בלוג דף 83
תודעת הנסתר – מאמר לסיום הזוהר
▶ 51 צפיות |
👍 4 |
🕐 8:34:42 |
📺 קבלה
#תודעת #הנסתר – #מאמר #לסיום #הזוהר #רשבי #מירון
סיום הזוהר בל"ג בעומר
▶ 143 צפיות |
👍 8 |
🕐 8:34:42 |
📺 קבלה
#סיום #הזוהר #בלג #בעומר #רשבי #מירון #מאמר #תשפא #מדורה #עומר #רבי #שמעון #בר #יוחאי | כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק. נודע, כי התכלית הנרצית, מהעבודה בתורה ובמצוות, היא להדבק בהשם ית', כמ"ש "ולדבקה בו". ויש להבין, מה הפירוש של הדביקות הזאת בהשי"ת. הלא, אין המחשבה תופסת בו כלל. אכן, כבר קדמוני חז"ל בקושיא זו, שהקשו כן על הכתוב "ולדבקה בו", ואיך אפשר להדבק בו, הלא אש אוכלה הוא?
והשיבו: "הדבק במדותיו. מה הוא רחום, אף אתה רחום. מה הוא חנון, אף אתה חנון".
ולכאורה קשה: איך הוציאו חז"ל את הכתוב מפשוטו? הלא כתוב במפורש: "ולדבקה בו". ואם היה הפירוש "הדבק במדותיו", היה לו לכתוב "ולהדבק בדרכיו". ולמה אומר "ולדבקה בו"?
והענין הוא, כי בגשמיים, התופשים מקום, מובנת לנו הדביקות בקירוב מקום, והפירוד מובן לנו בריחוק מקום. אבל ברוחניים, שאינם תופשים מקום כלל, אין הדביקות והפירוד מובנים בהם, בקירוב מקום ובריחוק מקום, שהרי אין תופשים מקום כלל.
אלא השואת הצורה, שיש בין שני רוחניים, מובנת לנו כדביקות. ושינוי הצורה, בין שני רוחניים, מובן לנו כפירוד. וכמו שהגרזן, מחתך ומבדיל בדבר גשמי, לחלקו לשנים, ע"י שמרחיק החלקים זה מזה, כך שינוי הצורה, מבדיל את הרוחני, ומחלק אותו לשנים.
ואם שינוי הצורה בהם הוא קטן, נאמר שרחוקים הם זה מזה בשיעור מועט.
ואם שינוי הצורה הוא גדול, נאמר שרחוקים הם בהרבה זה מזה.
ואם הם בהפכיות הצורה, נאמר שרחוקים הם זה מזה מן הקצה אל הקצה.
קורס תודעת הנסתר
▶ 3,676 צפיות |
👍 199 |
🕐 11:54:58 |
📺 קבלה
#תודעת #הנסתר #תודעה #live #קבלה #חכמת #הקבלה #תודעה #מציאות #מטריקס #מיסטיקה #מוות #קליני #נשמה
0:00 מבוא לתודעה הרוחנית שיעור א
33:37 מבוא לתודעה הרוחנית שיעור ב
44:39 מבוא לתודעת הנסתר שיעור ג
02:04:33 תודעת הנסתר – גוף ונפש שיעור ד
04:10:00 מבוא להכרה האלוקית שיעור ה
04:32:00 תודעת הנסתר – תודעת הנסתר – פנימיות וחיצוניות שיעור ו
07:03:00 תודעת הנסתר – דומם צומח חי מדבר – שיעור ו'
| אולם, השמות הללו: נגלה, נסתר, אינם שמות קבועים, החלים על סוגים של ידיעות מסויימות, כפי שההמון חושב, אלא הם חלים רק על התודעה של האדם, כלומר, כל הידיעות שכבר הספיק לגלותם ולהכירם, מתוך התנסות ממשית, מכונים אצל האדם בשם "נגלה". וכל הידיעות שעדיין לא הגיע לבחינת הכרה כזו, מכונים אצלו בשם "נסתר". באופן שאין לך אדם בכל הדורות והזמנים, שלא יהיה לו שני החילוקים הללו, כשבחלק הנגלה שלו מותר לו לעיין ולחקור, מתוך שיש לו בסיס ממשי. ובחלק הנסתר לו, אסורה עליו אפילו איזו שמץ של חקירה, מתוך שאין לו שם בסיס ממשי.
