איש חסיד היה – שיר של מוצאי שבת עם הסבר בפנימיות
נוסח השיר
אִישׁ חָסִיד הָיָה. בְּלִי מָזון וּמִחְיָה:
בְּבֵיתו עוסֵק מִלֵּבושׁ. וְאֵין בֶּגֶד לִלְבּושׁ:
גּונֵן בַּחֲשׁוּבָה אִשָּׁה. וְגַם בְּבָנִים חֲמִשָּׁה:
דִבְּרָה לו הָאִשָּׁה. יותֵר אֵין לְהִתְיָאֲשָׁה:
הֲמִבְּלִי לֶחֶם לֶאֱכול. בְּעֵרום וּבְחוסֶר כּל:
וְתורָה מָצָאתָ כִּי יָגַעְתָּ. מַה נּאכַל מֵעַתָּה:
זָהִיר כְּבַר נָשׁוּק. הֲלא תֵצֵא לַשּׁוּק:
חַנּוּן וְרַחוּם בִּמְרומָיו. אוּלַי יִגְמְלֵנוּ בְּרַחֲמָיו:
טוב לְקוָיו מַחֲסֶה. רְצון יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה:
יָעַצְתְּ בְּדַעַת וּבְחָכְמָה. עֲצָתֵךְ בְּלִי לְהַסְכִּימָה:
כְּצֵאתִי לְבשֶׁת וְלִכְלִמָּה. מִבְּלִי כְסוּת וְשַׂלְמָה:
לְאֵין בְּיָדִי לְפורְטָה. אֲפִילוּ שָׁוֶה פְרוּטָה:
מִהֲרָה וְשָׁאֲלָה מִשְּׁכֵנִים. מַלְבּוּשִׁים נָאִים מְתֻקָּנִים:
נִלְבַּשׁ וְהִשְׁלִיךְ יְהָבו. עַל ה' אֲשֶׁר אֲהֵבו:
סָחוּ יְלָדָיו בְּפִלּוּלָם. אַל יָשׁוב דַּךְ נִכְלָם:
עָבַר בַּשּׁוּק בְּסִבְרָתו. וְהִנֵּה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לִקְרָאתו:
פָּץ לו הַמְבַשֵּׂר. בֶּאֱמֶת הַיּום תִּתְעַשֵּׁר:
צַוֵּנִי בְּכָל כְּבודֶךָ. כִּי הִנְנִי עַבְדֶּךָ:
קְרָא לְמִי בְדַעְתּו. קְנות עֶבֶד אֵין כְּמותו:
רָחַשׁ אֵיךְ יְשַׁנֶּה דִינו. עֶבֶד לִמְכּור אֶת אֲדונו:
שָׁת לו חָכְמָתו בְּקִרְבּו. וְהֶחֱזִיק בּו כְּמו רַבּו:
תַּגֵּר קְנָאו בַּאֲהָבִים. בִּשְׁמונֶה מֵאות אֶלֶף זְהוּבִים:
תְּבָעו מַה מְּלַאכְתֶּךָ. אִם בְּבִנְיַן חָכְמָתֶךָ:
תַּכְלִית טְרַקְלִין וּפַלְטְרִין. הֲרֵי אַתָּה בֶן חורִין:
יום רִאשׁון בְּמִפְעָלִים. פָּעַל עִם פּועֲלִים:
שִׁוַּע בַּחֲצִי הַלַּיְלָה. עֲנֵנִי נורָא עֲלִילָה:
יָזַמְתִּי וְנִמְכַּרְתִּי לְהַעֲבִידִי. לִכְבודְךָ וְלא לִכְבודִי:
בּורֵא עולָם בְּקִנְיָן. הַשְׁלֵם זֶה הַבִּנְיָן:
רַחֲמֶיךָ יִכְמְרוּ בַּחֲנִינָתִי. כִּי לְטובָה כַּוָּנָתִי:
מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מִמְּעונָתו. אָז הֵחֵלּוּ לִבְנותו:
רַבּוּ בְּנֵי הַמְּלוּכָה. וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה:
דָּץ הַסּוחֵר בִּרְאותו. כִּי נִגְמְרָה מְלַאכְתּו:
כְּלוּלַת מִגְדָּלִים נָאִים. לְפִי עִנְיַן הַבַּנָּאִים:
יִזָּכֵר לְךָ עַתָּה. אֶתְמול אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ:
חָפְשֵׁנִי בְּוַדַּאי וּבְבֵרוּר. כְּנַמְתָּ לְעִנְיַן שִׁחֲרוּר:
זֶה קִיְּמו בֶּאֱמֶת. וּפָרַח לו אִישׁ הָאֱמֶת:
איש חסיד היה
האם מותר לאישה ללמוד זוהר ולהבין או רק לגרוס ?
קבלה האם מותר לאישה לגרוס זוהר | לימוד קבלה לנשים | לימוד תניא לנשים | האם מותר ללמוד קבלה לאישה | קבלה לנשים | זוהר לנשים
פרשת תרומה ובית המקדש
בית מקדש ואור לגויים ושופרו של משיח.
מראה לנשמה פרשת תרומה ברוח הקבלה והחסידות
ברחל בתך הקטנה
ברחל בתך הקטנה | שכינתא בעפר | גלות | משיח
"וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל וַיֹּאמֶר אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה."
אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחוֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ.
בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר.
גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּיה.
דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ.
הָיְיתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ.
וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּיתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחוֹק לְנַעֲרוֹתֶיהָ.
זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּיקָּחֵהוּ מִפְּרִי כַפֶּיהָ נָטְעָה כָּרֶם.
חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ וַתְּאַמֵּץ זְרוֹעוֹתֶיהָ.
טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ.
יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ.
כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן.
לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבוּשׁ שָׁנִים.
מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ.
נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ.
סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי.
עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן.
פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ.
צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל.
קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ בַּעְלָהּ וַיְהַלְלָהּ.
רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה.
שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת יְהוָה הִיא תִתְהַלָּל.
תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ.
תַּ֣חַת שָׁ֭לוֹשׁ רָ֣גְזָה אֶ֑רֶץ וְתַ֥חַת אַ֝רְבַּ֗ע לֹא־תוּכַ֥ל שְׂאֵֽת – רעידות אדמה
רעידת אדמה תַּ֣חַת שָׁ֭לוֹשׁ רָ֣גְזָה אֶ֑רֶץ | תיקוני הזהר
רעידות אדמה – תַּ֣חַת שָׁ֭לוֹשׁ רָ֣גְזָה אֶ֑רֶץ וְתַ֥חַת אַ֝רְבַּ֗ע לֹא־תוּכַ֥ל שְׂאֵֽת׃ תַּֽחַת־עֶ֭בֶד כִּ֣י יִמְל֑וֹךְ וְ֝נָבָ֗ל כִּ֣י יִֽשְׂבַּֽע־לָֽחֶם׃ תַּ֣חַת שְׂ֭נוּאָה כִּ֣י תִבָּעֵ֑ל וְ֝שִׁפְחָ֗ה כִּֽי־תִירַ֥שׁ גְּבִרְתָּֽהּ |
