עצמותו ית', אלא עם הבריאה, דהיינו עם הטבע של רצון לקבל הנאה שהוטבע בה, קנתה שינוי צורה ונפרדה מהשי"ת שכל ענינו רק להשפיע, כי שינוי הצורה מפריד ברוחניות כמו הגרזן בגשמיות, כמבואר לעיל. ונמצאת הנשמה דומה עתה לגמרי למשל האבר הנחתך מהגוף ונפרד ממנו, שאעפ"י שמקודם הפירוד היו שניהם האבר עם כללות הגוף אחד, והיו מחליפים מחשבות והרגשות זה עם זה. אבל לאחר שנחתך האבר מהגוף נעשו בזה שתי רשויות, וכבר אין אחד יודע מחשבותיו של השני וצרכיו של השני, ומכל שכן אחר שהנשמה נתלבשה בגוף של העוה"ז נפסקו כל הקשרים שהיו לה מטרם שנפרדה מעצמותו יתברך, וכמו שתי רשויות נפרדות הם.

ולפי זה מובנת מאליה מעלת האיש שזכה שוב להדבק בו, שפירושו שזוכה להשוואת הצורה עם השי"ת עי"ז שבכח התורה והמצוות הפך את הרצון לקבל המוטבע בו אשר הוא הוא שהפריד אותו מעצמותו ית', ועשה אותו לרצון להשפיע, וכל מעשיו הם רק להשפיע ולהועיל לזולתו שהוא השוה את הצורה ליוצרה, נמצא ממש בדומה לאותו אבר שנחתך פעם מהגוף וחזר ונתחבר שוב עם הגוף, שחוזר לדעת מחשבותיו של כללות הגוף, כמו שהי' יודע טרם שנפרד מהגוף. אף הנשמה כך, אחר שקנתה השוואה אליו יתברך, הנה היא חוזרת ויודעת מחשבותיו יתברךכמו שידעה מקודם שנפרדה ממנו בסבת שינוי הצורה של הרצון לקבל ואז מקויים בו הכתוב, דע את אלוקי אביך. כי אז זוכה לדעת השלמה שהיא דעת אלקית. וזוכה לכל סודות התורה, כי מחשבותיו יתברך הן סודות התורה.

וזה שאמר ר' מאיר, כל הלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה, ומגלים לו רזי וטעמי התורה ונעשה כמעיין המתגבר וכו'. דהיינו כמו שאמרנו שע"י העסק בתורה לשמה, שפירושו שמכוון לעשות נ"ר ליוצרו בעסקו בתורה ולא לתועלתו כלל, אז מובטח לו להדבק בהשי"ת, שפירושו שיבוא להשוואת הצורה שכל מעשיו יהי' לתועלת זולתו ולא לתועלת עצמו כלל דהיינו ממש כמו הקב"ה, שכל מעשיו הם רק להשפיע ולהיטיב לזולתו שבזה חוזר האדם להדבק בהשי"ת כמו שהיתה הנשמה מטרם שנבראה. ולפיכך זוכה לדברים הרבה וזוכה לרזי וטעמי התורה, ונעשה כמעיין המתגבר מחמת ביטול המחיצות שהפרידוהו מהשי"ת, שחזר להיות אחד עמו יתברך כמטרם שנברא.

ובאמת כל התורה כולה בין הנגלה ובין הנסתר, הם מחשבותיו של הקב"ה בלי הפרש כל שהוא. אלא הדבר דומה לאדם טובע בנהר שחברו זורק לו חבל כדי להצילו שאם הטובע תופס את החבל בחלקו הסמוך אליו, יכול חבירו להצילו ולהוציאו מן הנהר. אף התורה כן, שהיא כולה מחשבותיו של הקב"ה, היא בדומה לחבל שזרקו הקב"ה אל בני האדם להצילם ולהוציאם מן הקליפות. וקצהו של החבל סמוך לכל בני האדם, שהו"ס התורה הנגלית שאינה צריכה שום כוונה ומחשבה. ולא עוד אלא אפילו שיש במעשה המצוות מחשבה פסולה, הוא ג"כ מקובל להקב"ה, כמ"ש "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה". ולפיכך תורה ומצוות קצהו של החבל, שאין אדם בעולם שלא יוכל להחזיק בו. ואם תופס בו בחזקה, דהיינו שזוכה לעסוק בתורה ומצוות לשמה, דהיינו לעשות נ"ר ליוצרו, ולא לתועלת עצמו, אז התורה והמצוות מביאים אותו להשואת הצורה עם הקב"ה, שה"ס ולדבקה בו כנ"ל, שאז זוכה להשיג כל מחשבותיו של הקב"ה הנקראות רזי תורה וטעמי תורה, שהם כל שאר החבל, שאין זוכה בו אלא אחר שבא לדביקות השלימה כנ"ל.

ומה שאנו מדמים מחשבותיו של הקב"ה דהיינו רזי התורה וטעמי התורה לחבל, הוא משום שיש הרבה מדריגות בהשוואת הצורה עם השי"ת, ע"כ יש הרבה מדריגות בחלק החבל שבו, דהיינו בהשגת רזי התורה, שלפי מדתה של מדריגת השוואת הצורה להשי"ת, כן מדת השגתו ברזי התורה. דהיינו בידיעת מחשבותיו יתברך, שבדרך כלל הן ה' מדרגות: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. שכל אחת כלולה מכלן ויש בכל אחת ה' מדרגות ונפרטות שבכל אחת מהן יש לכל הפחות כ"ה מדרגות.

ומכונים ג"כ "עולמות" כמ"ש חז"ל, עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק ש"י עולמות. והטעם שהמדריגות בהשגתו יתב' נקראות עולמות, הוא משום ששתי משמעויות יש בשם עולם, א) שכל באי העולם ההוא מושפע להם חוש והרגש שוה, וכל מה שהאחד רואה ושומע ומרגיש, רואים ושומעים ומרגישים כל באי אותו העולם. ב) שכל באי אותו העולם ה"נעלם" לא יכולים לדעת ולהשיג משהו בעולם אחר. וכן נמצאות אלו ב' הגדרות גם בהשגה א) שכל מי שזכה באיזו מדריגה, הוא יודע ומשיג בה כל מה שהשיגו באי אותה המדריגה בכל הדורות שהיו ושיהיו, ונמצא עמהם בהשגה משותפת כמו שנמצאים בעולם אחד. ב) שכל באי אותה המדרגה לא יוכלו לדעת ולהשיג מה שהוא ממה שיש במדריגה אחרת, כמו בעולם הזה שלא יוכלו לדעת משהו במה שיש בנמצאים בעולם האמת. לפיכך נקראות המדריגות בשם עולמות.

ולפיכך יכולים בעלי ההשגה לחבר ספרים ולרשום השגותיהם ברמזים, ומשלים, ומובנים לכל מי שזכה לאותן המדריגות שבהם מדברים הספרים, ויש להם עמהם השגה משותפת. אבל מי שלא זכה בכל כמות המדריגה כאותם המחברים, לא יכול להבין רמזיהם. ואין צריך לומר אותם שלא זכו להשגה, שלא יבינו בהם כלום, משום שאין בהם השגות משותפות.

וכבר אמרנו שהדביקות השלימה וההשגה השלימה מתחלקת לקכ"ה מדריגות כוללות, ולפי זה מטרם ימות המשיח אי אפשר לזכות בכל קכ"ה המדריגות. ויש ב' הפרשים מכל הדורות לדורו של המשיח: א) שרק בדורו של המשיח אפשר להשיג כל קכ"ה המדריגות ולא בשאר הדורות. ב) שבכל הדורות בני עליה שזכו להשגה ולדביקות מועטים הם, כמ"ש חז"ל על הכתוב אדם אחד מאלף מצאתי, שאלף נכנסים לחדר וכו' ואחד יוצא להוראה, דהיינו לדביקות ולהשגה, כמו שאמרו ומלאה הארץ דעה את ה' וגו'. ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם.

חוץ מרשב"י ודורו, דהיינו בעלי הזהר, זכו לכל קכ"ה המדריגות בשלימות, אעפ"י שהיו לפני ימות המשיח. שעליו ועל תלמידיו ז"ל נאמר חכם עדיף מנביא. וע"כ נמצא הרבה פעמים בזהר, שלא יהיה כדור הזה של רשב"י עד דורו של מלך המשיח. ולפיכך עשה חבורו הגדול רושם חזק כל כך בעולם, כי סודות התורה שבו תופסים קומת כל קכ"ה המדריגות, ולפיכך אמרו בזוהר שספר הזוהר לא יתגלה, אלא באחרית הימים, דהיינו בימות המשיח. כי אמרנו שאם מדריגות המעיינים אינן בכל השיעור של מדריגת המחבר לא יבינו רמזיו משום שאין לשניהם השגה משותפת, וכיון שמדריגת בעלי הזהר היא בכל הגובה של קכ"ה מדריגות, אי אפשר להשיגם מטרם ימות המשיח. נמצא שבדורות שלפני ימות המשיח אין השגה משותפת עם בעלי הזוהר, וע"כ לא הי' יכול הזוהר להתגלות בדורות שקדמו לדורו של המשיח.

ומכאן הוכחה ברורה שכבר הגיע דורנו זה לימות המשיח, כי עינינו הרואות שכל הביאורים על ספר הזהר שקדמו לנו, לא ביארו אפילו עשרה אחוזים מהמקומות הקשים בזהר, וגם במקצת שביארו, סתומים דבריהם כמעט כדברי הזהר עצמו. ובדורנו זה זכינו לפירוש " הסולם" שהוא ביאור מלא על כל דברי הזהר. ומלבד זה שאינו מניח דבר סתום בכל הזהר בלי לפרשו, אף גם הביאורים מיוסדים על פי השכל העיוני הפשוט, שכל מעיין בינוני יכול להבינם. ומתוך שנגלה הזהר בדורנו זה, הרי זו הוכחה ברורה שאנחנו נמצאים כבר בימות המשיח בתחילתו של אותו הדור שעליו נאמר ומלאה הארץ דעה את ה' וגו'.

ויש לדעת שענינים רוחניים אינם כענינים גשמיים שבהם הנתינה והקבלה באים כאחד. כי ברוחניות זמן נתינה לחוד וזמן קבלה לחוד. כי תחילה ניתן הדבר מהשי"ת למקבל, ובנתינה זו נותן לו רק הזדמנות לקבל, אבל עוד לא קיבל כלום. עד שיתקדש ויטהר כראוי, אז זוכה לקבל הדבר, באופן שמזמן הנתינה עד זמן הקבלה יכול להתעכב זמן מרובה. ולפי זה מ"ש שהדור הזה כבר הגיע להכתוב ומלאה הארץ דעה את ה' וכו', הנה זה אמור מבחינת נתינה בלבד, אבל לבחינת קבלה ודאי לא הגענו עוד, עד שנטהר ונתקדש ונלמד ונתיגע בשיעור הרצוי יגיע זמן הקבלה ויקויים בנו הכתוב ומלאה הארץ דעה את ה' וגו'.

ונודע שהגאולה ושלימות ההשגה כרוכים זה בזה, והמופת הוא שכל מי שיש לו המשכה לסודות התורה יש לו המשכה לארץ ישראל, ולפיכך לא הובטח לנו ומלאה הארץ דעה את ה' וגו' אלא באחרית הימים, דהיינו בזמן הגאולה.

ולפיכך כמו שבשלימות ההשגה לא זכינו עוד לזמן קבלה אלא לזמן נתינה בלבד, שבכחה ניתנת הזדמנות לבוא לשלימות ההשגה, כן הוא בענין הגאולה שלא זכינו לה, אלא בבחינת נתינה בלבד. כי העובדה היא שהקב"ה הוציא ארצנו הקדושה מרשות הנכרים והחזירה לנו, ובכל זאת עדיין לא קבלנו הארץ לרשותנו מפני שעוד לא הגיע זמן הקבלה, כמו שביארנו בענין שלימות ההשגה, באופן שנתן ואנחנו עוד לא קבלנו. שהרי אין לנו עצמאות כלכלית, ואין עצמאות מדינית בלי עצמאות כלכלית. ועוד הרבה יותר מזה, כי אין גאולת הגוף בלי גאולת הנפש, וכל עוד שרוב בני הארץ שבויים בתרבויות הזרות של האומות, ואינם מסוגלים כלל לדת ישראל ותרבות ישראל, הרי גם הגופות שבויים תחת הכוחות הנכרים. ומבחינה זו נמצאת עוד הארץ בידי הנכרים, והמופת הוא שאין שום אדם מתרגש כלל מן הגאולה כמו שהיה צריך להיות בזמן הגאולה אחרי אלפיים שנה. ולא בלבד שאין בני הגולה מתפעלים לבוא אלינו וליהנות מן הגאולה, אלא חלק גדול מאותם שנגאלו וכבר יושבים בתוכנו, מצפים בכליון עינים להפטר מגאולה זו ולשוב לארצות פזוריהם. הרי שאעפ"י שהקב"ה הוציא הארץ מרשות האומות ונתנה לנו, עכ"ז אנו עוד לא קבלנוה, ואין אנו נהנים מזה. אלא שבנתינה זו נתן לנו הקב"ה את ההזדמנות לגאולה, דהיינו להטהר ולהתקדש ולקבל עלינו עבודת ה', בתורה ובמצוות לשמה, ואז יבנה בית המקדש ונקבל הארץ לרשותנו, ואז נחוש ונרגיש בשמחת הגאולה. אבל כל עוד שלא באנו לזה, שום דבר לא נשתנה, ואין שום הפרש בין נמוסי הארץ עתה, מכפי שהיתה עדיין תחת ידי זרים, הן במשפט, הן בכלכלה והן בעבודת ה'. ואין לנו אלא הזדמנות לגאולה.

היוצא מדברינו, שדורנו זה הוא הדור של ימות המשיח. ולפיכך זכינו לגאולת ארצנו הקדושה מידי הנכרים. גם זכינו להתגלות ספר הזהר שהוא תחילת קיום הכתוב ומלאה הארץ דעה את ה' וגו'. ולא ילמדו עוד וגו'. כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם. אבל בשתי אלה זכינו רק בבחינת נתינה מהקב"ה, אבל אנו לידינו עוד לא קבלנו כלום, אלא שניתנה לנו הזדמנות בזה להתחיל בעבודת השי"ת, לעסוק בתורה ובמצוות לשמה, שאז נזכה להצלחה גדולה ככל המובטח לדורו של המשיח, מה שלא ידעו כל הדורות שלפנינו, ואז נזכה לזמן הקבלה של שתי אלה: " שלימות ההשגה" ו" הגאולה השלימה".

והנה ביארנו היטב תשובת חז"ל על הקושי', איך אפשר להדבק בו שאמרו שפירושו "הדבק במדותיו" שהוא צודק מב' טעמים, א. כי דביקות הרוחנית אינה בקירוב מקום אלא בהשואת הצורה. ב. כיון שלא נפרדה הנשמה מעצמותו ית' אלא בסבת הרצון לקבל שהטביע בה הבורא ית', א"כ אחר שהפריד הרצון לקבל ממנה חזרה מאלי' בדביקות הקדומה בעצמותו ית'. אמנם כל זה להלכה, אבל למעשה עוד לא תרצו כלום עם הפירוש הדבק במידותיו, שפירושו להפריד את הרצון לקבל המוטבע בטבע בריאתו, ולבא לרצון להשפיע שהוא היפך טבעו. ומה שביארנו שהטובע בנהר צריך להחזיק החבל בחזקה, ומטרם שעוסק בתו"מ לשמה באופן שלא ישוב לכסלו עוד, אינו נחשב שמחזיק החבל בחזקה, שוב הדרא קושי' לדוכתי', מאין יקח חומר דלק להתייגע בכל לבבו ומאודו רק כדי לעשות נ"ר ליוצרו, כי אין אדם יכול לעשות תנועה בלי שום תועלת לעצמו כמו המכונה שאינה יכולה לעבוד בלי חומר דלק ואם לא יהי' שום תועלת לעצמו אלא רק נ"ר ליוצרו אין לו חומר דלק לעבודה.

והתשובה היא שכל משיג רוממותו ית' כראוי, הרי ההשפעה שהוא משפיע אליו מתהפכת להיות קבלה כמו"ש במסכת קידושין (דף ז.) באדם חשוב, שהאשה נותנת לו כסף, ונחשב לה לקבלה ומתקדשת, וכך הוא אצל השי"ת, שאם משיג רוממותו ית' אין לך קבלה יותר חשובה מנ"ר ליוצרו, והוא די מספיק לחומר דלק לעמול ולהתייגע בכל לבו ונפשו ומאודו כדי לעשות נ"ר אליו ית', אבל זה ברור שאם עוד לא השיג רוממותו ית' כראוי, הנה השפעת נ"ר להשי"ת לא נחשבת אליו לקבלה, בשיעור שימסור כל לבבו ונפשו ומאודו להשי"ת. ולפיכך בכל פעם שיתכוון באמת רק לעשות נ"ר ליוצרו ולא לתועלת עצמו, יאבד תיכף כח העבודה לגמרי, כי נשאר כמו מכונה בלי חומר דלק כי אין אדם יכול להזיז אבר בלי שיפיק מזה איזה תועלת לעצמו, ומכש"כ יגיעה כ"כ גדולה כמדת מסירת נפשו ומאודו, כפי המחוייב בתורה, שאין ספק שלא יוכל לעשות זאת בלי שיפיק איזה קבלת הנאה לעצמו.

ובאמת השגת רוממותו ית' בשיעור שההשפעה תהפך לקבלה כמו שאמרו באדם חשוב אינו דבר קשה כלל, והכל יודעים גדלות הבורא ית' שברא הכל ומבלה הכל בלי ראשית ובלי אחרית שלרוממותו אין קץ ותכלית, אלא הקושי שבדבר הוא כי ערך הרוממות אינו תלוי ביחיד אלא בסביבה, למשל, אפילו אם האדם מלא מעלות טובות, אם לא יחשבוהו הסביבה ולא יכבדוהו אדם כזה ימצא תמיד נכה רוח ולא יוכל להתגאות במעלותיו, אעפ"י שאינו מסופק באמיתותם, ולהיפך מזה אדם שאין לו מעלה כלל אלא הסביבה יכבדוהו כמו שיש לו מעלות מרובות האדם הזה יהי' מלא גאות רוח, כי ערך החשיבות והרוממות ניתנה לגמרי לרשות הסביבה.

ובשעה שאדם רואה איך הסביבה שלו מקילים ראש בעבודתו ית' ואינם מעריכים רוממותו כראוי אין האחד יכול להתגבר על הסביבה וגם הוא אינו יכול להשיג רוממותו ית', אלא שמיקל ראשו בעת עבודתו כמוהם, וכיון שאין לו הבסיס של השגת רוממותו ית' מובן מאליו שלא יוכל לעבוד להשפיע נ"ר ליוצרו ולא לתועלת עצמו, כי אין לו חומר דלק ליגיעה, ולא יגעת ומצאת אל תאמין, ואין לו שום עצה אלא או לעבוד לתועלת עצמו, או שלא לעבוד כלום, כי השפעת נ"ר ליוצרו לא תשמש לו כמו קבלה ממש.

ובזה תבין הכתוב, ברוב עם הדרת מלך, כי ערך הרוממות בא מן הסביבה בב' תנאים: א. במדת ההערכה של הסביבה. ב. במדת גדלה של הסביבה, וע"כ ברוב עם הדרת מלך. ובשביל גודל הקושי שבדבר יעצו לנו חז"ל "עשה לך רב וקנה לך חבר" דהיינו שהאדם יבחר לעצמו אדם חשוב ומפורסם שיהי' לו לרב שממנו יוכל לבוא לעסק תו"מ ע"מ להשפיע נ"ר ליוצרו, כי ב' הקלות יש לרבו, א. שמתוך שהוא אדם חשוב הרי התלמיד יכול להשפיע לו נ"ר על בסיס רוממותו של רבו כי ההשפעה נהפכה לו לקבלה, שהוא חומר דלק טבעי שיוכל להרבות מעשי ההשפעה בכל פעם, ואחר שהתרגל בעסק ההשפעה אצל רבו הוא יכול להעבירו גם לעסק תו"מ לשמה כלפי הקב"ה כי הרגל נעשה טבע. הקלה ב' היא, כי השואת הצורה להקב"ה אינה מועילה אם אינה לנצח דהיינו עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלו עוד, משא"כ השוואת הצורה לרבו, מתוך שרבו הוא בעולם הזה בתוך הזמן, מועילה השוואת הצורה אליו אפילו היא רק זמנית שאח"כ ישוב בו לסורו, ונמצא בכל פעם שמשוה צורתו לרבו הוא מתדבק בו לשעתו, ומתוך כך הוא משיג ידיעותיו ומחשבותיו של רבו, לפי מדת דביקותו, כמו שבארנו במשל האבר הנחתך מהגוף וחזר ונתדבק בו, עש"ה. וע"כ התלמיד יכול להשתמש מהשגת רוממות השי"ת של רבו, המהפכת ההשפעה לקבלה ולחומר דלק מספיק למסירת נפשו ומאודו. ואז יוכל גם התלמיד לעסוק בתורה ומצוות לשמה בכל לבבו ונפשו ומאודו, שהיא הסגולה המביאה לדביקות נצחית בהקב"ה.

ובזה תבין מה שאמרו חז"ל (ברכות ז:) "גדולה שימושה של תורה יותר מלימודה שנא' פה אלישע בן שפט אשר יצק מים ע"י אליהו למד לא נאמר אלא יצק", שלכאורה תמוה איך מעשים פשוטים יהיו גדולים מלימוד החכמה והדעת, ובאמור מובן היטב כי השמוש ששימש לרבו בגופו ומאודו ע"מ לעשות נ"ר לרבו מביאהו לדביקות ברבו דהיינו להשוואת הצורה ומקבל עי"ז ידיעותיו ומחשבותיו של רבו, בסוד פה אל פה שהיא דביקות רוחא ברוחא, שעי"ז זוכה להשיג רוממותו ית' בשיעור שתהפך ההשפעה לקבלה להיות לו חומר דלק מספיק למסי"נ ומאודו עד שיזכה לדביקות בהקב"ה כנ"ל. משא"כ לימוד התורה אצל רבו, כי היא מוכרחת להיות לתועלת עצמו, ואינה מביאה לידי דביקות והיא נבחנת מפה לאוזן, באופן שהשמוש מביאו להתלמיד מחשבותיו של רבו, והלימוד רק הדבורים של רבו, ומעלת השמוש גדלה על מעלת הלימוד, כשיעור חשיבות מחשבת רבו על הדיבורים של רבו וכחשיבות פא"פ על מפה לאוזן. אמנם כל זה אמור אם השימוש הוא ע"מ להשפיע אליו נ"ר אבל אם השמוש הוא לתועלת עצמו ששמוש מעין זה אינו מסוגל להביאהו לדביקות ברבו, ודאי שהלימוד אצל רבו חשוב יותר משמושו.

אמנם כמו שאמרנו אצל השגת רוממותו ית', שהסביבה שאינה מחשיבה אותו ית' כראוי, מחלשת את היחיד ומונעת אותו מהשגת רוממותו ית', הנה ודאי דבר זה נוהג גם ברבו אשר הסביבה שאינה מחשיבה כראוי את רבו מונעת את התלמיד שיוכל להשיג רוממות רבו כראוי. ולפיכך אמרו חז"ל "עשה לך רב וקנה לך חבר" דהיינו שהאדם יוכל לעשות לו סביבה חדשה שהסביבה תעזור לו להשיג רוממות רבו ע"י אהבת חברים המחשיבים את רבו שע"י שיחת החברים ברוממות רבו מקבל כל אחד הרגשת רוממותו, באופן שההשפעה לרבו תהפך לקבלה ולחומר דלק, בשיעור שיביאהו לעסוק בתורה ומצוות לשמה, שע"ז אמרו במ"ח מעלות שהתורה נקנית בהם בשמוש חכמים ובדקדוק חברים, כי מלבד שמשמש לרבו צריך גם כן לדקדוק חברים, כלומר להשפעת החברים שיפעלו עליו להשגת רוממותו של רבו כי השגת הרוממות תלויה לגמרי בהסביבה, ואדם יחידי אי אפשר שיפעל בזה במשהו כמבואר.

אמנם ב' תנאים פועלים בהשגת הרוממות, א. לשמוע תמיד ולקבל את הערכת הסביבה בשיעור הפלגתם. ב. שהסביבה תהי' גדולה, כמ"ש ברוב עם הדרת מלך. ולקבל תנאי הא' מחויב כל תלמיד להרגיש עצמו שהוא הקטן שבכל החברים, ואז יוכל לקבל הערכת הרוממות מכולם, כי אין גדול יכול לקבל מקטן ממנו ומכ"ש שיתפעל מדבריו, ורק הקטן מתפעל מהערכת הגדול. וכנגד תנאי הב' מחוייב כל תלמיד להרים מעלת כל חבר ולחבבו כאילו הי' גדול הדור, ואז תפעל עליו הסביבה כמו שהיתה סביבה גדולה כראוי, כי ברוב בנין חשוב יותר מרוב מנין.

---

סיכום השיעורים ותמלול כללי: 

שיעור 1

 אמנם בעל״ה כתב אותו בסיום כתיבתו את ספר הזוהר, אך ראוי להיקרא כפתח לזוהר.

 כפי שנאמר: ״סוף מעשה במחשבה תחילה״  ״סוף העולם עד סופו״.. אז השם מתאים.

לפניכם שאלות שנעסוק במהלך השיעורים. השאלות כלל לא ברורות מאליהן מאחר והדבר אינו בהכרה או בשכל אלא משהו בתודעה. או שאדם מרגיש ומשיג את זה או שלא. הרי אנשים עושים כסף רב מספרי אהבה וזוגיות אך הכל בכמו כאילו, כי הרי אי אפשר לכתוב אהבה..לכן גם אנו לא כותבים את התושב״ע. כפי שאדם יכול לעשות הרבה עבור אישה..לקנות לה..להשפיע לה..והיא לא אוהבת אותו..כי זה לא שלא אוהבת, זה משהו נשמתי בתודעה. כל שכן כך עם הקב״ה.

השאלות =הקרויות חיסרון בנפש, הן לכאורה רגילות:

מהי דבקות? מהו בורא? מהו נברא? מהו כלי? נשמה?מה ההבדל בין דבקות גשמית לרוחנית? מה ההבדל בין גוי ליהודי? בין דומם, צומח, חי למדבר?

וכן על דרך זה ..וכלל הדבר לא מובן מאליו. וזה אחד החוקים הייסודיים ביותר בחכמת הקבלה ובהווית המציאות כולה. כי אם אין לנו חיסרון, משהו תודעתי/נשמתי לחקור ולדרוש באמת- אין ולא תהייה לנו שאלה.

נקרא מכתביו של הגדול מאיתנו:

״נודע כי התכלית הנרצית מהעבודה בתורה ומצוות היא להידבק בהשם יתברך, כמו שכתוב ״ולדבקה בו״ ״ כלומר, המצוות הן אמצעי למטרה יותר נעלה. אין מטרה לקיים רק תורה ומצוות אלא למטרה יותר נעלה, שבעצם התורה והמצוות מכינים את האדם למטרה זו.

״ויש להבין מה פירוש של דבקות זו בהשם יתברך, הלא אין המחשבה תופסת בו כלל״

מדוע המחשבה אינה תופסת בבורא?

היות וכל מחשבתינו הם במסגרת הטבע ( חמשת החושים, אם כי יש חושים רוחניים- שבהם נדון בהמשך) כלומר ברצון לקבל והבורא הוא היחיד בכל הווית המציאות ( בעניין זה נדבר מה ההבדל בין תורות אחרות ליהדות) שאין לו רצון לקבל.

המחשבה= חיסרון שהוא בכוח אך עדיין לא התגלה בפועל. על כן איך יכול להיות מחשבה, דהיינו חיסרון בבורא.? מה זה המחשבה לא תופסת אותו, או אוי ואבוי למי שחוושב על עצמותו? לא.  הכוונה היא שאי אפשר. כאשר בעל״ה אומר אסור ברוחניות, הכוונה- אי אפשר אפילו שרוצה.  היות ואין חיסרון בבורא אז איני יכול לחשוב עליו.

אם כך- מה נק הקשר ביננו?

הכלל הוא: אין לי תפיסה בעצמות הבורא כי אין בבורא חלילה רצון לקבל. כי ממי יקבל.. המחשבה שלנו עובדת במסגרת הרצון לקבל כי אני נברא- לכן ממילא איני יכול לתפוס אלא רק את פעולותיו. (נרחיב בכך בהמשך המאמר)

״לכן הדבקות הזו בהשם יתברך, הלא המחשבה לא תופסת בו כלל״.

אז איך אני דבק במה שאיני יכול לתפוס? את האישה לעתיד אני תופס אך לא דבק בה- אז את מה שאיני תופס כיצד אדבוק בו?

״ויש להבין מה הפירוש של הדבקות הזו בהשם יתברך. הרי כבר קדמוני חז״ל בסוגייה זו שהקשו כן על הכתוב ״ולדבקה בו, הרי אש אוכלהו״ דהיינו כמו שהאש מכלה את כל החומר כך תפיסת הבורא חייבת להיות טהורה בלי שום אנוכיות ובלי הרצון לקבל. לכן איך יידבק המשהו שאין לו רצון לקבל אם ה-אני הוא רצון לקבל.. איך זה יקרה..

״והשיבו- הידבק במידותיו. מה הוא רחום אף אתה רחום, מה הוא חנון גם אתה חנון״ זה לכאורה קשה. איך הוציאו חז״ל את הכתוב מפשוטו, הלא כתוב במפורש ולדבקה בו? והרי יש כלל בלימוד החיצוניות: ״אין המקרה יוצא לידי פשוטו״. הכוונה, שלא מוציאים את המקרא מן הפשט..אלא מהסוד..  בפשטות כתוב שמה שכתוב זה כך..זה גם נכון ברמת לימוד מסויימת ובעולם מסויים, אך ברמת הפנימיות ״אין המקרא יוצא מידי פשוטו״ הכוונה שלא מוציאים אותו מהפשט אלא רק מסודות התורה. כמו שאומר רבי חיים ויטאל.

אם כך הקושייה היא : אמור לי להידבק במידותיו/בדרכיו, מדוע אתה אומר ״לדבקה בו״?

״והעניין הוא כי בגשמיים התופסים מקום מובנת לנו הדבקות בקירוב מקום והפירוט מובן לנו בקירוב מקום״ דהיינו, העוגה פה אני דבק בה.. פשוט.

״אבל ברוחניים שאינם תופסים מקום כלל״ דהיינו, לא תופסים מקום גשמי (בהמשך על ההבדל בין מקום גשמי לרוחני) ״

אין הדבקות והפירוד מובנים בהם בקירוב מקום ובריחוק מקום, שעליהם אינם תופסים מקום כלל״. למשל בערך כנסת ישראל בוויקיפדייה רואים  120 חברי כנסת קרובים פיזית אך לא הכי דבוקים אחד בשני. אלא שהקירוב הוא משהו אחר.

״אלא השוואת הצורה שיש בין שני רוחניים מובנית לנו כדבקות״ .

מהי צורה? באופן כללי היא התכונה, הפנימיות, המידות הטובות. לדוגמא: יכול להיות שזכר ונקבה הם הפכים גמורים ובאמת כתוב ״אם לא זכו אש אוכלתם ואם זכו שכינה בינהם״ אישה זה הרי אש השם. למרות שהם הפכים הם יכולים להידבק כי הם אינם דבוקים בחומר, בטבע.  כל אחד יש לו את הטבע שלו, את התפקיד שלו. אף לבע״ח יש את התפקיד שלהם. החיבור אינו בחומר(בהמשך זהו סוד שיסייע להבין מהו החיבור עם הבורא) משל כדי להבין: אם נתבונן בגשמיות- גם בו אין דבקות בחומר וכן אין זמן ומקום שתופסים אותו. החפץ הנקרא שעון שאם נסתכל במיקרוסקופ, כל אטום תופס 1 חלקי 100,000, כלומר, רוב האטום ריק, רוב החומר ריק. אם נוציא את החלל כל היקום יהיה על אצבע אחת. גם ה- 1 חלקי 100, 000, הוא גם מתחלק במאה באופן כללי, כי זה לא מאסת המנוחה שלו. ואם נחלקו לעתיד לבוא ייראו שאין בכלל חומר. כלומר, אם נסתכל יותר פנימה גם בגשמיות עצמה נראה שאין מקום. זו רק אשלייה.

אם כך מהו המקום ברוחני?

״השוואת הצורה= היא דבקות

שינוי הצורה =(שינוי מלשון שונא ושונה) בין שני רוחניים מובן לנו כפירוד. וכמו שהגרזן חותך ומבדיל בדבר הגשמי ומחלקהו לשניים ועי שמפריד את החלקים זה מזה, כך שינויי הצורה מבדיל את הרוחני ומחלק אותו לשניים. ואם שינויי הצורה בהם הוא קטן, נאמר, שהם רחוקים הם מזה בשיעור מועט, ואם שינויי הצורה הוא גדול נאמר שרחוקים הם בהרבה זה מזה, ואם הם בהופכיות הצורה נאמר שהם רחוקים הם זה מזה מן הקצה אל הקצה״

יש בעניין זה המון מדרגות..

״למשל ב אנשים שונאים זה לזה נאמר עליהם שהם נפרדים זה מזה כרחוק מזרח ממערב, ואם אוהבים זה לזה נאמר עליהם שהם דבוקים זה בזה כגוף אחד״ יותר מזה. ישנם חושים רוחניים, כפי שאמרנו שגם בגשמי באופן יחסי לפיזיקה אין זמן ומקום. חלקיק תת אטומי משפיע על בן זוגו בקצה הגלקסייה. בחומר הפיזי זה לא קורה כך, זה ענף של הצימצום וזה נמשך משורשים רוחניים. כל דבר בטבע הוא גם בא לרמז על משהו רוחני. אך אם מסתכלים על החומר הפנימי- אין לו זמן ומקום. אם אלקטרון גשמי לחלוטין אין לו זמן ומקום- אז לנשמות..אי אפשר שאשפיע עליך באהבה, אף שאתה בגלקסייה אחרת? אם אלקטרון חומרי לחלוטין עושה את זה, אז איני יכול להתקשר עם סבתא ז״ל בתודעה? וודאי שיכול.

מדוע איננו מרגישים ומתקשרים לזה? כי אנו תופסים רק את חמשת החושים הגשמיים, שהם נתונים לחוקי הפיזיקה הקלאסית= זמן ומקום על דרך חילוף ותמורה.

ישנם  חושים ברוחניות והם נקראים חמשת הבחינות: חמש כוחות של מסך. כמו שיש ראייה, שמיעה, הרחה, מישוש, עין שלישית- ספירת הדעת. כך יש ברוחניות.

אנו רואים אותה המציאות פחות או יותר כי אנו באותו עולם, באותה דרגת תודעה, דהיינו בדרגה הגשמית. אך מבחינה רוחנית, בעולמות רוחניים, כל אחד בדרגה אחרת לפי סוג תודעתו. לכן אברהם יכל לקפוץ לאש. אברם יכל לקפוץ מעבר לחומר, לאש ולא להשרף כי היה בחוק של עולם עליון. כמו שהשמש לא אמורה לבעור מבחינה גשמית, זה לא מדעי. בתורת הקוואנטים זה נקרא ״עיקרון אי הוודאות״ כי אין לה מספיק מאסה להתחיל היתוך גרעיני. איך מתרצים את זה? עיקרון אי הוודאות. החלקיק יכול לעבור את המחסום, אדם יכול לעבור את הקיר, אך לא עובר כי הוא גשמי. שוב, הזמן והמקום לא משחק ברוחניות בכלל. זה רק בהדמייה הגשמית, במטריקס שפועל עלינו. (זה טוב מאוד כי יש לכך תפקיד).

לכן אם התכונות שלנו שוות, אני אוהב מה שאתה, ואני חושב מה שאתה- אנו באותו עולם. (אפשר גם גם בלי אייפון להתקשר אליך, למושה רבנו היה אינטרנט ראשון.. לעולם הרוחני ) איך המציאו את האינטרנט הביתי? המדענים שחוקרים את החלקיק האלוקי חיפשו דרך לתקשר בינהם, תוך כדי אינטרנט שהיה לרשות הצבא בתדרים מסויימים, שלא רצו לתת לאף אחד. במעבדה של החלקיק האלוקי (אלוקות אינה מתחלקת) המציאו את האינטרנט כדרך להתקשר בינהם- שזה ה- www לאחר מכן זה ירד לעולם ונפוץ לכולם, וכמעט לכולנו יש סיבים אופטיים ואינטרנט מהיר. לכאורה האינטרנט מחבר ביננו את הרשת הגלובלית והחברתית, והפייס בוק= ספר הפנימיות..והאינסגרם= אינסטד אוף גרם, רגע של גרם. כל זה ירד לעולם כשחיפשו את החלקיק האלוקי. נתנו לנו סימן, לא סימן מובהק, מן רמז למה בעצם מחבר ביננו.

נראה מהו החלקיק שלנו שעלינו להביאו לדבקות?

שוב: ״אם הם אוהבים זה לזה, נאמר עליהם שהם דבוקים זה בזה ואין כאן מדובר בקרבת מקום או בריחוק, אלא בהשוואת הצורה״ דהיינו השוואת התכונה, המידות הפנימיות, הכוונות, הנשמה, היראה והאהבה.

״כי בהיות בני האדם אוהבים זה לזה ומשום שיש בינהם השוואת הצורה. כי מפני שהאחד אוהב כל מה שחברו אוהב ושונא כל מה שחברו שונא נמצאים דבוקים זה בזה ואוהבים  זה את זה״. ( חוק נוסף שנדבר עליו בהמשך: האהבה היא לא בחומר אלא בצורה. אם יש בינהם שינוי צורה, דהיינו תכונה שהאחד אוהב איזה דבר אע״פ שחברו שונא את הדבר ההוא וכדומה, הרי בשיעור שינוי הצורה הזו הם שונאים זה את זה ונפרדים ורחוקים זה מזה״

לכן בקיצור..התדר או הערוץ שהבורא משדר בו זה לא נטפליקס ולא אינסטגרם..אלא בערוץ השוואת הצורה. אם החושים שלי דרך התודעה הרוחנית לא מכוונים (ויש בזה המון מדרגות, כפי שאמר לאברהם ״ספור את הכוכבים..״ יש המון מדרגות בכוכבים..כך  יש הרבה מדרגות בהשתוות הצורה. אך אם אדם אינו מכוון למקום הנכון, או יותר מזה שאת התורה והמצוות אינו מכוון למקום הנכון, וגם את פעולותיו באהבת הזולת אינו מכוון למקום הנכון אלא כדי שיהיה לו כבוד..או לקבל פרס נובל..שנובל..אז הוא אינו מכוון למטרה. הכוונה : כמו שהווי פיי מכוון בדיוק לדבר המדוייק אחרת אין קליטה- כך יש לכוון  הנפש. פנימיות התורה, חכמת הקבלה מלמדת אותנו איך לעשות את זה. יש להבין: פשט התורה החשוב מאוד נקרא: דומם דקדושה, היא הבסיס. אנו כ 150 גילגולים בממוצע  של כ 6000 שנה, מדוע אנו חוזרים? יש תרי״ג מצוות..אנחנו בעצם עשינו את המצוות הקשורות גם לבית המקדש ואף התגרשנו בגלגול קודם..אם  אדם מתגרש בגילגול קודם.. ב 150 גילגולים סביר להניח שגם מצוות גירושים קיימת. ויש מצווה כזו בתורה והיא רשות ולא חובה. אם כך למה אנו חוזרים בגילגול?  אלא שעשינו את כל המצוות.  150 גילגולים בטוח קלעת לכולם. ובנוסף כתוב ״ישראל ערבים זה לזה״ ״מחשבה טובה הקב״ה מצרפה למעשה״ וכמו  שאמרנו אפילו אם החמרת להתגרש חלילה בגילגול הקודם..

למה חוזרים בגילגול?  עפ זוהר שיר השירים אומרים המקובלים: כי עשינו רק את המעשה, כלומר, את דרגת הדומם שזה הפתח, והוא חשוב מאוד, אך לא השגנו את הפנימיות שמאחורי זה, את דרגת התודעה.

כלומר, קיימתי מצוות אך לא כיוונתי את המקלט לקב״ה אלא כיוונתי אותו לקבל כבוד מחתול..כמו הסיפור של הרבי מקוצק על צדיק שרצה להתחתן. למד בחדר ובחצות לילה כשנרדם שמע רעש בחוץ, התעורר וקפץ במחשבתו שעליו ללמוד כדי שישמעו אותו כצדיק שלומד, אז הוא זז עם כוונות.. אחרי שהרעש הלך הוא נרדם שוב. למחרת שוב כך וביום השלישי.. חשב שאולי זה חמו וזה המריצו ללמוד עוד כדי לקבל הטבה..שורה תחתונה הוא לא הבין מדוע אף אחד אינו מחמיא לו אחרי ארבעה ימים שהוא לומד (עושים לו כפיים..ולא מבחינת אמצע אלא מבחינת פירוד..) הוא יוצא ומגלה שמי שלא נתן לו את הכבוד הראוי לו זו לטאה וחתולה שעושות רעש. כלומר, כל מה שדימה לעצמו וכל מה שכיוון בלימוד התורה והמצוות היה כדי לקבל כבוד מחתולה ( =לילי, אנוכיות)

על כן- יש הרבה דרגות בהשתוות הצורה. הרבה דרגות. כפי שהבורא אינסופי, שהרי תפיסתינו בחושים הגשמיים בד' אמות היא מאוד מצומצמת ומוגבלת. על כן כל פנימיות התורה=חכמת הקבלה =מלמדת אותנו לעלות מעבר לזמן ומקום שזה הצורה האלוקית, הדבקות האלוקית. שם יש להידבק בבורא.

קיימנו את כל המצוות ועדיין לא הגענו לתכלית. מדוע? כי חסר לנו הפנימיות והכוונה. בפנימיות והכוונה יש הרבה מדרגות באופן כללי זה 125 מדרגות=קכ״ה מדרגות וזה מתחלק להרבה תתי דרגות. מתחילים מתחתית עולם העשייה שזה המטריקס= מה שכולנו מכירים שהם בחמשת החושים ולאט לאט לנקודה הפנימית= היא רחל אימנו, שכבר אינה נק בזכות התפתחות אך היא כל לילה חוזרת לנק. לילה =זמן ההסתרה בחיים. מבול=גאווה ואנוכיות, שנאת חינם. (קורונה אינה ה-מגיפה אלא שנאת חינם. היא פוגעת בבריאות הרוחנית לאין שיעור מהקורונה. ממליץ להוריד סוכר ולא יהיו מגיפות בעולם.)

הנק הפנימית= היא בהתחלה נקודה שלא מרגישים אותה אך ככל שאדם מכוון בתורה ומצוות לפנימיות, לשם שמיים- הוא מגדיל אותה עוד ועוד.  לאט לאט כשהיא נהיית פרצוף שלם דנפש דקדושא מתחיל להרגיש הרוחניות, את החושים הרוחניים מעבר לזמן ומקום (נדבר בהמשך על השתוות הצורה) כולם נלחמים על אדמה אבל אולי הרצון הוא להידמות לבורא..רק שמפרשים את זה בגשמיות וחושבים שרוצים לכבוש האדמה הגשמית.. כמו המוסלמים.. (בהמשך נדבר על ההבדל בין הנצרות לאיסלם למזרת ליוון לרומא לפילוסופיה) למה זה חשוב? בגמרא- ״כל הפנים שוות״ כלומר, אנשים אומרים שהכל אותו דבר…במזרח אומרים להשפיע..הכל אחד..אך זה אינו נכון. (נרחיב בהמשך מה טעותה של כל תורה ומה טוב בה מצד הפוטנציאל.)

מתוך שאלות:

1. בעניין התכונה והמידה של הבורא מבחינתינו כנבראים: איננו תופסים אותו ישירות, אך תופסים את מחשבת הבריאה, את הפעולות שלו כלפינו. הוא נתפס אצלינו כמשפיע טהור, המשפיע רק בכדי לאהוב ולהיטיב. אנחנו צריכים להידמות אליו בתכונה זו. זה לא רק בימוי של מעשים, כמו שחושבים בעולם החיצוני, שאם אעשה כמוהו..מקיים מצוות+ עוזר לזולת= אהייה בדבקות. לא. זה רק הפתח. עליי להיות בתודעה, בנשמה שלי. כמשל החתולה..אם הכוונה היא ממש להידבק בו.. כמו אהבה בין בני זוג. רוב האהבה המגולה לנו בין בני זוג זה פירור קטן מהפאזל הכללי של שורש הנשמה שלנו. לכן בני זוג שאהבו והתגרשו? בהתחלה היו בפאזל קטן וייתכן שהיתה אהבה..ופתאום הביאו להם פאזל גדול כדי לתקן.. כי זה הכרחי..לתקן ולהתקדם..הם לא תיקנו אותו ..ונפרדו.

כל פעם אנו מקבלים חתיכה קטנה, אלא אם כן זה צדיקים- העובדים מאוד מהר (השלמה בעניין זה בשיעורי קבלה למתחיל) כך גם בהשתוות הצורה יש המון מדרגות. נאמר אני מכיר עצמי כארון, כארבע אמות בעולם הזה..בצורה מצומצמת..אך אם עליתי בדרגה רוחנית- אראה עולם יותר רחב. כבני זוג שעשו עבודה פנימית ופתאום אוהבים יותר.. ואין  גבול באהבה. בתאווה התקבל אור ההולדה (במילים עדינות)- ונגמר. אם אין אהבה פנימית ואין רגש- כל הגשמיות הזו חולפת. אך אם אני אוהב- זה אינסופי.

2. אין הכוונה לרחמים כפי שנתפס בחמשת החושים הגשמיים המעוותים. זה לרחמים חיצוניים. אלא לרחמים= מלשון רחם. כמו העובר שהוא אחד עם אימו, כך אנו צריכים להיות אחד עם השני. בתודעה הגשמית כמו שכל דבר אנו מפרשים הפוך ממה שהוא, כך אנו מפרשים הרחמים כמיסכנות.

רחמים= קו אמצעי, הכולל השמאל והימין, כרחם המחבר בינהם. המושג רחמים באלוקות שונה מהנפש הבהמית.  לכן כתוב ״כל המרחם על אכזרים סופו להתאכר על רחמנים״  הרחום שיש לנו בתודעה הגשמית זה לא הרחום שהתורה מדברת עליו (נדון בכך בהמשך). התורה מדברת על התכונות האלוקיות שהן בטהרתם הרוחנית. בגשמיות אנו תופסים זאת כתכונה מעוותת. כך לגבי כל התכונות.. ״חנון״ ״השפעה״..לכן גם איננו תופסים את הבורא. ברגע שאנו בתדר של הבורא- טבע האור להתפשט במהירות האור הרוחנית- ישר לכלים, אין הגבלה מבחינת האור.

מדוע איננו מרגישים את הבורא כאן ועכשיו? כי אין לנו השתוות הצורה. אם היה, אין שום מעכב אחר בעולם, לא קיים כזה. קשה להבין את זה כי זה משהו פנימי נפשי של אהבה ולא של חומר. נדבר על כך בהמשך. נסכם, הרחמים האלוקיים הם לא הרחמים של חתולות.

3. הנברא הגשמי=נברא שיש לו כלי אלוקי שהוא מעבר לחומריות. אבל הנברא הכביכול הגשמי, כי אין באמת נברא גשמי- זו רק אשלייה.

מדוע לא יכול להיות נברא גשמי? כי הגשמיות היא פתח האלוקות, היא פירוד, נובלת, נגמרת. איך הבורא השלם בכל השלמות יברא כלי חד פעמי?

הגשמיות= כלי חד פעמי..מזדקנים מהר..היקום עתיד להתפרק..

הבורא שלם אז מדוע ברא דבר כל כך חולף? זו לא הבריאה האמיתית..זה רק לבוש..זה רק מקום הכנה. הכלי הרוחני נמצא בתודעה הרוחנית. ובאמת כל פעם אנו פועלים בגשמיות, בחיצוניות כדי להתחבר לכלי הרוחני.

בחלק האלוקי ממעל יש שני צדדים:

א. הכלי

ב. הצורה של הכלי.

הכלי האמיתי נמשך מהנצח שנקרא חלק אלוקי ממעל.

( נדבר על כך בהמשך..גם במה האלוקות מתחלקת..)

4. איך עולים במדרגות השתוות הצורה? כל פעם שאדם מקיים תורה ומצוות ומכוון לדבקות/למטרה= פנימיות התורה מדברת על כך. אותה נק פנימית, או הנק שבלב, דהיינו רחל אמנו, בהתחלה היא נקודה ולא מרגישים אותה. אם כיוון האדם למשל את השיעור להרבה כבוד ומעט לפנימיות..בפעם הבאה המעט הזה יגדל..כי הוא באווירת קדושה. הפנימיות מדברת איתנו על להשפיע, ה״מאור שבה מחזירו למוטב״, הסביבה דקדושה משפיעה.
5. באדם יש שכל+רגש+דימיון+רצון – משתמשים בכל הכלים האלה עם הכוונה למטרה של דבקות בבורא- כך כל פעם הנק גדלה. קכ״ה מדרגות רוחניות.

יש שלב שעד שאינך עובר אותו האדם בהסתר גדול= הסתר כפול= מהעולם הרוחני, שהאדם מאוד מאוד בגשמיות ואינו מרגיש כלל אלוקות..רק ניצנוצים..יש לשבור את זה..ואז עולה לעולם העשייה הרוחני, אז גם מתחיל  להגיש את הנקודות האלה שהוא עולה בהם. זה אכן עבודה. לכן כל יום מתפללים, מקיימים מצוות- כדי שנשתפר בכוונה של השתוות הצורה. כאשר נשתפר בה- אז נזכה לאילן פורה וראוי, לעץ חיים ״היא למחזיקים בה״ ובע״ה נעלה.

+תפילה.

 

שיעור 2

(מה שלומך?= לכמה שלמות הגעת? מה חסרוננו?)

לכוון את הנפש!

בדיחה1- אשתו של בעל״ה שאלה איך לאדמורים יש הרבה תלמידים ולך כל כך מעט? השיב לה: חמישה  זה הרבה ביחס לקב״ה שהיה לו תלמיד אחד- מושה רבנו.

בדיחה 2- אשתו שאלהאיך  לאדמורים אחרים יש כל כך הרבה כסף? ותלמידיהם גם? ולך כל כך מעט? השיב לה שכתוב  ״כל המתפלל על חברו נענה תחילה״ , האדמורים האחרים מבקשים מהם כסף והאדמור מתפלל על התלמידים..וכמובן שנענה תחליה..ואז מקבל כסף וגם צדיק, התלמיד בתמורה מקבל את התקציב. אך התלמידים שלי מבקשים יראת שמיים, ואכן אני נענה בהרחבה רבה…

השאלות המעסיקות אותנו: מה ההבדל בין יהדות לתורות המזרח? למצרות?  למדע? לאיסלם? לפאגנים? לפוליטיקה? מה שפת הזוהר? באיזה אופן הזוהר מדבר? כיצד לפענח המסרים בזוהר שהרי ידוע שמדבר בשפת הענפים. על כל זה בסוף השיעור או בשיעור הבא. חשוב לדבר על נושאים אלה. עפ הגמרא בירושלמי: ״כל הפנים שווים״ הכל אותו דבר..המזרח אומר להשפיע..אל אחד לכולם..אך לא אותו דבר..ההבדלים דקים כחוט השערה ועלינו להבינם.

נמשיך בכתוב:

״ והינך מוצא ששינוי הצורה פועל ברוחניות כמו גרזן המפריד בגשמיות, דהיינו שינוי התכונה, המידות וכן שינוי הרחקת מקום וגודל הפירוד שבהם תלוי במידת שינוי הצורה שבינהם, ומידת הדבקות שבינהם תלויה במידת השוואת הצורה שבינהם״ ולא הכוונה למתחסנים ולא.. או הפוך, אלא מדובר על תכונות בנשמה, על מידות של הנפש האלוקית, שגם צריך ללמוד מהם. כמו שאמרנו שהרחמים שהתורה מדברת עליהם הם לא הרחמים של חתולות..זה משהו אחר לגמרי. לכן בע״ה הדבקות האלוקית/השוואת הצורה היא לא במידות חיצוניות.. כמו לאישה..זה לא אומר שאני דבק באישה. הדבקות היא בתכונה, בנק הפנימית. יש לכך השלכות כי הדבר לא קשור רק ביננו איך נתחבר כבני אדם בצורה נכונה, אלא איך נתחבר עם הבורא, עם האלוקות. וגם לזה יש הרבה מדרגות.

״ובזה אנו מבינים מה צדקו דברי חז״ל שפירשו הכתוב ו״לדבקה בו״, שהוא הדבקות במידותיו, מה הוא רחום אף אתה רחום, מה הוא חנון אף אתה חנון כי לא הוציאו הכתוב מפשוטו, אלא להיפך שפירשו הכתוב לפי פשוטו בתכלית. כי הדבקות הרוחנית לא תצוייר כלל בדרך אחרת אלא בהשוואת הצורה ולפיכך עי כך שאנו משווים צורתינו לצורת מידותיו יתברך, אנו נמצאים דבוקים בו״

מדוע אני יכול להידבק בבורא רק דרך הצורה ולא דרך החומר?

הרי אנו רואים בגשמיות שהרבה פעמים חומרים דומים נמשכים..או למשל בבעח מין נמשך לאותו מין..חתול עם חתול.

מדוע הדבקות בבורא יכולה להיות רק צורנית ולא חומרית?

בבורא אין רצון לקבל, הוא מחוץ לטבע, לבריאה.

בעל״ה אומר: ״השם בורא מתייחד רק על החידוש, דהיינו על המצאת יש מאין. היש מאי=ן הוא בחינת החומר של הכלים בלבד, דהיינו הרצון לקבל, המוגדר בכל מהות שבהכרח לא בעצמותו יתברך בטרם הבריאה״ כלומר, הבורא ברא חיסרון= השתוקקות, זה לא מציאות הקיימת בו, ולכן מבחינתינו החומר הרוחני וגם הגשמי= זה רצון לקבל. אז לא יכול להיות שבבורא יש חס ושלום רצון לקבל כי אז הוא נברא ולא בורא (זו טעות שנרצה להבין של הנצרות, של האיסלם והמזרח. הם לא סתם אומרים כך, בעיקר האיסלם והנצרות, זה נמשך משורשים רוחניים. הם מייצגים קליפה מסויימת בעולם הרוחני. אף היוונים.. היום אולי זה לא מדוייק אך בהיסטוריה הקליפות היו מדוייקות. כל קליפה הינה בעלת תכונה מסויימת.)

הם לא הוציאו את הכתוב מפשוטו..מדוע לא תגיד שנדבק במידותיו? מדוע כתוב בתורה  ״ולדבקה בו״ ? אלא אומר לא, זה הפשט של הכתוב, הדבקות היחידה בבורא יכולה להיות דרך הצורה.

הצורה? מבחינתינו זה הדבר המשותף ביננו לבין הבורא. אז הבורא מייצג לנו כמו השפעה בלי חומר, כמו חסד בלי חומר. אנו באמת לא מבינים מהו חסד בלי חומר, או מהם רחמים בלי חומר?  על כן כתוב ״וביד נביאים אדמה״ כמו שאומר הרמב״ם במורה נבוכים ובעל״ה בהרבה מקומות: כל מה שמדברים על הבורא בתורה ובכלל זה רק מתוך ההיפעלות של הנשמות( זהו חוק מאוד חשוב שאנו נלמד בהמשך.) אין לנו שום השגה בבורא עצמו. למה? כי השגה = היא רצון לקבל שמתלבש בו אור. אז אם אומר שאני משיג את הבורא- זה אומר שיש בו רצון לקבל..ואני יכול לתפוס. לכן הבורא זה דבר אמוני לגמרי. אך מצד שני אם לא משיג אותו איך יהיה ביננו קשר? עשה כדרך פלא משהו באמצע= נקרא מחשבת הבריאה=רצונו להיטיב לנבראיו. דרך זה שהוא רוצה להיטיב לנו, לאהוב אותנו ולהשפיע לנו-אנו תופסים אותו.. וכעת עלינו ללמוד סדר העולמות. דרך זה שהוא רוצה להיטיב לנו אנו משיגים אותו. אך זה משהו אמוני כי איני יכול להבין מדוע אתה עושה פעולה ללא סיבה?  הרי סיבה היא חיסרון, ואין לו חיסרון. אם יש לו חיסרון הוא נברא ולא בורא. על כן יש לקבל אותו באמונה, כפי שאומרים: ״אל תחקור בעצמותו״ ובפתח אליהו מסביר: זה לא הכוונה שאל תחקור בו כי נו..נו..נו.. אם כי גם הפילוסופים הגיעו לטעויות קשות בגלל זה. אלא שאל תחקור הכוונה, אי אפשר אפילו שרוצה כי אינך יכול לחקור כי אין שם רצון לקבל. אלא עליך לקבל את זה באמונה. מהאמונה ולמטה- מתחיל השכל! אברהם ידע 400 מסכתות של עבודה זרה- היה מאוד חקרן אך חקר כדי לגלות האמונה וזה שונה לגמרי. זה עמוק- אך זו הקדמה שמחוייבת כדי להבין הדברים בהמשך.

נסכם:

הכתוב כפשוטו בהחלט. כי אין דבקות בחומר של הבורא אלא רק בצורה.

ולדבקה בו= להידבק במידותיו..כלומר, תוכל להידבק רק בצורה והיא מתראה לך דרך המידות: ״אנת הוא דאפקת עשר תיקונין וקרינן לו עשר ספירן לאנהגא בהון עלמין״ כלומר, הבורא נתגלה לנו דרך לבושי מוחין, דרך הספירות( שהן בגדר אלוקות) כלומר,  מתגלה לנו ומנהיג את העולם דרך עשר ספירות אבל הספירות הן בעולם האצילות, הן בחינת אלוקות, כלומר, אין בהן הבחנות. רק הנשמה בתודעה שלה עושה כל ההבחנות. אך אין שינויי בחוץ. זה קשור ל ״ביד נביאים אדמה״ (על כך נדבר בהמשך).

משל שנלמד מהענף לשורש כדברי בעל״ה, או יותר נכון מהסימן:

אנו רואים שהאור הגשמי הנראה הוא כלום לעומת הספקטרום של האור. זה מעט מהספקטרום של האור, החלק הכי  קטן..יש הרבה אורכי גל. כפי שהווי פיי עובד.. זה אורכי גל של אור, פשוט שאינו נראה. אם יהיה לך מקלט אחר..אתה תראה. אף גלגלי מזלות שולחים אור ברמה מסויימת..לא גשמי..אך אין לנו קליטה..אנו לא מרגישים..אך זה פועל עלינו..יש קרינה קוסמית, יש גלי רדיו, גלי כבידה..יש הרבה דברים שפועלים אך איננו תופסים אותם. אף אחד לא יודע מה זה האור? מהי אנרגייה?  = ההגדרה המדעית היא כוח של עבודה. כלומר, אנו רואים שהאור עם הפוטונים פוגעים בחומר, אז  החומר מגיב לזה בצורה מסויימת ואז הוא מתגלה. כל זמן שאנו מדברים על האור זה מצד האיטראקציה/של התפעלות החומר איתו. אך האור שלעצמו אין לנו שום השגה. אף בגשמיות.  אם ניקח את הרובד של האור הנראה בין השמש לכדור הארץ יש הרבה הרבה אור, אז למה זה חשוך? כי אין עוביות שתגלה את האור. אבל יש שם הרבה אור/ אנרגייה. אותה אנרגייה אך זה פוגע בקרקע של עולם של הסתר ואז יש גילויי. בלי אור חוזר- אין גילוי. לכן יש משהו יפה באור: מצד אחד אין לו מאסה, מאסת מנוחה היא אפס ומצד שני זה לא הבורא- כי אין לנו השגה בבורא. זהו רק כיסוי וכלי זך=הנקרא כתר, שהבורא מתגלה דרכו. תפיסתינו היא בעצם בין לבין. אין לנו תפיסה באור לכשעצמו= זה כמו עצמותו שאין לנו השגה, אך כן יש לנו תפיסה באור המתפשט ממנו, כשהוא  מגיע לנשמה. זה נקרא ״רצונו להיטיב לנבראיו.

הרמח״ל : הבורא לא מכר את כל הסחורה שלו. הוא גילה את מה שצריך לגלות. למה אין לנו תפיסה בו? כי אנו נבראים. הנבראים באים בצורה מתוכננת דרך מחשבת הבריאה ״סוף מעשה במחשבה תחילה״.

מדוע פה הכל מוסתר? מדוע הבלאגן? קשור לקליפות ונדבר על כך בהמשך.

שאלה: מה שחוסם את הבורא זו המחשבה הפרטית?

תשובה: כן. ונמשיך.

לא הוציאו את הכתוב מפשוטו, אלא זה זה תכלית הפשטות, כי הדבקות היא רק בצורה, אין דבקות בחומר. כשנדבר על דתות אחרות נעמיק בכך.

בדיחה: במעבדת המאיץ חלקיקים מנסים לגרום לפרוטונים ולעוד חלקיקים לעבור את מהירות האור, ברשותם מנועים רציניים. בשביל זה הם מפעילים עליהם הרבה אנרגייה כדי שיעשה אותו מהיר. מה שקורה שאחרי מיליארדי סיבובים ופיתולים כדי שיעבור את מהירות האור, היות שיש חוק שאי אפשר לעבור את מהירות האור, דהיינו, אי אפשר לעבור את מחשבת הבריאה (באותה מדרגה..במדרגות אחרות אפשר..עד למחשבת הבריאה הכללית, שאף אחד לא עובר אותה). אם כך-נותנים לחלקיק הרבה אנרגייה ובמקום להיות יותר מהיר הוא משמין, נהייה יותר איטי כי הוא מפרש את האנרגייה הזו כמאסה, שהרי מאסה =אנרגייה. כלומר, מנסים להיות האור, לגרום לחלקיק/לנברא להיות אור- והוא  נהייה עוד יותר גס!  לזכור את הבדיחה להמשך הלימוד על התורות השונות.

״וזה אמרו מה הוא רחום הוא יתcרך כל מעשיו הם להשפיע ולהועיל לזולתו ולא לתועלת עצמו כלל מצד הצורה, שהרי הוא יתברך אינו בעל חיסרון שצריך להשלימו, לא בצורה ולא בחומר וכן אין לו ממי לקבל, אף אתה כל מעשיך יהיו להשפיע ולהועיל לזולתך. ״

זולתך מלשון זול בעיניך.

״ובזה תשווה צורתך (לא החומר שלך..חמורך..כתוב קנאת סופרים תרבה חכמה, קנאת חמורים תרבה חומריות) לצורת מידות הבורא יתברך, שזו הדבקות הרוחנית״ על כן לא צריך להידבק בחומר, או להיות בעל התפיסה ״תבטל ההשתוקקות ותהייה אור״ לא כך.  אתה נברא, תשאר נברא רק תעשה את התיקון הנצרך.

״ויש בהשוואת הצורה האמורה בחינת מוחא ובחינת ליבא.״ דהיינו בהשוואת הצורה יש ב' דרכים/ ב' עבודות:

1. המוחא= (השכל) הזכר, כנגד גאווה- ידיעה- והתבטלות. עי יראת הרוממות ועבודה פנימית אדם מתקן המוחא
2. הליבא= (הרגש) הנקבה, כנגד אנוכיות. עי אהבת חברים, אהבת הזולת, אהבת ישראל- אדם מתקן את הליבא

(הרחבה בברכת שלום על התורה- על ההבדל בין ענר ואשכול בעבודה)

אלה ב' עבודות שתמיד אנו עובדים אותה. שניהם כלולים מזכר ונקבה וכל אחד עושה עבודה שלו.

״עניין העסק בתורה ומצוות על מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו הוא השוואת הצורה מבחינת מוחא״ דהיינו מבחינת הכוונה.

היות והכתר זה הפנים/הפנימיות/שורש  המדרגה- זה מראה לאן מכוון ״חכמת אדם תאיר פניו״ ו ״חכם עינו בראשו״ כי העיניים בתכלית/בפנימיות.

בחינת מוחא= מכוון למטרה הכללית/לפנימיות.

מוחא= עניין של השקפה, לימוד, ראש הפרצוף.

(לפעמים נראה שמלמדים והופכים התורה למסחרה גשמית..למשל רב גדול אחד אומר..לא משנה שמות כי כאן מדברים על רעיונות..מדברים על יהודי שאמר תיקון חצות וזכה בעסקה מצויינת על דירה..מלמדים כזה שינויי צורה שאין כדוגמתו. אולי זה בסדר להתחלה..אך לקחת תיקון חצות שהוא בדיוק לחצות את הרצון לקבל, שהיא רחל אמנו, או לאה..שהכוונה לחצות את הרצון לקבל ולפעול להשפעה! מלמדים לומר תיקון חצות כדי להגדיל את הגשמי והחיצוני לעצמי..מלמדים אותנו שהתורה באה לרצון לקבל- והרי זה היפך למה שהרשב״י אומר. אלא שזה גם סוג של מדרגה.

אנו מכוונים למקום האמיתי. יש לשים את זה מול הפנים. יש בהחלט מצב של לעשות שלא לשמה, אך בכל זאת מלמעלה הם צריכים להיות נשים וקטנים כי זה דרגת התפתחות הרוחנית שלהם..זה בסדר שהם שם..לאט לאט הם יתקדמו..

המדובר על נשים וקטנים שבנו. מה זה אישה שבאדם? גיד הנשה= נקב בה, רק רוצה למלא/הלילי. לכן אומרים אלילים.

לי- לי= רק הרצון לקבל.

מהם עובדי גילולים בתפילה : ״להעביר עובדי גילולים מן הארץ״ לא הכוונה לחילונים ולא לעובדי אלילים דווקא, אלא כסימן גויים מסויימים. אליל= א+ לילי= שרוצה את אלופו של עולם רק לרצון לקבל. לי אחד לגאווה ולי אחד לאנוכיות.

עובדי גילולים= שאת כל הגילויים הם רוצים ברצון לקבל לעצמם. אנחנו רוצים להעביר את העובדי גילולים האלה מן הארץ. נקרא את זה בהמשך.

״לא לשמה״ יש דרגות בזה. אנחנו שואפים להגיע ללא לשמה המשובח: זה שמקרב אותנו ביותר מסוגלות למטרה. זה מה שהזוהר בא ללמד אותנו. גם התורה שבכתב והתורה שבעפ מדברות על זה, אך בדורנו קשה להפיק את זה משם.  הרי כולם אומרים שצריך לעבוד לשם שמיים וזו אף הלכה בשולחן ערוך, הרמבם בהלכות שלו. שנזכה לכוון למקום הנכון.אמן.

״כמו שהשם יתברך אינו חושב בעצמו, אם הוא נמצא או אם משגיח על בריותיו וכדומה מהספקות. דהיינו שמבחינת וודאי המוחלט. אף הרוצה לזכות להשוואת הצורה, אסור לו לחשוב בדברים אלו שברור לו שהשם יתברך אינו חושב בהם כי אין לך שינויי צורה גדול מזה.״

משל לגבי שינוי צורה אך זה רק משל: לגבי חיסונים..לכאורה יכולות להיות דעות שונות- האם זה שינוי צורה?  שינויי צורה הרי מרחיק הרוחני..אך זה אינו מחייב כי אמרנו שיש עניין של השוואת הצורה מבחינת מוחא- שדעותינו שונות אך איננו מתחברים דרך הדיעה החומרית אם להתחסן או לא אלא דרך מטרה משותפת שהיא מעל השניים. כבית הלל ושמאי..ואף בזוהר כל אחד אומר משהו אחר- אך הם מדברים מתוך הכלל, מתוך הפנימיות. לכן אפשר שהאחד יתחסן והשני לא ואני אוהב אותו.

למה?

החיבור הוא בצורה. גם דעה בחיסון הוא צורה, אך ביחס למדרגה עליונה זה לא צורה, זה חומר..זה פרט שהוא כפוף לכלל. לכן אפשר להתחבר= זה הכוח של המטרה המשותפת של הפנימיות.

עניין נוסף: לא תמיד אנו יכולים לעבוד על הכל כי כמו שאמרנו קורונה היא מחלה קטנה..שנאת חינם כי דעתינו שונה- זו מגיפה הרבה יותר רצינית. (מזה נקבל בוסטר גם מהעולם הבא ולא רק ליצמן) על כן יש להתחבר בדבר הנעלה כי החומר פה הוא אינו נק החיבור. אלא שכתוב ״השוואת הצורה מקרבת ברוחני״.  יש מצב שאיננו יכולים להתחבר בכל החומרים- אז  עושים צימצום בדבר הזה, שם בגניזו- ומתחבר במה שכן יכול. (אם גבר ואישה היו זוכרים כל הריבים במהלך היום..)

שנזכה לצורות הנכונות כי אנו לא מתחברים לצורה של הנפש הבהמית אם כי זה גם אמצעי. אנו מתחברים למטרה משותפת.

מה המטרה הכללית של כולם? של כל הווית המציאות? מחשבת הבריאה ומצד הנבראים- בחירה ביתר דבקות. זו המטרה שרוקמת ומאגדת את כל המציאות כולה. רק שהיא  אינה מגולה לנו.

למה? כדי שנהייה שותפים, שנעשה עבודה מצידינו לגלות את המטרה, אחרת הבורא עושה את העבודה. ברגע שמאיר לנו- זה ״מתבטל כנר בפני אבוקה״, אז אין לך בכלל עבודה. לפעמים הדבקות הזו מאירה לנו במוות קליני לאנשים, אך זה רק סימן קטן ומאוד רחוק לפי שהזוהר הקדוש מדבר עליהם. (בסרטון- חוקרת מוח שהיה לה התקף..גילתה שהמוח הימני נותן לה הרגשה של חיבור..זה נכון..אך במסגרת הבהמתיות. עדיין זה סימן יפה. ברוחניות עלינו להתחבר מעבר לזמן ולמקום..ישנם הרבה חומרים במציאות שלא מראים לנו אותם שחלילה לא נפגום. ככל שאדם מתפתח רוחנית מתגלה לו.

יש לדעת לאן לכוון את הנפש.

על זה נאמר ושפת הענפים מדוייקת : ״לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב, בית ה אלוהיך לכל נדר, כי תועבת ה אלוהיך גם שניהם״ דהיינו אם אתה מקבל על עצמך נדר- זו מידת השפעה- בינה, כבודה אך כדי..אתה מביא קורבן, מקריב את הגאווה והאנוכיות שזה כלב וחתולה..

מהי תועבת= טועה בה, דהיינו מפריד אותך מהקב״ה. כמובן שזה גם מדרגה ונשים וקטנים במדרגת דומם דדומם צריכים להתחיל מזה. אך בדור המשיח.. ואנו שלפחות 120 גילגולים..5780 שנה..

על האדם לראות ולבדוק עצמו כל הזמן. הווידוי לא בא למעשה אלא רק כאמצעי/לכוונה. ( להבדיל נוצרים ווידוי)

אם כך מה נעשה? הרי שאנו לא צדיקים ואנו עובדים פה לשמה, גם אנו מעורבים עם הגאווה והאנוכיות. אז מה ההבדל בין זה שמוכר תיקון חצות או עמדת תפילין בשביל שיהיה לך פרי בטן לבין זה שלומד למשל לכבוד ומעט לשידוכים או לשם שמיים?

ההבדל: ברוך השם יש לנו את ברוך שלום לוי אשלג שאמר: ״יהיב  חכמתה לחכימין״ כלומר, עצם זה שאנו לפחות מבינים לאן לכוון את ההווה, גם אם אתה לא פוגע (חטא= לשון להחטיא את המטרה) זה מקדם אותך כי אתה כן מכוון למטרה. וזה משהו אחר לגמרי. מדוע לא אומר יהיב חכמה לטיפשימים? לטיפש אין רצון שהוא כלי לחכמה, אז כיצד אתן לו? אך מי שרוצה להיות חכם..לאט לאט, מעט מעט, כל פעם הנק הפנימית גדלה. עם הכוונה+ ההתבוננות+ השקפה יהודית= נגדיל אותה וכך נתקן את כל המדרגה, נגיע לשבת, נרגיש את הגילוי האלוקי הגדול. ואחכ שבוע הבא לעבודה.

הבדל עצום אם כל מרצינו היא רק הרצון לקבל..ועוד הגשמי

מה תכלית הגוף הגשמי?לשמש מקום עבודה. ומצד השלילה כבדיחותה אבל די אמת לאמיתה..מנת שווארמה לתולעים. יש מצב שהתולעים לא יאכלו אותו עם כל הרעלים והחיסונים..גם להם יש סטנדרטים. אם כי יש חיידק שמפרק פלסטיק..אז אולי אפשר לבנות עליו בעתיד.

אם כל התורה ומצוות שזה הדבר הגדול והקדוש אני מכוון רק לרצון לקבל הגשמי..ומילא לרוחני (זה סוג של התפתחות, מדרגה יותר גבוהה).

לזכור: שאנו חיים גם בגשמיות ויש לכל מיני תופעות של שיפור הנראות של הגוף מקום, כמו שדיברו על ההכרח ״ההכרח לא יגונה״..יש למצוא האיזון אף שאנו מדברים מצד האמת, מצד טהרת הדברים. לתת מקום- אך לדעת לאן לכוון את הנפש.

מה תכלית הגוף? מצד האמת היא להוות מקום אימון , לגרות הנשמה לפנימיות. אנו צריכים אותו כי הוא כאילו גודר אותך במעין ארבע אמות+בזמן אחד+במקום אחד= המאפשר לאדם להתאמן על  נק רוחניות קטנות. אם יתנו לאדם את כל הרוחניות- הוא יישבר. כך היה האדם הראשון במקום זה ולא עמד בזה. חילקו לנו את העבודה לתשלומים..צדיקים הם כבר עובדים על מאסות מאוד גדולות. ככל שהאדם מתקדם נותנים לו יותר מאסה.

״היראה מפורשת ל3 בחינות, 2 מהן אין בהם שורש כראוי ו 1- היא שורש היראה.

יש אדם שירא מן הקב״ה בשביל שיחיו בניו ולא ימותו, או ירא מעונש גופו או מעונש כספו, ועל כן הוא ירא אותו תמיד(ירא את עצמו..ירא מהתולעים) נמצא שהיראה שהוא ירא מהקב״ה לא שם אותה לשורש כי תועלת עצמו היא השורש (דהיינו הסיבה/הכתר זה הוא ולא להשפיע נחת רוח לבורא) והיראה היא תולדה ממנה.

יש אדם הירא מפני הקב״ה משום שהוא ירא מעונש העולם ההוא, מעונש של הגיהנום (נרחיב בשיעור הבא)

שתי יראות האלו, דהיינו, היראה מעונש העולם הזה והיראה מעונש העולם הבא- אינן עיקר היראה ושורשה״( כלומר, זה אפילו לא שורש ליראה..אם כי זה גם שלב מעבר).

קצא- ״היראה שהיא עיקר- הוא שהאדם ירא מפני אדונו משום שהוא רב ושליט, העיקר והשורש של כל העולמות, והכל נחשב כאין לפניו. דהיינו יראת הכבוד, יראת הרוממות, בגין שהוא מקבל שהבורא הוא הכלל, הגדול״. אני יודע להעריך את מה שהוא נתן..יש חמצן..יש שמש..יש…יש..נתן לנו הרבה דברים..וזה כמו תינוק שמרגיש שחייבים לתת לו..אך פתאום ייקחו לאדם את הבריאות, לא תהייה שמש, תהייה סופה..אז נעריך את מה שיש לנו. וכל זה רק בגשמיות..יש  עולמות רוחניים בהם יש שמש, כדור הארץ והאוויר.. אומר שמעון בר יוחאי: ״האוויר של גן עדן הוא נשיבת רוח הקודש״ אבל אם לא נדע להעריך מעט בגשמיות איך נעלה למדרגות רוחניות. יש סדר מדרגה אך כשאדם אנוכי הוא אינו יכול לראות את זה כי מעניין אותו רק תועלת עצמו, אך אם הוא חושב על גדלות הבורא..כמו בזוגיות שמחפש האחד מה ייצא לי? איפה הסיפוק האישי שלי? כמו חור שחור..הכל הוא בולע. אך אם מה שהוא בודק: מה באתי לתת למקום המשותף? לצד השני? בשביל המקום המשותף כי המטרה היא אהבה ולא ימינה, קליפת הימין- זה משהו אחר לגמרי..אז הוא יכול גם להודות ולהעריך.

זו עבודה כדי לראות את גדלות השם. כי היא מוסתרת בגלל הצימצום. את גדלות יונוס ופלוטוס לא רואים, בכלל מכדור הארץ..פעם חשבנו שיש 7 כוכבי לכת..אנו לא רואים ארבע אמות..את האטום הפשוט שיש פה אנו לא רואים- וזו עבודה פנימית. באנו לעבוד! על כן נדע לפחות לאן לכוון את המקלט!

שאלה- גדולת השם כמושג..האם זה הדמייה פיזית של כוכבי לכת? באילו כלים משתמשים כדי לייצר יחס של לגדולת השם?

תשובה: הרבה דרגות. ״אין בו מקום ותמונה״ דהיינו, בצורות של הרצון לקבל. אז איך אראה גדלות של משהו שהוא מעל הטבע ומעל הרצון לקבל? זה בדיוק עניין האמונה של יהוה שהוא מעל הטבע. זה  סוד ״וביד נביאים אדמה״ נרחיב על כך.

שיעור 3

מפייסבוק= ספר הפנימיות למטא= ספר המתים..כמו במצריים..

מה שלומך? = כמה שלמות הגעת? שאלה  מסוכנת..עלול האדם לקבל התקף לב רוחני אם הוא ייראה כמה הוא לא שלם..מלמעלה מגלים לנו לאט לאט. לא  מראים את הנגף בבת אחת- כדי שנוכל לתקן.

               = כמה אתה מוכן לשלם על השלמות.

נחזור מעט אחורה: ״ויש בהשוואת הצורה האמורה בחינת מוחא (השכל, זכר, גאווה)  ובחינת ליבא (הרגש, נקבה, אנוכיות)

שאלנו בסוף השיעור מהו האור?

יש חוק בחכמת הקבלה: כל מה שלא נשיג- לא נדעהו בשם. שהרי ידיעה= התחברות, השגה, התלבשות האור ברצון לקבל המתוקן( אם לא זה עובדי אלילים, דהיינו שאת כל הגילויים שלנו רוצים בנו, באנוכיות, בגשמיות).

אין לנו השגה באור, דהיינו בבורא יתברך היות ואין לו את הרצון לקבל.

אז איך תהייה השגה? במה כן יש לנו השגה?

בפעולותיו ככתוב ״ממעשיך היכרונך״ אך לא מדובר על המעשים של העובדי גילולים. שם זה לא היכרנוך, שם זה נקודת הפירוד. כשנדבר על הדתות נסביר מה הטעות שלהם. שעבדו את כוחות הטבע, או הגשמיים או הרוחניים, תלוי אם הם היוונים(אלה עם השכל) או הברברים( הרוחניים).

היות ואין בבורא רצון לקבל, אין לנו השגה בו אלא דרך פעולותיו. דרך מחשבת הבריאה אנו מכירים אותו. אך מדובר במעשים האמיתיים מעבר לזמן ומקום, המעשים שהם בעולם הרוחני= נקרא גילויי האלוקות.

מעשה= הוא גוף המדרגה, התלבשות אור בכלי. רק המעשים הרוחניים אנו יכולים להכיר את הבורא כי הגשמיות אם כי גם היא מתפתחת ומנסה להידמות לרוחניות ( כחלק ממהתפתחות). למשל כמו שרואים את האנושות היום (בהרחבה בברכת שלום על התורה). פעם העולם היה במקום אחר..לפני כ 200 שנה (בעל״ה מדבר על זה במאמרים) היה מקום ברברי.. למשל מלחה״ע ה1 וה 2.. אם היה להם פצצת אטום לפני 500 שנה האם היה כדור הארץ עכשיו? ..רק כשהתפתחנו קצת גילו לנו דברים בגשמיות- כדי לסייע לנו בתיקון.

כאמור, אין לנו השגה בבורא אבל דרך המעשים נמצא הגילוי של הבורא לבריותיו – אנו מכירים אותו ( וזה עניין דק מאוד כי יש המון טעויות בתורות זרות וגם אצל לומדי קבלה שמערבבים את ההבנות שלהם בתורות המזרח.)

נתנו משל על האור הגשמי, שאין לו מאסה, עוביות, כלומר, הוא לא חומר, אך מצד שני זה גם לא עצמותו..

אז מהו האור? משהו פלאי ומיוחד שהוא ממוצע בין עצמותו לנבראים. זה המקום המשותף, נקודת הקשר שדרכה אנו משיגים את הבורא. אבל גם את האור הזה איננו משיגים לבד כי אם דרך מלכות דאנסוף= דרך רצונו להיטיב לנבראיו, וזה מתבטא בנשמות. לכן הוא נקרא בורא= כי אנו תופסים אותו כבורא.

בורא= שהוא הסיבה הראשונית להכל.

מהי הסיבה הראשונית להכל? רצונו להיטיב לנבראיו. זה אם תרצו המפץ הגדול..זהו השורש להכל.

אז איך מגלים את הבורא? יש לחדד זאת ולזכור שהכל מדובר על התפעלות הנשמות. כל הזוהר- לא מדבר מילה אחת על האור לכשעצמו. חשוב להבין את זה..כי אנשים מגיעים לטעויות חמורות שהבורא צימצם עצמו..שחווה עצמו דרך תודעה של נברא..כל מיני עיוותים..כי כתוב בארי ז״ל  ״ צימצם עצמו״ ועוד בלשון זכר..ולא ״צמצמה עצמה המלכות דאינסופ״. מדבר בלשון זכר מצד הצורה..יש לזכור לא מדברים על הבורא אל ר ק על ההתפעלות של הנשמות מהאור האלוקי. האור הזה לא מגיע אלינו ישירות בפוטוסינתזה אלא דרך

לבושי מוחין= לבוש אלוקי מאוד זך שהוא בין האור לכלי והוא מקשר ביננו.

על היראה:

אמרנו שהשתוות הצורה מקרבת את הרוחני.

מהי השתוות הצורה הזו? לאן נכוון?

קצג- ״ומי שירא מפני עונש הקו דשיטנא כאמור אינה שורה עליו יראת השם לחיים, אלא שורה עליו אותה רצועה של יראה רעה ולא יראת השם״. כתוב לנו או ״וביד נביאים אדמה״ או ביד ליצנים אדמה? יש צל ויש לץ, אם כל התודעה  וההשקפה שלי זה מה אקבל בעולם הזה ובעולם הבא- זה הככלי של פירוש המציאות שלי, כל מה שמעניין אותי זה האני שלי, והוא כל כך רטן וכל כך מוגבל..ואז ממילא היראה שורה עליי..אז אני  בצימצום, בהסתר, אני צר כמו מצריים. ״משום זה המקום הנקרא יראת השם נקרא: ״ראשית דעת״ (דעת= דתי =דת+תפארת+ יסוד) ועל כן נכללה כאן מצווה זו, וזוהי השורש לכל שאר מצוות התורה״ המקובלים שהיראה היא השורש לכל. אביר  יעקב מדבר על כך הרבה- זה השורש להכל. זה לא אומר שאנו צדיקים, אך לפחות לדעת לאן לכוון את הממטרה, הקשת, הפצצה או עדיף ללב. זה בסדר שאנו מעורבים מאנוכיות ומסיגים, אך יש  הבדל גדול אם לפחות האדם מכוון למטרה ואז כל פעם הנק הפנימית של הלב גדלה. אך אם אכוון רק לעצמי- אז השכינה הקדושה היא בעפר, האדם אינו חושב עליה. (נמצא בהרחבה על הנקודה הפנימית וחשיבותה בסרטון בהילולת רחל אמנו). היראה האמיתית מלשון ראייה. בזכות  האור חוזר אדם יכול לראות את המציאות. אם אין לי אור חוזר אינו רואה כלום, בחושך ( כמו שכתוב שמי שעושה קראק בתלמוד  הבבלי הרי זה כעיוור המגשש קיר ואין  לו עיניים לראות ברזי העולם וניסתריה.) על כן נאמר: ״יראת השם לחיים״ דהיינו חיים זה דבקות, השתוות הצורה. מהם חיים? תנועה, אף התאים עובדים כך..שיש תנועה של השפעה יש מקום לחיים. כמו שכתוב ״ויפח באפו נשמת חיים״ כלומר שנתן בתוכיותו ובפנימיותו את צורות הקבלה הראויות למין האדם. שנתן לו את האפשרות לעשות  תנועה של השפעה. לכן הוא אומר ״ואותם המתייראים מטעם עונש דמלקיותה ולא מטעם מצווה (מצוות האמונה, מצוות הרוממות, או לפחות מצוות למעלה מהדעת בתור התחלה) עליהם נאמר ״מגורת רשע היא תבואינו (זה מה שיבוא לו) מי שעובר על יראת השם עובר על כל מצוות התורה ונטמן בקליפות ונענש במלקות של 4 מיתות בית הדין״( את זה אפשר לראות בספר בראשית בספ של הרב ״התורה, האדם ומה שבינהם, שם מסביר את 4 מיתות בית הדין ולא מדובר על חיסונים או אבנים, אלא הכוונה לחוויות שהאדם עובר בתודעה שלו, המרגיש שהמציאות סוקלת אותו בלשון הרע, באי הבנה של השגחת הבורא, או שנחנק כי הוא לא נושם את הרוחניות כי יש לו מסכה של עבודה זרה..נושם עובדי גילולים..(הרחבה בשיעור הבא) היוונים לא ראו את האור הרוחני אלא רק הגשמי. ואם אנו רואים רק את היוונים איננו רואים כלום..פעם לא ראינו את נפטון מכדור הארץ..ידענו על 7  כוכבי לכת ועוד הרבה דברים נפסדים..כיצד נראה את הרוחניות בלי להתפתח? ויש כל כך הרבה לגלות! אך  אי אפשר לגלות עד שלא מתפתחים רוחנית. מדוע? כי אם את הכוס קפה האדם לוקח לרצון לקבל, כיצד יקבל אור אלוקי יקבל לשם שמיים..אז ישנן הגנות ושמירות במציאות הרוחנית, שחלק מהם זה 4 מיתות בית הדין, להט החרב המתהפכת- שם שומרים על האדם ומגלים לו לפי ההתפתחות הרוחנית שלו. בטמואה מנסים לעשות משהו אחר. למשל האינדיאנים, עובדי עבודה זרה ואף לומדי קבלה שעושים את זה-לוקחים סמים שזה  כמו לגרום לגירויי של המשכת אורות כי זה מחסומים בתודעה..פותח פרסאות..כדי להרגיש  מעבר לזמן ומקום. זה אכן עובד..יכולים לשבת ופתאום רואה פרות מסתובבות..חיסונים עפים..חייזרים המתקשרים איתי..הרוב משובש כי זה עובר דרך השיבוש של התודעה הגשמית, דרך הדברים הקיצוניים שיש להם בתודעה. אבל בלי לזוז כבחלום אפשר להרגיש חוויות. כי החוויה היא לא בגוף, הגוף הוא רק אמצעי. (היום אפשר בציפים..דרך הוויפיי..הטכנולוגיה הזו כבר קיימת) הלוקחים סמים אכן יכולים לחוות הרבה הרגשות בלי לעשות הפעולות. (רוב הסלבים הולכים לזה בסוף היום..למה? יש להם כסף, כבוד- מה צריכים סמים? רוצים להרגיש מעבר לחומר.

כל נברא, אף הנוצרים, גם המוסלמים ואפילו עובדי גילולים- יש להם  נק של נק של נק פנימית המוסתרת מהם. כאן הוא מדבר על היהודים. אם נגיד נולד האדם לאם יהודייה- יש לו פוטנציאל לנשמה של יהודי- זהו סימן מובהק. אך עליו להוציא את הפוטניציאל הזה מהכוח  אל הפועל. זו רק נק פנימית. אם  האדם עובר על הנק הזו ולא מגדיל אותה כמו שאנו מדברים על הנושאים האלה..טוב שכך כי הדברים מעניינים וחשובים. פה אנו רוצים להגדיל את הנק הפנימית. אמנם אומרים עוד דברים כי ״אין צדיק בארץ יעשה טוב ולא יחטא״ אך המטרה היא להגדיל את הנק הפנימית. על כן עוברים על היראה,  במקום להגדיל את יראת הרוממות. ומדובר על אלה שעוסקים בתורה ומצוות..הם מגדילים את יראת העונש. לא מדובר רק על כאלה העוסקים בחיצוניות התורה אם כי זה בהחלט אחד הענפים המובהקים, אלא גם עלינו, יש בנו כל המדרגות האלה: את צד יראת העונש שבנו= כף הקלע. פעם אנו נעים מיראת העונש כי יש כאלה שכף הקלע שלהם היא 'מאינסטייד אוף גרם' לאייפון ליו-פון..ויש כאלה שכף הקלע שלהם זה מיראת השם ליראה עצמית..זה מתבטא בהרבה הרבה הבחנות, אך הוא  מספר על

לנו על המציאות. כפי שהספרים מספרים על הארי פוטר..הזוהר מספר על הארי הקדוש..

מספרים לנו (ספיר זה דבר המאיר) איך לגלות את היראה הנכונה. אז אם אנו אומרים בצורה כל כך ברורה, בלי להתבייש גם..הרי הרבה לומדי קבלה המבטיחים שאם יקיים האדם תורה ומצוות, תלמד פנימיות, תקבל רוח הקודש..תהייה לך טובה בגשמיות..זה לא! מותר קצת אך אם זה כמעט הכל..זו בעיה גדולה. על כן מי שביראת העונש- זה  יהי כל עולמם..זה מה שהוא יעשה מהנפש שו, את  הפסל, את הגשמיות, את פינוקיו..(בהרחבה בקורס קבלה למתחיל) הוא לא ילד אמיתי כי אין לו נשמה. אם לא מחברים את הגשמי, את המטא..לנשמה אז פינוקיו אינו ילד אמיתי אלא חד פעמי..הגשמיות או המטריקס =אמת+טריקס וגם מטריקס= א+ מת+ריק+ס , כי אם לא נחבר את המטריקס לנק הפנימית אז זה ריק+מס , זה בא לרצון לקבל וכך האדם נפרד מן האלוקות. על כך  אומרים בתפילה ״לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה״ שהיגיעה שלנו לא תהייה לרצון לקבל שהוא נקרא ריק או רווק..לא לבעלה אלא ליראת הפחד.

הרבש מפרשת וירא: ״ואני רואה שאתם הולכים בדרך הפוכה, היינו שאתם רוצים שאני אשמש אתכם, שאני אמלא את האהבה העצמית שלכם, ומה אתם באים אליי לבקש הוא רק להגדיל את הרשות שלכם. כלומר, אתם האדונים ואני העבד שלכם. ואתם הולכים כל היום עם טענות עליי, שאני בעל חוב שלכם. ואם הייתם יכולים לקבל ממני בחוזקה(לקחת בכוח את האור, כמו בסמים- לקבל חוויה מעבר למקום ולזמן בלי תורה ומצוות ועבודה פנימית..רוב  המתקשרים עושים את זה על בסיס קבוע) בטח שהייתם מקבלים. ומה עשה הבורא בעולם? ברא חושך בעולם הנקרא= העלם והסתר.

שאלה: גם כלומדים יש חשש מעונש.

תשובה: זה מכוון באור מקיף וללומדים באור פנימי. ללומדים זה יותר  נוגע לצורת עבודת הפרט, עבודת הפנימיות. להם  זה באופן כללי. ככל שנעבוד יותר פנימה- זה גם יעזור גם להם. כמו שאומר בהקדמה לספר הזוהר: אם הצדיקים ולומדי תורה היו מושכים אור  מהאינסופ ברוך הוא- זה היה משפיע לאינסוף הדורות. ואכן אנו במקום התיקון והם מעורבים בזה. ההבדל: הנק הפנימית שהיתה אחוז אחד- נהייתה פתאום 20 אחוז ב״ה בפעם הבאה.  אבל אז אם מביאים לאדם שוב מיראת העונש, אף שברור לו שזה לא דבר נכון כל היראה החיצונית עבודה זרה זו, אבל זה מכון  כושר. דווקא אדם העובד על יראת הרוממות מגלים  לו יותר את יראת העונש. זו יראה שונה כי זה עובד על דברים בעולם הרוחני. וזה גם לא מצב שלם..אבל זה בכיוון הנכון. כי האדם מתפתח  יותר..וככל שהוא מגדיל את הנק הפנימית= נקרא בר-מצווה, אז הוא גדל יותר. וייקבל אימון יותר גדול. יחד עם זאת הוא כבר לא מתקן כוס חד פעמית..אלא כוסות זכוכית..וזה יותר גדול. בע״ה נגדיל יותר הנק הפנימית.

בשיעור הבא נדבר על ההבדל בין כל הדתות.

בע״ה נעשה ונצליח-נעשה כלים להשפעה ונזכה להיות בצל האמונה. אמן.

שיעור 4

(מה נשמע? כתוב לנו ״נעשה ונשמע״ אז כדאי מה נעשה..כי אם נבדוק מה אנו שומעים..יכול להיות שאיננו שומעים את דבר השם כי אם את ה-טריק-טוק או ריק- טוק. הוא כמו לבן: אומר לנו משהו אחד ומתכוון למשהו אחר. אגב, חז״ל אומרים שהיה כושי..חוץ מהשם שלו כלום לא היה לבן- כי הרצון לקבל בולע את הלובן העליון. )

היום נדבר על ההבדל בין הדתות? בין יהדות למזרח? לנצרות? למדע? לאיסלאם? לפאגנים? וכן על דרך זה. מה טעותם? ולמה האיסלאם +הנצרות+ היהדות- הם הדתות המרכזיות בעולם? זה לא סתם. זה נמשך משורשים רוחניים. האם מותר ללמד גוי תורה?

מדוע חשוב לדבר על דברים אלה? אומרת הגמרא בירושלמי ״כל הפנים שוות״, דהיינו הכל אותו דבר. זה פגם חמור כי זה מרחיק את המשיח. חשוב להבין מה הטעות שלהם, כדי שלא נתחתן בם, נתערבב בם. אם כולם אחד..הכל טוב..שנתחתן עם ישמעאל בלי להתגייר..היום זה סלבי ..אך התורה רואה את זה כאחד החמורים שיש. היות והבירור נצרך כי הם כבר פלשו בשיבושיהם ליהדות – הכרחי לדבר בזה. יכול להיות שאם הם לא היו מתערבבים בתפיסות הרוחניות שלהם בתוכינו- היה ניתן לוותר על הבירור הזה. היות וכתוב ״אלמלא לא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא חמישה חומשי תורה בלבד״, היות וכבר ירדנו, אז צריך את האור המתאים מצד הקדושה כדי לעלות.

ניתן דוגמא:

טעות 1 במסגרת העירבוב: בתורת המזרח וגם בנצרות אומרים שהנשמה היא אור. זו עבודה זרה לומר זאת. אנחנו יודעים שהנשמה היא הרצון לקבל היא לא אור. נכון שיש בה את צד האור..אך היא לא אור. בחיצוניות של היהדות – יאמר שהיא אור. זו טעות היא לא אור אלא רצון לקבל. זו ממש עבודה זרה!   (כנראה נספיק רק על התורת המזרח. השיעור לא פשוט וצריך להבין את הדברים. לא בגלל הרבנות החדשה..אלא בגלל הנק הפנימית.

עקו״ם=הגנה לזכויות יוצרים באומנות..עכו״ם=עובדי כוכבים ומזלות.)

״ולפיכך כל מי שחושב דברים אלו(של קבלה עצמית) נמצא בוודאי בפירודה ממנו יתברך ולא יבוא לידי השוואת הצורה לעולם וזה מה שאמרו חז״ל שכל מעשיך יהיו לשם שמיים כלומר, דבקות לשמיים. כלומר, לא תעשה שום דבר שאינו מביא למטרה זו של הדבקות״

איפה לא תעשה? לא במעשה זה בוודאי, אלא בתודעה= בכוונה הפנימית. זה קריטי ביותר והסברנו על כך בשיעורים הקודמים.

מה זה שמיים?

אותיות שם+ מי. מי= כלים דהשפעה. כלומר, שם מידת ההשפעה בשמיים, בזעיר אנפין, בכלל.

אותיות שם+ ים. ים= המלכות. היא  צריכה לעלות לבינה- היא מקום ההשפעה. זעיר אנפין הוא שליח של הבינה.

שמיים גימטרייה= השכינה= כי צריך לחבר את השמיים והארץ בבחינת ״סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה״ (יעקוב היה בן 63 כשנסע לחרן= גימטרייה סג= גימטרייה נביא..לכן הוא ראה את החלום..הגיע למדרגה)

״שכל מעשיך יהיו להשפיע ולהועיל לזולתך (זולתך- מלשון זול בעיניך ויש אומרים ז״ל השם ישמור..אם לא סיפק לי את הרצון לקבל..אז אין לו צורך בעולם..אך דווקא את זה אדם צריך להעצים) שאז תבוא להשוואת הצורה עם השמיים (דהיינו עם הפנימיות, עם התכלית, עם הכלל, עם זעיר אנפין) מה הוא יתברך כל מעשיו להשפיע ולהועיל לזולתו, אף אתה כל מעשיך יהיו רק להשפיע ולהועיל לזולתך, שזו הדבקות השלמה (כמובן שמעשיך אין הכוונה למעשים החיצוניים..זאת הוסבר שמדובר על הצורה. אך מדוע זה נקרא  מעשה? כי אנחנו רצון לקבל ומדובר מצד הגוף. ועלינו להוריד את זה ללב. מעשה= נקרא ברוחניות גוף המדרגה, וכן שאמרנו ״נעשה ונשמע״.. נשאל את האדם מה נעשה? ולא מה נשמע? איזו עבודה צריך לעשות- כמו שהרב היה אומר: ״כשבאים לרב או לבורא צריך כמו לבוא ללשכת עבודה..ולא כדי לקבל אורות.״

אם כך מה ההבדל ביננו?

2. שעלינו לבוא להשוואת הצורה עם השמיים מצד הצורה ולא מצד החומר. (נדבר על כך בהרחבה) כל היהדות, הזוהר, הפנימיות מדברים בסוד הג קווים בקדושה ולא מצד הקליפה הנפרדת. מצד אברהם, יצחק יעקוב ולא מצד עשיו, לא מצד ישמעל או מצד כל שאר הקליפות, לא מצד המזרח. על כן עלינו להבין איך לקרוא את הזוהר. בתניא- מדוע צריך להיזהר מזה? איך לקרוא את הכתוב מצד  הפנימיות ע״פ סוד ג הקווים ולא מצד הקליפה הנפרדת. זה פיקוח נפש מכיוון שאם לא מקפידים אפשר לקרוא את הזוהר הפוך לגמרי, בחיצוניות גמורה. (אגב- תופעה קשה בה יהודים משיחיים ומיסיוניים בשנים האחרונות עם תקציב בלתי מוגבל מפרסמים גם על הערך זוהר או קבלה את הברית החדשה. גם בגילול=גוגל וגם בטריק טוק, גם ברגע של גרם וגם בווטסדאון וגם במטא-ספר המתים וגם בפייקבוק..הם מגיעים להרבה חילונים שמזדהים איתם ולכאורה בצדק..כי למשל באמת כתוב בגמרא שהאישה דומה לשטן בפשט..אם לא לומדים את הדברים באמת- זה קל מאוד להפיל אדם..גם כאלה שלומדים כבר קבלה. אף הם לקחו את הרב וציטטו אותו. על כן יש להיזהר.) יש להבין את הפגם שלהם מתוך שאנו נבין את פנימיות התורה. גם הם עובדים אצל הבורא! כשאנחנו מזלזלים בפנימיות אז מעלת החיצוניות עולה- זה אחד הדברים הקשים ביותר מכיוון שזה מרחיק את רוחו של המשיח.

הרבה מלמדי קבלה שעירבבו הרבה מידע שלהם מתורת המזרח בלימוד שלהם את תורת הקבלה. הם לא הסירו את  ״שמלת שביים מעליה וגילחו את שערות ראשה״ אלא  כל החיים עסקו במזרח וכעת מנסים להבין את הקבלה שיתאים לאנשים..אכן  יש להוריד את זה לעם. גם ההגות- לבטל עצמך שרק הבורא יחשוב.

3. תורות המזרח טוענות שאין בחירה. שהבורא צימצם את עצמו ואכן כתוב שהבורא, האין סופ צימצם את עצמו. אצלינו זהו פגם חמור מאוד. וכמובן אומרים שאין עוד מלבדו ולכן שהבורא צימצם את עצמו ולא אתה כי אין עוד מלבדו. יש לדעת דקויות אלה כי הכל נשמע אותו דבר, כדבר ״כל הפנים שוות״ דהיינו כל הפנימיות אותו דבר. לא ולא יש קליפות- אנו לא בגמר התיקון. כשגם אז יהיו דברים שלא משתנים לעולם.

נקודה פנימית שיש להבין היא שהדתות הן רק ענפים. כאשר כל הדתות הן דברים בתודעת האדם. תפיסות של הבורא ושל התורה בתודעת האדם.

למשל דוגמת קליפת לבן ועשיו, או קליפת ישמעאל- שבהתחלה  בה אליהם לתת להם תורה ואחכ לבני עשיו..או הפוך. מסביר הרב״ש שכמובן מדובר על האדם:

• בהתחלה הוא בא עם קו שמאל לעבודת השם= מה ייצא לי מזה? ורואים שאין תורה כך. אי אפשר לקבל תורה באנוכיות.
• לאחר מכן מגיע עם קו ימין לעבודה= להשפיע ומנסה לגנוב כמו הישמעלים..אי אפשר לקבל תורה אם אתה עושה הכל לעצמך.
• רק אז אין לו ברירה והוא בא לקו אמצעי. נכון שיש לזה השלכה בענפים הגשמיים וזה קריטי כמו שאמרנו ״לא תתחתן בם״ אך מדובר על האדם עצמו שהוא עם התודעה שלו ניגש לתורה ולומדה או בקו אחד או בקו של טומאה וכן על דרך זה.

נמשיך לקרוא מהזוהר פרשת וירא פ' כדי להתכלל בדעת עליון:

״אמר רבי אבא יומא יום אחד פגשתי עיר אחת, (דהיינו היה בהתעוררות מסויימת) מאותן שהיו מבני קדם (דהיינו מקדמונו של עולם שברא הבריאה להיטיב לנבראיו והם הורסים את האור לעצמם, ואמרו לי מאותה חכמה שהיו יודעים מימי קדם, מצאו ספרי  חכמה שלהם והגישו לי ספר אחד (כמובן לא מדובר שהלך לסיפרייה- אלא ראה בספירה מסויימת בתודעה את המציאות הזו. בלי סמים..הוא היה צדיק) והיא וכתיב (והיה כתוב בו) כי יען הרצון של האדם מכוון בעולם הזה כן ממשיח עליו רוח מלמעלה. כי אין אותו הרצון שנדבק בו וכן בטומאה (בנביאי הטומאה היו עושים כל מיני פעולות של דימיון, כמו להכניס הראש לבריכה בלי לנשון, מקריבים קורבנות זרים, עושים  כבעל פעור דברים נוראים- כבלעם שהיה בעל אתונו..הם לא היו פראיירים..הם ידעו מה הם עושים..זאת  כדי לעורר את רצונות קבלה הגדולים..רק הם ידעו לעשות את זה. היום עושים את זה בלי לדעת מה לכוון..זה טוב כי כך פוגמים פחות כך)

ואם רצונו להידבק בסיטרא אחרא (דהיינו ברצון לקבל לעצמו=הנקרא בני קדם שרוצים את האור) הוא ממשיך אותו הדבר מלמעלה למטה אליו( רק  אחרי זה היה נשבר כמובן.) היו אומרים שכדי להמשיך דבר מלמעלה עיקר הדבר תלוי בדיבור, במעשה וברצון להידבק (לכאורה גם אנחנו אומרים אך רק בצד הקדושה).

מצאתי בו בספר כל אלו המעשים והעבודות של כוכבים ומזלות (כוכב מלשון כוח בו, שזה הגאווה. מזל מלשון ניזול שזה ייזלו מיים__ שזה האנוכיות..ייזלו מיים למיסטיקה, לרגש,בלי שכל..בסבבה..כמו שהמיסטיקנים עושים. הרב דיבר על כך בתע״ס או במאמרי הסולם שיש שעושים מיסטיקה כאילו מצד הדימיון אך בלי שכך ישר, בלי עבודת הזמן וזהו פגם חמור מאוד (בהרחבה במאמר זמן ומקום שבמאמרי הסולם).

״לכן כעין זה מי שרוצה להידבק למעלה ברוח הקודש הנה צריך לפעול מצד הקדושה. והיו אומרים במה שהעולם נמשך בעולם הזה כן מושכים אותו כשיוצא מן העולם הזה, ומה שנדבק נמשך אחריו בעולם הזה, כן הוא מידבק בו בעולם האמת. אם בקודש- קודש, ואם בטומאה- טומאה (הכוונה כשיוצא מן העולם הזה, שהיינו מתפיסת הגשמיות, לאו דווקא שנכנס לפייסבוק..או שהוא חלילה מת-א..אלא שיוצא  צתפיסת העולם הזה והוא מקהה את החושים ומנסה להשתמש בדימיון הרוחני למשוך אורות..זה נקרא שנפטר מהעולם הזה. אם כל התודעה שלו באנוכיות, בקליפות- אז הוא אינו סולם יעקב- מה שיראה מלמעלה זה לפי האנטנה שלו, שזה קליפות, טומאה, נבואות שווא..דברים קשים כמו שרואים אצל כל המתקשרים הלומדים קבלה ומשתמשים בבעל״ה לתישקורים שלהם. השם יציל= דהיינו ייתן לנו צל של אמונה להידבק בו)

״ובכל מקרה אמרתי להם בניי הדברים שבספר קרובים לדברי תורה( מדוע הם קרובים? מכיוון שבאמת נפלו שם ניצצות דקדושה בשבירת הכלים ואם נדייק- בחטא אדם הראשון- בגלל שיש שם נקודה פנימית זה מבלבל למי שאין את כוח המסך והכל נראה לו אותו דבר. במזרח אומרים צריך לשרת. גם אנחנו אומרים שצריך להשפיע על מנת להשפיע. מה ההבדל? מי שאין לו את כבחוק האין- מי שאין לו את כוח המסך= כוח העיכול לברור את הדברים- הכל נראה לו אותו דבר. הוא אוכל כל מה שבא לו ועושה כל מה שבא לו- אך בסוף הוא משלם את המחיר)

״לכן אמרתי להם בניי הדברים שבספר קרובים לדברי תורה״ מדוע? זה נראה אותו דבר. כי אין לך כוח הבירור וגם כי אכן יש שם ניצוצות של הקדושה שנפלו ועל כן יש את הבלבול.

״אך יש לכם להתרחק מספרים אלו כדי שלא יטו לבכם לאלה העבודות ולכל הצדדים שאמר כאן, אולי חס ושלום תסורו מאחר עבודת הקב״ה״ (היות ויש שם כל כך הרבה קליפות שאין לך אפשרות לברור את הנקודה הפנימית. כאן הוא דיבר על צדיקים גדולים..עלינו אין בכלל מה לדבר..)

״כי כל אלו הספרים מטעים בני אדם״ גם אלו בסיפרייה..אך כל אלו שבספירות שבטומאה..התודעות של המזרח. של התפיסות הלא אמיתיות בנפש.

״משום שבני קדם חכמים היו וירושת החכמה הזו ירשו מאברהם שנתן לבני הפילגשים, שכתוב ״ולבניהפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות״ דהיינו נתן להם כוחות של השפעה. אך זה מעורב עם טומאה. מדוע נתן להם את זה? שייתן הכל ליעקב, ליצחק..לא יש תפקיד לקליפה- היא שומרת על מה שאי אפשר לתקן, אך יעקב- כל בניו קדושים הם מצד הדושה ומצד התיקון. אז נתן להם את זה כמו מיים אחרונים. אני נותן את זה בינתיים- כדי שזה יהיה בצד ולא יפריע. אך אם היהודי מכניס את זה לעצמו זה פגם חמור. עם זאת הוא נתן להם את זה..אך לא היו חייבים לעבוד עבודה זרה עם זה..זו טעות שהם עשו. (בהרחבה כשנדבר על ההבדל בין הדתות)

״ אבל זרע יצחק אינו של יעקב אינו כן שכתוב״ וייתן…״

במזרח יש כמה שיטות , אדבר על השיטה המרכזית ומצד השורש הרוחני של הקליפה ולא הכוונה כאן מצד הגשמיות, שהרי היא יכולה להתבטא בכמה אופנים וזה לא כזה משנה..כמו שאתה משדר את אותו ערוץ ויש כמה ממירים..הדגש כאן היא מה התודעה הזו אומרת? ומה היא אומר לנו כיהודים. הם אומרים:

א. אתה הבורא, אתה האור, הכל אחד..כל עוד אני זה האחד..

ב. ההשתוקקות היא מחלה. כי לאור אין השתוקקות..כתוב הרי ״להשתוות הצורה״ וכך שאני רוצה להיות טהור, נאור..

לא סתם זה נקרא המזרח- כמו שהשמש במזרח כך גם אני זורח וכך גם אני מחלק פה את האורות…ובסתר ״כל חסד דעבדין לגרמ__״ זה הכל בשביל עצמם. ובכך זה נוגד את האמונה הראשונית של היהדות. והיאשהבורא ברא את הבריאה יש מאין= שהבריאה היא רצון לקבל.

ג. הם מנסים לעשות עבודה של מלאכים- חפץ חסד. לכאורה זה דבר מצויין, אך טעותם (בשונה מהאיסלם שאינם טועים בכך) רוציםחפץ חסד מצד האור בלי הרצון לקבל. ״אני אור״ זו אשלייה בריאה..אני חוזר להיות האור..שאלה רלוונטית היא מדוע הם צריכים את האשלייה..כך נופלים לעבודה זרה חמורה. נזירים למשל מנסים לבטל את הרצון, עוזבים האישה בסוף ימיהם..את המשפחה..(מושה רבינו אמנם עזב אך החזיר גרושתו..השתמשברצון לקבל)

ד. הם גם רוצים לבטל את האהבה לגמרי. לכאורה זה דבר מאוד אמיתי (נרחיב על בהמשך) אך ביהדות כתוב: ״אם האדם יכל להינות בעולם הזה ולא נהנה- דנים אותו על כך״ (כמובן שמדובר על הנאה לשם שמיים) יש להם גם עניין של לצום, לבטל החומריות, להקהות את החושים. זה נראה דבר אמיתי..גם הוא צם שבוע, לא למטרות רוחניות כי אם בתור חיטוב..כשמקהים את החומר ניתן לחוש רגשות יותר עדינות, את הגוף האיטרי או אוטרה או גיגאבייט..זהו שקר, אשלייה, שדים ורוחות.

המדענים הגויים  עשו מחקר שטוענים שמושה רבינו היה בנבואה אך זה בגלל שצם 40 יום וזה לא קשור לאלוקות כי המוח מייצר סמים אם אתה צם הרבה זמן. לכאורה יש צדק בדיבריהם כי ההשתוקקות היא גורמת למחלות..האוכל הורג את האדם וזה מדעי היום. יש תהליך בגוף הנקרא ___שכאשר אדם אוכל הוא מאיט אותו. ככל שאדם אוכל יותר כוח העיכול שלך יורד ואדם נהייה חולה..הלחם כגורם לכל המחלות בעולם ויש האומרים שהבשר..יש לומר ששניהם. ההשתוקקות גורמת לאדם להיות תאוותן, חלש, פוגעת  בדימיון הרוחני- זה הכל נכון, כמו  שאמרנו הדברים קרובים..זה מאוד מסוכן. גם החילוניים והמסורתיים וכן לומדי הקבלה שלומדים מזרח בצד..

בכל מקרה אנו חלילה נגד כל זה. מדוע?

כי אנו לא אומרים לבטל את החומר כי אם מצווה להתחתן, להשתמש בקליפת נוגה, תעשה ברית מילה- אך תעשה גם פריה. היהדות לא אומרת לאדם תבטל את עצמך, תן את הלחי השנייה..אנו בקו אמצעי. ויותר מזה- אם כל הבריאה זה רצון לקבל, כתוב אצלינו שזה אסון חמור ואסור להתאבד. כולם מבינים את זה רק בחיצוניות. זו אמת. כי זה הענף. להתאבד הכוונהשאני  רוצה לבטל את הרצון לקבל שהבורא נתן ברא. זה חטא חמור כי השם בורא מתייחד  רק על החידוש. מצא יש מאין. מי אני שאבטל את מה שהבורא עשה? הם לא מבטלים אותו בגלל הגשמיות..ולא אכפת אם נצום שבוע או לא,הם מבטלים זאת כסימן, עושים למטה כעין מעלה, כסימן לכך שאומרים- לא צריך את הרצון לקבל..אני האור. (בשיעור קודמים עם המש של החלקיק האלוקי במעבדה).

על כן האמירה תבטל עצמף, תהייה איין מצד ההזדהות, כי אם אדם אינו רוצה כלום- אז הוא יכול להרגיש כאילו את כל המציאות. למשל- אם אבטל את האני ואנסה להידמות לעץ- אתחיל להרגיש את האנרגיות שלו. (מי שרוצה לפרוק חשמל סטטי לא חייב ללכת לים הוא יכול ללכת לחבק עצים..כי הם מחוברים לאדמה.)

עלינו לומר כל זאת כי עלינו להשתמש ברצון לקבל אבל בסוד ג הקווים.

יש להיזהר כי מי שעושה מיום חול שבת- גם השבת שלו תהייה חול גמור.

הבילבול נמשך משורשים רוחניים כי באמת יש  שם ניצוצות קדושה, אם כי כרגע אי אפשר לברר אותם. אלא אם כן האדם הוא יוסף הצדיק. במזרח כן עשו בכך תיקון באמת (נדבר בהמשך)

-הודו לשון הודיה-בינה- קו ימין. אם בינה מתבלבלת וחושבת שהיא הבורא – שולחים אותה הביתה. בסוף היא מגיעה לז״א ומלכות. היא לא נשארת בבינה. (בפירוט אצך הרב דוד היימן)  בינה לבד היא קליפה. שם הוויה י-ה-ו-ה . ״היא עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשרה״. לכן ביהדות משתמשים בקליפת נוגה, ברצון לקבל, אומנם בג הקליפות הטמאות אנו לא משתמשים, אלא שומרים אותם בצד. זו עבודה של שמירה, אלא שדרך נוגה אנו משתמשים בהם באופן חלקי. לכן אין לנו עניין להיות נזירים. נזיר צריך להביא קורבן, כל שכן נזיר החושב שהוא הבורא בעצמו. הוא כצריך להביא את עצמו כקורבן. לכן המטרה לא לברוח מהגשמיות כמו המדומיינים והמתקשרים..אם כי בסתר הם הכי תאוותנים. כמו היוונים שבסתר עשו את התאוות הכי קשות. למרות שהם נאורים וחכמים. עם זאת היות והגשמיות היא רק סימן, אז לא צריך לעשות מסיבות בגשמיות..היא יכולה להיות סבירה, זה בסדר.

כמו שנאמר במאמרי הסולם״ההכרח לא יגונה ולא ישובח״ אך לא לבטל אותה. ולא בגלל שאכפת לנו מהגשמיות אלא שאם אדם מבטל אותה כאילו אומר שאינו צריך לתקן את הרצון לקבל. כמו בנצרות שהוא ביטל את המצוות- ולא סתם..זאת כי רצה לומר שלא צריך לבטל את הרצון לקבל אלא רק השפעה. אך היא ההשפעה נהפיכת לטומאה גדולה אם היא לא בקו אמצעי (ראו קליפת ישמעאל- שם הם מתוקנים ונדבר על כך בהמשך.

בישיבות יש אמירה חכמה מאוד ״תאכל טוב, תישן טוב, תלמד טוב״ (שכחו לומר תלמד טוב בחצות לילה) זו דוגמא לכך שאיננו נזירים, אלא קו אמצעי.

לומדי קבלה שלא טיהרו את התפיסה כמו שרבי אבא בזוהר אמר: הם מביאים את כל מה שלמדו במזרח ומכניסים את זה לתוך היהדות ובל״ה..כי הבורא רוצה לחוות עצמו דרך הנברא..כך המלמדים אומרים..ושזהו מסע של הבורא ולא שלך כאדם..כי אין עוד מלבדו. אלו עיוותים שהם תוצר לכך שאדם לא צמוד ליסודות.

זו מעלה גדולה שעלינו להידבק ברב אדם סיני שהוא צמוד ליסודות כל הזמן. כל הזמן חושב דרך התע״ס, דרך הכללים, הפנימיות, הוא רואה את הכלל. לכן כל דבר יודע ומאמין. הרבה לומדי קבלה אפילו תלמידים של הגדולים שלא בכוונה כי  הם כן מכוונים לשם שמיים- אך יש להם טעויות.

ביהדות אנו אומרים שהשתוקקות היא אינה מחלה כמו שאומר בובאלה..אלה היא חמלה. אלא שאנו אומרים שאם ההשתוקקות היא רק לעצמך- זו באמת מחלה. אז תטהר עצמך- יש לך תורה. ״בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין. אמר למלאכים שלא צריכים תורה (כמלאכי המזרח) שנפלו לארץ, ככתוב שהקב״ה זרק אותם לארץ ואז הם חטאו בבנות האדם. ברגע שייקחו להם את אור הנירוונה- הם עושים את התאוות הכי קשות. ואז כל הזכות שלהם..השם יציל.

אם כך: ההשתוקקות היא חמלה. האישה- אש השם- היא עיקר הבריאה. אך צריך תיקונים. ולא תיקנים- הם אוכלים הפסולת. כמו במזרח שאומרים הכל אור..לא אתה לא תיקן..אתה מתקן..אתה תינק= אותיות תיקון..אינך תיקן.

ברוך שעשני כרצונו- כרצונו להיטיב לנבראיו- זו הברכה הכי גדולה שיש.

פ״ו ״אם בקודש מושכים אותו לצד הקדושה ונדבק בו למעלה ונעשה ממונה לשמש בפני הקב״ה בין כל המלאכים. כמו כן הוא מתדבק למעלה ועומד בין אלו הקדושים שכתוב ״ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה״ כלומר, הוא מתכלל במלאכים בכוחות ההשפעה, אך עם הרצון לקבל ואז הוא מגיע לצד הקדושה. (כי קדושה = שיש לי גם רצון לקבל. וזה הדבר השלם.) ״כן כעין זה ואם הוא בטומאה נדבק בעולם הזה מושכים אותו לצד הטומאה ונעשה כאחד מהם להידבק בהם והם נקראים מזיקי בני אדם״

נעשה ונצליח= נעשה כלים דהשפעה ונצליח לשמוע את אור האמונה

  שיעור 5

(מה המצב? הרב אומר: המצב לא קובע.. אני זה ההתייחסות שלי. כי אנחנו זה הצורה שהיא בעל מנת להשפיע, האמונה. ההתייחסות שלנו אליו היא הקובעת. המצב- הוא החומר. מצב גם מלשון מצבה. בגרסה ישנה הרב היה אומר הבורא לא מתבלבל)

דיברנו על ההבדל בין היהדות לתורות המזרח והיום נמשיך מה שלא הספקנו וכן נדבר על גם על הנצרות והאיסלם.

כתוב שיעקוב נסע לחרן.

מדוע נסע יעקב לחרן? (מה זה חרן= לשון חורונה, קורונה.. )כי אנו לא האור כבמזרח..הוא יורד  למקום הרצון לקבל, למקום החרי אף..הוא לא נשאר מואר..ירד לאן שצריך לתקן וזהו בדיוק העניין. יש להשתמש ברצון, לטהרו ולא לבטל אותו. לקחת את הדינים  ולהמתיק אותם ברחמים= לשון רחם, שזב עוטף את הדבר, מחבר אותו בפנימיות, מקיף אותו.  דומה לנק  אמצעית באמצע ממש. רק ששם היא לא היתה שותפה, ופה בע״ה נהייה שותפים.

ניתן לראות זאת גם עם יצחק שהתחתן עם רבקה= אותיות ה-קבר. כלומר, התחתן עם מישהי מעולם תחתון. משפחתה שהאחד ניסה לשדוד אותו והשני ניסה להרוג אותו, אך דווקא פה העניין- באנו לעבוד..לא בשביל להיות נאורים ומתייפיפים. הוא לא התחתן עם צדיקה מזוייפת, מוארת..לא הוא בא לעבוד. כך צריך.

סוג של בדיחותא..פארנה, אנרגיית פארנה. ..מי שאכל פרנה טעימה יודע במה מדובר..פיתות טעימות..לחם= אותיות ג הוויות, חמימות..אנו לא מוארים..כמובן מי שאוכל ביום חול פרנה-יגיע לגמר התיקון מצד הנפש הבהמית+ האינסולין שלו גם יגיע לגמר התיקון…עדיף בשבת. כי בימי החול באנו לעבוד..עושים בירורים..לא מסיבות ביום חול..תהייה מאוזן ובשבת אדם יכול לחגוג. תשתמש ברצון, בתאווה- רק לשם שמיים. או לפחות לכוון לשם. כי מי שמנסה לזייף ולומר הכל אור ולעשות מימי חול שבת- בסוף השבת שלו היא חול אחד גדול. יש להיזהר מזה!

פראנה- האנרגייה זו מילה בסנסקריט=לכתוב על האור..גם לשפה הם קוראים כך בלי שהם יודעים אפילו..אנו כליסקריט= חרוט על הלוחות= ״אל תקרי חחרוט אלא חירות״

אנו אהבהסקריט, או כמו שהרב אומר ״ נשיח פנימיות, נחייה שלום ונעשה אהבה״ אנו באנו לחרוט על הלב. וכמובן לא קעקוע- כי איננו עושים חיסרון בפנימיות.

מישהו הגיע לרב וצילם במצלמות נסתרות שצם כעשרה ימים..טען שהוא על אנרגיית פארנה. הרופא לא הבין איך חי בלי מים ואוכל..גם הרפואה הסינית מדברת על זה מצד המרדיאנים, הצי, הטי..אנחנו לא צריכים את כל זה.. גם הפארנה וגם הפרנה בהמי.  בכל מקרה יש לדעת שהמיטוכונדרייה יכולה לייצר מיים בלי בעייה לגוף נקי. היא לוקחת את החמצן שבאוויר ואת המימן שבתאי השומן ומייצרת מים.. כך הגוף יכול לייצר מים. כמובן שיש לזה גבול אך הגוף יכול.

האנרגייה שלנו- דבקות בבורא. לכן בעה שנזכה לדבקות.

דיברנו מהי דבקות ושאלנו..למה הבאתי את תורות המזרח? הרי הם לא מעניינים אוי מצד עצמם. להראות מדוע צורת הדבקות שלהם לא נכונה:

1. הם מנסים להיות האור, להידבק בחומר, והרי אין לאור חומר. על כן הצורה שלהם אינה אמיתית כי אי אפשר להידבק באור דרך החומר. אנו נבראים= אנו רצון לקבל. השם בורא מתייחד רק על החידוש, דהיינו, מהמצאת יש מאין שהוא בחינת חומר של הכלים בלבד, המוגדר מבחינת הרצון לקבל, שבכל מהות. הבורא הוא היחיד שאין לו רצון לקבל. לנו יש רצון לקבל. כתוב בחז״ל: ״הכל נוצר מהעפר אפילו גלגל חמה.״ מה ההסבר? הכל מצד בחינה ד שזה העפר. ״דע מאין באת- מטיפה סרוחה, שהיא מלכות דאינסופ, שהיה עליה צמצום- היא סרוחה ואי אפשר להשתמש בה..יש לעשות לה תיקונים. לכן אנו בקע לא של פארנות אלא דבקות בבורא. דרך זו שלהם היא עבודה זרה גם כי הם מבטלים את מה שהבורא ברא ומי שמתאבד זה חטא חמור כי הבורא ברא הבריאה להיטיב לנבראיו וגם כי אז אין  הבדל בין נברא לבורא. כי אם אני האור ולי אין רצון לקבל- הוא נהייה בורא. על כן  צורת דבקותם היא עבודה זרה.

ובנוסף דייק יפה: הידבק במידותיו ולא בעצמותו.

תשובה לשאלה שנשאלה- הם לא באמת עושים העבודה אלא הם לוקחים רק את עבודת האור כי בזכות יש עדינות, שלווה. זה מאוד נאור וזה מאוד קל ובנצרות זה באמת יש שם עבודה, אמנם עבודה זרה..לבטל התאוות כבישוף שאינו מתחתן. אם הוא מתחתן הוא יורד לדרגת כומר..או חומר..תלוי איך מסתכלים על זה. אז במזרח זה נאור, זה מואר לי והתופעה הקשה היא שמערבבים את הקבלה עם המזרח וזה השם יצילינו. מסוכן מאוד. אבל זה כי זה נחמד, סבבה, טוב לאדם להיות מואר..זך..זה מסתדר לרצון לקבל. בסופו של דבר כולם רוצים את האור.

קיפי- דובי שעצלן..לא עושה כלום..אך הוא חמוד! זה הטבע שלו, הוא לא אמור לעשות משהו אחר. הוא אמור להיות עצלן. אך מתוק. כתינוק..שמחייכים לו ויישן כל היום..אחכ טריק טוק..מה הוא מועיל לכלל? כל היום ישן גורם לאדם לבטל תורה..אך זה הטבע שלו. אך אם אדם יתנהג כתינוק או כעצלן- יקחו אותו לבית מחוסנים/משוגעים ויתנו לו חיסון..

חיסון רוחני-+ הכרת הרע, כוח העיכוב, וכן אם נחבר את זה לדברי הרב לאחרונה: האני זה ההתייחסות שלי. זה החיסון לכל המצבות ולכל החומרים גם מבחינה גשמית זה עוב כך ממש בבחינת המיטוכונדריה.

החיסון=הכרת הרע. ברגע שמזהה את הפולשים הזרים ומכירה אותם אז יודעת להיזהר מהם..ואז היא מוגנת. כמובן שהגשמיות לא מעניינת אותנו. גם לחתולה יש  מע חיסונית טובה. מדובר על מע החיסון שמצד האדם=הדבקות.

אגב ענווה= בגימטרייה סמקל. מי שחושב שהוא האור, עניו, מואר, נאור. לא ולא כמו שאמרנו שהמלאכים חטאו בבנות האדם- שיחקו אותה נאורים, צדיקים. נתן להם מעט מן הרצון לקבל והם חטאו בבנות האדם. הנאורים האלה עושים את החטאים הכי גדולים כשפותחים להם. לכן איננו בקטע של ענווה מזוייפת. יש להיזהר מזה! תהייה תם לא מטומטם. תהייה תמים.

ענווה זה שיש לי רצון גדול אבל אני לא סיבת ההנאה.

על כן  יש לנו סולם עם הכולל = גימטריה סם. כי אם יש לך סולם שמחובר לכולל= דהיינו לכלל אז הוא שומר עליך. לכן הסולם הוא באלכסון, שלא תחשוב שאתה הבורא אך גם תזכור שאתה נברא. זהו האמצע. (בעתיד לבוא הוא יהיה באלכסון מצד הצורה רק ולא בחומר. בהרחבה אצל הרב היינמן)  זהו עניין הסולם- שנזכה! על כן לא להיות עצלנים..אנו בני אדם ולא קיפי..

נמשיך בכתוב: ״מי יעלה בהר השם ואחכ חוזר ומפרש נקי כפיים, היינו שלא עשה בעדיו פסל, דהיינו  פסל פרט נפרד מהכלל. וידיו לא התקפו במה שאינו צריך. ועוד יש לפרט הכתוב נקי כפיים, שלא נטמאו ידיו. דהיינו, כלי הקבלה שלו, כוח העשייה שלו- שיהיה למעלה מהדעת ולא מתוך מהייצא לי מזה. ולא טימא עימהם את הגוף, כאותם המטמאים את עצמם בידיהם להיטמא. דהיינו, הידיים שבאו להשפיע עושים השפעה על מנת לקבל- ואז הם מטמאים את ידיהם.

״זהו נקי כפיים, בר לבב= כמו זה שלא ימשיך רצונו וליבו לסיטרא אחרא אלא להימשך אחר עבודת הקב״ה״ כמו שאמרנו לא עובדי כוכבים ומזלות, דהיינו,  כוכב= כוח בו= הרצון לעוצמה. שתי הידיים בגימטריה= כוח. זה יכול להיות גם ייחוד אם אתה פועל אותם למעלה מהדעת. ואם לא זה עכו״ם.

מזל= מלשון ייזלו מיים מדליו..שאני רוצה שהשפע ינזול עליי בלי שאעשה כלום, בלי לעשות עבודה. כמו שרואים שבדכ משתמשים בקבלה לעניין הזה.

(כוח אדם= עשייה למעלה מהדעת)

בהתחלה אדם צריך עבודה של טהרה, לשים עצמו בצד  כשהוא לומד. ללמוד מצד הכלל, מצד העליון. יש נטייה ללומדים כל הזמן לבדוק איפה אני בכתוב.. אך יש לדעת: לא לאמר כל הזמן אני+אל תגיד אין- כי אז תחשוב שאתה הבורא..יש לדעת לשים עצמך בצד. זמן של טהרה= הוא זמן של הכרת הרע, של סור מרע. אך לא לדאוג, כי איננו המזרח או הנצרות. בהמשך יש גם אורות (נקרא את אביר יעקב בעניין זה)

טעות גדולה היא להביא עצמינו ללימוד בהתחלה..ואז  יוצא שלומדים מצד עצמם ולא את התורה. לומדים חכמה. עליך לשים עצמך בצד, ללמוד את האמת מצד האמת, מצד השורשים הרוחניים, מצד הכלל וכל שכן אל תערב תורות המזרח או תורות זרות, ותנסה להבין היהדות והקבלה דרך זה. כמו שדיברנו בשיעור הקודם שהרבה לומדים עושים וזהו נזק שמרחיק את רוח המשיח עפ בעל הסולם: שזהו אחד הנזקים שגרם לכל החורבנות, היניקה שנותנים לקליפה. (אם נספיק  נרחיב מהתניא בעניין זה)

״והביאת אל תוך ביתך וגילחה את ראשה ועשתה את ציפורניה והסירה את שמלת שביה מעליה״ עליך לטהר עצמך..אינך ניגש לתורה עם כל הליכלוך שצברת. שים עצמך בצד.

(בדיחה: כשהיה צעיר למד בישיבה והיה קשה ללמוד על הפנימיות. הנכד  של הרב אבו חצירא נתן את ברכתו ללימוד זה בישיבה. כשהקניטו אותו..היה שולח אותם אליהם. ראש הישיבה שלח אליו את רבו, ולימים הרב הזה למד איתו.)

״ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק ולבני הפילגשים נתן אברהם מתנות״

הסתירה בין 2 הפסוקים זועקת מאליה, כי אם נתן אברהם את כל אשר לו ליצחק, אילו מתנות נותרו לו לתת לבני הפילגשים? בהכרח כי נתינת אברהם ליצחק את כל אשר לו מתייחסת לסודות התורה, שהם הקניין האמיתי והיחיד. ולעומתו כל עשירות אינה נחשבת למאומה, ואין הכוונה לכסף של ביטקוין, אלא עשירות הכוונה- ידע ופרטי בחיצוניות התורה, או בפנימיות התורה שלא בבחינת הסוד שהוא השפעה. רמז לכך היא שהתיבות ״את כל אשר לו״ עם שני כוללים, כנראה אחד מלמטה ואחד מלמעלה..כי צריך שותפות= בגימטרייה ״לין רזין דאורייתא״ = 990.  השאירו עשר למלכות, כנראה לגמר התיקון. רוצה לעשות עצמו עבד לתורה הקדושה.

על כן אמרנו בהתחלה צריך טהרה ואל לדאוג..יש גם קצת אורות בתורה- איננו המזרח. להגות בה ולהיות מיודעיה. בהתחלה מתחנן הוא לפניה בבחינת ״וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיעני מעט מים מכדך״ תנו לי קצת מיים..לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה..קם כל יום לשידור בוקר..איפה האורות? רגע רגע אומר רבי נחמן: רוצה לקנות אפרסמון ואומרים לו המתן. אפרסמון= בינה. תמתין מעט. המתן= מלשון תן. רגע..תן עצמך לכלל! הם הבינו שאותם כ״ד ספרים הם מקור מיים חיים. פתאום הוא מצחיל לראות שמה שחשב שהתורה יבשה מני ים – פתאום היא רחבה מיני ים. פתאום ים המלח- נהפך לכנרת. כמו כינור שהלב מנגן ניגונים כך התורה מנגנת את מנגינת ליבי.

״וכאשר רואה שהתורה שהוא משתוקק ומתאווה להגות בה, על זה נאמר ״בזוכרי בו אינו מניח לי לישון (נדבר על כך בהמשך) והיא מכבדתו מתחת לאוצרותיה.״ותמהר ותרד כדה ותשקהו״ יותר ממה שהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להיניק. לכן  אמרנו לשים עצמינו בצד. אך זו אינה המטרה. בסופו של  דבר צריך קו אמצעי. דהיינו, להרגיש את התורה, את הפנימיות. בע״ה שנזכה לאוצרות. ככתוב ״ חננו מאוצר מתנות חינם״= כולם מפרשים זאת בפשטוס..תן לנו בחינם את האור..לא. הרב״ש אומר: כמו שהבורא פועל בעל  מנת להשפיע בחינם- שזהו האוצר האמיתי- יראת השם היא אוצרו- כך גם אתה תפעל ב על מנת להשפיע. זה נקרא האוצר חינם שאתה מבקש- שיעזור לך להשפיע. ולא שיעזור  לך להיות עובד גילולים..= שהם רוצים גילויים בחיצוניות..כגללים..כי  מה שיוצא מן הבהמה החוצה הוא פסולת- כך הגילויים שבאים לאנוכיות הם פסולת כי הם גורמים לשינויי צורה. ממש כמו התאים- אם ייסתם אחד מהם- אם הפסולת תישאר באדם הוא ימות. הפסולת חייבת לצאת החוצה בבחינת ״צא ואל תבוא״

״קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך, כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות״

פירוש: מקלי= האמונה למעלה מן הדעת. למה? כי היא נראית קלה לאדם. בפשט- זה לא הכסף..לא היה לו רכוש..אולי גם לא בגדים..אלא  במקלי עברתי את הירדן.

האדם לא רואה בה ערך, היא קלה, מצווה קלה..אבל לא!  בזכות זה עברתי את הירדן. את הירידה הגדולה. לא כספו וזהבו של אבימלך..שזה העושר בחיצוניות..אלא בזכות האמונה למעלה מהדעת עברתי את הירדן. אז כמובן אתה היית לשני מחנות=מחלק בין הרצון להשפיע לרתון לקבל, בין גאווה- אנוכיות, אמונה- ידיעה, רחל-לאה, וכו..הוא מחלק את העבודה כי הוא יודע שאי אפשר את הכל. יש לדעת מה החסדים מכוסים ומה חסדים  מגולים (בהרחבה בתיקוני הזוהר, בתע״ס) הוא יודע מה שייך לבינה ומה שייך למלכות, מה למעלה מחזה ומה למטה מחזה. (בהרחבה-הרב״ש במאמרים על פרשות השבוע.)

טבריה= טבור= בינה דגופה

הר החרמון= המקום הגבוה, מקום ההשפעה של הלובן העליון..אך יש להוריד אותו..לעשות תיקונים..אי אפשר לקבל את זה ככה זה ימה דקאפה.

למה האיסלם מבחינתינו אינה עבודה זרה?

כי הם לא אומרים אני אור, אלא אללה אכבר..וואחד קארב..קארב הכוונה הרצון לקבל, שהם רוצים להיות בעל מנת להשפיע וזה באמת התכלית שלהם ולכן הם עובדים את הלבנה, שהיא בהתמסרות. גם התרגום המילולי של איסלם= התמסרות. מוחמד בכלל אומר שאם יש לך ספק בספר אז אל תהייה יהודי שקיבל את הספר לפניך. בכל מקרה הם לא עבודה זרה אם כי הם לא שלמים- אך עדיין לא עבודה זרה. זאת כי הם לא אומרים שהם האור, אלא אני גלגלתא ועיניים, אני קטן והבורא גדול- כלומר יש להם את קיום המציאות, לפחות מצד הדומם ולכן זו אינה עבודה זרה.

שוב, במזרח לא אומרים אני קטן והבורא גדול אלא אני הבורא. בהראם-שם הבורא שלהם (מהספר של רבי יצחק)

שיעור 6

 

 

מה קורה? מקרה לשון קרי..בכל מקרה יש מעבר למקרה שנקרא לחיות את הנצח בכל רגע (בהרחבה בשיעורי מאמרי הסולם בבוקר). יש אומרים מקרה- אותיות רק+מה'. ולא אותיות קרי- זה מהפירוד.

״שקר הסוס לתשועה״ כי הגוף משקר לנו שאומר לנו שהפרטים בוראים את הכלל.

המשך הפסוק: ״וברוב חילו לא ימלט״ חיל יכול להיות מלשון חול וגם מלשון חיות וחמימות..אז תלוי איך משתמשים בזה.

 

נובה- לשון נובל. אך יכול להיות גם נבל- נ שערי בינה ללב. ל״ב נתיבות החכמה.

אנגלית- מלשון עונג לי, שזו שפתו של עמלק..במקור היא השפה הגרמנית- רוצים את הג״ר לעצמם. מעלים ביקוש לעצמם, גרמן..גרגמל..

מדוע הרצון לקבל הגשמי הוא בחינת מיתה? נראה גם סירטון וגם נקרא ונסיים על התורות הזרות: מה הטעות שם, מה לא נכון בהם, מדוע אינם יכולים לבטא את מושג הדבקות?

חזרה על שיעור קודם-

שאלה: למה יש טעות בתורות המזרח ועפ שיטתם אי אפשר להידבק במאציל?

תשובה: הם טוענים שהם הבורא, הם האור, אדם לא צריך בכלל את הרצון לקבל. ואנחנו- כל הדבקות היא במידות ״הידבק במידותיו״, בצורה. לכן שזו לא רק לא דבקות אלא עבודה זרה, כי המתגאה ״אין אני והוא יכולים לדור במקום אחד״.

שאלה: האם בעזרת תורות המזרח אפשר להגיע לדומם בקדושה?

תשובה: לא. הם אפילו לא מקיימיםמצוות מעשיות אלא עסוקים בנזירות- שזה הפוך מדומם בקדושה. כן הם מנסים לעשות עבודה של מלאכים. אפשר לקרוא לזה דומם בטהרה אך קלפית הימין היא קליפה- ולא יכולה לעמוד בפני עצמה. מדוע זה לא דומם בקדושה? כי קדושה זה שיש רצון לקבל והם מבטלים אותו. כמו שראינו שרבי יצחק אומר : הם פועלים למטה כעיין מעלה. הם לא מבטלים אותו כי משעמם להם, אולי היום הם כבר אינם יודעים מדוע הם מבטלים אותו..כמו שביהדות כבר לא יודעים הרבה דברים שעושים..במקור הם מבטלים אותו כדי להראות שלא צריך את הרצון לקבל..כי אנחנו הבורא.

כל הדתות זה בעצם בסופו של דבר תודעות בתוך האדם עצמו. תפיסות מציאות ופירוש מציאות של האדם את האלוקות. זה אינו חיצוני אם כי זה מתבטא בוודאי בגבר חיצוני. בסופו של דבר..מדובר עלינו. כל זה קיים באדם והוא פועל עם דת אחרת…(עוד רגע נרד למיצריים)

תניא, פרק ח :

״לכן מי שאפשר לו לעסוק בתורה ועוסק בדברים בטלים, אין כף הקלע לבדו מועיל לנפשו למרקה ולזככה. רק עונשים חמורים שמענישים על ביטול תורה בפורטות (ביטול תורה זה נקרא שאני את הלא לשמה כמטרה. כי המטרה של התורה היא להביא את האדם לשמה.) עפ בעל הסולם ביטולה לשם קיומה. מותר רק אם זה מביא את האד לשמה, אך אם האדם לא רוצה להגיע לשמה- זה נקרא ביטול תורה. למה? כי איני עושה את התכלית של התורה שהיא לשמה. לא סתם מברכים ברכות התורה ואסור ללמוד אפילו לפני שאומרים את ברכות התורה אחרת ימותו בניו. להזכיר נק זו שחייב לא לבטל התורה. אז יש את הפשט בדומם דקדושה של התניא שבעצם אומר (וזה נכון לרמת הפשט) אם כי האדמור הזקן לא דכיוון רק לרמת הפשט, הפשיטא שלו, שזה בעצם לא לבטל תורה- תנצל את הזמן שלך. אם נדבר מצד צומח דקדושא יכול להיות שאני לומד מראה ומצד היצירה אני מבטל תורה, אך באמת מעולם העשייה אני מתוקן. זה יפה וזה המסגרת. אך אם אני עושה את כל התורה לא לשמה- אז אני מבטל אותה. על כן יש לראות מאיפה מדברים.

כמו שאני טוען בשיעורים: כמו שמדברים על האטום מצד הפיזיקה הקלאסית או הפיזיקה הקוונטית- אלו שני דברים שונים לחלוטין, שאגב סותרים אחד את השני. אך צריך את שני הדברים. כל דבר במסגרת שלו כמו שהרב היימן אוהב לומר. ״ובכל מקרה מלבד העונש הכללי לכל ביטול מצוות עשה מחמת העצלות- בגהנום דשלג.״

יש גיהנום של שלג, של אש (ושל אש-לג- אך ההבדל שהגיהנום פה מנקה לך את הגאווה והאנוכיות, זה גיהנום חיובי. לעומת זאת יש גיהנום שאתה סתם סובל שזה נקרא ״לא ניגע לריק ולא נלד לבעלה״ אם כי מצד התכלית הכל בא לסעודה. חז״ל: ״גם כשנופל לאדם עיפרון והוא מתייסר בשביל זה- זה גם נספר לו״ כמובן שהם לא דיברו על גשמיות אלא נתנו סימן. אך כל מקרב למטרה, אפילו אם לאדם יש סרטן..מפחדים אפילו לומר את שם המחלה הזו..לדעת שלרוב האנשים יש סרטן והם בכלל לא יודעים את זה..ולא מדובר בפוטנציאל הגנטי כי אם רוחני..מבחינת העולם הרוחני הם מתים לגמרי..כבר הסרטן התפשט..אך לא מגלים להם את זה כי הם לא יכולים לתקן.

השלב הראשון זה הכרת הרע- להבין מה מקולקל. בכל מקרה הגיהנום האמיתי זה שאדם רחוק מהבורא. יש בזה אש(שיש לאדם השתוקקות גדולה והוא לא מצליח לפעול אותה), שלג (שהלב שלו קפוא וקר ויבש). אם כך הגיהנום שלנו הוא טוב כניקוי רעלים רוחני- הגאווה והאנוכיות- שזה המותרות שבאו מטעם חטא אדם הראשון.

נראה היום סרטון על הגיהנום הגשמי וגם על הרוחני למי שישכיל להפשיט את הדבר. מבחינת אשרי המשכיל אל דל.

״וכן העוסק בחכמת אומות העולם בכלל דברים בטלים ייחשב לעניין עוון ביטול תורה. כמו שכתבתי בהלכות תלימוד תורה. ועוד יתרה תומעטה של חוכמת האומות על טומאת דברים בטלים״ דהיינו יש סתם חכמה בטלה כהרי פוטר ויש שהוא ממש עוסק בחכמות הזרות שלהם בעצם, לא סתם מתמתיקה שזה דבר בטל אלא שממש עוסק בעבודה זרה שלהם. בכל מקרה שאני סתם מתבטל ולא עושה אז אני מטמא רק את החג״ת אךכשאני גם את המוחין שלי מטמא אז אני פוגע גם בחב״ד על כן אומר ״ ועוד יתרה תומעטה של חוכמת האומות על טומאת דברים בטלים שאינו מלביש ומטמא רק המידות מיסוד הרוח הקדוש שבנפשו האלוקית בטומאת קליפת נוגה שבדברים בטלים הבאים מיסוד הרוח הרע שבקליפה זו בנפשו הבהמית כדלעיל(דהיינו צד החג״ת) ולא בחינת חכמה, בינה ודעת שבנפשו מאחר שהם דברי שטות ובורות שגם השוטים ועמי הארץ יכולים לדבר כן. מה שאין כן בחוכמת האומות הוא מלביש ומטמא חוכמה, בינה ודעת שבנפשו האלוקית בטומאת קליפת נוגה שבחוכמות אל שנפלו שם בשבירת הכלים בבחינת אחוריים של חכמה דקדושה כידוע ליודעי ח״ן.״

הסבר: אם אתה סתם עוסק בדברים בטלים- אתה מטמא רק את החג״ת- זה גם חמור, אך פחות חמור. אך אם גם את החב״ד אתה מטמא- את ההשקפה שלך, לארק שאינך עושה את הדברים הנכונים- כל ההשקפה שלך טמאה- זה חמור מאוד. לכן אנו רואים את השיבושים הגדולים של לומדי הקבלה- המערבבים את תורות המזרח שלמדו לפני או תוך כדי. כך שהם מטמיעים את זה וכותבים את זה ומסכמים על זה גם בלימוד שלהם וזה משתרש לרעיונות, למסרים, לווטסאפים..לווטסדאוונ..לטריקטוקים..לריטוקים..למטא..למת..לטמא..

גם באדם עצמו, זו עבודת נפש, הקליפה הזו חוגגת עליו כל היום – הוא אפילו לא רואה את זה. למשל, שהוא פוגע שהשקפה שלו. דיברנו על 4 מיתות בית דין ואנחנו כל הזמן נעים בכף הקלע הזה- אך היתרון הוא שיש לנו מסגרת של דומם דקדושה, שההשקפה שלנו אמיתית ואיננו חושבים שאנו מתקשרים עם בעל״ה שאפילו אין לנו כיסוי ראש.. יש לנו סדר, כיסוי של יראת הרוממות- של אור חוזר- שאנו רבנים או רבניות של חוכמת הנסתר ואיננו ממציאים דברים, אלא אנו- יש לנו לאן לחזור. יש לנו בית.

למה? כי אנו אומרים רעיונות המבוססים על הגדולים מאיתנו. לא המצאנו את התורה מתקשורים. הכל מיוסד על הגדולים. ולא מבטלים מצוות- כי זה גם נובע מהשורשים הרוחניים.  בעל״ה אומר שזה אחד הדברים המסוכנים ביותר- הערבוב הזה (הרחבנו בכך בשיעורים קודמים)

בעניין כיסויי הראש- ישנם מורים רוחניים האומרים שהם בדרגת אליהו הנביא ואין להם כיסוי ראש..וכמובן לא מדובר על פשוטי העם- כל אחד עפ התהליך שלו.

יש משפט בפי העולם: הכל זה אלוקות. לפי הבע״ט.

משפט זה הוא נכון מאוד אך גם דק מאוד. ישנם מרצים האומרים שישו הוא גם גליויי אלוקות. צריך להבין מה זה הכל אלוקות. הרב דיבר על זה ברמז בשיעורי תע״ס לאחרונה- שאני לא מקדש אאת החומר, אני עולה למקום הרוחני. אני פושט. כתוב: ״להעביר עובדי אלילים מן הארץ״ אני מבטל את החומר הנפרד שהוא היפך האלוקות. כל הצדיקים וכל הספרים- שמצד האמת הכל אלוקות ואם תפשיט את הקליפה, או את האלילים מלשון לילי- אז תראה את זה, אך לא הכוונה שתלביש ותאנוס את האלוקות לגשמיות- זה מה שהנצרות עושה- עובדים צלמים. אפילו סנטה קלאוס קשורה לדת הקודמת את הנצרות, ליל כל הליצנים גם- הם התאימו את זה שיהיה נוח לרצון לקבל. אצלנו אין המצאות כאלה. לכן הכל זה אלוקות ונרחיב בהמשך, אך לא הכוונה שהבורא הוא כוס, או עכבר, בשום פנים ואופן לא. הם אומרים הבורא זה עכבר ואתה זה הבורא..טועים.

מה זה הבורא? מה הכוונה שהכל זה אלוקות? לא הכוונה שהבורא הוא במבה אלא שהכל נובע מכוח ומהשגחת הבורא, מטעם האהבה, האחדות, היתר דבקות. לכן שזה שאדם רואה שבכל נפרד זו אשלייה כי באמת הכל זה אלוקות, הכל זה באחדות הבורא. בכוח הבורא- הכל אהבה.  אף האטומים כפי שהסברנו- זה לא שהם באמת נפרדים אלא שזה רק הדמייה.  (על הנצרות והפאגנים נדבר בשיעור הבא)

לגבי האלוקות יש את המשל על החלקיק האלוקי (אפשר להשלים גם בקליפ קבלה למתחיל על הטכנולוגיה המחלישה את הנפש) אז רואים שהגשמיות לאט לאט מזדככת, כאילו מגיעים לכתר של הגשמיות (כסימן לא כתורה) הזמן והמקום מתבטל, החומר מתבטל, למרות שאין לאנשים במקומות מסויימים מה לאכול- אך היום מכונה עושה עבודה כמו של נוח- 10,000 איש..לא חסר שפע בעולם רק שיידעו לחלק אותו נכון.. הטכנולוגיה לכאורה באמת ביטלה את הרעב בעולם. פעם אף במדינה לא היה לאנשים מה לאכול, היום העולם במקום אחר לגמרי. זה שאין כי לא מחלקים נכון. אך מצד האמת רואים שהגשמיות כביכול מזדככת: אינטרנט מעביר ידע כביכול דרך אור, או דרך אוויר שזה מקדם שבירה די טוב, לעומת שפעם היינו צריכים לטפס על הר כדי לשמוע שיעור תורה או ליסוע לרבי ל 30 יום..היום זה ביו טיוב..אך מצד שני אין כוח אפילו להדליק את הטל..או שמים את השיעור על הילוך 4.. או עושים העתק הדבק..

כלומר, זהו רק סימן- זה לא פותר את האדם מעבודה נפשית.

אומרים על ימות המשיח : ״אין בימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות בלבד״  שבאמת הגשמיות תזדכך..ואז הכל קל..אך זה יכול להיות קליפה גדולה אם אני לא משתמש בזה בשביל הנשמה. רואים שכל האינטרנט מחליש האדם..אין לו כוח לרדת למכולת..גם מחקרית יסבירו את זה- צולה תאים במוח. בכל מקרה רואים שהגשמיות מנסה להיזדכך ומנסה להתקרה לשורש, ביטול הזמן ומקום..זה לא סתם.. וזה לכאורה כמו אלוקות שאין זמן ומקום אך כל דבר נראה במסגרת המתאימה.

(בשיעור הבא נדבר מדוע הישמעאל רוצים להשמידינו וכן על הנצרות וטעויותיהם. גם על הרקולס. הנצרות מצד הקיפה כמו שאדם ה1 נולד יציר כפיו של הבורא יתברך כך הם מנסים לומר ישו או הירקוליס..אך הם עושים זאת מצד הקליפה.

השאלה: מה ההבדל בין הרקולס לישו לאדם ה 1, למושה רבנו.

לגבי האיסלם:

לא עבודה זרה מצד הדומם דקדושה או דומם דטהרה. מדוע? הם לא אומרים שהם האור, או הבורא, הם מקבלים שהאדם קטן והבורא גדול. ״אללהואאכבבר״= הבורא גדול.

אבל אין להם אהבה, את השיכלול, אין להם אף בקשה בתפילה. פירוש המילה איסלם= התמסרות. התכלית שלהם זה להיות כמו הלבנה שמתמסרת ומשפיעה על מנת להשפיע, כמובן שמצד הקליפה זה להשפיע על מנת לקבל. הם מכסים עצמם הרבה בצניעות כי יש שם הרבה צימצום א ויש שם קרינה רציניצ..אין שם את התיקונים של עולם האצילות. הם מתפללים 5 תפילות כנגד 5 כלים, אך אנו בצימצום ב ועל כן רק 3 תפילות. המוסף זה עניין נוסף של עליית עולמות.  (בשיעור הבא נדבר למה הם שולטים על הר הבית)

הקרנת סרטון happiness :

מסביר מדוע הרצון לקבל הגשמי הוא רע ומתקדמים- מדוע הצורה של הרצון לקבל היא רעה.

לכאורה נחשוב שמדובר רק על חילוני..גוי..זה במידה נכון..אך גם מדובר עלינו..

הרבש אומר לנו: חילוני רוצה רק את העולם הזה ודתי רוצה גם את העולם הזה וגם את העולם הבא. זה אומנם התפתחות וזה טוב, אך בעצם אם אדם רודף אחרי מצווה בשביל אנוכיותו כמו שנתנו הדוגמא לומר תיקון חצות כדי לקבל דירה..וכו.. מצד צומח דקדושה זה לא שונה מזה שרץ.

אם נדבר קרוב למקום שלנו ככה אנו רצים אחרי הגשמיות. כל פעם חושבים שבקבוק אחר ייתן לנו את האור, תענוג אחר ייתן לנו את האור, תרופה אחרת תתן לנו את האור, תחבולה אחרת תתן לנו את האור, טריק או טריק טוק אחר..ואז מתמלאים ומרגישים מאוד ריקים..בגלל הפרטים, בגלל שאין באמת אור בפרטיות אבל שוב אנו אומרים, אולי זה ייתן לי את האור..ואז רצים אליו..ואז לדבר אחר ולדבר אחר..זה כף הקלע או הגיהנום הגשמי וזה נועד להביא אותנו להכרת הרע- לפחות בדרגת הדומם- והאנושות הגיעה להכרת הרע בעניין זה. כמו שאמרנו בשיעורים הקודמים ואנשים מחפשים דברים אחרים היום.

הסרטון שנעשה ע״י אומן מראה לנו כמה הגשמיות אוכלת אותנו ואנו אפילו לא שמים לב לזה ובסוף התכלית שהגענו אליה…חזר לפרטיות שלו והתייגע לחינם וגם סגרו עליו את האצבעות (כלי קבלה) ואין לו כלום.

ממאמרי הרב״ש:

״ והיות שעל בחינה זו נעשה צמצום והסתר שבמקום זה אינו ניכר שמלוא כל הארץ כבודו (דהיינו השגחת הבורא האלוקות) שרק בזמן שיוצא ממקום הקבלה (דהיינו לעצמו)  אפשר להשיג שמלוא כל הארץ כבודו, אבל מטרם שיוצאים מבחינת קבלה יכולים רק להאמין שהוא כך (להאמין למעלה מהדעת) למה? כי מלמעלה התודעה של האדם מוסתרת, מצומצמת כי אז יחמוס את כל הרוחניות לעצמו אז בנהיר ודקיק אפשר קצת, וזה מה שקורה במצוות בהתחלה. יש גם קצת הרגשות ומחשבות שתקיים מצוות ותקבל עולם הבא..אבל בזה זה נגמר. להגיע להשגה אלוקית שאלה האורות האמיתיים (ולא במבה..ועוד דברים שאפילו לא קיימים מבחינה גשמית) לזה צריך זיכוך. כדי שנוכל להרגיש את זה ולא רק להאמין בזה נותנים עיצה לאדם: לצאת ממקום קבלה שהוא מקום החושך והמיתה. לא לצאת לגמרי ולהתנצר או להתמזרח..אלא במסגרת שהסברנו, דרך תורה ומצוות שהם עושים את הסדר הנכון בנפש. רמ״ח כנגד מצוות עשה, שס״ה כנגד מצוות לא תעשה. (נהייה טרנד בקרב סלבריטי לקיים חלק ממצוות עשה ולא תעשה שוכחים לגמרי) היינו שאין אור החיים (דהיינו אור הדבקות) יכול להתגלות. אע״פ שהוא נמצא בכל מקום. לגבי האדם הוא מכוסה. מי שבא למקום הזה נמצא נפרד ממקור החיים, לכן נקרא המקום הזה חושך ומיתה וכל מיני פורענויות נמצאות שם וזה הנקרא סיטרא אחרא, היינו שהוא נגד הקדושה. שבמקום קדושה שנקרא מקום ההשפעה, ששם הוא מקום של השתוות הצורה לכן במקום הזה מתגלה כל הטוב והעונג שזהו מקום שך ברכה וקדושה וזה נקרא ״ אישת יראת השם״ אך בהתחלה היא נראית לאדם כמו הזקנה הזו..כי יש צמצום והסתר, כי אז יוצאת בת המלך לעצמו..אז מסתירים אותה. וכל עבודתינו הוא רק להגיע לבחינת יראת השם. ( ניתן לראות את זה בהרצאה על רחל אימנו שם הרחבה)

קבלת עול מלכות שמיים- שרים את זה באשת חיל.

שיעור 7

 

 

בדיחה:

עייף? אם לא יפים אז עייפים..כי בלי אור החסדים אי אפשר לקבל את החוכמה. כמו עשיו שנהייה עייף.

נמשיך לדבר על ההבדל בן הנצרות ליהדות, נראה סרטון, וכן נדבר על מהי בחירה, מה הטעות בנצרות וכן על דרך זה.

מה הולך? באמת האדם לא יודע לאן הוא הולך, הולכים אנשים ולא יודעים לאן..נראה את זה בסרטון..

האדם= גימטרייה מה. מחפש את עצמו

בהמה= בה+מה

חופש= מלשון חיפוש.

תקווה חזקה באדם, חירות וחופש זה צד שקיים באדם. בבהמות פחות קיים. חופש זה לא גוגל לשון חיפוש..לא באינטרנט נמצא את האני האמיתי, שהוא נקרא חופש.

יש הבדל בין חופש לחירות (נרחיב בזה כשנדבר על הבחירה).

בע״ה שנלך למקום הנכון.

מדוע השרצים הולכים מאוד מהר, למשל גוקים? מה שנוגע לרצון לקבל, לארציות הם יודעים לעשות מאוד מהר. אך אם תאמר להם לעשות משהו למען הכלל..הם גם לא ישנים מרוב שהם חלק מהתיקנים= תיקונים. הם לא יושבים לרגע רק עושים למען איך אני אהנה? אין להם זמן אפילו לישון.

במסכת שבת- ״רבא אומר: לפני שפתח להם לחכמים אמר מילתא דבדיחותא ושימח החכמים לבסוף ישב במה והתחיל בשיעור״ כתב רש״י סיבת הנהגה זו : יפתח ליבה מחמת השמחה״ אז ידוע  שהרבה עושים בדיחותא לפני שיעור כדי לעורר את הלב.

מסופר על הרב״ש בספר הירוק (הירוק זה הספר שלא כתבו אותו עדיין- זה הבדיחות שלא מיועדות לקהל. יש את הספר הכחול ששם עשו עבודה מאוד יפה.) שבהתחלה לחלק מהתלמידים החזקים הבטיח להם אורות בהתחלה. הגיע מדען ושאל אם גם הוא יכול לקבל אורות. בטח השיב לו..אחרי חודש שנכנס- כיסח אותו. למה? כי באנו לעבוד. כתוב- שמושכים את הילדים עם ממתקים לבית המדרש, שזה נקרא לא לשמה. אך אין לשכוח שבאנו לעשות עבודה. נהייה רציניים אך קודם:

בדיחה-איזה טל כדאי לקנות? סאמסונג- שירי הנחש. אייפון- אני? כבר התחלת לא טוב.

אפל- כל חטא אדם ה1 נהייה מהתפוח. איזה טל? ואאוי- אני זה אנחנו הכלל..ו..וואוו. הכלל הוא וואוו.

מדוע הרצון לקבל הגשמי הוא בבחינת מיתה? מטא..מתה..

מה בין הרקוליס ישו ואדם ה1. האם גוי יכול ללמוד קבלה? מה תפקיד הגויים מצד החיוב בעולם (בשיעור הבא)

(מסך= גימטרייה פיל, כדי לא לפספס נק חשובות. ביל גייטס= גימטרייה סיחון= אותיות חיסון)

ֿעל הנצרות

יש להבדיל בכל התורות בין הטבע לתיקון הטבע. לכל אומה יש את הטבע שלה. 70 אומות כנגד 7 ספירות שהתפרטו ל10 ויש את התיקון של הטבע. גם לקליפות יש סוגי תיקונים.

יש תיקונים טובים ויש תיקונים רעים. בנצרות- הכלל שלהם- להכות ברצון. ביטול התאווה נחשב בעינהם לקדושה עילאית.  ביהדות זה דווקא חטא. נזיר צריך להביא קורבן, כלומר אם אני כומר (לשון חומר)או בישופ (בלייק פריידיי) אז אנייותר צדיק אם אני מנוזר.

ביהדות- מושה רבנו (שבת זה יותר גדול מיום טוב) הוא חזר לאשתו כמצווה להחזיר גרושתו, כמובן אחרי תיקונים (גרושתו של צמצום א) אנחנו בעד להגדיל את הרצון הכי גדול.

מי שלומד תע״ס בבוקר- הרב מסביר שם על העיגול, על העיגולים היחיצוניים והפנימיים. כשיש קו- דווקא העיגול שקרוב למרכז זו מדרגה יותר גבוהה. אך אם אין לו קו וזה רק עיגול אז שם זה הכי גס. אז הכל תלוי אם זה בטבע או בתיקון טבע. אם יש לי מסך /רצון יותר גדול אני יותר צדיק. צדיק זה לא רצון. זה לא תורות המזרח פה. צדיק רוצה הרבה הרבה יקבל, יותר מזה..הוא בכלל רואה רצונות מעבר לזמן ומקום..שזה יותר משניצל או עוף גשמי- שאלו פירורים..צדיק באמת רואה אורות.  אך זב בגלל שיש לו מסך מראים לו. ככל שאנו מתפתחים יותר- מגלים לנו יותר.

כלומר בנצרות הכלל שההתנזרות היא יותר צדיקות אך זה אינו נכון.

ביהדות- רק אור הכחמה הוא אור של מחילת עוונות.

אור החכמה= בכתבים, הרב״ש, בזוהר, בפירוש הסולם. שזהו אור של מחילת עוונות. דהיינו רק כשאני נהנה, אוהב- אז באמת העוון נמחל. יש כפרה= להסתיר את הרע. יש סליחה..אך התיקון האמיתי זה שאני נהנה מהאמת.  רק זה מתקן באמת.

יש דברים שאין להם תשובה בזמן תיקוןכמו ממזר וכו.. (בהרחבה בשיעור בתניא) אך בתשובה גדולה- שיכול גם את זה לתקן. למה? כי זה דברים שבאים מצמצום א שאי אפשר לתקן אותם בזמן תיקון. והעבודה היא בשמירה, אך באופן כללי ביהדות דווקא כשאני נהנה בקדושה אני יותר צדיק.  אין אצלנו תענית שתיקה אלא הפוך- בפגישת חברים אל תעשה תענית שתיקה, תשבח חברים..יש כלל ״זבל פרדותיו של יצחק גדול מכספו וזהבו של אבימלך״ ( נסביר בהמשך) לכן אור חכמה הוא אור של מחילת עוונות.  דווקא שאני אוהב ונהנה אבל בקדושה אז אני צדיק. עד אז אין האדם מתקן באמת. יותר מזה יש אחיזה לקליפה..בתעס בקטנות הקליפות אוחזות בחסרונות שבקדושה ורק כשיש גר בעמידה בשלמות אז אין להם אחיזה. לכן נקודה מרכזית שתהינו ודיברנו על כך בפעם הקודמת כשהם אומרים וידויי- זה לא אל תעניש אותי..מה חטאתי..הם גם מכים בעצמם עם שוט..ועוד שיטות להכאיב לגוף. לכאורה זה קצת הגיוני (נדבר על כך בהמשך). ביהדות מעיקר ההלכה זה אסור לפגוע בגוף, להשחית- זו עבירה (ברוב המקרים) זה חטא לפגוע גם בעצמך כי אדם צריך לכבוש את הרצון לקבל.

הנק היסודית-  עיקר הכוונה ביהדות בוידוי- שאדם מצטער שלא נהנה מן האמת. אז אם אומר ״פשענו, עווינו , גזלנו..״הרי זה טוב לגזול מיצר הרע…ואת כל מצריים..זה טוב אך השאלה באיזה אופן. לכן עיקר השלב הגבוה של הוידוי- שאני מצטער על שלא נהנתי..לא על זה שלא חטאתי ושלא סבלתי- גם כמובן אך זה לא העניין..גם בכלל לא מצטער על המעשה כמו שהרב אומר. אני בעולם הזה ואני צריך את זה כי זה מפגיש אותי עם הרהור שאיני מספיק אוהב ..שהרי אין תפילין גשמיים בעולם הבא. וגם אין עריות בעולם הבא. יש אורות עם א ולא עורות.. אקיה= גימטרייה חסד= גימטרייה= עב? גלגול?

יש בגמרא סיפורים..למשל שאסתר היתה עם אחשוורוש כדי להציל העם. לכאורה אם נסתכל על חיצוניות היא עשתה מעשה לא טוב עם כזה רשע, אך הכוונה שלה היתה אמיתית.  יש חשיבות גדולה למעשה למי שנמצא בתחתית עולם העשייה כי בד״כ איננו עושים את המעשה מעצלנות..או בריחה מעבודה..אך מצד האמת התיקון הוא בלב. הרי אין גשמיות, אין מראה..למדנו שהגשמיות היא רק הדמייה- אז אם אני מצטער על מה שקרה במסך, בסרט- אבל אין סרט!! אז מה יש? את ההתפעלות שלי מהסרט. אז אם דרך ההתפעלות שלי מהסרט גיריתי את הנק הפנימית- אז אדרבא זה מערת המכפלה! עיקר העבודה היא ככה.  אבל אם אני רק רואה את הסרט ואני נתקע בסרט אז עם מה אני אעלה לעולם הבא? עם סרט? אין שם סרטים יש ספירות. ואין שם סדרות..

חשוב לומר שבגלל שהוא מחזיק את ההנפשה הבסיסית של דרגת דהדומם דהדומם דהדומם דדקדושה אז יש לו ערך כי הוא מקיים לאדם את התודעה הגשמית ובאמת הוא נורא חשוב. אבל אם אני רק עושה אותו ואני לא מתקדם מבפנים זה חמור מאוד. וזה ניתן לראות בתיקון ל' בתיקוני הזוהר. בכל מקרה הוידוי זה שלא נהנתי מהאמת וזה דבר מאוד גדול- אני מצטער שאיני אוהב, שאני לא מצליח לפעול את הפרטים האלה מצד הקדושה. כל התורה כולה, כל שמותיו של הקב״ה..הרב אמר במאמרי הסולם שמי ששומר שבת- מוחלים לו אפילו אם עבד עבודה זרה. יש עבודת רז ולעומתה עבודה זרה. אם האדם הגיע לכלל, לתכלית- אז עבודה זרה, דהיינו השתמש ברצון לקבל זה דבר טוב, זה לא דבר רע. אך כעת אסור להשתמש בעיגולים האלה- את זה הרב לימד בתע״ס- זהו פגם מאוד גדול. לכן כל פרט כפוף לכלל בו הוא נמצא. וזה נובע מן החוק של ״קטן מתבטל בפני גדול״ בגין ____

טעות נוספת שלהם:

הם רוצים להידבק בבורא דרך החומר. שהבורא מתלבש בחומר. לכן יש להםצלמים שיהיה קרוב לרצון לקבל. הרבה מן הצלמים הם מדתות אחרות שעשו את זה. אנחנו לקחנו רק את הזהב ממצריים ולא את הפסלים. הרבה מהחגים כולל הבלייק פריידיי שהיה כנגד חנוכה..

אצלנו חג האורות..ושם בלק..חגים נוספים..כריסמת..כרי סמך.. בפורים היה ליל כל  ״הליצנים״ זה לא שייך לנצרות אלא הם לקחו את זה מדת קודמת. לכאורה עשו את זה בחוכמה גדולה- שיהיה קרוב לרצון לקבל.

להידבק בבורא דרך החומר- הכוונה היא שהבורא התגשם כדי לתקשר עם הנברא- כדי שיהיה מה שמקשר בין הבורא לנברא.  לכאורה זה מאוד הגיוני: אם הייתי בלי דעת- לא הייתי מזלזל בזה בכלל. למה? כי זה נראה הגיוני: אין לנו השגה בבורא, הוא מחוץ לטבע- תביא לי פה משהו אל הרצון לקבל. וזו בדיוק מהות העבודה הזרה.  אנו אומרים ״אני הוויה לא שניתי״. אלה דברים דקים מאוד. הרב אומר: לפני הרבה שנים הרבה אנשים נבהלו כשאמר אותם אך כעת קצת התרגלו אליה: ״הבורא זה לא הקדוש ברוך הוא״  מה הכוונה? השם בורא מתייחס רק על החידוש והקב״ה זה זעיר אנפין +אצילות. (פירוט לעניין זה בקבלה למתחיל ובהקדמה לפרי חכם ) הבורא שאנו קוראים לו הבורא ששם זה מתייחד רק על החידוש, דהיינו,על המצאת יש מאין. שאנו תופסים אותו כסיבה ראשונית. זעיר אנפין דאצילות זה לא הבורא..זה גילויי של השגחת הבורא. מבחינתינו באמת אומר שעולם האצילות כולו אלוקות אפילו הכלים הם בבחינת אלוקות. באמת שאנו לא יכולים להבדיל בזה לכן אנו תמיד  מקפידים לומר ״אחד אחש יחיד ומיוחד״ שרק התודעה שלנו מחלקת את הכינויים של הקב״ה שזה דרכי גילוי של הבורא לבריותיו.  אנו הוויה והבורא מבחינתינו זה אחד. אך אנו כן מחדדים – כמו שבעל הסולם מסביר את זה בצורה הכי טהורה שיש:  אם לא נעשה את ההבחנה הזו נגיע לעבודה זרה כמו רוב הלומדים ורוב התורות- שיש את הבורא לכשעצמו שאין לי שום השגה אליו והרחבנו בזה בשיעורים הראשונים ויש את השגחת הבורא את בריותיו- וזה ״אנת הוא דאפקת עשר תיקונין..״ שזה בעצם שמות הקודש, שזה בעצם לבושי מוחין, שזה גם לא לגמרי הנברא..זה לא רק שזעיר אנפין דאצילות בתוכי יש גם זעיר אנפין דאצילות מחוצה לי. וזה נקרא כמו משהו ממוצע- כמו לבושי מוחין. לכן אנו רואים את המציאות בחוץ. נסביר למה ונרחיב במקום המתאים)

אם כך הבורא עשה משהו והרב רמז על כך כי זה דבר דק ״הבורא יצר ועשה משהו מיוחד שזה לבושי מוחין..דברים שדרכם הבורא משגיח על הבריאה. אבל זה לא הוא. מבחינתינו זה הגלות שלו..אז זה כן הוא. אך אנו חייבים להחזיק גם בנקודה שזה לא הוא. למה? כי אם זה הוא- זו עבודה זרה כיאני תופס אותו דרך הרצון לקבל. לכן תמיד יש את הצד של ״עתיק״ של נעתק מהשגה. הדברים מאוד מאוד דקים ועלינו ללמוד הרבה ואולי גם להתגלגל הרבה כדי להבין אותם.

(הרחבה בקורס קבלה למתחיל)

יש גם עניין שהרקולייס או זיאוס(זה מיאוס) נוצר מהבורא. או שישו הוא התגשמות הבורא- זה הסברנו בדיוק מדוע זה לא כך..(בשיעור הבא נקרא ממאמר החירות כדי להבין נק זו מדוע האדם הראשון הוא לא ישו ואינו הרקולייס..לכאורה זה די דומה..אך יש לנו יסודות מן השיעורים הקודמים מדוע זה לא דומה. ) אנו אומרים שיש את הצורה המשותפת לא את החומר המשותף (כי אין בבורא את החומר).

במנזר אומרים שהחומר חוזר להיות אור ופה הם אומרים שהאור נהפך להיות חומר. וכמובן נתווספו הרבה תקלות וכל דת וכל בישופ (ביכלום) הוסיף את הקליפה שלו לעניין. אך באופן כללי אלה הדברים.

הרצון לקבל הוא חידוש- בהרבה חסידויות אומרים את זה..שהנברא זה עצמות הבורא..חלק מהבורא..זה דק מאוד..

כל הדברים האלה הם עבודה זרה.

בנצרות- הם גם מבטלים את המצוות המעשיות ולכאורה הם צודקים..כי אם צריך להיות רק משפיע, להכות ברצון לקבל כי הוא רע. לשים לב שיש הרבה סתירות: מצד אחד אומרים שהבורא התגשם ומצד שני אומרים תן את הלחי השנייה. מנסים לתקן את הקווים בכל מיני טריקים..אך זה לא שלם. זה לא ג קווים.

למה ישו ביטל את המצוות המעשיות? כמו שראו אותו אוכל חזיר, משהו לא כשר. תלמידיו שאלו אותו מדוע? השיב: זה לא חשוב מה האדם מכניס לפה אלא מה שמוציא מהפה. אמרה נאורה..לא משנה מה אתה אוכל- אבל אל תדבר לשון הרע.  כך ניתן לראות שבכל קליפה כאילו אוחזת באמת. בעצם הוא אומר זה לא משנה מה אתה מכניס פנימה- אל תוציא ליכלוך, אך אם אכניס ליכלוך פנימה- הוא צריך לצאת מאיפהשהוא, אחרת האדם ימות. זה אפילו עובד כך ברפואה סינית…גם החיסון ייצא מתישהוא..הרוחני כמובן..

בזוהר ״אם אדם ניזון מג קליפות הטמאות- אחרי זה יהיו לו מחשבות מטומטמות. אם אדם מסתכל על נשים זרות- אחרי זה יהיו לו מחשבות זרות.״ זה מאוד משנה מה האדם מכניס. כי האדם זה רצון לקבל. הוא טעה בכך שאמר שממילא לא מתקנים את הרצון לקבל אז תהייה רק משפיע. לא!! אם אכניס ליכלוך- ייצא ליכלוך. הוא גם ביטל את השבת ומצוות מעשיות כי באמת כאילו לא צריך את הרצון לקבל.

בחכמת הקבלה כתוב ״שהאור התגשם״. הרבה רבנים לוקחים את הציטוט הזה..רבל זה לא נכון. המשל של החלקיק האלוקי והתותח אלקטרונים- האור לא התגשם. מה שכתוב בחכמת הקבלה שהאור התגשם- הכוונה לבחינה א שהאור והכלי באים כאחד, כמו עובר במעי אימו והוא מתגשם מבחינה א שהוא בא מהצד העליון לבחינה ד שזה ההשתוקקות של הנברא. בדומה למלכות דאינסופ לעולם עשייה. אך כשמפרשים את זה כפשוטו אז הם מבינים שהבורא התגשם. וזה עוד הסבר חד למה הבורא זה לא הקב״ה, הרב הסביר זאת כך: כי אם האור התגשם אז הבורא התגשם.  ואנו הרי אומרים שאין שינויי באור. לכן מה שכתוב שהבורא התגשם מדובר מצד התודעה של הכלי: שבהתחלה האור והכלי באים כאחד והוא כעובר במעי אימו ולהתגשם זה אומר מלשון גשם שיש עיבויי ואידויי: אידוי= הדבר מופשט, כך המולקולות אוויר מאוד רחוקות. וכשהדבר מתגשם לטיפות גשם זה נהייה מאוד צפוף. כך גם הגלקסיות והכוכבים נבנים כך: בהתחלה רחוקים ואחכ מתקרבים כמו טיפות. כך גם הנשמה עובדת.

עוד הרב אמר בשיעורים (במאמרי הסולם) בנצרות- השבת היא הכנה לדבר הבא. אצלינו -היא גם הכנה לדבר הבא והיא גם התוצאה והתכלית מהשבוע הקודם. לכן השבת אצלינו בשבת ולא ביום ראשון. אצלהם ראשון דהיינו, מתחילים הלאה. גם באיסלם- השבת היא ביום שישי- כי הם בבחינת הצדיק, היסוד- הם רוצים להיות משפיע על מנת להשפיע- אז התכלית שלהם..לכן לעניות דעתי הם עושים את זה ביום שישי.

עם זאת- אם הדתות יבטלו את העבוד הזרה שלהם, כמו שעשו באיסלם- אז הם יכולים לתמוך בישראל.  גם הנצרות- אם נוריד את כל הקליפות יש להם גם צד שהוא נכון..אי אפשר לומר זאת- כמו ששאלו בפעם הקודמת אם המזרח זה דומם דקדושה- וודאי שלא כי זו עבודה זרה, אבל יש שם טהרה. אבל זו טהרה שהיא עבודה זרה. אז אי אפשר לומר זאת. אולי שזו הכנה של הכנה של הכנה..

אפשר לומר (ונרחיב בשיעור הבא) שאיסלם יכולים לתמוך ביהדות כי הם בלהשפיע על מנת להשפיע. כשהם יהיו כפופים לישראל- זה באמת יכול לתמוך בעבודה של ישראל.

על הנצרות כותב בע״הס, אם כי רוב לומדי הקבלה החיצוניים עיוותו את המשמעות של זה, גם מצטטים אותו הרבה בצורה עקומה שלעתיד לבוא כל הדתות ימשיכו בשלהם ולא צריך לשנות כלום. זה לא כפשוטו- אלא הוא מתכוון שהם יסירו את העבודה הזרה ובטבע שלהם הם יוכלו לתמוך בישראל. למשל- אם הנצרות יורידו את העבודה זרה- אז הם צודקים- אנו לא רוצים להשתמש בעשיו, אבל אם מערבבים את הכל- אז הכל תוהו ובוהו. לכן יש צד טוב (הוא לא טוב אלא רע אך אם נסיר את הכל) היות וכל התורה כולה היא שמותיו של הקב״ה..יש צד צודק כי הרצון לקבל הוא גשמי, רע- הוא גורם לכל הבעיות- אז תמחק אותו.

את זה נראה כעת בסרטון:

למה לכאורה יש צד נכון במה שהם אומרים ומדוע הם הגיעו לדברים אלה?יש להזכיר שכל הדתות הן הכל סוגי תודעות בתפיסת האדם וזה לא רק מבחוץ.

הרצון לקבל הוא דקיק דדקיק דדקיק- עד לשם הוא מגיע. מה תכליתו? להיות מנה שווארמה לתולעים. הסרטון הזה מאוד יפה אם כי לא הייתי מגביל אותו רק לטל ניידים וטאבלטים אלא לתודעה של האדם שעוסקת רק במראה החיצונית ולא עושה עבודה פנימית.

הילד הוא הנק הפנימית (כמו השיעור שלנו הנקרא הנקודה הפנימית) מחפש לראות איפה האמת? והוא רואה שכולם משחקים בחיצוניות. ופשוט מתרגלים ומתרגלים לזה..וטובעים. בסוף מגיעים לתכלית של מגדל בבל שזה ליפול למטה ושבירת הכלים וכו.. בטח זה הנוקבא וזה לא סתם אלא המלכות שנפלה.

לכאורה הדתות (דת מלשון תודעה אפשר לומר, או מלשון דעת) כי זה סוגים של תפיסת המציאות.

דיברנו על כל התורות כדי לגרות את הנקודה הפנימית, כי הכל בתוך התודעה של תפיסת האדם.

נקרא קטע קצר לגבי הרצון לקבל שכל שכן הגשמי שהוא הצל של הצל של הצל, מדוע הוא גורם לכל כך הרבה בעיות וכן מדוע הוא מאוד חשוב ונצרך. הדתות (התודעות האלה באדם) הגיעו להבנה(נרחיב בהמשך) שהרצון לקבל הוא רע וגורם לכל הבעיות..תמחק אותו. במזרח אמרו תהייה מלאך ותבטל אותו לגמרי ואלה אמרו תכה בגוף הגשמי הוא רע, גורם לחטא, לחטא הקדמוני והנחש=חוש. השרצים שרצים מהר לרצון לקבל. לכאורה אלה דרכים טובות- אך אם אדם צם כעת שבוע- אז הוא יותר רעב עכשיו. אם אדם שומר את העיניים רק מבחינה חיצונית- אחכ הוא יותר מסתכל. מדוע? כמובן אם הוא מצרף לזה עבודה פנימית אז זה בחלט עובד פלאות כמו טל..אבל אם עושה זאת רק  מבחינה חיצונית, בסתר רואים הרבה צדיקונים ששומרים העיניים אך בסתר עושים את העבירות הכי קשות. כאן הסטטיסטיקות של גוגל לא טועות בזה. דהיינו, במה גולשים אנשים. על כן. חייב לצרף לזה עבודה פנימית אחרת זה מתמוטט.  לכן תפיסות אלה לא יכולים להחזיק מצד הבודה הזרה שלהם או מצד התיקון הלא שלם שלהם. אך אם הם היו תומכים בישראל, אז יש לזה מקום  להכות ברצון לקבל הרע ולדחות אותו אך יש בזה הרבה רובדים ופרטים שרק עם ישראל יכול להדריך להיות אור לגויים בעניין זה. אך זה באמת תלוי בנו- כמה נגדיל את מיעוט התורה. כל עוד  לא נגדיל אותה ונזלזל בה, הן מבחינת ללמוד נק פנימית והן מבחינת שמי שכבר לומד  קבלה יגדיל את פנימיות הקבלה, אז אנו נותנים כוח לנוצרים וליהודים המשיחיים, לצעירות מתבוללות שמתחתנות עם ערבים וכן על דרך זה- אך בעצם זה אנחנו אשמים. זה לא הם.

מספרים על החזון איש שאמרו לו שאין צניעות בצבא אז הוא אמר שעלינו להתחזק יותר בצניעות.

״ומה עשה הבורא שלא יקבלו בחוזקה (בחוזקה הכוונה עפ ההשתוקקות)עשה דבר קטן. ברא בחינת חושך בעולם. (ברא הכוונה לא רק מצד יש מאין, אלא שבריאה זה גם לשון מושאלת שעולם הבריאה הוא מופרש מעולם האצילות ויש שם הסתר, כמו שלמדנו בחלק ט״ז)  הנקרא העלם והסתר, שאם הנבראים לא יהיו מוכנים להיות עבדים, לעבוד בשבילו (דהיינו בבחינת להשפיע על מנת להשפיע כאמצעי) הנקרא מקבל על מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו מצד התכלית, על דרך שאמרו חז״ל הידבק במידותיו, שכל זמן שנמצא בכלי קבלה כל מה שמקבל יותר נמצא שהוא גרוע ביותר, דהיינו בכלים דקבלה העיגול הפנימי יותר הוא גס יותר ומקולקל יותר, אבל בקו – הפנימי יותר הוא חשוב יותר , היינו שמתרחק מהקב״ה. לכן עשה תיקון גדול, שבמצב שכלי הקבלה שולטים באדם (כלי הקבלה הכוונה: צורת הקבלה, סיבת הקבלה) הוא לא רואה שום דבר שבקדושה שיהיה לו משם להוציא תענוגים.(וזה גם שבירה כי אם את הגשמיות אתה רוצה לחמוס לעצמך- אז אם יראו לך רוחניות על אחת כמה וכמה ומצד שני אי אפשר לא לתת לך בכלל אור..כי אז אין קיום..אז עשו משחקים..אומר שנותנים לקליפות על ההכרח או רק כדי  למשוך את האדם כמו שמושכים את הילדים עם ממתקים לבית המדרש..ואחכ לוקחים את זה..כך עוד פעם מאירים ושוב לוקחים..כדי שנוכל מצד אחד יהיה לאדם מקום להתאמן באמת ומצד שני בלי אור אי אפשר להתקיים..אז יישאר בקליפה. כך עושים עבודה מאוזנת של : הבדלה, הכנעה והמתקה. ויש מקום שלא לשמה. וכל פעם אנו מגדילים את זה) לכן לסיום אלא שרואה רק אלו התענוגים שניתן לראות המכונים תענוגים דפירודה. כמו שאמר האר״י הקדוש: שניתן לקליפות בבחינת הארה דקיקה בכל התענוגים הגשמיים (כשאומר גשמיים הוא מתכוון לביעא דקליפא אך בתחתית עולם העשייה זה בכלל עוד יותר רחוק..זה פירורי פירורים של מה שהוא מדבר פה. ) בכדי שיהיה להם קיום (כי בלי תענוגים אי אפשר להתקיים וכן לא יהיה לי מקום לתקן..כי איני מרגיש כלום. ורק זה האור של הגשמיות ניתן לראות, ששם נמצא התענוג (כמו שאתם רואים את כל בני העולם, הם רואים רק את הגשמיות. רק לזה הם מתייגעים) מה שאין כן ברוחניות יש ענן חושך שמכסה את כל התענוגים הרוחניים.  וכדי שאדם המתחיל בעבודת השם לא יברח נעבודה דלהשפיע כיוון שאין זה בחינתו כנ״ל, דהיינו מצד טבעו, לכן מוכרחים להתחיל משלא לשמה (ועל כך נרחיב בשיעור הבא) אז יש מקום גדול ללא לשמה..אך מצד שני אסור  להישאר שם. יש למצא את האיזון.

קבלה – חכמת הקבלה #קבלה #חכמת #הקבלה #חסידות | 📌 הירשמו לערוץ בקליק והפעילו את הפעמון 🔔 לקבלת עדכונים | שיעורים | ושידורים חיים | הצטרפו לטלגרם לעדכונים נבחרים ותוכן יחודי: http://telkb.net | אתר הבית: https://kabbalah.pw | פייסבוק: https://bit.ly/3JVlHvk
הצטרפו כחברי מועדון לתמוך בהפצת התכנים וקבלת הטבות:
https://bit.ly/3MH1YE2

לכל הערוצים:
https://linktr.ee/kab10

קבלה – חכמת הקבלה #קבלה #חכמת #הקבלה #חסידות | 📌 הירשמו לערוץ בקליק והפעילו את הפעמון 🔔 לקבלת עדכונים | שיעורים | ושידורים חיים | הצטרפו לטלגרם לעדכונים נבחרים ותוכן יחודי: http://telkb.net | אתר הבית: https://kabbalah.pw | פייסבוק: https://bit.ly/3JVlHvk
הצטרפו כחברי מועדון לתמוך בהפצת התכנים וקבלת הטבות:
https://bit.ly/3MH1YE2

לכל הערוצים:
https://linktr.ee/kab10

קבלה – חכמת הקבלה #קבלה #חכמת #הקבלה #חסידות | 📌 הירשמו לערוץ בקליק והפעילו את הפעמון 🔔 לקבלת עדכונים | שיעורים | ושידורים חיים | הצטרפו לטלגרם לעדכונים נבחרים ותוכן יחודי: http://telkb.net | אתר הבית: https://kabbalah.pw | פייסבוק: https://bit.ly/3JVlHvk
הצטרפו כחברי מועדון לתמוך בהפצת התכנים וקבלת הטבות:
https://bit.ly/3MH1YE2

לכל הערוצים:
https://linktr.ee/kab10

הרב מרדכי גוטליב – שיעורים נבחרים לזיכוי הרבים

שלום וברכה אנחנו בהילולת רבי יעקב

אבוחצרה סבו של אבבא סאלי

בעצם

א כתב ספרים נכבדים בפנימיות

וחוכמת הנסתר

והקבלה אנחנו נלמד היום עם מכסוף הלבן זה

ספר

למתקדמים אנחנו נלמד את זה

עם מחסוף הלבן הבהיר ש זה מסביר קצת את

המילים מבאר אותם יותר על מנת להקל על

הלומדים וגם אני אסביר לפי

העניין אנחנו עושים את הלימוד כדי פלה

להתכלל בזכות

הצדיק א מה זה זכות הצדיק הזכות שלו הקשר

שלו להשם בשונה ממה שחושבים בני

העולם שהצדיק בא לתת סגולות

לגוף וברכות והשפעות זה תורה של ילדים

קטנים שרוצים לנצל את הצדיק ולקחת ממנו

אורות והצדיק לא באמת מעניין אותם מה

שמעניין אותם זה מה שהם יקבלו

מהצדיק מה זה עושים בכיתה א' אנחנו

נרצה יקבלו לא יקבלו זה כבר שאלה אחרת אני

לא אכנס לזה פה א אנחנו בכיתה ג' בלשון ג'

קווים

למה רוצים להדבק

בצדיק כדי להידמות למסירות נפש שלו בעבודת

השם ואהבת

הזולת ולכן אנחנו

רוצים להידבק בצדיק תקלל בו

לה להדמות

אליו ובגלל

שיום הפטירה שלו זה היה נקודת הקשר

האחרונה שלו לעולם

הזה

לכן זה יום מסוגל אומרים גם ש נפש

הנפטר מבקרת בקבר ביום

הפטירה כמובן הרוחניות לא תלוייה בזמן

ומקום אז איך אומרים דבר כזה

אלא יש

סגולה שש נ ת קשר כי זה היה היום שהוא

הסתלק בו זה היה הקשר האחרון שלו לעולם

הזה אז בסגולת הגירוי הזה הקשר הזה אפשר

להצטרף לזה להתחבר לכוח הזה ולהפיק ממנו

לפנימיות

כמובן אם אפשר

אז ראוי ויש

עניין לבקר בקבר הצדיק

ביום פטירתו אם לא ניתן אז לומדים את תורת

הצדיק הרבה פעמים אפילו זה גם

עדיף כי אבל שוב זה תלוי אם אני מדבר

בכיתה א' או בכיתה ג' כי לצדיק צריך לבוא

עם הכנה עם היראת כבוד לא כמו איזה

סופרמרקט

א וזה התפיסה שניהיה לגבי צדיקים גם על על

כבוד קדושת האביר יעקב גם על הבבא סלי הם

הסתירו את את

עצמם

אבל בכתובים רואים כמה הוא מדבר על העסוק

בתורה לשמ אני קצת

מקורר קשה לי לדבר אבל אני אשתדל יש לי גם

כאבים בפה לרפואת ארון בנזל

א רואים כמה הצדיק לא לא בפה במוח אין כאב

הכאב במוח זה השליה שלזה בפה זה דווקא דבר

יפה זה בא לסמל לנו רעיונות

רוחניים בכל אופן

א

אז צריך למצוא את

האיזון לכן אם אפשר ללכת לצדיק יש עניין

גדול לעשות זאת כמובן או לעסוק

בתורתו

א להדליק נר להדליק נר הכוונה להדליק את

הנשמה הנר בחו זה סמל אבל אנחנו מדליקים

את הסמל כדי להתקשר לנקודה

הפנימית הטעות בתפיסה

החיצונית שחושבים שאם עושים פעולות טכניות

בחוץ אז זהו הכל בסדר ואז מאבדים את

ה דבר הפנימי שצריך להפיק

מהצדיק וזה חבל מאוד כי נשארים עם נר גשמי

ושום דבר בנפש רק דמיונות למה אני

קשוח בגלל המצב

במדינה אז אני צריך קצת לחדד את הלש בכל

מקרה הזוים בכתובים שלו מדבר הרבה על הלש

על הלשם שמיים על הפנימיות על הנשמה בצורה

מאוד גלוייה זה דבר יפה לראות את

זה וזה מה שאנחנו רוצים להשיג מהצדק לא

דברים אחרים כמובן אפשר לבקש שזכותו על

חיילי צהל אה כי זה משהו לכלל

ישראל א אז אפשר לבקש ואם הבורא ירצה הוא

יסייע

בידנו אבל מה תהיה איכות הבקשה איכות

התפילה זה לא תלוי כמה נמל מל בפה אלא כמה

נבוא עם הלב והנפש בצורה נקייה טהורה

וענווה

ואז התפילה תהיה משובחת ובעזרת השם שגם

הקדוש ברוך הוא הוא יענה

לתפילתנו מספרים עליו הרבה

ניסים על אביר יעקב לא על הבבא סאלי זה גם

על הבבא סאלי אבל זה סבא של הבבא

סאלי אבל אני לא אכנס לסיפורים לא פחות

מעניין אותנו כי זה כיתה א' אנחנו עוסקים

בכיתתה

ג' הנס האמיתי

זה להיות צדיק זה נס כי זה מעל

הטבע זה נס

לתקן את המידות את יצר הרע זה הנס

האמיתי כיסופין כסף זה כיסופין להשם זה

הנס האמיתי

החולי שאדם לא מרגיש את הבורא אז הוא חולה

יש לו חלל פנוי מ

אלוקות זה הנס

האמיתי אז לגבי

סיפורים זה פחות מה שאני

מביא זה יש באינטרנט הרבה סיפורים וכדאי

לקרו על הצדיק באמת את הקורות חיים אני

בלי נדר רוצה גם לעשות את זה יש לי קורות

חיים משהו רציני בעיון לא לא משהו קצר מה

שיש באינטרנט אני ושב על זה ככה להכיר את

הצדיק יותר לעומק להתקל בו רציתי ללמד את

זה אבל אני לא לא רוצה שזה יהיה חיצוני

מדי אנחנו נעסוק בפנימיות פה אז נלמד

ושנזכה

להתקל ב בצדיק בעזרת השם

וזכותו תגן בעדנו אמן

ואמן סוד הפסוק אני קורא מ מחסוף הלבן

פרשת

וירא סוד הפסוק אך אלוהים ימחץ ראש

אויביו ואפשר דל הזר המז דוד המלך עליו

השלום אך אלוהים המחץ ראש אויביו קודקוד

שיער מתהלך באשמיו

זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא אמחץ את ראשו

של

עשו ועל פי המור כאן אפשר לפרש וזה הכתוב

וסמוך לו דכתיב

אמר

אדוני מבשן השיב השיב מצלות ים עוד כמה

פסוקים ד עוסק מעניין הקאת ראש האויב הוא

מדבר על סרט מכות שהביא הקדוש ברוך הוא על

המצרים במצרים

ועל שהוציא את ישראל

מתוכם ובא דוד המלך לרמוז על מה

שכתבנו דגלו מצרים היה שולט בה אתיק

דקליפה שהוא הראש לער הקליפים ד

מסובה דטומאה

וזה לעומת זה עשה אלוקים כשם שישנן 10

ספירות בקדושה כך יש 10 ספירות בטומאה ואם

כן ראש הספירות דטומאה הנו אתיק דקליפה

והוא הראש המדובר בפסוק

הנזכר והוא פראה אשר אחוז בעתיק ד כליפה

לכן אמר הכתוב שהקדוש ברוך הוא עקה בגולת

מצרים את ראש

האויב בהיות שפרעה אחוז בעתיק

דקליפה שזה כליפה כאילו כנגד הכטר

כליפה סליחה מאוד מאוד

חזקה אלוקים רומז על הקרת ראש הקליפה עוד

יש לפרש דינן נתבאר לאל א אולי אני אסביר

קצת מה שקראתי לפני פרעה הוא כנגד הכתר

כנגד העורף אבל זה סוג של כתר

א זאת אומרת כמו שאמר לו בפרשת ויגש מי

כמוך כפרעה שהאדם לא

מבדיל בין

פרעה לכאורה לקדוש ברוך הוא מצד אחד פרעה

שולט עליו מצד שני הוא רוצה גם שהקדוש

ברוך הוא ישלט עליו הוא כאילו בין שני

העולמות או האנוכיות שולטת בעולם או

הקדושה ו זה לעומת זה זה לא פשוט עכשיו יש

בזה כמה מדרגות יש בפשטות שאדם מחשיב את

הגשמיות את פרעה הגשמי על פני

הרוחניות זה כיתה א' בכיתה

ג' זאת אומרת שהוא מוכן לעבוד את הבורא

בבחינת פרעה זאת אומרת הוא מכיר את שם

אלוקים רק אם יצא לי מ איזה תענוג אור

אני מוכן לעבוד אם לא אני לא מכיר את

הווייה הווייה זה מעל הטבע מעל הכל אני לא

מכיר אותו אני מוכן רק עם אלוקים מה ש

גימטריה הטבע מה שמאיר לי לרצון

לקבל וזה עבודה שאדם צריך

א

ג לעבוד

בה ולצאת

מה שליטה הזאת של ה צון לקבל על עצמו

בעיקר בעבודת השם שמה עיקר העבודה אבל זה

מתחיל מהגשמיות הפשוטה לכן נאמר רה אשר רה

פעמיים כי בהתחלה צריך לצאת מהקליפה

הגשמית ואז מהקליפה הרוחנית שהא יותר קשה

וגדולה אבל זה גם כיתה ג' זה לא כיתה א'

זה מדרגה יותר גדולה אבל המבחנים יותר

קשים אלוקים רומז על הקרת ראש

הקליפה יש לפרש דנן נדבר לל שמלכות הקדושה

הי זאת שהכתה את ה10 ספירות שלו ב10 מכות

והנה ידוע מ חזל וכתבי האריזל שהמלכות

נקראת בשם אלוקים לכוונתו היא שהקדוש ברוך

הוא בעל הכוחות

כולם וזו הי מידת המלכות להנהיג ולהמשיך

השפעת המציל בכל הכוח

בעולם והנה מילת ראש היא רומזת לשם

אלוקים באופן הזה דעות רש שמספרו 200 הוג

טרי השם אלוקים בריבוע לשם אלוקים בריבוע

נכתב באופן כזה א' ו ל

ולא ו' ל וה וי כמו שבנך נחמן מאומן זה

נקרא

בריבוע ועוד פעם ימ המם וחשבון כל האותיות

עולות למספר ר ועוד ש' של תיבת ראש הו

גימטריה השם אלוקים במילוי ידן כי אלוקים

במילוי אותיות

נכתב באופן הזה מה זה המילוי האותיות

שמרכיבות את האות כמו א' ה מורכבת מא

לפ

סופית אז המילוי שזה א ל ו וי ומ זה יוצא

ביחד 300 כמספר ות

ש' ות א של תיבת ראש ה הוא רומז על שם

אלוקים פשוט

דהו שם אחד פשוט דוגמת האות א' הרי שנרמז

המלכות בג אותיות ראש בחינת המלכות בעצמה

כבר כתבנו ש בגימטריה ראש וכל זה בא לרמוז

על שלושה שמות אלוקים אני אזכרי בג אותית

ראש שפועלת בעמידת הדין להעניש את פרעה

ומצרים שם ראש

הקליפה עוד רמז אל דרך

נזכר רגע

עוד נרמז בזה כי השם אלוקים בריבוע מספרו

200 כאן

נזכר ושם

אלוקים במילוי ע הנכתב באופן

הזה א' שזה א' ל בי סופית ל זה ל מד ה זה

א כאילו המילוי של a זה פעמיים a אני יכול

לכתוב גם a עם a י למשל זאת אומרת אני

יכול לכתוב את המילוי של הוד בכמה אופנים

זה מצלצל אותו דבר וזה לא סתם זה מרמז על

סוג

ההערה אז במילוי

a שזה יוצא 200

בריבוע זאת אומרת שם אלוקים שמספרו 200

ובמילוי אין זה יוצא

295 ואם הכולל יהיו שתי שמות אלוקים אלו

בגימטריה מלכות לרמוז ד על ידי דיני השם

אלוקים שהם תקיפין

היא המלכות פועלת לגלות את הדינים בעולם

בכוח דינים אלו פעלה עדינים בעתיק דקליפה

שהיה שולט בגלות מצרים

מה זה המלכות זה הרצון ש באדם אבל יש בצד

של דין ורחמים זאת אומרת ההשתוקקות של

האדם עצמה מביאה עליו את הדין אם הוא לא

מתקן אותה כי אז האורות מסתלקים והוא

בדיכאון וחושך ורחוק מה האלוקות למה כי

ההשתוקקות המקולקלת של פרעה היא רוצה רק

לקבל את האור לעצמה אבל שאדם פועל ככה הוא

נפרד מהבורא כי תכונת הבורא מבחינתנו היא

להשפיע ולהטיב לא כדי

לקבל וככה אנחנו צריכים להיות

אמנם אנחנו לא מבטלים את ההשתוקקות את

המלכות כי זה הבריאה זה הטבע רק אנחנו

צריכים לתקן אותה שיהיה לה תכונה של השפעה

זה כמו ילד שאוכל כדי דוגמה שאמא שלו תהיה

מבסוטית הוא ילד טוב במקרה הזה לא כי הוא

רעב אז ככה אנחנו צריכים

לעשות אז המלכות עצמה היא פועלת את הדין

בסוף מלכות הקדושה בכוח הדינים אלו פעלה

הדינים ב תיק קליפה שהיה שולטת בגלות

מצרים למה היה שולט כי דרך פרעה היו

עוברים להם האורות אז הם היו תלויים בו

כמו שהקליפה מזינה את האדם למה כי הוא לא

יודע להזין את עצמו מדברים אחרים יודע

להזין את עצמו נגיד מנטפליקס לא מסדרות על

הספירות זה

אתגר זה שנאמר אך אלוקים ממח אויביו ד

מייחס הכתוב את הקת ראש האויב לשם אלוקים

שהיא המלכות ינו שבכוח הדינים של השם

הקדוש דלוקים

הרומזים הופה בשמה שם בגימטריה

ראש צריך לאפשר את המסך לא

משנה איפה הייתי

כאן בזה מחצה את ראש הקליפה שהוא תיק די

קליפה כאמור ד תבוא בחינת הראש בקדושה

הרמוזה בשם אלוקים ותמחק

ותכהין

בפירוש המלבים שדק ק בלשון הפסוק לשם לא

חצם המעוות רק אלוקים בעצמו ימחץ את ראשם

והוא אמור כאן ד מניח הפסוק דגש על מידת

הקדושה המכה את ראש הקליפה שא בחינת שם

אלוקים שבקדושה המוחצת ומכה את ראש האויב

זהו שכתוב שם אלוקים ימחץ את ראש

אוייביו כי מבחינת המלכות היא זאת שמדת

כנגד איק דקליפה להק אותו מכת מחת

אז האדם צריך

להבין שכנגד הקליפה הגדולה הוא צריך לבנות

השתוקקות ותפילה ויגיעה לקדושה הגדולה ואז

הוא ינצח את קליפת פרעה ותרם שבתם ונקתה

תהיה שלמה לא ינצחו את קליפת פרעה אז לא

צריך להתייאש פשוט צריך כלי שלם של

גאולה כל אחד לפי שורש הנשמה שלו הכלי שלו

שונה אגב ופה כל

הקושי האחרון שבקדושה ממיט את הראשון

והמעולה ש בקליפה נתבאר בהמשך הפסוק שקטה

אותו המלכות בתחילת על קודקודו במקום

השער זה שכתוב קודקוד שער זה להורות על

מעלת כוח הקדושה כאשר צריכים להכות את

הקליפה ונמצא כפי

הרמוז

בפסוק האחרון שבקדושה ש מידת המלכות

האחרונה בכל מקום היא שעשתה נקמה בראש

דקליפה שהוא בחינת תיק דקליפה דיה אפשר

להבין ד בכדי להקות ולנצח את המידה הגבוהה

והחזקה ביותר שבקפה שהעתיק שבראש הקליפה

תצטרך להתעורר מידה גבוהה שבקדושה על מנת

לעמוד כנגדו ופוקי מזה אומר דצריך הקדוש

ברוך הוא לכך דדי במידה אחרונה שבקדושה

להכות ולבטל את המידה הגדולה שבקפה זה לא

אמור להיות

הפוך משום אחי אמר דוד המלך עליו השלום

לשון אח אלוקים ימחץ ראש אויו וידוע שאח

הוא לשון מיעוט וכידוע שכל אכין ורקין

שבתורה באים

למעט וזה שכתוב אח אלוקים כלומר הביטו

הוראו מה בין מעלת הקדושה לפחיות הסתר אחה

שהרי הכוח האחרון שבקדושה נקרא שם אלוקים

הוא זה שהיכה את ראש דקליפה וזהו אך

אלוקים לשון מיעוט כלומר לשום אלוקים שהיא

מידה ממועט בהות המלכות הבחינה האחרונה ש

באצילות היא זאת שקטה את ראש של הקליפה

עעל קודקודו במקום

אחו ואנו שביקה את מקור החיות הנמשך מן

המוכים כידוע ובזה הביא תביס ומיטה לכל

קומת

הקליפה זאת אומרת המלכות של העליון היא

הכתר של התחתון באמת דיאק פה יפה בין

השורות

ש

ה אין קליפה באצילות אז האיק דטומאה הוא

מיוחס לבריאה כי באצילות לאגור ך רע אין

קליפות אז הקליפה שהיא כנגד אצילות יש

כליפה כנגד אצילות אבל היא לא באצילות אלא

היא בדרך לאצילות היא נמצאת בעולם הבריאה

בעצם לכן המדרגה הנמוכה של לא לא היה מובן

למה כתוב פה

עמיות אבל

א זה בא

להראות שזה הגיע מהמקום העליון עם זאת יש

בזה עוד הבחנות ויש מצבים שונים א אבל

במהלך שהיה פה ככה זה קרה יש מצבים אבל

שצריך להעלות יותר לתיקונים יותר גדולים

אבל זה הה תחילת זה

היה זה בפסח לומדים את כל התהליך דיברנו

מזה בניין הקליפה והריסת תלוי במעשה ישראל

דבר

חזק בסיים הכתוב מתהלך באשמיו

הרומז על אופן בניין וגידול הקליפה ואיך

תלוייה נפילתה כלומר ד שהבניין הזה של

עתיק דקליפה וממילא שאר כל בניית קומת

הקליפה הנמשכת ונגררת אחר הראש ו על ידי

שמתגרים בבני ישראל ומפתים אותם לעשות

רע כי כדי שמצליחים להחטיא את ישראל נחזים

בהשפעת הקדושה ובזה הם נבנים ובקומת

מתגברים להנהיג את העולם בדרך הראה איך הם

מגרים אותם בכמה צורות או על ידי התאוות

הרעות או על ידי זאת אומרת שהם גורמים

לישראל להתעוות לדברים של גויים כמו כמו

שלהם ואז זה מרחיק אותם מעבודת השם כמו

שקורה הרבה היום למרות ש שיש לנו את ארץ

ישראל במדינת ישראל סליחה את מדינת ישראל

את ארץ ישראל לא צריך לעבוד

ו או מדרך אחרת מה שהם פועלים רע ורוע כמו

שראינו דברים קשים ואז זה גורם לא להאמין

בהשגחה זה גורם לספקות

לבלבול ואז אתה חושב שזה תלוי בכוח הצבאי

תלוי בעזה רואים עם צבע מאוד חזק וגדרות

רציניות איזה איך הפתיעו אותם

לא כנס לזה לפה זה נושא עצוב מדי לדבר

עליו ואני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה כי

אנחנו עוסקים פה בתורה

קדושה דעתי על הפוליטיקה לא

חביבה אבל כל אחד צריך להשתדל לעשות הכי

טוב במקום שהוא יכול בד אמותיו

והלאה בין אם הוא אדם מהרחוב או

פוליטיקאי אז הם

בעצם רגע הם מבלבלים

אותנו איך הם מחטיאים אותנו שאנחנו כאילו

מאמינים במקרה ולא בהשגחת השם וזה באמת

מבלבל זה לא

פשוט זה לא

קל מה זה המעשים טובים שהוא אמר מעשיהם של

ישראל אז כתוב בכותרת קבלה למתקדם אני לא

בכיתה א' פה ואם נמשיך להיות בכיתה א'

ימשיכו לקרות לנו דברים חלילה כמו שקראו

לנו ועוד יקראו

לצערי תראו את זה

ב נבואת בעל הסולם דיברתי מזה

שמה אז מה זה

אה לעשות רע ולעשות

טוב אני תכב יסביר צריך לקנח את האף

רגע אוקיי

נמשיך ולעומת זאת כשישראל מתהלכים בדרך

הישרה מיד נר נהרס בניין הקליפה ומתגברת

הקדושה אז אמרנו מה זה

מעשים מעשה זה נקרא למעלה מהדעת זאת אומרת

אם נדבר בקתה א' מעשה זה לקיים את המצווה

הטכנית החיצונית תראו בתיקוני הזוהר תיקון

ל מה רבי שמעון בר יוחאי אומר על

זה ואם נדבר בכיתה ג' בפנימיות מלשון ג'

קוים מעשה זה נקרא שאדם עושה פעולה למעלה

מהחשק הטבע וההרגשה שלו כדי לקנות אמונה

השתוות הצורה לבורא באופן כללי זה נקרא

למעלה מהדעת כי זה משהו שהאדם בוחר בו

בכפייה מתוך הפנימיות שלו על הגוף שלו על

הרצון שלו היות וקופים אותו עד שהוא אמר

רוצה

אני למה קופים אותו כי לא כיף לו אם הוא

היה נהנה היה מרגיש את הקדושה היה לו כיף

אבל שהוא עוד לא

הזדכך זה צריך לבוא

מכפיה בשבתות בזמנים מיוחדים יכול להיות

גם תענוג או התרוממות רוח אבל אומר רבי

נחמן אומר הזוהר כל ההתחלות קשות כי

בהתחלה מתחילים עם הכרת הרע כמו זה רע זה

רע וזה

קשה אז מה זה המעשים הטובים שמקדמים את

הקדושה מעשים למעלה מהדף

לאהבת אלוקים

ואדם לא בשביל כבוד

או עולם הבא מדבר באמת כאילו בצורה אמיתית

וזה לא פשוט זה עבודה לכן בראתי יצרה

בראתי ל תורת

תבלין לומד זאת שישראל מתהלכים בדרך הישרה

אז מיד נהרס בעניין הקליפה ומתגברת הקדושה

וכאשר בטל הסיבה בטל המסובב כיוון שכל

בניין הקליפה תלוי בהבנות ישראל ממלא כאשר

עושים משרה לרצונה של מקום תתבטל קומת

הקליפה ו מציאותה

בעולם זהו שנאמר מתהלך בהשמה ודינו שדרך

גידולו של קומת הקליפה מפני שמתהלך באשמיו

דיינו על ידי שמפת את בני ישראל לעשות

חטאים ולהיות אשמים במעשיהם דזה הוא דרך

הילוכו של הקליפה שהוא מתגדל בו וכיוון

שורשו כן הוא וכיוון שכל שורש עמידתה הוא

באופן הזה דהיינו שבשקר הוא נבנה ו מתגדל

ולמדנו לפי זה שכל עמידתו הנהלה שקר שמתוך

נות ישראל ולא ידוע ששקר אין לו רגליים

ממילה אין עמידת הקליפה עמידה יתנה כלל

ועיקר ולכן בהתעוררות ישראל ללכת בדרך

הישרה מיד הוא נהרס ו משתבר

כן הקליפה זה שקר הקליפה זה הלו שמה

החיצוניות הגאווה התאווה האנוכיות שאדם

מקיים תורה ומצוות רק כי יצא לי מזה מותר

להתחיל ככה זה לא לשמה אבל זה

שקר כמו שאומר השל הקדוש זה כמו שהולך

לאשה מנאפת אבל אין

ברירה מתחילים מלא לשמ אז השקר אין לזה

קיום דהיינו אם אדם ימשיך ללכת בלא לשמע

בסוף הוא פשוט ייפול וישבר והתפרק למה כי

זה דרך לא אמיתית אבל זה נועד לקדם אותו

מה יכריח אותו לחפש את

לשמה ולעיתים יש מהן

כלא שאדם רואים את זה על הרבה בני העולם

קשה להבין למה כל אחד בהתפתחות

שלו שהם קלויים חזק בקליפה של השקר של הלא

לשמע בדמיונות במצוות חיצוניות בלבד

בפירוש תראו את השיעור על מורה נבוכים

שהיה גם ביצ של הרמבם שזה גם

כב

בדמיונות אבל זה תהליכים של התפתחות

אנחנו סליחה לא יודעים לא יודעים את כ

התמונה

אין לנו אלא להפיץ את הפנימיות בעיקר

לעצמנו ולאחרים לגרות אותם וזה כל אחד לפי

דרגת ההתפתחות

שלו אבל אם ישראל מעוררים את הנקודה

הפנימית זה שובר את הלא

לשמה לכאורה למה אני ארצה לשבור את הלא

לשמה האדם לא רוצה מצד הקליפה של פרעה שבו

נכון לכן הוא חוטף את עשרת המכות זה

הסברנו ביש שיעור על עשרת המכות ראו את זה

שמה אסרת המכות זה בעיקר למצרי ש

ביהודית גלגול נשמות בדור המבול הפלגה

וסדום אין המוד יש להעמיק בכוונת הכתוב

שאמר מתהלך בהשמה ד אפשר שבה לרמוז מה

שכתב רבנו הרי זל לנשמות ישראל שהו במצרים

אין אין ה שהיו בדור המבול ל בדור הפלגה

ובדור

סדום כי עיקרם היו מן הנשמות שנזרקו לחוץ

מהאדם הראשון באותם קל שנים דיינו 130 שנה

לחוץ שפש מאשתו דיינו מחווה לאן פרש

ללולה ונשמות אלו התגלגלו באנשי דור המבול

הפלגה וסדום והיו נשמות עליונות מאוד ביות

שהיו מושרשים כולם בנשמת אדם הראשון

ונטמעו בתוך הקליפות מחמת חטא אדם הראשון

זכר ונעשה מהמהם שדין רוחין

ולילי בהמשך השנים אחר תקופת אדם הראשון

תגלגלו בשלושה דורות אלו ולא נתקנו עד

שבאו למצרים נתקנו זאת

אומרת כל מה שאדם מקבל באנוכיות

הוא צריך לתקן לזכך את זה אין מזה פתור

אין מזה פתור המטרה היא להגיע לקיים את

רצון השם לשם שמיים מתוך אהבת תאורה

אמיתית

ופנימית החטאים שלהם מדובר על גם לנשמות

בדרגות מאוד גבוהות יש בהם גם אגב ניצוצות

בנו זאת אומרת גם אנחנו יש בנו את כל

הדורות האלה יש את האדם הראשון שבנו את

דור המבול דור הפלגה מצרים הכל קיים

בתוכנו אבל הם היו נשמות עליונות מאוד

היות והם עסקו ברצונות מאוד מאוד גבוהים

ומאוד קשה על רצונות כאלה גבוהים לפעול את

זה לשם שמיים כי אדם רוצה את האור

לעצמו בגלל התענוג העצום האלוקי המטורף

ולא כי הוא רוצה לאהוב את השם עכשיו דם

הראשון תקלל בדברים האלה

בחטא הסברנו את זה בהקדמה לפנים הרות

מסבירות השלימו את זה

שמה אז כל הגלות הזאת היייתה לברר את

הניצוצות קדושה שהתערבו בקליפות היה בזה

ייתרון

למה כי מצד אחד זה מתערב בקליפה אזה גורם

לתיקון כזה מקיף לקליפה כמו שישראל

התערבבו בגויים זה תיקן את הגויים אמנם לא

באופן פנימי באופן כללי וזה גם תרם לישראל

מהזה הגדיל להם את הרצון לקבל הם תקללו גם

בגויים ואנחנו כן צריכים להיות אור לגויים

בסוף אנחנו כן צריכים לתקן את העולם את

עצמנו בהתחלה אבל את העולם אז הגלות הזאת

שהייתה נוראית מצד שני היא גרמה להתפתחות

הרצון עכשיו חזרנו על ארץ ישראל אחרי כל

הגלות

שהיינו וההתפתחות שעברנו ואנחנו כלולים

ממש מכל אומות

העולם לכן זה דור קווה תמשיך הבאנו עם

הרבה מסה לפה אבל גם צריך לתקן את

הכל אבל הם לא באו למצרים הם שהן תקנו

למה כי מצרים זה מצב כבר שאפשר להתחיל

לעבוד איתו לכן יוסף ירד למצרים ל הדורות

האלה הה צריך היה כאילו הכחדה ממש כאילו

הבלה ל שפתם או כי זה היו רצונות

אה תמים

מדי אז רק שצמצמו אותם התגברו עליהם כמו

שהיה את ה מבול

גם זאת אומרת היה צריך להמיט את הרצונות

האלה כי אי אפשר לעבוד איתם ואז באים

לעבודה

חדשה עם קליפות א שאפשר יותר להתמודד איתם

אבל למה ה היוצ צים לעבור דרך הקליפות

האלה כי צריך להכיר את המערכת צריך לעבור

את התהליך אין אדם מתקן מה שאין

בו זה כמו דברים שהיו בשבירת הכלים לפני

וכדומה אבל במצרים למשל אז היה בירורים של

האדם הראשון מה זה טיפות קרי לא מדובר על

זרע לפדל גשמי גם אבל זה לא הנקודה

פה מדובר על מדרגות רוחניות של משיכת

חוכמה בלי

חסדים

זה מתחיל מהזרע לבטלה כי מה הרעיון של זרע

לבטלה שאני מקבל תענוג כאילו לא במקום

היחד האהבה הזוגיות אבל זרע לבטלה יש גם

בעבודת השם מול הקדוש ברוך הוא

מה שאת כל התורה שלך אתה לוקח לארצי זה

נקרא זרה לבטלה פגם הברית יש בזה הרבה

דיברנו מזה במקומות

המתאימים כמו שכל תא כולל את כל הגנום ואת

כל ה dna ככה כל מצווה כוללת את כל המצוות

כולם אז הזר על הבטלה הגשמי זה אחד

הענפים של משהו

תודעתי בנשמה שנקרא זרע

לבטלה שבאמת שומרים על הברית משתדלים

עושים כל מה

שאפשר זה אימון

טוב לנקודה הפנימית שצריך לשמור עליה גם

כמובן שזה זר על הבטלה מבחינה רוחנית שאדם

מקבל חוכמה בלי חסדים מושך אור לא לשם

שמיים זה נקרא זרה לבטלה כי אין לו אישה

דהיינו אין לו מלכות

דקדושה אז כל דבר צריך לראות ממה

מדברים לנו מסתרת הרוחניות לגמרי אז אנחנו

מתאמנים דרך הגשמיות או בין

לבין תראו את הסרטון על ברית המילה גם

שעשינו

אוקיי

מה זה ה שדין רוחין

ולילי זה

נשמות מה זה נשמה נשמה זה תענוג זה חווייה

זה

השגה זה נשמות שאין להם כלי מתוקן כמו

שאדם לוקח סמים נגיד סתם דוגמה משל משל

בענפים זה לא משהו ממשי כי הוא מקבל אור

שהוא לא יכול להכיל אותו אז זה כמו שד כי

זה לא בא עלי ידי

מימוש אז כל התודעות האלה שאיין להם כלי

ממשי של קדושה זה נקרא שדין אורחין ולין

כי הם בין לבין אין להם אין להם גוף

דקדושה כמשל מאוד רחוק בענפים הגשמיים כמו

כל המתקשרים לא כולם אבל 99% מהם שזה הכל

שדים התקשור שלהם אין פה שום קדושה זה הכל

דמיונות עיוותים

אשליות מקבלים מסר משד לא ממלאך

הם קוראים לשד

מלאך יש סרטון על תקשור הסברנו את זה

שמה אגב אני אשמח אם תצטרפו לחברי מועדון

לערוץ או תלחצו על כפתור

התודה להפצת השיעור הפרסום של השיעורים

ברשת והתכנים עולה מאוד יקר אני אשמח אם

תהיו שותפים ותעזרו

לי

כן

אז בעצם הבירורים שהיו לפני ה יעקב ומצרים

של הנשמות הקודמות שנאמר עשרה דורות מנוח

ד אברהם

וכדומה זה היו

נשמות

ש זאת אומרת זה מצבים שאדם

עובר אבל אין שם קדושה וצריך לעבור את זה

כדי להסיר את זה ממני כמו ניכוי רעלים

עד שהגיעו ליעקב לאברהם משם מתחילה היהדות

הנקודות הרוחניות שאפשר לתקן אבל מצד שני

סוף כל סוף צריך לתקן גם את הטומאה לכן הם

יורדים למצרים כדי להתקל בטומאה אבל פה זה

שונה זה לא כמו בדור המבול ולפני פה הם

באים מתוך קדושה או תערה שהם בנו ומקללים

בצורה חלקית בטומאה בקליפה כדי לתקן אותה

זה ויב אחר לגמרי לפני זה זה היה הכל רק

לקליפות

עכשיו חשוב להדגיש את

זה המצוות בתורה הם הם

כפשוטם למה כי זה נקרא דומם דקדושה זה

הבסיס ממנו מתעלים כל אחד שהשתדל כמובן

לעשות כמה שהוא יכול במקום שלו יש הרבה

לומדי קבלה או תורה שלא מקיימים מצוות וזה

פגם אבל כל אחד והתהליך שלו מותר להתחיל

ללמוד בלי כי המאור שבתורה מחזירו על

המותב אל אם אדם רק ילמד ולא יביא את זה

לידי קיום מעשי בגלל עצלנות או סתם סיבות

אחרות או כי הוא לא פשוט לא רוצה לוותר על

הגשמיות אז לא יתקדם הוא ישאר במקום זה

כמו פילוסופיה עם זאת המעשה הגשמי הוא לא

העניין הוא רק הדומם בתוך זה יש עוד הרבה

הרבה רובדים שלהם צריך

להגיע לכן

יש זר על הבטלה בהלכה כפשוטו צריך להשתדל

לעשות כל מה שאפשר נסויים

רווקים

וכדומה

אבל ביחס לרוחניות זה תענוג של פירור זה

תענוג של בהמה

גמורה אפילו יחסי ישות ם כל ההשתוקקות

והתאווה בסדר ברגע שור הולדם מתקבל אם אין

איזה משהו פנימי

בנשמה זה נגמר מאוד מהר לכן כס

שאור ההולדה מתקבל במילים צנועות אני קורא

לזה אור ההולדה דהיינו שעושים את

הזיווג ומגיעים לצד לבחינת

הזרע יש תענוג של אקסטזה לכמה שניות וזה

נגמר זה לא ממשיך

למה כי כי אי אפשר להכיל את האור בדבר

הגשמי הוא

מסתלק אז כאילו אפשר לקרוא לזה מען טעימה

מען סמל מהדבר

רוחני יש סרטון גם שהסברתי מה זה זיווג

מבחינה

רוחנית תראו את זה שמה זה היה באיזה שיעור

של תיקוני הזוהר קראתי לזה יחסי אישות

נראה לי ברוחניות בכל

אופן

אז התענוג הגשמי

הוא ביחס לרוחני מאוד נמוך כל שכן שהאדם

מסתכן ו הגוף חלש אז אפילו אין לו את הדבר

הגשמי כבר אבל גם שהוא

בצעירותו לאו דווקא הפיזית גם אבל צעירותו

הנפשית שיש לו יש לו כוח רצון שהוא עוד

לא לא הזדקן

בנפש מבחינת מלך זקן וכסיל תענוג שם עדיין

מאוד

נמוך כי זה רק מעין סמל התענוג האמיתי הוא

רק ברוחניות ללכן זרע לבטלה פה שמדובר לא

מדובר על מבחינה גשמית רק מדובר על דרגות

רוחניות של

המשכת זרע רז עין כאילו דרגות רוחניות של

אור אבל בגלל שהנשמות האלה היו מטעם חטא

שזה אם התרבות בלולה שזה הה שדין ואורחן

שהוא

הוליד לכן הם היו מאוד

תמים כאילו זה כמו היו אנשים כאלה מאוד

אנוכיים אבל יש את זה גם בתוכנו ש רק

חושבים על התענוג לא מעניין אותם הבורא לא

מעניין אותם הזולת רואים את זה גם באנושות

שזה

היה עוד לפני 200 שנה זה עדיין קיים גם

היום באופן האנשות התפתחה זה קיים באופן

פרטי יותר לא כללי מפרסה לפחות מגנים את

האנוכיות אבל פעם זה לא היה

ככה

לכן זה גרם להם

לפור

ו להשתמש בשמות הקודש לעצמם

דהיינו השתמשו באלוקות כדי למלות את הרצון

לקבל זה נקרא שאז הוכל לקרוא בשם השם אבל

מתוך הטומאה לכן זה החריב אותם כי אי אפשר

שיהיה קיום לדבר כזה אבל זה יהיו נשמות עם

תודעה מאוד גבוהה

אבל זה לא היסטוריה זה מצבים שקיימים גם

בנו אדם שבאמת נולד לעולם הרוחני עובר את

המצבים האלה ועברנו אותם אגב בגלגולים

קודמים אולי אנחנו ניצוצות נשמה יותר

קטנים עכשיו כי לא תיקנו מספיק אבל זה

דברים שעברנו אותם

א ואנחנו בני אברהם צחק ויעקב זה אומר שיש

לנו שורש פוטנציאל

ל לצד יהודי צד

הישראל שזה דבר מיוחד אבל אם אנחנו לא

מממשים את הפוטנציאל הזה אנחנו יכולים

להיות יותר נחותים

מהגויים מבחינה

מסויימת אנחנו יותר גדולים מהגויים מצד

פוטנציאל כי יש גויים שהגיעו

למדרגות אבל מצד

הפוטנציאל היהודי הרבה יותר גבוה כל שכן

הוא יממש את הפוטנציאל

שלו

ואם נלך יותר

קרוב הגם באנושות פה בדורות שלנו או כמה

דורות אחורה כל ההיסטוריה עקובה

בדם קשה להבין את זה למה רואה זה מצבים של

התפתחות חייב להבין אי אפשר להבין את זה

גם באמצע התמונה כמו השואה גם דבר נורא

והיום אי אפשר להבין את זה מבחינה גשמית

איך אנשים וילדים נרצח חים זה רק רק אם

רואים את זה מעבר למטריקס אפשר להבין אם

לא באמת זה לא מובן אי אפשר להבין את זה

אגב מי שחושב שהוא מבין הוא בדרך כלל

מזייף מדמיין הרבה עולם הבא אז הוא מצליח

לבלוע את זה אבל באמת זה משהו שהוא לא

נתפס להרוג נשים

וילדים או מה שקרה

עכשיו מה זה הדבר הזה פעם זה הה ה סטנדרט

אגב המעשים האלה ככה היה קורה במלחמות אבל

היום זה דבר שהוא נורא והיום אפילו בעיני

הגויים כי באמת האנושות התפתחה התפתחה

אנושות פעם זה הה סטנדרטים במלחמות הדברים

האלה בין תרבויות בין עמים בין

שבטים ועוד גם כמה מאוות שנים אחורה בין

מדינות גדולות ונערות היום זה מגונה כי

העולם התפתח והוא עוד

התפתח סליחה ואנחנו צריכים להיות אור

לגויים אבל אי אפשר להבין את זה מתוך

המטריקס זה גם בכוונה ככה שזה יכריח אותנו

לצאת מהמטריקס להסתכל

מלמעלה כי באמת עולם העשייה הוא בור ורע

מלא זוהמה וחולאים

ורוע יש בו צד

כזה כי הוא בא לסמל את האגואיזם הגדול

שבאדם

אבל אם ננסה לתקן את עצמנו כדי שיהיה טוב

בחוץ זה סוג של זיוף אבל זה התחלה

זה נקרא לא

לשמ אבל מה באמת צריך לעשות לתקן את עצמנו

כי זאת האמת כי זה מה שאלוקים רוצה מאיתנו

כי זה המטרה לאהוב אלוקים ואדם כשנעשה את

זה בצורה טהורה ונכונה ממילא הקדוש ברוך

הוא יסדר מה שצריך מבחוץ במוקדם ובמוח לפי

הצורך וזה החשיבות של פנימיות התורה

שנזכה

אוקיי נמשיך בכתוב השם הרמז לשלושה דורות

הנל בינו אותיות השם אן ראשי תיבות אנשי

סדום מבול דעות ש' מתחלפת עם

ס' והרי רמז לשתי דורות מבול וסדום והשם

ועוד יש לרמוז בעות מ סופית אשר כוללת שתי

אותיות מ דקרי בה גם כן מגדל

תוספת המם רומזת לעוד דור והוא דור הפלגה

אשר רצו

לבנות מגדל לכפור בקדוש ברוך הוא והרי

למדנו ששלושה הדורות הנזכרים נרמזו בטובת

השם ולזה אמר דוד המלך מתהלך באשמיו דינו

שאדם הבליל ששורש הקליפות נתגבר ונגדל במה

שנטמעו נתערבו בידו הנשמות העליונות

שייצאו מאדם הראשון בשלושה הדורות מבול

הפלגה

וסדום שזה הגילויים של הקליפות היה צריך

שזה יצא מהכוח אל הפועל כי אנחנו לא

רובוטים צריך לגלות את מה שצריך

לתקן האנושות היא כמו גם משהו גם הגויים

אגב מצד התכלית כולנו שותפים חלק ממערכת

שלמה כל אחד מחזיק חתיכה מהפאזל ואנחנו

מתקלים אחד

בשני נרמזים במילת השם כמו שכתבנו ועכשיו

ישראל ביותם בגלות מצרים על ידי זכותם

קדושתם גברה אדם להוציא את הנשמות הקדושות

מתחת יד אדם הבליל כי הם עברו את כל

התהליך של האבות ואז הם ביו זקים מספיק

להתחיל

לברר תגעו נשמות אלו בגלות מצרים זה שאמר

בפסוק שאחרי זה אמר השם מבשן

נשיב

בשן השיב ממצולות ים דלפי האמור יובן שהוא

המשך לפסוק אח אלוקים ימחץ ראש

כמילת

בשן שם באותיותיו יש רמז לשניים מן הדורות

הנזכרים ואן מספר דור הפלגה ודור

הסדום והיינו שב בשן בש הרומז בדרך

גימטריה על דור המבול ודור הפלגה ועל זה

האופן דהיינו כי בשן בגימטריה התיבות

אלו דור

סדום עם הכולל ועוד רמז יש כי בשן

בגימטריה התיבות זהו דור הפלגה עם הכולל

שזה 123 יצ הר ש תברר איך נרמזו דור המבול

ודור הפלגה בפסוק בטובת בשן לכן מצינו

שדור המבול רמוז בטובת במצולות ים דו

כמשמעות שירדו דור המבול וטבו במצולות

הים

זהו

שאמר אמר השם יבשן השיב שיב ממצולות ים

דהיינו שהנשמות הקדושות שיצאו מהאדם

הראשון שנטמעו ונתערב בדור המבול ו בדור

הסדום בדור הפלגה אז עכשיו במצרים אשיב

אותם לבני ישראל ויחזרו לשכון גופותיהם של

בני ישראל ויבואו לידי

תכליתם זאת אומרת יש להם תיקון

לא שלם אבל תיקון חלקי של התכללות כי סוף

כל סוף יש תפקיד לקליפות דהיינו לתאוות

הרעות שבאדם הבורא הרי עשה את זה יצר את

זה לוך להסתכל על

זה רק זה

נועד למטרה מסויימת לא לתאווה עצמית אלא

להתחבר לאלוקים ואדם לשם

שמיים כל הקור היתוך של מצרים בעצם זיכך

אותם להיות ישר אל כתוב בני יעקב בהתחלה

כי הם היו בקטנות אבל הם יצאו קיבלו את

התורה בבחינת ישר אל בני ישראל יש גם את

העניין של העברים שזה בין לבין זה ה

מעבר תיקון הברורים ברחל שכנגד רגלי זירן

פין מבאר עוד לשון הפסוק הבא בתהילים למען

תמחץ רגלך

בדם לשון כלבך מובים מינהו והכוונה בזה

היא כי הנה ידוע שמלכו

ש בחינת רחל אמנו אז ה קומתה בגובה

האצילות כנגד רגלי זיר אנפין שכן ידוע

בסדר עמידת הפרצופים בגובה האצילות זיר

אנפין עומד כנגד טבור דרי ח אנפין ולמטה

וקווה שי רחל עומדת כנגד החזה שלו

ולמטה אולם עיקר כומת גופה אינו אלה כנגד

הנצח חוד יסוד שמבחינת הרגליים שלו נמצא

שעיקר מדרגת הנוקה בקבלת האורות דנו מחזה

בלמטה בקבלת האורות במלת בגובה הנצח עוד

יסוד זר אנפין ומבואר גם שזה רמוז בשמה

דיני רחל בגימטריה הרגל ודו דכל הבירורים

העולים מן העולמות התחתונים בריאה יצירה

ועשייה שהם חלקי הקדושה שנפלו שם בזמן

שבירת הכלים ממתת המלכים שבעולם הניקודים

אז הי כאשר עולים הם עולים לנקבה דאינו

מלכות האצילות שהיא הכלל היא השכינה

הקדושה כנסת ישראל

היחד לתכלית תיכון הברורים ולעלות לתקן

בבחינת נוקבו דלאלה ברחמה מתבררים חלקי

הקדושה ונפרדים משיגים מהם דהיינו כל רט

שאני מתקן זה בא להיות חלק מהכלל חלק

יחד בהתחלה כ מקיף ובהמשך הם נהה רועים גם

פנימי דהיינו שנרגיש את זה בפועל ולא רק

כמשהו מקיף

כללי תוקף גדול בהוצאת המי נוקבין מן

הקליפות

אוקיי ולא הברורים העולים לתקן בנוגד

אצילות נקראים מעלת מ נוקבין ז זה החלק

הנוק ו אשר תכונתה לעלות ולעורר את בעלה

להשפיע בה ועלייתם למעלה הם בסוד כד

קישוטי כלה אשר מתקשטת בהם המלכות ועל ידי

זיבו תקנים בבס דיבור ע כל פנים מבואר

שבורי הקדושה המעורבים בעולמות ברי היצירה

העשייה ששם מקום שליטת הקליפות צריכים

להתברר ו להיפרד מעל

הקליפות ולחזור למקומם ש

באצילות בעניין הזה מפרש רבנו זי דברם למה

הם צריכים לעלות

לאצילות כי אנחנו בזמן תיקון אז התיקון

הוא מצד הזמן ולא המקום זאת אומרת אני

מתקן רק את הפנימיות של הדבר ולא את

החיצוניות שלו לכן אני חייב לעלות אותו

לאצילות אבל אצילות עצמו לא יכול להתפשט

אליי למטה זה יקרה רק שיבול המוות לנצח

אבל זה גם תיקון גדול שמכין אותנו לדבר

הזה ומנו גבין שש בקליפות הם שצריכים תוקף

וחוזק גדול

וצין מה זה מי נוקבין

הביקוש הבקשה שבאה מלמטה התפילה היגיעה

האמונה זה מה שיוצר תפילה ביקוש אמיתי אבל

לא ביקוש חד פעמי מדובר פה על רצון אמיתי

וחזק רוחני זה קיים בכל אחד מאיתנו רק

צריך לגלות אותו לפתח אותו ולבנות אותו

בהתחלה יש לנו כלים חד פעמיים זה הכלי

שלנו זה התפילה שלנו והבורא מתייחס לזה

בהתאם אנחנו חיייבים להאמין שההוא עושה את

זה כדי לפתח אותנו שיהיה לנו כלי אמיתי

וראוי כאשר עוסקים אנו במלאכת הבירור

המוטל על כל אחד מישראל נמצא שאין מלאכה

קלה עומדת לפניו לפי שהקליפ מקבלים חיותם

מן הברורים אשר אחוזים בידיהם בוודאי

שנאחזים בהם בכל כוחם יפה אני תכף אסביר

ממילא צריכים כוח ותוקף להוציא את ניצוצי

הקדושה מתחת ידי הקליפות ולהעלותם אל הנו

קווה על כל פנים כאשר זוכים ישראל ומעלים

אתי את ה בברורים לתקן הב בנקבה הרי שבזה

מטלית הנקבה עילוי גמור וחוזרת לעמוד

בשלמות כפי הראוי לה דבר חזק אומר פה

מה צריך תוקף גדול תוקף זה גם עניין של

כוח המסך או כוח

העיכוב שעוסקים במלאכת הבירור מלאכת

הבירור מתחילה באמת שרוצים לקיים תורה

ומצוות לשם שמיים ולא מצליחים לפני זה זה

בירור של תינוקות הסברנו את זה במראה

לנשמה פרשת

שמות אני מלמד כרגע את פרשת וירה למרות

שאנחנו בשמות כי כי יש מלא שיעורים על

שמות כבר אז אנחנו

מגוונים בכל מקרה בין מוקדם מאוחר בתורה

בכל אופן ואנחנו לפי נושא גם אז כשעוסקים

במלכת בלכת

הבירור זה לא מלאכה קלה למה כי כשבאים

לברר באמת דהיינו לצאת מהגאווה

ונוחיות שאוחזים בתורה ומצוות או בכלל בכל

דבר אחר לא כדי לקבל עולם הבא או או

תענוגים או בריאות או גשמיות זה מסחר אתה

מוכן לוותר על תענוג כדי לקבל תענוג אחר

זה כיתה א' אנחנו כיתה

ג' או יג גמת הו הי

אהבה

לכן אחד גם המלאכה היא לא קלה למה כי

הקליפות מקבלים חיותם מן הברורים למה כי

אדם בא לקיים מצווה לשם שמיים אבל הקליפה

נאחזת בזה תקיים את זה בשביל פרעה בשביל

הגשמיות בשביל האנוכיות דהיינו תקיים את

המצווה כי אתה רוצה לקבל מזה תענוג לא כי

אתה צריך לעשות את זה לשם שמיים תשפיע על

הזולת כי תקבל כבוד כי יראו אותך כאדם

גדול תעזור לחיילים כי זה במודה ואתה

תרגיש את עצמך שאתה צדיק אבל צריך לעשות

את זה כי זה האמת כי זה הדבר הנכון לא

מתוך נגיעה עצמית אז זה מאוד מאוד קשה

לעשות את זה הקליפות אוחזות בזה חזק וככל

שאדם יותר גדול הם מחזות בזה יותר זה לא

דבר פשוט לכן זה מלאכה לא כזה קלה ומוחזק

ב ניצוצי הקדושה מה זה ניצוצי הקדושה

הנקודה הפנימית שאתה רוצה לעשות אותה לשם

שמיים וכשאתה פועל ממנה זה גם מעלה את הכל

או את כל מה שאפשר לעלות לפחות ברמת

הפנימיות לאצילות דיינו לקחתי את דבר הזה

שהיה בקליפות ושמתי אותו באוצר שהוא מוגן

מהקליפות ואז אני ממשיך לעבוד על עוד רצון

ועוד רצון ועוד

רצון שסיימתי לברר את הכל לפי שורש נשמתי

או התיקון שהעם

צריך אז אני מתחיל גם לראות אורות כי אני

כבר לא נגוע בגאבה ונוחיות אבל בדרך

הבירור הוא מאוד

קשה אבל בזה מתעלת הנוקב עילוי גמור

מה שמתעלה

מהקליפות ואז אפשר להתחיל לקבל את האור

הרוחני כי האור הרוחני הוא מצומצם כל עוד

האדם בא מ

סליחה כל עוד האדם בא מתאווה וגאווה

הוא הרוחני מצומצם והוא לא יכול לקבל אותו

הוא יכול לקבל ק צת אור גשמי וזה גם

מצומצם בסוף גם את זה אי אפשר לגרד יותר

מדי כי הכל בנפש

בסוף אבל זה בגשמיות עוד אפשר לקבל

הלוואה ברוחניות את האור

האמיתי לפחות בשלב

הראשוני לפני שנותנים לך ראשון נהיגה

רוחני אתה חייב להזדכך קודם לכן צריך את

כל הבירור הזה ואז י בשלמות גמורה זה כמו

שהלבנה מהירה

במלואה אבל אז היא עוד פעם חוזרת להיות

נקודה למה כי צריך להמשיך לתקן עד שנתקן

את הכלי השלם ואז האדם מתחיל לעבוד באורות

בעליה בתענוגים אבל ה קודם חייב להזדכך כי

אם לא הוא יקח את הכל התאווה עם קפה

או במבו או מעבר חצייה האדם לא לא עושה את

זה לשם שמיים אז איך הוא יקבל אור אלוקי

מטורף

אין לו סיכוי זה כמו לקחת

סמים לכן חייב קודם את הבירור אבל הקליפה

אוחזת בתוקף חזק כמו פטריה שאוחזת במוח של

הנמלה משל טוב כי הנמלה רוצה לצאת מהעצות

והפטריה מפריעה

לה היא לא היא לא משחררת אותה תוקף חזק

אבל כנגד זה צריך תוקף של קדושה שזה נקרא

כוח העיכוב צריך לבנות את הכוח

הזה התורה נותנת את היכולת אבל זה כוח של

שמירה זה לא מספיק צריך גם זכירה אז בימי

הכול אתה עובד בשמירה ובשבת עובדת כמובן

בזכירה הניצוצות הם החיות בקליפות ואחר כך

בנו קוה והנה ידוע מן העולם התחתון שאדם

הוא החיות של האדם כמו שנאמר דמו בנפשו

וכל

עוד ש ניצוצות הקדושות שרויות בתוך

הקליפות אז יש להם לקליפות חיות גמורה

ושליטה כי בירורי הקדושה המבוים בתוך

הקליפות משמשים כדמיון אדם המובל בעברי

האדם האדם

אדם למה כתוב אדם הוא

הנפש כ כמו הממוצע בין הגוף לנפש לכן שמה

גם

ה זה מה שמחייה את הגוף הדם לא אדם הנפש

אבל זה הלבוש

המגשר לכן הוא גם אדום מכל

ה הורמונים וה והתאים שעוברים ו והחומרי

תזונה זה הכל דרך הדם עובר זה כאילו המגשר

דם באופן כללי בתוך זה כמובן יש

פרטים אז ככה גם יש ברוחניות דם

רוחני דם זה גם מלשון דממה זה הסברנו את

זה בע

המכות אז הבורי הקדושה ה מובלים בתוך ה

פות הם כמו דמיין הדם המובל באיברי האדם

אבל יש גם דם טמא יש גם דם מורעל שזה הורג

את האדם או הורג את הקדושה שבאדם כשיוצאים

מהם ניצוצי הקדושה נשארים הקליפות כגר

מתים ממש כדוגמת האדם כאשר יוצא ממנו אדם

נופל

ומת כן רואים את זה במיוחד

בתינוקות שמה זה ממש דק אבל גם אדם בוגר

אם הוא יאבד את הדם אז הוא

ימות כשיוצאים הניצוצות מתוך הקליפות

מיד עולים באצילות ונכנסים להתקן בנקבה

ונמצא כפי זה שהחיות שהייתה בקליפה חזרה

לנקבה וכיוון שבורים משמשים מקור לחיות

האוחז בהם כאמור כן הו כשהם אחוזים

בקליפות ו ממילא כן יהיה כאשר תאחוז בהם

הנו קוה שיהיו אליה בחינת

חיות ז אומרת צריך להעביר את החיות הזאת

מהקליפה לקדושה למה היא ניתנה לקליפה כדי

שיהיה מה לברר ולתקן ולוותר כי אם אין לי

תאווה עצמית מה אני אתן ליחד מה אני אקריב

ואם אין לי רצון מה אני יכול לתת אני לא

יכול לתת כלום לכן זה מתגלה דרך עשו דרך

הקליפה ואז אני צריך מתוך זה על ידי טהרה

ראה ועבודה לוותר על זה

למה כדי להשפיע בשביל דבר גדול ממני אבל

זה הפך הטבע של האדם כי אם הוא מוותר זה

רק בתנאי שהוא יקבל מזה מהש אחר למשל אדם

הולך לעבוד והרבה פעמים הוא לא נהנה

מהמלאכה זה לא נגיד

אומן מוכשר שיש לו הרבה כבוד וננה תן

דוגמה אחרת הוא עובד כי הוא חייב פרנסה

אבל הוא סובל בעבודה למה הוא מוכן לסבול

את העבודה כי הוא חושב על התענוג של

הפרנסה כי אם הוא לא יהיה לו פרנסה הוא

יזרק לרחוב יהיה לו יותר ייסורים אז מעדיף

את ההגייה של העבודה כדי לא לסבול מדברים

אחרים או אפילו אדם שחלילה מאיימים עליו

שיהרגו אותו אם לא יתן את כל

כספו יש לו הנעה בזה מה הנעה על דרך

השלילה אבל הנעה מה הוא מעדיף לוותר על

כספו לא תמיד כן אבל באופן נורמלי כדי

לשמר את התענוג של זה שהוא ישאר

בחיים בכוונה הבאתי דוגמה קיצונית אז כל

פעולה שאדם עושה עושה כדי לקבל תענוג או

יותר גדול או כדי לשמר את התענוג שיש לו

או כי אין לו בריירה א הוא נאלץ

ואז יש לו סבל גדול בזה אבל ברוחניות

בקדושה אתה צריך לוותר על התענוג לא כדי

לקבל תענוג אחר אלא בכלל כדי להשפיע יותר

וזה הפך הטבע של האדם אבל זה כן טבע הנשמה

והיא גם יכולה ליהנות מזה מאוד מאוד כמו

שנהנים מלתת לאדם שאוהבים אותו גם אם זה

מסתלק אחר כך אבל ברגעים שכן כי זה רק

טעימה אז ככה צריכים להגיע מבחינה רוחנית

אבל רק שנתרמו נזכר את עצמנו נוכל להרגיש

את זה לפני זה הקליפות אוחזות בנו זאת

אומרת הם אומרות

לנו תעשו את ה תשפיעו או תפעלו רק כדי

לקבל תענוג או אל תשפיעו בכלל רק תקחו יש

שמרי קליפות

וקליפות לכן זה העבודה זה קור היתוך לא

ניתנו מצוות אלא לצרב בנת

ישראל אז העבודה של כיתה ג' מתחילה שאדם

מתחיל לקיים מצוות לא כדי לקבל עולם הבא

או לקבל ברי אותו פרנסה זה ילדים קטנים

כדי באמת להתפתח רוחנית להזדכך להיות יותר

משפיע להיות יותר

טהור אבל אם יציעו לו פתאום תענוג גדול

בטומאה יכול להיות שהוא יבעט במצוות ויילך

לחילוניות או

לחיצוניות וזה נקרא גם כף הקלע אבל זה בא

להמן אותו שהוא יבחר בזה שהוא ישיג את זה

מצד עצמו שהוא יבנה את התפילה זה

תהליך

הת הדמות הנגבה וחיותה מן הברורים שהיו

בקליפות אנחנו תכף נסיים היה ראוי ללמוד

את כל המאמר הזה אבל אני חייב

לצאת ניקח מה

שיכולים זה שאמר דוד המלך בתהילים למען

תמחץ רגליך רגליך היא רמז על הנוקה בחינת

שכינת אוזן הוא הנקראת רגליו של זירן פין

בהיותה עומדת כנגד רגליו כמבואר על אל

דהיינו שאדם שהוא החיות שהיה בקליפות יצא

מהם ועלה לנקבה והיא נתעד מן אדם ההוא

דהיינו שנתמלא הנוקה חיות כאמור דהיינו

החיות שאדם חשב שהוא הרגיש בקליפה פתאום

היא מסתלקת משמה והוא מרגיש אותה בקדושה

ואפילו יותר זה גם לא

נהדר כמו כמשל לעשות יחסי יישות מתוך

תאווה חיצונית וסיפוק או עם אלף נשים או

עם אישה אחת שאתה אוהב אהבה אמיתית והיא

אוהבת אותך אין מה

להשוות מפרש שנעשתה אדמה או נגיד

גם לעשות או הפוך כן גם האישה יחסי אישות

רק גופנית וזה בלי חיבור לתודעה של האדם

למידות שלו ללב שלו לנפש שלו או כשכן

מחוברים אז יש הנאה כאילו

רגעית בחיצוניות אבל זה לא מחזיק או שזה

מדקה או שזה מחליש שזה גורם ל אחר כך

לדיכאון גדול אבל אם עושים את זה אפילו

מבחינה ביולוגית כן אבל אם עושים את זה

מעם בחינה רוחנית עם חיבור לאדם למידות

לתכונות לאישיות שלו זה משהו אחר אז אותו

דבר זה כמו ההבדל בין הקליפה לקדושה רק

ברמות הרבה יותר

גבוהות מפרש שנעשתה אדמה

וחייה מדם לשון כלבך שם קליפו ד מה שהיה

בתחילה בבחינת אדם וחיות יצל לקליפות

אוקיי מה שאמר הפסוק תיבת לשון

כלבך כלב זה נקרא ה אב שהוא רוצה לקבל על

עצמו הכלב שבאדם הב אחד לעולם הזה אב אחד

לעולם הבא מלשון הב זה מלשון זהב גם דבר

נוצץ שהוא רוצה להשיג לרצון לקבל שעדי

לכאורה באומרו למען תמחץ רגליך בדם

כלבך ואחר כך הם ה יוסייף ואמר לשון כלבך

אלא דלאור המבואר התיישב והוא דב הפסוק

לרמוז ד כשאחיו מסתלק מהקליפה מחמת עליית

הבירורים נעשו הקליפות כי אלמים בלא כוח

הדיבור זאת אומרת שאדם ד שאם הוא יצליח

לעשות את הברור הוא יהנה מהקדושה אסור לו

לעשות את זה בשביל הנאה אבל אם הוא יעשה

את הברור בקדושה יש הנאה עצומה והקליפה הי

רקה מההנאה כל מה שיש לה הנאה זה בגלל

שהיא אוחזת בקדושה זה לא שלה בכלל רק זה

עובד ככה כדי שהאדם יוכל

להתאמן אבל הקליפה עצמה היא אין לה הנאה

מצד עצמה כי כדי להיות בהנאה דהיינו לקבל

אור צריך להיות בהשתלה לבורא אז הקליפה

היא כמו פטריה ש בודדת מהקדושה את ה פטריה

מלשון פרעה גם ועורף כן לכן הוא היה

באחורי הדעת לא היה נותן להורות לרדת הוא

היה חומס את הכל ונותן להם רק איזה טיפונת

של

הנילוס כדי שימשיכו

לעבוד אבל מצד האמת הקליפה אין לה אור

למרות שזה נראה לנו ש בחיצוניות יש אבל

שאדם באמת נגיד עושה את כל החיצוניות או

פתאום שהוא כזה התנסה וראה פתאום מרגיש

שזה שום דבר זה ריק כי זה באמת היה רק

השליה כדי שהוא

תאמן כי האור האמיתי הוא בפנימיות בנשמה

בקדושה הוא לא

בחיצוניות אבל המציאות המטריקס מבלבל

אותנו פתאום נעשו כאל מים בלא כח

הדיבור וינו כאשר הוא מסתלק מהמהם חיותם

גם הדיבור שלהם מסתלק פתאום הטו לא מדברת

לאדם הוא רואה שזה דבר רק חיצוני

גשמי משעמם רדוד ואעל זה אמר

כאילו שהוא כמו בהמה כאילו אין לזה שום

תכלית

משמעות ועל זה אמר בדם לשון כלבך דיינו דף

דם הלשון שהוא החיות שלו והוא מורה על כוח

הדיבור ד אף הוא מסתלק ד כיוון שקלטה

והלכה אחיות מן הקליפות ממילא מתבטלים כל

כוחותיו ואפילו כוח הדיבור אשר אנו דורש

פעולה מאומצת המדבר קלטה מן

הקליפות

יפה אקרא הקטע

האחרון מובים מנהו רמז ללת מ נוגין ה נזכר

והעולם הנ אמור כאן וד כאשר מתבררים צצי

הקדושה שבעולמות בריאה יצירה עשייה שוכנים

בין הקליפות הכל עולה בסוד מנו קביין

לנקבה קדישה ש

אצילות שזהו שמסיים הכתוב ואומר מוהם

מינהו לרמוז ל עניין העלאת עמי נוקבין כי

תיבת מינהו כרי

בה מין הוא מינהו מלשון מין הוא כלומר

שהחיות שלעולם מן האויבים שהם הקליפות מין

הוא דזו הי הגדרתו של החיות להיות בסוד מי

נוקבין מי נוקבין זה מלכות ובינה כן זה יש

שמה שתי ביקושים וזהו המי נוקבין שצריך

יברור גדול ביוד שמשמשים כחיות לקליפות

האוחזים בהם בכל תוקף ממילא צריכים יברור

גדול ותקיף על מנת להוציא את ניצוצי

הקדושה מפי

בוהם בולם ולהעלותם לתקן הנקבה דאצילות

זאת אומרת ככל גם ש המדרגה יותר גבוהה אז

הקליפה יותר קשה כל הגדול מחברו ייצור

גדול אמנו אבל מצד שני הוא גם יר

חזק אז בזמן

העבודה לפעמים האדם לא מבין איך הוא בקושי

קם לתפילה

או מקיים מצוות בלי שמחה או מרגיש בדיכאון

פעם היה לו הרבה חיות וכוח והוא מרגיש

שהוא התרחק

ונפל שזה נכון מבחינה מסוימת אבל זה בעצם

לא הוא עובד עכשיו על רצונות אחרים הגדילו

לו את העצלות את הגאווה את המידות הרעות

כדי שיברר את ניצוצי הקדושה האלה לכן קשה

לו כי יש לו ניצוצי קדושה חדשים יותר

עמוקים זה כמו שאני חופר בור יותר עמוק

אני צריך להפעיל יותר כוח אבל בעצם אני

מתקדם למה כי אני חופר יותר

לעומק רק בגלל כל הסוד של הזמן והמקום אני

כל פעם עובד על חתיכה א אחת מהפאזל אז אני

כאילו לא רואה את החתיכות האחרות אז כאילו

אני מרגיש שאיבדתי את מה שהיה לי וכאילו

אני צריך להתחיל מאפס ואז אני מתייאש

מתבלבל אבל לא איבדתי בעצם אני עובד על

חלק אחר עכשיו וכשאני אגמור את כל הסרט את

כל המכול של אותה מדרגה אני אגיע לשבת

פתאום יראו לי את הכל בחשבון בנק

הרוחני אוקיי שנזכה בזכות האביר יעקב

ללמוד בכתביו להתחזק ולהידבק בתורתו להגיע

לעסוק בתורה

לשמה ולזכות לגלות את פני וטוב והשגחת

הבורא על בריאותיו אמן ואמן מוזמנים ללחוץ

על כפתור התודה מתחת לסרטון או ללחוץ על

כפתור ההצטרפות כחברי מועדון על מנת לתמוך

בהפצת השיעורים ברחבי הרשת לזיכוי הרבים

העלויות הם יקרות כל אחד שיכול לעזור לי

זה מצווה גדולה זה גם יגיע ליותר יהודים

כמובן אני עושה את ההשתדלות שלי להפיץ את

הפנימיות אם כי אני בעיקר צריך להפיץ

לעצמי אבל עובדים בכל המישורים בעזרת השם

נעשה ונצליח תודה רבה ובשרות

טובות

ו הגנה ושמירה על חיילי

צהל בים וביבשה

וכלל השבויים שישובו הביתה לשלום שלמים

בגוף ונפש והקדוש ברוך הוא יתן להם כוח

נפשי גם כשהם עדיין שמה להחזיק

מעמד ו שיתן להם מעין התעלות רוחנית ככ

שתגן עליהם כי בסוף הכל

בתודעה פשוט אנחנו לא

במדרגה אבל אם האם בתודה רוחנית הוא יכו

להי בשווי ולהרגיש את הבורא כמו בעל התניה

כמו צדיקים אנחנו לא במדרגה הזאת אבל

שהקדוש ברוך הוא יעשה נס כזה שיגן על

השבויים עד שיחזרו הביתה לשלום אמן ואמן

תודה רבה שנזכה שיה אכפת לנו גם מהם באמת

ולא בשביל סטורי ואז תפילתנו גם תהיה

אמיתית יותר ותהייה מסוגלת יותר כי הקדוש

ברוך הוא רוצה שנהיה ערבים זה

לזה איך נאמר על שרה שהייתה הכרה כי

מתאווה הקדוש ברוך הוא לתפילתן של צדיקים

שנזכה אמן תודה רבה

קבלה – חכמת הקבלה #קבלה #חכמת #הקבלה #חסידות | 📌 הירשמו לערוץ בקליק והפעילו את הפעמון 🔔 לקבלת עדכונים | שיעורים | ושידורים חיים | הצטרפו לטלגרם לעדכונים נבחרים ותוכן יחודי: http://telkb.net | אתר הבית: https://kabbalah.pw | פייסבוק: https://bit.ly/3JVlHvk
הצטרפו כחברי מועדון לתמוך בהפצת התכנים וקבלת הטבות:
https://bit.ly/3MH1YE2

לכל הערוצים:
https://linktr.ee/kab10

הרב מרדכי גוטליב – שיעורים נבחרים לזיכוי הרבים

מאמרי אדמו"ר הזקן- בעל התניא #קבלה #חכמת #הקבלה #חסידות | 📌 הירשמו לערוץ בקליק והפעילו את הפעמון 🔔 לקבלת עדכונים | שיעורים | ושידורים חיים | הצטרפו לטלגרם לעדכונים נבחרים ותוכן יחודי: http://telkb.net | אתר הבית: https://kabbalah.pw | פייסבוק: https://bit.ly/3JVlHvk
הצטרפו כחברי מועדון לתמוך בהפצת התכנים וקבלת הטבות:
https://bit.ly/3MH1YE2

לכל הערוצים:
https://linktr.ee/kab10

37:44 -מאמרי אדמו"ר הזקן-
01:08:00 – מאמרי אדמו"ר הזקן-
01:43:00 – מאמרי אדמו"ר הזקן- ד'
02:15:00 – מאמרי אדמו"ר הזקן- ה'
02:53:00 – מאמרי אדמו"ר הזקן- ו'
03:18:00 – מאמרי אדמו"ר הזקן- ז'
04:00:00 – מאמרי אדמו"ר הזקן- ח'
04:33:00 – מאמרי אדמו"ר הזקן- ט'
05:00:00 – מאמרי אדמו"ר הזקן- י'

קבלה – חכמת הקבלה #קבלה #חכמת #הקבלה #חסידות | 📌 הירשמו לערוץ בקליק והפעילו את הפעמון 🔔 לקבלת עדכונים | שיעורים | ושידורים חיים | הצטרפו לטלגרם לעדכונים נבחרים ותוכן יחודי: http://telkb.net | אתר הבית: https://kabbalah.pw | פייסבוק: https://bit.ly/3JVlHvk
הצטרפו כחברי מועדון לתמוך בהפצת התכנים וקבלת הטבות:
https://bit.ly/3MH1YE2

לכל הערוצים:
https://linktr.ee/kab10

שלום וברכה מה שלומכם

פלה מה קורה היום אני אדבר על

אה נושא לא

שגרתי שאני לא מדבר עליו בדרך כלל אבל

בגלל שקיבלתי ממכם המון המון שאלות

בנושא עשרות אם לא יותר בחודשים האחרונים

ובכלל

בשנה

האחרונה היות ודיברתי על זה בשיעורים

למתקדמים בירו ציטים של מקובלים אז א הרבה

אנשים שאלו אותי רצו לברר מה אמיתי מה לא

אז במקום שכל פעם אני אענה ואני עונה

לאנשים כי זה נקודות

ש חשוב להם להבין מהאמת מה לא אז למרות

שאני לא מדבר על הדברים האלה אני כן עונה

אז החלטתי לעשות סרטון קטן ככה אני אדבר

טיפה בספונטניות על הנושא כתבתי לי כמה

נקודות ואז בעצם כל מי שרוצה מי שישאל

אותי פשוט אני אפנה אותו לסרטון הכי פשוט

ננצל את הטכנולוגיה

הגשמית אולי גם נגיע לטכנולוגיה רוחנית

בעזרת

השם

אוקיי אז אני

אתן כמה כללים לתקשור אמיתי זה לא מה שאתם

רגילים

לשמוע אני יודע שהרבה קוצרים מתקשרים

שומעים שיעורים שלי גם לפי השאלות שהם

שולחים לי גם לפי התנועה והרבה מהם לא יעב

את מה שאני אומר אבל בסדר אני לא פה כדי

להגיד מה שאוהבים לשמוע ברצון לקבל אני פה

להגיד להיות שותף ב בהפצת חוכמת הקבלה

להביא את הגוון שלי אנחנו לא פה כדי להגיד

את מה שאתם אוהבים לשמוע אז אם מישהו יפגע

אוקיי שהוא יפגע אין מה לעשות אני חייב

להגיד את האמת בנושא אבל כמובן אני מכבד

את כל אחד במקומו אני רק מביא את הדברים

מהזווית הטהורה של חוכמת הקבלה כל אחד יקח

מזה לפי המקום שלו

וגם כדי למנוע קלקולים ושיבושים וביזוי

חוכמת הקבלה וביזוי הרוחניות על כן אני

מחויב

בדבר אז נדבר קצת בנושא

אוקיי קודם

כל שתי כללים של ברזל לתקשור הכלל

הראשון אני תכף גם אסביר מה זה תקשור כי

זה לא מושג ש בקבלה יש מושג שנקרא התקשרות

שזה אור חוזר שמקשר בין העליון לתחתון זה

תקשור אמיתי זה מסר מסורת זה יש נקרא גם

נבואה אבל לא משנה אני אסביר את הנקודות

החשובות ואז אני ארחיב את המושגים הנה

שמתי פה כדור

בדולח סתם זה לא כדור בדולח זה פשוט

אפקטים

מגניבים אבל אני אכבה את זה שלא יעשה לי

קרינה על המיקרופון מספיק לנו הד

שעשו בכל אופן וואי עכשיו הלך התקשור לא

נורא נסתדר

אז תקשור אמיתי או

נבואה לא יכולים להיות בזמן

ומקום

גשמיים אין דבר כזה זה לא עובד ככה זה

נוגד את הטבע הרוחני זאת אומרת כל תקשור

אמיתי הוא חייב להיות על דבר רוחני מעבר ל

זמן ומקום העדר חילוף ותמורה כל תקשור אחר

שבא על בעיה חיצונית על דבר חיצוני הוא

מאוות או שהוא שקר גמור עכשיו יש עוד שלב

יש מצב שאדם כן קיבל תקשור

אמיתי במקור כן אבל אז שזה ירד אליו זה

עבר לו בתודעה הגשמית ברצון לקבל באגו

רובנו כולל אנוכי כן לא מכירים בכלל את

האגו שלנו כי לא מראים לאדם את הקלקול עד

שהוא מתפתח וואי זה נדלק לבד זה תקשור

[מוזיקה]

עושה הדלקתי את זה בתקשור סתם בדיחה

בדיחות על טו באף

שהיה לא סתם יש לזה מצב אוטומטי נראה לי

בכל מקרה אז סתם אז כן איפה היינו אז כל

גם אם מישהו באמת קיבל סוג של תקשור נגיד

שכן

שבמקור זה הייה אמיתי או היה בזה משהו מן

האמת א שזה ורד לנו לתודעה זה עובר את

המסננת של הרצון לקבל של התפיסה הגשמית של

מלא מלא

קליפות אז התקשור כאילו יכול לאבד את

המשמעות שלו לחלוטין לחלוטין

לכן כל תקשור שהוא בעל זמן ומקום גשמיים

אני יודע שהוא לא אמיתי אז אתם יכולים

לשאול גם הנבי הם דיברו על גשמיות האמת

שהם לא דיברו על גשמיות הם דיברו על אור

החוכמה המתגלה בעולמות העליונים זה נכון ש

לנביאים

הנבחרים היה התבטאות של התקשור שלהם

בענפים אבל זה היה על מהלכים קוסמיים

גבוהים מפי השם ולא מפי השכינה מפי הגבורה

ולא על דברים חיצוניים שבאים לגוף הגשמי

אין דבר כזה תקשור לא עובד ככה זאת אומרת

אם בן אדם קיבל תקשור שוב אני יודע שהרבה

לא יהבו לשמוע את מה שאני אומר אבל אני לא

פה כדי להגיד את מה שאתם אוהבים לשמוע אני

פה כדי להיות שותף בגירוי והפצת חוכמת

הקבלה אז הרבה שקיבלו את התקשור כשזה ירד

להם לתודעה זה התאוות להם ברצון לקבל באגו

באגואיזם בתפיסה

הגשמית ולפעמים הכל מעורבב להם באמת אין

הרבה מתקשרים בדורנו נגיד מישהו היה מתקשר

בדרגה של בלק שזה מכובד האמת למרות שהוא

רשע גמור אבל זה מכובד הוא לפחות יודע לאן

לשלוח את הציפורים שזה חוכמה הוא בינה

יודע לשלוח את התודעה שלו להררי החושך

ציפור כי זה מעל הארציות אגב כל מה שכתוב

בספרים לקחת נוצה כזאת לקחת זה זה משל לא

מדובר על גשמיות כסימן כן אבל לא מדובר על

דברים גשמיים מדובר מדברים איתנו בשפה

שלנו בגשמיות שכמו שאתה רואה ציפור פה עפה

אז אומרים לך הדמיון שלך ככה יכול לעוף

מעבר לארצי ברגע שאתה מנתק אותו מהארצות

אז שפה שאלת צריך להבין מה כתוב זה לא

כפשוטו אבל בכל אופן אז אם מישהו מתקשר

בדרגה של בלק למרות שהוא היה רשע

בסדר יפה לפחות הוא במדרגה או מתקשר ב גם

פעם בנביאים בטומאה נביאה הבעל זה לא שלא

היה להם תקשור היה להם תקשור אפילו לא הו

לוקחים סמים טוב ז זה לא היה נקרא סמים

היה נקרא פטריות מלשון פרעה כדי אפילו

לגרות כי יש הרבה מחסומים בתודעה שזה שו

אומר על התודעה הגשמית כתבתי פעם מאמר על

זה קבלה מעשיית אה תראו את זה שמה רגע

כיפה לא נראה טוב במצלמה כי היא נמוכה זה

לא יקלוט את התקשור תנו לי לסדר את זה לא

סתם אני מסתלבט עליכם

קצת אז אתם יכולים להרחיב שמה הרכבתי קבלה

למתחיל מה היא קבלה מעשיית פניני החוכמה

מה אמרלי לפני כמה שנים

טובות שמה הרחבתי אני לא רוצה לדבר על זה

פה גם הסברתי מה זה קבלה מעשי אתם יכולים

לראות שמה לענייננו אבל אז יש בת הקשרים

בדרגות גבוהות של טומאה אבל היום אפילו את

זה אין אין את זה רוב המתקשרים מתקשרים על

שטויות סליחה מכבודכם

דבר נוסף ושוב גם מי שמתקשר על משהו אמיתי

המ המסר משתבש לו בדרך עכשיו אני לא אומר

שאיין כאלה אמיתיים אבל הרוב לא אמיתיים

למה

כי יש חוקים לתקשור אין דבר כזה כשבן אדם

מדבר איתי על גשמיות ועל חיצוניות ועל

הגוף מראש אני יודע שה תקשור שלו לא אמיתי

כי מלאכים לא נותנים תקשור על גוף זה

השדים שבתוכו פירשו את זה או השט שהעביר

לו את המסר פירש את זה על גשמיות אז אני

יודע שתקשור לא אמיתי דבר נוסף יש אנשים

אני מניח שזה בגלל גלגולים קודמים שהם

באמת נולדים מתקשרים מבחינה מסויימת אבל

המסר מגיע מאוד חלקי ומאוד מאוט ומאוד

משובש אין להם תמונה

שלמה לכן למה להסתמך על דבר כזה לך ל

מתקשר אמיתי בעל הסולם אני יודע הנביא

רמיה משה רבנו אגב כל נבואה שלא מסתמכת על

משה רבנו נבואת שקר הי זה כלל

ברזל לכן למה לי ללכת למתקשר זוטר שמקבל

מסר משדים וגם השדים האלה מאוד מאוד זרים

זה לא שדים עררי החושך מצמצום א' עררי קדם

שאדם יודע

לחדור לקדמו של עולם לתת המודע מעבר לזמן

והמקום לא לתת המודע הגשמי של הגלגול

הקודם יכול להיות שאני רואה בכלל אה נגיד

אני מסביר למישהו על גלגול ואז אני רואה

את הגלגול הקודם שלו אבל יכול להיות שזה

לא באמת הגלגול הקודם שלו למה כי אני

מתקשר זר אני רואה רק את הנפש הבהמית יכול

להיות שזה הגלגול שהיה ב dna הגשמי ש עבר

בין האבא שלו לסבא שלו אבל התודעה שלו

עצמה היא לא הייתה בגוף הזה ה הייתה בכלל

בגוף אחר כי זה לא משנה זה לא נולדים

במשפח לפי השורש הנשמה מערבבים את זה כדי

שיהיה הרבה בירורים מניינים א יכ להות ש

רוא תקשור בכלל בגלל הזכרון הגנט של הגוף

שלו וזה בלל לא הוא ושוב הסברי את זה בצת

הארי רב המתקשר מדברים בלל על הנפש הבהמית

אז מה זה משנה מה אכלת אתמול מה עשית

מבחינה גשמית בגלגול הקודם זה לא עוזר לך

צריך תקשור לנשמה לשורש נשמה עכשיו זה

האריזל זה המקובלים בסדר הם יודעים לתקשר

אבל הם לא מתקשרים איתך על הגוף על

חיצוניות על מפעל הפיס בחיים לא הם יתקשרו

איתך על השורש נשמה שלך על התיקון שלך על

הפנימיות שלך אבל זה רק אחרי שגם עשית

עבודה עם הענפים לכן הכלל ברזל שלנו אם

תרץ לספר את המסר לצוקי צוקי הכוונה

לפייסבוק זה כינוי של החנונים של

ההייטק אז אם אתה רץ לספר את המסר לצוקי

או לבילי או

לטווייה בשבת וא לא יודע אני חושד שהמסר

לא אמיתי כי מסר

אמיתי הוא לא בעל גשמיות ויש גם כללים זאת

אומרת אם בן אדם באמת קיבל מסר עכשיו אני

לא אומר צדיקים מקבלים מסרים אבל זה לא

המסרים שאתם מכירים מה הכוונה זה כמו

אנטנה גלי רדיו עכשיו יש לי את הערוץ

שקולט אני אפילו לא צריך לעשות כ נות וכל

מיני זה יש לי מקלט רוחני באופן אוטומטי

אני קולט מהעולם הרוחני פרי ויפי אגב בזמן

בית המקדש היה את זה בדרגת הנפש לכלל

ישראל עכשיו גם בנפש שלנו צריך לעשות

עבודה מיוחדת אז מי שבאמת רוחני נשמע דם

תלמדנו הוא לא צריך לעשות משהו

מיוחד אפילו באופן אוטומטי ה מקבל מסרים

אבל המסרים האלה באים לעבודה הפנימית שלו

עם עצמו או אם הוא צדיק גדול על דרכי

עבודה לעם אבל אם זה בא על דבר גשמי דבר

חיצוני לגוף הגשמי לנפש הבהמית אז אני

יודע שזה מסר לא אמיתי או שהשד או שהתפיסה

או שהדיו שבתוך התפיסה של האדם קלקל את

המסר יש יסודות נבואיים שעל פיהם אנחנו

יודעים מה זה תקשור אמיתי ומה לא אז זה

הכלל ברזל עכשיו אני לא אומר שאן תקשורים

יש

90% זה רמאות כמו שראיתם גם היה כמה כתבות

לאחרונה לא מפתיע בכלל אבל אני אומר אני

מודה יש כאלה שבאמת יודעים לתקשר יש קשור

לגלגולים קודמים שלהם אבל מה הבעיה התקשור

שלהם חלקי לא אמיתי ומשתמש

בדרך אז למה להסתמך על דברים

חלקיים

למה לכן אני הייתי לוקח כל תקשור בערבון

מאוד מאוד מוגבל כי צדיק אמיתי או מי שהו

באמת מתקשר הוא לא ידבר איתך על גשמיות

הוא לא מעניין אותו גשמיות הוא ידבר איתך

על רוחניות על פנימיות הוא גם לא ימהר

להגיד לך מתי המשיח בא כי הוא לא מדבר

איתך בכלל על העולם החיצוני שזה השליה הוא

מדבר איתך על העולם הרוחני על אור החוכמה

מתגלה בעולמות העליונים הוא לא מעניין

אותו מה קורה בסימולציה זה כמו במטריקס

האורי קול סיפרה לו מה מעבר למטריקס לא

מעניין את המטריקס עכשיו אמרה לו בכלל

דברים הפוכים למט טריקס הם עשו את הסרט

לפי החלק לפי

הקבלה אז קיצר שתי כללים שלושה כללים

אמרתי אחד מסר אמיתי לא יהיה על זמן ומקום

חיצוניים בעולם האשליה ב גם אם המסר

האמיתי היה אמיתי במקורו אצל רוב האנשים

שזה יורד להם לתודעה הגשמית זה מתערבב עם

כל מה שיש להם בראש בדומה לחלום אגב

שאנחנו חולמים הרבה פעמים דברים אמיתיים

רוחניים אבל כשאנחנו מתעוררים בגלל ש

אנחנו לא תאורים זה מתלבש לנו בדברים

בהבלים דברים גם שלא קשורים בגלל העיוות

של התודעה

שלנו ושלוש אם אתה רץ ספר לצוקי זה חשוד

מאוד אוקיי מה עוד אני יכול להגיד כן אז

אז המסר יהיה על דברים רוחניים מעבר לזמן

ומקום ולא על צעצועים גשמיים חיצוניים

בעולם האשליה ואם כן זה יהיה חצי א זה לא

יהיה 99%

מהמסר ולא על הנפש הבהמית אלא על הנפש

האלוקית כי הנפש הבהמית גם במזרח יודעים

לעבוד על זה אפילו

מצויין זה לא העניין שלנו הנפש הבהמית גם

שרוב האנשים מכירים אותה זה הנפש הבאמת של

תחתית עולם העשייה ב1 גלגולים היא אותו

נפש אין פה איזה שינוי מיוחד אנחנו רוצים

לעבוד על שורש הנשמה מה זה בכלל נשמה רוב

האנשים לא

יודעים איזה הערה או דמיונות זה קוראים

לזה נשמה זה יש הרבה דרגות בנשמה נשמה לא

יכולה להיות בזמן ומקום היא מעבר לזמן

במקום אגב יציאה חוץ גופית לא מדובר רק על

זה שאדם יוצא רואה את עצמו עם הגוף

האסטרלי איך שלא קוראים לזה מחוץ לגוף זה

רק ענף זה רק סימן יציאה חוץ גופית הכוונה

שאתה יוצא מהרצון לקבל שלך לעצמך ואז אתה

בהשתאות הצורה לבורא ואז ממילא אתה משיג

את כל הקוסמוס לזמן מסוים כי זה צוב השוב

לא מדובר על כאילו שאתה יוצא מהגוף הפיזי

אתה רואה את עצמך זה רק תרגיל זה מדרגה

תודעתית אבל אם אתה יוצא מעצמך גם ברמה של

הגוף

האתרי או איך ש תקראו לזה תבחרו איזה שם

מהשב שמות שיש ואתה רואה את עצמך יכול

להיות שאתה מאוד אנוכי למרות שאתה יודע את

הטכניקה אז אתה לא באמת יצאת מעצמך יצאת

מהאדישות דמיה טיפה יותר רחוה זה לא

רוחניות צדיקים

יצאים לגמרי מהיקום

הגשמי

לכן צריך התקשרות בשביל התקשרות צריך מסך

מה זה

מסך מסך זה דבר

רוחני זה דורש הרבה

טהרה הרבה

נבואה לא נבואה אני אלך לפי הסדר הרבה

תערה הרבה עבודת מידות ואז האדם ממלא

יקלוט אם הוא צדיק טהור אז אין לו לכלוך

כמו שרוצים לראות כוכבים צריך תנאים צריך

שלא יהיה אבק שלא יהיה אבק לשון הרע שלא

יהיה אבק של זמן ומקום של אוויר העולם

צריך אפילו מחשב מיוחד שעושה את החישוב

בגלל ההפרש של המרחק ועוד המון המון דברים

אז ככה צריך

בנפש דבר נוסף בואו נראה אולי עוד משהו

שאפשר לדבר

עליו יש כל כך הרבה מסרים שהצדיקים

הגדולים הורידו לנו שאנחנו לא עושים אחוז

מהם אז אני הייתי מציע קודם להתעסק עם כל

המסרים והב

והדרכות שנתנו לנו ואחרי שנעשה את זה טוב

טוב אפשר לראות עוד

הפיקים אז לפני שאתם פותחים חנות מסרים

לכו למסורת תתחברו לצדיקי

האמת ומאלה בן אדם היה מקבל מסר מהשמדה מה

זה השמד כתבתי עלזה מאמר תחפשו בגוגל אם

הוא היה מקבל מסר מהשמדה אז אני יודע

לפחות זה שד רציני עולה לרקיע של מעלה

למרות שהוא רשע אבל לפחות הוא רשע שהוא

גבוה לפחות הוא רשע שמבין קצת אפילו יכול

לראות את העתיד בדרגה

מסויימת אבל אם אתה מקבל משת זוטר דזר דזר

את המסר אל בזבז לנו את הזמן

ידידי עוד מה אפשר

להגיד כן תורה ומצוות אני יודע שאנשים לא

אוהבים את הנושא הזה

ובסדר אבל תורה המצוות זה באמת לא דבר

חיצוני זה גם אבל זה רק אמצעי זה רק גירוי

אבל אדם שלא מקיים תורה או

מצוות שהם הם הענף של הצינורות הרוחניים

שתורה ומצוות זה בעצם החוקים הרוחניים

בתודעת האדם שבעולם הזה הם מתבטאים בצורה

כזאת וכזאת למה לא אוכלים בשר וחלב למשל

כי חלב זה חסד בשר זה אדום זה צד דין אז

לא מערבבים ביניהם כי זה עבודה נפרדת אתה

לא יכול לעבוד ביחד למה זאת אומרת אם אכלת

חלב אתה יכול לאכול אחר כך בשר כי הסדר זה

שהחסד קודם לדין אבל אם אתה מתחיל מדין

אתה לא יכול לאכול אחר כך חלב למה כי גם

החסד שלך יהיה דין זה יתערבב

לך שש שעות זה זמן ההגייה לפי הקבלה מחכים

שש שעות כל אחד כמנהגו לא משנה כרגע זה לא

העניין צריך הפרש של יגיעה בין החסד

לגבורה גם צמר ו פשתים ימין ושמאל עכשיו

זה לא אומר שעכשיו בן אדם לא חיבר את ה גם

ככה אסור אוי הלך עליי בעולם הבא אסור

לשים ככה את

האצבעות זה תרגיל תרגיל חשוב אנחנו צריכים

להקשיב למקובלים אבל לא מדובר על אצבעות

גשמיים זה רק תרגיל הכוונה לא לחבר את

השמאל והימין האצבע זה כמו הרצון לגר ד

חוכמה אתם רואים שפה אסור ללמד קריאת כף

יד טוב משהו קטן אתם רואים שפה יש רק שתי

שתי חלקים פה יש שלושה למה זה לא סתם

אולי זה כמו הראש וזה כמו הגוף ש במדרגה

של היד יד זה קצה ההשגה של הרצון לכן צריך

לגזור ציפורניים שלא יחזו הקליפות כי הם

באים בקצוות הכל סימנים הבן אדם יכול

להוריד ציפורניים כל יום ולהיות רשע מאוד

גדול לכן חוכמת הקבלה באמת מלמדת אותנו את

הדבר אז מה שהתחלתי להגיד אדם שלא מקיים

תורה ומצוות קודם כל אדם שכן מקיים תורה

ומצוות זה לא אומר שהוא מקבל מסרים

ואלה שמציגים את עצמם אני יודע ש מה זה

אנחנו יודעים שזה לא אמיתי כי זה לא בא

לדבר הזה אז גם אם אתה מקים את תורא

המצוות זה לא אומר שאתה מקבל מסרים אבל מי

שכן רוצה לקבל אמיתיים אני לא לא מה

שדיברתי בהתחלה על האשליה הגשמית מי שרוצה

לקבל

מסרים בלי טהרה בלי עבודת מידות בלי תורה

ומצוות גשמיים שזה המינימום של המינימום

אם בן אדם לא יכול להתגבר על שמירת שבת

זה רק דוגמה עכשיו אני לא מטיף לכם כאה

מצוות אני מביא משל אם כיה משל מדויק אם

אדם לא יכול

להתגבר ולשמור שבת למשל ששבת יש לה הרבה

משמעות זה לא רק העניין לא להדליק את האש

זה עניין להתנתק מהחיצוניות להתכנס פנימה

להתחבר למנוחה הקוסמית של האור אסור לעשות

מלכה כי אתה במצב של שלמות כמו חוק שימור

האנרגיה מערכת סגורה אסור לך לעשות שם

שינוי

כדי להטען באלוקות הגדולה שמגיעה

מלמעלה אבל אם אתה אפילו לא יכול להתגבר

על סיגרי בשבת על

טלוויזיה אז איך תקבל בדיוק נבואה רוחנית

אם על צעצוע גשמי אשלייתי בזמן ומקום אין

לך מסך אז איך יהיה לך מסך לקבל מסרים

אלוקיים זה לא עובד

ככה יש סדר מדרגות

לכן אני אתן את אותה תשובה שאמרתי ל למי

שכפו לי בפרטי כי אני קיבלתי הרבה שאלות

בנושא

את יותר כן בגלל זה לא הייתי עושה את

הסרטון כי אני לא מדבר על כל

דבר אבל זה יותר נוח ככה אני לא יכול כל

פעם לענות לכל אחד זה מעייף גם אני לא

אוהב את הנושא הזה אז ככה יהיה סרטון

אז קודם כל טהרה פנימית עבודה פנימית

להכיר את כל חוכמת הקבלה על פי הסדר שזה

גם נותן לנו את התבנית לקבל את המסרים

בצורה אמיתית וגם להסתמך על משה רבנו אבל

כל נבואה אחרת כל מסר אחר גם אם הוא אמיתי

במקורו ויש דברים כאלה אני לא אומר שלא יש

אבל עד שזה

יורד לתודעה הגשמית זה עובר כל כך הרבה

שיבושים בדרך וידושינסקי

והתמונה המתקבלת היא מעורבבת היא לא שלמה

וכמו שעד שמגיע אלינו אור ממקום מסוים או

שאנחנו רואים כוכב שיכול להיות הוא כבר לא

בשמיים בכלל רק בגלל המרחק עד שהאור יורד

לתודעה פה אז כאילו אני רואה אותו אבל הוא

כבר לא שמה 100 שנה יותר מזה לא צריך ללכת

לכוכב אפילו השמש אנחנו כאילו רואים אותה

באיחור של שמנה דקות אבל

למי שמבין בפיזיקה קוונטית או בפיזיקה

גרעינית

אפילו האור שאתם רואים הוא באיחור של 10

מיליון שנה למה שמונה דקות זה מפני השטח

של השמש מליבת השמש לוקח להור 10 מיליון

שנה לצאת למה תעשו חישוב צפיפות כוח משיכה

שלה יש לו דרך מאוד ארוכה עד שיוצא משמה

מה אני בא להגיד עד שהמסרים יורדים אלינו

לתודעה

עם כל הלכלוך שיש לנו הם מתעוותים

לכן כדי לדעת שאדם מקבל מסרים אמיתיים זה

הכללים הוא מקיים תורה ומצוות במיוחד שבת

טהרה ועבודת מידות ולשון הרע לא רק לא

לדבר לשון הרע לא לחשוב לשון הרע שתיים

המסר יהיה על עבודת השם ולא על הנפש

הבהמית ומעבר לזמן ומקום שלוש מי שבאמת

מקבל מסרים ובאמת כתוב נשמת אדם תלמדנו

אתה לא צריך אפילו לעצום מני וכאילו אתה

עושה

כוונות זה כמו מקלט ויפי אתה קולט באופן

אוטומטי אם יש לך את ההשוואה צורה למדרגה

הרוחנית לתודעה הרוחנית אז תכולת אין זמן

ומקום

בגשמיות סליחה ברוחניות גם בגשמיות הן

תלוי מאיפה

מודדים כפי שרואים בניסוי חלקיקים אז כל

שכן שהנשמה איין לה עם האלקטרון יכול

לפעול מעבר לזמן אז והמקום אז הנשמה על

אחת כמה וכמה אז

אז מי שרץ לספר על המסר ועל הגוף לא יודע

זה חשוד מאוד זה לא דרך האמת

הופלה

ושלוש רוב מי שמקבל מסרים ישמור את זה על

עצמו לא הי רוצה לספר זה אמרנו אבל אם הוא

יספר זה יהיה דברים כלליים לעבודת השם

לאנושות ולא על צעצוים גשמיים זה לא עובד

ככה אוקיי זה הנושא דיברתי בספונטניות

רשמתי לי רק כמה נקודות כדי כמו שהס תי

שיהיה לי תשובה למי ששואל

אותי מה אני עוד יכול להוסיף

בנושא ממה שלא רשמתי

לי בוא נראה שהשידור רק

בסדר א נראה לי שסיכמתי יש לי עוד הרבה מה

לדבר בנושה כן אפשר לדבר שעות אבל רציתי

לדבר רק על הנקודות של השאלות ששואלים

אותי וזה מספיק מעבר לזה לא מדברים לא

שאני מקבל מסרים כן זה מסרים של משה רבנו

של בעל הסולם לא צריך אותי אני לא קיבלתי

את זה זה מה שהם אומרים אני מסתמך על

הגדולים ממני ולא על

עצמי זה מה שמקובלים האמיתיים מלמדים

אותנו הארי הקדוש גם תראו את מה שאמרתי

ביור צית הארי שיעור מאוד חזק מומלץ לראות

אותו אתם יכולים לראות גם קורס קבלה

מעשיית שיבצתי שמה הרבה דברים מעניינים

חפשו את זה בגוגל תעשו

לייק אוקיי אני מתנצל אם באמת למה אני

מתנצל אני לא צריך להיות נחמד לא חשוב לנו

להגביר את ה את האהבה בתקופות אלה אז אני

מתנצל עם הלשון לא נעימה או לכאורה מזלזלת

במתק שרים מסויימים אבל אני מייצג משהו

ואני חייב לדבר מזה אני לא פה כדי להגיד

מה שנעים לגוף והרצון לקבל לשמוע אני אני

אומר את הצד שלי של מה שאני מאמין בו כל

אחד יקח כפי מה שיכול ומי שכן חושב את

עצמו

כמקשר אני מציע לו גם אם הוא לא מקבל את

דברי ושוב היו גם מתקשרים ששלחו לי שאלות

לא רק אנשים שדאגו אם תקשור זה דבר אמיתי

או לא או אם המתקשר הזה אמיתי או לא גם לא

עניתי על אף בן אדם ספציפי אני תמיד עונה

רעיונות אבל מי שכן מתקשר נגיד ושומע את

זה ויש מתקשרים ששומעים אותי ושולחים לי

שאלות

אני בדרך כלל עונה מאוד בעדינות כדי לא

לפגוע אבל לבן אדם פרטי אבל זה משהו כללי

אז אני יכול לדבר יותר ב באמת חופשית אבל

מי

שכן מתקשר אז בואו בוא תראה מה אתה יכול

כן לקחת מדבריי אולי אתה צריך יותר לתאר

את המידות שלך הרי לכולנו יש מה לתקן אחרת

היו לוקחים אותך מהעולם הזה אולי התקשור

שלך מוגבל לתחתית עולם העשייה אולי כדאי

לך לעלות יותר ובשביל זה אתה צריך טהרה

במיוחד שמירת שבת כי בשבת מי שלא יודע יש

עליית עולמות נכון אפשר גם בשבת להישאר

בתחתית עולם העשייה רגע אבל כתוב צריך

להבין מה כתוב יש בזה מדרגות יש

פוטנציאל לנשמה בשבת להיות בעליית עולמות

יש סגולה וכוח

מיוחד וזה לא רק בגלל הסדר של הכוכבים

וכוכבי לכת והימים בשבוע והזווית של

הלבנה זה באמת מתבטא בסימנים מסויימים אבל

זה בגלל שיש כוח רוחני כזה באותו

זמן אז בוא תראה אולי אתה יכול להגביר את

התקשור שלך שיהיה יותר נקי ואמיתי בוא

תנסה ואם התקשור שלך על זמן ומקום

גשמיים גם אם קשה לך לקבל את דבריי אני

אומר תבדוק את עצמך טוב טוב עם זאת אני

מניח שרוב האנשים לא כולם ברוך השם אבל

רוב האנשים יהיה להם קשה לקבל בכלל מה

שאני אומר וזה בסדר אני לא פה לחנך אף אחד

אני רק מביא את הגוון שלי לפאזל בעיקר אני

מדבר גם לעצמי אגב מי שיכול להרוויח מזה

ולקבל

אדרבה

בכבוד איך החזון אישיה אומר מי שיודע לא

מדבר ומי שמדבר לא יודע אמר י

פה אבל הכללים שנתתי הם כללים חזקים כדאי

לכם לאחז בהם זה לא כללים שלי אגב זה

כללים של כל המקובלים האמיתיים מי שקורא

בספרים לא למד 10 דקות קבלה בשנה אלא

באמת התייגע

התעמק עשה עבודה פנימית הדברים

ידועים בעזרת השם שנזכה למסרים מהאינסוף

מסרים של איך להידבק בבורא אבל כדי להגיע

לצינור הזה לתקשורת שזה נקרא התקשרות לא

תקשור

התקשרות זה מצב של השתוות צורה בין האור

לכלי ואז יש ביניהם התחברות והתלבש כדי

להגיע להתקשרות זה ההגדרה

האמיתית צריך טהרת מידות השתוות צועה

ובעיקר להכיר את הסדר של חוכמת הקבלה

מתחתית עולם העשייה עדד לאינסוף היות

וזה מגרה בנו את הנשמה שנמצאת בנו שהיא

יודעת בפנימיות שלה עוד בלידה את כל

הדברים האלה אבל לוקחים את זה ממנה כדי

שתעשה עבודה ותשיג מצד עצמה אז חשוב מאוד

מאוד לדעת טוב טוב את חוכמת הקבלה 20 30

שנה לפני שמתחילים בכלל לעסוק בתקשור וגם

אז התקשור יהיה על דבר אמיתי ונצחי ולא על

תועלת גשמית גופנית לרצון לקבל וזה הכלל

העיקרי אם זה בא לרצון לקבל

הגשמי גם אם היה בזה ניצוץ אמת זה נשבר

אוקיי אלה דבריי בדיוק קיבלתי יות שאלה

בנושא אז אני עייף אתם רואים שטפתי פנים

בדיוק אמרתי במקום לענות עוד פעם חצי שעה

לבן אדם אני אעשה סרטון פשוט ואני אשלח לו

וגם לכם אוקיי בעזרת השם שתהיה

שבת

שלום שבת של שלמות וחיבור ונזכה ליום

האהבה היה אבל אין דר רוחני ונזכה

להתקשרות לבורא איך מתקשרים לבורא על ידי

השתוות הצורה על ידי ביטול הזמן

והמקום

אוקיי שבת שלום אם תרמתם אני מאוד מאוד

יודע לכם אם ובילי לא מחבבים אותי כי אני

מתקשר על g5 סתם אני מעוד יודע לכם אם

תשתפו תעשו לייק תגיבו מילה טובה וזה גם

יאפשר לכם לראות יותר פוסטים ממני בים

הפייסבוק הגדול בבחינת מצולות

הים וזהו תודה רבה לכם רגע נדליק את הכדור

בדולח אבא קדברה סתם שבת שלמות לכולם

תודה

שלום

לכולם שבת שלום

כת אנחנו

ב מראה

לנשמה

תובנות בפרשת

השבוע על דרך הקבלה החסידות

והפנימיות בעזרת השם שיע דברים לעילוי

נשמת צבתי מיד

בתחנה אז אנחנו נדבר קצת על חלומות

מפרשת

השבוע פרשת מקץ אולי גם נגיד כמה דברים על

חנוכה אוקיי בואו נראה מה אנחנו יכולים

לדבר

בפרשה

החלום זה דבר מאוד מעניין

ומיוחד הרבה מהחלומות

משפיעים עלינו אגב במשך היום בלי שאנחנו

יודעים

ורוב החלומות גם מה שאנחנו זוכרים זה

בכלל אחרי הרבה הרבה סינונים

ומסכים וקליפות

[מוזיקה]

ומחסומים עד שהחלום יורד לנו לתודעה

הגשמית הוא מאוד מאוד רחוק מהשורש

שלו וזה נובע בגלל חוסר טהרה וחוסר כלים

לכן גם אנחנו לא זוכרים את

החלום

לזכור זה מלשון זכירה מלשון אור הזח שזה

דבר מאוד

רוחני

שמאיר לנו אבל כש הקליפות נמצאות במדרגה

זה בעצם גורם לאור הזכר הזה לאור הזיכרון

הזה המיוחד והפנימי להסתלק מאיתנו ואז

אנחנו לא זוכרים את החלום אני לא מדבר רק

על חלום גשמי אבל זה עובד גם ככה באופן

דומה

גם רואים דברים מוזרים בחלומות החולם על

אמו כאילו חלם על השכינה הקדושה החולם על

אוזים מזכה לחוכמה יש גם הרבה דברים

שנראים אפילו טיפשיים מחילה מכבודכם אבל

האמת שלא מדובר על גשמיות רק אלא זה רק

רמז צריך להבין את הפנימיות של הדברים בכל

מקרה אנחנו ננסה אולי קצת לדבר על

החלום של פרעה

אז אנחנו

רואים שהיה את

ה שיבולים וה את הפרות והרבה

עניינים אולי לפני זה

נסביר

שהחלום של פרעה לא בא בשביל פרעה בכלל אלא

הוא בא בשביל יוסף הוא בא בשביל הצדיק רק

זה עבר דרך הקליפה זה עבר דרך פרעה אבל

האמת שהא קר חלום פרעה לא בא בשביל פרעה

בכלל אלא בשביל יוסף עכשיו הרבה אנשים

מקבלים

מסרים

א

בחלומות והזוהר הקדוש אומר שרוב החלומות

ורוב המסרים זה מצד המלאכי חבלה מצד

הטומאה ומדוע היות

ו הרצון של האדם והתודעה שלו מעורבת בהרבה

אנוכיות גאווה ותפיסה חיצונית אז כשהחלום

יורד לו לתודעה קליפות שבתוכו לא קליפות

בחוץ בתוכו חומצות לו את זה וגורמות לו

לפרש את החלום

בצורה גם גשמית גם חיצונית וגם מצד הטומאה

וצריך להיזהר מזה מאוד הרבה אנשים

אגב היום לא לכולם יש כוחות מדיטציה או

כוחות תודעה חזקים כמו במזרח חו כמו

בעובדי עבודה זרה בעבר א אז פשוט לוקחים

סמים כדי לקבל מסרים אני רציני לוקחים אני

יודע lcd לא lcd זה מסך מחשב לוקחים lsd

לוקחים כל מיני

פטריות לא חסר

דברים

א וזה באמת עושה להם סוג של חורים בתודעה

באמת החורים האלה פותחים אותם לכל מיני

תובנות לכל מיני מסרים רק זה נט בטומאה

נטו

בצורה

מקולקלת ואז גם אם בא להם איזה מסר שיכול

להיות שבמקורו הוא זך וטהור ובעצם נפתחו

להם ערוצים במוח לקלוט אותו אבל בגלל שזה

בא על דרך הטומאה דהיינו כמו חוכמה בלי

חסדים כמו בדרך של למשוך ממעלה למטה בכוח

את האור כמו שבירת כלים אז כשהמסר ה זה

יורד להם לתודעה הוא יורד בצה בצורה כל כך

מעוותת שלא רק שהמסר שלהם שגוי אלא כל

התודעה שלהם וההשקפה שלהם והנפש שלהם

מתעוותת ולא רק בגלל שהסם פוגע להם פיזית

במוח שזה עוד עניין אלא בגלל שעצם המסר

הגיע בצורה

קלוקלת לא דרך

הקדושה ומזה צריך להיזהר מאוד והרבה

לוקחים סמים והם חושבים שהם מדברים עם

אלוקים אבל הם מדברים עם אלוקים אחרים

עכשיו אני לא אומר הרבה דרכים לבורא יש

כאלה שחוזרים בתשובה דרך זה אני

לא נכנס לזה יש כאלה שלוקחים את זה גם

כאלה שהם גם דתיים או כדי להעזר בזה א

ואני לא באתי לדבר אם אפשר להעזר בסמים

להשגות רוחניות או לא אבל אני כן יכול

להגיד ש 99%

מהמקרים זה בריחה וזיוף מעבודה פנימית אבל

לא באתי לדבר על זה רק באתי להעביר את

הרעיון עם קצת יין קצת דברים שהם טובים

ואני לא באתי לדבר פה על סוגי סמים כי אני

באתי לדבר על הרעיון נותנים קצת אווירה

ואתה לא מכור אליה ותלוי בה אז בסדר גם

אני קצת שותה יין בשבת לקבל אווירה אין

בזה בעיה

כל אחד והיין שלו אבל א צריך להיזהר מזה

מאוד בכל מקרה אז עבדי עבודה זרה היו

לוקחים פטריות מאוד כבדות וכל מיני חומרים

א כדי בלעם היה בעל החמור שלו בכלל על

האתון היו עושים הכהנים של העבודה זרה היו

עם הכוהנות וכל מיני דברים מעניינים שלא

ניכנס אליהם פה אבל ד להחכים ברמיזה כדי

לעורר את כוח התאווה שלהם אבל וודאי זה לא

דורך האמת

לכן הרבה אנשים יש להם מסרים יש להם

חלומות והחלום באמת במקורו הוא דבר רוחני

גבוה

מאוד גם חלום שבשינה אבל חלום לא מוגבל רק

ל שאתה הולך לישון אבל זה כבר חומר

למתקדמים אז אני לא אכנס לזה חלום יכול

להיות גם בזמן

ארות זה ברצו השוב זה כבר מדרגת נ

ואה ויש בזה הרבה מדרגות חלום זה המדרגה

הנמוכה של נבואה אבל חלומות שו ידברו אז

צריך להיזהר מזה מאוד בכל מקרה לענייננו

אז רואים בחלום שהיה את השבע הפרות

הבריות שבע פרות בריות בשר ויפה תואר והעת

ה ראות מראה וודקות

בשר אז ידוע שפרה זה גם מלשון פ

יש בזה הרבה עניינים שזה הרצון של

האדם אנחנו רואים גם יש פרה

אדומה יש הרבה עניינים בפרה בכל אופן השבע

הפרות הבריות זה הפרות מצד הקדושה והשבע

הפרות רעות מראה זה מצד

הטומאה עכשיו במקור הפרות הם אותם פרות רק

השאלה איזה כלי נותנים

להם וזה בדיוק מה שהוא חלם הוא חלם שיש את

הפרות של הקדושה ויש את הפרות של הטומאה

השאלה למה אדם

מתחבר וזה בדיוק היה חלום פרעה שאם האדם

ילך בדרך ההשפעה בדרך הקדושה בדרך

הפנימיות אז יהיה לו פרות בריות וטובות

דהיינו שה יהיה לו שנות שובע של קדושה של

כלי מלא באור של חיבור אבל אם לא יהיה לו

פרות רעות עכשיו לא מדובר על

שניצלים אלא בתוך עבודת השם עצמה מה אני

משיג איזה

חיות חיות של דקות ורזות

וייסורים ורעב בעבודת השם שגורם לי להרעבה

או

לתיאבון בריא שגורם לי לתענוג גדול וכל

אחד צריך לראות איזה חלבונים הוא אוכל

מהתורה דהיינו איזה חסרונות הוא מקבל

מהתורה האם חסרונות של טומאה או של קדושה

לא מהשניצל לא

חזיר זה בכיתה א' אנחנו לא מדברים מזה זה

כבר סיימנו לדבר בזה אנחנו מדברים עכשיו

בתוך עבודת השם עצמה מה אתה רוצה להפיק זה

דבר אחד אני רוצה שהפינה תהיה קצרה אז אני

לא

יעריך דבר

שני עולים עוד

רמה אומר הרבש רבי ברוך שלום הלוי אשלג

בנו של בעל הסולם בעל שם טוב של דורנו אם

תרצו אומר שהעולם הזה הוא בחינת החלום אם

עכשיו נדבר יותר לעומק למה כי העולם הזה

הוא דמיון כמו חלום שהוא דמיון ומה זה

המציאות האמיתית הפנימיות שבך העולם

הרוחני כמו שאתה הולך לישון שאתה מתחבר

לפנימיות שבך עכשיו אומרים חזל שהחלום

הולך א אחר פתרון הפה מה זה

אומר דהיינו החלום זה העולם הזה כי הוא

כולו חלום עולם חולף אשליה זה כבר המדע גם

יודע שזה

אשליה והרחבנו על זה הרבה בשיעורים אבל

העולם הזה הוא חלום הוא

אשליה עכשיו אני צריך לפתור את האשליה

הזאת איך אני פותר אותה האם אני פותר אותה

בצורה שהיא מחברת אותי לפנימיות שלי

ועוזרת לי לתקן ולברר ולהשיג מוחין של

תודעה

אמיתית

או שאני פותר אותה

בצורה

של טומאה קלקול

ונפרדות וזה נקרא פתרון רע רע זה נקרא

הרצון לקבל עצמו הגאווה ונוחיות יצר הרע

וטוב זה נקרא השפעה חיבור אהבה השוואה

צורה איך אני פותרת החלום עכשיו אני עולה

איתכם עוד

לבל מה הלבל החלום זה המוחין וההשראה

הרוחנית

שקיבלתי

עכשיו הראו לי מלמעלה נתנו לי

השראה אבל זה עדיין בשמיים לא הורדתי את

זה לארץ עכשיו אך אני פותר את זה אם אני

פותר את זה בדרך הקדושה בדרך השוואת הצורה

לבורא בדרך האהבה בדרך החיבור בדרך

פנימיות התורה אז מה קורה פתרתי את החלום

לטובה דהיינו מה זה אומר לטובה שהוא

יתקיים שהוא יהיה ממשי מה זה אומר תקיים

מה זה החלום החלום זה המוחין השלמות

השאיפה הדבר המופשט שאני רוצה להשיג זון

הנבואה מה אני רוצה להשיג אושר וחיבור

לשמיים

אבל החלום יכול

להתקיים רק אם יש לי את הכלים המתאימים

בארץ וזה נקרא לפתור לטובה כמו שאומר הרבש

אני קצת כללתי את ההסבר אבל מה שהוא אומר

לפתור את החלום לטובה דהיינו בעל מנת

להשפיע כדי להתקשר לבורא ואז יש לי את

הכלים להגשים את החלום מה זה להגשים שהדבר

יוצא מהכוח אל הפוע

מאיפה המילה גשם הרי

מגיעה גשמיות מטיפות גשם בטיפות רואים שיש

עיבוי עידוי ועיבוי האידוי זה שהם עולות

למופשט

ועיבוי זה שהם יורדות

למוחשי המילה גשמיות שהרצון התגשם והרד

רציות מי שראה לידה של כוכב גשמי או רוחני

לא משנה הכוכב נולד גם כמו טיפות כאלה

זהירות עד שהם צוברות מסה ממש זה דומה

לטיפות גשם ככה טיפות קטנות ששטות בחלל עד

שהוא נהיה כוכב ממשי וגשמי אפילו שמה זה

עובד

ככה לכן כדי שיתגשם החלום לטובה צריך

שהפתרון יהיה לטובה מה זה

הפתרון

הפתרון זה צד

החיבור צד ההתייחסות כמו שהרב אדם סיניא

קורא לזה איך אני מתייחס

למציאות צד הצורה של

המציאות פירוש המציאות שלי וד גם פירוש

החלום יפה כי העולם הזה הוא חלום או

המוחין שראיתי והשאיפה שלי היא חלום איך

אני מפרש אותה המציאות היא חומר גלם עכשיו

אני מפרש אותה אם אני אפרש אותה דרך

התודעה שלי בצורה נכונה דהיינו על פי חוקי

חוכמת הקבלה על פי חוקי הפנימיות על פי

האמת אז החלום יתקיים לטובה היות ויש לי

כלים להגשים את החלום אבל אם אני יפרש

אותו לפי האגו הגאווה האנוכיות החיצוניות

אז הפתרון יהיה לרעה למה כי זה יפריד אותי

מהרוחות יפריד אותי מהבורא כי שינוי צורה

מרחיק

הרוחניים לכן כדי לדעת לפתור את החלום

לטובה גם את החלום הגשמי בלילה גם את

החלום שבעולם הזה שהוא כולו חלום וגם את

החלום שזה השאיפות

והמסרים הרוחניים שראיתי ועדיין לא ירדו

לי ללב אני צריך בעצם את הכלי הזה שנקרא

חומת הקבלה פנימיות התורה אהבת השם השוואת

צורה עירת הרוממות ברית

ואמונה וזה בדיוק הפירוש של החלום כמו

שהחושים מפרשים את המציאות באותו אופן כל

אחד אגב רואה מציאות אחרת הפוטון רואה

מציאות אחרת הנץ רואה על פי החושים שלו

ככה ברוחניות כל אחד על פי החוש שלו כוח

המסך שלו הוא מפרש את המציאות אז אם יהיה

לי מסך של קדושה אני אפרש לטובה ויהיה לי

אם יהיה לי מניסוח של קליפה או מסכה של

עבודה זרה זה דומה למסך אגב לא סתם אז אני

אפרש לראת המציאות וזה לא פשוט וכדי

שהחלום יתקיים דהיינו המוחין והשלמות

והטבה והזיכרון והאור שהבורא רוצה לתת

חייב את הטהרה הרוחנית והרב ש אומר שבעל

הסולם אומר וכל המקובלים ארים שעד שאדם לא

מתאר את עצמו לא מראים לו שום דבר רוחני

זאת אומרת החלום לא

מתקיים ומלאכי חבלה בכלל מראים לו חלומות

וצריך להיזהר

מזה וזה לא פשוט בכלל אז

שנזכה לחלומות אמיתיים ואולי נגיד משהו

קטן על חנוכה לסיום א אומר

הרבש אני מבסס את הדברי על הרבא שאחד

המאמרים שלו אנחנו אומרים צור ישועתי לכן

האל לשבח תיכון בית תפילתי ושם תודה נזבח

לת הכין מטבח מיצר המנבח אז גמור בשיר

מזמור חנוכת המזבח אז אני רוצה להסביר את

השיר

הזה מה זה אומר מעוז צור ישועתי אז המעוז

זה מלשון עוז זה האור החוכמה ההטבה שהבורא

רוצה לתת לנברא צור

ישועתי צריך להושיע אותנו מהצרות שמסתירה

מאיתנו את האלוקות זה פירוש שלי זאת אומרת

מבוסס על דברי הרבש לכן היה לשבח אז פה

אומר הרבש כמו בתפילת 18 מתחילים בשבח מה

הקדוש ברוך הוא צריך שנשבע אותו

לא אתה צריך לשבח אותו כדי שהוא יהיה בשבח

בעיניך כמו שאתה אוהב מישהו אז אתה משבח

אותו או שאתה רוצה לאהוב אותו לגלות את ה

ואז אתה משבח אותו זה לא שהבורא צריך את

השבח שלנו אלא אנחנו משבחים כדי שאנחנו

נראה שבח הבורא כי הצרות מסתירה מאיתנו את

שבח הבורא ואנחנו צריכים את

הישועה לראות את שלמות ושבח

הבורא תיקון בית

תפילתי כן אז מה זה העניין של תיקון בי

תפילתי אז יש לנו פסוק שאומר

וטמבל איך זה

הולך ועוביים אלר קודשי וסמכת בבית תפילתי

משהו כזה זאת אומרת הבית זה הלב של האדם

זה מקום

התפילה והאדם צריך שהר קודשי דהיינו

העירור שלו יהיו בקודש שיביאו אותו לתפילה

אמיתית לבורא ולא לתפילה שמנתקת אותו

מהבורא לא לתפילה של הרעבה אלא לתפילה של

חיבור

ו שם תודה נזבח מה זה

נזבח האדם צריך לזבוח את היצר הרע שלו אבל

אנחנו לא רוצים לעשות את זה אנחנו רוצים

לזבוח את יצר הטוב מה זה יצר הרע הרצון

העצמי של האדם אנחנו רוצים למלאות אותו מי

רוצה לזבוח

אותו נכון צריך להתפלל על זה כי אנחנו לא

באמת

רוצים והיות והלב שלנו סגור וחסום ומוסתר

על זה אנחנו מתפללים שהקדוש ברוך הוא יתן

לנו את הכוח לזבוח את

הקליפות את יצר הרע

בבחינת עקדת יצחק ובכל הבחינות המתאימות

ואז יהיה לנו את הכוח אני אקצר כי אני

רואה שזה כבר 19 דקות זה ארוך מדי ואז

יהיה לנו את הכוח לזבוח את יצר

הרע לעת אכין מטבח מיצר המנבח אז אגמור

בשיר מזמור חנוכת המזבח דהיינו אנחנו ממים

מסיימים גם בשבח כמו בתפילת 18 בשבח

והודעה

אז גמור בשיר מזמור דיינו אגמור לזכך את

כלי הקבלה ואז יתגלה לי

המזמור שיר זה מדרגת

חוכמה ואז אני אזכה לחנוכת המזבח מלשון

חנוכה שאני אשיג את מדרגת ההשפעה

ו בעזרת השם שנזכה כי אומנם יש לי פה

פלורסנטים חזקים כי זה עוזר לי לקרוא טוב

ואתם רואים שנראה לי ה השידור

מוהר אבל

א ואולי גם אתם רואים גלי

רדיו שמעבירים את השידור אבל כדי לראות את

האורות הרוחניים צריך חושים רוחניים צריך

כלים רוחניים ובעיקר חנוכיה

רוחנית

ו זה לא פשוט באנו לפה לעבוד אז שנזכה

לחלומות ראויים

ונזכה

להקיץ את הפנימיות

שבנו ולקצוץ את החיצוניות

שבנו לזבוח את

הקליפות ולבית השם בליבנו להר קודשי שיהיה

לנו הירהורים של קדושה שיתפשטו לבית שזה

לב

האדם שבת שלום חג שמח

נהניתם תנו לייק שיתוף ותגובה לייק ראשי

תיבות לייש קליפות ואנחנו צריכים לזבוח

אותם אז תנו לייק

תודה נתלשו בכתר חוכמה של הצדיקים אשר

בעולם

הזה אז אם יש בינינו התלבשות אז יש נקודת

קשר

בינינו ועל ידי מצות ומעשים טובים שעושים

הצדיקים כדי להשפיע נחת רוח

ליוצרם הם מעלים מן וגורמים לזיווג אב סג

שהם חוכמה ובינה דאק אשר על ידי הערת

זיווג זה יורדת המלכות דכל המדרגות למקומה

דיק יפה

ביותר בצורה מדהימה

ואמיתית שרק זיווג בכדי להשפיע נחת רוח

ליוצרם גורם להשפעות האלה לכן כתוב כל

העולם ניזון בשביל חנין בני אבל אם עושים

זיווג בעל מנת לקבל זה לא גורם למוחין

האלה אבל זה הכנה והכנה חשובה מאוד במיוחד

אם אתה מכוון להגיע ל לשמה אדרבה מצויין

חייב ין דרך

אחרת אבל לנשים וקטנים נספר שאם הנחת

תפילין השפעת על כל העולמות וזה נכון ברמה

שלהם אבל אם נדבר מצד האמת עכשיו בלי לספר

סיפורים ובלי לזייף ובלי

להסתיר אם זה לא כדי להש נח תוח ליוצרו

אתה לא משפיע על העולמות אתה בקושי משפיע

על ארבע אמות שלך הרבה גם אנשים אני אקצר

כי זה לא

הנושא אבל בגלל ששאלו אותי בפרטי על זה אז

אני ממש בקצרה אדבר על זה ידוע בלימוד

אסור לנו להגיד שמות של מלאכים למשל מתת

רון לא אומרים רצוף או כל לא אומרים או לי

בלה לית לאלה

אנחנו נוהגים לפי הקבלה לא להגיד למה וגם

לא שמות של מלאכים חוץ ממלאכי ארגמן שזה

המלאכים של המרכבה אבל כמו אנחנו אפילו

אומרים בתפילה מיכאל כהן גדול סרבו

אפוטרופוס אליס אין בעיה מלאכים שקוראים

בהם לבני אדם גם אין בעיה להגיד אלא אם כן

זה מלאכי חבה אז לא אבל

אז שאלו אותי

הרבה אז אולי אני אענה פה ותשלמו את זה

אני אשלח את הקטע למי ש שואל ככה יותר נוח

אם בן אדם עכשיו אמר נגיד בטעות את השם של

מתת

אז מישו שאל אותי אמרו לי שהם אומרים שמות

של מלאכים אז נגיד אמרתי המתת או שם אחר

לא משנה אמרתי נגיד סן דל אז עכשיו כאילו

אני קורא למלך

הזה ואז זה בלאגן וצריך טונה של תיקונים

כדי להחזיר אותו

בחזרה כי הוא נשאר איתי בגלל שאמרתי את

השם שלו וזה

בלאגן אז מה אני אעשה אני

מפחד אז בוא נעשה סדר קודם

כל אנחנו לא אומרים שמות של

מלאכים כתרגיל וסימן וצריך להקפיד על זה

כן כי שם זה השגה אז אם אני לא רוצה

להתחבר עם משהו אני לא אומר את השם

שלו אבל זה תרגיל ותרגיל חשוב אגב חשוב

להקפיד על זה המקובלים גם אמרו אבל לא

מדובר רק על השם

החיצוני זה הסימן שם זה נקרא שהתודעה

והשגה שלי נמצאת בדבר אז אני צריך לדעת

איפה לשים את התודעה שלי והאם יש דברים

בתודעה שלי שאני יכול לגלות או שהם צריכים

להישאר בנסתר אם אני אומר אותם בפה לא בפה

הגשמי אלא כתרגיל כסימן

בפה הנשמתי שלי אז אני בא להביא לגילוי מה

ש שלא אמור להיות

בגילוי

אז צריך לעשות בזה סדר אבל אם בטעות אמרתם

בסדר זה לא סוף העולם עכשיו לא להתחיל

להתעסק ולדאוג ולקנות קמעות וקשקושים

למה כי גם אם אמרתם אתתת

ואמרתם

סן דל

או הרבה שמות של

מלאכים

נוספים אתם אפילו לא בספקטרום שלהם הם לא

יורדים אליכם ואתם לא מעניינים אותם והוא

אפילו ספק אם הוא רואה אותך בכלל כי אתה

כל כך כל כך רחוק

רוחנית גם אם תצעק כל היום את המילה מתת

הוא לא ידבר איתך בכלל הוא אתה לא מעניין

אותו

אתה כל כך

רחוק אתם אפילו לא באותו ספקטרום אבל אעם

זאת צריך להקפיד להגיד לא לא להגיד כי

אנחנו מתרגלים דרך הגשמיות לרוחניות

שכשנבוא

טוב אבל אם מישהו בטעות אמר בסדר לא

להתעסק עם כמאות עם תיקונים עם קשקושים

להחזיר את המלאך אל תדאג הוא לא ירד אתה

לא מעניין אותו

בכלל

אבל תעסקו בזוהר תעסקו בפנימיות תתפללו

כמו שצריך זה התיקון להכל לא להתעסק עם

שטויות עם קמעות עם הגנות ממלכים זה אפילו

סוג של עבודה זרה יכול להיות אין עוד

מלבדו כולם עובדים אצל

הבורא שום כוח לא עומד בפני עצמו יותר מזה

אם אני מייחס לזה יותר מדי חשיבות אני

עובד עבודה זרה כי אני מתעסק עם הכוחות

הנפרדים ולא עם הבורא אז חשוב לשים לב לזה

אז זה התשובה למי ששאל אותי אבל ענייננו

אז כמו שאתה לא אם אמרת שם של מלאך או

אפילו אמרת אני משביע את המלאך הזה והזה

לעשות ככה וככה ושוב אסור לעשות את זה אבל

כמו שאמרנו הוא אפילו לא בספקטרום שלך

תצרח כמה שאתה רוצה עד מחר הוא לא שומע

אותך

למה כי אתה כמו ילדה קטנה שמשחקת עם

בובה הוא לא מדבר בכלל את השפה שלך להשביע

זה משהו רוחני מכוח הרצון התודעתי של

נשמה שאפילו את עצמנו אנחנו לא יכולים

להשביע ללכת למכולת אז להשביע מלאכים

אנחנו רוצים זה לא עניין טכני זה עניין של

כוחות תודעה אין לנו כוח לרדת לזרוק את

הזבל א רוצים להשביע מלאכים

בחיית אז

כמו על אותו דרך זה הלחת כבה חמה את הקדוש

ברוך הוא ואת השכינה

אבל זה מצד הקדושה אז אנחנו דווקא כן

צריכים להתחבר לברר להתקשר זה מותר מהצד

החיובי אבל

איך רק שעושים את זה כדי להשפיע נחת רוח

כשזה לא זה לא משפיע אבל זה כן הכנה

או אור מקיף של

מקיף אז צריך להשתמש בזה

דהיינו לכוון לייחד קוצ ברך הוא ושכינתה

לכוון להשפיע על העולמות אבל אבל תדע שכל

עוד אתה לא עושה את זה על מנת להשמיע נח

את רוח ליוצרו אז זה רק הכנה זה רק

תרגול אבל אנחנו חיייבים לתרגל כי אם לא

נתרגל אז לא נגיע אין דרך אחרת גם מתוך

שלא לשמ בא

לשמע אז לשם

לכוון לכן כשהצדיק עושים מעשים טובים אז

המצוות תפילות וכל

הדברים אבל כדי להשפיע נחנוך להות צר אם

הכוונה של הנשמה והתודעה אז הם מעלים מן

ביקוש רוחני פנימי מעבר לזמן

ומקום וגורמים זיווג בעולמות העליונים עד

כדי כך כי כל הקוסמוס זה לא כמו שהמדענים

רובם לא מבינים שהאדם לא מרכז הבריאה או

הפילוסופים מה יש כל כך הרבה כוכבים מה

אתה עושה מעצמך עניין לא האדם בגלל

הרוחניות שבו אגב לא בגלל הגשמיות שלבו

הוא מרכז הבריאה הוא משפיע על כל העולמות

הוא זיז את כל

המציאות כי הכל בא בשביל צד

האדם וגורמים לזיווג לאפ סג שהם חוכמה

ובינה

דק אשר על ידי הערת זיווג זה יורדת המלכות

כל המדרגות דהיינו יורדת מהמקום שהיא

מצמצמת האור ואז חוזרים הכלים דגדלות

למדרגה כי עניין עליית המלכות לבינה

התחילה רק בבינה דק ולא למעלה ממנה ש חכמה

ועק ל כן סליחה ואל כן כשהחמה זא עק

מזדווגת עם בינה ניתחה גם בבינה המלכות

למקומה וכן בכל המדרגות ובינה ותפארת

ומלכות בכל מדרגה מתנשאים ועולים בחזרה

ומתחברים לכתר וחוכמה שלהם וכן הם מעלים

מהם גם את כתר וחוכמה של המדרגה התחתונה

מטעם להיות שבינה ותפארת ומלכות דעליון

נשבו עם כתר וחוכמה של התחתון בשעת הנפילה

לכן שוב אינם נפרדים מהמהם בעליה היות

ואין נהדר ברוחני אז ברגע שהתחתון תקלל

מהעליון גם שהוא נפרד מהעליון הוא השאיר

את שורשו שמה הרב הבי משל על זה כמו בחגים

אם אדם עשה עבודה פנימית בחגים שבחגים יש

עליית עולמות וכל העולמות הרוחניים בעלייה

והנשמות אחרי זה יורדים למעטה אבל אם

עשינו עבודה פנימית עמוקה

השארנו שורש שמה שאנחנו יכולים תמיד לחזור

אליו להתחבר אליו למרות שאנחנו כבר לא

שמה לכן נמצא אשר על ידי המצוות נעשו בינה

ותפארת ומלכות מכל מדרגה עליונה לכנפיים

לטוס בהן חזרה

למקומם וגם להעלות עמהם את הכתר והחוכמה

של המדרגה התחתונה וכן בכל המדרגות עד

לעולם הזה זאת אומרת שאנחנו עושים את

המצוות עם הכוונות הפנימיות כדי להשפיע

נחת רוח

ליוצרנו אנחנו בעצם משפיעים על כל העולמות

העליונים יותר

מזה בשביל זה באנו למציאות זאת אומרת

השכלול כמו שאמרנו בשיעורים הקודמים נתון

לנו הקיום בא מלמעלה בחוכמה נפלאה מתוקנת

ונערכת מראש בהשגחה נפלאה כמ שאתם רואים

את הקיום הגשמי שהוא מדהים מאוזן לקיום

שלו לא לשכלול כן כי השכלול צריך לבוא

מהאדם

אבל הקיום אין דבר מדהים יותר מזה אז כמו

שזה בגשמיות זה רק הדמיה ככה זה בעולם

הרוחני גם הקיום בעולם הרוחני הוא נפלא

ושלם אבל השכלול צריך לבוא מהתחתון ואם לא

גם נהיה דין גדול בעולם איך השכלול מגיע

תורה ומצוות ומעשים טובים אבל בתנאי

בתנאים החמור בכדי להשפיע נחת רוח ליוצרה

ולא לקבל לעצמם כלל אבל אם האדם יבדוק את

עצמו הוא יראה שהוא כל כך רחוק מזה מצויין

ראית את האמת עכשיו תתחיל להתפלל עכשיו

אתה יודע למה אתה אומר סליחות אחרת בשביל

מה להגיד סליחות חודש שלם למי יש כוח לזה

הרי אנחנו בסדר מישהו מרגיש באמת שהוא לא

בסדר כן אם הוא עובד הוא רואה שהוא לא

בסדר עכשיו הוא יכול להתחיל

להתפלל אז האדם משפיע על כל העולמות ולמה

גם צריך שישפיע על כל העולמות כי יש סדר

מדרגות כדי שאני אקבל פה קפה כמשל

מאיפה האור הזה הגיע

מהשמש הרי איך צ נוצרים הסוכרים

מההתמחויות

הבריאה הרי יש חוק שימור האנרגיה מאיפה

השמש מביאה את האנרגיה שלה היא לא המציאה

אותו יש

מעין כמו שאמרתי לפי הפיזיקה הקלאסית השמש

בכלל לא אמורה לבעור עכשיו אין הסבר מדעי

קלאסי למה השמש בוערת למה ות ואין לה מאסה

להתחיל יתוך גרעיני בכלל ההסבר היחיד שהיא

בוערת זה לפי תורת הקוונטים זה נקרא מנהור

קוונטי זה מתבסס על עיקרון היא הוודאות

אבל

אז צריך קצת לפקוח את העיניים מה שאנחנו

רואים זה לא מה

שנראה יש הרבה

מעבר לכן

כדי לקבל השפעה אבל לא השפעה של קפה

זה נעיר הוא דקיק זה היה משל אל המוחין

אלוקיים של אהבה מעבר לזמן ומקום

והתחברות זה חייב להגיע מהמקור ממחשבת

הבריאה אז זה משפיע על כל העולמות למה כי

משם זה מגיע סדר המדרגות לא

משתנה ללכן האדם הוא מרכז העולם עד כדי כך

הוא משפיע ע על העולמות העליונים ולכאורה

מהצד זה נראה הזוי מי זה האדם שישנה את כל

העולמות ואנחנו אומרים גם לישראל אין מזל

הם משפיעים על המזלות אפילו הם מעל המזלות

כשהם פועלים צד ישראל כן אם לא אז המזלות

אכן משפיעים

עליהם כחומר ביד הצו כתבתי על זה פעם מאמר

גלגל המזלות בקבלה למתחיל תשלימו את

זה

לכן

באמת לכן אומרים שהאדם בורא עולמות זאת

אומרת לא כמו הבורא אבל על דרך השאלה כי

באמת ורואים גם שאדם שולט ב אפילו בטבע

כשהוא מפעיל את צד האדם שבו שבדיה הגשמית

זה צד השכל אבל ברוחניות זה הצד ה של

הנשמה הנפש

השכלית זאת אומרת ההטבה והתענוג והכיף

וסבבה וה אורות הרוחניים שמחכים לא מתגלים

בעולם בלי המן של

הצדיקים בשום אופן לא אז זאת אומרת אם

אנחנו רוצים לראות את הבורא לגלות אהבה

בעולם לגלות חיבור לגלות רצונות אנחנו

חיייבים להעלות מן זה לא בא מצד הטבע לא

זה נתון לאדם יש לזה המון המון

השלכות

אוקיי

וזה אמרו אילין אבדין לה דירה ולקוד שברך

הוא אשר בעלי קבלה זוכים להמשיך הערת

החוכמה הנל מזיווג די

הפסג עושים לשכינה ולקדוש ברוך הוא דירה

למה כי הם מאפשרים מקום

לגילוי הבורא בעולם גילוי האלוקות שזה

הדירה בתחתונים ברצון לקבל שהם תיקנו אותו

בסוד הכתוב בחוכמה יבנה בית יבנה

בית ופרחי מה כי הם עצמם עולים מה

וממשיכים מרתה בכל העולמות אגב כל העולם

נטר

מהאדם כל הגלקסיות כל המלאכים כל העולמות

הם לא יכולים לעשות את הזיווג הזה

בשבילו אין זה לא עובד

ככה כמו שאנחנו למדים בחוכמה שהעיגול צריך

את הקו כך הטבע צריך את האדם וגם האדם

מקלקל את הטבע כשהוא לא פועל אותו נכון

וגם באמת אחרי חט ה אדם הראשון גם הטבע

נפגע ובחלקו הוא נתון

לקליפות אבל

פורחי שהם עוד במוכן ד רובצת לת גדפין

דלהון שלמים דפרין בוני דינון פיקודי

דעסה ועוד לא זכו לעלות מן במצוות מעשים

טובים שלהם אבל הם כן מקיימים מצוות מה

זאת אומרת

נכון אבל הם מקיימים אותם רק בחיצוניות

אמרנו שהתנאי זה כדי להשפי ח תוח ליוצרם

וזה עוד מדרגה אבל אם הם אפילו את הכוונות

הפשוטות לא יודעות לא

יודעים אז המצוות שלהם לא עולים לעולם

הרוחני הם נשארים בתחתית העולם מעשי אחד

וחלק כל שכן שהם לא מעוררים גדלות או

מושכים אור מאינסוף לכן הזוהר ותיקוני

הזוהר והמקובלים ובעל הסלם אומרים ש זה

חטא חמור ביותר לא לעסוק בפנימיות למה כי

אתה אפילו לא מתחיל את העבודה באמת ואתה

מעכב את האור אינסוף לכל העולם למה כי

כשצד מושכים או הצדיק שבך ור מאינסוף אז

זה משפיע על כל העולם ל העולם במקיף לך

בפנימי לא משנה אבל המקיף הוא כבר מקדם את

כל העולם אז בעצם אתה מעכב את כל

העולם אין פורענות באה לעולם אלא בשביל

ישראל פורענות זה יכול להיות מלשון דין

קשה או מלשון הוא פרע את ראש האישה שזה

דווקא גילוי של

המוחין השערות זה אורות שיוצאים אז זה

יכול להיות לטובה וזה יכול להיות

לרעה אז האפרוחים ושוב זה עוד מדרגה כן

אבל שהמצוות שלהם רק חיצוניות בלי

הפנימיות בלי

הנשמה הם לא זוכים להעלות מן למה

במצוות והמעשים טובים שלהם לעורר הזיווג

דגדלות מא פסק דאק ולהוריד את המלכות

למקומה ובינה ותפארת ומלכות דעליון היא

תקנו לבחינת כנפיים לחזור למקומם ובגין

דית מר עליו לגבי אמא הרובצת עליהם שלח

תשלח את ההם כדי שימשיכו מוכן דגדלות

גמורים אז השכינה משלחת אותם

למה אז יש את השלילה בזה ויש את התיקון

שולחת אותם שלא יפגמו מצד התיקון שהסתרת

תכריח אותם להעמיק ב עבודת השם ולחפש את

הפנימיות

ואז לגלות את האלוקות אבל ההסתרה הזאת

עליה קוצבה יכולה גם לגרום להם להתרחק

ולהיות חיצוניים לגמרי אבל זה שמירה שלא

יפגמו בפי עדיף שישארו בליפה אבל מצד

התיקון או אם נדבר למתקדמים מי שעוסק

בקבלה והוא במדרגת פרוח אז ההסתרה של

האלוקות תכריח אותותו להעמיק יותר פנימה

ולחפש את הבורא ולתקן יותר את הרצון שלו

עד שיזכה להיות בן דהיינו

בגדלות סב מלבוש גמור המסך שבין אצילות

לבריאה מעביר 10 ספירות מאצילות לבריאה

נעשה מלבוש גמור המקביל 10 ספירות ההן כן

מה ההבדל בין מלבוש למלבי מור

שהוא כל מסך נקרא מלבוש כי הוא מלביש והוא

גם מסתיר ומגלה פותח וסוגר אבל מה הדיוק

של המל ב גמור זה קשור לעולם הבריאה

שבעולם הבריאה יש את הפרסה שהיא לא נותנת

לאור חוכמה לעבור רק לאורך

חסדים אם תרצו כמשל נגיד יש את ה זה משל

בלבד אין קשר כן אבל יש את ה נגיד את

האטמוספרה ואת האוזון וכולי וכולי אז הם

נגיד חוסמים קרינה קוסמית וכל מיני דברים

אבל הם כאן נותנים לדברים הטובים לעבור אז

אותו דבר

בנשמה יש מסך ב הבריה זה נקרא

פרסה שהיא לא מאפשרת לאור חוכמה לרדת

לעולמות ביאה כי אז הם ישברו זה אור עצום

שאיין כלים של אהבה לקבל אותו אז מה עושים

בשבת יש עליית

עולמות ומקבלים

בדרך של עליה שזה גם מדרגה עצומה ביותר

אבל זה לא שלמות גמורה לעתיד לבוא האלוקות

השלמות תתפשט לכל הנברא לכל הרצון ואז

וירדו רגליו על הר הזתים עולם האצילות

יוכל לגלות את כולו שנרגיש שהכל אצלו

עכשיו אנחנו לא מרגישים שהכל אצלו יש רע

יש מחלות יש חותכים אנשים פוגעים באנשים

נכון האנושיות התקדמה אבל עדיין יש הרבה

רע בעלי חיים נשרפים לא רואים את האלוקות

אז זה בפשט בפנימיות שהאדם לא משיג את

האינסוף לא משיג אהבה לא משיג רגשות מעבר

לזמן ומקום רק וצים בחלקים וזה עצום ואדיר

אבל זה עדיין מוגבל אבל שיבוא המשיח שנגיע

לגדלות

ההשגה אז בעצם נוכל לראות את האלוקות בהכל

אבל בינתיים צריך להבין שיש מחסומים שגם

צריך לשמור עליהם זה נקרא חיזוק הפרסה

אסור לקבל אור חוכמה זה נקרא קליפות כמשל

משל בלבד למה אני אומר תמיד משל הסברתי את

זה בשיעורים אחרים אני לא רוצה להעריך פה

כי הרבה אנשים מערבבים בין הגשמיות

לרוחניות בצורה ממש לא

נכונה הגשמיות היא לא השתקפות ישירה של

הרוחניות כי הגשמיות עוברת דרך זמן ומקום

ע דרך אילוף ותמורה אין לה אפשרות לשקף את

הרוחניות רק לרמוז לסמל

טיפה אם כואבת לי היד זה לא אומר שיש לי

בעיה בספירת החסד זה לא עובד ככה יש קשרים

מסוימים שצריך להבין מה הם אבל זה לא אחד

לאחד כמו שאנשים

חושבים בכל

מקרה דוגמה ש יש לנו בתודעה אפשר לראות את

זה גם כסימן במוח הגשמי אבל יש בתודעה

מחסומים כביכול שאסור לאור חוכמה להתפשט

היות וכל העולמות עובדים בבחינת חותם

ונחתם אז גם בעולם הגשמי החיצוני המטריקס

עולם הצעצועים פינוקיו עולם האשליה החוקים

גם מתדמית הגשמית במסגרת המציאות הגשמית

דרך זמן ומקום דרך אלפ תמורה שלא קיימים

ברוחני אבל הם עוברים את המסננת הזאת ואז

הם מתראים פה זה יכול כמו דוש כבידתי

להשפיע על ההתראות שלהם ולשנות אותה אבל

ברעיון גבוה מעל גבוה שומר הכל עובד

בבחינת חתם ונחתם אז האדם הרבה דברים הוא

לא רואה עכשיו על ידי מדיטצייה עבודה

פנימית ובעיקר השגה רוחנית ועבודת נפש הוא

פותח מחסומים בתודעה שהם נקראים קליפות יש

קליפות טובות גם שהם שומרות על הפרי יש

קליפות רעות שרוצות לגנוב את הפרי כל

קליפה יש לה את התפקיד שלה אבל אם אדם

נגיד לקח סמים או חומרים העובדי עבודה זרה

היו לוקחים פטריות ועושים נסיבות כדי לקבל

מסרים אז הוא כאילו מנסה לפגוע בפרסה

במחסום הזה זה במוח שלא אמנם הוא עושה את

זה במסגרת הגשמיות כן תיקח כל היום סמים

אתה לא תשיג את אצילות עכשיו אבל אתה כן

תשיג את אצילות של תחתית העשייה כביכול

אבל אחרי זה אתה תשבר חו שקשוקה אבל אתה

כן תרגיש אורות ומעבר לזמן ותרח ומסרים

טייל כי כאילו אתה שובר את הפרסה אבל בגלל

שאיין לך כלים להכיל את זה אתה אחרי זה

נשבר ומת אפילו מבחינה גשמית דהיינו שיש

נזק למוח הגשמי אבל אם אתה מומחה בבריאות

טבעית וצום שבועיים אחרי זה ותנקה את עצמך

עדיין תיפגע למה כי התודעה שלך נפגמת לכן

רואים שאנשים לקחו הרבה סמים או חומרים

קשים זה לא עניין בריאותי כל ה אפילו הם

יצומו ו שנה ו ואולי המוח בדרך פלא ירפא

את את העצב זה לא בטוח יעזור להם למה

למרות שאפשר לתקן אף פעם לא מאוחר אבל כי

התודעה שלהם ממש כבר

התעוותה כי הם לקחו את הנפש למקום מאוט

וזה לפעמים לא פשוט לתקן או אפילו לחזור

כי כל ה לא המוח הגשמי גם אבל כל התודעה

עצמה התחברה להרבה קליפות שאוחזות בה

וצריך הרבה ניכוי פנימי זה אפשרי אגב לא

יודע אם בכל מצב אבל יש הרבה מה לעשות בזה

כדי לנקות את התודעה לכן אנחנו מאוד נגד

אני לא פה עכשיו נגד גליציה אני דווקא בעד

אבל אני מדבר פה על

רעיון בעד בקטע חברתי כן לא בקטע

אחר

אלא שסם זה נקרא חוכמה בלי חסדים אבל זה

בגשמיות ברוחניות יש סמים יותר יפים אבל

זה בכלל לא מרים לנו זה מרים למי שבעל

השגה והוא צריך לעשות עבודה לדחות אורות

עליונים אבל בהתחלה מאמנים אותנו עם

הצעצועים הגשמיים אם נהיר הוא דקיק ד דקיק

ד דקיק שזה נקרא כל העולם הזה כי העולם

הזה מגבל כמה אתה יכול לקבל פור יהיה לך

אל נשים אל בניינים זה הורות זה הכל

בספקטרום מאוד נמוך של נפש דנפש דנפש ד

עשייה אתהה לא יכול להחזיק פה תאור זה רק

מגרר אותך בא נכנס הולך מה אתה נהנה פה

מכוסת כמה אור יש

בזה יחסי ישות בלי אהבה כמה זה מאיר רוב

העולם רב על זה רוב העולם הפך את זה לדבר

חיצוני בכלל

ומנסה את זה בכמויות ולוקח חומרים ועוד

יותר מדוכה למה כי זה לא בע ל המקום הגשמי

זה בעל חיבור נשמתי של תודעה תודעות וידע

אדם את חווה זה זה זיווג נשמתי אני רק

נאזר בסמל הגשמי כדי לעורר את הפנימיות כי

כל העולם הזה עובד ככה כמו שאני מלמד אתכם

עכשיו שתדעו לכם רוב הידע בכלל לא עובר

במילים הידע עובר דרך מחשבות

ורגשות שמעבירים בלימוד ולמי שיש כלי א

למי שיש גם את האור כביכול יכול להעביר

אותו אז כל אחד שומע משהו אחר לפי המדרגה

שלו גם בשיעור אתה יושב מול שיעור מול רב

פרונטלי רוב הידע שעובר

לך לא עובר

במילים זה עובר ברגשות

ומחשבות כי השוואת הצורה מקרבות הרוחניים

אבל אנחנו משתמשים בלבוש של המילים כי זה

דרך ההתקשרות בעולם הזה אבל כל אחד מאותו

תפילה מאותו סידור מאותו ספר משיג מציאות

אחרת לחלוטין ואני לא ארחיב בזה אני מדבר

על זה הרבה בשיעורים תראו את זה במקום

המתאים

לענייננו צריך לשמור על הפרסה השם יעזור

לנו אבל האמת שלנו יש פרסה

אחרת זה נקרא פרסה לא פרסה זה שם מושאל

אולי אפשר לקרוא לזה יש כרלה קוראים לזה

מחסום אבל זה לא מושג מדויק אפשר להגיד

מחסום אבל המושג המדויק יהיה אולי הפרגוד

המסך

המצמצם

המפריד בין הגשמיות

לרוחניות אולי או זה זה הגדרה טובה כי אני

לא יכול להמציא הגדרות אני יכול כאילו כן

להשתמש בהגדרות מושלות כמו שאני אומר

תודעה אתם יכול ות שאתם שומעים תודעה אתם

מתכוונים למשהו אחר אני אומר תודעה אני

מתכוון לזד דבינה למה שמחבר בין הפנימיות

לחיצוניות בין העליון לתחתון

יס פרצוף מיוחד אני רק כאילו משתמש

במילה אבל אנחנו חייבים בקבלה במסגרת

הלימוד עצמו הטהור להצמד למילים אמיתיות

אנחנו לא יכולים להמציא מילים כי כל מילה

אומר בעל הסולם שמקובלים לא בחרו סתם את

המילים כי כל מילה יש לה שורש רוחני בעיקר

בשפה העברית אגב לכן גם שפת הקבלה משתמשת

במיילים מסוימים כמו זיווג שזה מילה גסה

אבל היא לא יכולה להחליף אותה כי זה מילה

תאורה שהיא ענף של המושג הרוחני שנקרא

זיווג גם אם אנחנו לוקחים את הענף הזה

לפרסומת למכור מוצרים אבל הענף במקום

הטבעי שלו

והזחל משתנה לכן שפת הקבלה נקראת גם שפת

הבריות שפת הענפים שאינה משתנה לעולם כי

היא באה מצד קיום המציאות לכן גם המקובלים

מדברים איתה אבל

ענייננו אז איזה מושג אני יכול לה

אז אולי

איוו של זמן ומקום המראה

הגשמית

ה

הפרגוד הבבואה

המוב

שגורמת למציאות הזמן והמקום

המטריקס זה

הפרגוד שלנו בהתחלה שצריך לשבור אותו

דיברתי על זה במאמר לסיום הזוהר ובהקמה

לפנות ומסבירות ובהמשך אני אעשה קורס כבל

אלה מתחילים אני אדבר על זה עוד אבל זה

בעצם מה שאנחנו צריכים לשבור מה זאת אומרת

לשבור לא לשבור זה טוב אלא לעבור את זה כי

זה בעצם התודעה

הגשמית אבל אנחנו לא מבטלים את זה כי דרך

זה אנחנו מתקנים ומתאמנים אלא אנחנו פשוט

מחברים צינור דרך זה לעולמות העליונים

וכל פנימיות התורה חכמת הקבלה באה ללמד

אותנו לעשות את

זה לעלות מעבר לזמן ומקום יותר מזה חוכמת

הקבלה היא

היחידה היחידה

שמתעסקת מעבר לזמן ומקום דרך אילוף ותמורה

וגם התורה עושה את זה אגב אבל יותר קשה

להוציא את זה ממנה למי שלא בעל השגה כי

הוא מגשים את

הדברים

לכן אנחנו חייבים לעבור את

המסכים שמפרידים בין הגשמיות לרוחניות אבל

בצורה של

קדושה לא בצורה של קליפה קליפה אגב גם

מנשה לשבור את המסכים לקבל את האור בכוח

וזה נקרא חור שחור זה נקרא דיכאון כמה

שאתה מקבל אתה עוד יותר מדוק כ זה לא

הגיוני לכן צריך להיזהר

כמה שאדם בגדול מתאר את עצמו ובהשוואה

הצורה יותר שזה אומר עבודה מידות לא של

הנפש הבהמית אני יכול לצום שבוע ואני עושה

את זה לניכוי רעלים זה לא קשור

לרוחניות גם הגויים עושים את זה במזרח הם

מבטלים לגמרי את הגוף אפילו אין להם

אייפון אפילו ממעטים באוכל

ובמדרגות בכלל אבל זה לא נקרא אנחנו באנו

לתקן את הרצון לקבל הרוחני לא באנו לבטל

את הרצון לקבל הגשמי לכן גם המצוות ביהדות

בשונה מדתות החרות והנצרות הם בהתאם אפילו

יש מצווה לאכול ולהתענג בשבת איזה מצווה

זה איזה השפעה זה מה ההגיון פה כי ההגיון

שלנו לתקן את הרצון הקבל זה מה שהבורא ברא

לכן עבודת מידות על הנפש האלוקית לא

הבהמית גם הגב אני חושב שזה חשוב אני גם

משתדל לעשות את זה יש שלבים גם שאפילו

אולי צריך לחזק את זה כדי להתקרב לרוחניות

אבל המידות של הנפש האלוקית זה אומר כל

המידות שקשורות ל דת השם לדבקות בהשם כי

יש כעס גשמי אבל יש גם כעס

רוחני וככל טהרת האדם והבורא אגב לא פרייר

עד שאדם לא עושה עבודה נקיה כי לא מראים

לו אורות או שהאמת מראים לו אבל זה מסתלק

וזה שמירה פה פרעה נכנס דיברנו על זה

במראה לנשמה כדי שנתקן כדי

שנברר וזה דרך היהדות

לכן גם קמעות ולהגיד שמות קודש אגב הרבה

שמות קודש עובדי עבודה זרה לקחו מהיהדות

כמו שכל התורות לקחו מאיתנו

הכל האמת אבל כי כטבע הקליפה בעולם הרוחני

אז זה משתלשל גם פה ככה בלי שהם יודעים

אפילו

אבל הרבה תורות מנסים להגיד שמות ולמשוך

אורות והאמת שהם לא יכולים כי כי יש צמצום

אבל בגל ב שמצד שני יש קצת אור לקליפה כדי

שנוכל להתאמן אז הם יכולים לפעמים למשוך

טיפ טיפה אור וזה מסתלק למה אני אומר טיפ

טיפה כי הם לא באמת יודעים את הכוונות

הפנימיות אז אז זה לא זה כאילו כמו שהם

משחקים בצעצועים אבל בלי לשמור על

הצעצועים האלה אתה לא יכול להתקדם מדרגה

גבוהה יותר לכן חשוב טהרת מידות עבודה

פנימית גם מצוות אגב זה גם חלק מהעניין כל

אחד במדרגה שלו אני לא

נכנס לזה ומטיף אבל המצוות ה הם לבושים

בעולם הזה כדי להתקשר

לאלוקות לכן ככל שהאדם מתאר את עצמו ומתקן

את עצמו אז הנקודה שבלב שלו מתחילה להיות

פרצוף שלם

דקדושה ואז כשהיא מתעוות ככה הוא יכול

לעבור את המסך

המבדיל של הזמן של האבות של הזמן והמקום

בין הגשמיות לרוחניות

ואז כשהוא עושה את זה הוא מתחיל את העבודה

האמיתית אבל לפני זה אנ זה נקרא גם אנחנו

נעים בין זה לזה בין זה לזה גם שאנחנו

הולכים בלילה לישון אגב נותנים לנו קצת

לתום רוחניות רק אנחנו לא זוכרים את זה

בגלל שמתעוררים כל הקליפות מתעוררות גם זה

גם מסביר יפה למה צריך לישון כי אז אתה

מרדים את כל הקליפות שלא יפריעו לך אבל

עדיין יש לך קליפות בתת מודה לכן גם מראים

לך לפי המקום שלך צריך לעשות הרבה הרבה

תערה ועבודה בעזרת השם

אוקיי

מסך המסך שבין אצילות לבריאה המעביר 10

ספירות מאצילות לבריאה נעשה מלבוש גמור

המגביל את 10 הספירות

האם

כן אז זה המסך הוא כמו סלקטור

כמו מנעול ומפתח כמו משהו שמגן עליך הוא

נותן להיכנס רק למה שיכול להיכנס כדי

לבנות את הנשמה כי אם נכנס יותר מדי אור

אז הנשמה נפגמת נשרפת כי אין לה כלים אבל

מה זה נשרפת לא מדובר על גשמיות אלא אם כן

האור המדובר הוא הקרינה הקוסמית אלא על מה

מדובר או קרינה מהפלאפון זה כבר מחלוקת

היום מה יותר מז ק סביר להניח שהקרינה

מהפלאפון היות והטבע גם מאזן מהאדמה את

הקרינה הקוסמית בלי שאנחנו יודעים דרך

השעון הביולוגי דרך ניכוי טבעי שהגוף עושה

אבל אנחנו לא לומדים פה בריאות

לגבינו המסך מאפשר רק למה שמבטא את הדבקות

והאהבה לבורה זה בעצם הכלי לפי זה האור

נכנס ולא יותר אז המסך זה בעצם ויילון גם

שמאפשר להכניס או חלון גם סוג של חלון

מאפשר להיכנס למה שאפשר

לקבל נותן גם להשגות האלוקיות לרדת ללב

למשל לפי לפי כמה שהלב יכול להכיל אותם רק

יש פה פרעה שמפריע באמצע וזה קשור כבר

לפרשת

שבוע סד מסך סתום כשהמסך שבין אצילות

לבריאה מעביר 10 ספירות מאצילות לבריאה

נעשה למסך סתום הסותם אותן

מחכמה כן כי הוא סתום הוא לא מאפשר לאור

החוכמה לרדת כאילו לאור החוכמה זה התענוג

האלוקי הגדול הוא לא יכול לרדת

לפרטיות לרצון לקבל אל הרצון לקבל צריך

להעלות לרצון להשפיע להעלות ליחד ולקבל זה

נקרא בחוכמה החב ד עליה לקבל עם תיקונים

מיוחדים זה כמו שמה שאני מקבל למשל זה דרך

שאני משפיע ונותן ולא רק לקבל לעצמי

לאגואיזם לנפרדות כי אם אני אקבל אור

חוכמה מתחת לפרסה זה ילך ליצר הרע לקליפות

אני לא אין לי את הכוחות לקבל את זה לשם

שמיים אפילו על תה אין לנו האמת יש

קצת

אבל אז המסך שומר עליך אבל מדי פעם פותחים

לך אותו קצת שיהיה לך בחירה אבל אם אתה לא

בוחר אז הוא נסגר זה נקרא לת החר ומטפחת

לשמר את דרך עץ

החיים

לכן אז הוא סותם הוא לא נותן לו חוכמה

לעבור אזה שמירה אז מה אפשר

לעשות להשתמש ברצון עם תיקונים מיוחדים

שנקראים עליית עולמות וצריך ללמוד אותם

במקומם אבל מה שתיקחו

מפה שמסך סתום לא נותן לאור חוכמה להתפשט

ס ה ספירת המלכות או סליחה מקום חשוך

ספירת המלכות שבבחינת הע ספירות של כומתן

שווה שנקראת אור נמצאת מסיימת את הערת

הפרצוף משום שהאור עצמו דאינו המלכות אינה

מקבלת לתוכה כלום מהרות ש בפרצוף ההוא

מפעת כוח הצמצום שבה ועל כן מסיימת את

ההערות

ש הפרצוף וממנה

ולחוץ חן למקום

חשוך דהיינו היא מסיימת כי משם ולמטה זה

קליפות כמו הכפות רגליים כמו הציפורניים

כמו

האור זה חלל פנוי כאילו שאי אפשר לקבל בו

אבל הפנימיות היא מייצגת את מה שאתה יכול

לקבל בהשוואת צורה אבל מה שמתחת

לזה שאתה לא יכול לקבל אז בעצם זה נקרא

סיום זה שומ

עליך כמו שהאור נגיד שומר עלינו מכל מיני

קליפות שלא יהרגו אותנו בשנייה רק פה זה

קליפות גשמיות שהם רחוקות מאוד וזה לא

קשור לרוחניות לא באופן ישיר אבל בנפש

בנשמה בתודעה יש המון המון קליפות מכל

הסוגים אור זה לא אור הגשמי כן זה סימן

אור זה מושג רוחני בתוך הנפש בתוך הנשמה

בתוך

התודעה אוקיי

אז הוא קוראה לזה מקום החושך למה כי איפה

שאין כלים אי אפשר לקבל את האור כמו בחור

שחור כמו בחלל

אפילו היות ואיין זיווג דעקה שמה יש שמה

אור אינסוף אגב גם המדע גילה את זה אבל אי

אפשר לקבל אותו בשמש למשל היא עושה זיווג

דעקה עם אינסוף ברוך הוא והיא מקבלת את

האור ונותנת

לנו והאור לא מגיע ממנה כן הא לוקחת אותו

מאיפשהו מה חשבתם סיפורים דהויות דאלמה

ובזה

נסיים אני אתן דוגמה על ה דיברתי על זה

בשיעור הקודם שכחתי את הקטע עלי יוטיוב

אתם יכולים לראות את זה שמה על הדמייה

הגשמית והחיצוניות והגירוי הגשמי וכל

האשליה אז ניתן מענייני דומה וד קורונה

שהקורונה

עשתרת נו רק פי 100 וירטואלים ממה שהיינו

לפני לא שלא היינו לפני אבל עכשיו זה עוד

יותר אנשים היום התרגלו לוולט וולט אין

להם כוח להדליק את התנור אפילו או את

הבוילר עושים מהאפליקציה בכל

מקרה אוקיי אני אדלג טיפה כי אין לנו זמן

אוקיי אז זה נשלים שיעור הבא אוקיי אז

רואים ש צוקי עשה לנו משקפי תלת מימד מאוד

מאוד מתקדמים משקפיים זה השקפה של האדם מה

שהוא רוצה לראות

בחיים עכשיו יצא גם סרת של המטריקס ס

מטריקס מחלוקת זאת אומרת אם הוא משתמש

במטריקס לפנימיות אז זה אמת ריקס אבל אם

זה לשפחה כמו שאמרנו אז א מת ריק ס ריק

היא החיצוניות ריקה ס זה הסיטרא אחרה והשר

ידוע אבל בכל מקרה אין עוד מלבדו והרבה

שלוחים למקום אז עכשיו רואים שיש את

המציאות הרבודה ואת המשקפיים מתלת

ממדיות ועוד מעט זה יהיה ככה עכשיו גם

בגלל קורונה הרבה עובדים ככה והרעיון של

צוקי או של מתה או של מתה או שהגשמת זה

כאילו וזה יהיה ככ בתית וזה כבר ככה עם

הטלפונים עם מה שהיה פעם להעביר את הכל

למרחב וירטואלי כמו עכשיו בשידור בלי זמן

ומקום כמו שאמרתי לפני שתי שיעורים

שהשמיכה מצד הדמייה מזככת כל הזמן כאילו

למדרגת כתר הזמן והמקום יורד החיצוניות

יורדת הכל מהיר יותר היום לאנשים אין כוח

לעשות תקט בק אפילו קונטרול v זה כבר יגיע

הכל מזדכך הכל מהר הכל אין סובלנות אבל זה

דווקא מחליש את הנפש זה יכול להיות גם

אמצעי טוב כמו שעכשיו הנה זה יעיל אנחנו

מעבירים שידור יש הקלטה ישמעו את זה אחר

כך אזה יכול גם לגמור את הנפש וזה תראו את

הקליפ קבלה למתחיל הגשמיות מחלישה את הנפש

בכל מקרה לא סתם זה קורה היום הכל

וירטואלי בן אדם שם משקפיים מזיז את

הדברים כמו ש אמרנו הכיסא קצת זז הוא

מרגיש ברכבת הרים כאילו זה אמיתי אבל מה

מה בעצם עושים פה צוקרברג מה עושה בלי

שהוא יודע בכלל הוא מזכיר לנו שהמציאות

הזאת היא מטריק סימולציה בדיוק כמו שילדה

משחקת עם בובה והיא חושבת שהיא אמא ככה

הגשמיות היא בובה אותו דבר עכשיו יש לנו

בובה בתוך הבובה מטריקס בתוך המטריקס כמו

בנפשן חלום בתוך חלום שמים לנו

משקפיים אין שמה כלום קצת צבעים

שזזים וטיפה הכיסא רוטט לא צריך גירוי

אפילו מיוחד עוד מעט יהיה עם ריח או עם

שוב בשוודיה לא משנה שוב מלשון שוודיה גם

שאלה והגירוי הסמלי נותן לנו להרגיש כאילו

זה אמיתי יותר מזה אם אישה בזה אני אסיים

אז כדאי לכם לבוא שיעור הבא עם ילדה או

נערה וזה קורה הרבה ם לצערנו מדברת עם

מתחזה בפייסבוק שולח לתמונות מדבר איתה

יודע לזהב כל טוב המון מקרים היום והיא

מתאהבת בו מה מתאהבת בו זה לא קיים זה

השליה של השליה איך את מתאהבת בו אהבה

אמיתית ההורמונים אפילו עובדים אפשר למדוד

את זה בדם וגם את הסוכר אפשר למדוד זה לא

קיים הוא מתחזק גמור זה השליה של

השליה ובעוד כמה שיעורים אני אראה לכם את

הרובוט ש את הרובוטית שמדברת יותר טוב מבן

אדם אז איך היא מתאהבת בו איך היא מתאהבת

בו והיא נשברת נפשית ומתרסק כשהיא מגלה

שזה מתחזה אז זה נגמר לנו הזמן תבוא שיעור

הבא אני אסביר לכם אנחנו עומדים בזמנים

שלא נגיע לתאריך הלועזי אז תודה רבה

ובעזרת השם נעשה ונצליח תודה

לכולם יראה ואהבה או יראה שבירה ויראה

שבאהבה ואז בעצם השילוב הזה

מאפשר להוציא מהצרה ולבטל את

הגזירה ועל ידי כוח

האמונה שהיא זאת שגוזרת את הרצון לקבל

במקור היא גם יכולה

לבטל את הקלקול שנאמר צדיק גוזר והקדוש

ברוך הוא מקיים צדיק גוזר את השוואת הצורה

ויראת הרוממות

על ידי זה שהוא מבטל את הרצון לקבל לעצמו

וגוזר אותו

מהקליפות

ואז הקדוש ברוך הוא יכול לקיים בידו את

גילוי

ופקידה ורשעים בחושך

ידמו מפלה לאור גדול ואנחנו תמיד חושבים

גם אני אני עובד על זה התפללו עליי כל

מתפלל על חברו נענה תחילה עשו מדובר על

רשעים חיצוניים על החמס על האיסלאם וזה רק

מטריקס מטריקס מדובר על רשעים שבתוכנו

עכשיו זה נכון ו הסברתי את זה בקורס כבלה

למתחיל השלים את זה שמה

א החיצוניות היא לא השתקפות ישירה של

הפנימיות וזה טעות של רוב

הלומדים זה רק הדמיה סמלית אם ראיתי פיל

זה לא אומר שאני פיל וזה לא אומר שיש לי

מסך כי מסך בגימטריה

פיל ואם ראיתי מישהו מחלל שבט זה לא אומר

שאני מחלל עכשיו שבת באופן ישיר צריך

להבין איך לפרש את התודעה של מטריקס או של

המטריקס

ס ורוב האנשים עושים עבודה זרה וזה עבודה

זרה אם נדבר ב ברוחניות עכשיו כי הם

אונסים את הרוחניות לתוך הגשמיות או

משתמשים ברוחניות בשביל הגשמיות זה עיבוד

גדול ויש לזה שורשים רבים בחוכמת האמת

צריך לדעת לפרש את הגשמיות אבל לא מפרשים

את הגשמיות והרוחניות כסיבה ותוצאה זה

עבודה זרה אפילו אלא רק

כסימן וסיבה

כמו שאומר בעל

הסולם

שמקובלים השתמשו בהם כסימנים בעלמה לרמז

על שורשיהם העליונים זה שבן אדם גבוה זה

לא אומר שהוא גבוה מבחינה

רוחנית וזה שיש לו עיניים כחולות זה לא

אומר שהוא רואה את

התכלית זה הדמיה סמלית בלבד אפשר לגזור

מעין כחולה רעיונות מסוימים או לעורר משהו

כמובן עין כחולה זה דוגמה הנמוכה ביותר

למשל יש עיניים כחולות ולא רואים את זה

עכשיו כי שכחתי להדליק את התאורה א זה לא

אומר שאני רואה את התכלית זה ניסוי טוב

עכשיו שאני אראה את השינוי עם זה ובלי זה

ובכל

מקרה אז יש סימנים שהם מובהקים לעניין

מסוים דהיינו שהם מסוגלים לגרות את הנקודה

הפנימית יותר ו

שפחות אבל ובעיקר זה בתורה ומצוות ו

במנהגי

רבותינו אבל לא כל דבר במטריקס זה בא

להראות משהו רוחני ממש ממש לא כי מהמה זה

משהו רוחני הכוונה בתפיסה של האדם אם הציץ

נפל על מישהו הוא עשה תאונת דרכים זה לא

או כואבת לו היד זה לא השלכה הישירה של

הרוחניות זה הטעות של אנשים שמערבבים אז

המקובלים באמת המקובלים האמיתיים לא

המזוייפים ויש לו מעט מזוייפים

לצערנו הד היחידת שם מקבלים זה קבלות

וחשבוניות של מעם אה זה העמותה אז הם

פטורים גם מהמם אבל הסמ אותיות מס כן לוקח

להם מעם שלא ידאגו בכל מקרה

ה אני לא מפרש את המרה אחד לאחד זה טעות

רצינית

א גם צדיקים גדולים הם יוצאים מהמראה

הגשמית כשהם מפרשים את ה הם באמת יכולים

לראות בכל דבר קטן את הפנימיות אבל הם

יוצאים מהמטריקס אני משתמש במילה מטריקס

כי זה מילה טובה אבל הכוונה היא להדמייה

הגשמית זה ההגדרה יותר

מדוייקת יש כאלה קוראים לזה המחסום לומדי

קבלה זה לא מילה

מדוייקת אפשר להגיד אבל זאת אומרת בסדר

אפשר לזרוב עם המילה הזאת אבל אנחנו

קוראים לזה התודעה הגשמית ההדמיה

הגשמית ואני קורא לזה גם המת ריקס מטריק

ס

א אבל ההגדרה השורשית זה ההדמיה הגשמית של

זמן ומקום דרך אילוף ותמורה זה נקרא

בקיצור בקיצור התודעה הגשמית של ההדמיה

בזמן

ומקום נקרא גם בבואה המעוותת של

הרוחניות כמו שאומר

הרב ויש עוד הגדרות רבות שהשתמשנו בהם

בקורס כבלה ל התחיל השלימו את זה שמה בכל

מקרה אז הקשר הוא לא אחד לאחד אם בן אדם

נשוי בגיל 20 זה לא אומר שהוא הגיע למדרגת

לשמה והוא בזיווג עם מלכוד אצילות לכן

הגשמיות היא רק סמל שבא לגרות את הרוחניות

יש שמלים חזקים ומוקי ויש סמלים פחות

מוקים זה לא מרה ישירות על הרוחניות וזה

באמת נושה עמוק למתקדמים תשלמו את זה

בקורס קבל

למתחיל והטעות של הלומדים הם אומרים תלמד

קבלה תעשה דברים כדי להקרין א דברים

לתודעה הגשמית עולם פנימי מקרין לעולם

חיצון כל מיני שטויות שהם למדו בתורות

זרות או בתורות מודעות או בפרפסיכולוגיה

או בסרט הסוד או לא יודע מה והם עשו סלט

שלם אז אומר בעל הסולם בתכלית השלמות

הצואר לעולם אין לו יתברך צורך לשנות מקרה

גשמי אלא לברך הרוחניות בלבד אומר בפרי

חכם במאמר סגולת

שכירה היות והמציאות היא באמת בתודעת האדם

זה גם מבחינה מדעית אפילו אבל כמובן יש

דברים שהוא לא יכול לשנות ברוב המקרים ו

דברים

שכן וזה לא המקום להסביר אבל מה שאני כן

רוצה

להסביר

ש עיקר התיקון בעולם הפנימי לא בעולם

הגשמי זה הטעות של הלומדים כ יכול להיות

לנו שפע בריאות גשמית ואת כל הדברים ונהיה

מתים מבחינה פנימית אני לא לומד מהגשמיות

על הרוחניות רק כסימן כללי זה אני יכול

ללמוד כמו עם

הקורונה שזה משהו לאומי זה בא לסמל לנו

שצריכים להתחבר שצריך לבודד את הרצון לקבל

לעצמו ת כל ההסברים שהסברנו במקום

המתאים

אבל השינוי צריך להיות בתפיסה הפנימית

בעיקר בהרגשה הפנימית בעולם הפנימי של

האדם זה לא מחייב שזה יתבטא גם במטריקס זה

לא עשרת מטריקס פה זה לא חייב להתבטא

במטריקס לפעמים זה מתבטא בצורה סמלית

לפעמים יותר זה תלוי בצרכים הכלליים של

ההשגחה אבל הלהיות והגשמיות היא רק

גירוי ורק סמל והיא לא הכלי והמלבן כמו

שחושבים אלא היא רק גירוי הדמייתי

לרוחניות לכן היא לא צריכה להתבטא בצורה

מושלמת יותר מזה כל הטבע שלה הוא בנוי

בצורה של חוסר שלמות לכן ההגדרה של

רוחניות זה מעבר לזמן ומקום ה דרך אילוף

ותמורה וגם ככה צורת הלימוד למה כי הכלים

של הגשמיות הם מייצגים את הכלים הנפסד של

הרצון לקבל

לעצמו לכן התבטלה בזמן ומקום מידי חילוף

ותמורה כטבע הרצון לקבל שהוא נפרד מה מעצי

אבל הכללים האלוקיים הם מעל זמן ומקום

הדרך אילוף ותמורה כטבע הרצון להשפיע או

בעל מנת להשפיע שהוא מחובר בצורתו הנצחית

בהשוואת הצורה למציל לכן הוא לא

נפסד אבל אני לא אכנס לזה זה למתקדמים

לסיום אני אשמח ללייק שיתוף ותגובה כדי

שתמשיכו לראות ממני תוכן ביוטיוב לחצו על

הפעמון קבל התראות על הכל יירשמו כמנוי

ובעזרת השם נעשה

ונצליח ו שזכות הצדיק תגן עלינו ותיתן

עלינו כוחות מסירות נפש לעבודת השם וגם

להצליח להחזיק במשה ומרדכי בזמן הירידות

שלנו אמן ואמן תודה רבה אני שם לכם קליפ

קטן

לסיום לגבי איך לעקוב אחריי שזה מאוד חשוב

לי כדי שתקבלו ממני תוכן ואני אשמח

שתצטרפו לטלגרם שלי לינק למעלה תודה

רבה בכל מקום שיש הזדככות ההוויות של

המדרגה יש אמ בשווה

הסתלקות האור והשפע

שבא כי כי מידת הרצון לקבל ש מדרגה היא

ההויות שבה מובן מאליו שבעלים הרצון לקבל

נעלם ממו כל השפע המקובל בה כי אין כפייה

ברוחניות מה זה אין כפייה ברוחניות שאם

אין לי כלי אני לא יכול לקבל את האור למה

כי רוחניות זה היא מורכבת גם מאור סליחה

גם מה התלבשות אור וגם מכלי לכן אין כפייה

ברוחניות דעין אם אין לי כלי אז אני לא

יכול לקבל את האור רק מה הכלי הוא כלי

דאור חוזר לא כלי לרצון לקבל ד השתוקקות

על זה היה צמצום אם כי הו אני גם משתמש בו

אבל אני בונה אותו מחדש כאור

חוזר

לכן אומר שכל מקום שאין רצון או אין מסך

מסתלק השפע עכשיו אנחנו בדרך כלל תולים את

הסתלקות השפע בזה שחסר לנו האור כל הזמן

אנחנו עושים את זה כולנו אם חסר לי זיווג

אם חסר לי משהו חיצוני אפילו בגשמיות אבל

הוא אומר שהאור תמיד נמצא אינסוף מעיר

תמיד זה גם המדענים אפילו גילו היום

אבל אם כי הם עדיין לא רואים את הבורא

למרות זאת כי לא מחפשים את הכלל דרך

הפרטים וא מעבר לפרטים אבל צריכים להיות

בבחינת אברהם אבינו ואז הם ימצאו בבחינת

נמרוד אי אפשר

למצוא אז אומר שברגע מה זה הסתלקות או

הסתלקות האור דיינו הסתלק הרצון כוח המסך

אז ממילא מסתלק האור למה כי אין תפיסה

באור בלי כלי כוא תיקחו את

ה את הלבנה עכשיו אז לא נראה ור הלבנה למה

בריק לא נראה כי הריג זה כמו שאין וביות

למשל אז אין לנו תפיסה זה לא שאיין שם אור

יש שם אנסוף אור זה גם כמו שאמרתי המדה

גילה

היום בשונה ממה שהוא לא ידע פעם אבל זה רק

סימן זא אומרת ברוחניות זה אותו דבר בדיוק

האור תמיד מאיר מה זה האור רצונו להטיב

לנבראיו זה דבר חזק

תבינו אז אם אנחנו לא מרגישים את רצונו

להטיב לנבראיו מה זה אומר וזה לא שכלי

אנחנו צריכים להכניס את זה ללב שאיין לנו

כלים דקדושה למה כי אחרת האור תמיד נמצא

היינו מרגישים

יד בנוסף האור אף פעם לא נמצא בדבר

החיצוני כמו שאמרנו זה רק גירוי המציאות

החיצונית

לכן אם אנחנו יש לנו כלי פנימי ממילא

נרגיש את האור זה לא אומר שאנחנו לא

צריכים להשתמש בעולם הזה אבל כמו המשל

שאני תמיד מביא מה ההבדל בין בעל השגה

עכשיו בעולם האצילות להמון העם בתחתית

עולם העשייה נגיד הם שותים קפה עכשיו או

מניחים

תפילין או שותים יין של קידוש שניהם שותים

את אותו יין כי הגשמי פחות א יותר הי אותו

גירוי יכול להיות שהיין של הרשע מתוק יותר

והיין של הצדיק הוא בכלל יין יבש לחלוטין

או יין מתוק פחות אבל הצדיק מרגיש הרבה

יותר מתיקות ותענוג אין סופי או הערה

רוחנית מהיין למרות שהוא אפילו פחות מתוק

מה השתנה לא החיצוניות זה אותו חיצוניות

יכול להיות שהרשע גם לקח סמים תוך כדי כדי

לעורר את התת מודה שלו ולג

דורות אבל הצדיק נהנה יותר למה כי זה מגרה

בנפש של הצדיק כלי פנימי רוחני מאוד גבוה

שמקושר לאינסוף

וממילא הוא מרגיש את

ההערה יותר מזה כמו בחלום אתם יכולים

לשתות בחלום ואתם מרגישים אותו דבר כמה

ששתיתם בחוץ יותר מזה גם מה שאנחנו שתים

בחוץ עכשיו זה לא באמת בחוץ זה סימולציה

זה הכל בפנימיות האדם לכן שאתה צדיק כשאתה

זך ואתה ממילא יכול להרגיש את הטעם של

היוגורט בלי היוגורט אז ודאי זה יהיה

אפילו הגבלה בשבילך לשתות יוגורט גשמי אלא

מה מצד שני צריך להיזהר כי אז נזיין כמו

הרבה שדים שעושים שמנתקים את הקבלה מתורה

ומצוות חיצוניים שזה טעות

חמורה זה נכון שהתורה ומצוות החיצונים הם

רק הפתח והם לא הדבר עצמו וזה רק סימן זה

נכון גם אנחנו אומרים את זה אבל זה סימן

מב זה ענף מחוייב אבל הענף עצמו לא מספיק

יש קליפ שנקרא מצוה שילו חקן בפנימיות

הרחבתי על זה שמה הרבה כדאי לכם להשלים

אבל ענייננו זה רק מגרה את הנפש וגם צדיק

אגב כל ד הו בעולם הזה הוא צריך את הגירוי

אבל את האור את הנשמה את ההשגה הוא לא

מקבל בדבר החיצוני וגם לא בלשון זה רק

הגירוי שמפגיש אותו עם התודעה הפנימית וכל

עוד זה נושאים עמוקים אני יודע אבל כל עוד

אנחנו בעולם הזה אנחנו חייבים את

הסימולציה

הזאת יש בזה הרבה סודות היא גם מקיימת את

המציאות של זמן ומקום הדך חילוף ומורה שזה

מאפשר לנו להתאמן על תיקון הרצון

לקבל אז יש לזה משמעות מאוד עמוקה אבל

רואים גם שבן אדם נהנה הוא לא מרגיש שהזמן

עובר לכן בסופו של דבר החוויה היא בתוך

המוח זאת אומרת היא לא בדבר החיצוני בן

אדם עושה מדיטציה ויכול או לקח צמים הוא

אפילו לא צריך לקחת עכשיו חדר למקומות

במוח אז הוא יכול לדמיין ולנסוע בכל העולם

בלי מטוס אפילו כי הכל ממלא בתודעה רק מה

באופן רגיל אנחנו לא יכולים לגשת לזה ככה

סמים למשל מאפשרים את זה בזמן מוגבל אבל

זה מצב לא תקין למה כי זה כמו לקבל חוכמה

בלי חסדים זה כמו מיסטיקה

גשמית זה פוגם בנפש זה גם לא יכול להחזיק

למה כי האור מסתלק אז יש את סם החיים זה

התורה שמה אתה עושה את זה דרך השכל הישר

זה מיסטיקה דקדושה נקרא פלא נקרא קסם

דקדושה שזה אני עושה את השכל הישר עושה את

הפרטים את השותפות שלי את ימי החול את

היגיעה אבל אם זה הקסם השלמות מגיעה

מהבורא איך לא יודעם זה

קסם אבל זה לא טומאה למה כי אני עושה את

הכלי שלי אני מביא את הצד שלי וככה

צריך ככה זה עובד בתומה

מנסים לעשות קיצורי

דרך דרך ההשתוקקות הגדולה דרך גם בטומה

עובדי עבודה זרה היו לוקחים סמים עושים

מסיבות עם הכהנים והכה שלהם עושים דברים

מאוד גסים כדי לאורר את ההשתקפות היו

לוקחים פטריות היו עושים הרבה דברים כדי

לעורר את התאווה אבל זה דרך

הטומאה בקדושה אנחנו עושים את זה על פי

השכל הישר בסדר העולמות העליונים והשוואת

הצורה שזה בעצם חוכמת הקבלה זה העולמות

העליונים מה זה עולם עליון זה מיסטיקה

בשבת העולמות עולים לאצילות זה מיסטיקה

אבל זה מיסטיקה דקדושה זה מותר אבל

המיסטיקה הזאת אנחנו אומרים מי שלא טרח

בערב שבת לא יכל בשבת המיסטיקה הזאת מגובת

בהרבה עבודה פנימית וחסדים וכלים שאנחנו

בונים אבל המיסטיקה של הטומאה זה לקבל

חוכמה בלי

חסדים

לכן זה בדיוק העניין הזה

אוקיי אני נראה שאני תקה לשידור אני מקווה

שזה בסדר אז

בקדושה אנחנו עושים גם מיסטיקה למה כי אני

לוקח ענף גשמי פושט אותו מעבר לזמן ומקומי

דרך אילוף ותמורה

ומשיג את הדבר הרוחני אבל זה מיסטיקה טובה

למה כי אני עושה את זה דרך התורה דרך השכל

הישר דרך הבינה דרך השוואת הצורה אבל

בטומאה למשל עזה ועזאל הם מנסים לעשות את

המיסטיקה המיסטיקה מתחלקת לשתי רובדים יש

את המיסטיקה

החיצונית שאני עושה פעולות כדי לקבל תוצאה

חיצונית והאמת שזה מיסטיקה ברמה נמוכה

המיסטיקה האמיתית דטומאה שאני עושה פעולות

גשמיות כדי לקבל תוצאה פנימית בטומאה כמו

בלעם למשל זה המיסטיקה האמיתית אגב

המיסטיקה הגשמית שאתם מכירים זה מיסטיקה

של צעצועים בשבילנו הצעצועים האלה זה

גדולים יש מאמר שפעם כתבתי אתם מוזמנים

לראות זה נקרא קבלה מעשיית פניני החוכמה

יש שמה הרבה הרחבות אני לא אכנס

לזה דיברנו קצת על מיסטיקה בשבת אז ככה זה

עלה

לענייננו אין תפיסה באור בלי כלי אבל הכלי

האמיתי הוא הרוחני לכן ברגע שאין לי כלי

אני דע מה שפ

עכשיו האור לענייננו אומר אומרים המקובלים

גם העולמות הם כמו בחינת אור לענייננו

למשל קפה הזה מצד עצמה היא כמו אור

בשבילי התפילין הם כמו אור בשבילי אז אם

אני לא מרגיש אור בתפילין אם אני לא מרגיש

שמחה במצווה

מה זה

אומר שאין לי כלים אז אם ככה אני צריך

לעבוד על הכלים אבל הכלי הוא לא הכלי

החיצוני הכלי הוא הכלי

הפנימי

אז אם אני מקיים תורה ומצוות רק

בחיצוניות ואני לא לומד פנימיות

התורה אני מפספס את העניין למה כי כל מה

שאני עושק זה רק בכלי החיצוני זה עדיין

טוב זה גם

מדרגה אבל

אם מתוך שללא לשמע אם הוא נשאר שם הרבה

זמן נעשת לו סם המעוות למה כי אין לו כלי

פנימי נשאר

בחיצוניות

[מוזיקה]

ו החיצוניות די בא מן הדין להיות כ

נידון אתם מוזמנים לראות בפרשת לך לך ב

פיתוחי חותם של האביר יעקב הקדוש הסבא של

הבבא בבא סאלי הוא מרחיב שם בצורה יפה

ומיוחדת ביותר על העניין והסוד של למה

צריך להיזהר מחיצות התורה מהתורה דלא לשמ

ולמה זה חטא כל כך כל כך

גדול ותבינו ש

במדרגה

הפשוטה או הנמוכה ביותר הלא לשמה הכי

בסיסי זה שאני עושה את המצוות רק

בחיצוניות ובשביל עולם הבא ושביל רת העונש

עכשיו זה גם שלב אבל שנשארים שמה בכלל לא

מתחילים לראות שום רוחני בהתחלה יש קצת

נהירו דקיק אבל זה נגמר

שמה אם רוצים להרגיש את הקדוש ברוך הוא את

האינסוף את האהבה את מה שבאמת באנו לפה

זאת אמרת תחיל רק שעושים עבודה רוחנית לכן

כל כך כל כך חשוב ללמוד פנימיות התורה

בדורנו

אוקיי נמשיך מ התלבשות כל אור צריך להתלבש

בכלי ואין אור בלי

כלי כן דיברנו מזה אז

באמת כן גם בגשמיות אנחנו רואים ככה למשל

ה אור של הקפי שזה בעצם הטעם של

הקפי והחוויה וההתפעלות שלי מהקפה במסגרת

המשל הוא מלובש בצורת הכפי בפולים בתהליך

שהם עברו זה סימן זה בא ללמד אותנו

לרוחניות כי באמת למה לא לעשות פוטוסינתזה

ע בחלקיקים הקוונטיים וזהו למה צריך את כל

הבלאגן הזה זה בא ללמד אותנו שאנחנו

צריכים להיות שותפים שאנחנו צריכים לפעול

את

הפרטים אבל

כמו שבג שמיות כסימן כל תענוג מגיע עם

לבוש לכן אני חייב לטעום דרך הלבוש

הספציפי הזה את סוג הטעם

הזה ככה זה גם ברוחניות רק מה ברוחניות

הלבושים הם מעבר לזמן ומקום אם כי כל עוד

אנחנו בעולם הזה אנחנו משתמשים בלבושים

שבזמן ומקום כדי לגרות את הלבושים

הרוחניים בתוכנו אבל האמת שת הצדיק

והמקובלים ובעלי השגה הם לא מקבלים תאור

בדבר

החיצוני הוא כמעט לא קיים כמו שאמרנו אלא

הם מגרים דרכו כמו שאני מסתכל באיזה מראה

לראות את הפנימיות שבי הם מגרים בתוכם את

הלבוש הפנימי ומקבלים שם את האור הם

פושטים את ה את הנפרדות את הזמן והמקום את

החיצוניות של

הדבר ומשיגים את זה בנפש ככה זה הדרך

העבודה זה נקרא לברר ניצוצי

קדושה שאני פושט את הדבר מהחיצוניות שלו

באופן כללי יש בזה עוד הרבה עובדים ואני

מלביש אותו בחומר הרוחני שלו בפנימיות שלו

וככה אנחנו עושים כל הזמן את הסירקולציה

הרוחנית ברצו השוב אז

לבוש

א זה הלבוש מוחין של האור זה כמו הכלי

שמגיע מלמעלה ביחד עם האור כמו הבחינה א'

למשל אבל אין לי תפיסה בזה למה כי אני לא

שותף שמה ופה נכנסת ה בינה זירן פין

המלכות למדנו בתס במן בחלק ה ש התפשטות

האור וחלק ד' גם התפשטות האור והסתלקות

עושה כלים כי אני נברא אני תופס מאיפה

שאני מרגיש את

הכלי אבל אם זאת חשוב להבין שעור תמיד

מגיע עם

לבוש כמו כל רצון מתלבש באיזה משהו

התיאבון שלי מתלבש

בגלידה וזה סימן שבא ללמד אותנו שככה גם

ברוחניות כל רצון יש לו את הלבוש שתענו גם

מתאים לו במן כתוב שכל אחד היה טועה מה

שהוא רוצה להוות וזה לכם מן השמיים כמו

בחינה א' אבל

אנחנו צריכים המוציא לכם מן הארץ כי אנחנו

עושים את זה ממטה למעלה דווקא מתוך הרצון

וצריך לחבר אותם ביחד במצב

השלם כן אז כפי שאנחנו רואים לא ניתן לקבל

שום הנאה בלי לבוש וזה בא לרמוז לנו רוחני

ברוחניות הלבוש זה נקרא אור

חוזר כי הרי האמת הזה נושא עמוק הרי באמת

אין הבדל בין האור פה לאור פה אתה אתה זה

שניים רצונו להטיב לנבראיו

אין הבדל מצד האמת גם מבחינה פיזיקלית אם

נפרק את זה נראה שאין הבדל שניהם אנרגיה

שמלוב שת בחומר האטומים אותו אטומים זה

הההבדל הוא בצירופים בלבושים שלהם מה זה

מרמז לנו ככה

ברוחניות הלבוש יצר דווקא משל טוב כי

הכלים אם יש לי לבוש קטן אז אני משיג אור

קטן למה כי זה המסך שלי אם יש לי לבוש

גדול אני משיג אור גדול כי זה המסך

שלי יוצא ככה שהלבוש התורה ומצוות גם

נקראים לבוש כי הם מאפשרים לנו לקבל את

התענוג וכמו שאני לא יכול לעשות עכשיו

פוטוסינתזה ל הפוטונים

ולחיות ככה וליהנות ככה

תנסו תעשו טיול השנ שאם תשרפו אותו

דבר אנחנו דושים את הור דרך לבושים נקרא

בחוכמה לבושי מוחין גם שזה הדרכים

הצינורות והאמצעים לקבל את השפע את

התענוג להתקשר לרצונו להטיב לנבר על פי

התיקון התהליך והשותפות של

הנברא כן

אומר גם הרבא של זה

שכמו שאמרתי את הדוגמה עם הקפי והשניצל

והבמבה ומה שתרצו שיש הבדל ביניהם ככה

ברוחניות יש הבדל בין המצוות הרי אמרנו

בליקוטי מרן בתניה שכל מצווה כלולה מכל

המצוות ואני גם צריך להשיג את זה אחרת אני

זאת

אומרת מפריד את המצווה מהכלל

כל מצווה כל המצוות נמצאות בה כמו ב dna

בכל תא יש את כל כללות הגוף רק צריך לפרוט

את זה אז אותו דבר יש לנו תריג מצוות זה

מייצג תריג דרכים של תענוגים רוחניים בקשר

של אהבה

לבורא אבל כולם עם טעם של עפר בר מינן למה

אומר

הרבש זה בגלל שאיין לנו כלים דהשפעה זה

כמו שאני בא לאכול אדמה עכשיו אני יכול

לקבל בי 12 אבל לא להנות מזה מה מה אני

צריך לעשות לחרוש את האדמה להפוך את הרצון

לקבל לעשות אותו רצון להשפיע להשפיע על

השמש מים קדושה פנימיות מינרלים ויטמינים

ואז

להצמיח את הרצון לנפות אותו לשרוף אותו

באש התורה ואז לשמן אותו ואז אני יכול

לאכול ארוחה טובה אותו דבר

ברוחניות התורה ומצוות כמו שאמרנו באמת עם

הלבוש לתענוג האלוקי דיברנו על זה הרבה

בתניה גם אבל אין לי תפיסה בהם

למה כי אין לי כלים דהשפעה לכן בהתחלה

שמקיימים מצוות זה נקרא גם יש מלאך שממונה

על זה לתת נעיר הו דקיק ב לא לשמע אבל

בשלב מסוים זה מסתלק כמו שנו חוזרים

בתשובה הקרבתם

לקבלה מי שותק מבין מה אני מדבר יש אורות

מטורפים לא כאלה מטורפים אבל ביחס למה

שהיה לפני הם מטורפים ביחס לכוס קפה א

אחרי זה לוקחים מהאדם הכל הוא שוכח את כל

זה למה כדי שייעשה כלים ואז בתפילין אין

לו טעם הרי כתוב תמור כי טוב השם זאת

אומרת מקיימי התורה ומצוות כי לחתן הם

הטועמים טעם החיים אבל אם נהייה כנים יותר

טעים הקפה והבמבה מה התורה

ומצוות יותר טעים שניצ מלאכול תורה למה זה

הרי הורות אור

אמרנו בגלל שאין לנו כלים ד

השפעה לכן לא מרגישים את הטעם שבמצוות

ויותר מזה לא מרגישים גם את ההבדל ב מצווה

למצווה אומר בהקדמה לספר הזוהר בעל

הסולם שאדם נגיד עולה לעולם העשייה הרוחני

שזה מדרגה גבוהה אז מתחיל להרגיש באופן

כללי את התענוג ש בתורה ומצוות שהוא עולה

למדרגת רוח הוא מתחיל גם לחוש את הדקויות

וההבדלים כמו תיקחו טבח מקצועי על אותו

רעיון כשהוא עולה למדרגת נשמה הוא מרגיש

ממש את הפרטים שבדבר עולה למדרגת יחידה

הוא מרגיש את הכלל ואת הפרטים ויש בזה

הרבה

רובדים וזה העניין של

הלבוש אוקיי אולי זה מספיק להיום נמשיך

פעם

הבאה אז בעזרת השם נעשה

ונצליח נעשה כלים דהשפעה

ונצליח לשמוע את לבושי המוחין ולייצר קשר

עם הבורא זה דבר מהותי

כי כאילו עד שאיין את הכלים האלה הבן אדם

בחושך הוא לא רואה שום דבר רוחני וזה ב נה

ככה זה שמירה המלך שומר על אוצרו כי בא את

האור שלא ישדדו אותו השודדים ומשיגים רק

גשמיות אבל גשמיות כמה אתה יכול להנות

ממנה תיקח סמים תעשה כמו שלמה המלך אבל

בטומה עם אל נשים כמה אור אתה יכול גרד

מזה רואים

ש חיבור אחד מתוך אהבה ביחס להרבה תאוות

בלי אהבה אין מה להשוות בכלל למה הרי זה

אותו בשר אותו פעולה אותו בוסם מה ההבדל

בנשמה פה לא מלובש נשמה כי זה במקום של

פירוד ופה זה אהבה זה מחובר למשהו רוחני

ולפי מידת האהבה גם כמובן מידת

ההערה שנזכה לבנות לבושים דקדושה אבל

הלבושים זה לא לשים 10 ציציות עכשיו

לא עדייף תהיה עם ציצית אחת ותעבוד על

ענווה אלא הלבושים הם לבושים פנימיים מה

לבוש פנימי צריך ללמוד זוהר ללמוד קבלה

לגלות את זה לאט

לאט

אפשר להגיד בתור התחלה שזה כמו הגיונות

והשקפות זה לא זה זה רק פתח ותבניות מחשבה

שהאדם בונה בנפשו דרך לימוד

הקבלה כמשל אני רואה על עצמי נגיד שאני

קורא הרבה על בריאות

טבעית זה גם גורם לי לחשוב ככה ליישם את

זה וכשאני לא אז אני פחות עושה את זה את

ההשקפה הלימוד יש לו כוח להשפיע לא מחייב

אתה יכול ללמוד כל ולהיות בהמה מחילה

מקבות הם נכון אבל זה יכול לתת לך ור מקיף

דחיפה לעשות את זה אותו דבר התורה פנימיות

התורה

בעיקר היא נותנת לנו אווירה של לבושים

מעבר לעולם הזה זה נקרא עינה של תורה ולאט

לאט גם מתחילים לפתוח את זה בנפש ובשביל

זה באנו צריך להזדרז המשיח

מחכה שנזכה לבושים

דקדושה שרק בעזרתם אפשר לראות משהו רוחני

ובדם נמצאים בחושך

מוחלט אפילו את האור הנראה הרוחני לא

רואים לא רק שלא רואים גלי רדיו רוחניים

אפילו את האור נראה לא רואים שנזכה אמן

ואמן תודה רבה שבוע

מבורך אני מזכיר נהניתם תעשו se פס על

היוזר שלי

בפייסבוק פס בעמוד

הסולם

ותתנו לייק שיתוף ותגובה תודה רבה

אז אה

מה זה איברים

ברוחניות אז כסימן כמו ש בגשמיות יש לנו

איברים שהם מייצגים את צד הגוף

יותר ככה ברוחניות האיברים הם הרצונות

שמלבישים את גוף הפרצוף למשל יש את ה

ראש ו שזה בחינת כתר אבל האיברים יותר

מדגישים דווקא את הגוף כמו שהוא אמר לנו

פה מפה דראש ולמטה אבל גם פה הוא נכלל

בראש אבל זה יהיה כמו הכתר של הגוף לכן

הזרעות זה כמו חסד

וגבורה

והגוף זה התפארת חזה זה

תפארת טבור ולמטה זה נהי וכן הלאה אז זה

בעצם בחינת

האיברים כמובן אין צורך לציין שהאיבר

הגשמיים הם רק סמל ולא מדובר עליהם וגם

אין קשר של סיבה ותוצאה בין האיבר הגשמי

לרוחני ודיברנו מזה רבות בשיעורים

המתאימים אבל היות והגשמיות היא כדמיון

העולם

העליון אמנם זה דמיון שעובר דרך מסננת של

זמן ומקום דרך חילוף ותמורה כי כידוע כמו

שחזרנו הרבה

פעמים כל העולמות הם בבחינת חותם ונחתם

זאת

אומרת שמה

שיש בעולם העליון מתראה בעולם התחתון כמו

חותמת נתתי את המשל שיש לי ציור שאני

מצייר אני יכול לצייר אותו על נייר איכותי

על יהלום על זהב על גיר עם גיר על קרטון

הציור אותו ציור רק השאלה עעל איזה חומר

נכון שהחומר עצמו משפיע על התבטא

הציור אז אותו דבר

כאן אז נגיד עולם האצילות זה חומר מאוד

מאוד

זך אבל גם בבריאה הצורות הם אותם צורות

החוקים הם אותם חוקים רק בחומרים

אחרים זה נכון שכל חומר מבטא גם את יחס

הצורה באופן שונה זה נכון אבל בגדול זה

התק הדבק רק מה יש עניין נוסף מ

חד כאשר

אנחנו

מתעסקים לחיים במראה

הגשמית הציור הזה עובר סינון נוסף שלא

קיים בעולם הרוחני אפילו לא בעולם העשייה

רוחני הסינון הזה נקרא זמן ומקום על ידר

חילף ו ותמורה עכשיו הקבלה היא לא מדברת

מהעולם הזה הוא ככה מתחיל לפני שהוא מתחיל

תלמוד 10 הספירות ובהרבה מקומות אומר לנו

שחומת הקבלה דובר אף מילה מגשמיות ולמה

פשוט הדבר כי כל העניין של הקבלה

והרוחניות זה מעבר לזמן ומקום דרך אילוף

ותמורה אז אם אני מדבר על גשמיות אני הפוך

מהתכלית של חוכמת

הקבלה זה גם אחת הסיבות שהרבה שנים היה

אסור ללמוד קבלה בכל

אופן שלא יגשימו את הדברים שזה עבודה זרה

גמורה ואגב מגשימים את הדברים הרבה לומדים

בצורה חיצונית הקבלה וזה חמור מאוד אבל

זכינו בעל הסולם התבה בו נשמת הארי ככה

הוריד לנו את הדברים עד שיבוא משיח עשה

לנו ככה הכנה היות וחוכמת הקבלה זה ודאי

תורתו של

משיח אז לכן חשוב להבין אז יש את הסינון

הזה של זמן ומקום דרך אילוף תמורה

א שזה בעולם האשליה במטריקס במראה הגשמית

והסינון הזה לא קיים בעולם הרוחני זה משהו

שהוא נוסף לכן אין קשר סיבה ותוצאה בין

הרוחניות

לגשמיות אלא יש קשר של ענה ושורש אבל היות

והגשמיות היא בדמיון

לרוחניות כאשר אנחנו מפשיטים את הדבר

מהזמן

והמקום בעצם אנחנו רואים את הצורה

רוחנית ואז אנחנו יכולים לקשר את זה לנפש

ולהשיג את הדבר הפנימי וזה הסט של כל

המצוות בתוך הבלבלה של הגשמיות הם מדייקים

לנו את הצורה

הרוחנית אבל עדיין המצווה עצמה הפעולה

עצמה זה במראה הגשמית זה במטריקס כביכול

בחיצוניות דעולם הזה דעולם

האשליה אז זה סוד מערת המכפלה אני משתמש

בחיצוניות בשביל הפנימיות אז זה לא אומר

שאם כואבת לי יד ימין עכשיו אז אין לי חסד

אין קשר זה חומרים שונים אני תמיד מביא

משל יפה מבריאות

טבעית מה זה אומר החוקים הם אותם חוקים

אבל זה בחומרים שונים למשל יש חוק שהרצון

לקבל הזוהמה היא גורמת למוות אז החוק הזה

פועל גם בעולם הרוחני וגם בעולם הגשמי רק

מה בחומרים שונים כמו שגאו ואנוכיות

ואגו זה הורג רוחנית זה גורם למחלה

רוחנית אז גם בעולם הזה רעלים פסולת גשמית

לא רוחנית גורמת לרעלים בגוף אז החוק הוא

אותו חוק אבל בחומרים שונים זה לאלא אומר

שאם אני חולה רוחנית אני יהיה חולה גשמית

לא זה לא קשור זה לא עובד ככה אני יודע

שהרבה לומדים שזה עובד ככה וזה טעות הקשר

הוא לא כזה ישיר כמו שאתם חושבים יכול

להיות בן אדם עם הרבה גאווה והוא ברי יכול

להיות בן אדם מאוד רשע רבי נחמן הארי

הקדוש הרבה צדיקים היו חולים גשמית זה לא

מייצג את המצב הרוחני שלהם

עכשיו זה נכון שיש קשר בין הנפש הבהמית של

תחתית לעשייה לגוף הגשמי כמו שמצב רוח או

עצבים משפיעים על האיברים הגשמיים על הלב

אבל זה לא תמיד עובד ככה למה כי הקשר הוא

לא של סיבה ותוצאה לפעמים זה יכול לקרות

לפעמים לא לפעמים בן אדם רשע יעשה מדיטציה

והוא לא יתעצבן והלב שלו יעבוד לכן חשוב

להפריד רק מה העניין יכו להות שאני יהיה

הכי ברי גשמית והכי נקי מרעלים גשמית ואני

מכיר את כל סודות הבריאות הטבעית

ואני יכול רוחנית קשה וזה לא יעזור לי לכן

חשוב להפריד בין האיברים הגשמיים רוחניים

אבל איבר זה אומר רצון דגוף אז כשאנחנו

מדברים רוחניות אבר זה גם לשון אברהם שזה

רצון של השפעה כי הגוף הוא מייצג את מידת

ההשפעה רמך גימטריה

אברהם יפה נכון תחשבו אני לא זוכר אם לא

תוסיפו עוד קצת קיגל מה זה

אומר

איזה אחד בא על הבעל שם טוב

מתנגד בשבת הבעל שם טוב הביא לו קיגל אמר

לו קיגל גימטריה שבת המתנגד התחיל לחשב

אמר וואלה לא יצא לי גימטריה שבת הוא אמר

לו תוסיף עוד קצת קיגל יצא לך דינו תבינו

את הרעיון זה לא העניין החיצוני אז אוקיי